באופן טבעי

מאחר ויוצא לי מאוד מעט לקרוא באתר אין לי כ"כ בטחון לפתוח דף חדש, אבל עד כמה שקראתי נראה לי שאין דף שמסכם את הנושא בצורה מסודרת.
אז ככה - אחרי לידה בבי"ח וקריאה על לידות בית, אני מרגישה שהכי מתאים ונכון בשבילי היה ללדת בבית. עם זאת, אם לא יהיה שינוי בחוק או לחלופין אזכה פתאום בלוטו, כנראה שבכל זאת אאלץ להמשיך להשתמש בשירותם של בתי החולים בלידות הבאות.
לאחר תקופת תסכול מהמציאות הקיימת בבי"ח, ומחוסר תמיכת החוק בלידות בית, החלטתי לשנות כיוון. המטרה שלי כעט היא להגיע כמה שיותר מוכנה ונחושה לביה"ח בלידה הבאה, ולצמצם את אי הנעימויות המתרחשות בבתי החולים.
אשמך לקרוא עצות בנושא.

אני יודעת שבלניאדו אפשר (כך היה לפחות לפני שנה וחצי) עם מיילדת שלהם, שאת בוחרת מראש, ללדת הכי קרוב לטבעי.
יש להם "מועדון יולדות" תוכלי לברר איתם את כל הפרטים.
בהצלחה.@}

זווית אחת לפחות את יכולה למצוא ב- הפרדת האם מהתינוק לאחר לידת בי''ח.

באסף הרופא יש גישה מאוד פתוחה וזורמת. אמנם אי-אפשר לבחור מיילדת מראש אבל את יכולה להתנועע כמה שאת רוצה, יש כדורי פיזיו (באחד החדרים גם ג'קוזי), מוזיקה כבקשתך, ניתן לבקש לא להתחבר לאינפוזיה אוטומטית, מוניטור לסירוגין, ותנוחת לידה ע"פ דרישתך. בנוסף יש להם מישהי משלהם שאפשר ליצור איתה קשר מראש שמתפקדת כדולה.
כל המיילדות "מוסמכות" בלידות טבעיות, יודעות כיצד לעסות עיסויים שונים (שמנים בד"כ במקום) וכל אלו שאני נתקלתי בהן היו מקסימות.
וכמובן ביות לבחירתך - מלא, חלקי או כלל לא.
בקיצור - סיורים בימי שישי בבוקר.

בלניאדו אכן אפשר ללדת עם מיילדת פרטית. אמנם זה בערך חצי מהסכום שעולה לידת בית, אך זו עדיין הוצאה לא קטנה.
באסף הרופא מאפשרים גם דולה פרטית (כמו גם בבתי חולים אחרים).
אני כמובן משוחדת לגמרי - אך אני מאמינה בכל ליבי (ונסיוני) שאפשר להשיג לידה טובה, טבעית ומעצימה גם בבית חולים, עם ליווי תומך, מקצועי ואשר מתאים לך!
ואיך להתכונן?
תכנית לידה זה רעיון טוב, במיוחד עבור הצוות (כי את צריכה להיות גמישה לשינויים שאולי יצוצו אצלך תוך כדי לידה). כדאי להכין תכנית בכתב יד, באסרטיביות אך בנעימות.
לדעת מה את רוצה, ללמוד ולהתכונן מהיבט הידע.
לרכוש "כלי עבודה" לריכוז עצמי, דמיון מודרך וכו' שיסייעו בידך "להתנתק" מהסביבה הפיסית ולעשות את העבודה שלך מבפנים.

שיהיה בהצלחה, בהנאה ובהגשמה.

אמונה,
אני שמחה שפתחת את הדף, גם אני מתחילה להיתגבש בכיוון הזה ותוהה איך עושים את זה

---

רונה,
איך / איפה לומדים את כל זה? למי שכמוני לא מעורה ביוגה - מדיטציה - דמיון מודרך וכיו"ב.

---

בי"ח מאיר כמקום שמאפשר לידה טבעית? יש סיכוי?

האם הבעיה היא רק כסף? אם כך, ראי מימון לידה בבית.

איך / איפה לומדים את כל זה? למי שכמוני לא מעורה ביוגה - מדיטציה - דמיון מודרך וכיו"ב.
לאחר שבעלי פסל לידת בית, בידיעה שאני לא אוותר הפעם על לידה טבעית, למדתי ונעזרתי המון בספר "טבעי ללדת", בפורום "לידה" ובעוד כל מיני אתרים שניתקלתי בהם שדיברו על לידה טבעית. אפשר כמובן לעשות קורס הכנה, אבל עם כמות המידע הנגיש היום דרך הרשת זה ממש לא חובה. דרך המשאבים לעיל למדתי דמיון מודרך, הרפיה דרך נגיעה ואפילו שיטת הרפיה מהודו שנעזרת במבוכים!
הדבר החשוב ביותר בבואך ללידה טבעית בבי"ח זה ידע, ידע ועוד ידע. מה זה סטריפינג? האם חובה לפקוע את המים? למה בוער (להם) לתת פיטוצין? האם מותר להסתובב חופשי? וכמובן שאלות כמו תנוחות לידה, ניטור עוברי, אינפוזיה, חוקן, חתך כשגרה וכל השאר.
חשוב לבוא עם ההבנה שביה"ח הוא לא האויב. הוא הורגל להתייחס ללידה לאורך שנים כאל דבר שרצוי לעשותו מה שיותר מהר ומה שפחות כואב. הדרישה באה לא רק מהצוות הרפואי אלא גם מהיולדות עצמן (גם אם מתוך בורות). יש פעולות שמבוצעות באופן כ"כ טבעי ע"י הצוות (כמו פקיעת מים או אינפוזיה) שהם ממש לא מקדישים לזה מחשבה שניה אם לא מעירים על זה. ככל שהיולדת יודעת פחות היא צפויה ליותר התערבויות (לחלקן היא ודאי לא תהיה מודעת אפילו).
הידע הוא כוח עצום שלבדו יכול לעזור להרגיש בשליטה ובכך להירגע ולהרפות.
מצחיק/עצוב שאחרי שעברתי את הלידה הטבעית כבקשתי נתנו לי דף ושאלו אותי אם אני מעוניינת לוותר על משהו מהחיסונים (בשתי הלידות הקודמות לא הציעו לי). כנראה שיש פרופיל מסויים של יולדת "מופרעת" שלא רוצה אפידורל, מעוניינת בביות מלא ובד"כ גם לא מחסנת

ארטה, תודה ענקית !!!
כבר אני מוצאת לי את "לידה טבעית" (נדמה לי שיש לחברה)
לגבי פורום לידה אני מודה שאני לא כל כך מוצאת שם את הידים והרגלים (התרגלתי לפורמט של באופן (-:)
בעצם כדאי להכין מין תרשימים של:
1) תהליך לידה סטנדרטי בבי"ח
2) טיפול סטנדרטי לילוד בבי"ח (יש לינקים שיונת שלחה לי)
ואז להתחיל לעשות עם עצמי דיון על מה שצריך / לא צריך רוצה, מוכנה, לא מוכנה וכו'.
זה יהיה ידע מאורגן (שוב יש לי שעורי בית) בכל מקרה ברגע שאכין את זה אעלה גם פה את המידע
<Pלונית רק מזכירה שהיא בכ"ז רק בשבוע 22 אז לא כדאי לחכות ללא נשימה עד שזה יהיה מוכן...>

חשוב לבוא עם ההבנה שביה"ח הוא לא האויב. הוא הורגל להתייחס ללידה לאורך שנים כאל דבר שרצוי לעשותו מה שיותר מהר ומה שפחות כואב. הדרישה באה לא רק מהצוות הרפואי אלא גם מהיולדות עצמן (גם אם מתוך בורות).
מסכים עם כל מילה.

שאלו אותי אם אני מעוניינת לוותר על משהו מהחיסונים (בשתי הלידות הקודמות לא הציעו לי). כנראה שיש פרופיל מסויים של יולדת "מופרעת" שלא רוצה אפידורל, מעוניינת בביות מלא ובד"כ גם לא מחסנת
לא "מופרעת" אלא מודעת. עם רוב היולדות אי-אפשר לדבר בכלל על הדברים האלו, והן גם לא מעוניינות בכך. כשהגענו לקפלן הרגשנו שרוב אנשי הצוות ממש שמחים לפגוש שיולדת שמודעת ללידה שלה ומגלה מעורבות בתהליך.

