השכבה בלי אבא

[אנונימי]

דף סיעור מוחות

[ורד_לב*]

מרגישה צורך לפתוח עוד דף בנושא, אפילו שיש את איך מסתדרים כשבן הזוג נעדר ו בעלי במילואים
צריכה משהו יותר ספציפי מזה

החל מעוד כשבועיים בעלי יתחיל לעבוד יומיים בערב (ככה זה, העבודה שלו במחזורים ומשתנה כל 3 חודשים בערך) ואני אהיה עם בת 4 ותינוקי בן כחודשיים.
מה הבעיה? ההשכבה בלילה!
כל השאר לא רלוונטי, יש חברים, מפגשים, משפחה, לא חסר מה לעשות וכו'.
רק השכבת הלילה בעייתית לי. למה?

בת ה-4 עוד נרדמת עם הציצי (זו ההנקה האחרונה שנותרה לה ביום, הורדנו כבר את כל השאר...) ודיי צריכה את תשומת הלב שלי בזמן הזה. תינוקי בזמן הזה בד"כ גם לא ממש רגוע. כשאבא פה אז הוא איתו, לפעמים מאמבט ולפעמים סתם מתנועע.

מחפשת רעיונות איך לעשות את זה לבד. בטוחה שאני לא היחידה שעברה את זה ורוצה לשמוע מכם.

מחשבות שכבר עלו:

• אולי זה הזמן הנכון כבר לגמול אותה מההנקה הזו גם כן ולהפרד יפה ממה שליווה אותנו ב-4 השנים האחרונות.
• יש מצב! לא בטוחה שזה יפתור את הבעיה, כי בכ"ז היא תזדקק לי בזמן הזה באיזושהי רמה.
• אבל אולי זה יאפשר לה למצוא דרכים אחרות להרדמות.
• היא יודעת להרדם לבד, זה לא האישיו. זה פשוט מצב שנוצר מאז שאינה ישנה צהריים, בו היא נופלת מאד מוקדם לישון.
• אבל אולי אם לא תצטרכי לשכב ולהניק אותה תוכלי להיות איתה ביחד עם תינוקי בפוזה אחרת וללוות אותה לשינה.
• אפשרי ביותר.

עוד רעיונות? מחשבות? נסיונות?

[נועה_נועה*]

אנחנו היינו שוכבים במיטה. לגדול - שנתיים - סיפור. לקטנה ציצי.

ואולי את יכולה לגייס עזרה לשעת ההשכבה??
שכנים/הורים....

[ענת_גיגר*]

אני משתדלת להרדים קודם את הקטנה. במנשא תוך כדי שהגדול מסיים את ענייני היום שלו. אז אני פנויה לספר סיפורים ארוכי....ם. אפשר גם לספר סיפור תוך כדי הנקה, אבל הקטנה לרוב לא מצליחה להירדם כשאני מדברת.

[מונו_נוקי*]

בן זוגי מספר סיפור בעמידה כשהקטנה במנשא(אם היא לא רגועה) או לשניהם (אם היא שמחה). אני לא מצליחה לחשוב איך אני משכיבה את שניהם, אני פשוט מאלתרת לפי הרגע. אם זו הסיבה היחידה להפסיק הנקה, לדעתי לא כדאי..... אני חושבת שזה מצוין שהיא יונקת במיוחד עשוי לפתור נושא של קינאה וגם זה עשוי להקל בהשכבה. למשל לשבת עם שניהם במיטה, על הספה ולהניק את שניהם או אחד מהם ולערסל את השני.
עקרונית אצלינו יש סיפור לפני השינה, והקטנה משחקת בצעצועים באותו הזמן או מקבלת ספר משלה וקוראת בו בעניין רב;-)
השאלה מי משניהם נרדם קודם? האם את מיניקה אותה ואז היא הולכת למיטה?(ואז אפשר להיניק באמבטיה) או שהיא נרדמת איתך במיטה?

[ורד_לב*]

או, מונו, חיכיתי לך אחרי שקראתי הרבה מנסיונך בדפים אחרים.
בעקרון, עם הקטן אין לי בעיה. הוא נרדם לשנת לילה הרבה יותר מאוחר ממנה. היא כבר באזור 18:30-19 נוחתת והיא רגילה לציצי בשכיבה, מה שלא כ"כ מאפשר לי גם להניק אותו במקביל (וניסיתי...זה דיי שובר ת'גב).
אולי היא תסכים לשנות ממנהגיה אם אסביר לה, במיוחד כשהאופציה היא הפסקת הציצי נראה...

