באופן טבעי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפני שלושה ימים אישתי הודיע לי שהיא לא אוהבת אותי...
קצת הקדמה- אנחנו נשואים כבר 15 שנה. התחתנו בגיל צעיר ויש לנו 4 ילדים והחמישי בדרך.
מאז ומעולם אישתי לא היתה דברנית גדולה היא תמיד היתה אומרת שהיא מקבלת אותי כמו שאני ולכן היא לא מעירה לי. ובאמת חשבתי שאני בגן עדן. אישה שמאפשרת מכול הלב ותומכת בכול מה שאני רוצה.
מידי פעם היו התנגשיות והיתי משתגע שהיא לא מספרת לי דברים אבל בסוף התרגלתי פחות או יותר וקבלתי אותה בחזרה בדיוק כמו שהיא עם כול השגעונות שלה והיציאות שלה. תמיד רציתי להיות הבעל המושלם. מצחצח את הבית עוזר עם הילדים קונה מפנק מתעניין ומפתיע ואוהב
בכול ליבי.
אך תמיד היתה בנינו תהום בעניין הסקס. אני תמיד רציתי וכמה שיותר נמשכתי אליה בטרוף ובכלל זה משהו שמאוד העסיק אותי. והיא לעומת זאת דיי אדישה לא ממש נהנת ומעט מאוד פעמים הרגשתי שהיא באמת רוצה את זה. כול פעם ששאלתי היא הכחישה ורק לעיתים רחוקות זרקה איזה חצי משפט על זה שהיא לא ממש רוצה. אני מודה שהיתי אטום ולא ממש רציתי לשמוע . אבל גם לא היתי יוזם. הינו שוכבים רק כשהיא היתה מתחילה. אבל בתוכי ידעתי שהיא לא בעניין. בשלב מסויים הרגשתי שאני מתחיל להיות אדיש כלפי זה ואמרתי לה .ופתאום היא הציעה שנקבע לשכב פעמיים בשבוע. זה היה נראה לי מוגזם בשבילה אבל היא טענה שזה מה שהיא רוצה. ניסתי כמיטב יכולתי ליצור אווירה רומנטית. נרות עיסויים נשיקות וליטופים מוזיקה.. אבל אחרי כמה פעמים זה עבר.
לאט לאט הרגשתי שהיא מתרחקת ממני. היתי מזמין אותה לשבת איתי או לצאת לאן שהו והיא היתה מתחמקת. אבל אם חברות היו מזמינות אותה היא היתה ממהרת לצאת. פירגנתי לה מכול הלב . שתצא תבלה בכיף. אבל מידי פעם נסיתי להזכיר לה שגם אני אשמח להיות איתה אבל כלום. ואז כבר התחלתי לכעוס. הקש ששבר את גב הגמל היה שבסוף השבוע היא היתה צריכה לחזור מאיזה מקום בשעה מסויימת ובלי להגיד מילה פשוט לא חזרה עד אמצע הלילה. חיכיתי לה וחיכיתי . בסוף היא הגיע ומלמלה משהו על פגישה מקרית עם חברה... כעסתי כול כך. עשיתי לה פרצופים כול השבת ובקושי דברנו. בשבת בצהריים היא השאירה לי איזה פתק מתנצל שקשה לה והיא רק רוצה לשוטט. אמרתי לה שאני לא רוצה פתקים אני רוצה שנדבר!אבל היא פשוט לא הסכימה .כתבתי לה מכתב קשה שאני מרגיש שרק אני משקיע בזוגיות והיא לא עושה כלום ושכבר נמאס לי ושאם היא רוצה להמשיך היא חייבת לקחת עצמה בידיים. אבל היא עדיין לא הגיבה. בסוף במוצאי שבת בשעה דיי מאוחרת באתי אני ושאלתי אותה אם היא לא מבינה שהזוגיות שלנו בסכנה ושהיא חייבת לדבר איתי. והיא אמרה שהיא מבינה אבל היא לא מצליחה לדבר. שאלתי אותה אם היא רוצה להציל משהו והיא לא ענתה. ואז שאלתי אותה אם היא אוהבת אותי. בהתחלה היא הנהנה שכן ואז שוב שאלתי והיא אמרה שלא.. הרגשתי כאילו חטפתי אגרוף לבטן. האישה שאני הכי אוהב בעולם שכול חיי השקעתי בה ואת כול נשמתי לא אוהבת אותי. ואז שאלתי אותה למה והיא אמרה שכבר המון זמן היא פחות ופחות אוהבת אותי וכבר מזמן לא נמשכת אלי ושהתהומות בנינו עמוקים מידי (בעיקר בעניין הסקס)ואי אפשר לגשר עליהם. רציתי למות. אהבת חיי מאסה בי. אני יודע שעשתי טעויות רבות וקשות ואני לא תמיד בן אדם קל. אבל באמת תמיד השתדלתי להיות אבא טוב ובעל הכי מדהים שאפשר. אני מרגיש שהסקס זה רק תרוץ . אני לא מצליח להפסיק לבכות כבר שלושה ימים. כול אחד שאני מדבר איתו נותן לי עצות אחרות. אני אבוד. היא לא רוצה טיפול זוגי וחושבת ללכת לטיפול לבד אבל זה מרגיש לי שהיא רוצה איזה העצמה אישית שתיתן לה כוח ללכת. אני כול כך לא רוצה לאבד אותה היא אהבתי הראשונה והיחידה. אבל היא אטומה אלי לגמרי. אני עצמי מתחיל איזה טיפול השבוע אבל אני ביאוש גמור.
אשמח לשמוע את דעתכם/עצתכם