איך לבחור את בית החולים , אולי יכול גם לעזור

אחת התהיות הכי גדולות שלי היא,
איך יכול להיות ,שבמדינה כמו שלנו (טוב אולי דווקא), אני מתכוונת כשזו שיש דמוקרטיה, ושיולדת כבר מגיעה לבית חולים- ואומרת אוקי אני מוכנה ללדת בבית חולים אבל לא עם כ-ל המיכשור של בית החולים עלי- ואני לא מוכנה להיות בתוך סרט נע עם משהוא כ"כ אישי כמו לידה- שאצל כל אחת ואחת מתנהלת בצורה שונה ועדיין בצורה בריאה, איך איך יכול הליות שיכריחו אדם / אשה במקרה הספציפי הזה לעשות דברים שלא מקובלים עליה?????!!!!
איך איך זה יכול להיות , מצטערת אני פשוט לא תופסת את זה
אני רוצה ללדת במקום "בטוח" - או לפחות כזה ש אם מתעוררת כל בעייה שהיא אז ניתן לפתור אותה בדקות כי הרי את הבתוך בית חולים, אבל אם הכל מתנהל קשורה פשוט לתת להניח לשחרר

עכשיו ברור לי שחלק מהשיטה המזיועה הזו שנהוגה כיום היא אשמתינו- משום שאנחנו האנשים /נשים , בהרבה מאוד מהמיקרים לא יודעים ולא רוצים לדעת כלום כל מה שקורה אצלנו מתוך פחד או מתוך בורות, ולכן זה הביא את כל העינין של בתי החולים להפוך למשהוא שצריך הליות ממוסד ומסודר,
אבל האם זה כבר לא מספיק ברור שיש מספיק נשים שיש להן מודעות כזו שהן כבר אומרות אוקי בבית חולים
אבל בדרך שלי- וזה פשוט לא תופס שם
אז מצטערת אני פשוט לא תופסת
ואני יודעת ,שאני רוצה ללדת בלי אפידורל
בלי חתך
עם מיידלת תומכת/דולה
בלי ,שכל, אפילו חצי שעה יבדקו לי את העובר אם הוא בסדר
שלא ידחפו לי אינפוזיה
שיתנו לי לזוז איך וכמה שאני רוצה כל עוד זה מתאים לי
שלא ינסו לדחוף לי את עיניין הזירוז במהירות אלא אם אני מעלה את העיניין
שלא ידחפו לי אצבעות מיותרות
שיתנו לי ללכת הביתה כשאני מרגישה כשירה לכך
שלא יקחו לי את התינוק/ת בשום שלב שזה לא יראה מובן מאליו
שיאפשרו לשיליה לצאת בדרכה ובזמנה הטיבעי
שיחתכו את חבל הטבור רק לאחר שהוא מפסיק לפעום
טוב אולי יש עוד אבל אני לא מצליחה לחשוב כרגע על שום דבר נוסף

לא מכריחים.
בחלק מהמקרים פשוט עושים (בלי לשאול, לפעמים בלי להודיע. לפעמים עם מינוח מטעה ("אני אעשה לך משהו שיעזור לך ללדת היום או מחר" - מה, לא תרצי? אה, כן, קוראים לזה סטריפינג.) או: ממילא כבר יש לך אינפוזיה, למה צריך להודיע לך ששמנו פיטוצין במקום (בנוסף?) מים?).

בחלק אחר - מפחידים. אם לא נפקע את המים / נזרז / ... התינוק שלך יהיה במצוקה. את רוצה לקחת אחריות?
לפעמים מתוך שכנוע עצמי עמוק (חיתוך מאוחר של חבל הטבור עלול לגרום לפולציטמיה - זו הסיבה המוצהרת לכך שהם לא מסכימים לחכות עם החיתוך, לפחות בחלק מבתי"הח. אז מה אם זה לא Evidence based? הם ראו, אישית, כמה מקרים כאלו... לכי תתווכחי).

מה אני אגיד לך? פשוט להכניס ראש בריא, למיטה חולה (ועוד לשכב בה על הגב, כמו חיפושית הפוכה...).

הדבר החשוב ביותר בבואך ללידה טבעית בבי"ח זה ידע, ידע ועוד ידע
מסכימה.
אני רוצה ללדת במקום "בטוח" - או לפחות כזה ש אם מתעוררת כל בעייה שהיא אז ניתן לפתור אותה בדקות כי הרי את הבתוך בית חולים, אבל אם הכל מתנהל קשורה פשוט לתת להניח לשחרר
זה בדיוק מה שרציתי ודי עשיתי.
גמני קראתי המון ולמדתי כמעט להיות מיילדת. לפחות בהתכתבות.
הגעתי לחדר לידה ממש ברגע האחרון.

ילדתי בבלינסון, שנחשב אחד ממעוזי הקונבנציה, לידה טבעית ונעימה, עם מיילדת מקסימה.

איך איך זה יכול להיות , מצטערת אני פשוט לא תופסת את זה

חיפושית,
יש בתי חולים שבהם יש חדרי לידה טבעית ושם רוב מה שכתבת ברשימה שלך קורה.
לגבי שאר הדברים שלאחר הלידה: אסרטיביות, אסרטיביות, אסרטיביות. ורצוי גם דולה שתדאג לאינטרסים שלך כשאת לא בפוקוס.

אה, לא התכוונתי שזה קורה תמיד (לא הכל בכלופן) - רק לאיך הדברים האלו קורים (והם קורים) גם לנשים שלא רוצות.

חוץ מזה, בזמן לידה את במצב מאד רגיש. גם כואב לך, אז קל לשכנע אותך לקחת אפידורל (לכן לא רציתי שהוא יהיה לי זמין) וזירוז ומה-שלא-יהיה-רק-שיגמר-כבר-הכאב-הזה.

כל מיילדת בבי"ח, יכולה לספר לך על נשים שהגיעו לחדר לידה עם תכנית לידה טבעית, ואחרי זמן מה, התחננו לאפידורל. (גמני, בבית, התחננתי לאפידורל. למזלי, בשביל לקבל הייתי צריכה לחזור להגיון שלי, וההגיון שלי ידע שאני לא באמת רוצה). ככה שגם זה קורה. (לא תמיד בית החולים אשם (-; )

קשה מאד ללדת לידה טבעית אם אין מלווה מקצועי נגיש.
לעולם לא אשכח את המשפט המחליש והאלמותי של המיידלת שקיבלה אותי בתה"ש:"את בשלב כל כך מוקדם וכבר את מתלוננת שכואב לך?"

קשה מאד ללדת לידה טבעית אם אין מלווה מקצועי נגיש.
אני חושבת שחלק מהעניין הוא להביא איתך מלווה מקצועית ורגישה - דולה. ממש נראה לי "אביזר חובה" (-; ללידה טבעית בבי"ח.

לפי פורום הריון בYNET נפתח מרכז לידה בשיבא. שווה בדיקה...

בפורום "לידה"

רק בודקת, לא התכוונתן ל- אמנות הלידה
נכון?
זה בכל אופן אחלה אתר עם אחלה מאמרים, בפרט "ללחוץ נכון".

כשעמדתי להתחיל ללחוץ בביה"ח, המיילדת התחילה להסביר לי איך ללחוץ.
אמרתי לה: אני מעדיפה ללחוץ אחרת, יש שיטה שקראתי עליה והתאמנתי עליה... היא בקושי הסתכלה עליי ואמרה: "תסמכי עליי, תלחצי איך שאני אגיד לך". ואני, אחרי 25.5 שעות צירים, ממש היתה לי אסרטיביות לעמוד על דעתי... ממש. וככה לא לחצתי נכון. וכמובן שיש לזה השלכות (טחורים למשל... לקח יומיים עד שהצלחתי להשתין לבד... בעסה!)

דולה. ממש נראה לי "אביזר חובה" ללידה טבעית בבי"ח.

אני ילדתי טבעי, בחדר לא טבעי, עם מיילדת של בית החולים.
וזה היה לפני חצי שנה כמעט.

כשהגענו לקפלן הרגשנו שרוב אנשי הצוות ממש שמחים לפגוש שיולדת שמודעת ללידה שלה ומגלה מעורבות בתהליך.
כך בדיוק הרגשנו באסה"ר!

_אבל האם זה כבר לא מספיק ברור שיש מספיק נשים שיש להן מודעות כזו שהן כבר אומרות אוקי בבית חולים
אבל בדרך שלי- וזה פשוט לא תופס שם_
זכיתי ללדת שלוש פעמים בשש השנים האחרונות. כל הלידות באותו בי"ח. ההבדל בגישת ביה"ח בין לידה ללידה היה מדהים! גם אם הענין נובע מחיזור אחרי יולדות עבור רווח כלכלי (אנחנו שוות הרבה ), הרי הרווח כולו שלנו. את טופס תכנית הלידה מגישים לך עוד בסיור בחוברת שביה"ח מוציא, כל מה שהיה פעם ענין של שגרה נתון היום למיקוח (חתך, אינפוזיה, מוניטור רציף, תנוחת לידה וכו'), כל הצוות מיומן ופתוח לרצונותיה של היולדת וממש לא חשוב אם לחדר אליו הוכנסת יש שלט "טבעי" בחוץ או לא. אני מניחה שלא כולם יצאו מרוצות כמוני, אבל זה יהיה לא הוגן להאשים לגמרי את מדיניות בית החולים (אמנם נדיר אבל גם יולדת יכולה להיות בלתי נסבלת ...)

אני חושבת שחלק מהעניין הוא להביא איתך מלווה מקצועית ורגישה - דולה. ממש נראה לי "אביזר חובה" ללידה טבעית בבי"ח.
קשה לי עם הגישה הזאת. ראשית כי היא מדחיקה הצידה את הבעל (או אם או אחות), ושנית כי לא מקובל עלי שעל מנת לעבור חוויה ראשונית וטבעית כ"כ כמו לידה אני בהכרח צריכה להוציא מאות או אלפי שקלים... נדמה כי קיימת היום תעשיה שלמה סביב "לידה טבעית" - קורס "טבעי" ודולה "טבעית" ומיילדת "טבעית" (בנוסף לעשרות תכשירים ומרקחות). אני בטוחה שלכל אחד מהדברים יש מקום (ומן הסתם קונים), אבל אני לא יכולה לקבל את זה כ"חובה".

