דלקת בשד

[טרה_רוסה*]

הי, מסעדה, תודה. זו הייתי אני.
כן, התקשרתי אליה כבר ואמרתי לה פחות או יותר מה שכתבת. דגתי את זה פה מתוך הדף.
מה ההבדל בין דלקת לבין גודש לבין מלאות ?

(נראה לי שצריך לעשות סיכום של הדף הזה ואולי גם לפתוח דף נפרד על גודש/מלאות)

[מיצי_פיצי*]

יש לי כבר יומיים כאבים בחלק מהשד ובלילות עולה לי החום, אין אודם או נפיחות ואפילו החום המקומי בקושי מורגש וגם לא מרגיש שיש סתימה, התינוק מסכים לינוק מהשד (בדרך כלל). האם זאת דלקת? האם עלי להשתמש בכרוב למרות שאין גודש? ניסיתי מסג'ים וקומפרסים בנתיים ללא הטבה.

[עדי_יותם*]

רק בקצרה - כן, נשמע כמו דלקת. טיפול בינתיים, אם החום לא עולה מעל ל-38.5 ליותר מ-24 שעות - לנוח הרבה, לשתות הרבה ולהניק הרבה - בעיקר כשהסנטר של התינוק על החלק הכואב (נסי בשכיבה במיטה אם זה באזור שהסנטר לא נמצא בו בדרך כלל).

[מודלקת*]

אולי מישהי יכולה לעזור:
יש לי מוגלה בפטמה השמאלית. זה לא ממש כואב, ואין לי חום, אבל בהחלט מציק ומה שיותר חמור מפריע לי להניק (בת 1.4)
אני לא חסידה של אנטיביוטיקה אז השריתי במי מלח וזה קצת עזר אבל לא לחלוטין. יש עוד רעיונות?
ושאלה נוספת - מה לעשות עם ההנקה בזמן שהדלקת נמשכת?

[ורד_לב*]

קצת קשה להבין מה בדיוק קורה מהאינטרנט, אולי תפני ל{{}}יועצות הנקה?
מה שחשוב בכל מקרה הוא להניע את החלב באותו השד. כמובן שקשה לומר ממה זה נגרם ככה על רגל אחת בלי יותר מדיי פרטים, אבל בכ"ז דאגי לרוקן את אותו השד- אם בהנקה של בתך, אם בהוצאת חלב ידנית. מסג'ים לפתיחת החסימות (אם את יכולה להרגיש אותן).
אם אין לך חום, יכול מאד להיות שהדלקת (אם זה מה שזה) לא מפושטת עדיין ואז אולי את לא זקוקה (כרגע) לאנטיביוטיקה.
"עבדי" על השד והיי בפוקוס עליו.
בהצלחה!

[עינת*]

יש לי תנוקת בת שבועיים ןחטפתי דלקת בשד. הבעיה היא שבשד אחד יש לי בצקות סביב הפטמה בכל ההילה והתנוקת בכלל לא יכולה לינוק ממנו. בינתיים אני שואבת ממנו ונותנת לה מהשני. האם יש מה לעשות עם הבצקות האלו?

[עדי_יותם*]

מסאז'ים עדינים שילחצו את הבצקות פנימה. (סליחה על הקיצור, אני חולה). תרגישי טוב ותמשיכי לשאול אם יהיו עוד שאלות.

[עינת*]

בהמשך לשאלתי, בינתיים הבצקות לא יורדות. אני שואבת מהשד הזה, אבל כמותהחלב היא די מועטה. בדרך כלל אני שופעת חלב, האם יש מה לעשות?

[עדי_יותם*]

תמשיכי ללחוץ אותן פנימה/אחורה. תמשיכי לעבוד על זה הרבה זמן. את יכולה לנסות גם קומפרס קר לאחר ההנקה/שאיבה.
התינוקת רק בת שבועיים, קשה להתבסס על שאיבה כמדד כלשהו. את משווה לשאיבות או להנקות?
למה לדעתך נגרמה הדלקת? ואיך היא עכשיו, משתפרת? איך את מטפלת בה?
זו תינוקת ראשונה, אגב?
תרגישי טוב ואל תשכחי לשתות, ולישון כשהיא ישנה.

[גלית_כהן*]

יש לי תינוק בן 7 וחצי חדשים. לפני כחודש התחילו לי כאבים בפטמה בזמן ההנקה, והבחנתי בפצע מרתחי משחה של בייבי טבע והיתה לי תחושה שזה עבר, למרות שכאב מסוים בפטמה נשאר. בכל מקרה לאחרונה שמתי לב שיש לי סדק עלהפטמה ומאז הכאבים התגברו וכמו כן אחרי שהוא יונק כל הפטמה ניראת לבנה אני לא ממש יודעת אם מעבר לסדק יש גם דלקת. מה לעשות ???

[טרה_רוסה*]

אולי זו פטריה בשד ?

[גלית_כהן*]

איך אפשר לדעת ? ואם כן מה לעשות?
הסתכלתי על תמונות של פטריות בשד ואין לי מסביב או על הפטמה פטרת כמו שזה נראה וגם לקטן אין פטריה או חיפוי בלשון (כי זה מדבק)

[בשמת_א*]

גלית, זה לא נשמע כמו דלקת, אבל נשמע לי שכדאי לראות יועצת הנקה מוסמכת, שתדע לאבחן (לצערי הרב, רופאים לא תמיד יודעים לאבחן). אם תכתבי באיזה איזור בארץ את נוכל להמליץ לך על מרפאת הנקה (אם יש באזורך) או על יועצת הנקה (יש גם הדף יועצות הנקה ).
אני חושבת על שני כיוונים:

1. היונק הקטן כנראה מתרשל בתפיסת השד (קורה לפעמים בגיל הזה) וכדאי לתקן לו את ההיצמדות כדי שיפסיק לפצוע אותך.
2. על הסדק אולי התלבשה פטרייה ואולי לא. גם זה קשה לאבחן, ובוודאי דרך האינטרנט.

[תבשיל_קדרה*]

נשמע לי כמו תפיסה לא מושלמת.
כמה עדויות:
1 - הכאבים.
2 - הפצע.
3 - הקו הלבן בסוף יניקה מראה שיש לחץ במקום שלא סביר שיהיה בו לחץ.

ייתכן שההתרשלות בתפיסה התחילה עכשיו מכל מיני סיבות. אולי צינון שמקשה על הנשימה, אולי הוא גדול יותר, אז כל ההחזקה שלו צריכה לעודכן, אולי השיניים גורמות לכך שאחיזה שהיהת נסבלת בעבר לא נסבלת עכשיו, לפעמים כאבי צמיחת שיניים גורמים לכל מיני התנהגויות מוזרות.

אני ממליצה, כמו בשמת לפני, על פגישה עם יועצת הנקה בשביל שיפור האחיזה.

[גלית_כהן*]

קודם כל תודה רבה על התשובות, אני גרה ברמת גן, אשמת לקבל שמות של יועצות הנקה בסביבתי

[תבשיל_קדרה*]

ראי בדף יועצות הנקה (גם יועצות וגם מרכזי הנקה: אודים, ממ"ש, תה"ש, דיאדה). קיימות גם מדריכות (כלומר - פחות מנוסות).

[בשמת_א*]

מדריכות (כלומר - פחות מנוסות).
מדריכות אינן בהכרח פחות מנוסות.
יועצות הנקה מוסמכות עוברות הכשרה קלינית, שמדריכות בדרך כלל לא עוברות. אבל גם בין יועצות ההנקה יש כאלה עם נסיון קליני רחב ומעודכן, וכאלה עם פחות, וגם יש עניין של כימיה.

[אמא_מאוחרת*]

גלית, לכי למירה ליבוביץ מאודים. היא ממש הצילה אותי.שווה כל שקל.

