בלוג בלי חיתולים רחלי מ

[אנונימי]

דף בלי חיתולים

[רחלי_מ*]

אני מנצלת הזדמנות שיש לי קצת זמן לספר על הנסיון שלנו עם "בלי חיתולים"... קראתי על הרעיון באתר של Laurie Boucke (אותו אתר שמופיע בדף הזה, למעלה)כשהייתי בהריון. קראתי די ברפרוף, אבל הרעיון מצא חן בעיני. לא התחלתי מהתחלה כי לא ידעתי איך נסתדר בנסיעות (אנחנו נוסעים המון), אבל התחלתי לשים לב למתי ואיך הקטנה עושה, וזה התחיל להראות לי ממש אפשרי. כשהיא היתה כמעט בת ארבעה חודשים קניתי סיר (לא יודעת למה לא חשבתי על כיור, אולי בגלל שעם הילדים הגדולים גם התחלתי עם סיר). התחלתי להחזיק אותה מעליו כל פעם שחשבתי שהיא צריכה. היו לנו הצלחות ופספוסים ואיך שהוא גילינו בטעות כעבור כמעט חודשיים שבלילות היא יבשה לגמרי. אז בגיל ששה חודשים היא כבר היתה בלי חיתול באופן קבוע יותר מחצי יום (מלפנות ערב ועד הבוקר). במשך היום הייתי שמה חיתול ומנסה לקחת אותה לעשות כשהיתה הזדמנות, אבל היה לי ברור שאני צריכה למצוא דרך לקחת אותה בלי חיתול כי אני פשוט לא מקשיבה מספיק ולא מוצאת פתרונות כשהיא עם חיתול. בקיצור, קניתי עוד סיר למכונית והתחלתי להעיז לצאת לכל מיני מקומות בלי חיתול. כל פעם שזה עבד העזתי יותר. קניתי תחתונים קצת יותר עבים שעוצרים קצת יותר אבל לא ממש... וזה עובד נפלא. הצעד האחרון בשבילי היה לקחת אותה למשרד "בלי". אני נוסעת לשם פעמיים בשבוע ביחד אתה וזה יוצא לנו יום די ארוך. כשזה עבד, הפסקנו עם חיתולים לגמרי. היא בת 10 חודשים עכשיו ואנחנו חוגגים כבר חודשיים לגמרי "בלי". בסוף השבוע האחרון לקחנו אותה לראות הצגה בתיאטרון נוער. קצת לפני שיצאנו היא פשפשה ואחר כך בהפסקה נזכרתי שהיא כבר מזמן לא עשתה ושאני אפילו לא חשבתי על פיפי במשך כל הזמן הזה... לקחתי אותה לשירותים ועמדנו בתור, כמו גדולות, עם עוד אמהות וילדות קטנות וכשהגיע תורנו היא פשפשה בהזמנה ( אני מחזיקה אותה מעל לבית השימוש, הידיים שלי מתחת לברכיים שלה). כשחזרנו הביתה הבנתי שעברנו עוד שלב ושהיא כבר משדרת לי שהיא יכולה, לפעמים, להחזיק לזמן המתאים. מה שנחמד היא התקשורת ביננו. היא משדרת, אני קולטת ופועלת (או לא, בהתאם לתקשורת) ורק אחר כך אני מבינה מה קלטתי. כשאנחנו בחוץ אין לנו פספוסים (לפחות עד עכשיו). בבית האנטנות שלי לפעמים סגורות, כמו שקרה היום. עמדתי ושטפתי כלים והילדה משחקת על ידי ומתחילה ליבב. "עוד מעט אמא תהיה אתך" אני אומרת לה, נחושה בדעתי לגמור לשטוף את הערמה בכיור. הילדה ממשיכה לקטר. אני גומרת במהירות ונגשת להרים אותה. ואז קולטת שהיא לא בדיוק רצתה אותי, היא בסך הכל רצתה לפשפש, בסיר, לא במכנסיים. נשבעת לכם שהיא סלחה לי שוב, המתוקה הזאת.
איך אני יודעת מתי היא צריכה? כשהיא מתעוררת משינה, כשהיא מקטרת וכבר עבר כמה זמן מאז שעשתה, כשהיא מתפתלת ומנסה לרדת מהידיים, כשאני חושבת על פיפי או מרגישה שאני צריכה... לאחרונה גיליתי גם מה זה "עיניים של פיפי". זאת מן הבעת רכוז והתבוננות פנימה, ושקט, כמובן. שונה מקקי ברמת המאמץ...
הכי עבד בשבילי בכל ההרפתקאה הזו היתה ההתיחסות לכל העניין כהרפתקאה מרתקת שדורשת גילוי ושתפרוס לפני את הפתרונות המתאימים בזמן המתאים. וגם המחשבה ששום דבר לא בוער. הכי לא עבד כששכחתי את הנ"ל ונלחצתי (הגישה הזו עובדת היטב גם לגבי חינוך חופשי בבית).
זהו. בברכת גילוי נעים לכולנו...