האם בבי"ח יסכימו לוותר לך על מוניטור לחלוטין? על בדיקות ואגינליות?
וגם השאר - זה הרבה מאד עניין של מזל. יש מיילדות מדהימות, אבל גם היום שומעים שוב ושוב סיפורים על חוסר רגישות, התערבויות מיותרות - והמון המון לידות מכשירים וקיסרי. הרבה מעבר לסביר.
אז מי שמוכנה לקחת צ'אנס - זו זכותה המלאה. יכול להיות שהיא תזכה. יכול להיות שלא.

לגבי דולה - בדיוק קראתי ספר בנושא. היא לא רק שלא דוחקת את הבעל, היא מאפשרת לו להיות במקום של תמיכה, בלי לחץ, וחוץ מזה, כל המחקרים מראים שעצם הנוכחות הנשית הרציפה והתומכת, מקצרת משמעותית את הלידה, ומקטינה את שיעורי הסיבוכים וההתערבויות. לא רוצה לשלם? תמצאי חברה שתוכל לתת לך את התמיכה (אני לא מזלזלת בידע של הדולה, אבל המרכיב שהוכח כמשמעותי ביותר הוא כאמור הנוכחות הנשית הרציפה והתומכת, יותר מאשר כל מסאג' וטיפול אחר - למרות שאני האחרונה לזלזל באלו (אין לי מושג איך הייתי עוברת את הלידה ללא המסאג'ים של המיילדת).
נכון - זה לא פייר שבשביל לקבל את מה שמגיע לנו באופן טבעי, אנחנו צריכות לשלם - אבל אלו החיים. אפשר לוותר או למצוא פתרונות אחרים, אבל לא בטוח שהם יהיו בעלי אותו ערך (אני לא דולה).

נורא מסכימה עם כרמית, ורוצה להוסיף:
יש המון דולות מתחילות או סטודנטיות שמוכנות ללוות לידות בחינם או כמעט בחינם. זה לא מוכרח לעלות המון כסף! וזה שווה המון! אילו הייתי יולדת בבית חולים, הייתי רוצה דולה לידי. ואם אחותך יכולה לתפקד כדולה (נוכחות נשית רציפה ו תומכת ) - מעולה.

ארטה, כרמית,
חושבת גם במובן הפרקטי - נניח צריך לטפל בילדה אחרי הלידה - אני רוצה שבעלי יהיה איתה (אם לא ניתן ששנינו נהיה) ואני גם לא רוצה להשאר לבד - נדרשים שני מלווים, לא?!
אם הלידה ארוכה, אני רוצה שגם בעלי יוכל לנוח / להתאוורר - שוב - נדרש עוד מלווה.
אולי להסתכל על זה כעל מישהי שמלווה את שנינו?!
אני מרגישה שמלווה כזו היא "חובה" בדיוק בגלל מבנה המערכת הלידתית בבתי החולים - מישהי שיודעת מה אני רוצה ותעזור לי מול המערכת "תגן" עלי מפני האוטומט הביתחולימי. בנזוגי (המתוק, האהוב, התומך) יהיה אני מניחה, כמוני, נרגש, לא מכיר, לא יודע, נוח להשפעה (אם לא נעשה... אז.... ) דווקא מישהו אחר, שזו לא "הלידה שלו" יכול מאוד לעזור, ככה נדמה לי (אני מקווה....)
ביקשתי מחברה שתלווה אותי - היא החווירה, בשום אופן היא לא יכולה להיות בלידה (יש שם דם), וזו מישהי שליותה אותי בבתי חולים בהקשרים הרבה פחות נעימים. זה מאוד מצער אותי אבל זה מה שיש.
המשמעות היא שאני צריכה מלווה אחרת.
ובשמת א, תודה שעלת רעיונות לליווי לא יקר, לא ידעתי על זה.

האם בבי"ח יסכימו לוותר לך על מוניטור לחלוטין? על בדיקות ואגינליות?
מן הסתם - לא. אבל מי שבוחרת ללדת בבי"ח לוקחת את זה בחשבון, ואולי גם דורשת את זה (לפעמים מרגיע לשמוע את דהרות הסוסים...)
תמצאי חברה שתוכל לתת לך את התמיכה
רעיון מצוין. אני מודה שלאוהדת פרטיות כמוני יש יתרון מסוים במישהי "זרה" כמו דולה, אז אם אפשר למצוא סידור כמו שבשמת הציעה - מעולה!
ביקשתי מחברה שתלווה אותי - היא החווירה, בשום אופן היא לא יכולה להיות בלידה
הלוואי וחברה היתה מציעה לי להתלוות! מאוד מאוד מאוד הייתי רוצה להיות חלק מלידה (מהצד השני ), אולי בבוא היום אחת משלושת הבנות שלי (והבעלים שלהן) תסכים שאני אבוא לתמוך בה.
(אני לא דולה).
כבר התחלתי לחשוד...

פלונית אחרת- לדעתי תשמחי שהחברה מצאה עוז לסגת עכשיו ולומר בכנות שהיא חוששת להתלוות בלידה.אול צריך לפתוח דף של "דולות" מתנדבות ושל נשים שרוצות דולות כאלו .יש לי חברה שמאד רוצה ללוות לידה אבל אני מרגישה לא נוח שמישהו נוסף יהיה עימי בלידה.במפגשי נשימקו פגשתי נשים שסיפרו שליוו לידות רבות של חברותיהן.

צריך לפתוח דף של "דולות" מתנדבות ושל נשים שרוצות דולות כאלו

גם לטובת המתכננות ללדת בבית (ומנסות לא למשכן את הבית תוך כדי כך...)

גם לטובת המתכננות ללדת בבית (ומנסות לא למשכן את הבית תוך כדי כך...)
יש דולה בלידות בית

מונו נוקי,
אני אמנם שמחה שיש ביננו גילוי לב שמאפשר לה לומר שלא מתאים לה (אגב זו לא נסיגה, זו תגובתה הראשונית).
מצד שני מאוד עצוב לי שלא מתאים לה, אני אוהבת אותה, היא האישה שאני מרגישה הכי נוח בחברתה (אני ל אמרגישה נוח עם אף חברה אחרת מספיק בשביל שתהיה איתי בלידה, וגם בעלי אוהב אותה ומרגיש נוח. בקיצור היא מושלמת כמלווה מבחינתי... (למעט העניין הפעוט - לה זה לא מתאים (-;)

מקווה שתמצאי את המלווה המתאימה לך (והיא אותך;-) )

אחותי בתחילה לא רצתה להיות בלידה שלי. אחר כך היא שינתה את דעתה - בשבילי יותר מאשר בשביל הלידה (ושמחתי שהיתה שם). כך שעוד יש תקווה.
בלידת בית ההכשרה עוד פחות חשובה. אם מתכננים לידת בית, כדאי מאד שיהיה עוד מישהו מלבד המיילדת ובן הזוג, כי יש לא מעט עבודה מלבד התמיכה... אבל זה יכול להיות כל מי שתומך (אפילו אני...).

אחרי שתי לידות ברמב"ם, מחפשת מקום יותר תומך. מישהי מכירה? אשמח גם לשמוע על "סטודנטיות" ללווי בלידה בסכום סמלי מאיזור חיפה.

המלצה חמה חמה שלי גם למי שמחליטה לבסוף ללדת בבית חולים היא: לקרא את "לידה בבית" של אילנה שמש, לדעתי האישית זה ספר הכרחי על מנת לקבל עוד מידע ובכך עוד כוח.
אני עכשיו בעיצומה של הקריאה וזה מהמם!
מעצים, נותן כוח, מוסיף אמונה ביכולת הנשית, נותן טיפים חשובים חשובים , ובכלל פשוט מאפשרת ראייה מציאותית וגלויה על האמור להתרחש.

תודה רבה לכולם על התגובות והעצות. אני שמחה שהדף הזה חשוב לעוד נשים.
הרעיונות לנסות לממן בכל זאת לידה בבית או מילדת טבעית לצערי לא רלוונטיות. התכנון הוא ללדת בבי"ח, עם המיילדת שתזדמן לי. זה לא אידיאלי, זה סיכון, אבל המטרה שלי כרגע היא להגיע כמה שיותר מוכנה לכל מצב אפשרי.
אנחנו יודעים באיזה בי"ח אנו רוצים ללדת. אין בו חדר לידה טבעי וכל מיני צ'ופרים כאלו, אבל הוא הכי טוב שקיים במרחק סביר מבחינתינו: הם מחתימים את ההורים על כל התערבות טיפולית שנעשית לתינוק (חבל שלא גם על התערבויות שנעשות ליולדת, אני ידעתי שקיימת זריקה לכיווץ הרחם רק תוך כדי שהיא ניתנה...), יש שם ביות גמיש והם באמת מעודדים שהילוד יהיה כמה שיותר ליד האם (חוץ מבדיקות רופא כמובן). לחסרונות שלהם אני כבר מודעת ומתכוונת להתכונן אליהם מראש. למשל, המדריכות הנקה שנתקלתי בהן נתנו עצות הורסות הנקה. הפעם אני לא מתכננת להזדקק אליהן.
אני מסכימה שחשוב לבוא מוכנים כמה שיותר מבחינת מידע. אבל כמה שאני קוראת, תמיד צצים דברים חדשים. למשל, רק בדף הזה נתקלתי לראשונה במושג סטיריפינג, באמת - מה זה?
הרעיון של תוכנית לידה גם הוא מצוין. זה יכול לעזור גם אם פתאום יצוץ משהו שלא שמעתי עליו. יתכן שהצוות יהיה יותר ער לחשיבות לעדכן ולהסביר אם הוא יראה מלכתחילה שמדובר שמישהי שחשוב לה לדעת מה קורה איתה ולא מעוניינת להיות פצינטית פאסיבית. שמחתי מאוד לשמוע שאכן היחס משתנה כשרואים שמדובר ביולדת מודעת.
דבר נוסף שחשוב לדעתי בלידות בבי"ח ובו אני אשמח לקבל את עזרתכן, הוא להיות מוכנים לכל מיני סיטואציות ולתכנן מראש איך להתמודד עימן. למשל, יכול להיות שתהיה מילדת מקסימה ומנוסה בתנוחות שונות, ויכול להיות שלו. נניח שאחרי שצברתי ידע בנושא של תנוחות בלידה והחלטתי שאני לא יולדת שוב בשכיבה על הגב, המילדת אומרת לי שהיא עובדת כבר 15 שנים במקצוע ומעולם לא יילדה בתנוחה אחרת. בואו נניח גם שאין מילדת יותר גמישה שיכולה להחליף אותה. מה לעשות? להתעקש לשמש לה ניסוי שהיא בכלל לא מעוניינת בו?
בנושא של דולה, תודה על האינפורמציה, באמת פסלתי את העיניין משיקולים כלכליים. השתכנעתי ששווה לנסות לחפש. אם משהי מכירה דולה יראת שמיים שלוקחת מחיר סביר - אשמח לשמוע על כך.

