באופן טבעי

שלום,
שמי דניה
אני חיה מזה כשנה בניו זילנד עם בן זוגי הצרפתי (אנחנו כאן ב"שליחות" מטעם צרפת). לפני כן חיינו בארה"ב במשך 4 שנים ולפני כן בצרפת. לא גידלתי משפחה בישראל אבל בזכות האתר מרגישה בבית.
יש לנו 3 בנות, האחרונה נולדה לפני 7 שבועות.
אני מגלה עם כל לידה וילדה נדבך נוסף בחווית האמהות וההורות
כרגע עם השלישית אני נהנת לגדל בלי חיתולים, זה גילוי של הצרכים הבסיסיים ביותר ושל תקשורת, תודה לכל מי שמשתף "מעל גלי האתר" ועוזר לנו ברגעי ההתלבטות והקושי.
השניה איתי בבית, מלבד כמה שעות בשבוע בהן היא הולכת לגנון ולמונטסורי. כשהיתה בת 3 חודשים חוויתי דכאון שלאחר לידה במשך מספר חודשים. אולי אצליח להבין יותר, עם הזמן.
הראשונה בת 6 (היום) וחוצבת לנו את מסלול ההורות בכל יום!

דניה,
|תינוק||בלונים| מזל טוב !! |תינוק||בלונים|
לשמוע מרחוק על הלידות ועל הילדות שלך תמיד עושה טוב...
_{את צריכה _דף סיפור לידה, את יודעת?}

תתחדשי על ה דף בית אישי
ובואי לבקר בדף הבית שלנו ונראה אם תזהי...

ברוכה הבאה @}

כשאתם באים לבקר אצל ההורים שלך אתם מתארחים בצריף השווצרי של ההורים שלי?

כן.. ו... לא
כן, אני מי שאת חושבת.
לא אנחנו לא מתארחים שם מאז שיש מישהי שהולכת לישון לפנינו ואנחנו צריכים לשמוע אם היא מתעוררת...
חוץ מזה, הסבים רוצים לשמור אותה קרוב.

תגידי, הבנות שלך דוברות אנגלית, צרפתית ועברית?
יש דבר כזה בכלל - טרילינגוול? (כמו בילינגוול, אבל משולש)
זה נראה לי ממש חלומי לעבור ככה ממקום למקום, איך הן מסתדרות עם זה?

ברוכה הבאה, ומזל טוב !

ברוכה הבאה, ומזל טוב !

דניה - מזל טוב!!!!!!!!!!! @} @} @}
איזה כיף לשמוע!
אז באמת היית בהריון כשביקרנו אותך אז בניו זילנד!

לי כבר יש שתי בנות מהממות (לזו שבבטן קראנו שקד) . אנחנו גרים קרוב להורים , שיהיה קל אבל עדיין חולמים על הצפון (של הארץ , לא של העולם )
את מתכוונת לבקר בארץ?
אם כן כמובן שאת יודעת איפה אתם חייבים להתארח ...
אוהבת מאוד
שפע והבנות

תמיד נעים לדעת על אנשים שנמצאים בצד הזה של הגלובוס.
ושוב ברוכה הבאה.

יש ימים שבהם הכל נופל ומתפרק ויש ימים שבהם הכל מתחבר (ובד"כ זה מה שבינהם)
לשמחתי, הכרתי שכנה שנמצאת בסוף ההריון (מעולם לא דיברנו לפני כן).
היא ראתה אותי עם המנשא (5 מטר) ובתוך דקה הסתבר שלמחרת היא מארחת אצלה potty babies support group או בעברית: חוג בית לבלי חיתולים
יו הו !!!
אחרי שנה שבה הרגשתי שאין מסביבי מי שאני יכולה לחלוק איתם, פתאום פה, ממש לידי נפתחה דלת!!!
אז היתה פגישה נחמדה עם אמהות ותינוקות. אמנם לא למדתי הרבה,( אולי כי כאן באתר יש מידע כל כך מעמיק ופרטני כבר) אבל יש עם מי להפגש וזה כל כך הרבה.
כמובן שהייתי חייבת לרכוש סיר קטן עם דפנות רחבות, עליו התינוקת יכולה לשבת (אני מחזיקה אותה יושבת והסיר "דבוק" לישבן...) למרות שזה ממש לא הכרחי.
התינוקת שלנו כבר בת חודשיים ואנחנו בלי חיתולים בבית ומשתדלים גם בחוץ.

(והימים שבהם הכל מתפרק? נו טוב, זה בטח ליום אחר... בנתיים אני לא מוצאת את המפתחות כבר 3 ימים...)

אוי נו, זאת אני...
אה, ותודה לכל האורחות המברכות
נעים מאוד!

