מה זו בגידה

אנונימי

בשיחת חולין עלה נושא הבגידה.
מהי בגידה? האם רק בגידה מינית היא בגידה? מתי היא נחשבת כזו?

בגידה לא חייבת להיות רק בין בני זוג
בגידה היא מעילה באמון - לא חשוב מהו האמון (באיזה תחום) - נאמנות מינית, תמיכה מוסרית, תמיכה מוראלית, נאמנות ערכית, עזרה וסיוע ועוד
בגידה היא בעצם אי עמידה בתנאי "הסכם" שנובע ממערכת היחסים: הורה כלפי ילד, בין בני זוג, חברים, נאמנים (למשל: מטפלים מכל הסוגים, עורכי דין) , קולגות וכדומה.
בגידה היא הפרת הבטחה

החבר שלי בגד בי לפני כשנה, ואנחנו שנה וחצי בערך ביחד. הוא נסע לחופשה של חודשיים לחו"ל אחרי שהיינו 4 חודשים ביחד, ושם הוא מעד. היה לנו קשר מאוד מאוד אמין והוא נתן לי להרגיש כל הזמן שהוא מצא את האישה שלו(אני) ואני מאוד בטחתי בו במהלך נסיעתו שלא יקרה שום דבר, דיבר איתי גם מחו"ל שהוא חושב רק עלי ואוהב אותי מאוד. אבל כשהוא חזר מחו"ל האינטואיציה הנשית שלי אמרה לי שמשהו קרה. ולכן בדקתי בפלאפון שלו ומצאתי שם הודעת SMS של בחורה מאוד מחשידה. התקשרתי לבחורה הזאת ואבל היא ניתקה את הטלפון שלי. לא אמרתי לו שום דבר לגבי זה, אך מהר מאוד הבחורה התקשררה אליו ואמרה שהייתה לה שיחה מוזרה מהארץ(הבחורה מספרד) והוא הבין שהתקשרתי אליה ושחיטטתי בפלאפון שלו. הוא מאוד מאוד כעס ואמר שאני בגדתי בו בכך שנכנסתי לפרטיות שלו.כמובן שהוא הכחיש כל קשר לבגידה או על הבחורה.
אך יום למחרת מכיוון שהוא מאוד רצה בקשר שלנו והרגיש שככה אי אפשר לבנות קשר אמיתי אליו אנו שואפים, הוא סיפר מיוזמתו על המעידה שלו.
בגידה מבחינתי היא עבירה הכי קשה בין בני זוג. אני נפגעתי קשות והסריטה שקיבלתי מהמעידה שלו קשה עד מאוד. כיום אחרי שנה מאז האירוע אנחנו ביחד אוהבים ורוצים לבנות קשר כל החיים. אני סלחתי לו ווויתרתי על הכעס שלי.
אבל מאז המעידה אני נהייתי קנאית בצורה שמפחידה את עצמי. הוא יכול לתת הערה של שחקנית קולנוע בסרט שראינו שהיא יפה, ואני אשתגע מכך. רבה איתו, מתפרצת, מתנהגת בצורה ילדותית. בחיים שלי לא הייתי קנאית לגבי הבן זוג שלי בעבר. היו יכולים להיות להם מיליון ידידות, הם שמרו קשר עם החברה הקודמת שלהם וזה לא הזיז לי בכלל.
אני מאוד מפחדת שהוא עלול לחזור על המעידה שוב. אומרים שמי שבגד פעם אחת הוא יחזור על זה עוד הפעם. היום יש לנו קשר מאוד מאוד חזק. אני אוהבת אותו הוא אוהב אותי כל כולו ואין לי ספק שהוא רוצה שאני אהיה האמא של הילדים שלו.
אבל יש למעידה שלו השלכות שעדיין אני סובלת, וקשה לי מאוד באמת לוותר על מה שקרה ולהמשיך הלאה. בייחוד כשזה קרה רק אחרי 4 חודשים לחברות שלנו, ועוד לא נישאנו בכלל, אז מה יהיה כשנהיה 10 שנים ביחד...

בייחוד כשזה קרה רק אחרי 4 חודשים לחברות שלנו, ועוד לא נישאנו בכלל, אז מה יהיה כשנהיה 10 שנים ביחד...
זו באמת שאלה קשה. אין לי ניסיון אישי בתחום אבל יש לי חברה שהכירה גבר נשוי (שבגד באשתו איתה), שאח"כ התגרש מאשתו ועבר לחיות איתה, ואח"כ בגד בה עם מישהי אחרת, ואח"כ התחתן איתה, ולא מזמן בגד גם בה.
אינני מכירה את בן זוגך, ואם יש משהו שאני שונאת זה הכללות. השאלה היא מה השתנה בו (או אולי: האם משהו השתנה בו?) שימנע את הבגידה הבאה. האם הוא עבד על עצמו, התפתח, התבגר, החליט החלטות מסויימות, שיפר את הסטנדרטים שלו? אני מאמינה שאנשים בהחלט יכולים להשתנות, אבל זה קשה ומצריך מודעות עצמית, כוונה, נחישות והתמדה.
חוץ מזה, איש חכם אחד אמר פעם שהדרך היחידה לתת אמון היא לתת אמון. אז השאלה היא - האם יש לך אמון בו או לא?

_אני סלחתי לו ווויתרתי על הכעס שלי.
אבל מאז המעידה אני נהייתי קנאית בצורה שמפחידה את עצמי._
אני קראתי את זה, ואני רק רוצה להפנות את תשומת לבך לעובדה שההתנהגות שלך היום והפחדים שלך היום פירושם שלא סלחת לו ולא ויתרת על הכעס שלך.
את כועסת מאוד. זה מרעיל את כל היחסים ביניכם. הכעס שלך מתבטא בצורה של קנאה, חשדנות וחוסר אמון.
מה שמוזר הוא, שעם רגשות כה קשים לגבי בגידות את בחרת להישאר איתו עד היום, ולא פשוט ניתקת את הקשר.

סימן שבכל זאת את בוחרת בו? וכדאי לנקות כבר את הפרשה ההיא, שקרתה בתחילת יחסיכם, לפני שהוא באמת בחר בך לחלוטין?
או שהבגידה היתה טריגר שעורר אצלך את רגשי התלות שלך? ואת נשארת איתו רק כדי להוכיח משהו לעצמך?
(אין לי תשובות בשבילך. אני מעלה שאלות כדי שיתעוררו אצלך מחשבות)

אני ממליצה לך לקרוא חומר על תלות co dependency באתר drirene.com
כמו כן אני ממליצה לך לקרוא את לבסוף מוצאים אהבה (הדף באתר והספר)
ואני גם חושבת של אורנה וצפריר שפרון יהיה מה לתרום לך.
בהצלחה!

נאמנות מינית

אך יום למחרת מכיוון שהוא מאוד רצה בקשר שלנו והרגיש שככה אי אפשר לבנות קשר אמיתי אליו אנו שואפים, הוא סיפר מיוזמתו על המעידה שלו.
ומכאן בסופו של יום הוא לא בגד בך.

בייחוד כשזה קרה רק אחרי 4 חודשים לחברות שלנו, ועוד לא נישאנו בכלל, אז מה יהיה כשנהיה 10 שנים ביחד...
דווקא לאחר ארבבעה חודשים היה אמור להרגיע אותך. שעוד לא ידע כמה אוהב ומחוייב באמת ונדרש לקשר מיני עם אחרת על מנת לברר את זה.

ראי,
נראה שבתוך תוכך אינך מוכנה לעבור לסדר היום.

כאן, אומר כמה דברים שעשויים להקפיץ אותך, ובכל זאת יש לאומרם.

הרבה יותר קל להתפתות לבגידה מינית ממה שנראה לך. גם את. גם כל אחד ואחת כאן באתר או על פני הכדור הזה - כל מה שצריך זה נסיבות מתאימות. כאן, כל הכחשה היא הכחשה עצמית.
תמיד שותפים לבגידה שני בני הזוג. שכן, כאשר נמצאים מסופקים מינית - יהיה זה קשה מאוד להמציא נסיבות מתאימות לפיתוי חיצוני.
היות ואת אינך רואה את חלקך באותה בגידה (ואפילו היה מזערי), ואינך יכולה לקבל אפילו את אותה בחינה עצמית שעשה לעצמו היות ונבהל מאהבתו אלייך ומהקשר המחייב אליו הוא רוצה להכנס, את נכנסת לקנאות קיצונית.
אילו היה בוגד בך באמת, היה מסיים אתך את הקשר מיד כשחזר לארץ מתוך זה ש"אינו יכול להמשיך לאחר שמעד", זו היתה בגידה מפוארת.
תברכי על מה שיש לך, ובמקום לדאוג שילך לאחרות, דאגי להיות מספיק שלו, להתמסר ולקבל ממנו. שאם לא תנהגי כך, את עשויה לאבד אותו. לא תוכלי להמשיך לנפנף בבגידה הזו כלפיו או כלפי עצמך. אם תנהגי כך, אין ספק שהוא יפול שוב - את הרי לא תניחי לו עד שימעד שוב, ולו על מנת שתוכלי להיות צודקת. זה מה שאת באמת רוצה?

