סדר תהליך הלמידה

[אנונימי]

הועבר מהדף רוב האנשים אינם חושבים
ראה דיון לגבי ערכם של מבחנים

[תמיר_בוסתנאי*]

בעוונותי, למדתי גם הוראה (הוראת המדעים) בטכניון, זו היתה חוויה מתקנת עבורי.
הגדרנו שם מהי למידה (שינון היא הרמה הראשונה, אחריה - ואני לא מצטט במדויק - עברו כבר איזה 11 שנה), הבנה (היכולת להסביר מה למדת), הפשטה (היכולת ל"הבין" ל"מצות" את הרעיונות ש"מעל" החומר הנלמד) ולבסוף גם אינטגרציה, הכללה והשלכה (היכולת "לקחת" את החומר ולהשתמש בו בצורה מושכלת במצבים "חדשים" - לכאורה - מחוץ לקונטקסט שנלמד.).
כל אחת מהיכולות מחייבת שליטה (ברמה סבירה) ברמה ש"מתחתיה".
לא ברור לי כלל איך בונים מבחנים בבתי הספר/אוניברסיטאות (וזה לא קל לבנות מבחן "טוב").
לא ברור לי כלל מה מטרת המבחן האם מבחן צריך גם ללמד? (לדעתי, זה כלי ללימוד)
האם הסטודנטים מבינים מה נדרש מהם? האם הם מתרגלים פתרון בעיות/מבחנים ולכן הם נבדקים על יכולת אותה הם תרגלו?
האם המבחן מחולק לרמות השונות של הפנמת/הטמעת החומר?
ו... אני לא בא בטענות ספציפיות... פשוט, הדף ארוך ולא יכולתי להתאפק

[בועז_חן*]

אלגוריה שכרגיל אני לא זוכר מי אמר היא שמערכת החינוך המודרנית מלמדת אותנו תהליך של דחיסה: התלמידים לומדים שפחות ופחות חשוב החומר במהלך השנה ויותר ויותר היכולת לדחוס לקראת הסוף והמבחן. זה יוצר חיים שנראים כך גם אחר כך - כל הזמן רצים אחרי deadline, דוחסים ולא מסתכלים לטווח רחוק.
בעוד שכדי להגיע למשהו, צריך לעבוד באופן שיותר דומה לחקלאות: לנטוע היום בשביל לקצור בעתיד. אתה לא יכול להרביץ נטיעה מאסיבית קצת לפני הקציר בשביל לסגור פער. וגם בחיים אתה לא יכול להגיע למשהו בלי שתכננת אותו כמו שצריך ופעלת לכיוונו לאורך זמן.
אחת הבעיות היא שכבר אין פעילויות שיוצרות "תבניות" של חקלאות.

[יונת_שרון*]

תמיר, כתבת:
_הגדרנו שם מהי למידה -- שינון היא הרמה הראשונה, אחריה [...] הבנה [...] הפשטה [...] אינטגרציה, הכללה והשלכה [...]
כל אחת מהיכולות מחייבת שליטה (ברמה סבירה) ברמה ש"מתחתיה"._

זהו, שלא. אפשר באותה מידה ללכת בכיוון ההפוך: להתחיל מהשלכה (מעניין אותי להבין משהו מסוים, אז אני אחפש איזה עקרון יכול להתאים כאן), לעבור להכללה (איפה עוד יש דברים שנראים כאילו הם עובדים לפי אותם עקרונות), להמשיך לאינטגרציה (למצוא את מה בדיוק דומה ומה לא בכל הדברים האלה), לעבור להפשטה (למצוא סופסוף את העקרונות), רק אחר כך הבנה (להבין אותם) ורק בסוף אולי שינון (לתרגל אותם).
ואפשר גם להתחיל מאיזושהי נקודה באמצע וללכת לצדדים, או בקפיצות, או בכלל בכיוונים שהסכימה הזאת לא מכסה.