לגבי עזרה בתשלום, או הבאת מישהו לעזר- גם על זה חשבנו, אבל איכשהו לא נראה לי לעניין. כי הרי זו סיטואציה כ"כ בייתית ויומיומית. מתישהו אצטרך להתמודד עם זה ולמצוא את הפתרונות הנכונים לנו, לא?

[מונו_נוקי*]

מתישהו אצטרך להתמודד עם זה ולמצוא את הפתרונות הנכונים לנו
האמת שתמיד חשבתי בדיוק ככה.מתישהו אצטרך להתמודד, אם אקח עזרה בתשלום לעולם לא אתמודד.
היום אני חושבת אחרת. עזרה בתשלום יכולה להיות גם נחיתה רכה לסיטואציה ולאו דווקא לוותר על כתר האמא המושלמת. את יכולה לקחת עזרה פעמיים בשבוע או באיזה מינון שירגיש לך נכון ולהפחית בהדרגה.
היא נרדמת באיזור 19?? <למה אצלי זה לא קורה:-P>
יש משהו שעשוי לעניין אותו מאד? נסי לשים מוסיקה שהוא ואת אוהבים, צעצוע הכי לא עיקרון הרצף שיש (עיין ערך שילב) או לחילופין סט כלי פלסטיק, בובת ג'ירפה שאפשר לחקור אותה, ערסל, טרמפולינה או כל מה שעושה לו את זה.
האמת? בהתחלה זה לא פשוט ונראה לא זורם ומסובך, אבל כמו שבהתחלה לא הבנתי איך פגישות ללל יכולות להתקיים עם תינוקות ופעוטות וראיתי שזה מתרחש לגמרי, ברגע שנותנים לדברים את הקצב שהם לוקחים, גם הורות לשני ילדים היא אפשרית.......
סתם מסקרנות: ראית בדפים אחרים ששאלתי הרבה או שעניתי הרבה?:-D

[ורד_לב*]

הערב קיבלתי 1/2 טבילת נסיון.
אומני לא הייתה כל היום בבית, אצל הסבים. חזרה בערב עם אבא דיי מוכנה לשינה. אבא היה צריך ללכת דיי איך שהגיע.
נשארתי עם שניהם ל...השכבה שלה.
ניסיתי לדבר איתה על שינוי התנוחה וכו', היא לא כ"כהייתה במצב.
הלכנו למיטה, כולנו.
ניסיתי להניח את הקטן בצד, אבל כמובן שהוא לא רצה ורצה גם ציצי.
הצלחתי לקמבן אותם כשהיא שוכבת על היד שלי, כפי שהיא רגילה , אני על הגב והוא במעין קומבינה דומה. הוא מוגבה יותר (כי אין מה לעשות, קטן, לא מגיע לגובה שלה ).
וככה הצלחתי להקריא לה סיפור ולהניק את שניהם.
היה מעולה!

אממה, היא לא נרדמה. לא הייתה עייפה בסוף, כי ישנה צהריים אצל הסבים (ארוע נדיר!). אם היא הייתה עייפה, הייתה נרדמת ככה בכייף.
בינתיים אני סיימתי את הסיפור ונשמתי לי ככה בעיניים עצומות. פתאום הרגשתי איך היא מלטפת אותי בפנים. איזה כייף! ואז החלה מלטפת גם את תינוקי. מגניב! בעצם עוד לא היו בתנוחה הזו ביחד אפעם. איזה כייף.
אח"כ עשינו דברים על המחשב- זו לא בעיה עם שניהם. ובסוף היא הייתה מחוקה והוא רצה לינוק, אז לא הייתה ברירה, לא הצלחתי לקמבן שוב את אותה הפוזיציה והיא יבבה קלות "אני מקנאה באח שלי" אז הצעתי לה שאני אניק אותו בשכיבה והיא תצמד לגב שלי (אנחנו עושות ככה לפעמים באמצע הלילה, כשכבר עברה שעת ההנקה שלה. יש לה רק אחת ביום...). זה עבד!
אפילו סיפור היא לא הצליחה לגמור מרוב עייפות. נרדמה.