לא ארחיב מעבר לכך, נראה שזה מספיק.

< אם את עדיין מעוניינת ניתן להרחיב אל הדרך להשתחרר מקנאות (אהבה הזכרנו כאן? - זו המעניקה ומרחיבה את הלב) >

וקשה לי מאוד באמת לוותר על מה שקרה ולהמשיך הלאה
בעיני, את לא צריכה להתנצל על זה שמשהו קרה והוא מפריע לך. ואולי למדת מכך לא רק עליו, אלא על עצמך - שאינך מוכנה לקשר שאינו בלעדי ונקי.
בעיני הדרישה העצמית לבדיקת ציציות כלל לא מחוייבת או אפילו רצויה - די בכך שזה מפריע לך. אפשר להשתמש בתחושה הזו כמדריכה וללכת איתה.

ובקשר לאחריות שלנו על בגידות של בני-זוגינו - אני לא מרגישה שזה מנחה או 'עובד' בשבילי, בחיים שלי. אני בעד פרימיטיביות בתחום הזה: או שאתה פה או שאתה לא פה, ותדע מראש שאין מחילה. וזה הדדי לגמרי. לא תיאמנו את זה אף פעם -אבל אני חושבת שגם בתחום של סמים זה ככה - לא הייתי רוצה לחיות עם משהו שמנסה או מתפתה לסמים.

הרבה יותר קל להתפתות לבגידה מינית ממה שנראה לך
דווקא מפני שקל להתפתות אפשר להיות מאוד ברור, כי זה לא משתנה מבחינת הרגשתי ואין הקלות אם, היפוטתית, הייתי בחו"ל כמה ימים או פגשתי את מיק ג'אגר במעלית

לא הייתי רוצה לחיות עם משהו שמנסה או מתפתה לסמים
ואת חיה עם מישהו כזה. כלומר, אם אי פעם לקח תרופה = השתמש בסמים. תרופות למי שאינו יודע הן סמים.
אלכוהול הוא סם, יין גם הוא סם.
רוב המכורים לסמים קלים וקשים הם אותם שמשתמשים בסמים חוקיים, אלה שהפושרים שלהם הם הרופאים. זה שרופא אומר לקחת סמים זה בסדר, הסמים האלה שקוראים להם תרופות משווקים באופן אגרסיבי. שווק שמגביר את הצריכה באופן דרמטי. עולם מכור לסמים.
לכן, את חיה עם מישהו שמשתמש בסמים, בעל כורחו.

ובקשר לאחריות שלנו על בגידות של בני-זוגינו - אני לא מרגישה שזה מנחה או 'עובד' בשבילי, בחיים שלי. אני בעד פרימיטיביות בתחום הזה: או שאתה פה או שאתה לא פה, ותדע מראש שאין מחילה. וזה הדדי לגמרי.
אם כך הם הדברים, בלי כל התייחסות להשלכות של פרידה בשל בגידה מינית (האם הפרימיטיביות עובדת גם לגבי בגידות שאינן מיניות?), הרי שאין הבדל גדול בין זה שבגד - אשר עשה באמת מעשה נורא שעליו לקחת את האחריות על תוצאותיו מראש, ובכל זאת "נפל" או התפתה מבלי לחשב לרגע על התוצאות - לבין התגובה החד משמעית שאיננה לוקחת בחשבון את המכלול ואת התוצאות.
אין הדברים פשוטים. בהכחשה או הדחקה של חלקו של הנבגד/ת בבגידה עצמה, איננו מקטינים מאותו חלק אלא רק מסתירים אותו. והוא יבוא לידי ביטוי עם בן/ת הזוג הבאים, ואז? שוב תהא פרידה מתוך חוסר נכונות לראות את החלק של הנבגד/ת?
לכן, הכחשה שכזו איננה גישה פרימיטיבית, אלא משמשת כגורם מנציח.

הרחבת המבט אל מארג זה של יחסי גומלין, עשויה להניח אפשרות לנאמנות מתוך ריסון בלבד, מאידך איננה יכולה לשלול את היבטיה כנאמנות העולה מתוך התנסות ולמידת מידה אישית.
כך גם אמונה. שעשויה לבוא מתוך החלטה, ובמקביל עשויה לעלות מתוך אותו אימון מתמשך הכולל גם היבטי כפירה וגם היבטי אמונה. ומתוך האימון עולה אמונה הכוללת גם את הגוף. במובן זה שהגוף גם הוא למד את מה שהשכל הסיק, שהלב יכול להכיל את תבונתו מתוך המתבונן החומל, כדרך האהבה.

אין כאן העדפה, כל דרך לגיטמית, כל גישה לגיטימית, פנימה והחוצה.

ולעניין האין מחילה. מחילה אם כן קיימת בעבור הגבר מצד האשה רק בגופה שלה. שכל פניה אל מחילה אחרת מונעת את מחילת אשתו.

במקרה הזה, נבגדת, אם את עוד קוראת,

האיש שלך, פגש את אהבת חייו לפני ארבע שנים, הוא התאהב עד מעל האוזניים, הוא מצא את הצד השני שלו, את פניו הנקביים.
והוא היה המאושר שבאדם, והוא רצה להכיל אותך ולהיות מוכל בך, והוא חש שהוא מצא את האמא של הילדים שלו.

ואז, הוא נסע לחו"ל, והוא לא עמד במבחן, כי אותה התפעמות העלתה גם את החשש, איזה ספק התגנב ללבו, אולי הוא מתחייב מוקדם מדי, ואז, צצה לו הזדמנות, ככה, לבדוק אם את שווה את זה.
והוא בדק, והוא הבין שאת שווה את זה, ואפילו הרבה יותר מזה. וכשהוא אמר לך בטלפון משם, מחו"ל הוא באמת התכוון לכך שהוא אוהב אותך.

כאן, נראה שהיה עליכם לברר את סוגיית הנאמנות הזוגית כבר בתחילת יחסיכם.
בירור שכזה, בעוצמת האהבה שביניכם, היה נדרש להיות "על אמת".

אם תתבונני על הבגידה הזו מהזוית הזו, יתכן שתראי שאם באמת היה עליכם לברר את זה - הרי ששניכם "שותפים לדבר בירור".
שאם לא הוא היה בוגד, יתכן שאת היית צריכה לבגוד, או שהשאלה הזו היתה מרחפת כל הזמן בראשך או בראשו, כמחשבות פנימיות וסודיות כביכול. בעוד היום לעניין הנאמנות המינית אין כל ספק. הכל ברור ונהיר ומקובל.

כאן, על פני לרגוז שוב ושוב ולקנא יהיה נכון לכרות ברית מחודשת.
לב הברית הזו אם כך יהיה השקיפות.
שאתם מתחייבים להיות שקופים זה לזו.
ולהיות מוכנים לשלם את המחיר. שכן הוא יכול לספר לך שהוא חושק במישהי, או אפילו שהוא רוצה אותה, ומכאן מתחיל בירור מחודש. או לחילופין את או האשה עשויה לספר לאיש שלה דברים שהוא באמת עשוי להרגיש מאויים.
עד שהדברים מתאזנים.
והאיזון עולה מתוך אותה מחוייבות. אותה מחוייבות שבן זוגך כבר לקח על עצמו מזמן, אז, כשנפרד מהספרדייה הזו, אז גמלה בלבו המחוייבות הזו.
ומי שקשה לה להתחייב זו את.
שמפחדת כביכול מהעבר, ומשליכה על העתיד את פחדיה.
התחייבי: להאמין ולהיות נאמנה.