אחרי ימים על ימים של גשם ורוחות (זה האביב בניו זילנד), השמש זורחת היום אבל אני לא מצליחה לצאת.
הבינונית לא מוכנה להתלבש ולהסתרק כדי שנלך למפגש השבועי במשחקיה.
הקטנטונת לא משתפת פעולה גם כן ומפשפשת( ואפילו יותר) בכל מקום, מבלי לסמן. היא לא מוכנה לעשות כלום כשאני לוקחת אותה להתרוקן, רק מחייכת אלי חיוכים גדולים דרך הההשתקפות במראה.
הגדולה הלכה לביה"ס דוקא במצב רוח טוב אבל באיחור של שעה...
אני מותשת. רוצה חברה שאוכל להרים אליה טלפון, להשתפך קצת, שתבוא אלי ונניק ביחד והילדים ישחקו ומשהו יתבשל במטבח לארוחת הערב.
אלך לקרוא קצת על שביתות פשפושים אולי תבוא איזו תובנה.

(ואת המפתחות כנראה כבר לא אמצא)

שלום דניה
שמי דיוד . ילדתי את נוגה לפני שבועיים. אני ומשה (זה הגבר) רוצים לשוטט בניו זילנד לתקופה ואף לעצור קצת לגור לעבוד ולנשום בחווה.
יש לך טיפים המלצות?
אשמח לשמוע
יום נפלא

מה נשמע מותק? אז כאן את מסתובבת כשאת לא כותבת לי...
קחי חיבוק חם ואוהב
<די מבואסת שאת כ"כ רחוקה ולבוא להטות כתף לוקח יומיים לכל כיוון>

תמרי,
הגם את רועה כאן?
עשו עלי פיפי כרגע, סימן שאני מתעלמת באופן מאוד לא באופני
נתכתבה בקרוב

התמונות מדהימות! תיכף לקחתי את אורי והראיתי לו את כל הבנות וגם את מיה ודפני במנשא. (כאלה מתוקות) וכמובן אריאל שהייתי נותנת לה חמש בלי לחשוב פעמיים.
איך פתאום כולן נהיו אוליביות קטנות...
בכל מקרה, כאן החורף עוד לא ממש תפס כך שגם לנו (כל עוד יש שמש בחוץ) הכל אביבי ונעים וחמים. בדיוק היום נסעתי עם נהג מונית שסיפר לי שנסע עם אשתו בשבת לטיול פריחה בהרי ירושלים (ליד בר גיורא...) והם ראו מלא נרקיסים ורקפות וכרכומים. ממש פלא שמשהו הצליח לפרוח שם אחרי האין-גשם שהיה בארץ מאז היורה, בתחילת אוקטובר. אולי בקרוב נצליח לעשות קצת טיולי פריחה באזור.
נשיקות לכולם.

הי, נחמד לשמוע על הבת שלך ומענין... נשמע לי הזוי לגור בניו זילנד, ובשילוב עם צרפת וארה"ב, לא משעמם אצלכם... אז ההורים שלי גם גרו בכל מיני מקומות בעולם, והשליחות האחרונה שלהם הייתה בהולנד, שם אני נולדתי. הם דברו שם צרפתית והאחיות שלי למדו בביצפר צרפתי, וברוח הענינים קראו לי דפני עם צירה כמו שאת אומרת, וכשבאו לארץ שנה אח"כ הצירה הזה לא ממש התאים כאן אז הם ירדו מזה וקראו לי סתם דפנה או דפי.אבל בתעודת לידה ובמסמכים זה נשאר דפני, כך שבכל פעם שהייתי בחול, חופשות ומשלחות של בי"ס השם דפני שוב עלה (אבל בגרסה של חיריק, כמו שזה כתוב), עד שבתיכון החלטתי לחזור לשם הזה, שהוא יותר מרגיש לי כ"אני". (אגב ל'דפנה' מעולם לא התחברתי.) יש לך תמונה לשלוף של הדפני שלכם?

הי, קראתי שוב וראיתי שהיא בת 3 חודשים רק אז למרות הסקרנות אוותר על התמונה, היא קטנה מידי בשביל שהתמונה שלה תתרוצץ באינטרנט המשוגע
מזל טוב מאוד, והרבה ברכות לחיים טובים

הי, ותנסי גם את זה: מחנכים בבית בלונדון

ושנה טובה כמובן!
אצלכם כבר 2007, איזה כיף לכם. איך זה בשנה החדשה?

רטוב וקר וגשום בעיקר בחוץ, אבל גם בתוך הבית...

הקיץ מסרב להגיע לניו זילנד ואפילו זקני וולינגטון לא זוכרים כזה מזג אוויר חורפי שנמשך ונמשך.
הקושי הגדול מבחינתי הוא ההתמודדות עם כמויות הכביסה ובעיקר ייבוש החיתולים, המצעים והפיז'מות.

מאז שדפני נולדה (כמעט ארבעה חודשים) הבנות הגדולות חזרו לישון איתנו. הצמדנו למיטה שלנו מיטה גדולה נוספת ויש לנו חדר שינה לחמשתנו ובעקרון מספיק מקום לכולם.ובכל זאת, בכל לילה ישנה נדידת עמים והתנחלות אצלי.
בלילות של השבועות האחרונים, דפני ישנה עם חיתולים כי לא הצלחתי לזהות מתי הפיפי מגיע. הבעיה היא שגם הגדולות משקות את המיטה שלהן... (ואז עוברות למיטה שלנו ומרטיבות אותנו) וכך, המיטה המשפחתית מוצפת וכולנו מתעוררים מוקדם מידי בבוקר כי רטוב, מסריח וקר.

