באופן טבעי

ראו גם: תפקיד הטפילים בגופנו

כיצד למנוע הידבקות בכינים

• לא להתקרב לראשים אחרים - אם אין כדי לא להידבק, ואם יש, כדי לא להדביק אחרים.
• רוזמרין - חפיפה קבועה בשמפו המכיל רוזמרין (לדוגמה, סרקל) או חליטת רוזמרין מרחיקה את הכינים או מריחת שמן רוזמרין מאחורי האזניים בעורף ובקודקוד, כל בוקר, שעוזרת לאי-היתפסות של הכינים בשיער. הכותבים מעידים כי מאז המעבר לשימוש ברוזמרין למניעה, הילדים לא נדבקו, גם כשהיו מתקפות בגן.
• איסוף השיער - שיער פזור מקל על הכינים. או לחלופין - תספורת קצרה.
• סירוק מונע - כל יום, כשהילד חוזר הביתה לשים לו מגבת על הכתפיים, ולסרק במסרק הכינים הצפוף. כל יום בודקים ומסלקים כל "ממצא", ושום כינה לא משתרשת. חלק מהבעיה זה אי שיתוף פעולה של הילדים. פיתרון אפשרי - אחרי כל רחצה וחפיפה רגילים מסתרקים גם במברשת וגם במסרק הצפוף. בהתחלה אמא עושה ועם הזמן הילדים למדו לעשות זאת לבד כחלק משגרה, גם כשאין כינים.

מסקנה מכל מה שנכתב - סירוק יומיומי, איסוף שיער וטיפות שמן רוזמרין מאחורי האוזניים - מונעים הידבקות בכינים


כיצד להיפטר מכינים
http://www.kinim.co.il/

• טיפול בתכשירים - לא מספיק להרוג או לסלק את הכינים פעם אחת, כי מחר יבקעו הביצים ויהיו כינים חדשות. צריך אחת משתים: או טיפול שהורג גם את הביצים, או לחזור על הטיפול שהורג את הכינים מדי יום, במשך דור שלם של כינים (דור של כינים - 8 ימים). כשמטפלים עם תכשירים רגילים - יש לחזור על הטיפול אחרי 10 ימים. אחרי טיפול בתכשיר מסויים אסור להשתמש בתכשיר אחר בטווח של 10 ימים. לא יותר משני טיפולים בחודש. חפיף 10 - מרחיק את הכינים (כמובן יש גם לסרק עם מסרק סמיך) אבל מדיף ניחוח רעיל ומזויעעעעעעע. קיים תכשיר "בסיסי" נגד כינים - לא שמפו, ללא בישום וללא הקצפה פראית. להשיג בבתי מרקחת.
• חומר שנקרא צ'יק צ'ק - שמכיל: שמן קוקוס, שמן אניס, שמן ילאנג-ילאנג, ואלכוהול. לפני גיל שלוש לא מומלץ להשתמש ברוב החומרים האחרים שיש בשוק.
• אסור לשים נפט על הראש.
• מרגרינה או מסיכה לשיער - למרוח מרגרינה על השיער ולסרק עם מסרק צפוף. כינים לא יכולות לנשום בתוך משהו שמנוני אז כדאי להחניק אותן. במקום מרגרינה אפשר להשאיר על הראש מוס. אפשרות נוספת: קונים צנצנת של "מסכה לשיער" (זהו קרם לשיער, כמו מרכך רק יותר סמיך) מוסיפים חומץ (נגיד 1/4 כוס בערך) ומערבבים. מורחים היטב על השיער עד הקרקפת, אוספים את השיער (אם הוא ארוך) בקליפ ועוטפים את השיער בניילון כמו מטפחת. מחכים 3/4 שעה בערך. אחרי זה מסרקים עם מסרק טיפולי. כל מרכך חונק ומחסל את הכינים עצמן, והחומץ עוזר להפריד את ביצי הכינים מן השיער ולסרק אותן החוצה.
• "במקום מרגרינה אני משתמשת בשמן תינוקות ועוטפת טוב טוב בניילון ובמגבת מעל למשך כשעה" (גלית ועמרי)
• הכנת שמן רוזמרין - לוקחים בקבוק, ממלאים אותו - ממש ממש צפוף בענפי רוזמרים, ומוסיפים מעל שמן זית. כמות השמן צריכה להיות בערך חצי בקבוק, ולכסות את העלים - כלומר: העלים צריכים להיות ממש ממש צפופים. שמים את זה בשמש ל 8-10 ימים, ואח"כ מסננים ומאחסנים בבית (קריר ואפל). זול, כמות גדולה, לא מזיק אפילו לאכול, שלא לדבר על לשים על הראש.
• לאמונה העממית הגורסת שכינים אינן שורדות על שיער צבוע או חינה אין כל ביסוס במציאות.
• טיפול בעזרת שמן עץ התה. שיטה שלמדתי מאיתי קינן מ"ניחוח טבע". שמן עץ התה האוסטרלי קוטל את הכינים והביצים. לעומת שמן הרוזמרין שלא נמצא כיעיל בקטילת היצורים אלא טוב כמונע הדבקות. לוקחים שמן שקדים רגיל או לחלופין את קרם הלחות לשיער(ללא שטיפה).מגיל שנתיים; מוסיפים לכל כף קרם/שמן 2 טיפות שמן עץ התה ומושחים את הישער היטב. מחכים ואחרי רבע שעה מסרקים עם המסרק המפורסם. לחזור על הטיפול יום כן יום לא. במקביל למנוע הדבקות עם רוזמרין.
• "אנחנו השתמשנו בתרחיץ פירות וירקות של סאנריידר , לא להאמין את כמות הכינים והבייצים שיוצאות, ועכשיו משתמשים בו גם כטיפול מניעתי."
• "החומר ההומאופטי של דניאל אלון מקיבוץ משמר הנגב, הניקרא גם: חיסון נגד כינים"

סירוק

• בספר של אודטה דנין כתוב, שהואיל והדבר היחיד שבאמת מסלק את הכינים ואת הביצים הוא הסירוק, אז חבל לשפוך רעלים על הראש של הילדים. כדאי לסרק כמה ימים רצוף - לפעמים יש כינים קטנות שמתפלקות, וכשהן גדלות (ובכוחות מחודשים) ניתן למצוא אותן. הכי כדאי - פעמים-שלוש ביום. יש לסרק את אותה קצוות שיער מכל הכיוונים, כי הביצה שטוחה. חומץ ממיס את הדבק של ביצי הכינים. לכן כדאי על בוקר לסרק את הילדים במסרק צפוף טבול בחומץ. כינה שנפגעת באחת מרגליה אינה יכולה להטיל ביצים. סירוק קבוע (פעמיים ביום) במסרק צפוף יכול לגרום לפגיעה כזו בכינים. לכן מומלץ מאד להתמיד בסירוק.
• מתי לסרק - תוך כדי פעילות. דוגמאות - כשאבא מקריא סיפור, והיא יושבת עליו או כשאני קוראת לה סיפור, היא יושבת עלי, היא מדפדפת. אפשרות נוספת - לסרק ילד ישן. פחות נוח, אבל בלי איבודי סבלנות. תמיד להודיע מראש.
• מסרק כינים המסרק האולטימטיבי הוא: Assy 2000. עולה יותר ממסרק כינים רגיל אבל אין לו תחליף. זהו מסרק צפוף במיוחד עם שיניים ארוכות מפלדת אל חלד שפשוט מוציא הכל מהשיער כולל ביצים, ביצים ריקות, כינים שרק פקעו, כינם גדולות, גרגירי חול, נקודות אבק. לכינים ולביצי הכינים (שממילא לא מושפעות מתכשירים כימיים) אין סיכוי להישאר על השיער. צריך כמובן להקפיד על ההוראות לפיהן יש לסרק קווצת שיער אחר קווצה ולאסוף את האזורים הנקיים שלא ייגעו באזורים שעוד לא טופלו. מומלץ לסרק על בסיס שומני, אפשר עם קונדישינר. עולה כשבעים ש"ח. אף מסרק או תכשיר אחר לא מוריד ביצים. (הערה: בשיער דק מאד יתכן שהביצים לא ירדו). מסרק-פלסטיק-שחור לא יעיל. הוא מחליק על השער.
• מסרק חשמלי העובד על בטריה. הרעיון: מסרקים על שיער יבש, והחשמל בשיניי המסרק הורג את הכינים הבוגרות. (המסרק מזמזם, וכשהוא מפסיק לזמזם סימן שמשהו נתקל בו). חוזרים על הסירוק במשל כמה ימים, וזה ממש עובד
• סירוק עם שמן רוזמרין - אחרי שהשמן על הראש כמה שעות (נגוד - מהערב עד הבוקר), גם הביצים ירדו בסירוק רגיל עם מסרק סמיך. אם קונים שמן, הוא מאוד מאור מרוכז וחריף, וצריך ממש מעט ממנו.

