באופן טבעי

שכחתי לספר שהסבתא הספקנית פשפשה את קטני פעמים בבייבי סיטר האחרון! הורה (אבל בשקט בשקט שהיא לא תשמע)

איזה כיף! זה נעשה ענין משפחתי/קהילתי...

אנחנו רחוקים מזה.
אבל יש חברה שפישפשה/קיקאה (קייקה? (-; ), והגדול (גדול, נו) בא ואומר "אני עוזר לך. פששששש" - זה נחשב?

מצטרפת - איזו סבתא!
לי יש חברה שגם באה לעזור לי קצת כל שבוע (אני משלמת לה, היא סטודנטית) מאז הלידה, והיא מפשפשת בשמחה את הינוקא. מאוד התלהבה מהעניין, מאז הלידה.
אבל הסבים? נראה. נדמה לי שהראשון שיש סיכוי שיפשפש את הינוקא הוא אבא שלי, ואחריו אולי אמא שלי.
להורים שלי גם אין שום בעיה לקחת את בתי לשירותים ולעזור לה. מעולם לא היתה להם, והם מעולם לא ניסו לשכנע אותה או לכפות עליה להסתדר לבד בשירותים (בניגוד לחמותי).

חמי בכלל לא מטפל בשום ילד בשום צורה... הוא גם "לא מאמין" שאפשר לפשפש ילד. זה נראה לו טירוף שהילד היה בלי חיתולים, והוא פשוט "לא האמין" שהילד עושה בסיר.

חמי, כל פעם שהוא בא אלינו, ובעלי מחזיק את הינוקא, ישר אומר לו: "ינוקא, תעשה פיפי על אבא!"
אותי זה מרתיח, מפני שהוא לא מצליח להפנים שילדים קטנים מבינים עברית. הינוקא לא עושה פיפי על אנשים במצב נורמלי, ולהגיד לו לעשות משהו כזה, אוף!
נחמתי היחידה היא שהינוקא כנראה לא מתייחס כשהוא שומע שטויות.

כן, גם אצלנו שמעתי אמירות כאלו ("תעשה פיפי על אמא") - אבל ביטלתי אותן, אמרתי שיש יותר סיכוי שהוא יפלוט עלי... (הוא עוד היה מספיק קטן בשביל באמת לא להבין. היום הוא כבר לא אומר ככה).

איך הולכים לחמות עם בלי חיתולים? אצל אמא שלי אין בעיה ללכלך אבל חמותי מאוד פולניה.

פורשים חיתול בד מתחת לתוסיק כשלא לבושים.

אבל זה עובר את החיתול. צריך לקחת שעוונית וקערה אבל זה משפריץ מחוץ לקערה ויהיה שמח בטוח.

חיתול מקופל ל 8 שכבות, התכונתי. אפשר לקפל אותו מלפנים.
אפשר גם לשבת רק במקומות לא מסוכנים ("לא קר לך, לשבת על הרצפה? נוח לך להיניק ככה?").
מתכוננים מראש (מדמינים, ומשתכנעים) לביקור ללא פספוסים.

ו... לא עושים את זה באמצע מילואים! (-;

מאז תחילת הקיץ, אנחנו בלי חיתולים חלק מהזמן (בעיקר בבית).
לאחרונה התחלתי לחשוב שאולי קטינא (8 חודשים)מתעורר כל כך הרבה פעמים בלילה כי הוא צריך פיפי והוא לא אוהב לעשות בחיתול.
הוא מתעורר בבכי ויש לי רושם שלא מרעב.
פעם אחת הוא התעורר בבוקר עם חיתול (ח"פ) יבש! האמת נדהמנו. אבא שלו טען שיש שם פיפי אחד קטן. אני לא יכולתי להחליט, וזה גם לא ממש משנה.
הבנתי שהוא מתאפק.
מאז (אחרי שברוב חכמתי התעלמתי מזה) הוא מתעורר בבוקר עם חיתול רטוב מאד, אחרי התעוררויות רבות בלילה.

טוב, אחרי שניסחתי את זה ברור לי שאני צריכה לנסות לפשפש אותו בלילה...
יש הצעות נוספות?

_אחרי שניסחתי את זה ברור לי שאני צריכה לנסות לפשפש אותו בלילה...
יש הצעות נוספות?_
לא

אולי תזמיני לדף את חן אמא לשניים שקרה לה משהו דומה מאוד (ועכשיו הם כבר בשלב מעבר מבלי חיתולים לגמילה ).