זה ייתכן, זה אפשרי!
רק מצריך הרבה סבלנות...ואורך רוח...ולא לצפות שזה יצליח!
זה נראה לי מה שעשה את זה הערב. זה היה כ"כ לא בתכנון, לא לפי הזמנים שחשבתי (מוקדם מהמצופה, חשבתי שיש לי עוד כמה שבועות להתחרבש עם הנושא ), והייתי אחרי "יום חופש" בבית עם תינוקי לבד, כך שדיי נחתי ועשיתי דברים כייפיים (זה מדהים עד כמה כשיש פתאום "רק" תינוק הכל פתוח ואפשרי ולא מעיק וקשה כמו כשיש רק ילד אחד. אבל זה כבר לסיפור אחר).

בקיצור, נרדמו ב-23 בערך, שזה הזמן ה"רגיל" של תינוקי, אבל ממש מאוחר בשבילה.
מסקנות שלי: זה אפשרי ולא בשמיים.
לא יודעת אם תמיד יילך לי ככה...

[ורד_לב*]

אה, מונו- כתבת בדפים וכמובן גם שאלת והתייעצת.
מבחינתי מי ששאלה לפני כך וכך חודשים כבר בטוח יש לה את התשובות, כי ברור שהייתה צריכה כבר להימצא במצבים הללו ולכן בטוח יש לה מה לתרום לי עם בעיותיי החדשות

[נועה_נועה*]

לגבי עזרה בתשלום, או הבאת מישהו לעזר- גם על זה חשבנו, אבל איכשהו לא נראה לי לעניין. כי הרי זו סיטואציה כ"כ בייתית ויומיומית. מתישהו אצטרך להתמודד עם זה ולמצוא את הפתרונות הנכונים לנו, לא?
למה לא לעניין??
אנחנו לא אמורות לטפל בשני ילדים לבד ולתת לכל אחד 100% תשומת לב. זה בלתי אפשרי, זה לא נכון, זה שוחק לאורך זמן (מדברת מנסיון אישי).
אם יש אפשרות כלכלית, זה נראה לי הדבר הטוב ביותר גם לך וגם לילדייך.

עוד צורת השכבה שהיתה אצלנו. הקטנה על הידיים בסלון והגדול שוכב על הספה ונרדם. אח"כ מעבירים למיטה.

ניסיתי לדבר איתה על שינוי התנוחה וכו', היא לא כ"כהייתה במצב
הייתי מדברת איתה על זה בזמן אחר במשך היום, לא לפני ההשכבה.

מסקנות שלי: זה אפשרי ולא בשמיים


לא יודעת אם תמיד יילך לי ככה...
לא תמיד ילך ככה, אבל תתענגי על הפעמים שהלך טוב.

חוץ מזה, יש את הדף להסתדר עם שני ילדים מומלץ.

[ורד_לב*]

תודה נועה.
מצד אחד את צודקת ומצד שני אני תוהה אם אנחנו באמת צריכות לתת 100% לכל ילד. לא בטוחה לגבי זה, ז"א לא בכל מצב. נדמה לי שבדף שהפנית אליו (שכמובן קראתי בשקיקה) כתבה מישהי משהו חכם לאללה על 'לתת 100% ל סיטואציה ' ולא לכל ילד. מאד התחברתי לזה!
בנושא הדיבור עם הגדולה- יודעת...וזה באמת בד"כ כך. פשוט פתאום נחת עלינו אתמול המצב הזה ללא הרבה תכנונים ולא היה זמן הכנה. היא באמת עובדת מדהים בד"כ עם הסברים והכנה מראש.

[תבשיל_קדרה*]

ורד,
פינת העידוד:
כשצריך להרדים פתאום 3 ילדים יחד, זה פשוט מצליח. כל הילדים (כולל תינוקות) "מתגייסים" במצבים כאלה.
לא שזה לא מדכא, ולא שזה תמיד קל, אבל הרבה פעמים מפתיע כמה שזה מתוקתק.
בהצלחה!

[נועה_נועה*]

מצד אחד את צודקת ומצד שני אני תוהה אם אנחנו באמת צריכות לתת 100% לכל ילד.
אני לא חושבת שצריך לתת לילד 100% תשומת לב. אבל יש רגעים ביום שהילד זקוק ל-100% תשומת לב. זה כמובן משתנה מילד לילד ומהורה להורה.
אצלנו אני מרגישה שבשעת ההשכבה יונתן זקוק ל- 100% תשומת לב. הוא ירדם גם אם אני מרדימה את שניהם יחד, אבל זה פחות נעים לו.