והרוב יבוא על מקומו בשלום. ויהיו עוד אכזבות, ומאבקים, וקשיים, וימים קשים, אבל יהיו גם חיים שלמים של אושר, והרמוניה, וסקס כזה שהוא לא יחשוב בכלל על אחרת ואת לא תחשבי על אחר - מה שנקרא חיי מין מספקים, ואותה יצירה מופלאה שהיא תוצאה טבעית למעשה האהבה, תיוולד לך ולבן זוגך בדמות הדור הבא, שיהיה יצירה ייחודית וביטוי מדהים של הזוגיות הזו.

על פני להטיף מוסר, להתייסר - התמסרות.

התמסרות אם כך, היא אם הנאמנות.

האם הפרימיטיביות עובדת גם לגבי בגידות שאינן מיניות?
במקרה שלי - עד כה לא. אין גם משטרת מחשבות.

צפריר ושאר חברים וחברות, תודה רבה על תגובתכם הנוגעות ללב.
אני הבנתי שאני לא סלחתי וויתרתי על הכעס ועל מה שקרה. אכן, אני משתמשת באירוע כנקודת זכות לטובתי בריבים או במצבים של קנאה, ונותנת לעצמי לגיטימציה לעשות דברים.
אני מבינה שזו לא הדרך לבנות קשר אמיתי אלא סיבה לארוע נוסף בעתיד חס וחלילה. הוא אמר לי כשזה קרה אם אני נותנת בו אמון מלא שלא יהיו עוד אחרת. והיה לי מאוד קשה לומר לו בעיניים עצומות "כן!". אמרתי לו שעד שהפצע יגליד יקח עוד זמן. ושהאמון שננתי בו ללא כל סייג כשהוא נסע לחושפה שלא יהיו אחרות ו/או האמון שנתתי בו בכל התקופה שהיינו לפני הנסיעה נפגמה, ושאני צריכה לבנות אותו מחדש.
אני מבינה שאני זו שלא רציתי להתחייב ושמפחדת פחד מוות מקרות ארוע נוסף כזה. אפילו בכתיבת השורות האלה לאחר ההצעה של צפריר על הברית של שקיפות עולות בי צמרמורות ופחדים, חרדת נטישה, וחוסר ביטחון... אני חייבת לומר כאן שבן זוגי הוא אוהב נשים ונשים אוהבות אותו. אומר תמיד כשמציץ לעבר בחורה יפה "בחור נאמן מרחרח בחוץ ואוכל בבית". לכן יהיה לי מאוד קשה עד מאוד ליישם את הברית...
לעניין הסקס. אחרי כ"כ הרבה בעיות שהיו בתחילת המערכת בנוגע לסקס, היום יש לנו סקס שעוד לא היה לנו כמותו מעולם כולל כל האקסים/ות שהיו לכל אחד. בתחילת הקשר אני כל הזמן אמרתי לו שאינו עושה איתי אהבה אלא סקס. לא הרגשתי את החיבור העמוק של שני אנשים שאוהבים באמת ומתעלסים. מאוד אהבנו אחד את השני מהתחלה ידענו שזהו נגמרו המסעות לחיפוש האחד או האחת. אבל כמו שאמרת, צפריר, הוא נבהל מההתחייבות(בדיוק נפרד מהחברה לשעבר ונפגשנו די מהר אחרי כן), שקשה לו לקבל את העובדה שהוא כבר לא יוכל "לכבוש" אישה אחרת ולקבל את הריגוש, ושהוא בחור צעיר(28) ויפה וצריך להתישב עם אחת בלבד. אבל היום אנחנו עושים אהבה ומגיעים לרמות גבוהות בסקס.
אני יכולה לראות שבזה שהוא אמר לי יום למחרת מיוזמתו שהוא מעד, כי אינו יכול להמשיך לחיות עם שקר או סוד בינינו כי הוא באמת מאמין בקשר אמיתי וכנה, הוא לא בגד ,כמו שאמרת, צפריר.
אני בעצמי רציתי להחזיר לו כמה וכמה פעמים שכן ההזדמנויות לא מפסיקות להגיע. רק כדי להרגיש עם עצמי, ולא לספר לו בכלל, שאני שווה גם. לאגו שלי, לביטחון העצמי שלי. אבל למזלי לא עשיתי את זה. ולא אעשה לעולם, זאת חטא הכי נוראה בעיני בין בני זוג, ולכן לא אלכלך את ידי בזה. עדיף להיפרד.
ושוב תודה על התיחסות שלכם! ממש ממש חיזקתם אותי.
התמסות ונאמנות. אני רוצה לעבוד על זה.

נבגדת,
אבל למזלי לא עשיתי את זה. ולא אעשה לעולם, זאת חטא הכי נוראה בעיני בין בני זוג, ולכן לא אלכלך את ידי בזה. עדיף להיפרד.

הניחי לעבר בבחינת לא עשיתי את זה_ , ולעתיד בבחינת _ולא אעשה לעולם

עדיף להפרד? באמת? האם היית מעדיפה שתיפרדו אז. שתהיי היום עם מישהו אחר?

על פני להבטיח הבטחות לעצמך ולבן זוגך לגבי העתיד. התמסרי אליו בהווה, תיהני מההווה, ותהני מכך שגם כאשר נשים אחרות מדליקות אותו, הוא בא אצלך, כי כך הוא רוצה באמת. לא מתוך אידיאל כזה או אחר.

הסיפור ההוא נגמר. הבטיחי לעצמך שזה נגמר. אם לא תצליחי על אפך ועל חמתך יהיה עליכם להתמודד עם שאלת הנאמנות המינית לנצח.

לכן, על פני הצהרות אמונים מיותרות שרק מעלות את הפחד משבירת ההצהרה הזו מראש, עדיף שתקבלי שזה הוא בן זוגך - על הטוב והרע שבו, וגם אם יופיע מולך יום אחד איזה אביר מקסים שלא תוכלי לעמוד בפנייך - הוא יהיה שם, אוהב ותומך, ולהפך.

זו מחוייבות. זו הכוללת את כל האפשרויות, או את מירב האפשרויות. שאם את תלויה בנאמנות המינית, ונדרשת בגידה - תעלה בגידה לא מינית.

ושהאמון שננתי בו ללא כל סייג
אם ללא כל סייג, אז מה את מלינה?

האמון המלא לעולם כולל את אפשרות שבירתו ושיקומו.

נבגדת יקרה, קראתי את מה שכתבת, ולצערי אני עברתי את אותו הסיפור כמוך.

בן זוגי נסע לנסיעת עסקים ושם זה קרה, וכמוך נבגדת, האינטואיציה הנשית אמרה לי משהו מסריח(תרתי משמע) עולה ממנו. ואכן הוא גילה ביוזמתו על המקרה הכאוב.
מאז עברו שנה וחצי לחברות שלנו וממשכים הלאה. לי, לא כמוך אין קנאה חסרת תקדים, אך אצלי זה יוצא בהתפרצויות זעם בריבים שלנו.
אני באופן בסיס בן אדם מאוד רגוע, כל מי שאני משתפת את ההתפרצויות שלי לא מאמין לאוזניהם, שכן אני אדם שלו ושקט.
ההתפרצויות מתבטאת בהריסת חפצים וזריקתם, הרמת קול, לעיתים אני מתוך בכי מרביצה לו בכעס...
לפני קרות הארוע לא היו לנו ריבים הכרוכים בהתפרצויות כאלו שלי.
אני הולכת לטיפול כבר כמה זמן וזה מאוד עוזר, ואני ממליצה לך נבגדת לטפל בעצמך בנוסף לטיפול זוגי ביחד.

אני בניגוד אליך, נבגדת, הלכתי ועשיתי את המעשה הנורא עם מישהו אחרי שהוא סיפר לי.... ואין לי אומץ להגיד לו, לבן זוגי, על החטא שעברתי, על המעידה...
אני מודעת שעשיתי את זה מתוך להעניש אותו בשקט מאחורי הגב, לתת לעצמי ביטחון עצמי שהנה גם אני יכולה לעשות את זה, וגם מתוך הרס עצמי.
אני יודעת שאני צריכה להיות חזקה ולומר לו, אך עדיין לא אזרתי אומץ לקום ולומר על מעשיי...

