הקשר בין צילנדר לתרגילי עיניים

[אנונימי]

ראו גם, מדור אינטלגנציה גופנית | שרירים טבעתיים

---

[עע*]

שאלה- מה המשמעות של צלינדר לתרגולי עיניים? מדובר בנער עם צילנדר ב 2 העיניים ימין 2 שמאל 1.5 כיום מרכיב עדשות.
כשהוא מעפעף האישונים עולים למעלה לגמרי כך שרואים לבן.
תודה

[ניצה*]

למשה,
סיפור הטיפול הוא מאלף. צריך הרבה אומץ וביטחון רב ביכולת ובידע על מנת לעשות עבודת עומק כזו בזמן כזה. לא משהוא שכל מטפל יכול לקחת כדוגמא לעבודה.

[משה_אלבאום*]

עע צילינדר אינו אמור להפריע לתירגולי העיניים, להיפך, תירגולי העיניים יכולים לשפר מאוד את המצב של הראייה ואולי גם לשחרר חלק או את כל הצורך במשקפיים, כפי שכבר ראינו בעבר. במידה והעדשות מפריעות לתירגול, וודאי שיורידן לפני התרגול ויחזירן לאחר מכן.

בהזדמנות זו (וללא קשר) בירצוני להזכיר, שבמידה וישנם מתרגלים שמתקשים בעיפעוף, יכול מאוד להיות שהם מתקשים עקב יובש בעיניים. במצב כזה חשוב ביותר לשים דמעות מלאכותיות לפני כל תרגול. זה משנה את כל התמונה והיכולת.

מה שמאוד חשוב הוא לדעת האם למתרגל יש מלבד הצילינדרים קשיים נוספים בעיניים כגון מחלות שונות, ניתוחים שעבר לתיקון פזילות (קוסמטיים) נטייה להיפרדות הרישתית ועוד כל מיניי קשיים ומחלות היכולות לגרום לנזקים במידה ומתרגלים את העיניים. במצבים הללו אסור לתרגל את העיניים ללא אישור כתוב מרופא עיניים (רופא המשפחה אינו מספיק עבור הבדיקה הזו). כמובן שרופא העיניים יכול להגיד להורים שהתרגולים של העינים הם שטויות ואין טעם לתרגלם, כפי שקרה פעמים כה רבות (גם בארה"ב)

במידה ואין קשיים מהסוג הזה, מאוד מומלץ לתרגל את העיניים גם עם צילינדרים.

[עע*]

שבוע טוב לכולם!!
תודה משה על התשובה.
כתבת במידה והעדשות מפריעות לתירגול, וודאי שיורידן לפני התרגול ויחזירן לאחר מכן.
אם הם לא מפריעות ניתן לתרגל עם עדשות? אותי לימדו להוריד משקפיים לפני תרגול. האם בעדשות לא צריך להתעקש על זה?
תודה

[ניצה*]