מה לעשות?
הגדולה (בת 6) בעצם מעולם לא הפסיקה להרטיב.
וכתוב לי בצהוב פה "קושי אינו בהכרח סבל"

דניהלה!!
גיליתי את הדף הזה עכשיו פתאום, שניה לפני שסיגל שמול באה לבקר אותנו, אז חיבוקים ונשיקות רבות ביד אחת (השניה מחזיקה תינוקת יונקת). אןהבת אותך ומתגעגעת מאד!

זאת עינת, שכחתי לכתוב..

יה חברה שלי
(המשפטים האלו בצהוב זה משהו: החיוך ניתן בחינם אך ערכו לא יסולא בפז!) וזה בדיוק מה שיש לי על הפנים כרגע בזכותך
איזו הפתעה מחממת לב שממש עשתה לי שמש במזג האוויר האפרורי כאן (בשקט אגלה לך שמזמן אני כבר מחכה לפגוש אותך פה)
ומה עוד שכרגע שלחתי לך מייל (לא הצלחתי לפתוח את התמונות אבל הוידאו נפלא!)
ד"ש חמה לסיגל והבנות איזה כייף לכולכם
אני כל כך מתגעגעת, שאפילו לא יודעת איך לבטא את זה
שנה אזרחית טובה לכולם

הי דניה!
"ביקורך" נעם לי, הסרבול לא ניכר אז אל תדאגי.
ההיכרויות האלה, החדשות, הן אחד הדברים האהובים עליי ב"באופן".
מקווה שיתחיל לכם קצת קייץ. זוכרת היטב, מתקופת מגורי באנגליה, כמה זה מבאס שמגיע סתיו אחרי שבכלל לא היה קייץ... מזדהה גם עם הגעגועים שקשים מנשוא.

הי דניה, שוב ביד אחת אז מקצרת..
מקווה שהכל טוב אצלכם וכבר קיץ - אצלנו קצת חורף וחולים, כל השלושה, ובעיקר הקטנה שהיתה יצירתית עם דלקת ריאות. מחרתיים חוגגים לגדולה 6 ! היא רוצה הרבה תותים ביום ההולדת שלה..
גם אילן וגם סיגל שמול שביקרה אותנו פתאום אןמרים שהקטנה שלי מזכירה את האמצעית שלך בינקותה - יש להן עיניים ומבט דומה!
רציתי להגיד לך גם שאני מעריצה אותך על שיש לך זמן לכתוב, וגם לבלי חיתולים. אצלנו, בעיקר מאז המחלה, די התיאשתי. מצד שני אנחנו עם רב פעמיים (אבל גם עם מייבש כביסה..)
אוהבת אותך ומתגעגעת!

אל תחזיקי ממני...
אמנם בדרך כלל אני מצליחה לקלוט מתי יש לקטנטונת קקי, אבל פיפי ? אין סיכוי... אז כשאני יכולה אני לוקחת לשירותים אבל כבר די הרמתי ידיים וחיתולי הבד נערמים...
ועינת אהובה, את הרי יודעת שאת אמא-מודל בעיני
(וזה עוד לפני שכולכם נשארתם בבית)

נותרו עוד שבועיים עד לסוף החופש הגדול (כולה 7 שבועות) ואני כל כך לא רוצה שיגמר! כמה טוב לי לא להריץ ולהלחיץ את כולם בבוקר, וגם ככה אנחנו תמיד מאחרים...
כמה טוב, להמרח כל היום, לשמוע את הבנות משחקות בכל הדמויות (מבארבי ובראץ ועד פיות היער הקסום או נסיכות אבודות בממלכה של פרחים)... מצד שני, אין לי כוחות. אני לא יצירתית (מיה מתחננת שאלמד אותה לתפור ואין לי חשק) מקסימום אני מסוגלת להכין מאפינס פעם ב...וכשאני מרגישה סופר-מאמא וכולי סבלנות אני מוציאה גואש ושיהיו יצירתיות בחוץ.
מיה קוראת באנגלית כמויות אדירות של ספרים (ובכל פעם היא מזכירה לי איך שאמרתי שהיא קוראת מהר יותר ממני) אז לפעמים אני לא שומעת כלום למשך שעה כי אריאל עסוקה בסידור של רכבת מקוביות\בובות\אטבים\החיתולים של דפני שהיו מקופלים יפה... בעוד מיה שקועה בספר ודפני ישנה... ואז אני מתיישבת ליד המחשב, ולפעמים אפילו מצליחה לקרוא משהו.
אבל מודה על האשמה, אני לא ישנה מספיק כי האתר הזה מחזיק אותי ערה.

אוליבייה טס לשבועיים לצרפת (עבודה) וכשהוא יחזור נהיה 10 ימים ביחד ואז אני (אני!) טסה עם דפני (בלבד) להפתיע את סבא שלי בלונדון לכבוד יום הולדתו ה90!
גם ההורים שלי מגיעים מהארץ וגם הם לא יודעים על התוכנית שלי...
רק נקווה שהדרכונים שלי ושל דפני יהיו מוכנים בזמן,,,
אני אפילו לא מתכוונת לחשוב על מה יקרה אם לא... אני גם מ א ו ד משתדלת שלא לחשוב על הטיסות (משהו כמו 40 ומשהו שעות "מדלת לדלת").
ואני גם סומכת על אוליבייה שישאר לראשונה בחיינו עם הבנות הגדולות לבד!
זה יהיה נהדר!!! חייב להיות!
ובמאי ויוני נטוס שוב כולנו לביקורי משפחות... אני כבר מותשת (אבל הכינו את מקומות האירוח)

להפתיע את סבא שלי בלונדון לכבוד יום הולדתו ה90!
וואו!!
מייקל?

