תזכרו, אמהות יקרות, שלי אין ילדים. נא לא להתפלא ולא לצלוב אותי אם אני כותבת שטויות במיץ.
הגן שלי יוצא מנקודת המוצא שכיוון שמקומות העבודה כיום נראים כפי שהם נראים, הורים חייבים לשים את הילדים במקום אחר וללכת להתפרנס. זה כבר פוגע ברצף ובהמשכיות של המשפחה. אנחנו מקבלות את זה כנקודת מוצא (חייבים הרי להתחיל מאיפשהו) פועלות (באיזה דף אחר) ליצירת מקומות עבודה ידידותיים לילדים, ובתוך הגן - מנסים לצמצם את הקיטוע הזה ככל שניתן.
אני מסתמכת על ההיכרות שלי עם גני ילדים ומבני חברה אוסטרליים, כי זה איפה שאני כרגע. תכניסו חופשי התאמות לישראל
גן אוסטרלי ממוצע מכיל שלושה-ארבעה חדרים לילדים בגילאים שונים, מחצי שנה עד חמש. כיום החדרים הם מדורגים חד-גיליים, אבל כולם נמצאים תחת קורת גג אחת וניהול אחד, ויש תנועה מוגבלת בין החדרים (בעיקר של אנשי צוות שמחליפות זו את זו בהפסקת צהריים, אבל מדי פעם גם של ילדים). יש לא מעט משפחות שמשתמשות לאורך שנים בשירותיו של גן אחד, הילדים עוברים מחדר לחדר לפי הגיל, לקחת ולהביא אותם מהגן זה פשוט יותר, ויש המשכיות מסוימת.
אז קודם כל: מערבבים את הגילאים. איזה גילאים לדעתכם הולכים טוב ביחד ואיזה מועדים להיתקלויות?
תקנים: קובעים את היחס הנאות בין צוות לילדים בגילאים השונים. סופרים בגדול כמה ילדים באיזה גילאים נמצאים במרכז, לפי זה מקצים תקנים, ואת החלוקה הפנימית בין החדרים עושים לפי האוכלוסיה הייחודית של כל חדר. חוץ מזה מחשבים אם יש צורך בעוד כוח אדם בשביל השירותים הקהילתיים הניתנים במקום.
יש מנשאים מסוגים שונים, וכל הצוות מוזמנות להשתמש בהם כמה שמרגיש להם נכון. יש להם ליווי של מישהי שמבינה במנשאים וביציבה נכונה, לעזור כשצריך.
הכנת הארוחות הקלות (ארוחת עשר וארבע, בדרך כלל פירות או ירקות חתוכים, טוסטים, קרקרים עם ממרחים ודברים כאלה) תיעשה על ידי הצוות בחדרים, והילדים יוכלו להשתתף בהכנה. יהיו מספיק כלים וסכינים מותאמים בגודל. ארוחות צהריים (אם לא מביאים מהבית) יוכנו במטבח, מן הסתם, אבל גם שם יהיה שולחן עבודה או שיש רחב, עם עודף מקום, ושרפרפים גבוהים לעמוד עליהם, כדי שילדים שירצו יוכלו לבוא ולקחת חלק.
כל גן יספק שירות או שירותים קהילתיים לשכונה שמסביבו. אלה דברים שאפשר לתפעל כשיש ילדים בסביבה, שילדים יכולים ללמוד מהם ולקחת חלק. חלק מהשירותים יכולים להיות מבוצעים על ידי עובדות הגן, ואז אסור שיהיו כרוכים בעבודה פיזית קשה מדי, כי גם ככה עבודה בגן היא מאוד פיזית, ולנו (שלא גדלנו בתוך הרצף) זה קשה. חלק מהם יכולים להיעשות על ידי אנשי מקצוע (למשל חייט), שפשוט שוכרים חלל בתוך המתחם, אולי גם משתתפים בתורנויות מסוימות, ואז הם צריכים להיות בראש טוב עם הילדים, לתת להם להסתכל ולהשתתף במידת האפשר.
דברים שחשבתי עליהם, אבל לא בטוחה אם הם מתאימים: ספריית השאלה, חנות צדקה יד-שניה, גן ירק או כמה עצי פרי, מקום למכירת עבודות של אמנים ובעלי מלאכה מקומיים, סריגה ביד, סנדלריה, חייטות...
נגמרו לי הרעיונות, למי יש עוד?
אה, והשלב הבא: שילוב של הגן עם בית ספר, גם ברוח עקרון הרצף.
), מעבר להליכה לגינה השכונתית.