[רונית*]

את ילדתי הראשונה הנקיתי 3 שנים ללא דלקות סתימות וכיוב. ועכשיו בסיבוב השני עם בני בין השנה וחצי יש לי סתימות בצינוריות החלב הגורמות לדלקות מידי פעם.
אחרי חויה של חום גבוה ה אחרי כישלון פתרון הבעיה בשיטות המסורתיות ופניה לאנטיביוטיקה פעם אחת ניסתי להמנע מכך בכל מחיר בפעם הבאה. ששוב הופיע כאב עם חום גבוה נזכרתי בבת משפחה פיזיוטרפיסטית המתמחה בניקוז לימפתי. פניתי אליה בבקשת הצלה. היא אמרה לי שלעסות שד מודלק וכואב לא נראה לה אבל היא מוכנה לנסות דרך רפלקסולוגיה. ואכן לאחר הטיפול החום ירד והשד חזר לפעולה. הפעם ששוב הופיעו הסימנים פניתי אליה ושוב התרחש הנס.
אני מציעה בחום לתת לזה צאנס בטח אם האלטרנטיבה היא אנטיביויטקה.
שמה עופרה ידידיה
טלפון: 03-6723382

[בשמת_א*]

רונית, כדאי אולי למנוע את הדלקות.
מה שונה בהנקה הזאת לעומת הקודמת? בנך מתרשל יותר בתפיסה? יונק לעתים רחוקות יותר? את יותר עמוסה ועייפה?
שמת לב לדברים שחוזרים בתקופה שיש לך פתאום סתימת צינוריות? האם את מזהה כבר את הסימנים הראשונים לסתימה לפני שיש דלקת?
אגב, ברוב המקרים לא מדובר ב"דלקת" במובן זיהום. קודם כל יש סתימה, אם לא "פותחים" אותה (ראי למעלה בדף הזה עצות לטיפול) אז במאגר החלב שנשאר בתוך השד ולא יצא יכולים להתפתח חיידקים אחרי כמה זמן, אבל לרוב לא מדובר בחיידקים ובכלל אין צורך באנטיביוטיקה. הפתרון הראשון הוא הנקה תכופה מהשד עם הסתימה, רצוי בכל מיני תנוחות, במיוחד כשהאף של היונק מכוון לכיוון הסתימה.

[תבשיל_קדרה*]

במיוחד כשהאף של היונק מכוון לכיוון הסתימה.
למיטב ידיעתי - סנטר. כי ככה הלשון עובדת.

[בשמת_א*]

גילה צודקת, התבלבלתי, תודה על התיקון!

[עולם_ומלואו*]

שלום בשמת, עוקבת אחרייך מזה הרבה זמן ובפורומים שונים. רציתי את עצתך בנושא דלקות חוזרות בשד. אני מניקה את הקטנה (שנה ותשעה חודשים) אבל בחודשים האחרונים חזרה לי דלקת (בדרך כלל באותו שד) , בתדירות של פעם בחודש. זה יום אחד חום של 39 כמובן אודם וכואב אבל זה עובר תוך כמה ימים. בפעם הראשונה (בינואר האחרון) לקחתי אנטיביוטיקה (צפוויט נדמה לי) אבל בפעמים הבאות כבר לא הלכתי לרופא אפילו וזה עובר אותו הדבר. הייתי ממשיכה ככה וסובלת פעם בחודש,כי זה באמת לא סוף העולם, אבל בפעם האחרונה זה חזר שבוע אחרי שבוע(!) והפעם דלקת חריפה במיוחד עם למעלה מ40 חום, ומין גוש כזה שנוצר בשד. הלכתי לרופאה שאמרה לי להפסיק להניק ונתנה אוגמנטין 875 לשבוע (היא טענה ששבוע ועשרה ימים זה אותו הדבר). הבעייה היא שזה כאילו עדיין לא עבר לגמר - לפעמים מעקצץ לי או מגרד. אני ממש לא רוצה להפסיק להניק וכשהתקשרתי אליה להגיד שהאנטיביוטיקה לא עזרה היא אמרה שאין פתרון - רק להפסיק.
האם יש סיכוי לנזק לטווח ארוך לשד? למה זה ממשיך לעקצץ לי?
אציין שהדלקת החריפה התפרצה מיד אחרי שחוויתי ארוע קשה עבורי (קשור לקטנה כמובן ולגורשי מאביה) ו"לקחתי ללב". אולי יש לך עצות בשבילי? ניסיתי גם למצוא את האתר של אמא ל-5 אבל לא הצלחתי. בכל מקרה אשמח לשמוע ממך, אפשר גם "במייל" [email protected]

[בשמת_א*]

עולם ומלואו,
לרופאה שאמרה לי להפסיק להניק ונתנה אוגמנטין 875 לשבוע
עצה ממש מסוכנת. רשלנות רפואית של ממש. אני מקווה שלא הפסקת להיניק.

בעיקרון, נשמע שיש בדלקת שלך שני מרכיבים (מתוך מה שאפשר להבין דרך האינטרנט):

למעלה מ40 חום
דלקת, אבל בהחלט אפשרי שלא מדובר בזיהום (infection) אלא בדלקת (inflammation). לכן זה עובר לך גם בלי אנטיביוטיקה.

ומין גוש כזה שנוצר בשד
זאת סתימה בצינורית או בצינוריות. זה אחד הגורמים לדלקת: מסיבה כלשהי (תיכף נדבר על זה) נסתמת לך צינורית חלב אחת לכמה שבועות, במקום של הסתימה נוצר גוש של חלב ש"נתקע" בשד, וההמשך - דלקת. לא כל גוש בהכרח הופך לדלקת, ואם קולטים שזה מתחיל אפשר לעצור את התהליך לפני שמגיעים לחום גבוה וכו'. נראה שאת רגישה במיוחד.

מה פותח את הסתימה?
קודם כל ריקון של השד - המון הנקה, ואפשר גם שאיבה, אם כי השאיבה פחות יעילה מיניקה לצורך זה. כדאי לסדר שהיא תינק מהרבה זוויות שונות, תשנה תנוחות כל הזמן, כי הכיוון של האף שלה נותן את אפקט השאיבה החזק, וכדי לפורר סתימה צריך שאיבה חזקה...
לצד היניקה, עושים עיסוי לגוש, חזק אבל בעדינות, לכיוון הכללי של הפטמה. אמהות רבות מצאו שאם הן מוסיפות דמיון מודרך - למשל, מדמיינות את הסתימה נפרצת וכל החלב זורם, מדמיינות איך כל הגוש מתפוגג, כל מיני - זה עוזר מאוד. הכי טוב לעסות בזמן שהיא יונקת, זה עוזר לה כאילו מהצד השני.
ממש לפני הנקה אפשר לחמם מעט את המקום (קומפרס חמים, זרם מים חמים על הגוש או קצת מעליו) כדי לעזור לו "להיפתח" בהנקה, אבל בין ההנקות רצויים קומפרסים קרים (חבילת סנפרוסט מהפריזר עטופה במגבת יכולה להיות רעיון טוב), כי בין ההנקות את רוצה "לכווץ" את כלי הדם שם ולא להרחיב, שהרי ההרחבה עלולה להגביר את הגודש ואיתו את הסתימה.

מה מגביר את הגודש ואת הסתימה?
אי הנקה. אי שאיבה. אי הוצאת חלב מהשד. כאמור, הכל מתחיל ב"חלב תקוע" בשד. הדבר שאת הכי לא רוצה לעשות זה לתקוע אותו שם עוד יותר עד שיהיה זיהום רציני )-: (וזו הסיבה לביקורת הקשה שלי על דברי הרופאה).