שלום נבגדת
אני לא יכולה להגיד לך מה הייתי עושה במקומך, ואני יודעת שזה מאוד פוגע, אני רק יכולה לספר לך משהו עליי:
יש לי חבר כבר הרבה זמן, וכשהוא השתחרר מצבא קבע הוא נסע לטיול אחרי צבא, לא ידעתי בדיוק לכמה זמן הוא נוסע, אך לפני הנסיעה החלטנו שמה שנעשה כשהוא בחו"ל לא נחשב בגידה (וזה לא קל להגיע להחלטה הזו), מכיוון שאני יודעת שבאוירה של טיול, רחוק מהבית מאוד קשה לשמור, ולא מכיוון שהוא כזה שכל הזמן מסתכל על אחרות, אלא מכיוון שזה טבע האדם, ואני לא יכולה להגיד לך שלא איכפת לי שהוא היה עם אחרות, אבל אני חיה עם זה
ומעבר לזה, אני חושבת שלכל אחד יש איזשהוא דפקט. הדפקט של החבר שלי זה שבטיול הוא היה נאמן לי, ואני יכולה לחשוב על דפקטים יותר גרועים בבן זוג.

איך נבגדת יכולה מעתה לסמוך עליו באמת ובתמים? הרי קל לומר "לשים את כל זה בעבר, להתמקד בהווה, וליצור מחוייבות לעתיד היחסים", אבל איך מיישמים?

היא לא יכולה. היא יכולה לסמוך עליו רק בעניין אחד שבו הוא הוכיח כבר שהוא עומד בו - שיספר לה ויהיה גלוי לב אתה ללא כל פחד.
ואמון בונים בעבודה משותפת.
עבודה שדווקא לאחר בגידה ניתנת למודעות גבוהה יותר ולעומקים שלא היו שם לפני כן. זה לא שאני ממליץ על בגידה כמנוף, אבל אם כבר התרחשה בגידה הרי היא עשויה להיות מנוף מצויין לבניית אמון.
בניית האמון לאחר בגידה מחייבת הרבה עבודה זוגית ואישית. עבודה זו ייחודית לכל זוג וזוג ולכן ניתן רק להמליץ על מכנה משותף אחד שנדרש כאן:

ש ק י פ ו ת

(וזה מכוון גם אלייך עוד נבגדת).

ולעניין עמדתך, את תעיפי אותו מכל המדרגות אפילו אם יתאהב במישהי גם ללא מין ביניהם?
ומה על האפשרות שיתאהב במישהי - ויעיף אותך מכל המדרגות עוד לפני שנגע בה?
ומה על האפשרות שאת תתאהבי במישהו? זה בידייך? זה נתון להחלטתך?

מכיוון שאני יודעת שבאוירה של טיול, רחוק מהבית מאוד קשה לשמור

סליחה?! בעלי היה לבד כ - 5 חודשים, אני לא הייתי בבית (מסיבות בריאותיות), ולא הייתי כלל בעיר. הוא יכל לעשות מה שרצה, היה לו בית לבד, הוא היה סטודנט, אחד שבנות כן מסתכלות עליו... ומעולם הוא לא הסתכל על אחרת!
היתה סטודנטית אחת ששמה עליו עין, הוא פשוט ניתק את הקשר איתה! אפילו לא שלום! וכל זאת רק כדי שלא יגיע למצב שעלול לקרות בו משהו!

וזה עוד היה בתקופה הפחות טובה שלנו כזוג.

את תעיפי אותו מכל המדרגות אפילו אם יתאהב במישהי גם ללא מין ביניהם
נכון שזה מכוון ל נבגדת, אבל תשובתי שלי היא: כן! כן! כן! לא הייתי מסוגלת לתת לו חיבוק, שלא לדבר על יותר מכך, אם אדע שבמקום לחשוב על אשתו הוא חושב על אחרת...

זה נתון להחלטתך?
פעמים רבות כן. אני לא מסתכלת על גבר אחר כגבר, בשבילי יש גבר אחד בעולם, כל השאר קופים (ויסלחו לי הגברים שקוראים זאת...). גם עבור בעלי אני האשה האחת בעולם, וכל השאר קופות. כשבאים מנקודת מבט כזו, אין כמעט אפשרות להתאהב באחר, במי שאינו בן זוגך. ואם זה קרה, הרי לא התייחסת באמת בצורה זו לבעלך, וכנראה שלא באמת חשבת שכל השאר קופים.

דבר נוסף, כשהבעל/האשה מגיעים הביתה לאחר יום עבודה, ומוצאים בן זוג מחייך, אוהב, ששואל "איך עבר היום" וכו', הם מרגישים כל כך טוב בבית עד שאינם רוצים כלל להסתכל לכיוונים שונים. לעומת זאת, כשמגיעים הביתה וקבלת הפנים היא: אוף, אין לי כוח, הילד עשה כך וכך, השכנה אמרה כך וכך, וכו' - למי יש חשק לחזור הביתה?! מגיעים למשרד, שם יש עובד/עובדת שמחייכים אליך, שכיף לדבר איתם, אתם נהנים לשבת ביחד, ומפה ועד ל"מעידה" - הדרך מאד קצרה.

כן, זה נתון להחלטתי. אם לא אראה אף אחד חוץ מבעלי, לא יווצר מצב כזה. אם כל הזמן אגיד לעצמי שאני אוהבת את בעלי, שבעלי הוא היחיד בשבילי,הוא אכן יהיה היחיד בשבילי.

אמא של,

_זה נתון להחלטתך?
פעמים רבות כן. אני לא מסתכלת על גבר אחר כגבר, בשבילי יש גבר אחד בעולם, כל השאר קופים (ויסלחו לי הגברים שקוראים זאת...). גם עבור בעלי אני האשה האחת בעולם, וכל השאר קופות. כשבאים מנקודת מבט כזו, אין כמעט אפשרות להתאהב באחר, במי שאינו בן זוגך. ואם זה קרה, הרי לא התייחסת באמת בצורה זו לבעלך, וכנראה שלא באמת חשבת שכל השאר קופים._

אפילו את, שדברייך כל כך נחרצים, מציינת ש "פעמים רבות כן". כלומר לא תמיד.
לעניין כל הגברים האחרים שבעבורך הם קופים.
ובכן הם לא. כל הגברים האחרים הם גברים. וכל אחד מהם הוא גבר. לפחות כפוטנציאל וגם בעבורך.
אבל, אם כך סדרת לעצמך את האשליה, וזה משרת אותך ואת השליטה בעולמך, אשמח להחשב כקוף. ועכשיו אני מגרד בראש, ככה מעל הפדחת, עושה פרצוף של קוף וחושב לעצמי, איזה קוף אני בוחר להיות?
בבון? גורילה? שימפנז?

ומעולם הוא לא הסתכל על אחרת!

לא הסתכל? לא עלתה לו אף מחשבה על מין עם אחרת? מעולם? אולי כי כולן נראות לו כקופות?
אם כך, באמת לא התחתנת עם גבר. אולי עם מלאך? או משהו דומה.
ומכאן אני יכול להבין מדוע אנחנו נחשבים לקופים.

ארחיב בעניין בנית האמון המחודש.
ראשית יש לקבל החלטה של רצון לאמון. אז מתקבלת החלטה של אמון. כפשוטו, ואז מתחיל האימון לאמון.
אימון זה כולל היבטי סליחה. סליחה לבוגד, סליחה לנבגד. שנדרש הנבגד לסלוח לעצמו על כך שהיה שותף מלא לבגידה. שותפות מלאה זו קיימת מאליה, כשלרוב היא נסתרת מעיני הבוגד והנבגד.
מכאן, כוח הסליחה העצמית מאפשר את כוח הסליחה כלפי חוץ.

כאן, יש לקבל את הזמן כגורם מכריע בתהליכי החיים. שהנפש נזקקת לזמן להבשלתה וללמידתה את היבטי הסליחה והמחילה.

מעבר לכך יש לקבל את העובדה הפשוטה:

לא ניתן לערוך שינוי מבלי להשתנות!

אה, ואהבה, אהבה, אהבה,

על כל היבטיה.

לצפריר,
אני הבנתי ממה שכתבת שהנך מטפל זוגי. אנחנו מדברים הרבה זמן על טיפול זוגי, והייתי רוצה לאור הגישה שלך בדף הזה, שאני מאוד מתחברת אליה, ליצור איתך קשר ולבוא אליך לטיפול ביחד עם בן זוגי. האם זה אפשרי?
תודה.

לעניין הבחירה והתמסרות - אני מסכימה איתך צפריר על כך שאינני התמסרתי לחלוטין לבן זוג שלי בעוד שהוא עשה את העבודה מזמן, לאחר הארוע בדרך מביכה אומנם. העבודה קשה כ"כ, הקנאה מתצרת לה מתי שבא לה ואיפה שבא לה. (אני יכולה לקנא מכלבה שהוא מלטף באהבה מלאה...