אמונה
סטיריפינג
סטריפינג זו פעולה שנעשית תוך כדי בדיקה גניקולוגית והיא הפרדת קרומי השפיר מדופן הבטן (הפעולה משחררת הורמונים). הפעולה שנויה במחלוקת - כיון שאין החדרה של חומרים כימיים לגוף זה נחשב ל"זירוז טבעי", אך זו עדיין התערבות מניפולטיבית. כאשר זה נעשה בשלב מוקדם של הלידה היא עשויה לזרז אותה מבלי לפגוע במהלך הטבעי, אך אם עושים זאת בשלב מוקדם מדי היא עשויה לגרום לירידת מים ללא התפתחות לידה.
הרבה פעמים מציעים לעשות את הסטריפינג עוד לפני ההגעה לחדר הלידה, בבדיקה אצל הגניקולוג לקראת לידה. והרבה יותר מדי פעמים עושים זאת מבלי לשאול את היולדת (היא תדע ברגע שהיא תרגיש כאב חד לרגע). אני אישית מציעה להימנע מבדיקות וגינליות לקראת הלידה - בד"כ אין צורך קליני בבדיקה כזו. ואם בכל זאת רוצים לבדוק לדרוש מראש שלא יעשו סטריפינג (אלא אם כן אין לך התנגדות ).

יכול להיות שתהיה מילדת מקסימה ומנוסה בתנוחות שונות
אני ממליצה בחום שתעשי סיור מוקדם בחדר הלידה (נדמה לי שהיום כל בתי החולים עושים את זה), שם תוכלי להתרשם מראש לגבי המוכנות של מיילדת לתנוחות שונות ותדעי איך להיערך. אגב, אם אין סיור תרימי טלפון לחדר הלידה ותשאלי את כל השאלות שיש לך, זו זכותך המלאה! תשתמשי במושג לידה טבעית - הם מכירים את זה היטב. תשאלי לגבי שיטות לא-קונבנציונאליות להקלה על כאבים, ב"ברזילי" למשל עושים רייקי בחדרי הלידה. תשאלי על תחליפים טבעים ל"פיטוצין" (הורמון לזירוז) כמו עיסוי פטמות (האם יש מיילדות שיודעות להנחות?), האם המיטות מתכווננות? אם כן, זה בד"כ מעלה את הסיכוי לבחירת תנוחת לידה.
בכל מקרה - שתהיה לידה מעצימה ומוצלחת וכבקשתך! @}

למתלבטת, ילדתי בפוריה, עם דולה. חתמתי שאני לא רוצה הכנה לאינפוזיה וגם לא את הזריקה לכיווץ הרחם. וכך גם לגבי תינוקי (לא לחיסון ולא לרחוץ!). הגעתי בפתיחה של שש, כי הייתי בקשר כל הזמן עם הדולה. בשעה אחת לפנות בוקר הגעתי לבית החולים וילדתי בשלוש, יחסית לבית חולים היה מאוד מוצלח. אבל כדאי לבקר לפני, חדרי הלידה ישנים ולי זה עזר במעבר מהבית לשם, והכי חשוב דולה טובה שיש לך קשר טוב איתה.

ילדתי 4 לידות טבעיות בבי"ח. נכון שזה היה במאה הקודמת, אך גם היום אפשר. מומלץ לא להגיע מוקדם מדי וכאשר כן מגיעים את אומרת שאת "יולדת לידה טבעית" ( לא שאת "מנסה ללדת טבעית" - תאמיני בעצמך!) תבקשי שלא תתבצע שום התערבות ללא צורך, לדוגמה: עירוי, ניטור רציף, פקיעת מים יזומה, ריתוק למיטה, הפרדת חבל טבור מהירה ......תכיני את עצמך ביוגה, תזונה נכונה, צפייה בסרטי לידה, הרפייה וקריאה. למזלכן יצאו לאור לאחרונה ספרים נהדרים בעברית: "טבעי ללדת","לידה פעילה" וספרה של אלנה שמש על לידות בית. גם בבית וגם בבי"ח השימוש במיים מדהים. בעיני זה עניין של לקחת אחריאות על הלידה ולא להגיע לבית חולים במנטליות של עדר צאן :"כולן עושות כך". את צריכה להאמין שטמון בגןף שלך הידע איך ללדת ופשוט צריכה לצמצם את ההפרעות. תשארי בבגדים שלך אם את רוצה, תכנסי למקלחת, תעמעמי את האורות, אל תעני לשאלות בזמן צירים ואל תסכימי לבדיקות פנימיןת שגרתיות.
תזכרי זאת הלידה שלךץ בהצלחה, טיה

אני מיילדת בתל השומר ובהחלט אפשר ללדת לידה טבעית אצלנו אם את בריאה עם הריון תקין ( בדיוק אותם קני מידה שמגדירים מי היא אישה מתאימה ללידת בית). אפשר להיות בלי עירוי, עם מוניטור לסוריגין, בתנועתיות. יש כדורי פזיו, מקלחת. אין צורך ללדת במיטה או אפילו להכנס למיטה. את יכולה ללדת באזו תנוחה שתרצי.
כמובן יותר קל עם את שוכרת את השירותים של דולה או מילדת אישית, איך זה לא הכרחי. זכותך לסרב כל טיפול אבל אם את לא רוצה מוניטור לסירוגין ומאד מפריעה לך חסר פרטיות -תשקלי שוב לידת בית ותבקשי מבן הזוג שהוא יחקור את הנושא יותר לעומק. לידת בית לאישה בריאה עם הריון תקין בטוחה ובלידות חוזרות הוכח שיש פחות התערבות מאשר בבי"ח. הכי חשוב להאמין בעצמך! בהצלחה, טיה

מרכז לידה נפתח בתל השומר! בימים אלו פתחנו מרכז לידה ללידות טבעיות. האגף מנוהל ע"י מיילדות ואין בו שום התערבות רפואית למעט מוניטר לסירוגין: 5 דקות ניטור כל חצי שעה בשלב ראשון וכל 15 דקות בשלב השני.
במרכז שני חדרי לידה עם מיטה זוגית, ג'קוזי, מקלחת, כיסא לידה, מזרון, מטבחון וגינה. לאחר הלידה התינוק נשאר עם האם ורופא ילדים מגיע לבדוק אותו לידכם. (דרך אגב - יש אפשרות rooming-in מלא בתל השומר עכשיו לכל יולדת).
זה לא לידת בית איך באווירה ביתית ועובדות בו רק מיילדות האוהבות לידות טבעיות. לצערי שירות זה בתשלום. פרטים במועדון הילדות 03-5303000. טיה

רגע, רגע, רגע:
אחרי הלידה עוברים לאשפוז בבית חולים? נשארים במרכז לידה? ישר למלונית?
אפשר לבחור מיילדת? דולה? אפשר להביא "מהבית"?
צריך להזמין את החדר מראש?
זה כבר ממש עובד בפועל?
המיילדת נשארת עם היולדת במשך כ-ל הלידה?
אם באמצע הלידה רוצים/צריכים איזושהי התערבות (אפידורל, בדיוקת כלשהן, לידה מכשירנית ועוד) - זה אפשרי באותו חדר או שצריך לעבור לבית חולים?
מה זה מיילדות האוהבות לידות טבעיות ?
יש להן הכשרה? מהי?
אפשר לבוא לסיור?
סליחה על מבול השאלות....