עכשיו השאלה, למה חוזרת לך הדלקת. בדרך כלל זה שילוב של משהו שגורם לגודש או לסתימה עם עייפות.
אמהות רבות מצאו שהסיבות המקומיות לדלקת הן: חזייה לוחצת בנקודה מסויימת, תיק לוחץ, או כל דבר אחר שהן "לבשו" על עצמן בזמן שזה קרה ולחץ פיזית על איזור בשד, גודש שנוצר כתוצאה מפרידה לא רגילה מהתינוקת (נגיד, בדיוק לפני שזה התחיל פתאום היא היתה כל היום אצל סבתא ואת התרוצצת לסידורים, וככה היא לא ינקה כרגיל).
בהקבלה, סיבות לא מקומיות לדלקת נמצאו: עייפות, לחץ, מתח, שילוב של "לא אכלתי טוב ולא נחתי והתרוצצתי יותר מדי".
אני אשמח לשמוע אם יש לך תובנות נוספות.

בכל אופן, כיוון שאת רגישה לדלקת, חשוב שתשמרי על עצמך, וחשוב שתשימי לב לסימנים מוקדמים של גוש, אודם או איזור קצת כואב בשד, כדי לתפוס את זה כבר בהתחלה בעזרת מנוחה והנקות מרובות.

האתר שחיפשת ולא מצאת כאן . תעשי שם חיפוש על דלקת, דלקת בשד, מסטיטיס, מאסטיטיס.
בהצלחה.

[מניקה_בדימוס*]

הייתה לי דלקת בשד השבוע. כאבים חזקים במקום, השד נפוח ורגיש למראה, ותחושה כללית רעה (כמו שפעת). חיכיתי יומיים, הלכתי לרופא, אנטיביוטיקה וכל זה.

מה שמוזר הוא שאני לא מניקה כבר שנתיים! קרה למישהי שהיא לא הניקה ובכל זאת הייתה לה דלקת? מה הסיבה?

[תבשיל_קדרה*]

כי הכיוון של האף שלה נותן את אפקט השאיבה החזק, וכדי לפורר סתימה צריך שאיבה חזקה...
סנטר/לשון.

[בשמת_א*]

שני טיפים שעוזרים למגר את הדלקת על בטוח:
מאוד מאוד לא מומלצים, בתוקף.
מציעה למחוק.

מיניקה בדימוס: בהחלט יש דלקות בלי קשר להנקה. צריך בירור. לא מזמן היה לקרובה שלנו בת 70. היא אושפזה בגלל זה. כדאי לבדוק אצל כירורג שד.

[מניקה_בדימוס*]

טוב, תודה אני אקבע תור. בינתיים לקחתי אנטיביוטיקה, לצערי, אבל לפחות זה עבר.

[בשמת_א*]

רק בריאות!

[עולם_ומלואו*]

רציתי להודות לך על התשובה וההתייחסות.

בינתיים הדלקת לא חזרה בשנית, אני מקווה שככה זה ימשיך. תודה!

[נעמול*]

אני ארבעה חודשים אחרי לידה לא מניקה כבר חודשיים לצערי בגלל הסתבכות של דלקת לפני יומיים התחלתי להרגיש כאבים חזקים מתחת לבית השחי ועברו בהדרגה לשד כולו כמו כן הוא גדל והאדים במקביל התחילו לי גם כאבי ראש חזקים שלא נפסקים אלא רק נחלשים עם אקמול האם זה הגיוני שדלקת תחזור אחרי שההנקה הסתיימה? והאם להשתמש באותו טיפול אנטיביוטי שקיבלתי לפני חודשיים? תודה

[שגית_רי*]

נעמול
נראה לי שעדיף לך להפגש עם יועצת יועצות הנקה
או לפנות לד"ר מירה ליבוביץ' - מרכז הנקה באודים (על כביש החוף, דרומית לנתניה) - טל' 09-8858256
תרגישי טוב ומזל טוב @}

[אלונה*]

היום בקרתי אצל גניקולוג והוא אבחן דלקת בשד ימין. קבלתי אוגמנטין 875 והתבקשתי להפסיק להניק ולייבש את החלב.
הילד בן שבעה וחצי חודשים, והוא חסר אינזים G6PD.
אני לא יודעת מה לעשות, בינתים לא לקחתי את האנטיביוטיקה ואני ממשיכה להניק.
ברור לי שבשל הדלקת החמורה אני חייבת לקחת את האנטיביוטיקה ואני חייבת להחליט ומהר.
אשמח לתגובתכן/ם
אלונה

[תבשיל_קדרה*]

הרופא אינו מבין בהנקה!
הפסקת הנקה מחריפה את הדלקת!
> כועסת מאוד <

[ורד_לב*]

מאיזה אזור את?
שווה לדבר עם יועצות הנקה
בהצלחה!

[תודה_לכן_על_התגובות*]

בשל החשש שלי מהאוגמנטין שיעבור לילד החלטתי הלילה לתת לו פורמולה ובבוקר אדבר עם רופא הילדים שלנו. עד אז אני עושה מסז'ים ומקלחות חמות ובמידה ואחליט להפסיק זמנית עם ההנקה אני אשאב עד שאסיים עם האוגמנטין.
מחר אני אהייה יותר חכמה
ושוב תודה לכולכן.

[בשמת_א*]

דלקת בשד היא קודם כל לא מצב של זיהום (אינפקציה) אלא מצב של "חום" (אינפלמציה).
היא בדרך כלל נוצרת מסתימה בצינורית, בשילוב עם עייפות ואולי לחץ על נקודה מסוימת בשד (חזיה לוחצת, אבזם של משהו), ובדרך כלל על רקע של גודש כלשהו.
קודם כל צריך לנוח ולגייס את היונק הקטן לינוק ולינוק בכל מיני תנוחות, כדי שירוקן את השד. זאת התרופה הכי בסיסית.

כשאת אומרת "הוא איבחן", זה אומר שהיו סימפטומים?
יש לך בכלל חום?
מה את מרגישה?
לא תמיד חייבים אנטיביוטיקה, וחבל לקחת אותה סתם.
וגם אם כן, אין שום בעיה לקחת את האנטיביוטיקה הזאת בהנקה.

[אמא_ל_5*]

אוגמנטין מותר בהנקה. מותר גם עם חסר G6PD . בודאי אין כל סיבה להפסיק להניק עם דלקת בשד - ההפך הוא הנכון - חשוב ביותר להמשיך להניק עם דלקת בשד.
ואם אינך מכירה אותי - אני רופאה מומחית לנושא הנקה, ולצערי נתקלת כל הזמן בהמלצות מוטעות מרופאים בנושא דלקת בשד והנקה. למרבה הצער גם רופאי ילדים רבים לא מתמצאים בנושא. מקווה שהרופא ילדים שלך מבין בזה.

[בשמת_א*]

בשל החשש שלי מהאוגמנטין שיעבור לילד
אין בזה שום סכנה. זה בטוח בהנקה. אני יכולה לצטט לך את זה מחומר מדעי על הנקה, ואת יכולה לברר את זה בעצמך על ידי הרמת טלפון למרכזים הטרטולוגיים (על תרופות בהריון ובהנקה) בבתי החולים אסף הרופא ובילינסון. זה מידע בסיסי, בדוק ומדעי.

לתת לו פורמולה
שימי לב: הדרך הטובה ביותר לטפל בדלקת היא להניק, שהתינוק שלך ירוקן את החלב.

מסאז'ים וכל היתר בכל מקרה פחות טובים מהנקה.

[תודה_לכן_על_התגובות*]

השד והפטמה קשים מאוד והשד אדום כולו. חום אין לי - לא מדדתי אבל אני לא מרגישה חום. לקחתי לפני שעה את הכדור הראשון ובנתיים אני מעסה ושואבת ידנית תוך כדי עיסוי. דברתי עם רופא ילדים מליס והוא אמר לי שהאוגמנטין חזק מידי לילד ולכן החלטתי לחכות לבוקר ולדבר עם רופא הילדים שלנו.