איך לזהות כינים?

ביצים חיות, צורתן אליפסה, אורכן 2 מ"מ, צבען חום-שקוף. אם לוחצים באמצע עם הציפורן, יש מין "קליק" כזה.
ביצים מתות (ריקות), אותה צורה, אותו האורך, צבען לבן-שקוף. אם לוחצים, לא יוצא כלום. (הכינה בקעה מהביצה והביצה נשארה דבוקה לשערה כשהיא ריקה. הדבק כל כך חזק שלוקח המון זמן עד שנפטרים מהביצים הריקות.)


האם הכינה יכולה לחיות מחוץ לראש, על כריות וכו'?

• היא לא מתה מיד כשמורידים אותה מהראש, זה בטוח. כמה זמן היא שורדת? לא יודעת. (יונת שרון)
• היום ה"הנחיות" הן לא להחליף את כל המצעים וכלי מיטה כי זה לא משנה את רמת ההידבקות. (בת ההרים)
• ראיתי איפשהו שביצה מתה כעבור 8 שעות לא על הראש. אני משערת (בלי בסיס) שכינה לא שורדת יותר מזה. (תבשיל קדרה)
• קראתי שעד 55 שעות, שהן יומיים וקצת. (פלונית)

הדבקות בכינים בראיה הוליסטית

• בעייה של כינים (טפילים בראש), יכולה לנבוע מטפיליות במערכת העיכול של האדם (התרבות של חיידקים פאתוגנים במעיים). לבדוק את זה ובמידת הצורך בנוסף לטיפול המקומי לתת גם תוספת של פרוביוטיקה - החיידקים הטובים של המעיים.
• "כמו שמתיחסים בכובד ראש לשינויים במדד הברזל. כך צריך להתיחס בכובד ראש להמצאותם של הכינים. להפסיק להילחם בהם ולנסות להבין מדוע הם הגיעו. הסיבות הם תמיד רוחניות, הביטוי הוא פיזי. צריך לחפש את הדבר שאיתו האדם לא מצליח להתמודד. בדרך כלל עוזר לדעת מה קרה קצת לפני שהופיעו. [...] כאשר יצליח להתמודד עם הקושי, יעלמו גם הכינים." (תמר איל)

איך להתנחם כשיש כינים

• להבין שלכינים יש משיכה לאנשים מסוימים (בדיוק כמו שיתושים עוקצים אנשים מסוימים יותר מאשר אחרים) בגלל ריח גוף. בדרך כלל, רוב האנשים הרגישים לכינים נפטרים מהנטיה לתפוס כינים בגיל ההתבגרות. אז ההתבגרות ההורמונלית משנה את ריח הגוף. יש אנשים שצביעת שיער עוזרת להם (לא רלוונטי כמובן לגיל שלוש) להפטר מהנטיה להדבק בכינים. ויש כאלה ששום דבר לא עוזר להם, ועד סוף ימיהם הם מהווים מוקד משיכה לכינים. את הבדלי המשיכה אפשר לראות יפה במשפחות בנות כמה ילדים. ככל הנראה אין קשר לסוג דם.
• לקבל מראש שזה מה שעושים השבוע. מסרקים. באסה, אבל אפשר גם להנות.
• לקרוא הכינה נחמה - לא עוזר אבל קצת מעודד (לפחות לקרחים)

---

שיר (מאת עודד לבנה):

למה הוא כינה אותה נחמה?
ונחמה - ניחא, אבל מה כינה?
כי-נה-וג לומר אצל כינים שכמה
שיותר כינה - יותר חצי נחמה.
.
ונחמות, כידוע, לא אחת, לא שתים,
לא חמש, וגם לא עשר או עשרים,
זו צרת רבים - מאז מכות מצרים.
חי-ראשינו - וראשי כל השעירים.
.
הכינה איננה, איך לומר, שותֶפת נאמנת:
טפילה היא, ומוצצת דם בסיטונות.
אך היא לפחות בלי וולוו ממוזגת,
ואינה דורשת שניתן לה חסינות...

ויש, כמובן,הפתרון של צבי ינאי

---

תרמו: דוד רובנר, נמוש, פורד פרפקט, יעל ג, גילה, אביב חדש, קרן אור, בשמת א, עדי יותם, ויויאן מיוחס, יפעת גת, עודד לבנה, נעה גל, תבשיל קדרה, חגית ל, אמא נמרה, עוף החול, מיכל שץ, דקל נור, שמיכת טלאים

לי כל הדברים האלו לא עזרו. כילדה בגן, תמיד היו כינים לא משנה מה אמא עשתה ואיזה חומרים (רעלים?) שמה לי על הראש.
עם הגיל זה פשוט עבר

היום מצאתי לי נחמות על הראש ואין לי מושג מאיפה זה בא.
עושה רושם שלנסיכה אין (היא לא מתגרדת ואני תולשת את הקרקפת) אבל כל היום היא על הידיים או על הכתפיים שלי. יש טעם להעביר אותי למיטה משלי עד יעבור זעם? או שבתנאי הקירבה בינינו זה מיותר?

דף מדהים, אגב. למה אין קרדיט לעורכת?

כתבה מעולה בעיתון הארץ
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0
לדברי המומחה שבכתבה סירוק בלבד יעיל רק ב38% מהמקרים ושימוש בתכשירים יעיל כפליים. הוא ממליץ על שימוש בתכרישים וסירוק יחד. למניעה הוא ממליץ לטפטף 3-4 טיפות שמן רוזמרין במקומות שונים ולדאוג שיגיע למקומות שונים בראש (מניעה אך לא טיפול!)
הוא ממליץ על 4 תכשירים ומדגיש לבדוק שתכשיר שמשתמשים קיבל אישור משרד הבריאות . בין היתר מזהיר מאד משימוש בנפט.
ממליץ על "צ'יק צ'ק",פריודרם (Prioderm) המבוסס על מאלאתיון, הפארא פלוס המבוסס על פרמטרין וחפיף 10 המבוסס על קרבריל.
חשוב לדבריו להשתמש בכמה סוגים של תכשירים ובכל מקרה ביותר מסוג אחד שכן הכינים מפתחות עמידות . בכל מקרה יש לחזור על הטיפול שכן לרב הביצים מוגנות מהתכשיר.
לרב ההדבקה נראית רק אחרי 4-8 שבועות.
כדי לאבחן כינים יש להסתכל בצוואר, באזור העורף ומאחורי האוזניים ולבדוק אם יש שם ביצים
ועוד על אמונות שקשורות בכינים

שחיטת כינים קדושות
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0
בין היתר כתוב שם כי השימוש בחומרים קוטלי כינים בצורת תרסיס אסור לילדים אסטמתיים או לילדים הסובלים מברונכיט, קשיי נשימה או דלקת עיניים.

ילדתי נדבקה בכינים. בכל השנים שהיא בגן (שנה חמישית) לא היו כינים, השנה שופעת, כנראה שמשהו השתנה אצלה. בכל אופן היינו עיקביות וסרקנו כל יום - בלי לפספס ובשלושת הימים האחרונים אני לא מוצאת כלום. הרגשת הסיפוק נהדרת, לשתינו. ניצחון גדול לנו ולאיכות של התמדה.
אנו מסרקות כשהקטנה יושבת על שרפרף בתוך האמבטיה ונהנית מהמים החמימים - כך היא מתלוננת פחות ויש לה יותר סבלנות...:-

אנחנו משתמשים כבר 4 שנים ב"אינומת" (INOMAT). תכשיר טבעי להיגיינת השיער - המבוסס על שמנים אתריים: רוזמרין, מנטה, אקליפטוס, מרווה, שמרים, אלכוהול, פרופילן גליקול ומים.
את התכשיר מורחים על השיער שהתייבש, לאחר חפיפה רגילה (ואנחנו מקפידים גם לסרק במסרק צפוף ומרכך שיער).
לתכשיר ריח חריף מאוד, ולנו לא מתאים ללכת לישון מייד אחרי השימוש בו, לכן, אנו עושים זאת (טיפול משפחתי) אחר הצהריים. הבנות לא אוהבות ללכת לבית הספר כשריח התכשיר טרי וחזק...
השמנים האתריים והשמרים, ממיתים את הכינים הצעירות הבוקעות מן הביצים שלא הצלחנו להוציא בעזרת המסרק.
לפי הוראות היצרן ("סומה הרבה", Soma Herba מושב עזריה) יש לחזור על הטיפול לאחר 10 ימים.
את התכשיר קנינו בהתחלה בבית המרקחת, אבל לאור ההצלחה, פנינו ליצרן ורכשנו תריסר בקבוקים (200מ"ל) במחיר מוזל, והפצנו את התכשיר בין חברינו.