באתי להגיד תודה על הביקור בדף שלנו. היה לי נעים מאוד.
ביום שישי אורי טס לשבוע בלונדון, איך את עושה את זה עם שלוש בנות לבד?

היי יקרה, תחזיקי מעמד שם בגשם
(אפילו זקני וולינגטון לא זוכרים קיץ כזה? אולי הם שכחו את הקיץ של 2001-2002, כשאנחנו היינו שם. כ ו ו ל ם אמרו לנו שזה הקיץ הכי גשום שהיה להם בעשרים השנה האחרונות. את בטוחה שהם לא אומרים את זה כל קיץ? )

ותמשיכי לבקר אצלי, זה כל כך נעים... אפילו שאני שם בהתקפות. לפעמים כן - לפעמים לא.

אבל דניה, אתם לא יכולים להגיע לארץ במאי-יוני! אנחנו אז בדיוק בארה"ב! אוי ואבוי. האם זה גמיש (אצלינו לא, מוכתב ע"י העבודה של אילן)?

מא, שלא תעיזי ללחוש משהו להורים שלי כי זו הפתעה גם להם...
איך את שורדת בנתיים? יש לך מה לאכול?

תמרוש רוש, איך את מספיקה לגלוש ולהוסיף תכנים בכל האתר? אני רואה אותך כמעט בכל דף (אני יודעת להקליד רק באצבע אחת ) ובנוסף, תמיד יש לך דברים חכמים לכתוב! (אני סתם מחפשת חברה כאן, לא מרגישה שיש לי הרבה לומר, רק ללמוד).

עינת, קיבלת את האי מייל המאוכזב כל כך שלי?
כבר ראיתי אותנו והילדים על הדשא, משתוללים ערומים בממטרות... (נו טוב, אז רק הילדים בעירום...) אני כל כל מתוסכלת!
אין איזה פיתרון יצירתי? איך אני יכולה לפספס אותך ככה?

בהרוור!
בינתיים אנחנו עוד אוכלות מרק שצ'י הכין.
מחר אמא שלו תבוא שוב ותביא משהו.
(טעים או לא, I can't afford yo be picky now...)

שלום דניה
אני משתדלת להמעיט באינטרנט לאחרונה, אז יצא שרק היום ראיתי שכתבת לי לפני איזה זמן.
כן, חינוך ביתי לא פשוט כאן, אבל לדוברי צרפתית יותר אפשרי מאשר לנו. אתם נופלים בקטגוריה הזאת, או לפחות בן זוגך, אז יכול להיות שתוכלו למצוא דרך. בכל מקרה, לא מדובר ב-unschooling, אלא ב-home schooling. רב המשפחות שאנחנו הכרנו עושות למידה מרחוק דרך בית ספר בהתכתבות וכאלו דברים. מאד לא לטעמי.
בכל אופן, מערכת החינוך - כמו שאנחנו חווים אותה - סבירה. בית הספר קטן (כיתה אחת בכל שכבה), הכיתות קטנות יחסית (25 תלמידים בכיתה), לוח הזמנים ידידותי (4 ימים מפוצלים בשבוע, המון חופשות). הנציגה שלנו במערכת החינוך היא בכיתה א', שזאת כאן לא ממש כיתה אלא מין מכינה לבית ספר - לומדים לכתוב ולקרוא, אבל אין שיעורים מקצועיים או מערכת מסודרת, אלא רק מחנך וילדים. הוא מחליף פעילויות לפי הקצב שלהם (טוב, של חלקם לפחות), יוצא איתם החוצה לפחות פעם ביום לשחק בחוץ או לטייל קצת. אין שיעורי בית, עוד יתרון.
את יודעת מה, אם קורה שצריך ללכת לכיתה א', אז זה פורמט מוצלח יחסית.

אנחנו בכפר שהוא בעצם מין שכונה מרוחקת של עיר קטנה. כל הילדים גרים קרוב לבית הספר, ובהחלט נוצרות חברויות ויש ביקורים אחר הצהריים. פחות קל וזורם מאשר בישראל, אבל לא נורא מסובך. חברים שגרים לא רחוק והבנות שלהם הולכות לבית ספר בינלאומי סיפרו ששם זה יותר בקלות. בטח גם עניין של סגנון אישי של הילדים, של ההורים.

תגובות אנטי ישראליות - לא הרגשתי כאלו, פרט לאחת, מישהי שלומדת איתי צרפתית שהיגרה לכאן מ..ניו זילנד, ובעלה מרמאללה במקור. אפשר להבין. לא ידעתי את זה בהתחלה, ובשיחה על הילדים סיפרתי איך הבן הקטן שלי לוחם כל הזמן, וכל מקל הופך אצלו לחרב. אחר כך, כשנודע לי הרקע, פתאום ראיתי את הסיפור שלי בעיניים אחרות.