).
ואמא של - אני מבינה אותך על ה"כעס" שבך, ואומרת איך אני יכולה להישאר איתו אחרי דבר נבזי כ"כ... אני גם הייתי בדעה זו(למרות שמעולם לא עברתי דבר כזה בחיים) עד שפגשתי את אהבת חיי. זה משהו מעבר לזה. אני איתו כי הוא האיש שלי.

אם כך, באמת לא התחתנת עם גבר. אולי עם מלאך? או משהו דומה.
ההיפך. התחתנתי עם גבר אמיתי.

אמא של,
אם כך, אנחנו אם תרשי לי להכליל את כל הקופים, לא גברים בכלל.
אז אין לך בכלל בעיה כמו שאמרת, איך אפשר לרצות גברים אמיתיים אחרים כשאין מבחינתך. אבל, מתוך השלמות והמושלמות של מעכת היחסים שלכם - מדוע בכלל נכנסת לדף הזה? ואיך את יכולה לעזור לכל הקופות והקופים? אלה שמתנהגים כבני אנוש, על חולשותיהם ועוצמתם.

הרי הגברים הלא אמיתים נוטים לראות בנשים גם אובייקט מיני, ולא סתם קופות, כלומר לפחות החלק הזכרי של הגברים האלה, וכך גם אלו הנשים שיש להן נטיה להמשך לגברים (זכרים-קופים).
אבל, אוקי, אתם האידיאל של הזוגיות. ניקח אתכם כמודל לשאיפה. למרות שאינכם מייצגים אלא פן אחד, צר ונדיר של האנושי, או הזוגיות האנושית.

בינתיים, הרשי לנו להתפלש בקופיות שלנו ולהתחבט ביסורי הנפש של הנחותים והמתפתים. תודה.

נבגדת,
ראשית, איני מטפל זוגי אלא אורנה ואני מטפלים זוגיים.
על מנת לברר עניין פני דרך "כאן" [email protected]

אבל, נראה לי שיהיה זה נכון דווקא להתחיל עם פרחי באך. במיוחד בעבורך.
הכנסי לשם, קראי את דפי הארכיון שמצויינים שם ואת הגדרות פרחי באך, תמצית מס' 15 עשויה להניח לך רגיעה ולהיות קביים זמניות למצוקתך, עד שימצא אצלך הפתח.

לא הסתכל? לא עלתה לו אף מחשבה על מין עם אחרת? מעולם?
חשבתי על השאלה הזאת של צפריר. בעקבות הדברים שנכתבו כאן, הגעתי למסקנה שאני לא מפחדת מזה שאני או בעלי נסתכל על מישהי/מישהו ותעלה אצלנו מחשבה על מין. מה הבעיה עם מחשבות? יש לנו כל מיני מחשבות בראש (למשל, יש אנשים שכשאני רואה אותם בטעות בחדשות - בד"כ אני מקפידה להמנע מלראות - ישר אני חושבת על דברים מאוד רעים, שבחיים לא אעשה וגם למען האמת אתנגד לעשייתם גם על ידי מישהו אחר).
מה הבעיה עם מחשבות?
המעשה - הוא הקובע.

וצפריר, הלו! נשמע כאילו נעלבת מזה שאתה כלול בכלל הקופים משום שאינך בעלה של אותה אחת. בתור קופה, אני ממש מאמינה שאני קופה ואין לי שום בעיה עם זה.

צפריר
אני עובדת במקום אליו מגיעים זוגות רבים בעלי השקפת עולם כמוך - בבית הדין הרבני. רבים אמרו - מעידה חד פעמית, אני מצטער/ת, לא אחזור על זה שוב. בן הזוג סלח, ומשום מה שוב חזרו אלינו - עם מעידה "חד פעמית" נוספת. רובם מתארים מצב די קבוע: היה לא טוב בבית, פגשו מישהו/מישהי שהיה "כיף" לשוחח איתה, ומכאן - הדרך קצרה. מה יבטיח לי, אם הדבר היה קורה לי ולבעלי, שהוא לא ימצא שוב מישהי ש"כיף" לדבר איתה?
מי יבטיח לי, שאם אסלח לו הוא לא יחזור על זה שוב?

החלטנו, אני ובעלי, לשים משקפיים על מנת לא לתת פתח ל"מעידה חד פעמית". ייתכן וזה נשמע חסוד מידי, או "נעלה מידי". לדעתי - זו הדרך הנכונה. עבורנו חיי המשפחה הם הדבר החשוב ביותר, ונעשה הכל על מנת לשמר אותם. אם זה כולל "לשים משקפיים" - וודאי שנעשה זאת, ואכן עשינו זאת.

בעבודה שלי נמצאים בחורים צעירים (בגילי), נוח לי לדבר איתם, נעים לדבר איתם, אבל רק כי אינני תופסת אותם כגברים, אלא כסתם אחד שנמצא מולי, "חפץ" (אם אפשר להתבטא כך בלי להשמע בוטה).

מתוך השלמות והמושלמות של מעכת היחסים שלכם
מי אמר שמערכת היחסים שלנו כל כך מושלמת? תמיד יש מריבות, ויכוחים, כמו בכל משפחה נורמלית.אבל, דווקא בגלל ה"משקפים" האלו, הויכוחים והמריבות לא גורמים לנו לחשוש מבגידה, מהסתכלות לכיוון אחר. אני די בטוחה, שרוב אלו שנבגדו ע"י בן/בת הזוג שלהם, חששו לאחר מריבה שיקרה דבר כזה שוב.

לנו אין את החששות האלו.
אולי אני קיצונית בדעותי, ודעות אלו לדעתך שייכות לדור אחר, רחוק מאד, אבל עדיף להיות קיצוני לכיוון הזה מאשר לכיוון השני.

בשמת,
חס וכרפס. לא נעלבתי היות ואני יכול להיות גם קוף. איני מעוניין כלל וכלל להיות במקום של אמא של.
כל אחד מאיתנו שם לעצמו פילטרים, אחרת היינו באמת מתנהגים כמו בעלי חיים - לא שומרים על נאמנות מינית ומקיימים יחסי מין בהתאם לייחום (פעמיים שלוש בשנה עד לכניסה להריון בעבור הנקבה ולא הרבה יותר מזה בעבור הגבר שהיה עליו להלחם בעבור כל הזדווגות עם שאר הגברים).
אבל, גם כאשר אותו 'גבר אמיתי' מפלטר את כל נשות העולם לקופיותן (מה שנקרא קופה רושמת), עצם ההצהרה כי הוא מעולם לא הסתכל על אחרת, מצביעה על כך שאין כאן אלא הכחשה והתכחשות מהסוג הנעלה של המלה.
כאן, היות ואין בכוונתי להתנצח עם הכחשה עצמית, והיות ויתכן שאין כאן הכחשה אלא שהזוג הזה באמת הגיע לדרגת סינון כזו שאין אף קופה בשטח שיכולה לעורר את ה'גבר האמיתי' מבחינה מינית ולהפך, והיות ועולה לפני החשד שתמיד עולה אל מול נחרצות שכזו אשר מקדשת נאמנות זוגית על פני נאמנות אישית, לעצם היות האדם בן-אדם: הגבר גם כזכר והאשה גם כנקבה, עולה בקשה מהזוג המושלם להניח לנו, הקופים הפשוטים להתחבט בבגידותינו ובהתפתותינו.
שהרי ממקום מושלם זה שאמא של מציגה - אין לה מה לתרום לשאלת הבגידה שנדונה כאן, מלבד אולי להעצים רגשות אשם אצל מי שממילא חש אשם.

לכן, לא נעלבתי. ממש לא. אשמח להיות לה לקוף לאמא של, וגם אם היתה עומדת לפני הבחירה להיות "קוף" כמוני כמוך או "אדם" כמו ה'גבר האמיתי' ו'האמא של', הייתי מצדד ובוחר בהיבטי הקופיים. בהחלט. ללא היסוס.

אמא של,
תיארתי לעצמי שאת עובדת או קשורה לממסד הרבני ואת נתקלת בזוגות וכן הלאה..
התייחסותי לדברייך נובעת בעיקר מתוך ה מעולם שציינת לגבי בעלך.
צר לי, את אולי מאמינה לו לעניין זה - אני לא. לתפישתי - זו ההתכחשות העצמית הגרועה ביותר.