האם תוכלי למסור פרטי התקשרות של סומה הרבה?
טלפון: 08-9220466

הגדולה שלנו כבר חודש מסתובבת עם רסטה איומה במקום שיער והכל מלא כינים. בלילה היא מתגרדת ומסתובבת ומתגרדת ומדביקה אותנו וכלום לא עזר. לא איומים בגזירה ולא הסברים.
היום, אחרי הסגר חברתי, הסברים על אחריות חברתית ושיחוד בדי-וי-די הסכימה סוףסוף להיכנס לאמבטיה.
עברנו מישיבה באמבט ריק לעמידה ולישיבה על כיסא ולעמידה.
שפכתי לה חצי בקבוק שמן שומשום על הראש ועיסיתי היטב את הראש והרסטה.
שפכתי על זה כמות עצומה של מרכך שיער ועיסיתי שוב לתוך השיער.
לאחר מכן ישבתי חצי שעה לסרק לה את השיער עם מברשת, מלמטה, ע"מ לפתוח קשרים. אח"כ עם מסרק ואח"כ עם מסרק צפוף התחלתי להוציא כינים, מנגבת את המסרק על נייר טואלט כל פעם.
לא יאומן, אבל הרסטה נעלמה כלא היתה והשיער נהיה חלק ונעים.
עוד חצי שעה טיפול כינים והילדה חדשה ונקייה.
אמנם הקטנה בינתיים צווחה, טעמה ציצי משני הצדדים תוך כדי עבודה והעסיקה עצמה בכל מה שמצאה מסביב עד ששלחתי אותה לראות מה אבא עושה, אבל המלאכה נעשתה וכולנו שמחים ועדיין השיער ארוך.
למחר הובטח שנעשה עוד טיפול ובלי שנתחנן לפניה חצי יום. היום בלילה היא תישן עם צמות כדי ששוב לא יהיו לה קשרים.

החברה הכי טובה שלי מלאה בכינים כבר כמעט שנתיים (אני לא אישה מבוגרת אלה ילדה בחטיבת ביניים) והיא פשוט לא נפתרת מזה. אני תמיד מדברת איתה על זה אבל היא מתחמקת בתירוצים עלובים (כמו: אני צריכה ללכת לאנשהו, יש לי בחילה, או שהיא מנסה לשנות נושא - לא מריחים כאן משהו מוזר, תראי את הטלפון שלי וכו...)
היא אומרת לי שהיא מטפלת בזה אבל אני חושבת שאם זה באמת היה ככה זה היה נעלם לה ממזמן. כל בית הספר מדבר עליה ואפילו בנות נעמדות כדי להסתכל על השיער שלה.
רואים לה את הכינים הולכות על השיער מקילומטרים וזה פשוט דוחה. ההורים של חברה שלי לא מרשים לה להביא את הילדה הזו לבית שלהם כדי שלא תדביק את כולם.
שום דבר לא עוזר, היא לא מטפלת, וגם אל איכפת לה בכלל. לי היו כשהייתי קטנה ונפתרתי מזה תוך כמה ימים, ועכשיו כשאני חושבת שהדבר המגעיל הזה יהלך לי על הראש יש לי בחילה וצורך להקיא. אני לא יודעת מה לעשות, איך לגרום לה שתטפל בזה אבל ברצינות, שתשב כל יום ותעשה סירוק (הרבה זמן) ותשים חומר? למישהו יש תשובה לתת לי? אני אשמח מאוד... תודה

יעל גם לי יש את אותו סיפור כמו אצלך גם לחברה שלי יש כינים המון כינים ותאמיני גם אנחנו כל החברות דיברנו גם אנחנו ראינו את הכינים הולכים לה על הראש אפילו על המצח דיברנו איתה והיא אומרת שהיא תטפל בזה אמרנו לה כמה וכמה פעמים והיא אמרה בסדר... בסדר.... אני אטפל.... אפילו הילדים מהבית ספר התחילן לרכל עלייה עד שיום אחד לקחנו אותה ודיברנוו איתה אבל מזה ברצינות דיברנו איתה ואמרנו לה הכל אפילו שדיברנו איתה כמה פעמים אמרנו לה הסברנו לה ואפילו אמרנו מה יקרה אם היא לא תוציא אותם דחוף מהראש אמרנו אם את לא ממטפלת בכינים שלך אנחנו לא מתכרבות אלייך ואמרנו תביני את תישארי בלי חברות אם לא תטפלי ככה אנחנו אמרנו והיא הלכה לרופא והרופא אמר לה מה לעשות ומה לקנות ואכשיו כל יום היא עושה שירוק בשיער ןמשתמשת בחומר ואפילו אנחנו אזרנו לה דרך אגב (גם אנחנו לומדות בחטיבת הביניים) אז אני מציעה לך שתעשי את אותו הדבר תדברו איתה ברצינות ותגידו לה שאם היא לא מטפלת בזה פשוט את וכל החברות שלך לא יתקרבו אלייה (בכלל אם אם אמרת שרואים לה את זה מקילומטר אז בטח שאף אחד לא יתקרב אלייה) וגם תגידו לה שזה ממש לא נעים שאין לך חברות ועוד במיוחד בגלל הסיבה הזאת!!!

ליעל שם בדוי ולפלוני אלמוני

הסיפור שלכן על הילדות עם הכינים ממש עצוב.
פעם זה לא היה קורה. בכל בית ספר היתה אחות שהיתה נכנסת פעם בחודש לכל כיתה, בודקת ניקיון ידיים, ציפורניים וראש. אם נמצאו ביצי כינים מיד נעשה טיפול יחד עם ההורים (עד שלא היה ראש נקי לא הורשו התלמידים לחזור לכיתה) אף פעם לא נמצאו כינים חיות מפני שהטיפול נעשה במועד.
כאשר משרד הבריאות ומשרד החינוך החליטו לקצץ בשרותי האחיות קוצץ קודם כל הטיפול בניקיון. בגלל זה היתה תקופה שהכינים היו מכת מדינה. כדאי שתקראו את הספר הנחמד "הכינה נחמה" מאת מאיר שלו.
הילדות שתארתן היו במצב גרוע מפני שלא היה מי שידריך אותן או את הוריהן. יפה שנקטתן יוזמה אבל חבל שהן הגיעו למצב הזה לא באשמתן אלא בגלל הקיצוצים בשרותים חשובים. בדרך כלל אין צורך ברופא כדי לטפל בכינים. בכל בית מרקחת יודעים איזה תכשיר לתת.

הטיפול המקובל פעם, לפי הוראות אחיות ביה"ס, היה לערבב כף נפט עם כף שמן וכף חומץ, למרוח על השער היטב ואח"כ לקשור את השיער היטב בתוך שקית פלסטיק או נייר פרגמנט (כמו בתוך כובע מקלחת אבל יותר הדוק) למשך שעה כדי שכל הכינים והביצים ימותו. לאחר שעה חופפים את הראש ואז מתחילה העבודה האמיתית. הכינים המתות יוצאות בסרוק במסרק צפוף וממילא אינן מזיקות. את הביצים יש להסיר ביד. אם הביצה מתה היא תרד בקלות. אםהיא עדיין חיה ומסרבת להתנתק מהשערה (יהיו בודדות כאלה) כדאי לגזור את השערה הזאת ולשרוף אותה בצורה מבוקרת.
אך למי יש היום בכלל נפט בבית? קשירת השיער חשובה מאוד ואולי צריך לעשותה גם לאחר טיפול בתכשירים אחרים כדי לתת שהות לתכשיר לפעול.
גידלתי שלושה ילדים בתקופה שבה האחיות בדקו ניקיון וגם אני למדתי בתקופה כזאת ואף פעם לא היו בכיתה יותר מילד אחד או ילדה אחת שסבלו מכינים. לעומת זאת נכדי למדו ולומדים כאשר אין בדיקות וקרה שנדבקו יחד עם עוד ילדים רבים אך הטיפול אצלנו בשיטה המיושנת שכתבתי עליה פתר את הבעייה. לאחר שבועיים כדאי לבדוק את המצב שהרי אין אחות שתעשה זאת עבורכם...

גם אני טיפלתי בשיטה הזאת, וגם זה לא מנע הידבקות חוזרת.
לעומת זאת נפט לא נראה לי ממש בריא לראש...