איפה חייתם בצרפת קודם? את פריז אני מכירה רק כתיירת, אבל הבנתי שקשה שם עם ילדים. דווקא כאן בפרובאנס הסביבה אוהדת ילדים ומשפחתית יותר, אז שווה לכם לחשוב לכיוון הזה. גם חם יותר (טוב, קשה להגיד חם על מה שהולך בחוץ כרגע, אבל יחסית), בכלל טוב.

אשמח לספר עוד, אם תרצי, וגם לשמוע עוד. כיוון שאני כמעט לא כאן, את מוזמנת לכתוב לי למייל: tsalsela בג'ימייל נקודה קום.

איך היה בלונדון?
והטיסה הארוכה עם הקטנה?

את יודעת מה אני זוכרת ממייקל?
כשהינו קטנות הוא היה תופס אותנו בידים ומסובב ככה שהינו באוויר ממש.
הוא איש מקסים.

היי מותק! מה נשמע?
חג פסח / פסחא שמח ומהנה לכולכם!
עשיתם מצות? ביצי פסחא? כנאפה?
מתי נזכה לראותכם? שבועות זה אכן אמדן נכון?
ד"ש חם, נשיקות וחיבוקים
מכווולנו.

היי, שוב אני.
הגעתי לדף דו לשוניות וישר חשבתי עליכם.
נשיקות.

תודה רבה על ההזמנה
אני רוצה לגמול בהזמנה משלי - אני לא יודעת מה תהינה התוכניות שלנו בקשר לנסיעה לעמק החם, אבל אתם מוזמנים לעשות טיול עד אלינו ולבוא לטייל במשק האורגני ולבקר אותנו בכפר-יהושע.
שתהיה נסיעה נעימה ובטוחה!

הי דניה,
רק עכשיו גיליתי את ההודעה שלך בדף שלי. זו אכן אני מגולני...
מצחיק להיפגש כאן ב'באופן'. אני לא יכולה כרגע, אבל באחד הרגעים הפנויים הקרובים אני אכנס לקרוא כאן בנחת ולהתעדכן על קורותיך, ואכתוב קצת יותר. בריפרוף מהיר ראיתי שאתם אמורים בכלל להגיע עכשיו לארץ, אז את מוזמנת ליצור קשר. אני במושב אורה (מבואות ירושלים)

שלום שלום! אז מה נשמע? כבר הגעתם בחזרה לחצי הכדור השני?
לא מוצאת זמן וכוח בשעות הפעילות שלי (עשר בערב וצפונה) להתקשר אלייך...
איך החורף? אצלנו הקץ מתחיל בגדול, הביל במישור החוף ושרבי בפנים הארץ. וכמו שאמרה מירב: נראה אותם אחרי סוף שבוע אחד באוגוסט.
הבריכה נפתחה, הילדים שוחים (שחיית כלב), ואתם כבר באים, לא?
מה שלום כולכם? כולכן? נשיקות.

מזל טוב, מזל טוב!

היי, ואת זה כבר ראית?
השבט החדש בנווה איתן

הצעות לצעצועים ומשחקים באופן טבעי
נו. תיכנסי כבר

חזרתי
כרגע רק להצצה חטופה...
תודה תמרי שאת לא מתייאשת וממשיכה לבקר אצלי (גם באי מייל הפרטי)
את הדף פתחתי לפני כמעט שנה והנה דפני בת שנה בעוד שבוע ואנחנו כבר שנתיים בניו זילנד
השנה הזו חלפה בהילוך מהיר מידי

שהשנה החדשה תביא לי תובנות ושאיתן תגיע לי שלווה פנימית
אולי אצליח לעבד דברים גם דרך האתר הזה
ושבנוה איתן יתחיל עידן חדש

שהשנה החדשה תביא לי תובנות ושאיתן תגיע לי שלווה פנימית
אמן

תודה על הברכות...
מה קרה לעברית שלך?

מה שלומכם?

אימיילתי אותך{@
נשמח להיפגש.

הי מותק.
כבר שבוע שאני מתכוונת לשלוח לך מייל יום הולדת שמח ולא יוצא...
ארנסטו במילואים ואני מתמודדת. בקושי, אבל מתמודדת.
פתאום גיליתי של דתיה בן דור האחת והיחידה יש כאן דף בית. ולא רק אחד אלא עם שלושה המשכים אחריו.
חשבתי שתשמחי להציץ בו, בשביל כל מיני שירים ושטוזים.
נשיקות חמות

הי, שלום

אנחנו - זוג ושתי בנות (בת 5 ובת 2 וחצי) טסים לקראת סוף ספטמבר לניו-זילנד, לטיול של מה-שיהיה-יהיה. מתחילים באוקלנד, ואח"כ WWOOFING. לא יודעת אם יצא לנו להיות באיזורכם, אבל אם כן - האם הייתם מעוניינים להיפגש? יש עצות? טיפים?