[tאמא*]

גם אני מתמודדת עם ערבים כשאבא בעבודה או בבית לסרוגין
(ערב בבית וערב בעבודה), דוקא עם ההרדמה מצאתי פיתרון קל אני שוכבת לרוחב המיטה כך שהנסיכה הפשושית (כ שלושה חודשים) מצידי האחד, והנסיכה הגדולה מיצידי השני הפשושית על השד. והגדולה על היד. (הגדולה שלצערי לא הנקתי אותה בזמנו, רגילה להירדם כשהיא מלטפת/צובתת את היד שלי) ואני קוראת להן ספר. (לזה אני צריכה לפעמים תימרונים אבל מסתדרת.)
תימרונים יותר גדולים אני צריכה בזמן המקלחת כי לרוב כשהגדולה מתקלחת הפשושית צורחת. אבל תמיד אבל תמיד שתהין נקיות רחניות וישנות (לרוב גם אני איתן) בהצלחה!

[ורד_לב*]

עברו כמה שבועות ויש לי כבר קצת נסיון ואפילו תובנות מדהים מה עושה הזמן, אה?
מצאתי שהפחד היה גדול יותר ממה שקרה בתכלס.
כמובן שהייתי צריכה להיות יותר יצירתית ולהסביר יותר לאומני ו...זה עובד.
אני שוכבת על הגב, היא מצד אחד ואת הקטנצ'יק אני מניחה על כרית בצד השני.
בפעמים הראשונות אוטומטית חיברתי גם אותו (העיקר שיהיה בשקט) ולאחרונה הבנתי שלא תמיד הוא צריך. היום הוא היה ער לפחות 20 דק'- מקשקש, מסתכל, מתעניין וכו'.
זה גם מדהים איך הם מסתכלים האחד על השני תו"כ (כי זו בעצם ההנקה המשותפת היחידה). היום עשיתי לו כל מיני תנועות עם היד והיא הפסיקה אותי כי הסתרתי לה אותו
יש בהחלט גם ימים בהם דודו בבית ואני בוחרת לקחת את שניהם ביחד, כי זה התגלה כדבר ממש פשוט.
ממש שמחתי

[מי_מה*]

כשצריך להרדים פתאום 3 ילדים יחד, זה פשוט מצליח
מסכימה .אצלי זה היה תינוקת על הציצי ומרכזי מצד אחד ובכורי מצד שני והחתולה משחקת עם הספר ומפריעה להעביר דפים...אבל מה שהכי עוזר זה באמת ציפיות רפויות: לחשוב שזה יקח עוד המון זמן וזה בסדר. שיהיו לילותינו שלווים וטוביםzzz

[POOH_והתוספות*]

_עברו כמה שבועות ויש לי כבר קצת נסיון ואפילו תובנות מדהים מה עושה הזמן, אה?
מצאתי שהפחד היה גדול יותר ממה שקרה בתכלס._
את נורא מעודדת אותי...
כי שבוע הבא אצטרך להתמודד עם זה לבד...

[גליה_והבנות*]

'לתת 100% ל סיטואציה ' ולא לכל ילד משפט שממש הגיע אלי בזמן. לעיתים רחוקות יוצא לי להרדים את שלושתן ביחד. בהתחלה דוקא היה יותר קל כי הקטנות היו נרדמות ממש מוקדם, בחושך לפי שעון חורף, ואז היה לי זמן להרדים את הגדולה. עכשיו כולן נרדמות בסביבות תשע, והשבוע היתה לי הרגשה של ג'אגלינג עם יד אחת בעיניים עצומות. אבל זה היה ערב קשה במיוחד.

כשצריך להרדים פתאום 3 ילדים יחד, זה פשוט מצליח_ אולי כי עברתי מלהרדים אחת ישר ללהרדים שלוש, זה לא תמיד כל כך פשוט. אבל באמת עכשיו זה ברור ש - _זה מדהים עד כמה כשיש פתאום "רק" תינוק (או שתיים) הכל פתוח ואפשרי ולא מעיק וקשה כמו כשיש רק ילד אחד ראשון