לאמא של יונת
ברור שיש הידבקות חוזרת אם בכתה יש ילדים הסובלים מכינים, לכן יש לבדוק כל שבועיים ואם יש צורך - לטפל שוב.
הנפט לא כל כך בריא לעור הקרקפת ולכן מסיפים את השמן והחומץ (או לימון).
כבר כתבתי בעניין הפסקת הטיפול של האחיות בבתיה"ס. ברור שאם יחדשו את הבדיקות הקבועות והוצאת ילדים מהכיתה עד שיחזרו נקיים יהיה המצב טוב יותר.
אחת הטענות בעד הפסקת טיפול האחיות הייתה שלא צריך לבייש ילדים ע"י הוצאתם מהכיתה. אם זאת היתה הסיבה האמיתית היו מזמינים את ההורים לשיחת הדרכה עם האחות - מה שעשו בדרך כלל, אבל זו לא הייתה הסיבה. הסיבה האמיתית, כפי שכבר כתבתי, קיצוצים בשירותי בריאות.

בזמן האחרון אני רואה הרבה ילדות מגיעות עם אמא שלהם למספרה שלי, בדר"כ אחרי טיפולים
קודמים בתכשירים ביתיים שלא עזרו - נגד כינים.
מנסיוני זה לא כל כך נורא לספר אותן קצוץ או אפילו כמעט קרחת, אני רואה אותן אח"כ מסתובבות מאושרות ויש שחוזרות להסתפר קצוץ באופן קבוע.

מניסיון שלי,
הטיפול הכי אפקטיבי נגד כינים: סירוק במסרק צפוף, ולאחר מכן להוציא ביצה אחרי ביצה
ביד. זו הדרך הכי טובה. זה קשה זה מעייף אבל כך הכינים כמעט ולא חוזרות.
חוץ מזה שאני משתמשת ברוזמרין למניעה.

לפני מספר שנים נסעתי לארה"ב למבחן, ובהגעתי לשם גיליתי שיש לי (בשיער המאד ארוך שלי) כינים. התחרפנתי - לא היה לי די זמן ללמוד, כך שבטח לא היה לי הפנאי לסרק ולטפל וכו'. נכנסתי שם לבית המרקחת ומצאתי מסרק חשמלי העובד על בטריה. הרעיון: מסרקים על שיער יבש, והחשמל בשיניי המסרק הורג את הכינים הבוגרות. (המסרק מזמזם, וכשהוא מפסיק לזמזם סימן שמשהו נתקל בו). חוזרים על הסירוק במשל כמה ימים, וזה ממש עובד. מאז (כ-4 שנים) בכל סימן או חשד לגירוד, שלפנו את המסרק החשמלי, ונפטרנו מהבעיה - ללא תרסיס, ללא סירוק אובססיבי, ללא גירוד. משום מה, לא מצאתי כל אזכור לפלא הזה בפורומים השונים (מישהו יודע למה?), אבל מהניסיון שלי זה פתרון מאד יעיל. והקוריוז - זה תוצרת הארץ....

בס"ד
לפני כמה ימים נדבקנו ילדי ואני בכינים. להפתעתי הרבה, עשיתי להם טיפול וכולנו נפטרנו מהכינים הטיפול כדלקמן:

שמן זית + שמן ארומטי רוזמרין. ערבבתי את השמנים בבקבוק של 30 מ"ל 20 טיפות רוזמרין. מרחתי על השיער וסרקתי עם מסרק סמיך. הכינים והביצים נפרדו מהראש בקלות.


ניתן להוסיף גם את השמנים לבנדר וגרניום, לא רק שזה עוזר ומסייע בהרחקת הכינים אלא מעניק לשיער טיפול קוסמטי מדהים מומלץ ביותר.

בהצלחה

במלחמת החורמה נגד היצורים הקטנים, אין לנו שום סיכוי .
כמו בכל מלחמה שני הצדדים מפסידים.
למה להילחם נגדם? הרי כל דבר שקורה לנו בעולם הוא שעור עבורינו, מה לא?
מוזר שבדף כזה כתבו כל כך הרבה אנשים תחת הכותרת - טיפול בכינים.
איפה מרכז ההתיחסות, בכינים או בילדים?
אם הכינים באות לראש הילד יש לזה סיבה, נכון?
יש ילדים שיכולים לישון במיטה שורצת כינים ולא להדבק אף פעם.
הסיבה לכל דבר שקורה לנו, פנימית היא.
הכינים באות לא במקרה ואסור להילחם בהם.
כל דבר שקורה לטובה הוא.
המצב של הילד יהיה יותר גרוע לאחר שהמלחמה בכינים הסתיימה בהצלחה.
לדוגמא: ילדים עם כינים אין להם בדרך כלל נזלת, ברגע שמחסלים את הכינים מתחילות בעיות נשימה. ילד עם כינים יש לו בעיה משמעותית הרבה יותר מהיצורים הקטנים שמטילים לו על הראש. המלחמה בכינים היא מלחמה נגד הילדים.
המלצתי היא לטפל בילדים, לא בכינים. לעולם לא להתעלם מסימנים חיצוניים הפותחים צוהר אל החלק הפנימי של האדם.
אפשר להיסתכל על החיים באופן הוליסטי, עד שמדובר בכינים, אז משתנים החוקים?

נסיים בברכת - רק בריאות- ושבת שלום.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3123435,00.html

השימוש במסרק הצפוף יעיל יותר מכל תכשיר,
כך לפי הכתבה הזו (מחר תצא כבר כתבה אחרת...)

ילדים עם כינים אין להם בדרך כלל נזלת
אני אישית מעדיפה נזלת...

תמר איל
גרוד נעים שיהיה לך...


שמן זית + שמן ארומטי רוזמרין
אח"כ חופפים? מורחים על חפוף?

כל אחד והעדפות שלו. גם ציניות היא בחירה.

הבעיה עם העדפת נזלת לא מצויה ברמת הגועל האישי.
הבחירה בין נזלת לכינים היא בחירה במגמה של כיוון התפתחות החולי.

הכינים מצויות בחלק החיצוני של האדם.
אדם שיש לו כינים מתגרד, ואין לו מנוחה הידיים עסוקות בלגרד והאדם מוטרד. החלק הפנימי שלו בריא.
הכינים מפריעות פחות לאדם ויותר לסביבה שלא יכולה להתמודד עם לראות את היצורים האלה הולכים בשיער, מעורר בחילה.
בעיות נשימה מצויות ברווד פנימי יותר וגם מסוכן יותר, הסביבה לא מתמודדת איתה כלל. אדם שיש לו קושי לנשום כבר יכול לעשות פחות מאדם שיש לו כינים.

בשני המקרים צריך לטפל, לא להזניח.
כל מה שאמרתי זה שבכינים לא מטפלים, מטפלים באנשים.
הכוונה היא לטיפול הוליסטי, לא מקומי. לא לטפל בכינים אלא בילד.

הכוונה היא לטיפול הוליסטי, לא מקומי. לא לטפל בכינים אלא בילד
אז אולי כדאי לטפל בכולם. בכינים ובילד. זה שהילד זקוק לטיפול, לא אומר בהכרח שהוא צריך לסחוב איתו כינים כל הזמן הזה.


אדם שיש לו כינים מתגרד, ואין לו מנוחה הידיים עסוקות בלגרד והאדם מוטרד. החלק הפנימי שלו בריא.
החלק הפנימי שלי לא בריא כשהולכות עלי כינים. אפילו כשהולכת עלי כינה אחת. גם כשעל מי מילדי הולכת כינה, החלק הפנימי שלי לא בריא.
ואם לא מטפלים, בילד או בכינים, זה הופך להיות הרבה מעבר להתגרדות.

תמר, אני מקבלת את הגישה ההוליסטית ומנסה לברר מה הם המניעים הרגשיים המאפשרים הידבקות בכינים.
יש לי כמה כיוונים אך אשמח לתובנות בנושא.
תודה. @}

הכינים מפריעות פחות לאדם ויותר לסביבה שלא יכולה להתמודד עם לראות את היצורים האלה הולכים בשיער, מעורר בחילה
תמר, זה באמת מעורר בחילה, אפילו לחובבת חרקים כמוני
ואם לא מטפלים, בילד או בכינים, זה הופך להיות הרבה מעבר להתגרדות
אם הבנים, מה התופעות שיכולות להופיע מעבר להתגרדות?
לי היה סיפור מוזר עם תגובה קיצונית למס' זעום של כינים שהתגוררו עלי...
אני נפגשת מידי יום עם כמאה ילדים...זה לא מותיר סיכוי גדול לא להידבק ושמן הרוזמרין מאחורי האזניים לא הועיל.

מה התופעות שיכולות להופיע מעבר להתגרדות?
פצעים מוגלתיים למשל.