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ואוו , נשמע כואב מאוד מאוד .
כמה דברים לי אליך , קודם תרגע , זה לא סופני כמו שזה מרגיש ממה שכתבת , היא לא כל כך מהר עוזבת עם 4 ילדים וחמישי בדרך.
אני מנסה לנחש באיזה מצב היא , כי ברור שהתקשורת ביניכם לא עובדת ואין לך מושג מה עובר עלייה .
מידי פעם היו התנגשיות והיתי משתגע שהיא לא מספרת לי דברים - על איזו תקופה את מדבר ? שנה שנתיים אחרונות או ככה מאז שהכרתם?
ממה שאתה כותב , יש פה כמה רמזים על זה שהיא הרגישה לא נאהבת , לא מושכת למרות שאתה חושב שהשקעת המון .
אני לא שופט אותך , רק מתרשם ממה שכתבת :
לא היתי יוזם. הינו שוכבים רק כשהיא היתה מתחילה. - אם אתה לא יוזם , זאת פגיעה קשה באגו שלה , היא צריכה לשמוע ולהרגיש כל הזמן שהיא נאהבת ומושכת , אם הגיע מצב שהיא צריכה ליזום זה כבר נשמע שהיתה נואשת - כל כמה זמן שכבתם ??
ופתאום היא הציעה שנקבע לשכב פעמיים בשבוע.
מתי זה קרה ? ולמה זה עבר ? האם היא לא היתה מעוניינת ?
חשדת באיזה שהוא שלב שאולי היא נפגשת עם מישהו אחר ? כמה היא דואגת לעצמה ? מטפחת את עצמה ?
תשמע , היא מאוד מכבדת אותך , ומעריכה אותך , אחרת לא היתה משאירה לך פתק , לא סתם קשה לה להגיד לך שהיא לא אוהבת .
היא נמצאת במצוקה נפשית לא פחות ממך , עובר עלייה משהוא והיא לא יכולה לשתף אותך בזה , וקשה לה לדבר פנים מול פנים .
זה שהיא לא רוצה טיפול זוגי , אבל כן מסכימה ללכת לטיפול לבד זה מעיד שיש לה משהוא כבד על הלב , היא לא רוצה לפתוח את זה מולך אבל היא מחפשת עזרה .
תנסה להגיע למצב שהיא הולכת לטיפול לבד אבל לאותו מטפל/מטפלת שאתה הולך .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי אתך בזמן קשה כל כך. מה שאני היתי עושה זה שואל אותה במפורש אם מדובר בגבר או אשה אחרים. הטעות שלך שלא טפלת בבעיות מיד כשהתחילו ועכשיו זה קשה. לחילופין שכור בלש פרטי. לא יודע מה מצבך הכלכלי אבל מזונות ל 5 ילדים זה די הרבה וכדאי להתכונן לבאות. לא רוצה להפחיד אותך אבל האם הילד שלך? אל תעשה דברים נמהרים ופנה ליעוץ תחילה: פסיכולוגית,עורך דין ומשפחה קרובה. מאוד יכול להיות שזאת בעיה פתירה.
כתבת שעשית טעיות קשות מבלי לפרט. לגבי הסקס לא הסברת מה הבעיה.
תרגע גבר ותזכור קודם כל לכבד את עצמך ותבדוק עם עצמך מה המטרה שלך בחיים.