המייל שלנו avnercain>>@<<gmail.com

או בדף בית

פוף !
עברו להן שנתים מאז פתחתי את הדף ושלוש שנים מאז הגענו לכאן. ככה כהרף עין...
הדף הזה לא הפך ל"יומני היקר, היום קמתי, התלבשתי..." כפי שקיוויתי.
אני פשוט לא זורמת עם הכתיבה כמו שחשבתי

אנחנו מנסים לתכנן את השלב הבא בחיינו
כבר כמעט בטוח שלא יאריכו את השהות שלנו בשנה נוספת. זה אומר שבאוגוסט 2009 אנחנו אמורים לחזור לצרפת

רוצים להשאר בניו זילנד עד לקיץ הבא (הרי רק עכשיו בדצמבר, סוף סוף, הקיץ מועיל בטובו לחמם אותנו מעט)
אחר כך, החלום הגדול עומד להתגשם
לשוט בקטאמאראן מסביב לעולם במשך שנתיים-שלוש
נכון, זה לגמרי של אוליבייה, החלום.
בנתיים אני מנסה לבדוק מה איתי
האם חייתי תמיד בלי חלומות?
טוב, זו חתיכת חלום, לא כל פנטזיה צריכה להיות כזו מרשימה...
יש לי דרישות קצת יותר צנועות

אלא שאני לא ממש מאמינה בעצמי
אז אני נספחת מוצלחת

למה בדיוק אני כותבת כאן?

למחוק
לשלוח

ללכת לישון כבר 1:30 בבוקר

תחזיקי מעמד, אהובתי

מה את עושה לי ????
אני אמורה ללכת לישון...

רק הלכתי לחפש קישור לשיעורי בית בשבילי
סירבול וכובד תנועה אצל ילדים

אולי תפתחי לך דף כדי שנוכל לא להתכתב גם שם?

יש לי מייל...

את מוזמנת אליו

למה בדיוק אני כותבת כאן?
אה, זה כי אנחנו מאמינות בך.


החלום שלו נשמע מגניב לאללה.
זה 24/7 ביחד.
איזה שינוי.
טוב או רע ליהודים?

תמרי
אולי תפתחי לך דף כדי שנוכל לא להתכתב גם שם?

!!

למה את לא פותחת סקייפ?

מאז שחזרתי לעבוד אין לי זמן ממש לקרוא פה
)-:

זה אחד הקטעים המוצלחים שיצא לי לראות
כבר שלחו לי את זה פעם וזה קורע מצחוק בכל פעם מחדש
ואיך שאני צריכה לזכור לצחוק, ובעיקר לצחוק על עצמי
http://www.youtube.com/watch?v=KMhuAtyFCrw"אמא בהילוך מהיר"

את לא ישנה?

More home work
ילדים עם עודף משקל

שלום דניה
חזרנו לארץ אחרי , שלושה וחצי חודשים בליון שבצרפת.
אני עובדת על לחבר לנו אינטרנט בבית , כדי שאני אוכל לכתוב יותר בקלות.
כמו שאת יודעת יש לי בעיקר דברים טובים לומר על צאת להפליג. בטח בקרוב נדבר יותר. תתחילי להכין את השאלות, ואני יעזור כמיטב יכולתי.
איריס

איזה כיף לשמוע ממך כל כך מהר
האמת היא שאחרי שקראתי את ההודעה הראשונה שלך, חשבתי לשאול אותך אם את בכלל רוצה, וכמה ניסיון או התנסות יש לך בשייט. כי אחד הדברים המומלצים לדעתי לפני שמתחייבים לחיים על סירה, זה לנסות את החוויה בקטן יותר. לצאת להפלגה של כמה ימים או שבועיים אם אפשר. ואני לא מתכוונת ללהפליג כל הזמן אלא פשוט ללשהות בסירה קצת. ואני חושבת שבניו זילנד זה צריך להיות יחסית קל לארגון. אני יודעת שיש שם יופי של איים שאפשר לעשות אליהם הפלגת סופשבוע לדוגמה. מומלץ ביותר. קצת מאוחר לי עכשיו, אבל בקרוב אני אכתוב לשאול אותך קצת יותר מה הכיוון, ואולי יהיה לי מה להציע. נדבר בקרוב, איריס

http://beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]לחם שאור[/po]

friendship bread

היי דניה
אני אשמח לקשקש איתך עוד מעל גלי האתר, כשיהיה לך זמן...
איריס

הי איריס,
אני לא כל כך בטוחה באיזה דף למצוא אותך אז נתכתב כאן (אם מתאים לך אחרת, אין בעיה)

מאחר ואני מדפיסה באיטיות (במחשב של אוליביה מהעבודה, בלי מקלדת בעברית) , אז אעתיק לכאן מייל שכתבתי (ככה זה גם הופך לבלוג פה...)

