באופן טבעי

ראו גם מפתח נושאים תרופות

---

שוב אני מסתכנת בלהראות לא מספיק מקצועית: הגיעה אלי מטופלת המקבלת אלטרוקסין לוויסות בלוטת התריס. מה האיסורים שלי כלפיה? משה, אני עדיין לא עם הרבה שנות נסיון...מותר לא לזכור הכל? בושה להתייעץ? וזה לא שלא חיפשתי באתר, אך כאמור אם מילות החיפוש מראות 0 תוצאות אני לא ממש יודעת מה לעשות...

יונה לא ניראה שינה סכנה כלשהי בעבודה איתה, אך באופן די קבוע מומלץ לנהוג כך:

כשלא יודעים מה ואיך תרופה פועלת על הגוף ועל התהליך שהאדם יעבור בטיפול, חשוב לשוחח עם הרופא המטפל, להסביר לו מה עומדים לעשות ולקבל ממנו אישור.

יונה אל תפחדי להיראות לא מקצועית, רק כך לומדים. את חושבת שאני ואחרים נלדנו עם ידע?

• _יונה אל תפחדי להיראות לא מקצועית, רק כך לומדים. את חושבת שאני ואחרים נולדנו עם ידע?

עריכת כל הדף_*

משפט בעל חשיבות רבת משקל
הלוואי ויאמצו אותו הורים, מורים , מחנכים וכל מי שיש לו קשר עם בני אדם.

מה אני אגיד לכם...בפורום שפתוח לכל העולם צריך די הרבה אומץ כדי להופיע בבוסריות. זה נכון שכך לומדים, אך אוי לאותה בושה על דברים שהייתי אמורה לזכור מהלימודים ונשכחו. ויחד עם זאת, הידיעה שמישהו מתייחס לדברים,קורא, מגיב,עונה, מדריך ולא לועג/שופט על חוסר בטחון ואי ידיעה מאוד עוזרים לי להעיז ולהביא את שאלותי לכאן. תודה. אני מזמינה נוספים להעיז יש בזה משהו ממכר...

ליונה...לא סתם נאמר,שלא הבישן למד...ומי שמעיז גם מצליח...ולכן את משמשת דוגמה טובה לרבים וטובים.מה גם שכל מי שמופיע כאן בד"כ לא מוכר ולא נראה פיזית...המטרה ללמוד גם מטעויות...נסוי ותהייה...והעשרה...

סיפור על מנת להדגים עד כמה קשה לפעמים להתחיל את העבודה בשיטה

לפני שנים רבות, כשעוד היינו בהרצליה פיתוח, סיימה את קורס המאבחנים מטפלת וותיקה (כמה שנים שעבדה כבר איתי) ובעלת רקע של עובדת סוציאלית פעילה לאורך שנים שגם לימדה קבוצות להתפתחות אישית במסגרת עבודתה. זהו הקרע.

הגברת הז שהייתה מטפלת מנוסה ועו"ס מנוסה עם רקע עשיר בעבודה עם מטופלים בודדים וקבוצות, ניכנסה לחדר האבחון עם המשפחה, אמרה להם "רגע" רצה אלי לחדר והחלה לבכות ולרעוד מהתרגשות ומבוכה. טענה שהיא אינה יודעת כלום ולא מסוגלת לאבחן. לקח לי כמה דקות להרגיעה ולאפשר לה למצא את עצמה.
כמובן שהאבחון עבר בהצלחה.

כך זה נכון שיקרה, כי זה מסמן על הבגרות ההתייחסותית לעבודה. ככל שמתרגשים יותר, ככל שחוששים כך היחס הרציני למה שעושים והחשיבות לעובדה שניתן לטעות.

אל תפחדי לטעות, זה קורה רק למי שעושה.

"סיפור על מנת להדגים עד כמה קשה לפעמים להתחיל את העבודה בשיטה".....

לפעמים הקושי בא לידי ביטוי לא רק למי שמתחיל את העבודה בשיטה.......
לפני מספר שנים טיפלתי בבחורה כבת 26 לאחר שאובחנה על ידי. .
כעבור כחצי שנה לאחר שעברה מספר תהליכים ומודעות החליטה לעשות הסבה מקצועית.
למרות שעסקה בתחום מעניין , משכורת טובה . תנאי נוחות ואנשים כלבבה.
לטענתה " הרגישה לא מחוברת למקצוע ".....
לפי הפרמטרים בכף היד , הצעתי לה מספר אלטרנטיבות אך היא שללה את כולן.
הרגשתי חסרת אונים .כל הידע שרכשתי בעמל רב לא הוכיח את עצמו בשעת מבחן זה..
נשמתי מספר נשימות והחלטתי להתחבר לאינטואיציה ולוותר על כל הידע הנלמד.(האמינו לי שזה קשה.)
נכנסתי למדיטציה עמוקה בנוכחותה . המידע שקבלתי היה בצורת תמונות .ראיתי אותה כמאלפת כלבים. עם מגוון של אפשרויות שונות כמו:
אילוף כלבים לעוורים,לזיהוי חומרי חבלה וסמים, כלבי שמירה, הצלה תקיפה ועוד.....
עלי לציין שאין לי כל ניסיון , גישה וידע בנושא וגישה מאוד מזערית לגבי בע"ח .
כשסיפרתי לה מה אני "רואה" בדימיוני . נדלקו עיניה ונצצו משמחה. "המקצוע הזה ממש מתחבר אלי ".....
מאחר ולא היה לי כל ידע ופרטים בנושא , הפנתי אותה לאינטרנט.
הבחורה בדקה , התייעצה והחליטה לנסוע לאנגליה ללמוד את המקצוע "אילוף כלבים" .
כיום היא עוסקת בתחום זה . מאושרת ואף מצאה בן זוג שעוסק במקצוע .
מכל הסיפור האופטימי הזה ומתוך ניסיוני . לפעמים יש צורך להתחבר לחושים ולאינטואיציה . משם מקבלים ידע אחר/נוסף שעשוי לעלות הרבה יותר מהידע הנלמד. כמו כן, חשוב להמשיך ולחזור על החומר הנלמד עוד ועוד. ככל שחוזרים עליו יותר גם לאחר ניסיון . חווים את הידע בצורה אחרת.