בעל אבוד יקר
האהבה לעיתים מתה מוות טבעי בזיקנה טובה.
אז אל לך לבכות .
זה קורה
כבר מזמן אין אחריות לחיי נישואין. לא נולדנו ביחד ולא נמות ביחד. ואם נגמר אז נגמר.
הולכים ליעוץ . פעם פעמיים שלוש. אם עוזר טוב. אם לא עוזר והקרע גדול.
אז זה המצב. שחררו.
שחררו עצמכם זה מזו. ולכו לחיים חדשים.
יש חיים אחרים חדשים ואפילו טובים יותר. לא להתעקש ולא לבכות.
יאללה צאו לחיים חדשים. קשר סוגי לא מחוייב שימשך לנצח. אין אחריות לכל החיים.
בי חמוד.

נשמע כואב. אתה האיש שלה. הבעל שלה. האבא של ילדיה. רק מזה כבר היא צריכה לאהוב אותך

פתאום מאוהב ? דווקא הוא כותב ש"קונה מפנק מתעניין ומפתיע ואוהב
בכול ליבי." ??? הוא בטח יזם מלא פעמים. .

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בעל אבוד יקר,
קודם כל חיבוק גדול. זה נשמע כואב כואב כואב...

אני חייבת לומר שאני פה קצת מאינטרס אישי, כי בעצם אני די האישה שאתה מתאר, ומאוד מאוד הייתי רוצה להבין מה קורה בצד השני בזוגיות שלי. אם זה לא מה שאתה צריך כרגע אתה ממש מוזמן למחוק, אבל אם זה מעניין אותך, אולי תבין גם משהו על הצד השני.

כשהתחלתי לקרוא הייתי בטוחה שבעלי כתב את המילים שלך, מזל שפירטת קצת יותר לגבי ההתרחשויות האחרונות (שלא קרו אצלנו). מעבר לזה- הכל דומה מאוד גם אצלנו: התחתנו בגיל צעיר, ילד נוסף (שלישי) בדרך, קושי גדול מאוד שלי לדבר על הבעיות ועל הכעסים לאורך כל הזוגיות, הוא משתגע מחוסר התקשורת, אני מספרת לעצמי ולו שזה בגלל שאני מקבלת אותו כפי שהוא (אך בעצם מתה מפחד לדבר איתו), הריחוק המיני מצידי על אף כל הניסיונות והמשיכה מצידו, ההתרחקות ההדרגתית לאורך השנים, חוסר רצון לבלות זמן איתו... וכן, גם אנחנו הגענו לנקודה (כל כך הרבה פעמים!) שאני לא אוהבת יותר, לא רוצה לחיות איתו יותר, ורק לאחרונה הוא העז לחשוב בכלל על האם הוא אוהב אותי והאם הזוגיות הזו עושה לו טוב.

עברנו הרבה חרא ביחד, סלח לי על הביטוי, גם בזוגיות וגם אירועים קשים שהחיים מזמנים מדי פעם. בכל פעם מחדש בנקודות הללו הרגשתי שהוא לא האיש בשבילי, שאני לא יכולה להיתמך בו, לא יכולה לפתוח אליו את ליבי, שעשיתי טעות, שאני לא באמת אוהבת אותו. זה מאוד מבלבל וקשה, במיוחד כשאני באמת לא שונאת אותו, באמת לא רוצה לפגוע בו, רק רוצה לא לפגוע בי.