יקירותיי!!!!!
בבקשה תציינו את זה בלמעלה של הדף...
אני לא חושבת שבאמת יש דבר כזה "בלי חיתולים באופן חלקי"...
בבקשה בבקשה אל תנסו לעשות חלקית
אני מאוד מאוד רציתי לגדל את הבת שלי ככה (באופן מלא) אבל ידעתי שזה יהיה מידי קשה בשבילי לאור העובדה שילדתי בהפרש של שנה וארבע ושניהם בבית....
ואז ראיתי במדור בלי חיתולים את הדף הזה וממש התלהבתי! אמרתי שאולי יש סיכוי.
היום אני יודעת לומר שהיא פשוט התאפקה מלעשות קקי והיו לה פעמים שהיה לה דם!!... (כשהייתי נותנת לה לעשות בכיור)
ונוסף על כך, שזה לא יהיה לאף אחת מכן- עברתי ניתוח חירום (בלי שום שום הכנה מראש) כך שלא ממש ידעו לעשות עם הבת שלי את העניין הזה....
בקיצור, אצלי זה יצא ברוך רציני.
היום היא ממש התאמצה לעשות קקי וכשהחלפתי לה ראיתי מה שנראה כמו טחורים... ואוי לה לבושה, לרגשות האשם שיש לי מספיק.
תחשבו טוב טוב אם יש פניוּת (מלשון פנאי) לזה...
בהצלחה לכולנו

אצלנו זה דווקא עובד חלקית (לפחות עם פיפי. לא עם קקי, אולי פה הבעיה?)
בכל מקרה, ברוב המקרים, כשמפשפשים אותה - היא עושה פיפי וסופר מבסוטה מהעניין.
בשאר הזמן היא מחותלת רב\חד פעמי.
בלילה באופן כליל לא מנסים, לא מחליפים, לא מדברים ולא משחקים. בלילה רק קמים לינוק וחוזרים לישון.

אנחנו בלי חיתולים באופן מאד חלקי כבר למעלה משנה (מפשפשים עם חיתולים). עם ממוצע של חיתול קקי אחד בשבוע מגיל 5 חודשים!
עכשו, כשהקטן בן שנה ו 4 הוא מודיע על כל קקי.
עדיין לא מודיע על פיפי אבל עושה כשלוקחים אותו, ככה שאני יכולה להעיד שזה בהחלט עובד -- גם באופן חלקי!

בכל אופן, פלונית, דם בקקי יכול להיות מכל מיני סיבות, לא רק התאפקות וכדאי לבדוק את זה, תתחילו בלבדוק אם יש רגישות לאוכל מסויים. אוכל גם יכול לעזור עם עצירות.

אני לא חושבת שבאמת יש דבר כזה "בלי חיתולים באופן חלקי"...
אני יכולה להעיד שגידלתי ילד ראשון בלי חיתולים, ילד שני עם חיתולים וילד שלישי עכשיו בלי חיתולים באופן חלקי וממש לא נראה שיש לו עניינים של התאפקות.
אם אני מציעה לו והוא צריך הוא עושה, אם הוא לא צריך הוא מסמל לי ואין מצב שיעשה שום מאמץ לעשות, ואם הוא צריך קקי או פיפי ולא הצעתי, הוא יעשה בחיתול, או על השטיח או איפה שלא יהיה.
בכלל, לפחות לתפיסתי, לגדל ילדים בלי חיתולים בכלל בכלל בכלל לא קשור לללמד אותם להתאפק .
אין שום סיבה בעולם שתינוק יתאפק, או ילד, או מבוגר. זה רק ללמוד לזהות את הצורך רגע לפני - ובמקרה של תינוק, לסמל שהוא תיכף עושה (ובמקרה של המבוגרים, ללמוד לזהות את הסימן).