[תבשיל_קדרה*]

יקירה, בבקשה, היניקי את ילדך!
היניקה היא האמצעי היעיל ביותר להוציא את החלב שתקוע בשד ו"מדליק" אותו. יותר מכל משאבה.
עסי את השד תוך כדי הנקה, קררי אותו בשאר הזמן.

[תודה_לכן_על_התגובות*]

אז לפני שהאוצר שלי הלך לישון הנקתי אותו
הלכתי למטבח הכנתי לי שני בקבוקי חלב
והנה אני מוכנה לכשיתעורר
ובנתיים לקחתי את הכדור הראשון, ישבתי ועסתי את השד והפטמה
ב23:00 בערך הוא התעורר. חיממתי קצת את החלב ו...
הכל נזל והוא נחנק ובכה
אז שלפתי את השד
וזהו חזרתי:-) אחרי הפסקה של דקה להניק
תודה לכולכן על העיצות והתמיכה
הצלתן לי את ההנקה
אגב כבר עכשיו אני מרגישה שיפור
לילה טוב

[יונת_שרון*]

אלונה, בבקשה תזמיני אליך מישהי שמבינה בהנקה ותוכל לראות אותך מניקה! יש רשימה בדף יועצות הנקה, ובקו החם של לה לצ'ה יוכלו להפנות אותך למדריכות שלהן. אחד הדברים שאפשר לעשות כשיש דלקת זה "לשחק" עם תנוחות הנקה לא שגרתיות, או לשפר את האחיזה בתנוחות השגרתיות, ובשביל זה כדאי שמישהי שמבינה תהיה איתך פנים אל פנים.

[מיכל_צמות*]

אני עוברת עכשיו אותו דבר בדיוק!
אני לקחתי יומיים אנטיביוטיקה וזה עשה לי רע! כנראה שאני אלרגית לאנטיביוטיקה הזו.
החדשות הטובות הן שבמקביל הנקתי את התינוקת בכל הזדמנות וגם שאבתי קצת. את הקומפרסים החמים חשוב לעשות לפני ההנקה (אני עושה עם כרית חימום קטנה, אפשר עם מגבת עם מים חמים ובכל דרך שנוחה לך), כי הם מרחיבים את כלי הדם ואז קל יותר לתינוק לינוק. השתמשתי גם בשמן נימית לעיסוי של השד בין לבין (עיסוי כל הזמן כמעט) ונחתי. ועכשיו המצב הרבה יותר טוב (זה התחיל ביום חמישי) השד הרבה פחות אדום והרבה פחות כואב. אני מצליחה לעסות הרבה יותר לעומק.
העצה שאני קיבלתי מיועצת הנקה היא לעסות, לרוקן את השד (עדיף באמצעות התינוק) ולנוח. עם דגש גדול על הלנוח. אני מצטרפת בחום להצעה שתפגשי או אפילו תתיעצי טלפונית עם יועצת הנקה. אם את רוצה לדבר - תשלחי לי את הטלפון שלך "לכתובת"[email protected] ואני אתקשר אלייך בשמחה.
(פירטטי קצת יותר על מה שעבר עלי ביומיים האחרונים בדף - סיפורי הנקה דף בלוג).
הצלתן לי את ההנקה_ מאושרת לשמוע. (:
כיוון שהתחלת עם העסק לפני - אולי את כבר בעצם מאחורי זה? הלוואי !

[תות_שדה*]

דלקת בשד. שוב.
היונק שלי בן שנתיים וחצי (ו-12 יום אבל מי סופר...)
כל חצי שנה בערך אני זוכה לדלקת (כל פעם בשד אחר)
כואב, נפוח, אדום וחום עד 38.4 (כך היה אתמול).
כל פעם אני נותנת לו לינוק בתנוחות יצירתיות + מנוחה + עיסויים, ואחרי יום כבר אין חום ואחרי יומיים כבר לא כואב.
אבל כמה אפשר?

איך יכול להיות שאני עדיין סובלת מדלקות או סתימות?
הציצי שלי כבר די ריק (כך שזה לא יכול להתפתח מגודש), אני מניקה פעם אחד מכל שד במשך יממה. ציצי אחד לפני כל שינה (צהריים וערב). בלילה מתעורר פעם אחת (על זה אני מברכת...!) או בכלל לא ומקבל את "הציצי של הצהריים".
מה שכן, הציצי שבו הייתה דלקת אתמול, זה הציצי שאני מניקה בו רק בשכיבה (מה אני ייתן לו ציצי בלילה בישיבה?!).
זה הציצי שהוא מקבל בצהריים ובאמצע הלילה, במידה והוא מתעורר.

יש לכן איזה עצות או תובנות בשבילי?

<פשוט זה הרס לנו את הטיול של שבת...>

[פריחה_והתחדשות*]

למעלה כתוב שדלקות חוזרות נגרמות מחיידק לעיתים. אולי תפני לדר ליבוביץ או לדר צימרמן?
לגבי הציצי של השכיבה, אולי תנסי לשכב על הצד השני?(לא הבנתי את הבעיה?)

[תות_שדה*]

תודה על תגובתך{@


אולי תפני לדר ליבוביץ או לדר צימרמן?
האם הן יכולות לעזור בענייני החיידק? (כלומר אפשר לעשות משהו בנידון?)


(לא הבנתי את הבעיה?)
הבנת דווקא, אבל אם אשכב על הצד השני הוא יקבל את הציצי "מגבוה" ואין שום בעיה עם זה, רק בעיה "לוגיסטית" במיטה....

[לוטם_מרווני*]

דלקת בשני השדיים, יונק מצונן מאוד שבקושי יונק (9 חודשים ושפע נזלת שאינה מאפשרת נשימה דרך האף) ביומיים האחרונים, עייפות, ושוב- הוא לא יכול לרוקן לי, הוא פשוט לא מצליח לינוק יותר משלוק קצר כל פעם.
סחטתי ידנית, מחממת, שמתי כרוב, אין הקלה.
האם שאיבה לא תגביר את יצור החלב?

[אמא_נמרה*]

הי לוטם,

איך את עכשיו.

הרבה יותר טוב, אני מקוה...

<המרגיעון שיצא לי "כשעולה התנגדות - שימו לב" , מה זה ההגדת עתידות הזו?>

[תבשיל_קדרה*]

האם שאיבה לא תגביר את יצור החלב?
תשובה לא כ"כ רצינית: תגביר, אבל בעוד כמה ימים כשהאו יחלים הוא ירצה אותו.
תשובה מעשית: כדי לא להכנס למעגל כזה, כשיש סתימה, מציעים לשאוב רק קצת - עד הקלה.

תשובה פריקית: לוטם, אולי תעזרי ביונק/ת של חברה בשביל לרוקן לך קצת? (בזמנו, הגדול שלי עזר לי כשהקטנה לא היתה די יעילה.)

[לרגע*]

אני מחלימה מדלקת בשד (בעזרת אנטיביוטיקה) שהתחילה לפני שישה ימים. היונק בן שנה.
החום ירד, האודם בשד כבר נעלם והכאב פחת מאוד, אבל במקום נוצר גוש גדול.
זה תהליך בדרך להחלמה או סתימה שצריך לטפל בה? אני נותנת לו לינוק משני הצדדים, הרבה.

[בשמת_א*]

סתימה שצריך לטפל בה
חשוב לעסות את הגוש בכיוון הפטמה, לתת לינוק מכל מיני כיוונים, רצוי עם הסנטר לכיוון הגוש, לדמיין תוך כדי עיסוי והנקה איך בפנים הסתימה נפתחת והכל זורם - גם כן עוזר, ואם את לא רואה שהולך ומשתפר, אז לפנות ליועצת הנקה מוסמכת לעזרה.