בהשתלשלות של כל דבר שעובר מהעולם הרוחני לעולם הפיזי, הוא עובר שלבים שונים. המדיום המקשר בין השניים הוא המיים. איכות המיים נותנים לרעיון התאורתי, את היכולת למצוא לעצמו זמן ומקום בעולם. שלב זה קודם לשלב בו ניתן לדברים צורה. אנו יכולים להרגיש שדבר קיים, לפני שרואים אותו באופן מוחשי. איכות המיים היא המקשרת בין העולם הרוחני לפיזי, בין הרוח לחומר. הנפש יושבת במקום הזה ולכן אומרים כי מקום מושבה בדם.
הכינים ניזונות מהדם, מקום מושבה של הנפש.
הדם הוא כמו נהר גדול המזין את כל התאים של הגוף.
הדם הוא מוביל את חומרי הפירוק, להם הגוף לא זקוק.
בדם ניתן לראות כל כשל תפקודי של האדם.
כמו שמתיחסים בכובד ראש לשינויים במדד הברזל. כך צריך להתיחס בכובד ראש להמצאותם של הכינים.
להפסיק להילחם בהם ולנסות להבין מדוע הם הגיעו.
הסיבות הם תמיד רוחניות, הביטוי הוא פיזי.
צריך לחפש את הדבר שאיתו האדם לא מצליח להתמודד.
בדרך כלל עוזר לדעת מה קרה קצת לפני שהופיעו.
מה לא מצליח להבין? כאשר מסתכלים על מכלול החיים של האדם.
כאשר יצליח להתמודד עם הקושי, יעלמו גם הכינים.
בחלק הפיזי זה מראה על גודש במערכת הורידית, קצת כמו תחורים רק שהם מופעים בחלק התחתון והכינים בחלק העליון.

להפסיק להילחם בהם ולנסות להבין מדוע הם הגיעו.
אי אפשר גם וגם?

תודה תמר.
נזכרתי בתופעה מעניינת, אני סבלתי מאוד מכינים עד גיל ההתבגרות. כילדה הייתי מאוד חלשה נפשית וחסרת בטחון, כשבגרתי התחזקתי מאוד והפסקתי להידבק בכינים.


_להפסיק להילחם בהם ולנסות להבין מדוע הם הגיעו.
אי אפשר גם וגם?_

הקונספקט של מלחמה הוא התנגדות. כשיש התנגדות אין קבלה שהיא שלב הכרחי בדרך להבנה.
ראי אחריות מול אשמה ו - האם כל דבר הוא שיעור

נזכרתי בתופעה מעניינת, אני סבלתי מאוד מכינים עד גיל ההתבגרות. כילדה הייתי מאוד חלשה נפשית וחסרת בטחון, כשבגרתי התחזקתי מאוד והפסקתי להידבק בכינים.
אני רוצה להעיד גם מהסיפור האישי שלי ושל משפחתי כשהייתי ילדה היו לי המון כינים וגם לאחותי עכשיו אין לי אמא שלי אומנם נלחמה בכינים באמת אבל היום הן לא באות לי לראש תמיד ואני עובדת עם ילדים במקצועי. יש לי גם תאוריה אישית שאומרת: שכינים הן נשמות קטנות ובגלל זה הן נמשכות לנשמות קטנות אחרות פשוט כי ילדים הם יותר רוחניים ממבוגרים. אבל אני לא יודעת אם תסכימו.

שכינים הן נשמות קטנות ובגלל זה הן נמשכות לנשמות קטנות אחרות פשוט כי ילדים הם יותר רוחניים ממבוגרים. אבל אני לא יודעת אם תסכימו.
מממ....
מעניין.
לבת הקטנה שלי דוקא היו 3 כינים די גדולות.

סתתתתתתתתתתתם.

אני בת 15 ועכשיו אני מנסה לשים חומץ עם מרגרינה על השעיר...זה משהו של אמא נתקלתי באתר שלך לא מזמן ורציתי להוסיף שיש חומרים טיבעיים שגורמים לכינים לא להימשך לשיער....ברוב טיפשותי חשבתי שאחרי כל הזמן הזה הכינים יפסיקו להימשך לשיער שלי וכנראה שטעיתי=/

שלום לכולם!!
גם אני בהיותי קטנה נדבקתי בכינים.
הטיפול הכי טוב (,לדעתי) הוא להשתמש בשמפו סרקל בקביעות ואחרי כל חפיפה לסרק היטב את השיער עם מסרק צפוף,אך גם הוצאה של כינים וביצים ביד תועיל. אומנם התהליך ארוך ומייגע,אך שווה!
אסיים בבירכת כל טוב ושבוע טוב,מקווה שעזרתי!

_הטיפול הכי אפקטיבי נגד כינים: סירוק במסרק צפוף, ולאחר מכן להוציא ביצה אחרי ביצה
ביד._

ואיך בדיוק אמא מוציאה לעצמה את ביצי הכינים ביד ??? האם שימוש במסרק ה- ASSY 2000 מספיק ???

האם מישהו באמת הצליח לנקות ראש מלא...(מפוצץ לא רק מלא) בעזרת מרגרינה?
בעזרת שילוב של שמן רוזמרין ושמן זית?

מה כדאי לי להמליץ לחברתי ??

האם שימוש במסרק ה- ASSY 2000 מספיק ???
אני גיליתי שהוצאת הביצים עם המסרק הזה תלויה בעובי השיער. שיער דק חומק מהמסרק בקלות. בשיער עבה הביצים נתפסות מצויין. כינים הוא אוכל בלי מלח.

ובכלל הפסקנו להשתמש בתכשירים מכיוון שהם כמעט לא משפיעים. אני מסרקת באופן קבוע פעמיים ביום את כל בני המשפחה וזה שומר אותנו נקיים, ואם נדבקנו אז מוציאים מיד.

אני ניסיתי את עניין המרגרינה וזה עשה לכלוך איום וגם לא עזר מי יודע מה.

אני מוצאת שהכי טוב להושיב על כיסא בתוך האמבטיה, לשים מרכך (אצלינו אורגני)לטפטף עליו טיפות שמן עץ התה ולסרק עם ASSY 2000 ולנגב אותו כל פעם על נייר טואלט (הרבה, הרבה מזה!) ואח"כ לחפוף עם ג'ל עץ התה. זה מוציא הרבה אבל בשביל להיפטר צריך לסרק באמת יום-יום במשך 10 ימים.
מכיוון שהגדולה שלי סובלת מטיפול כזה באמבטיה, שהוא די מייגע, היא החליטה שמתאים לה לשים סרקל ולסרק על יבש. אני שמה לה מגבת מתחת לשערות, אבל נראה לי שככה הן קופצות עלי בתנופה הסופית בקצות השיער אז אני מעדיפה את עניין האמבטיה.
ועל כך חלוקות הדיעות וההסכמות - והכינים ממשיכות לכייף.
אבל אז אני ניזכרת שלקופים כל הזמן יש כינים והם פולים אותן כל הזמן. הידגמתי לגדולה איזו קירבה מופלאה יש בפליית כינים הדדית, אבל זה לא ממש קסם לה

אני מסרקת באופן קבוע פעמיים ביום את כל בני המשפחה וזה שומר אותנו נקיים
איך,איך את זוכרת כל יום לסרק? אצלינו הבנים לא ממש משתפים פעולה ואין לי כוח להלחם בהם. למזלי יש מכונת תספורת טובה וככה הכינים עפות ל....

ולנגב אותו כל פעם על נייר טואלט (הרבה, הרבה מזה!)

לא חבל על הנייר?
אפשר להעביר אותן לכלי עם מים (ככה הן לא בורחות) ולשפוך אח"כ באסלה או בכיור

אויש
גם אני בגילי המתקדם נדבקתי בזוועה הזו מהילדים בגן, אף על פי ששיערי תמיד אסוף.
זכרונותיי מימי הנפט וחומץ על הראש כילדה עדיין טריים וחקוקים בי ומבחינתי להידבק שוב זה ממש סיוט שמתגשם.
בהתחלה קיויתי שסירוק יומיומי יעביר את זה עם המסרק המפונפן ASSY2000
אבל מה שקרה הוא שמצאתי את עצמי יושבת כל ערב ומעבירה אותו בסירוק מתמיד וכלום לא משתנה, הכינים חוגגות.
בסוף התייאשתי ורכשתי בבית המרקחת חומר טבעי לגמרי (לפחות כך הם מצהירים)
החומר נקרא כינקייר
הוא מכיל שמפו שמרכיבו העיקרי הוא צמח הפוליגונום (בחיים לא שמעתי עליו לפני כן). יש לחפוף את השיער עם השמפו ולהשהות בין 10 - 15 דקות, ואחר כך לשטוף. בנוסף מצורף מרכך עם ריכוז של 95% רוזמרין אותו יש לעסות לאחר מכן ואז לסר במסרק צפוף. יש לחזור על הטיפול שוב אחרי 3 ימים ושוב אחרי 6 ימים.

אחרי טיפול אחד הגירוד עבר אין כינים אין ביצי כינים וחסל סדר נחמות על ראשי
מקוה שהפעם זה לתמיד
איכסססס!!!

