באופן עירוני

[פלוני_אלמונית*]

נו, למי מחכים?
עירוניים אנונימיים באופן טבעי - התאחדו (או לפחות בואו לכאן להתווכח אם עיר זה טוב או רע לבאופניקים)

<שוכנת עירונית אנונימית>

[קט_קטית*]

הנה באתי
עירונית מאוד
לא גאה בזה בכלל

הבאסה הכי גדולה זה מכוניות בכל מקום
החניה מתחת לבניין
איך שיוצאים מהדלת של הבניין - חייבת לתפוס לגדולה את היד
כי המכוניות נכנסות ויוצאות כל 20 שניות
ויש את הדבילים (סליחה, כן?) המתלהבים
שנוסעים במהירות מטורפת בתוך רחוב האין-מוצא שלי
ורק נותר לי לקוות שיהתהפכו במקום רחוק ממני ולא עלי
וגם בפארק חייבת להיות דרוכה כל שניה - עוברים מלא דבילים
(אותם הדבילים, רק על כלי תחבורה אחר)
על קטנועים - עושים לעצמם קיצורי דרך
עד שיש פארק גם שם הבנות לא יכולות לרוץ כמה מטרים בלי אמא שדבוקה להן לתחת??
הפקקים ביציאה מהרחוב...
אין רמזור ואפחד לא נותן לאמא עם עגלה ועוד פעוטה לחצות
ואני לא יכולה להתאבד על הכביש או לרוץ - יש לי אחריות על 2 האפרוחים
אז למה למה עדיין פה?
זה הבית שלי (הכוונה בית בית ולא שכירות)
בעלי קשור מאוד לפה
העבודה שלו קרובה
נו ואיך אני משכנעת אותו לעוף מפה כל עוד אנחנו בחיים?
מוכנה לותר על הסביבה, הנגישות, חוגים שתי מטר מהבית
והכי מהר אותר על השכנים המשוגעים שלי
מבוגרים בודדים ממורמרים
שונאי תינוקות וכלבים
(הם לא רק מדברים הם ממש פועלים, לא יאומן כמה מרץ יש להם בגילם המופלג)
ועוד המשפחה מלמטה ש"יש להם בעיה"
צועקים יום ולילה אחד על השניה,
כולל שבתות וחגים
עכשיו כשהתחיל הקיץ שומעים אותם רבים אצלי בסלון בחיי...
וגם הילדה שלהם בת ה-6 למדה לצעוק עליהם
בחלומות שלי אני חוטפת להם אותה וכולנו ביחד בורחים לכפר רחוק וירוק...
או שהכל בראש שלי ובעצם נחמד כאן לאללה???

[קט_קטית*]

כאילו מה דיכאתי את עצמי ונשארתי בדד? אמחק את עצמי וזהו (לבד, בחושך)

[פלוני_אלמונית*]

לא, קטקטית, לא למחוק!!!
אני קוראת וכל רגע חושבת - את זה אני אצטט ועל זה אני אגיב.. לא, את זה, ועל זה..
מצטרפת לקיטורי שכנים, עשן, רעש..
אבל תודי שיש גם יתרונות, ועוד יתרונות באופניים כל כך, כמו למשל.. ? (בטוחה שהיו כמה.) אה כן, הקרבה לחנויות מסויימות והיכולת להשוות מחירים (של מנשאים, מזון אורגני מגוון), אי-חשיפה לריסוסי שדות ולתרנגולות מסכנות בלולים צרים, הגישה למוסדות תרבות למחנכים מהבית, היכולת לחשוף את הילדים לבני אדם שונים.. רגע, זה מזכיר לי משו שהקרוטונית כתבה לא מזמן איפשהו פה...
<שוכנת בעיר גדולה>

[קט_קטית*]

היתרונות הם בנגישות (לכל דבר: מכולת, קופ"ח, גינה, בי"ס, בית קפה, ספריה) ובמגוון (חנות כזאת וכזאת, אנשים כאלה וכאלה)
הייתי מעדיפה חיים בקהילה (יש לי מה שאני זקוקה לו) לעומת השפע של העיר (יש לי מהכל, מה שאני אוהבת וגם מה שאני שונאת)

[קרן_קיימת*]