[לרגע*]

תודה. מנסה לעסות את המקום אבל זה לא מאוד עוזר. הגוש הוא גדול - כאילו כל האזור שהיה מודלק עכשיו הוא גוש.
ובנתיים, התינוק הפסיק לינוק. לא מוכן. בהתחלה רק מהצד הבעייתי, עכשיו בכלל.
אני ממש לא יודעת מה לעשות. שאבתי קודם ונתתי לו - לקח בשמחה.
אני לא רוצה להפסיק להניק. לא יודעת מה לעשות.

[אורי_ה*]

לרגע,
דבראשון אני רוצה לחזק את ידייך ואמונתך ברצון להמשיך להיניק וביכולת שלך לטפל בעצמך.
המצב נשמע לא פשוט.
מה שעזר לי במצב דומה ולא פחות חמור היו מקלחות חמות וממושכות, בקבוק חם ועיסוי בלתי פוסק.
מאמץ מודע לפזר את הגוש שהלך לאט לאט והתפרק.
גם סחיטה ידנית הקלה את המצב.
יכול להיות שהוא מסרב לינוק כי הוא מרגיש שיש מצוקה ומתח מסביב ליניקה.
הרפי.
הציעי לו כשאת מרגישה שהוא עשוי להיענות, ובשלב ראשון כמה שירצה, גם אם זה מעט.
תני לו את האפשרות לינוק מתוך רצון ולא רק בתור תרופה למצבך.
נדמה לי שצריך לפוגג גם את הגוש הפיסי וגם את הרגשי מהמקום הזה.
אם הוא יונק, או לחילופין אם את שואבת- עסי את האיזור לכיוון הפטמה בזמן יצאת החלב. דמייני את הגוש מתפרק אל זרם החלב.
מקווה להכנס לכאן מחר ולשמוע שהדברים במגמת שיפור משמעותי.
ליל מנוחה

[לרגע*]

עדכון. חזרתי עכשיו מרופאת הנשים. היא אמרה שאין לי סתימה, והגוש הוא עדיין הדלקת שלא חלפה לגמרי.

התינוק שלי הפסיק לינוק. לגמרי. הוא רעב. הוא לא לוקח גם חלב שאוב. הוא לא מוכן לשתות מהציצי ומבקבוק, לא מוכן לשים את הפטמה בפה.
הרופאה אמרה שהוא כנראה לא אוהב את הטעם של האוגמטנין.
ששמעתי את זה פשוט נחרדתי. כל כך פשוט, ואיך לא חשבתי על זה.
אני מרגישה נורא. אני מרגישה ששברתי לו את האמון בי.
אני כל כך רוצה לחזור להניק אותו. אני מרגישה כזה פיספוס שפתאום ההנקה תחמוק לי ככה מבין האצבעות.
הוא בוכה ומסכן ורעב.

אז היא לא נתנה לי המשך אנטיביוטיקה כי היא שאלה אם אני רוצה להמשיך להניק ואמרתי כמובן שכן.
היא הציעה לי להמשיך לשאוב ולנסות לתת לו מהצד הבריא. מהצד עם הדלקת כמעט ולא יוצא חלב. היא אמרה שכל החלק שהיתה (ועדיין לא עברה לגמרי) בו דלקת הפסיק לייצר חלב.
אז לשאוב את המעט שיוצא ולזרוק כי אולי גם הדלקת עצמה שינתה את הטעם, ולשאוב מהצד השני ולנסות לתת לו.

אני כל כך מקווה שהוא יחזור.

[בשמת_א*]

בעיקרון, רוב מה שקוראים "דלקת בשד" לא קשור לחיידקים, ולכן אם מטפלים נכון לא חייבים לתת אנטיביוטיקה.

יכול להיות שהוא לא אוהב את הטעם בגלל הדלקת או בגלל האוגמנטין, לזה קוראים שביתת הנקה או שביתת יניקה (לא זוכרת מה שם הדף) וממליצה לקרוא.
בעיקרון, חשוב לשאוב משני הצדדים, כי הדבר הכי חשוב בכל מצב של דלקת בשד (התחלה, אמצע או סוף) הוא לרוקן את השד כמה שאפשר.
הגוש הוא סתימה. ממה שציטטת, הרופאה שלך מבינה קצת אבל לא ממש.
אין דבר כזה "החלק שהיתה בו הדלקת הפסיק לייצר חלב".
לנסות להניק כשהוא באמבטיה איתך, כשמים מסביב, מתוך חצי שינה, הרבה מגע עור לעור (עירומים מתחת לשמיכה ועוד פטנטים) יכול לעזור.
הרבה להירגע.
לנוח. לנוח. לנוח. אם עוזרת לך ההגדרה, אז את חולה. תתייחסי לעצמך כאל מישהי חולה שצריכה להבריא. זה אומר: לשכב במיטה ולנוח, שיביאו לך אוכל טוב ומים ויעזרו לך בכל דבר, שאת רק תחלימי עם המתוק הקטן, תתפנקי איתו במיטה (חשוב גם כדי ליצור אצלו הרגשה טובה בקירבה לאמא, שאולי תמיס את השביתה ותחזיר אותו לינוק, וגם כדי לעזור לך לנוח כי הגוף שלך צריך להתגבר על דלקת).
לפני הוצאת חלב מהשד (כלומר, לפני הנקה או שאיבה) טוב לחמם את המקום, כדי שהחלב יזרום החוצה טוב וחזק. לזה לעזור בעיסוי ובדימיון מודרך.
כאשר לא מוציאים חלב מהשד (למשל, מייד אחרי השאיבה) טוב לקרר את המקום, כי החימום גורם להתרחבות ולגודש וכשאת לא בדיוק לפני הנקה את צריכה לקרר ולכווץ את כלי הדם כדי להקל על הכאב ולהקטין את הגוש.
מקווה שזה הולך ומסתדר.
בעיקר חשוב להיות אופטימיים ולא לחוצים.
כרגע לא צריך לתת מזון אחר - כשהוא יהיה מספיק רעב או מספיק עייף יש סיכוי שיסכים לינוק.
בגיל שנה, אין צורך בבקבוק. אפשר לתת אוכל, וחלב שאוב בכוס.
בהצלחה.

[מנסה_לעזור*]

ממליצה גם לקחת אדויל או נורופן. זה עוזר כנגד הכאבים ואם יש חום אבל יותר חשוב - יש לו השפעה אנטי דלקתית ויכול לעזור לגוף להתמודד לבד.
תרגישי טוב

[לרגע*]

תודה תודה על העצות.
כמו שזה נראה עכשיו הוא לא יחזור לינוק.
הוא מסכים לשתות - רק מכוס - את החלב השאוב, אבל אין הרבה.
מלבד זה הוא לא רוצה כל חלב אחר, ומה שגם מוזר זה שהוא מסרב לינוק לא רק מהציצי, גם מבקבוק. אם אני שמה לו את הפטמה (של הבקבוק, כי של הציצי הוא לא מוכן להתקרב) בפה, הוא פשוט לא יונק ממנה, כאילו לא יודע מה לעשות עם זה.

ובנתיים הדלקת חזרה ובגדול, אני שוב על אנטיביוטיקה (אבל מרגישה כבר טוב יותר).

לא יודעת מה עשיתי לא נכון, יש לי תחושה שאפשר היה לטפל בכל המצב אחרת, אולי זה לא היה מגיע לגמילה הכפויה הזאת, אבל זה המצב כרגע.
מנסה להסתכל קדימה ולנסות למצוא אוכל שיתחבב עליו, כי כרגע הוא אוכל הרבה הרבה פחות מלפני המשבר.

[חוט_השני*]

ומה שגם מוזר זה שהוא מסרב לינוק לא רק מהציצי, גם מבקבוק
יכול להיות שכואב לו משהו בפה? שהשילוב עם הדלקת הוא מקרי?