ההתרשמות שלי היא שרוב הלמידה אינה מתקדמת בכיוון שהצגת, אלא להפך. תינוק שלומד לדבר לא מתחיל משינון מלים אלא מההבנה שלדיבור יש משמעות והשפעה. שינון המלים הוא החלק האחרון של למידת הדיבור, לא הראשון.

[תמיר_בוסתנאי*]

יונת, יש צדק בדברייך.
אך, אני התכוונתי לגישה אותה למדנו עבור לימוד.
לדעתי, ה"למידה" היא תהליך הוליסטי, מעגלי וקופצני.
אבל, בבואנו להגדיר תהליכי למידה, כדאי לצאת ממכנה משותף, תיאוריה בסיסית מוכרת. עליה וממנה ניתן יהיה להגדיר / לשנות / להרחיב ובקיצור בעצם המחשבה והדיון בנושא - נעשה תהליך של למידה.
לגבי התינוק, לא יודע, לא חשבתי על זה, עכשיו, כשאני חושב על זה, אני יכול להוסיף שה"יכולת" ללמוד שפה (כלשהי), נמצאת אצלנו, גנטית. המבנה השולט בשפה (מרכז הדיבור) נמצא אצלנו במקום מוגדר במוח. בנוסף, ילדים שלא נחשפו לשפה כלשהי במהלך השנים הראשונות להתפתחותם - היכולת שלהם ללמוד שפה - נפגעה מאוד. לכן, יתכן ש"ההבנה שלדיבור יש משמעות" - גם היא מולדת?
ושוב, ברור ששינון מילים הנו תהליך נמשך (שלא מסתיים?). השאלה, מה בא לפני מה - היא מעניינת אך התשובה - לדעתי, לא חד משמעית.

[יונת_שרון*]

טוב, נעזוב שפה. מה לגבי הפעלת וידאו? התינוק קודם לומד שהתעסקות בשלט משפיעה על הנעשה במסך, ורק בסוף הדרך הוא משנן איזה כפתור עושה כל דבר.

[תמיר_בוסתנאי*]

יש כאן בעיה של סובב ומסובב , התינוק (רק התינוק?), בתחילה - לא מבין/יוצר את הקשר בין ה"שלט" לוידיאו - קסם.
עם הזמן - הוא מגלה קשרים - אבל, ה תבנית של "שלט רחוק" המחובר - איכשהו לוידאו (וידאו? טלביזיה? מה הקשר? יש הבדל?) - נוצרת רק הרבה יותר מאוחר. יש גם מבוגרים שעדיין לא "למדו" את התבנית ולכן (?) מתקשים בהפעלה של השלט (וידיאו? טלביזיה? מה ההבדל?).
לדעתי - ה תבנית של שלט רחוק היא "לא אינטואיטיבית" - ולכן - קשה ליצור אותה בצורה ספונטנית -> קשה ללמידה.
שימי לב, ה"שינון" של הכפתורים -בא כאן בלי (כמעט) כל הבנה של ה מודל המופשט שבאמצעותו ניתן להבין את ה רעיון מאחורי שלט רחוק.
זו היא אחת הבעיות (שליטה בוידיאו), המעניינות מאוד את תחום הנדסת האנוש - ברור לכולם שהמודל - כפי שהוא מוצג היום - הוא מאוד לא אינטואיטיבי.
להבדיל - המודל של שליטה ברכב הוא מאוד טוב/אינטואיטיבי (ולראיה: כמעט כל אחד יכול לנהוג בכמעט כל רכב - והיצרן לא חשוב).

[חייל_משוחרר*]

תמיר
בצה"ל עובדים על צורת המחשבה שאתה מתאר כדי למנוע מחשבה בזמן פעולה. התרגולות הן תבניות שתפקידן לאפשר לכל חייל לפעול אינסטנקטיבית ברגע שהוא נתקל ורק אחר כך הוא יתחיל לחשוב מה לעשות. בצורה כזו מנטרלים גם את החשש שמישהו יחשוב בהגיון על מעשיו בשדה הקרב.