מזדהה איתך ב-100%, גם גרה בר"ג ומכירה מקרוב את הדבילים על גלגלים, אפשר להתייבש כאן חצי שעה במעבר חצייה אם אין רמזור להולכי רגל. אצלנו תמיד היו חלומות על קהילה, חיים שלווים ובית כפר, אבל מאז ההורות כבר לא נותרו ספקות - החסרונות בעיר עולים על היתרונות. כולם כאן חיים כמו במנהרת זמן מטורפת ולא שמים לב שיש מסביבם אוויר, אדמה, שמיים, כוכבים. כשאתה יוצא עם הילד שלך החוצה אתה מיד משתוקק להצמיד אותו אליך ולעטוף אותו ולהגן עליו מכל הממונעים, הזיהום, העשן והצפצופים האלקטרוניים. וגם את השכנים שלך אני מכירה... אבל אני אפסיק פה בינתיים, שיהיה לילה טוב ושקט.

[נועה_ברוך*]

כשאתה יוצא עם הילד שלך החוצה אתה מיד משתוקק להצמיד אותו אליך ולעטוף אותו ולהגן עליו מכל הממונעים, הזיהום, העשן והצפצופים האלקטרוניים.
גמני מרגישה כך.
ויש את הכלבים, או יותר מדוייק בעליהם שלא אוספים אחריהם !!! אוף זה כ"כ מרגיז (זה אולי גם קיים בכפר אבל מוצנע כי יש מספיק שטחים פתוחים וכנראה שהכלבים בכל זאת מעדיפים חול על מדרכה)

מאז ההורות כבר לא נותרו ספקות - החסרונות בעיר עולים על היתרונות.
אצלי זה לא מוחלט וברור עדיין
(הייתי גם "מחוץ לעיר הגדולה")

[קט_קטית*]

נו אז מה הם היתרונות של העיר?
אחרי שגרתי גם בבית צמוד קרקע...
המכה היא כל ה"חיות" שנכנסות הביתה
כולל עקרבים,
וזה שצריך לנקות פעמיים ביום
אם לא רוצים לגור בארגז חול

[מיכל_בר*]

יש עוד יתרון במגורים בעיר (מניסיון): לילדים יש היצע רחב של חברים. בניגוד לאיזה מושב קטן, למשל, שבו יש רק שניים וחצי ילדים בכל שכבת גיל.

אני גרה בעיר אבל נהנית מיתרונות של פרוור. ולא סתם, כזה שנושק למדבר. מעט מאוד תנועה ברחוב שלי וברחובות הסמוכים, אוויר צלול.
לעומת זאת, ליד הסופר יש וידיומט עם סרטים כחולים ותמונות שמציגות אותם. זה מ-ח-ר-פ-ן אותי. עוד כמה שנים זה יקרה,
שאיזה חבר ימשוך את הבן הענוג שלי להציץ בתועבה הזאת?

<אולי נכריז חרם על חברות להשכרת קלטות וידאו שמוכרות בשטחים ציבוריים סרטים פורנוגרפיים ומציגות לראווה תמונות של פאמלה ושרלוט הלובשות חוטיני בלבד?>

[בשמת_א*]

לילדים יש היצע רחב של חברים.
האמנם?
לדעתי זה תלוי איפה גרים ומי גר בשכנות.
אני גרה "בעיר" ואף על פי שיש פה המון ילדים, הם כולם מתחבאים היטב בבתים.
אפשר לראות אותם בדרך חזרה מבית הספר הביתה, או נכנסים ויוצאים מהמכוניות של ההורים בדרך ל- ומ- חוגים.

חברות להשכרת קלטות וידאו שמוכרות בשטחים ציבוריים סרטים פורנוגרפיים
אצלנו בעיר, תמונות פורנוגרפיות אפשר לראות על תחנות האוטובוסים, בגודל די בולט, ועל בניינים - בגודל של בניין שלם.
"אמא, זאת אשה אחת או אשה שמחבקת רגליים של אשה אחרת?"
"אמא, למה היא עירומה?"
(נדמה לי שכתבתי פעם באחד הדפים שבא לי לעשות קואליציה עם נטורי קרתא על התועבה הזאת)
(גם "בכפר" מחלקים את הקטלוגים הפורנוגרפיים והפדופיליים של פוקס ליד כל דלת?)