שלום משה
אתחיל מזה שלא קל לי לחלוק בפורם רחב כל כך את מה שאני עברתי. יחד עם זה יש רצון וצורך להבהיר דברים מסוימים. אני הגעתי לאלבאום עם עין עצלה ופזילה. שני דברים שאין אליהם התיחסות רצינית ומשמעותית. אנשים קוראים בשאלון עין עצלה ועוברים הלאה. לא באמת מבינים את המשמעות של זה עבור מי שחי ככה.למדו באנטומיה שאין ראית עומק "לא נורא". לא חושבים מה זה אומר באמת, איזו ילדות עוברת על מטופל כזה, שאף פעם אינו יודע להאריך מרחקים, כולל גובה, ולכן יש לו פחד גובה. שאין לו שיווי משקל ולכן קשה לו לרכב על אופניים למשל. שהוא פוחד מכדור כי אף פעם הוא מצליח לתפוס או לזרוק כראוי, שלא לדבר על קליעה לסל. שהוא מלא סימנים כחולים כיהוא "כזה שננתקל בקירות". כל פעולה מצריכה ממנו פי אלף מאמץ ממי שראיתו רגילה ,והוא אינו יודע זאת. שנים חשבתי שכל העולם רואה כמוני, שבעצם כל פעולה שעשיתי התחילה מנקודת התחלה ממש גרועה. כלומר עם אחרים התחילו מאפס אני התחלתי ממינוס עשר. וכל זה רק על קצה המזלג פשוט על מנת שמטפלים יבינו ולו מעט מה מרגיש ילד כזה שמגיע לטיפול, איפא נימצא הדימוי העצמי שלו, וכמה ביטחון עצמי יכול להיות לו.איזו אופציה יש לו להיות מחובר ליכולות שלו גם אם הן בשמיים.וכאן מחכה לנו עבודה רבה וחשובה והיא אפשרית.יחד עם זה שיהיה ברור האורטופטיסטית אליה הלכתי והיא הייתה ידועה ומצוינת אסרה עלי לתרגל. היא הזהירה אותי מפני אפשרות שתהייה ראיה כפולה ושיכולות להיות תופעות א קלות. אז שוב אני במקום של הזהירות לא בא בחשבון שמטפל יקח על עצמו אחריות כזו או ידחוף לשם מטופל בודאי לא ילד. אני לקחתי על עצמי החלטה, אבל הייתי אדם בוגר ואחראי (?)ואולי לא ממש אחראי כי התהליך הוא קשה. ימים של סחרחורות , של חוסר שיווי משקל קיצוני עד כדי שכיבה במיטה כי כל תנועה קלה של העיניים גרם לעולם לחוג סביבי במעגלים, ועוד תחושות שונות ומשונות. לאט לאט התחילה רגיעה שבסופה העין העצלה התמרכזה, איני יכולה להגיד שאני רואה בה ממש אבל יש ראיה מסוימת. עדין אין לי ראית עומק ונדרשות ממני יכולות אחרות ונוספות למשל בנהיגה. אבל כללית התחושה שונה. כמובן שהיה גם תהליך ארוך וקשה של סליחה לעין הזו שבלעדו לא יכולה להיות קבלה והשלמה, אבל זה כבר סיפור אחר.
מקווה שצלחתי להמחיש ולו במעט את מה שקורה לילד עם בעיות מסוג זה. אני חוזרת ומזהירה להיות מאוד אחראים . יש לקחת בחשבון גם את האפשרות שהורה נכנס לבהלה ועשוי להגיש תביעה . לכן חשוב לקבל אישור רפואי לטיפול בעניים ולהסביר מה עושים גם כשיש אישור רפואי. ברוב המקרים המצב הוא לא כזה ותרגולי עיניים אכן מחוללים נפלאות.היכולת של שליטה בעיניים מעבר לעניין הקריאה יש לה השפעה אדירה על כל ההתנהלות.
אז שיהיה שבוע טוב לכולם.

[משה_אלבאום*]

ניצה תודה רבה לך על השיתוף. כן ירבו.

אני ממליץ לכולם להשקיע מחשבה רבה בכוונה של "תהליך הסליחה לאיבר הגורם לקשיי תפקוד שונים" קשה לשנות את הדימוי הרגשי של האיבר ללא שהמטופל סלח לאיבר שגרם לו כל כך הרבה צרות.

חשוב לא פחות להבין שלכל איבר ישנה מודעות גופנית, רגשיתת, חשיבתית ואנרגטית משלו, מומלץ למטופל לשנות את המודעות כחלק מתהליך השינוי. שינוי המודעות של האיבר נעשה בתהליך מודע וכחלק מתהליך הסליחה לאותו האיבר.

[טליה*]

^לניצה
כל הכבוד לדרך ולתהליכים .
תודה על כל האינפורמציה והשיתןף.

[אוריאל*]

ניצה,
תודה על השיתוף, סיפור כזה מחזק את את ההבנה שאין כבעל ניסיון בתחום מסויים
לומדים המון בתיאוריה, בכיתה, מספרים, מהרצאות וסדנאות ובסופו של דבר לא באמת מבינים כמו מי שסבל
בעצמו.
יונה, אני זוכר שטליה וגם אני כתבנו על נסיון טיפולי עם אספרגר, זה נמצא באיזשהו מקום