[רחלי_מ*]

הילדה שלי (בת 11 חודשים), עוד לא הולכת לסיר כשהיא צריכה לעשות, אבל לאחרונה, כשהיא יושבת, היא התחילה לגעת שם למטה כשמשהו רטוב וחם עומד לצאת. אם אני רואה אותה, אני לוקחת אותה לעשות את הרטוב החם הזה בשירותים.
סתם, מין דרך חדשה לתקשר בנושא שמתוקשר כבר הרבה זמן...

[רחלי_מ*]

רחלי מ (15.01.2004 09:51):
הנה סיפור שקרה באמת: תפיסת המציאות של ילדתי הקטנה, בת שנה ועשרה חודשים, שגדלה בעקר בלי חיתולים (היא מבלה הרבה בחוץ ואוהבת לפשפש על הדשא, או על יד עץ, כשזה רק אפשרי). אנחנו נוסעות במכונית והקטנה מספרת לעצמה סיפור מספר על חתולה "מאונשת" שקוראים לה קיטי. בכל דף, לחתולה גיר בצבע אחר וגם הסובב אותה בצבע הנ"ל. היא מגיעה לדף הירוק ורואה את קיטי יושבת בדשא בתנוחת כריעה, עם גיר ירוק ביד וכתר על הראש. "קיטי - פשששש" היא אומרת. התגלגלתי מצחוק...

[מתלבטת :-)*]

היי, ממש לקנא בך, מה אני יגיד...
גם אני רוצה ... אני רק "בחיתולים" של העניין ודי לא יודעת עדיין מה אני רוצה מהחיים גם שלי וגם של התינוקת שלי, כמעט בת 3 חודשים .
קראתי על הרעיון ממש במקרה ולא ידעתי או שמעתי על זה אף פעם קודם לכן, למרות הכל אני מאד מעוניינת לנסות.
היום בבוקר מיד כשקמה (כבר היה פיפי או שניים בטיטול) הנקתי בשירותים כדי להיות מוכנה ... ובאמת אחרי ההנקה עשתה עליי פיפי ואז כבר לקחתי אותה לכיור ועשתה קקי בכיור... מאד נחמד... ואח"כ עשתה עוד פיפי על שולחן ההחתלה ,לא שמתי היום טיטול נוסף ולכן ברח לנו פיפי שאותו עשתה עליי, היא גם בקפיצת גדילה כרגע ונמצאת אצלי רוב היום (צמודה לציצים) אני עדיין לא יודעת מהם הסימנים אותם אני אמורה לזהות, איך להלביש כי קריר עכשיו, האם גם כשהיא ישנה במיטה לא לשים טיטול?
המון שאלות ואני , האמת, כבר מתיאשת עוד לפני שממש התחלתי.
האם גם אני יצליח לתקשר איתה בנושא? האם בסופו של דבר אנחנו נצליח כמו שהרבה הצליחו? אני צריכה וזקוקה לחיזוקים ועידודים...

דרך אגב, אני די חשבת לעבור לחיתולים רב פעמיים, האם זה יעזור במשהו? יש קשר בין הדברים??

ממתינה בבקשה לתשובה מהירה לפני שאני מרימה ידיים ושמה טיטול וזהו... : )

תודה רבה, המבולבלת והכמעט מיואשת..... : )

[בשמת_א*]

מתלבטת, הדף לשאלות הוא לגדל ילדים בלי חיתולים .
אנא, ערכי חיפוש על "בלי חיתולים" ותראי שיש רשימה ארוכה של דפים בנושא.
פה באתר אנשים רואים את הדפים דרך מה חדש , וחבל להוסיף שאלה דומה בכמה דפים.