[קט_קטית*]

גם "בכפר" מחלקים את הקטלוגים הפורנוגרפיים והפדופיליים של פוקס ליד כל דלת?
וואי וואי ממש ככה
גמני קוראת להם קטלוגים פדופיליים
ילדות מאופרות קשות בתנוחות מזמינות
למממממממממממממממממה????

[קט_קטית*]

ועכשיו לנושא השכנים החביבים שלי
לפני שבוע תלו למטה מודעה:
מי שזורק למטה לחם ואוכל לחתולים
שיפסיק עם זה מיד
זה גועל נפש!!
זה מביא חתולים וציפורים
וזה גועל נפש
(זה עיקר הדברים, היה עוד אבל לא התאמצתי לזכור)
אף אחד לא חתום למטה
(גילוי נאות - אני לא המאכילה אבל ממש לא מתנגדת)
ואז אתמול הוסיפו עוד מודעה:
תגידו לילדים שלכם שלא ייגעו בדלת הכניסה עם הידיים
זה משאיר סימנים וזה גועל נפש
ואני יושבת וחושבת אם לתלות מודעה:
תפסיקו לתלות מודעות נגד חיות וילדים כי זה גועל נפש P-:

סתםםםםםםם

בקיצור זהו באופן עירוני שלי S-:

[בלה*]

קטעים, הדף הזה. נחתנו בבאר שבע לפני שלושה שבועות, הישר מארצות הברית. אומנם גם שם גרנו בערים קטנות ולא בחווה נידחת, אבל בשכונות ירוקות כאלה, יותר דומה פה למושבה שקטה מאשר לעיר. בקיצור, לוקח לנו זמן להתרגל לטינופת בכל מקום, לצואת הכלבים על כל צעד ושעל....

לילדים יש היצע רחב של חברים.
זהו, שלא כאן. יש לנו חצר נהדרת בכניסה לבניין, ואנחנו בקומה ראשונה, כך שאין לי בעיה לשחרר את הילדים שיצאו לחצר, אבל נראה שאין אף ילד אחד נוסף בכל 24 הדירות בבניין! או ש הם כולם מתחבאים היטב בבתים, כדברי בשמת. לילדים שהולכים לבית ספר יש בודאי היצע חברים גדול יותר מאשר לילד במושב, אבל בחינוך ביתי זה קשה יותר.

מאוד מאוד חסרה לי פה הקהילה. לחגוג חגים, אירועים, אחריות הדדית.... אי אפשר בעיר. כל אחד לעצמו וכמה שפחות קשר עם האחר.

הגישה למוסדות תרבות למחנכים מהבית
כן, אחד היתרונות של עיר אמור להיות ההיצע הרחב של אירועים, פסטיבלים, ספריות - אבל גם זה יש פה בקושי רב, בבאר שבע.

היכולת לחשוף את הילדים לבני אדם שונים. כן, מעניין פה מהבחינה הזאת. זה בטוח (יש פה בדואים, עולים מרוסיה בכל מקום, עולים מאתיופיה, חיילים וסתם ישראלים בלי אפיון בולט)

שיש גם יתרונות, ועוד יתרונות באופניים כל כך,
אחד היתרונות הבאופניים הוא שאפשר להשתמש בתחבורה ציבורית נוחה ולזהם פחות את הסביבה. בכפר קשה יותר לבנות את הלוז על סמך תחבורה ציבורית.
מצד שני, אין בעיר הזאת פח אחד למחזור נייר!!! (סליחה. יש, אבל רק באוניברסיטה.)
זהו, סיימתי לקטר. (-:

[יפעת_ו*]