חגית, שלום. אנסה לענות לשאלותיך אחת,אחת.
אחרי הלידה את בוחרת אם את רוצה אישפוז רגיל או לעלות למלונית כעבר 6 שעות.(כמובן העליה למלון בתשלום)
אי אפשר לבחור מיילדת-זה עובד לפי כוננויות אך יש הזדמנות לפגוש את הקבוצה בפגישה חודשית שמתקיימת לצורך זה. אפשר להביא מי שאת רוצה ןכמה שאת רוצה בתור מלווים אך המיילדת היא חייבת להיות הכוננת של אותה משמרת.
זה פתוח ויש לנו נרשמות בשבוע 39. עדיין אף אחת לא ילדה בו.
צריכים להרשם מראש. סיבה אחת לברר שאת עונה על ההגדרה של אישה בריאה אם הריון תקין וסיבה שניה לכתוב תוכנית לידה ולקבל הסבר על אופן ניהול המרכז. המיילדת לרוב תשאר איתך אך יש לה האפשרות להתחלף. היא גם עברה השתלמות ביונקים והיא תמשיך לטפל בך ובתינוק לידך עד שאת עוברת ממרכז הלידה.
אם אישה תרצה אפידורל או תצטרך התערבות רפואית היא עוברת ביחד עם המיילדת שלה לחדר לידה והמיילדת ממשיכה לטפל בה. מה זה "מיילדות שאוהבות לידות טבעיות" זה אנחנו -קבוצה שמיילדות שעבדו ביחד בשירות הפרטית לפני כמה שנים והצלחנו להכניס הפרוטוקול של "לידה טבעית" לתל השומר. רובנו השתתפו הכנסים וקורסים בחו"ל ובארץ לקבל הכשרה לקבלת לידות פזיולוגיות. חלק מאתנו מדריכות קליניות, מורות להכנה ללידה ואני דולה לשעבר ומיילדת בית (עד שהביטוח שלי יגמר לצערי הרב). יש לנו נסיון של שנים רבות בקבלת לידות טבעיות.
בעניין סיור צריכים לפנות למועדון היולדות. אם יש עוד שאלות אשמח לענות. כמו שאני אמרתי זה לא לידת בית אבל זה בהחלט צעד עצום בכיוון הנכון. שלך, טיה

וואו, תודה רבה על התשובה המהירה והמפורטת.
זה באמת נשמע פתרון טוב עבורי, שרוצה מאד לידה טבעית ככל האפשר אבל לידת בית אינה אפשרית.

וברשותך, כמה שאלות המשך:

אפשר לחכות במרכז הלידה במשך 6 שעות עד שאפשר לעלות למלונית. (בעצם... מה העלות של החדר ושל המלונית? )

הבנתי שאני יכולה להביא דולה אבל לא יכולה להביא מיילדת. הבנתי נכון?
האם את יודעת מתי מתקיימת הפגישה החודשית הקרובה?

אם 2 החדרים תפוסים סזמן שאני צריכה ללדת - אז? אפשר להתקשר מהבית ו"לתפוס" את החדר עם התחלת הלידה?
כל כמה זמן מיילדת יכולה להתחלף? מה אורך של משמרת?
זו אותה מיילדת לשני החדרים או שלכל אחת מהיולדות יש מיילדת משלה?
מה המרחק בין המרכז לבית החולים?
מהן התנוחות האפשריות לצירים וללידה?

תודה מראש על התשובות!

חגית, לכל שאלותיך תמצאי תשובות לקראת סוף הדף של איך לבחור את בית החולים

תודה ארטה על ההסבר.

טיה, מרגש לשמוע על ההתקדמות, תודה שסיפרת על כך. לצערי, תל השומר רחוק מידי בשבילי.

אני ממליצה בחום שתעשי סיור מוקדם בחדר הלידה (נדמה לי שהיום כל בתי החולים עושים את זה), שם תוכלי להתרשם מראש לגבי המוכנות של מיילדת לתנוחות שונות ותדעי איך להיערך.
עשינו את זה לפני הלידה הקודמת. המיילדת של הסיור היתה מקסימה ואמרה שאם הכל בסדר היא באה לקראת רצון היולדת, היא גם אגב אמרה שהיא לא זוכרת מתי ביצעה לאחרונה חתך חיץ, כולל בלידות ראשונות. מה לעשות שלא "נפלתי" עליה, אלא על מיילדת שהכריחה אותי איך ללדת ואמרה שמשנים תנוחה רק אם יש בעיה?!

אשמח לשמוע רעיונות נוספים, איך אתן הייתן פועלות אם הייתן נקלעות למצב כזה?

יש לי עוד שאלות:

• אם אני מחליטה לתת ויטמין K דרך הפה, נראה לכם שכדאי לבקש את עזרת הצוות בנתינת המנה הראשונה, או שעדיף להתמודד בכך בעצמי?
• מה לגבי המשחה נגד דלקות עיניים שמורחים לילודים. לא הצלחתי למצוא על כך חומר. האם זה חיוני? בכל מקרה?
• ולמה חשוב לחכות עד שהשיליה תצא מעצמה?

חגית, היי.
היולדת נשארת במרכז 4 שעות אחרי הלידה אם היא עוברת למחלקה ושש שעות אם היא עולה למלונית. לגבי העלות, תבררי במועדון יולדות.
המיילדת רשאית להתחלף בסוף הכוננות שלי (פרק זמן של 8-12 שעות) אבל זה משהוא שמאד לא אהבנו לעשות כאשר עבדנו ביחד כמיילדות פרטיות לפני כמנ שנים. גם הכייף שלנו לתת טיפול רציף. אנחנו מתחלפות במקרה של עייפות או התחייבות משפחתית או מקצועית.
הבנת נכון שאת לא יכולה להביא מיילדת מבחוץ. לגבי דולה נראה לי שאת יכולה להביא מי שאת רוצה אבל זה נראה לי הוצאה מיותרת אם בן זוגך מסוגל לעזור. (גם את זה תבררי במועדון)
סליחה שאני חוזרת על עצמי, אבל במועדון הן יגידו לך מתי תתקיים הפגישה הבאה.
האמת, לא כל כך חשבתי מה יקרה אם שני החדרים תפוסים, אך יש עוד שלושה חדרים עם ג'קוזי שאפשר לתפוס אחד מהם וכאשר אחד מהחדרים במרכז יתפנה-פשות לעבור.
המיילדות במרכז מטפלות רק ביולדת אחת. הטיפול אישי אחת לאחת.
המרכז צמוד לחדר לידה עם קבלה משותפת בינתיים.
את יכולה ללדת באזו תנוחה שתרצי וכמו שאמרתי אתמול, זה גם נכון בחדר לידה הרגיל. בהצלחה, טיה

שלום לכולכן, אני בשבוע 32 זאת הלידה השנייה שלי. את הלידה הראשונה עברתי באיכילוב. הדבר שהכי חשוב לי בעקבות הניסיון מהלידה הראשונה זה למצוא בית חולים שמפריד להכי פחות זמן, אם בכלל בין האמא לתינוק (במקרה הזה תינוקת) אני יודעת שכיום בכל בתי החולים יש מדיניות הפרדה. ומכיוון שיש לי עוד ילד בבית אולי לבעלי יהיה קשה להיות איתי בכל הזמן על מנת לוודא שהכל בסדר עם התינוקת. בקיצור, אני רוצה להיות איתה וכמה שיותר. איזה בית חולים לפי דעתכן יהיה הכי גמיש, לביות מלא אבל במלוא מובן המילה וכמובן חוץ מבדיקת רופא אני לא רוצה לחסן ולא לתת ויטמינים או משחת עיניים וכדומה.

שירה,
עד כמה שידוע לי- איכילוב.

יופי, אני ממש מודה לך, גם אני נוטה לחשוב שאיכילוב הכי נוטים להתגמש, מקווה להצליח גם אם בעלי לא יוכל להיות איתי

את מתכוונת שבעלך לא יוכל להיות אתך בלידה או להישאר אתך שעתיים אחרי הלידה?

בלידה בעלי יהיה איתי, אבל אני לא יודעת כמה זמן הלידה תמשך וכמה זמן אחריה הוא יוכל להישאר. שעתיים אני מאמינה שכן. שש שעות זאת כבר יכולה להיות בעיה.

אני יודעת שכיום בכל בתי החולים יש מדיניות הפרדה
שירה, הדבר שהכי חשוב לך לזכור הוא שהתינוקת היא שלך ולא של בית החולים.
זכותך וחובתך לדרוש שלא תהיה שום הפרדה, ושהם ימצאו את הפתרון (מה הבעיה לצאת מחדר הלידה כשאת מחזיקה את התינוקת - גם אם אותך מובילים בכסא גלגלים - ולעבור בדרך בתינוקייה, שישקלו וכדומה לידך ובנוכחותך?).
המדיניות לא מעניינת ולא חשובה.
חשוב שאת תביני שזכותך לדרוש - ולהם אין זכות לקחת ממך את בתך. נקודה (למעט במקרה חירום, שאז בוודאי באישורך).

ואולי יעניין אותך הפרדת האם מהתינוק לאחר לידת בי''ח .

שלום טיה. האם המוניטור בחדר הלידה הטבעית הוא חובה?
אם כן לדעתי הלידה כבר אינה טבעית.
המוניטור לדעתי הוא אחד הגורמים לעיכוב והפרעה בלידה. ידוע לי על מקרים רבים של טעויות טכניות במוניטור שבעקבותיהן שינו את מהלך הלידה. חיבור למוניטור מחייב תנוחות מסוימות שאינן טבעיות או נוחות ללידה, יש סברה שהוא אף מפריע לעובר.
אני זוכרת מנסיוני את המוניטור כגורם שהפריע לי לקיים לידה פעילה וספונטנית. בלידה הייתי רגישה ביותר לשדה האנרגטי שבתוכי ומסביבי והמוניטור הרגיש לי כאנרגיה חשמלית מפריעה ומעצבנת.
מה אתם עושים במקרה שאשה אינה מוכנה להתחבר למוניטור?