קשה מאד לטפל בשלושה ילדים לא ממש בוגרים, וגם באמא, וגם להחליף מצעים.... הכי נוח לי היה באמבטיה, אך היות והתהליך די ארוך, תמיד יש משהו שמפריע: אם זה טלפון, או מריבה בין 2 הילדים שבחוץ, או שמישהו פתאום מאד רעב... בקיצור-חוויות שכל אמא מכירה. בשנה שעברה הייתה אצלנו התקפה מאד מאסיבית של כינים. השתמשתי בהמון חומרים, ביניהם: מרגרינה, שמן תינוקות, חפיף, פריודרם, רוזמרין,שמפו מבית טבע, וגם בחומר הומאופטי שאודטה כתבה עליו- חומר אותו מייצר דניאל אלון מקיבוץ משמר הנגב. לאחר חודשים רבים, בסופו של דבר, ובהתמדה עיקשת שכללה הרבה יזע ודמעות, יום אחד שמתי לב שהצלחנו להתפטר מהבעייה!!! האמת? אינני יודעת בזכות מה.
האם מישהו שמע וניסה את החומר ההומאופטי של דניאל אלון מקיבוץ משמר הנגב, הניקרא גם: חיסון נגד כינים ?
כעת, יש שוב מגיפה בגן, וכן אצל בנות הדודות, ואני מאד חוששת מהדבקה מחודשת...

הצילו!!! כבר כחודש שאני מנסה להיפטר מביצי הכינים על שיערה המדהים של ביתי (בת 9) ולא מצליחה. כל כמה ימים יוצאת בהתקפה של כמה שעות התעסקות וסירוק. הבעיה שאני לא מצליחה להיפטר ב-100% מהביצים וכך אחרי כמה ימים הן בוקעות ואין לזה סוף. הבעיה הכי גדולה בסירוק היא שהשיער שלה פשוט דק מידי, כמו של תינוק והמסרק הכי נחשב , ASSI 2000, לא לוכד את הביצים. מישהו יודע אולי איך הורגים את הביצים?

גם לנו יש שיער דק וה-ASSI לא מוציא הכל. אני מסרקת איתו כדי להוציא את הגדולים ולפתוח את הקשרי ואח"כ במסרק הכי צפוף שמצאתי - לבן עם זכוכית מגדלת עגולה בפינה ו'שיניים' של המסרק ממתכת ונישלפות לניקוי.
חייבים לסרק קודם במסק פחות צפוף ולא להתחיל ישר עם הלבן כי הוא ממש ממש צפוף ולכן די כואב ישר אחרי מברשת. הוא מוציא (כמעט) הכל ובכל מקרה חייבים במשך 10 ימים לסרק בוקר וערב ללכוד את כל ה'בוקעים החדשים'.
על שיער עם הרבה מרכך או משהו שומני אחרי יותר קל לסרק.

לא מנסה אפילו להוציא ביצים,אלא את הכינים עצמן,ולא נוגעת בתכשירים למיניהם בטח שלא ב"משמידות",אם חומר כלשהו יכול להרוג יצור חי ,אני לא רוצה אותו על הראש שלי או של ילדי...רק לסרק כל יום במשך קצת יותר מעשרה ימים ולא צריך להיבהל אם מתפספס יום,
זה כבר קרה לנו כל כך הרבה פעמים(פעם פעמיים בשנה),ולבנות יש שיער ארוך וסבוך,
אז מרוויחים הזדמנות יקרה לקצת זמן שיחה איכותי שעם השנים התקצר לו,וזה נחמד
(בנות העשרה לא יכולות לברוח..וממילא אי אפשר לעשות שום דבר אחרD-:)

אביטל - חיפשתי את האריזה אבל היא כנראה ניזרקה. זו אריזה צהובה והמחיר בהחלט סביר - כ-25-30 ש"ח. ניתן לקנות בכל בית מרקחת.
גבעה ירוקה - כמוך כמוני. אם חומר כלשהו יכול להרוג יצור חי ,אני לא רוצה אותו על הראש שלי או של ילדי

רק רציתי לספר שבארה"ב ההורים מתנדבים לאחר כל חופשה לבדוק את ראשי הילדים. (4 הורים * 20 ילדים בכיתה +10 דקות), אם מתגלים ממצאים חשודים- הילד מוחזר לבית הוריו לטיפול - וכל הילדים מקבלים מכתב התראה... למותר לציין - הורים שיודעים שלילדם יש כינים - לא שולחים אותם לבית הספר מלכתחילה עד שהעניין מטופל!!!

חברות יקרות, אני מיואשת!!!! המכה הזאת לא נגמרת! אלוקים ריחם על המצרים באיזהשהוא שלב והפסיק את המכה, אז אולי גם אצלנו יקרה נס ? יש לי שלושה ילדים מקסימים שמדביקים אחד את השני ואותי (!!!). הכינים מפתחות עמידות נגד כל תכשיר (טבעי כמובן. גם לי יש סיוטים מנפט-חומץ-שמן וכו'...). רוזמרין לא הוכח כיעיל, (מסתבר שגם לא חומרים על בסיס שמן עץ התה. אני משתמשת בשמפו שכזה ובכל זאת נדבקתי כבר מספר פעמים), הסירוק קטסטרופה. זה פשוט בלתי נסבל! אני מרגישה איכסה עם כל הנחמות האלה... אבל... אני ממשיכה עם שמן הזית, סירוק במסרק סמיך ושימוש בשמפו "פלא ראש" או לחילופין בתכשיר השמנוני "צ'יק צ'אק". בהצלחה לכולן/ם.

לצערי הרב, גם הקטנה הביאה מתנה מהגן הזמני שהיתה בו (ידעתי שעדיף חינוך ביתי.... ) -פעוטה בת פחות משנתיים,
והדביקה גם אותי.
כבר מעל חודשיים במלחמות. השמפו והמרכך של מורז עשו עבודה טובה, והייתי בטוחה שנגמר העניין ועכשיו שוב.
אני אפילו הורדתי חצי מהאורך של מחלפותיי, אבל אין לי סבלנות ו/או סיכוי לסרק את כל השיער שלי כל פעם ונראה לי שאני מדביקה אותה עכשיו.
אז בעצם שואלת - האם בטוח ששיער צבוע לא דוחה כינים? אפילו לא צבע שאינו טבעי?
בבקשה תגידו שזה עוזר ומיד ארוץ לקנות איזה אינדולה בגוון אדום אש או בלונד הזריחה.....
וגם... האם נכונה השמועה שנשים בהריון לא נדבקות? כי גם זו אופציה................................
לילה טוב לכל האנשים ודיירי המשנה שעל ראשם.

האם נכונה השמועה שנשים בהריון לא נדבקות? מניסיון, צר לי לאכזב אותך אבל ממש לא. הפעם הראשונה שנדבקתי מבני היתה כשהייתי בהריון. לא הבנתי למה אני מתגרדת כמו קופה וחשבתי לתומי שפיתחתי אלרגיה לשמפו או שזו איזושהי תופעת לוואי של ההריון. עד שסיפרתי לחברתי בעבודה והיא הציעה לבדוק לי את ראש... איזו פדיחה... בסיכום כללי של תוצאות המלחמה מסתבר שמהראש שלי נפלו הרבה יותר חללים מאשר מהראש של בני. אולי ההסבר לכך שעל ראש של הריונית הם פשוט מתרבים יותר מהר?

_הטיפול המקובל פעם, לפי הוראות אחיות ביה"ס, היה לערבב כף נפט עם כף שמן וכף חומץ, למרוח על השער היטב ואח"כ לקשור את השיער היטב בתוך שקית פלסטיק או נייר פרגמנט (כמו בתוך כובע מקלחת אבל יותר הדוק) למשך שעה כדי שכל הכינים והביצים ימותו. לאחר שעה חופפים את הראש ואז מתחילה העבודה האמיתית. הכינים המתות יוצאות בסרוק במסרק צפוף וממילא אינן מזיקות. את הביצים יש להסיר ביד. אם הביצה מתה היא תרד בקלות. אםהיא עדיין חיה ומסרבת להתנתק מהשערה (יהיו בודדות כאלה) כדאי לגזור את השערה הזאת ולשרוף אותה בצורה מבוקרת.
אך למי יש היום בכלל נפט בבית? קשירת השיער חשובה מאוד ואולי צריך לעשותה גם לאחר טיפול בתכשירים אחרים כדי לתת שהות לתכשיר לפעול.
גידלתי שלושה ילדים בתקופה שבה האחיות בדקו ניקיון וגם אני למדתי בתקופה כזאת ואף פעם לא היו בכיתה יותר מילד אחד או ילדה אחת שסבלו מכינים. לעומת זאת נכדי למדו ולומדים כאשר אין בדיקות וקרה שנדבקו יחד עם עוד ילדים רבים אך הטיפול אצלנו בשיטה המיושנת שכתבתי עליה פתר את הבעייה. לאחר שבועיים כדאי לבדוק את המצב שהרי אין אחות שתעשה זאת עבורכם..._

לאחר נסיונות רבים ותכשירים שונים התייאשתי והחלטתי להשתמש בדרך הישנה... כמו בטיפול המקובל של פעם המתואר יפה באמצעות סבתא לשמונה.