[לרגע*]

יכול להיות שכואב לו משהו בפה
נבדק ונשלל. יוצאות שיניים אבל לא מעבר לזה.
הוא חזר לבקבוק - חלב שאוב וגם מים. אוכל יותר מוצקים.
מסרב בתוקף לציצי.

[...*]

לרגע,
האם את בקשר עם יועצת הנקה מוסמכת?

[לרגע*]

לא.
דיברתי טלפונית עם יועצת הנקה מוסמכת, כשכל העיניין התחיל. היא נתנה לי מידע אבל הוא לא ממש הועיל.
בשלב הנוכחי כבר לא נראה לי שיש טעם לערב יועצת הנקה.

[רסיסים_של_אור*]

ביום ראשון האחרון החלו לי צמרמורות קשות וכאב עז בשד ימין. לאחר שהתייעצתי טלפונית עם אביב חדש (תודה גדולה גדולה) נגשתי לרופאה על מנת לקבל מרשם לאנטיביוטיקה למקרה הצורך.
חזרתי הביתה ודי מהר חום הגוף הרקיע שחקים. הרופאה רשמה מוקסיפן פורטה והתחלתי לקחת אותו. לקחתי אחד, נאדה. לקחתי את השני (כעבור מספר שעות כמובן) - עדיין ללא שיפור, להיפך, מורידי חום למינהם מתקשים להוריד את החום, לקחתי את השלישי והמצב רק הלך והחמיר, החום כבר התקרב ל- 40. התקשרתי אל אחותי הרופאה, היא מייד שאלה איזה אנטיביוטיקה אני לוקחת וטענה שמוקסיפן זו ממש לא האנטיביוטיקה הרלבנטית לדלקות בשד. היא התייעצה עם ד"ר דינה צימרמן (שכנה שלה) ושתיהן המליצו בחום על אוגמנטין. אתמול בערב לקחתי את הכדור הראשון והיום בבוקר את השני, אין מה להשוות למצבי אתמול. סופסופ החום לא מרקיע שחקים !!

חשוב לי לשמוע האם יש מישה שטופלה בעבר במוקסיפן לצרכי דלקת ? האם מישהי מכל יועצות ההנקה באתר יודעת להגיד איזה אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה (לא כי אני לא סומכת על ד"ר צימרמן, אלא כי נראה לי שמדובר ברשלנות רפואית של רופאת המשפחה שלי, ולצרעי זאת לא הפעם הראשונה...).

תודה

[תות_שדה*]

בכל הפעמים שהייתה לי דלקת בשד זה היה מלווה בחום, ואף פעם לא נטלתי אנטיביוטיקה לשם כך.
כאשר עברה הדלקת עבר גם איתה החום. אבל אולי במקרה שלך....
בכל אופן בהריון הנוכחי הייתה לי דלקת ראות והרופא משפחה התקשר לידי למרכז הטרטולוגי לפני שרשם לי אנטיביוטיקה.
למה הרופאה שלך לא התקשרה?
אולי תתקשרי בעצמך לשם כדי להיות בטוחה?

[יער_נורווגי*]

התעוררתי הבוקר עם כאבים בשד שמאל. התנוקת בת 6 שבועות (בדיוק היום!) ולדעתי עברנו אתמול קפיצת גדילה (לא יודעת אם אנחנו אחרי או תוך כדי). היא אכלה כל חצי שעה עד שעה, כל פעם עשרים ד' או חצי שעה. אבל בלילה, טפו טפו, ישנה כמה שעות רצוף, הכי הרבה מאי פעם, ואז הנקתי מהצד השני (היה תורו...) ובבוקר כשהתעוררתי ממש כאב לי הצד ממנו בעצם לא הנקתי 7 שעות לפחות, אחרי יום של כל הזמן להניק. ובמקביל גם לא ישנתי במשך היום ביומיים האחרונים ואני ממש מרגישה מותשת פיזית. המקום קצת חם, לא אדום, ובעיקר כואב (כזה שאם הילדה עלי ולוחצת על המקום זה מציק). רוקנתי קצת במקלחת והאכלתי אותה מהצד הזה כבר פעמיים (מהצד השני שאבתי) אבל בנתיים אין הקלה. האם זה מצב שיכול להתפתח לדלקת? קשה לי לחשוב על להניק אותה בתנוחות יצירתיות.. בקושי עם הסטנדרטית אני מסתדרת. (הנה היא שוב רוצה לאכול, אחרי חצי שעה הפסקה. קפיצת גדילה?)

[פלוני_אלמוני*]

האם זה מצב שיכול להתפתח לדלקת?
כן. נשמע שמתחילה לך שם סתימה שעלולה להתפתח לדלקת. עסי את המקום הכואב (כן, זה כואב, אבל יעיל - הכי טוב במקלחת, כשהמים החמים זורמים לך על הגב ומקילים את הכאב, אבל לא על השד כדי לא להגביר את זרימת הדם לאזור הכואב). בעיסוי - אגרפי את היד ועסי עם פרקי האצבעות - שוב, כואב אבל עובד לפתיחת סתימות. לגבי תנוחות יצירתיות - לא צריך להתפרע, אבל אם הסתימה היא ברביע החיצוני תחתון של השד (בין שעה שלוש לשש אם מסתכלים על השד כמו על פני שעון), את יכולה להיניק בפוטבול, כך שהסנטר של התינוקת "חופר" באזור הסתום ועוזר לשחרר את הסתימה. ואם את לוקחת משככי כאבים, קחי איבופרופן (נרופן, אדוויל) לפי המינון הרשום על המיכל - לאיבופרופן יש אפקט אנטי-דלקתי שיכול לסייע למנוע היווצרות דלקת.
תרגישי טוב.

[תבשיל_קדרה*]

עברתי אותו דבר, בכל קפיצת גדילה - סתימה. בחודש וחצי היה הכי חמור (במקביל לבעל לחוץ בעבודה, ונמצא פחות בבית ). עכשיו, בשלושה חודשים, רק כאב קצת.

לרוקן (ידנית), להיניק, לעסות. ושוב. ושוב. כדאי גם סשנים של מקלחת עם עיסוי וריקון.
(אין לך איזה יונקשיש שיכול לעזור, הא? גם לי אין, בסיבוב הנוכחי. זה מאוד עזר בפעם הקודמת.)
כשהפסיק להחמיר הכאב ידעתי שאני בדרך הנכונה. לקח עוד איזה יומיים עד שהחלים לגמרי (לא כואב, לא אדום), ועוד כמה ימים עד שגם פחתו הדליפות.

[פלוני_אלמונית*]

לעסות אבל בעדינות. לא 'לכסח' את רקמת השד. לסחוט דרך הסתימה לכיוון הפיטמה, קמפרסים חמים לפני ההנקה כדי שהחלב יזרום יותר בקלות, אדויל או נורופן לחום+כאבים+אנטי דלקתי (לפעמים עוזר לגוף להתמודד לבד ולא להגיע לדלקת ואנטיביוטיקה) ואפשר גם כרוב ל-20 דקות 3 פעמים ביום ק על המקום.

[יער_נורווגי*]

טוב נראה לי שאנחנו אחרי... בשישי בערב כבר הייתי עם חום ותחושת שפעת כללית, ממש הרגשתי רע. עבר אחרי הרבה עיסויים, הנקה מהצד הכואב (את השני רוקנתי לכיור..), מקלחות ובקבוק חם. אה וויטמין סי.שוב נוכחתי לדעת שמה שנראה כה פשוט (כל העסק הזה שנקרא הנקה) לא בהכרח כזה.