נעמי שלום. את צודקת שאיננו יודעים מה המוניטור עושה לתינוקות. מה שאני כן יודעת שהשימוש במוניטור אפשרי בכל תנוחה והמיילדת שעובדת רק עם אישה אחת יכולה להחזיק את המטמיר במקום בלי לקשור רצועה על האישה לדומה לשימוש בדופלר בלידת בית.לרוב אין שימוש במטמיר של צירים. מה שקצת אירוני שהשימוש בפיטוסקופ (מעץ) יותר קשה בתנוחות מסיימות מאשר המטמיר של המוניטור.
אני מצטערת שנפל לחלקך ללדת אצל מישהי שלא הסתדרה עם תנוחות שונות. אני תקווה שהדברים האלו יופחתו גם בחדרי לידה רגילים. בשיבא רואים נשים יולדות בתנוחות זקופות שונות בתוך ניטור.
לגבי אישה שלא רוצה מוניטור בכלל - היא לא מתאימה ללדת במרכז. אני לא חושבת שהיא מתאימה ללדת בבית עם מילדת מוסמכת שאף היא תרצה להקשיב לדופק לפי הפרוטוקל שלה. כמובן ההקשבה בדופלר לרוב הרבה פחות זמן ופחות מפריעה מניטור במוניטור.

_יש לי עוד שאלות:


אם אני מחליטה לתת ויטמין K דרך הפה, נראה לכם שכדאי לבקש את עזרת הצוות בנתינת המנה הראשונה, או שעדיף להתמודד בכך בעצמי?
מה לגבי המשחה נגד דלקות עיניים שמורחים לילודים. לא הצלחתי למצוא על כך חומר. האם זה חיוני? בכל מקרה?
ולמה חשוב לחכות עד שהשיליה תצא מעצמה?_

שלום אמונה
מאיפה את בארץ? היכן את חושבת ללדת?
ילדתי בבי'ח מאד בית חולימי את בני השני. הלידה עצמה היתה טובה והצוות הרפואי לא לחץ עליי ללדת בניגוד לרצוני. אבל היה קצת קשה אחרי זה עם התינוק במח' ילודים. לא חיסנתי ולא נתתי ויטמין קיי בזריקה. אז מה שיש לי לענות לך זה...
להודיע כבר בחדר הלידה שאת לא מחסנת וכ'ו ומבקשת שיביאו לבעלך/מלווה טפסים לחתימה עוד לפני הפרוצדורה של מח' ילודים. לא להלחם,להיות רגועים ואסרטיבים.
לבקש ביות מלא. לא תת ויטמין קיי בזריקה. אני הבאתי את הקפסולות מהבית. אם הייתי יודעת הייתי מארגנת גם מזרק ונותנת לבד. ברגע שביקשתי מזרק מהצוות במח' ילודים מאד הציקו לי וניסו להפחיד אותי- מיותר.
לא יודעת לגבי המשחה. אבל את יכולה לחתום וויתור גם על זה. מיילדת הבית שלי בזמנו הסבירה לי שלתינוקות יש נטייה לפתח דלקת ולכן לא חייבים לתת טיפות וכד' אבל אם רואים שיש דלקת אז כן כדאי לשים להם טיפות וסינטומצין.חשוב לנקות לתינוק א העיניים עם תמיסת תה (רצוי מעורב בתה קמומיל).
לגבי השיליה-למיטב ידיעתי שיליה יוצאת לבדה בדרך הטבע. חשוב לא להתהלך לפני שיצאה כדי לא לגרום לדימום מיותר או איזשהו סיבוך. בדרך כלל היא יוצאת די מהר אחרי התינוק. את כבר כל כך מסטולה מהלידה שאת לא מרגישה את הזמן שעובר עד שהיא יוצאת. את כבר בעולם אחר.

סליחה שאני מגיב בלי לקרוא את כל הדף:
אנחנו ילדנו (טוב, נו, אשתי ילדה ואני הפרעתי לה...) לפני שנה וקצת בבי"ח מאיר בכפר סבא. יש להם אפשרות ללידה טבעית, אבל יש להם קריטריונים כמובן. הם קודם כל מחברים מוניטור. במקרה שלנו המוניטור הראה אי סדירות בדופק התינוק, ולכן לא הסכימו שנלך לחדרים המיוחדים של הלידה הטבעית. אז היינו בחדר רגיל, אבל בכל זאת היתה לידה טבעית. לצערנו הם התעקשו לחבר את אורלי למוניטור כל הזמן וזה מאוד הקשה עליה כי היא לא יכלה להיות בתנועה כמעט. לאחר כמה זמן היא ממש התעקשה להתנתק מהמוניטור לכמה דקות כדי ללכת למקלחת, ובסוף הצוות השתכנע. אז היא הלכה למקלחת וכשהיא חזרה חיברו אותה שוב למוניטור.
בסוף הלידה היתה טבעית וכולנו היינו שמחים, אבל לאורך הדרך לא עשו לנו את החיים מאוד קלים.

טיה תודה על תגובתך. את בתי השנייה ילדתי בבית והמיילדת הקשיבה לדופק העובר עם מכשיר ממתכת דמוי סטטוסקופ (לא יודעת את שמו ). היא עשתה זאת כמה פעמים במשך שניות ספורות ברגעים בהם נחתי בין הצירים ולא ביקשה ממני לשנות תנוחה או להפסיק להתנועע. לפי מה שהבנתי ממנה היא הקשיבה לעובר ברגעים מסוימים בהם זיהתה כי אני חווה התנגדות ועלולה לעכב את המהלך התקין של הלידה ולכן היתה לה סיבה לבדוק. (לעומת בית החולים ששם לא צריך סיבה מיוחדת) היא בפרוש הבהירה לי שהיא מאפשרת לי לא לעזור לעצמי ללדת באותם רגעים של מצוקה, אך מתפקידה לבדוק כי העובר אינו נפגע מכך.
קיבלתי את רצונה לבדוק למרות שידעתי בתוכי שאין צורך בכך.
בשתי הלידות חשתי כי כל התערבות במהלך הלידה ללא בקשתי, היוותה גורם מעכב ומפריע למרות הכוונה הטובה.

לגבי אשה שלא רוצה ללדת עם מוניטור כלל- אני חושבת שהיא לא מתאימה ללדת במרכז

הייתי מעדיפה לראות ניסוח אחר: המרכז לא מתאים לאשה שרוצה ללדת כך וכך.
שינוי קטן שטומן בחובו הבדל גדול בגישה הכוללת לאשה היולדת.

(לפלוני אלמוני)

תודה בת ההרים.

לגבי הויטמין K - אשתדל לזכור להביא מזרק מהבית. את נתת את המנה בסופו של דבר בעצמך? אני מבינה שלא כדאי לנסות לבקש עזרה.

לגבי המשחה לעיניים - אני מסכמת לעצמי את ההמלצה, לוודא שהבנתי: לבקש שלא ימרחו את המשחה,לנקות את העיניים בתה קמומיל ולעקוב אם מתפתחת דלקת.
לפי המלצה זו, אני מבינה שבבית החולים מורחים משחה לכל התינוקות כי זה יותר פשוט מאשר לעקוב ולבדוק מי באמת צריך. תתקנו אותי אם מישהו יודע על סיבה אחרת.

אפשר גם לטפטף קצת קולוסטרום. "אנטיביוטיקה" מעולה.
המשחה נמרחת משתי סיבות. 1. אם לאם יש גונוריאה, התינוק שעובר בתעלת הלידה עלול להדבק קשות עד עיוורון.

1. נגד "דלקות כלליות" בהדבקות במעבר בתעלה. גונוריאה, לדעתי, כדאי לשלול (ואם מסתבר שיש, לא הייתי לוקחת סיכון וכן נותנת טיפות/משחת עיניים אנטיביוטית), דלקות כלליות, הייתי מסתפקת בקולוסטרום וטיפול אם וכאשר עולה הצורך.

<דעה לא מקצועית>

אמונה- לגבי הויטמין K - אשתדל לזכור להביא מזרק מהבית. את נתת את המנה בסופו של דבר בעצמך? אני מבינה שלא כדאי לנסות לבקש עזרה
בפעם הראשונה ביקשתי עזרה בביה'ח כי צריך לתת את המנה ביום הראשון או שני לא זוכרת כבר. ואז הבנתי שזה נורא פשוט. צריך מזרק עם המחט-שוברים את האמפולה,תוקעים באמפולה את המחט ושואבים את התכולה אל המזרק. מוציאים את המחט ונותנים לתינוק. צריך לוודא שהוא לא פולט את זה.
<בת ההרים פספסה קריירה מזהירה בתור אחות>

האם מישהי כאן מכירה את מרכזהלידה החדש בלניאדו בשתוף דיאדה ?
אשמח לדעת אם מישהי כבר ילדה שם ,ומה התרשמותה ?

שלווה, דיברתי איתם. אף אחת לא ילדה הם עדיין בונים - מתכננים לסיים בתחילת - סוף חודש זה.
בסוף החודש / תחילת מרץ הם יערכו סיורים.
שימי לב שאם שני (שלושת) החדרים שם תפוסים בדיוק את חוזרת למחלקה - אז שווה לבדוק גם את המחלקה עצמה. (אמרו לי שאין מקלחות בחדרים למשל)
אם את לא מזמינה מיילדת ספציפית 750 ש"ח, אם את קובעת עם מישהי 2600~ (כולל כבר את ה 700). את ההחלטה הם עושים מש בזמן שאת מגיעה ללידה.
נשמע עם המון כוונות טובות ורצון ומוטיבציה ובכיוון הנכון - עכשיו צריך לראות איך יהיה היישום...
אה, ובניגוד לשמועות על לניאדו כן מרשים לבעלים להיות עם זוגתם בחדר לידה.