לעניין דאגתך מהטיפול שלה: זה מרגיש לי שהיא רוצה איזה העצמה אישית שתיתן לה כוח ללכת
אני יכולה לומר שאחרי שנתיים של טיפול (שלי, לבד) לא עזבתי. אכן התחזקתי והתעצמתי, והגעתי לנקודה שאני יכולה קצת יותר לדבר איתו, קצת יותר להבין מה אני רוצה ולמה אני עושה, מרגישה וחושבת כפי שאני עושה, מרגישה וחושבת. הגעתי לנקודה שבה אני יכולה בכלל להתחיל טיפול זוגי, וכך עשינו. אני מאוד מקווה שגם עבורך הטיפול שאתה מתחיל יעשה את אותו הדבר, וגם עבורה.

לגבי הסקס לא הסברת מה הבעיה
הוא דווקא הסביר יופי- הוא רוצה, היא לא. לפעמים מתחשק לה גם, לפעמים היא מכריחה את עצמה (כך נשמע), ולפעמים פשוט אין וזהו, בלי הסברים ובלי לדבר על זה.
לא הייתי הולכת על הכיוון החשדני שהוצע כאן (האם היא נפגשת עם מישהו אחר?האם הילד שלך?), כי לא נשמע שיש לך חשד כזה מלכתחילה וחבל לשתול לך אותו בראש סתם. אם מסתכלים על הנתונים היבשים, גם אצלנו היה נראה שכנראה יש לי מישהו אחר. אבל אין ולא היה מעולם. עניין פתלתל ומסובך הוא החשק המיני הנשי, אל תניח שהוא עובד כמו החשק המיני שלך... אם תרצה אולי ארחיב על זה בהמשך (כל מה שקשה לי להסביר לבעלי, אולי פה אצליח).

נשמע שבאמת יש פה בעיה של נתק ארוך שנים שכבר אי אפשר לחיות איתו. אולי באמת האהבה שלכם מתה מוות טבעי בזיקנה טובה. אולי לא, וזה סתם נדמה כי יש איזה מחסום שנראה בלתי עביר. אולי רק שלה מתה ושלך לא, ואפילו ההפך אפשרי לגמרי. למען האמת אין לך המון לעשות בעניין חוץ מלהתחזק ולברר בתוך עצמך, ואם נשאר לך קצת מקום- לתמוך בה בהתחזקותה ובגדילתה. רק טוב יכול לצאת לך מזה שהיא תגדל ותכיר את עצמה יותר טוב, באמת. זה יועיל לכם בכל מקרה, כל אחד לחוד ואולי גם לשניכם יחד. אפילו אם מחליטים שנפרדים- עדיף לטפל בכמה שיותר לפני (אגב, גם אצלנו לא ברור האם הטיפול הזוגי יסתיים באושר ועושר ונמשיך לחיות יחד, אבל הגעתי להבנה שבכל מקרה יש דברים שנצטרך לפתור, ללבן, לרכך, ועדיף כשאנחנו עוד ביחד, כי הם לא יעלמו לשום מקום גם אם נתגרש, רק יועמסו עליהם עוד מטענים וכעסים).

עזוב אותך עכשיו מהבירורים על מזונות ועורכי דין, ברגע שזה נכנס לתמונה קשה להוציא את זה, וזה עלול להפוך להיות דו צדדי ומכוער. נשמע לי שאתה עדיין ממש לא שם. חבק את עצמך והזכר לעצמך שהיא לא עושה את זה נגדך, אלא בעדה.

אתה יכול להסביר (לעצמך, או פה)- ממה אתה פוחד בעצם? מדוע אתה מפחד לאבד אותה?

ושאלה אחרת לגמרי- הילדים? איך הם בתוך הסיטואציה הקשה הזו? איך אתם מולם?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

וואי כמה כמה כמה שאני מבין אותך אני נמצא בדיוק באותו סיטואציה שקראתי מה שכתבת חשבתי שזה אני נשבע לך בדיוק אני בול אחד לאחד מה הסיכוי שזה בדיוק אותו דבר וגם אני אובד ולא יודע מה לעשות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אל תחפש לקבל כלום רק תתן ממילא תקבל חזרה אתה המשפיע אחרת נשים לך חצאית מחמאות מילים דיבורים חיוכים בסוף יפתח