וזה עזר מאוד.

תגידו,חוץ מזה שהכינים מגרדות,הן גורמות נזק כלשהו לקרקפת?
מניחה שכן,כי אחרת ממה הן ניזונות?.....

אסור לשים נפט על הראש!!!!

הדרך היחידה להיפטר מכינים זה לסרק ולסרק יום-יומית. אני מסרקת עם מסרק צפוף שהומלץ פה על ראש שמרחתי עליו המון מרכך שיער, הברשתי עם המרכך וסירקתי.
לצערי, כשהחברות לא עושות טיפול זו עבודת פרך לנצח-נצחים

מה מותר לאישה בהריון לעשות?

האם צביעת שיער (במי חמצן) יעילה לחיסול הכינים והביצים?

יש לכם עצות לבנות שיער מתולתל ארוך מאוד ויבש? איך אפשר לסרק אותו במסרק סמיך אם בכלל?

יש לכם עצות לבנות שיער מתולתל ארוך מאוד ויבש? איך אפשר לסרק אותו במסרק סמיך אם בכלל?
אולי במקלחת עם הרבה מרכך?

יש גם שמן מדהים לשיער - שמן ארגן מרוקאי
אפשר לקנות אותו בסופר פארם, פותח ראסטות ועושה שיער רך ומשיי

ספר אמר בטלויזיה שאסור לשים מרכך על הקרקפת, רק על השיער.

התחלתי למכור את http://www.epilady.co.il/files/images/23.jpg]המסרק[/img] החשמלי ,לאחר נסיון אישי מוצלח ביותר. וזה הפתרון שלי לשיער שקשה לסרק שיער מתולתל ארוך מאוד ויבש כי לא חייבים לסרק עד הסוף. לא חייבים להוציא אותן. צריך רק לגעת בהן עם המסרק, הן ימותו ומתישהו כבר יצאו, בחפיפה, בסרוק רגיל וכו.
אם אני כבר כותבת עליו, אז כמובן שאוסיף שהוא חוסך שימוש בחומרי הדברה שלא ידידותיים לנו ובטח שלא לסביבה (ומובילים לעמידויות).
קודם כל, הוא מסרק כינים טוב. שיניים חזקות ממתכת, עם תמיכה של שיני פלסטיק כדי שהמתכת לא תתעקם בשום פנים. ידית נוחה לאחיזה.
אבל היתרון המשמעותי הוא שהוא חשמלי. כלומר עובר זרם (חלש מאד, סוללת אצבע אחת) בין השיניים. כך שכשכינה נוגעת בשיניים היא מתחשמלת ומתה. לא חשוב אם מצליחם להוציא אותה החוצה, או לא.
וכשמוציאים אותן, לא צריך להטביע בחומץ, לא צריך לפצלח עם הצפרניים, לא צריך לאטום בשקית ניילון. מתות!
בלי חומרי הדברה. טוב לראש ולסביבה (ולא יוצר עמידויות).
בנוסף, טוב לבדיקה. המכשיר מזמזם (חלש). כאשר הוא נוגע בכינה הזמזום נפסק (עד שהיא כבר לא נוגעת יותר). אז אפשר לעשות סרוק פעם ב...ולדעת עם יש כינים או לא.
לדעתי הוא פשוט מושלם ל: בעלות שיער ארוך, ו/או מטולטל, סמיך. ולשימוש קבוע לבדיקה ומניעה.
הכל מתפרק וניתן לנקוי בקלילות. ולחרדתיים שביננו, ניתן גם לקנות "ראשים שונים" לכל בן משפחה.
המחיר-125 ש"ח.
ניתן לשאול עוד בדף הבית, בדוא"ל או בטלפון

היי הילה, אשמח לדעת מה הטלפון שלך או אימייל לקניית המסרק...
תודה.

סליחה, שכחתי להוסיף,
האימייל שלי [email protected]

לגבי המסרק
כשמסרקים בו הביצים נתקעות לו "בין השיניים" וצריך ממש להשחיל ציפורן כדי לשלוף אותן משם לפני הסירוק הבא
למישהו יש רעיון יותר פשוט?

מברשת?
למסרק שאני מדברת עליו, מחוברת מברשת קטנטנה. אבל אפשר ליעד לעניין מברשת שיניים ישנה או משהו כזה.

מסרקים על שיער יבש או רטוב?
כי לנסות להכניס את המכשיר הזה בין התלתלים שלי כשהשיער יבש נראה נסיון קשה ומתסכל...

על יבש.
אבל כל העניין שלא צריך ממש לסרק. ז"א לסרק ס"מ, ולהוציא. עוד ס"מ ולהוציא. לא צריך להעביר את המסרק לאורך על השיער כי לא צריך להוציא את הכינים. רק לגעת בהן.
אם רמת התלתול היא כזאת שלא מאפשרת גם סרוק של ס"מ, או אפילו להכניס, אז זה באמת לא מתאים.

הכינים המתות ממשיכות להתחשמל? כלומר, אם אני מסרקת יש שלב שבו מפסיקים הזמזומים ואני יודעת שסיימתי?

חייבים להוציא או שאפשר פשו ט להסתרק רגיל ומה עם ביצים הוא מחשמל גם ביצים ?
מצד אחד יקר מצד שני נמאסלי להריח כמו תחנת דלק (מהנפט)

אם אני מסרקת יש שלב שבו מפסיקים הזמזומים ואני יודעת שסיימתי?
באופן רגיל הוא מזמזם, כאשר כינה סוגרת מעגל, הוא מפסיק לזמזם. בד"כ (אצלינו, בינתיים) אחרי רבע שניה היא כבר לא סוגרת מעגל (השיער והמסרק זזו) והמסרק חוזר לזמזם. אם היא ממש נתקעת במסרק, צריך להוציא את המסרק להבריש את הכינה החוצה (לא להטביע, לא למחוץ, לא לשרוף, היא כבר מתה) ואז להמשיך.
כך שממש בזמן התקפה המונית, אין טעם לסמוך על אמצעי הדיטקציה. אבל אחרי הימים הקשים, בהמשך, (ובטח ובטח במניעה קבועה) כשיש מעט כינים, זה בהחלט נח לדעת לפי הזמזום האם יש עדיין / כבר או לא.

חייבים להוציא או שאפשר פשו ט להסתרק רגיל
בהחלט שאפשר, זהו מסרק כנים לכל דבר ועניין. היתרון למי שיש לה שיער ארוך ו/או סמיך ו/או מתולתל שלא חייבים לסרק לגמרי, אלא אפשר, אם רוצים, רק לסרק נקודתית ליד הקרקפת.

ומה עם ביצים הוא מחשמל גם ביצים
אי אפשר לסמוך על זה תלוי בעובי השערה והביצה.

בואו לים המלח, צפים על הגב, מניחים את הראש אחורה ומעסים עם האצבעות את המים לתוך הקרקפת, אחר כך יושבים קצת בשמש ונותנים למלח לייבש את הביצים והכינים, מי שרוצה להתפנק עד הסוף, נשאר לישון ולמחרת מורח בוץ שחור על השיער, נותן לו להתייבש, שוטף שוב בים, שוב בשמש, ויאללה למעיין, לא סתם קוראים לזה ים המוות, זה ים המוות לכינים, בני ישראל היו באים לטיפולי כינים מכל קצוות כנען.

ותדעו שהשמן רוזמרין עובד, צריך לשים אותו קבוע כל יום, שלושה שבועות, כל נגלה שבוקעת, נסה על נפשה, כמו ערפד משום, לא צריך לסרק, הן פשוט לא יכולות לסבול
את זה, חשוב שזה יהיה שמן אתרי טהור.
לא יאומן כמה השמנים האתריים האלה חזקים, ובכמה דברים אפשר לטפל בעזרתם.

תגידו,חוץ מזה שהכינים מגרדות,הן גורמות נזק כלשהו לקרקפת?
קראתי שבאיזה שהוא שלב הן גורמות לפונדקאי לכהות חושים.

הדרך היחידה להיפטר מכינים זה לסרק ולסרק יום-יומית.
עם רוזמרין אתרי טהור לא צריך לסרק, רק להקפיד לשים כל יום, כל קבוצה שבוקעת עוזבת את הראש מרצונה.

לצערי, כשהחברות לא עושות טיפול זו עבודת פרך לנצח-נצחים
שוב להמשיך לשים רוזמרין לפחות בתחילת כל שבוע למניעה, או בשלב הזה פשוט לחפוף עם השמפו+מרכך טבעי נגד כינים של מורז על בסיס קבוע.