לעניין זה של נאמנות מתוך ריסון התייחסתי כבר בעבר.

כעת, שוב ושוב זה קורה - אנשים עם השקפה "מרסנת" או מחייבת ריסון, באים ומניחים לכאלה שמעדו את דרכם האישית ובמה הם תורמים בדיוק לעניין?
בכלום.

היות ואנחנו מטפלים זוגיים, והיות ואני מכיר לא מעט סיפורי בגידה, התרשמותי האישית היא שאין לכם אפילו שמץ של מושג כמה זוגות שורדים בגידה, מינית ושאינה מינית (שהרי ניתן בהחלט לבגוד כלכלית, חברית, ועוד סוגים שונים של בגידה באמון), וכמה זוגות אפילו משתמשים בבגידה כמנוף להעמקת היחסים ביניהם.

מעבר לכך, הגישה הזו שלך אשר אותם משקפיים מסמאות את עיניכם מרצון גורמת להרבה בעיות בין זוגות מתוך המחוייבות להתכחשות העצמית הזו.

כאן, על פני להאדיר את הבגידה כמעשה רצוי, מה שתמיד יש מי שמוצא בין מילותי, הנני נקרא לעודד את אלה שהתרחשה אצלם בגידה ולהניח להם את האפשרות לעבור את האירוע הזה ולהפיק ממנו את המיטב.

בגידה, כמו כל "פתח יציאה" היא מעשה שמגובה הן על ידי הנבגד והן על ידי הבוגד.
וכאשר היא מתרחשת היא צורך משותף של בני הזוג.

אלא שכל מיני צוויים חברתיים ודתיים ותפישות או אמונות מתחסדות אינם משאירים בידי הזוג הזה שחווה את שבירת האמון, מי יודע מה ברירה.

כל אותה נחרצות - בגידה מינית והוא עף מכל המדרגות או היא עפה מכל המדרגות - היא היא הבעיה. במיוחד שלעתים הבגידה המינית היא המוצא היחידי לאותו זוג על מנת לברר עניין. בירור שבסופו או שעולה פרידה או העמקה של היחסים.

כבר פגשתי זוגות שלא מקיימים יחסי מין שלוש או ארבע או חמש שנים - ועדיין לא מרשים לעצמם להיות נאמנים לעצמם.

איך אמרתי פעם לזוג כזה - שלוש שנים בלי יחסי מין? ושומרים על נאמנות מינית? שניכם?
עדיף כבר שהיתה אצלכם איזו בגידה עסיסית שהיתה מזעזעת את אמות הסיפים.

ובסופו של דבר - גם לא קיימו יחסי מין לאורך שנים וגם הנאמנות המוטרפת הזו היא-היא שהובילה להיפרדות ולגירושין.
לכן, כל מקרה לגופו, כל בגידה וצורתה.

ובגידה, אם יש צורך לחזור על זה היא הסתרה.
בגידה עצמית היא הסתרה מעצמך.
בגידה בבן/ת זוג היא הסתרה ממנו/ה.

צר לי, את אולי מאמינה לו לעניין זה - אני לא
אולי זו הבעיה, אני אכן מאמינה לו. אילולי הייתי מאמינה לא הייתי איתו. כפי שאמרתי, אם הייתי חושבת שהוא מסתכל על אחרות, לא הייתי יכולה להיות איתו.

או אולי הבעיה שאתה לא מאמין. אולי בגלל אי אמונה זו, מגיעים לכל כך הרבה מקרים של בגידות, בגלל שאדם לא מאמין שאפשר לחיות כך, שאפשר לא להסתכל על אחרות.

שאפשר, כשהולכים ברחוב, להוריד את המשקפים (האמיתיות...) כדי לא לראות את אותה בחורה שהולכת בלבוש די מינימלי.

אולי הבעיה היא, שציבור שלם כיום אינו מאמין שאפשר לחיות בלי לבגוד, בלי להסתכל על אחרות, פשוט להיות עם אשתך בלבד.

אולי הבעיה היא, שמטפלים זוגיים רבים כשנתקלים במקרה בו אחד מבני הזוג בגד, הם פעמים רבות מייעצים לבן הזוג השני לבגוד גם הוא כדי להשיב את האמון, או סתם כדי לנקום.

_איך אמרתי פעם לזוג כזה - שלוש שנים בלי יחסי מין? ושומרים על נאמנות מינית? שניכם?
עדיף כבר שהיתה אצלכם איזו בגידה עסיסית שהיתה מזעזעת את אמות הסיפים._
לזה בדיוק התכוונתי, ורק חיזקת את דברי.

אמא של,
מה את מציעה?
יש כאן נושא והנושא הוא בגידה. כזו שמתרחשת למרות הכל.
אז מה את מציעה?
להתווכח איתי שאת צודקת?
את לא רק צודקת, את גם צדקת, הצדק איתך.

אבל מה את מציעה?
לנבגדת, לעוד נבגדת, לכל האדם - שיחזרו בתשובה?
שילמדו הלכות מוסר?

אם כן, אז תודה על הצעתך. אני דרך אגב בעד -

שובו בתשובה

זה מה שיעזור?

ואם לשיטתך חיזקתי את דברייך, הרי שאני מאושר לתת עוד חיזוק להשקפת עולמך.
שהרי אותה נאמנות מינית היתה אמורה לשמור על שלום המשפחה והבית, ומרוב נאמנות הזוג ההוא נפרד, מה שהיה קורה לשיטתך גם במקרה של בגידה.
אבל אין כאן ויכוח בינך וביני.
מה את מציעה?
יש לך איזו עצה טובה לאחרי הבגידה מעבר להוכחת צדקתך בחייך הפרטיים?
או מעבר לבניית חומות שיסתירו את האנושיות?

או מעבר לתוכחות מוסר?
זה, אם את לא יודעת עוזר רק למוכיח עצמו.
ודאי שבאתר הזה.

אף אחד לא ניסה להוכיח אף אחד. ניסיתי רק לגרום לאנשים לראות שניתן ואפשר למנוע אפילו מחשבה על בגידה. לצערי, הציבור כיום לא מודע לכך שאפשר למנוע זאת, אנשים תופסים זאת כחלק מהחיים.
זה לא חלק מהחיים אם לא יתנו לזה להיות חלק מהחיים.

זה כל מה שניסיתי לעשות.

ולא, אין לי עצה טובה ל"אחרי הבגידה". אני אישית לא אוכל להמשיך להיות עם בן זוגי, ולמרות שערך המשפחה הוא ערך עליון עבורי, אאלץ לפרק את המשפחה. אינני מסוגלת להמשיך להיות עם אדם שבוגד.

אני איתו כי הוא האיש שלי
נבגדת, קודם כל זה מאוד מרגש

'אי שם' בדף כתבתי, מתוך עולמי, שאני מזדהה עם תחושות הכעס וההתעקשות על הכעס שהבעת. אחרי שקראתי את דבריך אלה, רציתי לומר לך שמבעד לדבקות שלך בבן זוגך נשמעת המון אהבה וחמלה אליו.

אף אחד לא יכול לשער איך הוא ירגיש 'אילו' - וצריך אומץ להמציא ולמצוא את הדרך שלך, מבעד לכל המוסכמות והרגשות שקראתי להם פרימיטיביים, ושיש להם אחיזה רבה.

אותם רגשות קמאיים מבדילים, בעיני או בשבילי בין בגידות מיניות לבין מה שכינו פה בדף 'בגידות לא מיניות', ומעניין אותי לדעת - למה אתם קוראים 'בגידות לא מיניות'?