[פלונית_שותפה_לחרדות*]

הצילו!
היונקת בת שנה ושלוש, כבר ממש גדולה. מעולם לא סבלתי מגודש ודלקת.
אתמול החלו כאבים קלים בשד. בלילה זה כבר היה בלתי נסבל. החום עלה. כל הגוף כואב, כמו שפעת. אין לי כוח לקרוא את כל הדף, אני מותשת.
רק כדי לתאר את התחושה. השד מאוד כואב (בתחושה, כאילו נתפס שריר) יותר בתנועה שלי, הרמת יד או לחיצה. הכאב מקרין לבית השחי. השד לא נראה אדום.
אני, היפוכונדרית מטבעי, לא יודעת אם התשישות והחולשה שייכת לכאב בשד.
אני פוחדת לייבש את החלב עם כרוב, כי יש לי תוכניות להמשיך להניק אותה.
בבקשה עוצו לי עיצה. מקלחות, קומפרסים, מה לעשות על מנת שאני אחזור לעצמי.

[פלונית_שותפה_לחרדות*]

שכחתי להוסיף שלאוחרונה היא יונקת בלילות בלי הפסקה. ביום פחות, אבל בלילה זה ממש כל שעתיים-שלוש

[דניאלה*]

כשזה קרה לי, יועצת ההנקה הצילה אותי בעצה הבאה:
כל שעה וחצי שעיים להניק או לשאוב.
לשים דגש על השד הכואב אבל לא להזניח את השני כדי לא ליצור שם גודש.
לי זה עזר באופן כמעט מיידי
אבל מאד מאד חשוב שאם אין שיפור תראי רופא!
ובכלל ממליצה לך לדבר עם יועצת הנקה,
לנוח ולהתייחס לעצמך כחולה לכל דבר.
<לא פחות חשוב>

תהיי בריאה

[פלונית_שותפה_לחרדות*]

תודה על התגובה, אני מניקה בתדירות גבוהה מעסה את השד ושמה עלי כרוב החום ירד אבל הכאבים לא פחתו והשד אדום. אני ממש מותשת מרגישה כמו שפעת. הרגליים כואבות, הראש כואב ואני ממש חלשה. זה נשמע נורמאלי.
אין לי אפשרות לראות רופא עד יום שני, אני נמצאת בחו"ל. אני מקווה שיחול שיפור

[דניאלה*]

אם את ממשיכה להרגיש כל כך רע...
כדאי מאד לפחות לדבר עם רופא,
חבל לקחת סיכון בעניין.
לא יכולה להמליץ לך יותר, כי אצלי זה לא הגיע למצב שהשד אדום
(לא ראו חיצונית שום דבר, תפסתי את זה כנראה בזמן למרות שהחום כן עלה בהתחלה)

[רסיסים_של_אור*]

אם החום מאד גבוה (לכיוון ה40) אני חושבת שממליצים בכלל ובדף הזה להגיע לרופא על מנת לקבל טיפול אנטיביוטי.
יועצת הנקה שעזרה לי הנחתה אותי איך להכניס את השד לקערה עם מים חמים וסבון ולעסות אותו טוב טוב ממש מלמעלה כדי לנסות להצליח לשחרר את הסתימה בצינורית ולשחרר חלב שנתקע שם (ועליו החיידקים חוגגים ויוצרים את הדלקת). העיסוי מאד כואב אבל יעיל ולפעמים אפשר ממש לראות חלב עכרורי יוצא משם.

אני לא אשת מקצוע ותקחי את דבריי בערבון מוגבל. רפואה שלמה

[אדמה*]

מקווה שמישהו יקרא ויעזור לי באיבחון,
משלשום בלילה- כלומר 36 שעות
יש לי מין גוש בחזה,
אני מתכוונת בחזה ממש בגבול שנגמר הציצי.
בקו של מעלה בית השחי
קרוב לעצם הבריח- בצד שמאל.
גוש כואב שמקרין ליד ולבית השחי.
אני מניקה פעוטה בת שנה וחצי ע"פ דרישתה.
אין לי גודש או מלאות או חום לא בציצי ולא בגוש.
אני ממסג"ת ושואבת ומניקה בעיקר ממנו.
מחממת בקומפרסיפ חמים וממס"גת וגם עם משהו קפוא מדי כמה שעות.
זה לא משתחרר.
אולי זה בכלל לא קשור לחלב?

[נאוה_פרנס*]

גוש כואב הוא בדרך כלל לא סרטני ולכן, קודם כל תורידי את רמת החרדה.

הכתובת שלך היא: כירורג שד.

תבקשי להגיע דחוף.

[אום_אל_קיצקיצ*]

הצילו כואב!
שד שמאל התחיל לכאוב לי. יותר נכון הפיטמה אבל נראה שגם פנימה או שזה רק כאב שמוקרן. כואב נורא בזמן הנקה. בקצה הפיטמה רואים נקודה לבנה של מוגלה, כאילו חצ'קון בקצה הפיטמה. לא יודעת לאבחן מה זה מכל הדברים: פטריה, סתימה, דלקת, שלפוחית חלב? מישהי מכירה? הצעות לפיתרונות? כן או לא להניק מהשד הכואב (ממש כואב בהנקה)? לאיזה סוג של מרפאה אפשר ללכת לאבחון כך שזה יהיה על חשבון הקופה ולא על חשבוני?
מחכה בדחיפות לתשובות תודה.

[אמא_אום*]

נשמע כמו צינורית חלב חסומה (דבר שבהחלט יכול להוביל לדלקת).
ההמלצות: מחט סטרילית, לפוצץ את הבועה הלבנה. אין צורך לחפור, רק לאפשר לפצע להתנקז.
להניק הרבה מהצד הכואב, לא "להזניח"אותו.

לפני כמה שנים תרגמתי "מאמר של דcom]ר ניומן content[/po]&task=view&id=124&Itemid=190

"אם החסימה מלווה בהופעת שלפוחית קטנה בקצה הפטמה, ניתן לחורר את השלפוחית בעזרת מחט סטרילית. חממי באש מחט או סיכת תפירה, צנני את המחט ובקעי בעדינות את השלפוחית. אין צורך לחפור סביבה, רק לבקוע את ראש או צד השלפוחית. לעיתים ניתן יהיה לסחוט חומר דמוי משחת שיניים מן הצינורית, והחסימה תשתחרר מיד. ניתן גם לתת לתינוק לינוק והוא עשוי לשחרר את החסימה בעצמו. בקיעת השלפוחית תפחית את הכאבים בפטמה אפילו אם הצינורית לא נפתחה מיד. גשי לרופא אם אינך מסוגלת לבקוע את השלפוחית בעצמך"
החלמה מהירה!
<חיבוק>

[אום_אל_קיצקיצ*]

תודה רבה! באמת היה נראה הגיוני שזה מה שצריך לעשות. כה פשוט.

[צריכה_עזרה*]

בתי בת 9 חודשים, יונקת
בתקופת ההנקה עברתי כבר קרוב ל 10 מקרים של דלקת בשד
חלקם היו מינוריים אבל היו לפחות 5 שהיו זוועת עולם
מהתייעצויות קודמות עם יועצת ההנקה ושאר בירורים - סביר להניח שהבעיה נובעת מ"יניקת ספגטי" שבה השד לא מתרוקן כמו שצריך - בעיה שבגילנו המופלג אין כל כך מה לעשות איתה...
עד כה לא השתמשתי באנטיביוטיקה והצלחתי לשרוד בעזרת אדוויל ושאר מיני דרכים טבעיות - קומפרסים, עיסויים, ריקונים, טראומיל וכו'
ביומיים האחרונים אני סוחבת שוב דלקת זוועת עולם ולא מצליחה להתמודד איתה
החלטתי הפעם כן לקחת אנטיביוטיקה בתקווה שזה יפתור את הבעיה
ואני מבקשת לדעת איזו אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה?
האם עדיף להפחית הנקה בזמן שאני אהיה עם אנטיביוטיקה - היא מורגלת ממילא לבקבוק מטרנה פעם ביום והדבר לא יהווה בעיה מבחינתה
האם יש למישהי עוד הברקה לפתרון הבעיה - משהו שעדיין לא ניסיתי?
אני אוכלת הרבה שום חי - "אנטיביוטיקה טבעית". חשבתי אולי קומפרסים חיצוניים של שום שמניחים על השד - מישהי יודעת על אפקטיביות של זה בהקשר לדלקת?
אשמח לכל עזרה שהיא, תודה

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

איזו אנטיביוטיקה מומלצת בהנקה?
אנטיביוטיקה מותרת בהנקה! בד"כ נותנים אוגמנטין אבל זה ממש לא מחויב. את יכולה גם לוודא את זה במרכז טרטולוגי.