תודה , קבעתי פגישה אתם נראה אם זה באמת משתלם , קשה לי נורא להחליט .
בגלל האחוז הקטן של הריון ראשון שמסתיים טבעי אני מאוד מתלבטת אם זה כדאי , כן חשוב לי מאוד הביות . הם הבטיחו שזה אפשרי מרגע הלידה אני מקווה שהם גם מקיימים .
שמעתי שהבעיה עם כניסת הגברים שלא בשעות הבקור ,שהן מאוד מוגבלות . ידוע לך על זה משהו ?

האחוז הקטן של הריון ראשון שמסתיים טבעי

מי אמר שאחוז קטן? וגם אם כן - זה רק בגלל בתי החולים, וזה שאמהות בפעם הראשונה לא תמיד מודעות מספיק (אני הייתי צריכה להפוך לאמא בשביל להגמל מהאמון הבלתי מסוייג ברופאים).

בלידות פיזיולוגיות, תומכות, רוב הלידות, כולל לידות ראשונות, מסתיימות טבעי וטוב.

שלווה קראי על לניאדו ב בתי יולדות במרכז

כרמית, אני משערת ששלווה התכוונה לכך שאחוז קטן מבין הלידות בבית חולים מסתיים טבעי.
(ויש שיאמרו שאף לידה בבית חולים אינה טבעית...)

כן, אבל אני לא חושבת שיש הבדל משמעותי בין לידות ראשונות והמשכיות.
נכון, אחוז קטן להדהים של הלידות בבי"ח מסתיימות באופן טבעי. זו אחת הסיבות שלא רציתי להגיע לשם.
נשמע שההתלבטות היא אם שווה להשקיע הרבה כסף בלידה ראשונה ש"ממילא לא תסתיים טבעי" - וזה לא נכון - בתנאים מתאימים, רוב הסיכויים שלידה, גם ראשונה, תגמר טבעי. ישנו סיכון מסוים שלא - אבל הוא קטן (בתנאים מתאימים). דווקא בלידה ראשונה שווה להשקיע. אחרי פעם אחת טובה, כבר יותר קל.

כרמית משיחה שעשיתי עם מיילדת בבלינסון ,למדתי שאחוז גדול של נשים בהריון ראשון מגיעות עם תכניות לידה ושאיפות ולבסוף מבקשות אפידורל וכל עזרה אפשרית . הסיבה דוקא נעוצה בכךך שלידה ראשונה כן נחשבת לקשה יותר ,ארוכה יותר , בלידה שניה הנשים מגיעות מוכנות יותר ובשלב מתקדם יותר.
כלומר לזמן שבו ממתינים ללידה בבית החולים יש השפעה על הסכוי ללידה ללא אפידורל .
זאת הסיבה שהיא המליצה לי לפחות להמתין ככל שאוכל בבית עד שאהיה מוכנה ללידה .
אני חייבת לומר שאני סומכת על נסיונה במאה אחוזים .

אגב עוד דבר שלמדתי ממנה זה שהגישה של רוב המיילדות כיום היא כן ללכת למקום הטבעי והנעים , יש למיילדות וכוח רציני בענין בדר"כ עם הרופאים שאוהבים להתערב ולומר דברם .

כרמית, שוב: אם מניחים שהלידה היא בבית חולים, אז הסיכוי ללידה ראשונה טבעית הוא קטן עוד יותר מאשר בלידות הבאות. לרוב בלידה ראשונה החוקים יותר נוקשים (ניטור רציף וכו') וגם לרוב המבכירות פחות יודעות מה לבקש.
אם מדובר בלידה בבית אז אני מסכימה שאין סיכון מיוחד בלידה ראשונה לעומת הבאות.

לידה ראשונה היא לרוב ארוכה יותר, ויולדות מודעות פחות. לכך אני מסכימה בהחלט.
הרבה נשים מגיעות ללידה בבי"ח עם שאיפות ללידה טבעית, אבל אופן הלידה בבי"ח מביא אותן בשלב זה או אחר לבקשת אפידורל:
העובדה שהתמיכה מעטה, לא פעם יש מסר סמוי או גלוי שעדיף להפסיק את הכאב ולקבל אפידורל (ולכי תתמודדי עם זה כשכואב לך), וגם עצם הצירים והזמינות הגדולה של האפידורל שישכך אותם (ברור לי שאם היה לי אפידורל זמין בלידה, הוא היה מגיע לידי שימוש, למרות שלא רציתי בכך בהכרה מלאה).
דווקא בגלל זה, נראה לי שווה להשקיע בלידה ראשונה בתנאים תומכים - בין אם בבית או ב"מרכז לידה".

שאחוז גדול של נשים בהריון ראשון מגיעות עם תכניות לידה ושאיפות ולבסוף מבקשות אפידורל וכל עזרה אפשרית . הסיבה דוקא נעוצה בכך שלידה ראשונה כן נחשבת לקשה יותר ,ארוכה יותר , בלידה שניה הנשים מגיעות מוכנות יותר ובשלב מתקדם יותר.
אבל זה בגלל הבית חולים!
זה לא שקשה להן, זה שמקשים עליהן.

זה לא שקשה להן, זה שמקשים עליהן.
גילה זה נראה לי חד מידי.
כל סיפורי הלידה גם אלו שבבית מדברים על נקודות שבירה, על רצון שהכאב יפסיק וכו' מכאן ש - לידה זה (גם) קשה.
<Pלונית לא מתווכחת עם הטענה שמקשים על היולדות בבי"ח ומאוד מעודדים "להפסיק את הכאב",(לפעמים)>

בטח שיכול להיות קשה בלידה - אבל אין לזה קשר ל"סיכוי ללדת טבעי". את הסיכוי ללדת טבעי מקלקל בית החולים.
אבל מובן שצריך להזכיר שיש יולדות שאפילו בבית, עם מיילדת בית, אחרי החלטה מושכלת ללדת "טבעי" - מוצאות באמצע הלידה (או בראשיתה) שהן רוצות לנסוע לבית החולים ולקבל אפידורל.

דווקא בגלל זה, נראה לי שווה להשקיע בלידה ראשונה בתנאים תומכים
לא יכולה להסכים יותר עם המשפט הזה. בהתחלה כל הזמן יצא לי לשמוע את המשפט שיש לי המון אומץ ללכת על לידה ראשונה בבית, כאילו- מילא לידה שניה ומעלה, אבל ראשונה זה נחשב אומץ
ואני כל הזמן אומרת: בדיוק בגלל שבלידה ראשונה בבית חולים נוטים להיות כל כך התערבותיים ולהתייחס ליולדת כאל מישהי שלא יודעת מה היא רוצה מהחיים שלה, אחת שלא יכולה להתמודד בלי אפידורל והתערבויות אחרות, דווקא בגלל זה נראה לי חשוב ללדת בבית בלידה ראשונה, כשבלידה שניה זה נראה לי יותר עניין אופציונלי ומועדף אבל פחות הכרחי.

אני מעודדת בנות כן ללכת עם הרצון ללידה טיבעית,גם בלידה ראשונה. לאחר ירידת מי שפיר חיכיתי 5 יממות להתחלת הצירים, בניגוד לעצת הרופאים- שכן המקובל בארץ הוא זמן של 24 שעות, ואם הצירים לא מופיעים נוהגים לתת פטוצין לזרוז. לאחר שהצירים לא הופיעו, התחלתי את תהליך הלידה עם פיטוצין ועם מוניטור. אז נכון, לא נתנו לי להיות במרכז ללידה טיבעית, אבל המשך הלידה היה טיבעי-ללא אפידורל, עם תנוחות שונות ולא במיטה,עם הפסקות במקלחת, ללא תפרים,ומבחינתי היתה לידה מעולה וחוויה טובה מאד.

מחפשת מידע מנסיון אישי על על מרכז הלידה בלניאדו.

שלום,
אנחנו בחודש שמיני ויש לנו מספר שאלות. אני מניח שהם כבר הופיעו באחד מעשרות הדפים על לידה.
אנחנו מתכוונים ללדת בבית חולים (כנראה לניאדו או ליס).
השאלות: מה הפרוצדורות שעובר התינוק ב 48 השעות הראשונות?
הדגש הוא מה חשוב ולא לוותר עליו, על מה אפשר וכדאי לוותר (חיסונים, רחיצות תינוק ) ?
תודה,
רונן

שלום,
שאלה נוספת (בדרך לעוד שאלות...)
מה השיקולים לגבי מועד עזיבת בית חולים, בהנחה (נכונה?) שאנחנו רוצים לחזור הביתה ככל האפשר?
תודה,
רונן

טיפולים שגרתיים ביילוד:
בבית חולים נותנים לתינוק מיד עם היוולדו כשגרה:

1. חיסון נגד צהבת b
2. וויטמין k
3. משחה אנטיביוטית לעיניים

וויטמין K דרוש לקרישת דם. הוא נוצר במעיים ע"י החיידקים שמאכלסים את המעיים, ומאחר והתינוק נולד סטרילי, אין לו חיידקים במעיים, שייצרו את הוויטמין בשבילו.
כמובן, חלב אם מכיל וויטמין K, בכמות שמגיעה לשיאה, אגב, ביום השמיני לאחר הלידה (היום של הברית). את הוויטמין נותנים כשגרה שנים רבות, כדי למנוע מצב של שטפי דם במח, אבל האמת היא שאין מחקר "רציני" ואמין שניתן להסתמך עליו כדי לקבוע את הנחיצות של מתן הוויטמין לתינוק לאחר לידתו. מצד שני - לא נראה לי מזיק.