מאוד שמחה על הדף הזה...
דווקא אנחנו בתהליך של לעבור לעיר (הרצליה) מהכפר (ולא סתם כפר, כפר יונה). אחרי ששכרנו בית פרטי על שטח של דונם עם גינה ועצים וספייס לנו ולכלב, הנה כמה חסרונות מהממים:
מצויין שיש לכלב ספייס רק שהוא מנצל אותו לרעה ובורח (מה, דונם לא מספיק לך????) - קנס כלב משוטט 650 ש"ח...
כל "סידור" קטן מחייב רכב - מכולת (לפעמים פתוחה, לפעמים לא, לפעמים למה לא), דואר, קופ"ח.
עובדה זו חייבה אותנו לעבור לשני רכבים
פרט לזה אין פה בכפר כלום. קפה הפוך (מה, זו דרישה כה עירונית???) אין.
פריצות לעומת זאת יש לרוב. גם אצלינו בבית...
הבעל אלרגי לדשא. בחורף עוד נסבל אבל בקיץ כשהפריחה בעיצומה הדבר בלתי נסבל ואנחנו ספונים בביתנו הממוזג (בי בי לחלום של אבטיח עם בולגרית ובירה בלילות הקיץ בגינה על הדשא...).
הדבר היחדי המבאס במעבר הוא שהבן שלי, בן שנה וחצי, מאוד אוהב את הגינה. מצד שני הוא גם מאוד אוהב את אבאשלו ומן הסתם יפרגן לנו על המעבר
תחי קהילת באופן עירוני...

[קט_קטית*]

ולא סתם כפר, כפר יונה

מה זה הכפר שבכפרים??

אומרים שבמעבר מהעיר לכפר השנה הראשונה היא הקשה ביותר.
אח"כ מתחילים להינות
כמה זמן הייתם בכפר?

[יפעת_ו*]

אנחנו סוגרים פה שנה ונעבור עוד חצי שנה פלוס מינוס.
מבאס גם שהמקום הזה בבקרים כמו עיר רפאים. חינוך ביתי אין פה, ובכלל אנשים ספונים בבתיהם, לא מוצאים את קצה אפם. אפשר לראות משפחות פה רק בסופי שבוע ...
אולי עוד נתחיל להנות אבל אני כבר מחכה למעבר לעיר... לא מאמינה על עצמי אבל זו האמת (-:

[אילה_א*]

שאיזה חבר ימשוך את הבן הענוג שלי להציץ בתועבה הזאת?
אולי כדאי לך לקחת אותו לשם לפני שהחבר יקח תגידי לו פה יש תמונות של בחורות ערומות וזהו תלכו משם ואז כשהחבר יקח אותו לשם הוא לא ירגיש ריגוש מיוחד .
או תקני ספרי צבע שחור ותרססי אצלנו בשכונה רובם מרוססים.

(גם "בכפר" מחלקים את הקטלוגים הפורנוגרפיים והפדופיליים של פוקס ליד כל דלת?)
אנחנו גרות באותה עיר אבל יש אתזה רק בחלק של העשירים אצלנו בשכונה אין בואי לגור כאן

[שוכנת_הצוק*]

מצד שני, אין בעיר הזאת פח אחד למחזור נייר!!! (סליחה. יש, אבל רק באוניברסיטה.)

בלה, מכירה את ב"ש קצת (קרובי משפחה) ונכון, היו שם אפילו "כלובים" של מיחזור בקבוקים ונעלמו, כנראה עקב אי-שת"פ מצד התושבים. מוסדות תרבות שאינם קניונים - אכן קשה למצוא. אבל שמעתי שבאוניברסיטה יש שני קולנועים - אחד שמקרין סרטים עכשוויים, ואחד יותר סינמטקי, עם סרטי איכות.
עצוב שכמו בערים רבות בארץ, אבל בעיקר בדרום, האוכלוסיה החזקה בוחרת לנסוע (לערים אחרות או למושבי-פרבר) ובלבד שלא לגור שם. זה מחליש את העיר, ובב"ש בולט במיוחד, כי האוניברסיטה אמורה להביא לעיר סטודנטים ודם חדש, אך רוב המרצים, לעומת זאת, במקום לתת דוגמה אישית גרים בת"א, י-ם או במושבים (להבים, עומר, מיתר).
מקריאה פה נדמה לי ש-מיץ פטל גרה בב"ש (לפחות פעם הייתה גרה שם) - אולי צרי איתה קשר לטיפים באופניים מקומיים?

[בשמת_א*]

רוב המרצים, לעומת זאת, במקום לתת דוגמה אישית גרים בת"א, י-ם
רוב המרצים הם אורחים ממקומות אחרים, שמעולם לא היו בבאר שבע.
הציעו להם עבודה גם שם, והם לקחו בשתי ידיים. אני מכירה המון קולגות מאוניב' ת"א וגם מהאוניב' העברית, שמלמדים בבן-גוריון כמרצה מן החוץ. זו משרה ללא קביעות וללא תנאים, לא משהו שאפשר לבנות עליו ולהעביר את כל המשפחה, מה גם שהם עובדים לרוב גם בעוד אוניברסיטה. אבל בכל זאת, עבודה.