ניסיתי רק לגרום לאנשים לראות שניתן ואפשר למנוע אפילו מחשבה על בגידה
ולתפישתי אי אפשר. רק לחלק מהאנשים זה מתאים.
כל העניין הוא שניתן, שוב, למנוע על ידי ריסון עצמי. אבל, וזה חשוב -
אותם שמרסנים את עצמם ו'מונעים' כל מחשבה על בגידה נמצאים מעצם אופיים וצורכיהם האישיים מרסנים את עצמם בעוד דברים ומונעים מעצמם חירות וחופש אשר למשל, מי שאני הוא, לא מוכן מראש לחיות כך.
עם זאת, במקום שבו אני עומד, אין כל סכנה של בגידה מינית גם כאשר אני רואה בחורות, נערות או נשים בבגדי ים מינימליים (שזה יותר מעורר מעירום מלא) וגם בעירום מלא. מעבר לכך, בעיני החודרות (שלעיתם עיני חומלות, ולעיתים זועפות ולעתים חודרות) גם נשים או נערות או בחורות הלבושות בצניעות וחובשות פיאה או מטופחות במטפחת - עשויות להיראות בעירומן המלא, ועדיין אין סכנה לבגידה מינית.
וכל זה לא מכוח הריסון או המעבר לצד השני של הרחוב, אלא, מתוך כך שאיני מעוניין במגע מינ אלא עם זוגתי. אין לי עניין בכיבוש של עוד אשה או נשים מהטעם הפשוט שאני מסופק מהיבטים אלה של חיי מין.
וזה עצם העניין.
על פני התעלמות או התכחשות ליצר הפנימי, ניתן להניח לו תשומת לב במידתו מבלי לחלל את קדושת המין עם מישהי אחרת מזו המקודשת לי.

כאשר את באה ואומרת שאפשר גם בלי מחשבות על בגידה - ואת עצמך חושבת על בגידה מינית באופן אחד בלבד - יהרג ובל יעבור! הרי זה לא שאינך חושבת על בגידה , זה שאת חושבת ושוללת. במקרה זה כמוך כמוני.

וקביעתך הזו:
אני עובדת במקום אליו מגיעים זוגות רבים בעלי השקפת עולם כמוך - בבית הדין הרבני.
אין לך מושג מהי השקפת עולמי. אבל לא סתם בחרת לעבוד במקום בו השקפת עולמך תתחזק מיום ליום. כך, כאשר את חווה בגידות של אחרים או דרך חיים אחרת משלך - את יכולה לאשר לעצמך את צדיקותך ולהתהדר בכך שאצלך אין בעיות מסוג זה.

אבל, וזה אולי הכלל החשוב מכולם:
במקום שבעלי תשובה עומדים וגו'..

יש מקרים בהם הנאמנות העצמית והזוגית מתנגשים. אז, לשיטתך הנאמנות העצמית גוברת. בתנאי כמובן שהנאמנות העצמית שוללת בגידה - הרי היא גוברת גם על שלמות המשפחה.
כאשר הנאמנות העצמית גוברת ומובילה למקום של בגידה - הרי היא פסולה לחלוטין.

הרי הכל עניין של אמונה ואופי אישי.
יש מי שנדרש לחוקים ומסגרות מחמירים - אחרת הוא צפוי לכאוס, ויש מי שזקוק למרחבים וחירות אחרת הוא צפוי לכאוס.

ואת, לדברייך עדיין צעירה. וממרום צעירותך את מנסה לומר לעולם שאפשר כך או כך. עם הנסיון והשנים תוכלי לראות את הדברים בפרספקטיבה קצת יותר רחבה (דווקא מתוך עבודתך).

ומעניין אותי לדעת - למה אתם קוראים 'בגידות לא מיניות'?
כל מה שנכנס תחת כותרת ההסתרה מבן הזוג, שאם אין הסתרה לא תהא זו בגידה, תהא זו פגיעה אך לא בגידה.
למשל, הפרת הבטחה נאמר כספי בין בני זוג, או הסתרת כעס או מחשבה על בן/ת הזוג, או...
הכנסי ל נאמנות מינית. נדמה לי שיש שם הרחבה בנושא.

ב דחילו,
תודה רבה על תמיכתך.
אכן, יש בניניו אהבה עצומה ומבחינתי חמלה לאיש שלי... כמו שנאמר פה בדף הזה, גם עבורי משפחה(אומנם לא נישאנו עדיין), הוא ערך עליון והוא משפחה שלי לכל דבר. ואני לא מוכנה לפרק את המשפחה שלנו בגלל המעידה.
צפריר, עם כל הקנאות, ריבים נוספים על אותו אירוע וחרדות נטישה שפיתחתי או שהיו בי וזה יצא עכשיו, ואולי היה צריך לצאת החוצה, הארוע חיזק אותנו וקירב אותנו מאוד.
עכשיו יש רק לעבוד על עצמי, ואתם יודעים מה, אני מתחילה "להודות" על מה שקרה, כי ככה אני רואה לפעם הראשונה את הצדדים שלא ראיתי ושאני "יכולה" לעבוד עליהם, ומוטב עכשיו מאשר מאוחר. והטוטליות והאימון שבן זוגי נותן בי, כמו שאמר צפריר-התמסרות, לא היה קורה כה מהר.
אני לא מתיימרת לומר - רוצו תבגדו ותקבלו זוגיות מושלמת, לא. אין מילים לתאר איזה כאבים(גם פיזיים) עברתי עד שיכולתי לעמוד מולו ולהיסתכל בעיניו. ועדיף בלי הסטיות כדי "לחזור" לשביל המלך.
אבל אם כבר זה קרה, צריך לקחת אחראיות(אני ובן זוגי) ורק להביא תועלת מזה.
אני באמת מודה על הדף הזה וכל האנשים והדיאלוגים שנוצרו בעקבות מה שכתבתי. אני מחוזקת הרבה יותר, רואה דברים אחרת. והכי חשוב לפני כמה ימים באתי לאהובי היקר וסיפרתי לו על הדף. ודיברנו על הקנאה שלי על זה שאני לא וויתרתי באמת ושמשתמת בזה כקלף מיקוח לויכוחים שלנו - ואמרתי לו סליחה.
אמרתי לו שהבנתי שאני זאת שתוקעת את הקשר בנוגע למעידה שהייתה, אני זאת שלא התחייבתי לקשר ושלא התמסרתי לו.
היה ערב מושלם ומדהים. אנחנו מרגישים שעלינו כמה דרגות בקשר שלנו.
אז אנשים טובים - תודה

איזה יופי לקרוא!

ל "נבגדת" מההודעות הראשונות בראש העמוד:
כשקראתי את הסיפור שלך לא האנמתי..זה כאילו אני בעצמי כתבתי את מה שקרה לי בדיוק לפני קצת יותר משנה...רק שבניגוד אלייך אני הוא היינו ביחד 8 חודשים והוא טס למשלחת לבוסטון...הוא מעד..אני סלחתי לו..אך מאוחר יותר גיליתי שהוא מעד פעמיים בחול..גם אז היה ל ינורא קשה עם המצב וסלחתי לו..אך עם הזמן שחלף אני ראיתי שאני משקרת לעצמי ושאני בעצם לא סלחתי לו ואף פעם לא אסלח לו...לא יכלתי להאמין בו כיוון שהוא בגד...לא יכלתי לדעת מתי הוא ישיר איתי או סתם מדבר שטויות ומסתיר דברים בגלל שהוא בגד בי...ועצם העובדה שמצאת את מספר הטלפון של המישהי הזו אצלו בפלאפון אומר שזה לא היה סתם קטע של מעידה...כי אם זה הי סתם סטוץ אז הוא לא היה מבקש את הטלפון של אותה האחת ובעצם מנתק איתה הקשר מיד אחרי המעשה...אבל עצם העובדה שהדבר קרה הפוך את צריכה לחשוב טוב טוב אם זו הייתה הכוונה שלו אז..או אולי הוא רצה יותר מזה...למדתי מתוך הניסיון שלי שלהתכחש לעצמי ולשקר לעצמי זה לא טוב..זה סתם הכניס אותי לדכאונות עמוקים..הוא הוריד לי לגמרי את הבטחון העצמי שלי עם הבגידה הזו ושום דבר לא יכל להחזיר את הזמן אחורה וגם לא את הרגשות שחשתי באותו הרגע...אי אפשר היה להימנע מהעובדה שהכל השתנה...לכן אני החלטתי להמשיך הלאה ולעזוב את הקשר שלנו..כמובן שלקח לי הרבה זמן ( 6 חודשים..) עד שהבנתי שהקשר הזה לא בריא לי ובסופו של דבר הוא הסתיים אחרי שנה וחודשיים וכל זה בגלל הבגידה שלו בחול...למזלי עוד לפני שהספקת להיכנס לעצב ולדכאון שאחרי הפרידה פגשתי מישהו חדש שהכניס לןי אור בחיים וגרם לי להרגיש האחת בשבילו ובעצם גרם לי להרגיש טוב עצמי כמו שלא הרגשתי אף פעם=) וכרגע אנחנו ביחד נחגוג את השנה שלנו...