את המשחה האנטיביוטית בעיניים נותנים כטיפול מונע. תעלת הלידה איננה סטרילית, ומכילה חיידקים שונים, שחלקם עלולים לגרום לזיהום - גם של העיניים. אצל תינוק צעיר כל דלקת עלולה להתפתח במהירות ודרמטיות. קיימת סכנה של עיוורון (במקרה שהתינוק אכן חלה בדלקת עיניים שמקורה בחיידק) ומוות, חלילה. מצד שני, המתנגדים טוענים שחבל סתם לתת אנטיביוטיקה (ואפילו חיצונית). אני אישית רציתי וארצה את המשחה.

החיסון נגד צהבת B מיותר ברוב המקרים לדעתי. אני נוהגת לבקש מרופא הנשים שלי בדיקה לאיתור צהבת B שבועות מספר לפני הלידה, ולאחר שאני יודעת שאינני נושאת את המחלה, ואין סיכוי שהתינוק יידבק במהלך הלידה, אני בוחרת שלא לחסן בחיסון הזה.
דרכים נוספות להידבק במחלה הזו, מלבד בתעלת הלידה מאם נשאית הן... קיום יחסי מין ושימוש במחט שמזוהמת במחלה! טוב, אין לי תכנונים לחשוף את התינוקות שלי לאף אחד משני אלה בחודשים הראשונים לחייהם ממילא.

לדעתי "התקפה" שכזו על מערכת החיסון של תינוק בן שעתיים היא מיותרת ומזיקה, ועלולה לגרום לזעזוע מיותר, שההשפעות שלו הינן לטווח הארוך. אבל על רגל אחת באמת אין מקום לפרט.

בנוסף: רחצה לתינוק. לדעתי, אם המיים לא מקוניאלים, או סיבה טובה אחרת, אין צורך ברחצה.
שאיבת נוזלים במים מקוניאלים: לדעתי לא תמיד חייבים. תלוי כמה מקוניאליים.

דקירות: לוקחים דם מעקב הרגל לכל מיני בדיקות דם 48 שעות אחרי לידה, אם אני לא טועה. זכותכם להיות נוכחים, כמובן, ואפשר לבקש להחזיק את התינוק.

זהו - מקווה שזכרתי הכל.

רונן, מומלץ לקרוא גם כאן: הפרדת האם מהתינוק לאחר לידת בי''ח.

יש דפים ספציפיים על:
טיפול שגרתי ביילוד בבי''ח אחרי לידת בית חולים (נדמה לי שכדאי להעביר את הדיון שטליה התחילה לשם).
ויטמין k
חיסון צהבת

רונן,לדעתי אפשר לוותר על הכל(כולל רחצה שהיא מיותרת לחלוטין). חוץ מבדיקת רופא ילודים רק לוודא שהכל במקום,שכל הריפלקסים תקינים ושאין צהבת יילודים(וג אם יש אפשר להיות במעקב אצל רופא המשפחה בקופת החולים).אפשר להשתמחרר,מבחינת החוק,מייד אחרי הלידה. כשהיולדת מרגישה כשרה לכך.ולהזמין הביתה רופא לערוך את הבדיקות.

רציתי להגיד כמה מילים טובות על 'סורוקה'. (אני שומעת את מבטי ההפתעה בקהל עד כאן.. )
יצא לי לעבור שם לא מזמן, בחדרי הלידה וביקור קצר במחלקת היולדות ובסך הכל, יצאנו עם הרגשה טובה.
לחדרי (וילונות) הלידה הגעתי עם צירים חזקים ותכופים אבל פתיחה של 2.5 ס"מ. ביקשתי לא להתאשפז והביאו לי את מנהל המחלקה. (אני 'לידה בסיכון גבוה' בגלל קיסרי ברזומה). אדם הגיוני ונחמד. הסברתי לו שאני לא מוכנה לשכב והוא הסביר לי את הצד שלו והגענו להסכמה על התנאים.
הילארי קירשנבאום (שחשבתי ללדת איתה בבית ולא הסתדר) עבדה באותה משמרת וקיבלה אותי ומאותו רגע הלידה התקדמה מהר מאד ובעצם, בעיניי באותו הרגע (מתוך עולם הצירים והלידה שהייתי בו) כבר לא היה הבדל איפה אני. בבי"ח או בבית. מיילדות אחרות נכנסו ויצאו, לא הפריעו, לא התערבו, מידי פעם ליטפו, הציעו להוריד חלוק או הביאו כרית, התחושה מסביב היתה נעימה. שלב הלחיצות היה כנראה קצר (על השעון) ואינטנסיבי ובני נולד. ומאותו רגע, לא נפרדנו. חדר התאוששות, מיילדת נחמדה מבקשת רשות לבדוק, עושה את זה בעדינות, מעבירה אותי למחלקת יולדות.
רשמו לי על הטופס 'האם מסרבת להיפרד מתינוקה, מסרבת לחיסונים, לא לרחוץ את התינוק, מיניקה'. אין בעיה. לא נשאלו שאלות מציקות ולא הוצעו הצעות מעצבנות. כל מחלקות היולדות בסורוקה מאפשרות ביות מלא. זה המצב המועדף שם אלא אם האמא מבקשת להשאיר את התינוק אצל האחיות. הבדיקות והרחצה נעשים בחדר ליד האם.
למחרת כבר חזרנו הביתה. רופא צעיר שהזדעזע מחוסר האחריות שלנו (לא מחסנים, לא נשארים בהשגחה..) בא, סירב לשחרר והלך. אמרנו שאנחנו הולכים, בא רופא אחר, פחות מזועזע, בדק חתם ושיחרר.
וזו החוייה שלי מסורוקה. אולי בגלל הגודל, אולי העומס או המגוון הגדול של האוכלוסיה שעוברת שם, ביקשתי כמו שרציתי וקיבלתי. הגעתי להסכמה עם המערכת ויצאתי חזקה. ומופתעת.

שגית, איזה יופי! מזל טוב
ידידה שלי ילדה אתמול בדנה, במחלקה ללידה טבעית. לידה שניה. לידה ראשונה הייתה בבית (ברוסיה) בלי מיילדת, רק היא ובעלה, היום הם גרושים והבעל הנוחכי רצת נבהל כשראה כמות המים שיצאה ממנה ושכנע אותה לנסוע לבי"ח. כל הדרך היא סיפרה לי בטלפ]ון מה קורה איתה. בסוף ילדה לבד בחדר, כמו שרצתה, חוץ מבעלה לא היה אף אחד, כי למיילדת היא אמרה שעוד אין לה צירי לחץ למרות שהיו. היא ביקשה לא לחסן את התינוק ולעשות לו בדיקת רופא הנוחכותה. בהתחלה אמרו לה שאי-אפשר, אבל מכיוון שהייתה אחרי כמה "ארצאות" שלי בנושא [-: התעקשה על כך. שיחררו אותה אחרי כמה שעות, לפי בקשתה. היא הייתה מאוד מרוצה.

אני ילדתי לפני שבוע בלניאדו, אמנם הלידה לא היתה טבעית כפי שרציתי, אך בהתחשב בכך שנכנסתי לחדר לידה 24 שעות לאחר ירידת מים ושהיתי בחדר לידה 16 שעות עד להולדתה של מעין, הבנתי שהצוות אפשר לי ללדת בקצב שלי וניסה לענות כמה שיותר על בקשותי למשל בקשתי לנועה עם האפדירול ולהמתין עד שתפוג תחושת האפידורל כדי שארגיש את שלב הלחיצות. השמועות אומרות (אני לא בדקתי) שבבתי יולדות אחרים היו נותנים לי זרור ו/או מבצעים לידה מכשירנית ולא היו מוכנים לקיים את הלידה בקצב שלי ושל הבת שלי.

שלום לכולם
יש לי שאלה : האם "אסף הרופא" זה יותר טוב מקפלן מבחינת לידה טבעית, מניטור,ביות וכ....?

שלום לכולם,
ילדנו אתמול (יום שלישי) תינוקת בלניאדו. הלידה עברה בסדר גמור. תככננו להיות במרכז לידה, לא הסתדר, הלידה היתה טבעית גם בחדר לידה רגיל. הצוות מאד תמך. נעזרנו בדולה (אורית אביב, מצויינת).
אחרי הלידה איפשרו לנו להיות עם התינוק 5 שעות בלי להפריע ואז החלטנו "לחתוך" הביתה. עשינו את כל תהליך השחרור (בלי שום קשיים) ו 7 שעות אחרי הלידה כבר היינו בדרך הביתה. עברנו בדיקת רופא ראשונית.

ויטמין K נתנו בבית (בטיפות) ומחר נעשה PKU בטיפת חלב.

תודה לכל אלה שענו על השאלות, נעזרנו בהן מאד.

שאלה: הבנו שדרושה בדיקת רופא אחרי 48 שעות. האם 48 שעות זה קריטי? האם ללכת לרופא בקופה? (אנחנו בכללית). האם להזמין הביתה?

תודה, רונן