אנחנו שמים שמן רוזמארין, חופפים בשמפו של מורז פעם בשבוע, ובאופו יומיומי בשמפו רוזמרין של דר' פישר, ובכ"ז....
נראה לי שפשוט יש אנשים שכינים נמשכות אליהם ויש שלא

את ים המלח לא ניסינו

כמה זמן כבר אתם עושים את הטיפול הזה?

סורי להיות המבאסת של הדף שמן רוזמרין לא עוזר סלאמת וכל טוב
כלומר הוא כן עוזר למי שמוכר אותו אבל נגד כינים גורנישט נאדה

לגבי המסרק החשמלי - זה לא משהו חדש, נכון? זה היה גם כשהייתי ילדה (לא כ"כ מזמן, לפני פחות מ-20 שנה נגיד) - אני לא זוכרת מהתמונה אם זה היה בדיוק אותו דבר או רק רעיון זהה. השתמשתי בו בזמנו כמה פעמים עד שפעם אחת חטפתי זרם בעורף - אמנם חלש אבל בעורף <אייקון של צמרמורת>... וזה היה כ"כ לא נעים, שאח"כ לא הייתי מוכנה לשמוע על זה יותר.


לגבי מניעה מה שעובד אצלינו זה אי-חפיפה (השיער של אוריה נחפף בשמפו אולי 5 פעמים בשנתיים שהוא חי). גם כשלכל החברים יש כינים אוריה לא נדבק, ואין לי הסבר אחר חוץ מאי החפיפה, כי כל החברים חופפים ורק הוא לא.

מצבנו לא כזה רע. שלו כבר בן 5. מגיל שנתיים במסגרות חברתיות אלה ואחרות. ובינתיים זכינו במכה רק פעמיים. נראה לי שאנחנו יחסית מברי המזל. הבעיה שהביאה אותי לעניין המסרק היא אני ולא שלו. אצלי זה היה בלתי אפשרי להסתרק ולהוציא את הכינים. ואז, גם אני נזכרתי שלפני 12 שנה היה כזה בבית ילדים בו עבדתי. הגעתי למפעל והתברר שזה כבר לא בדיוק מה שהיה (אני זכרתי כחול, גם את?), זה דגם משופר, אבל לא נמכר בארץ. קניתי אחד לעצמי ישירות מהמפעל. ואז גם ראיתי שזה הרבה יותר נח בסרוק השבועי למניעה אצל שלו. בעודי מתפעלת החלטתי להפיץ את הבשורה ולמכור את המסרק.
ניסיתי להסתרק בשיער רטוב כדי לראות אם מרגישים זרם, ולא. העניין הוא שברגע שיש מעגל סגור, המסרק מפסיק את פעילותו. כך שלא מרגישים זרם. אבל לא יודעת, אולי אצל ילדים זה אחרת, ואולי יש רגישים יותר ופחות.

אני זכרתי כחול, גם את?
כן

העניין הוא שברגע שיש מעגל סגור, המסרק מפסיק את פעילותו
זה מה שאמא שלי ניסתה להסביר לי כדי לשכנע אותי להמשיך להשתמש, אבל לא שוכנעתי... שום עובדה לא יכולה לסתור את הזרם שהרגשתי.
אם כי... אני חוטפת זרמים ידועה. אני מתחשמלת גם מהמדפים בסופר למשל

אסור לשים שמן רוזמרין טהור על העור. חייבים למהול אותו בשמן נשא (שמן שקדים, שמן זית, ...)
ראו גם ארומתרפיה ושמנים

אה זה דף על כינים לילדים ואני כל הזמן מדברת עלי לילדים יש רק פתרון אחד והוא לסרק לסרק לסרק
לגבי הילד שלא חופף הוא פשוט מהילדים שלא נידבקים בכינים - יש כאלה
למרות שבטח אמא שלי הייתה אומרת שהכינים לא מתקרבות עליו בגלל הריח אבל זאת סתם בדיחה גועלית של פולניות

זה לא דף רק על ילדים. אבל עיקר הסובלים הם הילדים

_שמן רוזמרין לא עוזר סלאמת וכל טוב
כלומר הוא כן עוזר למי שמוכר אותו אבל נגד כינים גורנישט נאדה_
אצלנו זה עזר, בלי סרוק ובלי כלום, היו כינים, שמנו שמן רוזמרין במשך שלושה שבועות,ואין יותר כינים, לכל הילדים בסביבה יש חוץ מלילדים שלי, ואני לא מוכרת שמנים אתריים, ובכל זאת עזר.

רק רציתי להוסיף שמקובלת עלי הדעה שיש אנשים שדברים מסויימים לא עוזרים להם ודברים אחרים כן, וזאת הסיבה להרבות פתרונות,

אפשר לעשות דימיון מודרך שבו יוצאות קרני אור דקיקות מהראש ומפציצות אותן,
או לחילופין לשיר להן שיר שיראה להן את הדרך לטיזינאבי. (-;

שמעתי אתמול במעגל הנשים
שיטה בדוקה ומנוסה (לא אצלי אמנם)
למרוח את הקרקפת בחמאה טוב טוב
לכסות בכובע ניילון (או כל דבר פלסטי דומה ליצירת מחנק...)
ולישון עם זה לילה.
הכינים אמורות למות, הביצים פשוט יתגלצ'ו החוצה עם המסרק בקלות.
בהצלחה

יש לי בעיה (אני כבר מתחילה להתגרד)
כבר שבוע שבתי חוזרת הביתה וראשה מלא כינים אנחנו מטפלים והן חוזרות. אז החלטתי לכתוב מייל לכל הורי הכיתה ולבקש או יותר נכון להתחנן שיעשו טיפול לילדיהם היקרים חלק ממהורים אכן נענו לבקשתי. אך הבעיה היא עם ילדה אחת שלא מפסיקה להתגרד ואמה ממשיכה לטעון שאלה לא כינים אלא פרעושים. היום במקרה עברתי ליד אותה ילדה ולא היה צריך זכוכית מגדלת בשביל לראות מה מתחולל על ראשה של המסכנה. הראש היה מלא ביצים שנראו למרחוק וגם כמה חברות טיילו להנאתן
פניתי למורה אך היא אמרה שזה מחוץ לתחום אחריותה ואין לה מה לעשות.
אין ספק השהילדה סובלת גם מהכינים הטורדניות וגם מבורותה או התעלמותה של אמה ובנתיים הכינים חוגגות.אני שוברת את הראש (וגם מגרדת) איך לטפל בענין מבלי שאף אחד יפגע ויחד עם זאת המכה תעלם ואין לי תשובה אולי לכם יש?

אולי תזמיני אותה אליך ותטפלי בה ?
יש לי חברה שמזמינה את החברות של ביתה למסיבת טיפול בכינים מידי פעם....
הן אוכלת יחד ורואת סרט וגם מתקלחות יחד ..

רוצה לשתף לגבי המסרק החשמלי....
הוא מצליח להרוג את הכינים הגדולות אך לא את הקטנות. הקטנות התפספסו בד"כ.אבל רק על בעלי השיער הקצר והחלק אצלנו.
אצלי בסבך שערי המתולתל הוא לא הועיל כלל. הוא גם יצר קשרים נוספים בעצמו.בגלל החשמל.
הילדים מידי פעם התחשמלו ממנננו ולא רצו להמשיך.
על שיער רטוב הוא לא מפועל כלל..אל לא מחשמל.
הוא יכול להועיל כהשלמה לטיפולים האחרים אך לא במקומם.
בקיצור התאכזבנו מאוד...

גם אני מהמאוכזבות
קשה לסרק בשיער יבש שאינו דק וחלק(אין אצלנו כזה...)
ובלתי אפשרי עם שיער רטוב
סתם...

תודה על השיתוף. זה חשוב לי מאד, כי עד כה, שיתפו אותי רק אלו עם החוויות הטובות.
בעקבות השיתוף שלכן, אני מציגה אחרת את הדברים ועכשיו יש הרבה פחות אכזבה.

רק מבהירה, שלא חייבים לסרק לאורך השיער (גם אם מתולתל וגם אם אינו דק וחלק), כי לא צריך להוציא אותן. צריך רק לגעת בהן, וזה אפשר לעשות ע"י סרוק ס"מ ליד הקרקפת בלבד.

יש עוד טיפול ממש פשוט - בלי מסרק צפוף. מורחים שמן לבנדר אתרי בנדיבות על כל השבילים בשיער, הולכים לישון איתו בלילה ובבוקר חופפים. אחרי כמה ימים חוזרים שוב על התהליך, עד שכל הביצים בוקעות. לפעמים אפילו טיפול חד פעמי עוזר!

שמן לבנדר או שמן רוזמרין? מה עדיף?