_מתוך הספר "A Pattern Language" Amazon:0195019199 מאת כריסטופר אלכסנדר. תרגום: דגנית ב
כחלק מהרעיונות הכלליים על מיקום שיצר תיקון מקום (104), הדפוס הנוכחי עוסק בהצבת הבנין והחלל הפתוח סביבו ביחס לאור השמש.
אנשים משתמשים בחוץ אם הוא מואר באור השמש, ולא משתמשים בחוץ שנמצא בצל, למעט באקלים מדברי.
לגבי בניין, יתכן וזו העובדה הכי חשובה. אם הבניין מוצב נכון, יהיו הבניין והגנים שסביבו מקומות מלאי פעילות, שמחה וצחוק. אם יוצב לא נכון, כל תשומת הלב שבעולם והפרטים הנפלאים ביותר לא ימנעו ממנו להיות מקום שקט ועגום. בכל עיר, מבוזבזים אלפי אקרים של שטח פתוח מכיוון שהם נמצאים צפונית לבניינים ולא מקבלים אור שמש. זה קורה גם בבנייני ציבור וגם בבתים פרטיים. לדוגמא, בניין ענק של "בנק אמריקה" נבנה בסן פרנסיסקו על ידי חברת אדריכלות מובילה כך שרחבת הכניסה שלו פונה לצד צפון. בשעת הפסקת הצהריים, הרחבה ריקה והאנשים אוכלים את כריכיהם ברחוב, בצד הדרומי, באור השמש.
חוץ צפוני
וכך לגבי בתים פרטיים קטנים. בגלל הצורה והכיוון של המגרשים ברוב אזורי הפיתוח, החוץ סביב הבתים אינו שמיש כי הוא אינו פונה לשמש.
בעייתיות זו נתמכת באופן משכנע בסקר שנערך בבלוק מגורים בברקלי, קליפורניה, לאורך רחוב וובסטר שכיוונו מזרח-מערב. 18-20 אחוז מהדיירים שרואיינו אמרו שהם משתמשים רק רק בחלק של חצרם הפונה לשמש. חציים, הגרים בצד הצפוני של הרחוב, כלל לא השתמשו בחצר האחורית שלהם אלא ישבו בחצר הקדמית, על יד המדרכה, כדי להנות מהשמש הדרומית. החצרות האחוריות שבכיוון צפון שימשו רק לאיכסון גרוטאות. איש מהמרואיינים לא העדיף חצר מוצלת.
שטחי חוץ דרומיים מועדפים
כמו כן, הסקר חיזק את התפיסה שלא משתמשים בחוץ אם כדי להגיע אליו מהבית צריך לעבור דרך חגורת צל רחבה. ארבע חצרות שפנו לצפון היו גדולות מספיק כדי לקבל בשמש בקצה שלהן, אבל רק באחת מהן דווח שיש שימוש לשטח הזה – היחידה שבה אפשר להגיע אל השמש בלי לחצות רצועה רחבה של צל.
למרות שהרעיון של חוץ דרומי הוא פשוט, יש לו השלכות חשובות ויהיה צורך לערוך שינויים גדולים באופן השימוש בקרקע כדי שיפעל נכון. למשל, יהיה צורך לשנות את פרישתן של שכונות מגורים מדרך ארגונן הנוכחית. מגרשים פרטיים צריכים להיות ארוכים יותר בבכיוון צפון-דרום, כאשר הבית בצד הצפוני.
בנייני דירות מאורגנים כדי "לתפוס" שמש
שימו לב שדפוס זה פותח באזור מפרץ סן פרנסיסקו. כמובן שחשיבותו משתנה בהתאם לגובה ולאקלים. ביוג'ין, אורגון למשל, באקלים גשום למדי ובקו רוחב 50, דפוס זה עוד יותר חיוני: צידי הבניינים הפונים דרומה הם החוץ בעל הערך הגבוה ביותר בימי שמש. באקלים מדברי הדפוס הזה פחות חשוב; אנשים באקלים כזה יעדיפו חוץ שיש בו איזון בין אור לצל. אבל באופן כזה או אחר, זהו דפוס חיוני לחלוטין.
לכן:
יש למקום את הבניינים תמיד בחלק הצפוני של המגרש כאשר החלק המיועד לחוץ פונה דרומה. לעולם אין להשאיר חגורה רחבה של צל בין הבניין לבין החלק המואר של החוץ.
אפשרו גם ל{{}}גן חבוי למחצה (111) להשפיע על צורתו ומיקומו של החוץ. עצבו לחוץ צורה חיובית --חוץ חיובי (106) – וחלקו את הבניין לאגפים צרים -- אגפי אור (107). את החדרים החשובים מקמו בצד הדרומי של אגפים אלו – שמש בבית (128); מחסנים, חנייה וכדומה מקמו בצפון – חזית צפונית (162). כאשר הקמת הבניין מתקדמת, תוכלו להתמקד באזורי השמש המיוחדים שבהם יש מפגש בין החוץ לבניין ולעצב שם מקום מוגדר בו יוכלו אנשים לשבת בשמש -- מקום מואר (161).