[יונת_שרון*]

עדיין, התינוק לומד את הקשר בין השלט לוידאו לפני שהוא משנן מה עושה כל כפתור. הוא מתחיל מהיישום (להשפיע על המסך), אחר כך עובר להבנה (לחיצה על השלט מביאה לשינויים במסך), ורק בסוף מגיע לשינון (איזה כפתור אחראי לכל פעולה).

[תמיר_בוסתנאי*]

בצה"ל עובדים על צורת המחשבה שאתה מתאר כדי למנוע מחשבה בזמן פעולה. התרגולות הן תבניות שתפקידן לאפשר לכל חייל לפעול אינסטנקטיבית ברגע שהוא נתקל ורק אחר כך הוא יתחיל לחשוב מה לעשות. בצורה כזו מנטרלים גם את החשש שמישהו יחשוב בהגיון על מעשיו בשדה הקרב.
אני מסכים בהחלט, תבניות תנועה או פעולה נלמדות באזור מיוחד במוח (ע"י גנגליונים), זו הסיבה שאנו מסוגלים ללכת - אם היינו "חושבים" בצורה מודעת על הליכה - היינו קופאים/נופלים ואולי זוחלים...
יש לכך כמה דוגמאות מעניינות:
למשל, חולת (אלצהיימר?) זקנה, שלא הייתה מסוגלת ללכת בכוחות עצמה (כן לעמוד וכן לנוע, עם "הובלה"), החלק ה"מוזר היה, כאשר העמידו אותה מול מעבר חצייה - היא "התעוררה מקיפאונה", חצתה את הכביש, ו... "קפאה" שוב בצד השני...
ויש עוד דוגמאות - פחות דרמטיות.
בקשר לצבא - תרגולת ההיתקלות הושרשה אצלי עד כדי כך, שבמילואים (10 שנים ו-10 ק"ג "מאוחר יותר" ...) בזמן תרגולת התקלות - ובניגוד לכל "היגיון" - הסתערתי על חבית... בעלייה... תוך כניסה ויציאה ממחפורת לפניה... סיום התרגולת אחרי ש"עוברים" את המטרה, וזורקים רימון לאחור.
רק כשקמתי, שמתי לב, שבעצם ההוראה הייתה לא להסתער דרך המחפורת (מילואימניקים... וגם בגלל שהיה תקוע בתוכה בזנ"ט...) - אין לי מושג איך עברתי את המחפורת, אבל אז שמתי לב שיש לי שריטה די רצינית מהבזנ"ט ש"היה בדרכי".
אין ספק בכך שהתרגולת של "עשתה רושם" על כל מי שראה אותה ... והאמת, אני, בגוף, חשתי התעלות - זה היה כיף לפעול על פי התרגולת - האדרנלין זרם עוד הרבה זמן אחר כך... (שוב, בניגוד ל"רציונל"... ).

[תמיר_בוסתנאי*]

עדיין, התינוק לומד את הקשר בין השלט לוידאו לפני שהוא משנן מה עושה כל כפתור. הוא מתחיל מהיישום (להשפיע על המסך), אחר כך עובר להבנה (לחיצה על השלט מביאה לשינויים במסך), ורק בסוף מגיע לשינון (איזה כפתור אחראי לכל פעולה).
יונת - אין לי ויכוח על כך
יש ניסוי מעניין ומומלץ:
תנסו לשים יד על מתג התאורה, בנונשלנטיות, ואז, להפנות את מבט הילד למנורה, ולהגיד לו או בעצמך, לנשוף חזק לכוון המנורה - ובאותו זמן - לכבות את האור - התגובות - בייחוד על פני הילדים הם מפתיעות ומשעשעות;-)

[אמא_אלמונית*]

_ניסוי מעניין ומומלץ:
תנסו לשים יד על מתג התאורה, בנונשלנטיות, ואז, להפנות את מבט הילד למנורה, ולהגיד לו או בעצמך, לנשוף חזק לכוון המנורה - ובאותו זמן - לכבות את האור._
תגובה משעשעת מאוד