[אמא_לתמרה*]

מעדכנת בשביל הבאות בתור אחריי שיחוו דלקת/סתימה בצינורית החלב
במקרה שלי הדבר לווה בחום של 38 מעלות עם כתם אדום באיזור הפגוע כאבים מייסרים וקישיון שהלך והחריף
הרופאה בקופת החולים איבחנה ,כמובן, דלקת ונתנה מרשם לאנטיביוטיקה ותור דחוף לכירורג...!?!
בקיצור מפה לשם מה שאני רוצה להעביר זה מה עזר לי לצאת מזה :
אופטימיות
אומגה 3 (בהמלצת הרוקחת)5 כמוסות ביום
דיקור סיני שעברתי
כרוב 3 פעמים (10 דק בכל פעם)
הנקה בתנוחת פוטבול
ומנוחה

הכל התבצע באותו היום ותוך פחות מ-24 שעות הדלקת נעלמה כמעט לחלוטין..
זהו מקווה שהמידע יעזור ותודה רבה לנשים היקרות והמידע הרב שהציל את ההנקה שלי

[במבי_ק*]

הצילו! כואב לי, ואני מסכנה.

יש לי משהו בציצי השמאלי, כואב. נפוח מאוד בחלק התחתון שלו, וקשה. כאילו יש שם משקולת. כואב לי גם כשלא מיניקה. לא יכולה לשלוח יד שמאל קדימה מעבר לנקודה מסויימת. אני יודעת שהתינוקת לא אוחזת טוב את השד, זאת גם אשמתי שלא התעקשתי לתקן, כי ראיתי שיש שיפור בכאבים (כל ההנקות שלי מלוות בכאבים בפטמות בהתחלה, רק במשך תפיסת השד, אח"כ זה נרגע. ראיתי שהפעם זה פחות חמור והחלטתי להמשיך לסבול קצת עד שזה יעבור). בכל מקרה, אני לא יודעת אם זה קשור לתפיסה הלא-ממש-מושלמת או שזה משהו אחר.

הנקתי הרבה מהציצי הזה בלילה, אבל בכל פעם הוא נהיה ממש מהר גדוש והאיזור הכואב, מאוד כואב. איך אני יודעת לאן לפנות? אני חושבת שאין לי חום, אבל אמדוד. בלי קשר, ההחלמה שלי מהלידה (לידה שלישית, שממנה יצאתי חזקה, שמחה וללא שריטה) היא איטית. בימים האחרונים אני די תשושה, למרות שאני נחה רוב הזמן בגלל שרצפת האגן שלי מאיימת ליפול. כואבות לי הרגליים. אני לא עושה כמעט כלום חוץ מלהניק. בנזוגי מטפל בכל ענייני הבית, בילדים ובי. אבל הוא צריך להתחיל לחזור לעניינים (עבודה). קשה לי לא לעשות כלום, אז לפעמים אני מזיזה איזה בובה למקום או מרוקנת מדיח (בסדר, אני אפסיק גם את זה).

אמא לתמרה - תודה על מה שכתבת. אולי באמת אני אפנה לדיקור.

[עדי_יותם*]

אויש, במבי לא נעים. אין הרבה מה להוסיף על מה שכבר נכתב כאן. חשוב מאוד להקפיד על שיפור התנוחה. זה קשור מאוד - חלק מהשד לא מתרוקן, והחלב שנשאר בשד גורם לדלקת. כדאי לנסות להניק בתנוחות שונות. לא לשכוח לשתות הרבה, ולמדוד חום.

בהצלחה, ואם לא מצליח במהירות - תתקשרי

[ילדת_טבע*]

פעם ראשונה שחטפתי אחרי שלוש וחצי שנות הנקה. היונק הראשי עם ענייני שיניים הקאות ונזלת פספס קצת בלילה היונקת המשנית נרדמה שלושה לילות רצופים בלי לינוק וטראח, ציץ ימין כואב ונפוח ודולף וזה לא עובר אחרי ריקון יסוד... כואב...
הפתרון שלי היה ארניקה עשה יופי של עבודה. תוך יום של טיפול אינטנסיבי היתה הקלה משמעותית ולמחרת כבר כלום. זה לא כתוב למעלה אבל עושה את העבודה יופי.

[עולם_קטן*]

ילדת טבע,
ארניקה באיזו צורה?
או עצות אחרות מנשים נוספות (אין לי זמן לקרוא את כל הדף).
כבר 4 ימים שהגורה עם חום שיניים ודלקת אזניים, אתמול בבוקר קמתי אני עם שד גדוש וכואב, בצהרים עלה לי החום ל-38.1,
בלילה שמתי כרוב על השד הכואב (מאוד! ואני בדר"כ עם סף כאב גבוה), הבוקר החום המשיך והשד נעשה אדום,
עוד שילוב מנצח פרט לגורה החולה שרוצה רק על הידיים (אבל באמת כל הזמן, אפילו כשאני הולכת לשרותים...) ואני שלא יכולה להחזיק אותה בצד של הדלקת,
זה שהיום נשארתי לבד איתה ועם אחיה הגדול שלא רצה ללכת לגן, והאבא נסע לעבודה עד הלילה.
כבר שנים שלא לקחתי אקמול ובטח שלא אנטיביוטיקה, אני מעדיפה לדחות את זה עד כמה שניתן!, לנסות דרכים טבעיות לפני כן.
אשמח לעצות במהירות. תודה

[עדי_יותם*]

עולם קטן, תקראי את הסיכום שבהתחלה. הכל שם.

[עולם_קטן*]

בינתיים החום עלה לי ל-38.4 ונראה שנעצר שם בינתיים,
התחלתי לבלוע טיפות פרופוליס ולעסות את השד עם אלופרופוליס (אלוורה עם פרופוליס),
האיש חזר מהעבודה ויכולתי סופסוף להתקלח ולאכול משהו.
גם הגורה עם חום ומקיאה פעם פעמיים ביום,
היום במקלחת סחטתי את השד ויצא לי בעיקר ריר צהבהב (כמו מוגלה) וממש טיפה חלב,
האם יתכן שהיא מקיאה בגלל הרכב החלב הדלקתי?
כי בשום מקום לא קראתי/שמעתי המלצה שלא להניק מהשד הדלקתי (בעצם כן, רק באתר אחד של רפואה סינית...).
יש פה מישהי שמבינה בזה או שקרה לה מקרה דומה?

[עדי_יותם*]

עולם קטן, אם החום לא ירד, זו אינדיקציה לקבלת אנטיביוטיקה. דלקת בשד עלולה להתפתח לאבצס, שזה מאוד לא נעים ודורש פרוצדורה כירורגית לניקוזו. אני מקווה מאוד שירד כבר

גם לי לא ידוע על כך שהקאות של תינוק נגרמות מהנקה בזמן דלקת. חשוב מאוד לרוקן את השד בזמן דלקת. וחשוב מאוד שתשתי ותנוחי. (אבל עוד יותר חשוב ללכת לרופא בדחיפות אם החום לא ירד).