פה קייץ ניו זילנדי, שמש עם קרינה הסטרית ששורפת את העור בכלום זמן אבל גם הרבה ימים עם גשם ורוח.
מדצמבר אנחנו בתקופת החופש הגדול (יש עוד פחות משבוע ) וכמו תמיד אני נהינת מהעובדה שלא צריך למהר בבוקר, זה פשוט לא מתאים לי, מצידי שבה"ס יתחיל אחה"צ , ככה יש זמן
להתארגן (לתלות כביסה, לנקות את השיש במטבח, לבדוק את הדוא"ל, להאכיל את התרנגולות...) וכשקצת מספיק לנו בבית, או שיש לי סידורים אז שילכו מצידי אז לבה"ס לכמה שעות.
בפברואר הילדות חוזרות לבה"ס. מיה לכיתה ד' ואריאל לכיתה א' (מתחילים בגיל 5)...עד עכשיו היא היתה בגן מונטסורי ככה שזה יהיה שונה בשבילה, (מקווה שלא תתקשה עם האינטנסביות). דפני בבית איתי, מלבד פעם בשבוע שתלך לגנון לשלוש שעות .

בתקופת חופשת הקריסטמס נהגנו כמו כל ניו זילנדי מצוי ונסענו לשבועיים עם אוהל (ומזרנים מתנפחים שהכזיבו כשהתרוקנו כל לילה מאוויר). נסענו לטיול בצפון ניו זילנד (רק האי הצפוני הוא כמו פעמיים ישראל) הרבה חופים עם עצים בפריחה אדומה, חול לבן או שחור-כסוף, מים בצבע טורקיז (קרים מדי לרחצה). בילינו כמה ימים באחת מהעיירות Whangarai שם יש ריכוז גבוה של יאכטות שמסיימות את מסלול השייט מסביב לעולם (או לפחות אחרי ששטו באוקינוס השקט) פגשנו במשפחה אמריקאית שמנסה למכור את ה"קאט" ( קיצור לקטמרן שהיא יאכטה שמורכבת משני גופי ציפה
המחוברים יחד בחלל מרכזי) שלהם, הם כבר 4 שנים חיים בים וכשהם יצאו לדרך הבן היה בן שנה וחצי והתינוקת בת 8 חודשים. הקאט שלהם הוא ממש בית: עם 4 חדרי שינה, שני שירותים, סלון ומטבח מאובזרים היטב. יש להם מכשיר שמתפיל מי-ים , לוחות סולריים ושבשבת רוח ליצור חשמל ככה שהם אוטונומיים. הם גרים ממש בנוחות, לא נראה לי שאנחנו נוכל לקנות אי-פעם יאכטה כזו.
באינטרנט אפשר למצוא הרבה סיפורים על משפחות שמטיילות ככה.

ואפילו אנחנו שכרנו יאכטה קטנה (30 רגל נדמה לי) ליומיים ואני החזקתי בהגה (שהיה רק מוט במים, לא יודעת אפילו איך זה נקרא...) בעוד אוליביה היה על המפרשים (והבנות בתוך הסירה)
שטנו ב Bay of Islands מזג האוויר היה מושלם, רוח קלה, שהיתה מצויינת לניפוח המפרשים ולא יותר מכך...
מאוד נהינתי !! שמחתי לגלות שיכולתי להשיט סירה! (טוב לא לבד עדיין...) הבנתי את העקרון שלא ניתן לשוט בקו ישר אל הנקודה אליה שואפים אם הרוח נגדית, צריך לזגזג. נבהלתי בהתחלה מהדרך שבה הסירה נטתה הצידה ונראה היה לי שתיכף המפרש נוגע בגלים ומיד נשקע. אח"כ גם התרגלתי וגם למדתי איזה חבלים צריך לשחרר כדי שהמפרשים לא ימתחו כך.
קצת גם חווינו מה קורה כשלא מטילים מספיק עוגן (בהפסקת הצהריים התחלנו לנדוד קצת לכיוונה של סירה אחרת...) בקיצור, טעמתי קצת.
כמובן שאין לי מושג איך "באמת" משיטים אבל נאמר לי, שכשאצטרך, אלמד בזמן אמת.

אז את רואה? יצא בדיוק כפי שהמלצת...
האמת שזו הפעם הרביעית בחיי שאני שטה... אבל בכל הפעמים הינו עם עוד אנשים ותמיד כולם היו כל כך נלהבים למשוך בחבלים ולשלוט בהגה ואני בד"כ עם עוללה על הציצי או במנשא ככה שמצאתי את עצמי בד"כ במטבח, כמו תמיד... (ולא שאני שולטת שם אבל מלבד להרעיל לא יכולתי לגרום לנזק רב מידי)

סקרנית לדעת איזה נסיון היה לכן לפני שיצאתן לדרך

בנתיים אני מנסה להבין מתי זה PORT ומתי TRIBORE
פשוא נורא התבלבלתי מכל המונחים, כי חלק אוליביה אומר לי בצרפתית וגם באגלית...

אה ואיריס, תודה שאת מתעניינת, זה נעים !

מותק, את הבלוג גשמי ברכה את מכירה?

אנחנו חוזרים לנוה איתן.
מתי את מצטרפת?

מתי את מצטרפת?
לא בקרוב....
אבל מי יודע ?
הצלחת להפתיעני !!!

הצלחת להפתיעני !!!
D-:

יש את הdvd "רגע עם דודלי" מאוד נחמד. אותה תוכנית שאת זוכרת מהילדות שלנו רק מוקלט על דיסק.
יש "אותיות מפטפטות" של דתיה בן דור

הי, אני עם הצעות לDVD-

• רגע עם דודלי- 12 פרקים בשחור לבן מקסימים בדיוק כמו שאני זוכרת אותם. בת ה-6 שלי מאד אוהבת.