[מורינגה_רותמית*]

אפשר לראות אותם בדרך חזרה מבית הספר הביתה, או נכנסים ויוצאים מהמכוניות של ההורים בדרך ל- ומ- חוגים.
למרבה הצער זה יותר ויותר כך גם בישובים לא עירוניים. הילדים עדיין מסתובבים אחה"צ בחוץ, אבל הרבה פחות מפעם. הרבה מהזמן הם ספונים ליד המחשב או הטלויזיה, או נוסעים לחוגים.

(גם "בכפר" מחלקים את הקטלוגים הפורנוגרפיים והפדופיליים של פוקס ליד כל דלת?)
למרבה המזל לא. אנחנו רחוקים ומפוזרים מדי כדי שיטרחו לחלק לנו (בפריפריה. אולי באזור המרכז זה אחרת.)

[הילה_ת''א*]

אני ומשפחתי חיים ממש בלב תל אביב ואני יכולה לומר שזו ממש שכונה, הרוב מכירים אחד את השני וחצר בית הספר הופך לחצר של כולם אחר הצהריים ונותן תחושה נעימה של פעם. בנוסף אני ממליצה לכן להציץ באתר עץ בעיר אשר מנסה לפתור את שאלת החיים האקולוגיים והקיימות העירונית על הצד הטוב ביותר. בקיצור, אתן לא לבד, ישנם הרבה עירוניים שמנסים לחיות טוב יותר ומסתבר שזה אפילו אפשרי.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

טיולי טבע קטנים בעיר הגדולה

[סאלוש*]

גם אני טיפוס עירוני... מאוד אוהבת לבקר בכפר כמה שיותר, ומאוד מאוד אוהבת לגור בעיר... אצלנו זה כרמליה בחיפה, שכונה שהיא בהחלט "שכונתית": האנשים פה מכירים אחד את השני, נפגשים כולם יחד בגן השעשועים בבוקר/אחה"צ, מדברים אחד עם השני ברחוב לפעמים. נקי יחסית (חוץ מהקקי של הכלבים שזה באמת מגעיל) ושקט. מהחלון שלי אני רואה את כל הים משתרע לפני, והבריזה שנושבת אצלי 24 שעות ביממה (קומה שלישית מול הים), כולל בגל חום הכי גדול שהיה השבוע, שבו הדלקתי מזגן רק פעם אחת, זה משהו מדהים. יש אוטובוסים זמינים ותדירים (זה השתפר מאוד בשנה האחרונה) שאפשר בהחלט להסתדר ללא אוטו נוסף. אנחנו גרים בבניין די קטן (7 דירות) ומכירים את כולם, בבקרים משעממים אנחנו קופצים לביקורי שכנים להתכבד בעוגיות לא אורגניות (-: יש לנו גינה גדולה של הבניין שאנחנו מנצלים הרבה, ועושים בריכה קטנה בחוץ בקיץ, בלי להצטרך לטפל בה יותר מדי. מה שאי אפשר זה כלב, שהיתי רוצה בשביל הילדים, אבל ביני לבין עצמי לא צר לי יותר מדי על חסרונו...

כשהייתי בת 12 בערך היו לי חברות שגרו בישוב ליד ירושלים, ירוק כזה וכפרי, והן מאוד קינאו בי שגרתי בעיר. היו שם די מעט ילדים בישוב (נניח 10-15 בכל שכבת גיל), והם הכירו כבר מגיל אפס כך שהם אמרו שהם "משעממים". זה תחילת גיל ההתבגרות ורוצים לפגוש אנשים חדשים. אז האנשים החדשים שהם הכירו, איך בדיוק יסעו להפגש איתם? האוטובוס עובר פעם בשעה והאחרון בערך ב - 10 בערב. לא היה להם הרבה פעילויות ואפשרויות והם לא כל כך אהבו לגור שם. אני הרגשתי מאוד "אין" שאני גרה בעיר (לא שלא היו לי בעיות משלי... אבל הן לא היו קשורות לעיר). מאז אני חושבת שלקטנים ללא ספק טוב יותר בכפר, אבל אח"כ, לא בטוח.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