אצלנו עם חיתולים אבל גם עם פשפושים מגיל שלושה שבועות.
הילדה בת קצת יותר משנה וכבר מגיל חמישה חודשים בערך עושה פיפי וקקי באסלה עם מקטין כמה פעמים ביום.
היא מבלה הרבה מאד אצל הסבים וגם הסבא מפעם לפעם לוקח אותה לעשות קקי באסלה אם הוא מזהה שהיא צריכה.
בספטמבר היא תכנס לגן ואני מרגישה שמאד חשוב לנצל את הקיץ לגמילה.
התחלנו לאפשר לה להיות בבית בלי חיתול.
היא בדרך כלל באה לידנו וצועקת כדי להודיע על פיפי. אם אנחנו לא מפספסים את הסימון שלה היא מתאפקת עד האסלה ואז מוחאת לעצמה כפיים.
אם פספסנו היא עושה על הרצפה וצועקת בעצבים.
קקי בדרך כלל תופסים רגע לפני ומספיקים לאסלה כי זה מגיע עם פרצוף מאד ייחודי...
אני מרגישה שקצת מוגזם לבקש מהסבים לאפשר לה להיות בלי חיתול כל היום.
היא אצלם במהלך השבוע כשאני עובדת ונראה לי שזה יקשה עליהם. הבית כולו שטיח.
היא עוד לא ממש מדברת, אז אי אפשר לבנות על זה שהיא תודיע בע"פ.
מישהו התנסה ויכול לתת המלצות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שאלה לי אליכן. ילד בן ארבעה חודשים, מפושפש חלקית מגיל חודש. מז"א חלקית? אני שמה לילד חיתול אבל מפשפשת כל אימת ששמה לב שיש צורך, בעיקר לקקי. אני גם לוקחת אותו בכל החלפת חיתול.
לפעמים אני לוקחת וזה מסתבר כהרבה זמן מראש. לפעמים הוא בכלל לא צריך. לפעמים צריך אבל מתאמץ ולא יוצא לו. ואני תוהה אם אני לא לוקחת אותו מוקדם מידי, כלומר, במקום לחכות לסימן ממנו אני אשכרה יוזמת הליכה לכיור. ואולי ככה אני מונעת ממנו לפתח מערכת סימנים טובה...
כמו כן, תהייה נוספת: אם הילד הולך למטפלת בגיל תשעה חודשים לחלק מהשבוע (באמת שאין לי ברירה...) ואחר כך למסגרת בגיל שנה ומשהו, מי ימשיך איתו את זה? זה לא יצור רגרסיה ותסכול נוראי?
בקיצור, אני כל הזמן מרגישה שאני עושה יותר נזק מאשר תועלת עם מה שאני עושה.
מה דעתכן?

היי פלונית, הבן שלי כמעט בן ארבעה חודשים ומפושפש חלקית. אני גם דואגת את דאגותיו ובהחלט הייתי שמחה לעצה מהמנוסות יותר. היום למשל הוא צרח בלי הכרה ובסוף עשה קקי ובעלי מתחיל להעלות השערות שתינוקי מתאפק וזה יוצר לו בעצם בעיה לשחרר...

שלום למנוסות...
האפרוחית שלי בת 5 חודשים. בחודש האחרון התחלתי את התהליך והיא מפושפשת חלקית.
היא עם חיתול, וכמעט תמיד צריכה קקי במהלך הנקה. ואז אני כבר מזהה את הסימנים, לוקחת אותה ומפשפשת מה שיוצא.
פשפוש נוסף שהוא עקבי כבר כמה שבועות זה הקקי של הבוקר והפיפי שאחרי ההנקה הראשונה של הבוקר (לא שעם הבת שלי אפשר כל כך לדעת מתי נגמר הלילה ומתי מתחיל הבוקר, כי היא קמה כל שעה וחצי, אבל זה כבר נושא לדיון אחר...).
בכל מקרה, יש לי שתי שאלות חשובות:

אני לא מצליחה למרות המון נסיונות, להבין סימנים לפיפי וקקי שלא במהלך הנקה. עשיתי צתצפיות ורשמתי, ניסיתי לקחת אותהמייד פעם כשנראה שהיא רוטנת או עושה אווירון - בעיקר יוצא שאני מציקה לה על כלום, והפיפי יוצא בחיתול.

כך גם עם קקי שלא במהלך הנקה. אם יש לכם רעיונות וטיפים ממש אשמח.

היא עומדת להכנס למעון בעוד חודש וחצי, כשתהיה בגיל 6 וחצי-7 חודשים. ואני ממש חוששת שזה יהרוס לחלוטין את כל הסיפור. האם למישהי יש נסיון כשהתינוק חלק מהזמן במסגרת?

האם להתחיל את השיטה בידיעה שהתינוק יכנס למסגרת כלשהיא בעתיד זה בעייתי?

מדוע לא?
תעשי עכשיו מה שנכון לך ותשאירי את העתיד לעתיד.