• סדרת האנימציה גם מאבני היסוד של הטלביזיה בילדותי- "היה היה" במארז של 3 DVD - סה"כ 9 פרקים. ייתכן ויש כבר בשוק יותר ממארז אחד.

וזהו כרגע. אולי אזכר בעוד משהו בהמשך.

באתי להמליץ וראיתי שכבר כתבו לך... רגע עם דודלי. שווה.

'אותיות מצחיקות' של דתיה בן דור גם אהוב מאוד.

product]ארנב עכשיו id[/po]=78010 - סרטוני אנימציה של רוני אורן. משובח מבחינה ויזואלית, עברית מצוינת, הומור ציני, בקיצור תענוג.

שלום יקירתי
דפקתי את הברך קשות ברכבת לפני שבוע (נפלתי ישר into the gap. איזו אהבלה!), ומאז שוטטתי במסדרונות קופת חולים עם כל מיני צילומים ואורטופדים...
ומסתבר שפספסתי את שאלתך!
(לברך שלום, תודה. היא רק צריכה הרבה מנוחה, דבר שיש לכל אמא לשלושה, כידוע).
בנוסף לכל הDVD הקסומים שציינו פה, מיה שלנו מאוד אוהבת את טררם-קידס (מתופפים כאלה, בקצב היפ הופ אבל בעברית).
אני פעם קניתי כמה DVD באתר הזה אבל כדאי לבדוק אם הוא עדיין פעיל.
לפחות תוכלי לדפדף פה ולראות הצעות.
אתם באים לפסח או שהם באים אליכם לפסח?

אה, ולא לקנות את דץ והכבשה שושנה שלו. (לא מנסיון. אבל בכל זאת, יש גבול לכל דבר!)

יש גם את האתר של סטימצקי , בו את יכולה לדפדף להנאתך ולרשום להם מה את רוצה. אם אני אראה שם DVD שווה לילדים אכתוב לך.

ילדי החלומות http://www.yhalomot.co.il/

יש מישהי שתשמח לקרוא את התובנות שלך ב מעבר גדול עם ילד קטן דיבורים על הסתגלות

וגיא כבר בן שנה! איך הזמן עובר כשנהנים

בלוג הכי טוב בבית לנו לפחות
מומלץ בחום!

הי דניה, רק היום סיפרו לי שאת מנווה איתן.
איזה יופי, יש סיכוי שנראה אותך כאן?

הי דניה,

הצצתי עכשיו בבלוג הזה וראיתי שם תגובה - האם זו את?

שלום דניה,
שמי סתיו סורוצקי ואני בימים אלה עורכת מחקר בנושא הורות, במסגרת עבודה סמינריונית לתואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטה הפתוחה.
מצאתי אותך דרך האתר ואחרי קריאה בדבריך, אני מבינה שאת נשואה בזוגיות מעורבת. למחקר אני מחפשת אנשים כמוך- הורים בזוגיות מעורבת.
אשמח מאוד אם תסכימי להשתתף, באמצעות מענה על שאלון אנונימי שנמצא ברשת ושמיד אעלה את הקישור אליו.
אני מצרפת מטה את הקישורים כולל את הבקשה הפורמאלית להשתתפות במחקר שאני מחוייבת לכתוב.
כול טוב ותודה רבה לך- סתיו
בקשה פורמאלית:


שלום רב.
אנו- סבסטיאן קסנמן וסתיו סורוצקי, סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה, מבצעים מחקר הנערך במסגרת של עבודה סמינריונית לתואר ראשון בפסיכולוגיה בנושא הורות.
נודה לכם, ההורים בפורום, אם תקדישו כמה דקות למילוי שאלון.
במסגרת המחקר נעביר שאלון עליו את\ה מתבקש\ת לענות. השאלון הוא אנונימי לחלוטין ולא יאספו נתונים אישיים העשויים לזהותך. לצורך מילוי השאלון נדרשות 20 דקות בקירוב.
מענה על השאלון הוא על בסיס התנדבותי ואם במהלך מילוי השאלון את/ה מעוניין/ת לפרוש מהמחקר עקב אי נוחות, או כול סיבה אחרת, עשה\י זאת על ידי יציאה מאתר השאלון.
עם זאת, במחקר נוכל לעשות שימוש רק בנתונים המלאים, ולכן נשמח אם תסכימו להשלים את מילוי כל השאלונים.

לצורך כניסה לאתר השאלון יש לגלוש לכתובת הבאה:
כתובת עבור נשים:
http://spreadsheets.google.com/viewform ... N2RVUUE6MQ
כתובת עבור גברים:
http://spreadsheets.google.com/viewform ... NnFtTUE6MQ
אם ברצונך לאחר מילוי השאלון לקבל מידע נוסף על המחקר ותרומתו, את/ה מוזמן/ת ליצור עמנו קשר. פרטי ההתקשרות הינם:
סתיו: נייד: 050-8774123 דוא"ל: [email protected]
סבסטיאן: נייד: 057-8156759 דוא"ל: [email protected]