לחבר את הילדים לטבע ולמקום

[with_passion*]

כתבה מעניינת בCNN על המין האנושי שהיום ברובו חי באזורים עירוניים:
http://edition.cnn.com/2007/TECH/12/31/eco.cities/

[חתולת_בית*]

עכשיו עברנו לתל אביב. אני במקור מכאן, אבל לכבוד הלימודים ביליתי 4 שנים בכפר ויתקין. בלימודים גם הכרתי את בנזוגי, ושם בילינו את הזמן. הסיבה למעבר היתה שכבר כמה זמן שנמאס לי מהכפר. סליחה על הסנוביזם (ואני מתנצלת אם מישהו במקרה משם ויפגע מדברי)- אבל הפרובינציאליות הזו הרגה אותי!! כמו שאמרו כאן למעלה- קפה הפוך (מה, זו דרישה כה עירונית???) אז אין, וזה לא רק זה. על הקושי בזמינות "סידורים" כבר דובר. אבל בעיקר מה שהפריע לי, זו התנפצות הפנטזיה. חשבתי שאני אעבור לכפר, אכיר מלא אנשים "מושבניקים" מגניבים כאלה, אווירת הקהילה תפרח וכולם יכירו את כולם. אחרי שנתיים שלמות באותו הבית אני יכולה לומר- אף שכֶן שלי אני לא מכירה, אפילו לא בּפָּנים. כולם מסוגרים בבתים שלהם, רק מפחדים מפריצות וכל בן אדם שעובר קרוב מידי לנחלה הוא פורץ פוטנציאלי. אפילו בל"ג בעומר- מדורה אחת לא ראיתי!! מה זה?! איפה כל האווירת מושב המפורסמת? איפה האנשים ברחובות?! התחרפנתי מזה, שזה כמו עיר רפאים- אין אף נפש חיה ברחובות, לא משנה באיזו שעה של היום. ואני עוד יחסית הייתי במצב טוב, כי עבדתי בחנות בתוך המושב, אז יחסית הכרתי פרצופים, אבל זה לא תרם לתחושה הכללית. אני זוכרת את היום הראשון, כשעוד גרתי במכמורת, שראיתי מלא אמהות/אבות עם הילדים בפארק בכניסה וחשבתי- יו איזו פסטורליות!! איזה מגניב!! מיותר להגיד שזו הפעם הראשונה והאחרונה שראיתי אנשים במושב הזה... וגם שם ביליתי שנתיים. בדיוק לפני שעברנו עכשיו, עשיתי סיבוב שם, במכמורת, לנסות למצוא מציאות שאנשים זרקו לכבוד ראש השנה, ואז קלטתי: שמבחוץ זה נראה ישוב מהמם- על הים, בתי חלומות כאלו עם גינות יפיפיות. אבל בעצם, עכשיו כשאני מכירה את זה מבפנים אני יכולה לומר שזה בדיוק "suburbia", משהו שם... לא יודעת. איך זה ששכן-לשכן זה כבר לא שכן? (וסליחה אם מישהו נפגע).
ופתאום תל אביב, שתומר קט קטית מה שתומר (ודבריה במקומם מונח, כמובן)- איזה כיף!! אנשים ברחובות! לא קלטתי כמה דבר טריויאלי שכזה יכול להביא לי שמחת חיים! יורדים למטה, והנה, עוד אנשים חיים כאן, גם אם אני (עדיין) לא מכירה אותם, לפחות יש כאלו. ולא צריך להתמודד עם כביש החוף המעצבן הזה כל הזמן, כי אני כבר כאן. רק שבועיים כאן, וכבר חיי החברה מרגישים שהוכפלו ב-300% בערך...
המסכן היחיד בכל העסק, הוא החתול, שעולמו הצטמצם עליו עד מאוד... ואין ספק שלגדל כאן ילדים זה לא ממש... אבל, מצד שני, גם שם בכפר לא ראיתי אף אחד מהם ברחוב...

[פלוני_אלמונית*]

articles]למה כדאי לגדל ילדים בעיר item[/po],1057,209,49180,.aspx