שלום לכולם \הוא בן 32 גבר נאה ואני בת 23 אני נראת די טוב כשהתחלנו לצאת והקשר התחזק ועברנו לגור יחד אחרי חודש, הוא עוסק כמדביר עצמאי באחת הלילות הזעיקו אותו בלילה ואני והוא קפצנו ליעד הוא לקח אותי איתו כדי שלא ישב לבד בלילה ..כשהגענו הייתה בחורה שהשתוללה שם כשראתה חולדה והוא מתפקידו לפתור בין לבין עיסוקיו הוא הסתכל עליה והיא זרמה איתו בשאלות ששאלה היה כימיה באויר הרגשתי והיא ביקשה עוד טרמפ לחברה כדי לא להישאר בביתה והוא לא היסס וצירף אותה לאוטו 2 דלתות הצתופפנו אני והיא כששאלתי אותו מה זה היה הוא טוען שלא קרה כלום אניטואציה שלי אמר לי שהוא מחפש לשמור על קשר"אז הצצתי לפלאפון ואכן הוא שמר תמספר" הוא טוען שהוא לקל אותי ברצינות שהוא לא ידע מה יהיה נכון להיום התחתנו אבל גם בנישואים משהי מתקשרת להזמין אותו לתיקון והיא הבינה ממנו שהוא אמר לה שהוא בתהליך גירושין פה כבר נשברתי להאמין בו הוא טוען שהיא התבלבלה בינו למישהו אחר ביקשתי ממנו שיוכיח לי וכמובן שהוא לא וזה מאוד קשה יש לנו תינוקת במשותף אני מרגישה לפעמים שאני עשיתי טעות שהתחתנתי איתו די מהר לפעמים אני מרגישה שאני רוצה להתגרש שאני פחות אוהבת אותו לא מטורפת מעל הראש כמו שהרגשתי בהתחלה מה לעשות במצב כזה

שליחה על ידי xyz* » 11 ינואר 2015, 16:43

האם הבוגדים מבקשים מבני זוגם לבגידה בדיקות למחלות מין? איידס למשל? ואם לא איך נזהרים? הרי לא בכל סוגי המין ניתן להשתמש בקונדום...

שליחה על ידי אגו* » 17 יולי 2015, 13:43

הגבר שלי בגד בי עם השכנה בתחילת הקשר ועדיין החליט שאני האשה שרוצה להיות לבנות איתה עתיד היא כמובן התחרפנה.
היא ניסתה להפריד בנינו אך ללא הצלחה אני מאחלת לה חיים שחורים עם הרבה סבל עד סוף חייה, איך היא יורדת לרמה כזו להרוס לאחרים את החיים היום שנינו שונאים אותה.
ואני אחרי פגיע באמון כמובן היו הרבה ריבים קשים וגם עשיתי מעשה ובגדתי בו חייבת להודות זה רק חיזק אותי אבל הוא עדיין לא יודע.
הבנתי עם הזמן שאני צריכה לאהוב קודם כל את עצמי ולא לפחד להשאר לבד שזו הבעיה שלנו בנות הלבד הזה.
ובקשר לרגש הזה של נבגדת אני חושבת שזה כבר בחיים לא יעבור ניסיתי להתמודד לא עזר כלום אז החלטתי פשוט לקבל ולחיות עם זה.
כל עוד אני רוצה את הגבר אשאר איתו ואף פעם לא אפחד לעזוב ולהמשיך בחיים.

הגבר לא שלך ואת לא שלו. אתם בני אדם חופשיים.
את יכולה להסתכל על מה שקרה בצורה שלילית, חיובית או סתמית - החלטה שלך.
בפועל, העקבות היחידים למעשה הם בראש שלך וזהו.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כבר כמה חודשים שאני מנהלת סוג של קשר שבינתיים לא חצה יותר מדי קווים אדומים. לבעלי אין מושג (ככה נראה לי) משום דבר. נושא ההתקדמות בקשר והרצון לממש את המשיכה עולה כל פעם מחדש ובינתיים נדחה על ידי. התגובות כאן בדף אכן ממחישות עבורי למה להמנע מכך. אשמח לתובנות נוספות שיעזרו לי להמשיך הלאה ולהעביר את האנרגיות שלי לאפיקים יותר חיוביים...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי רגע לפני,
האם את חווה כרגע סוג של משבר עם בעלך? או שעמום ושחיקה?
לעיתים המשיכה לגברים אחרים מתעוררת כדי למלא חוסר שקיים בזוגיות הנוכחית.
האם את מרגישה רגשות מעבר למשיכה מינית לגבר הנוסף?
האם את מסופקת מינית בנישואיך?

נראה לי שאין כאן שאלה של נכון או לא נכון, רק של בחירה.
מה נכון לך, כרגע.
האם יותר נכון לא לפגוע בזוגיות עם בעלך או יותר נכון למשל להיות נאמנה לעצמך, לתשוקות שלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני מניחה שלגבי בעלי שתי התשובות נכונות גם שחיקה ושעמום וגם סוג של משבר שלא שתפתי אותו בתחושות... בסך הכל מאז שהאחר הרבה דברים השתפרו בזוגיות בבית. את התשוקה שלא מומשה ממשתי עם הבעל. האינטמיות השתפרה וגם השיח. המרחק עדיין רב מאוד בין המקום שבו אנחנו נמצאים ובין המקום שבו הייתי רוצה שנהיה. לגבי תשוקותיי זו באמת שאלה קשה אם לממש אותן ולאן זה יביא אותי. כמה באמת ניתן להסתיר בגידה והאם זה יכול לא לפגוע בקשר הקיים. ולאן זה יביא אותי לקיים רומן ארוך שסופו לא ידוע? נסיון חד פעמי מרגש?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מבינה את ההתלבטות.
לי זה קרה פעם אחת, כשהיינו במשבר גדול מאוד בזוגיות.
לצערי או לשמחתי (יש לי סיבות לכאן ולכאן) מימשתי את התשוקה עם האחר רק פעמיים, נפלאות בצורה מטורפת.
אבל כל המסביב, הצורך לשקר, חוסר הודאות לאן זה יוביל וההשפעה של זה על הזוגיות עם בעלי גרמו לי לחתוך את זה.
אני הייתי פשוט מכורה לבחור הזה שהגיח לחיי משום מקום, וסיפק לי סערה מינית ורגשית שלא חוויתי שנים.
מצד שני זה מאוד פגע בהערכה שלי לבעלי וכל הזמן השוותי בינהם.
בסופו של דבר הבנתי ובחרתי שהקשר עם בעלי ושמירת התא המשפחתי חשוב יותר וחתכתי את זה.
אבל אני ממש לא מצטערת על זה שזה קרה, כי זה היה לגמרי להיות נאמנה לעצמי ולצרכים שלי שהודחקו ונמחקו בנישואים.
מצד שני זו הייתה סכנה גדולה שכמעט פירקה את המשפחה שלי.
גם היום לא שוללת שאם אפתח רגשות ומשיכה חזקה למישהו אחר מחוץ לנישואים, זה יקרה שוב.
אבל הפעם כבר יותר חכמה ויודעת בדיוק מה יכולה להרוויח ולהפסיד.
בכל מקרה אם זה מנחם אותך, אין לי שום יסורי מצפון על מה שהיה, לבעלי כמובן אין שום מושג על מה שהיה וטוב שכך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוניתה, תודה השיתוף. משקף את מה שחשבתי פחות או יותר. בגלל שהקשר בנינו כבר די נמתח כמה חודשים שבמהלכם חתכתי וחזרתי. נראה לי שהפעם ישאר בגבולות הפנטזיה. ההתאהבות שנחתה עליי במהלך התקופה פינתה את מקומה להגיון...אם לא יהיו התפתחויות מרעישות נראה לי שאסתפק בסערה שזה הביא אתו בתחושות בעוררות ובמניות שחזרה במלוא תפארתה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שמחה שיכלתי לעזור.
גם בגבולות הפנטזיה זה אחלה, ואם זה שיפר את התקשורת עם בעלך, כבר הרווחת.
בהצלחה יקירה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוניתה, נראה שההגיון שלי בסופו של דבר לא כזה חזק לעומת הריגוש וצורך בשינוי....נראה שעוד רגע זה כבר לא יהיה רגע לפני אלא רגע אחרי.... מקווה שאדע להכיל את זה .מזדהה אתך ברצון לצרכים שלי ולאמת הפנימית שלי ולתשוקות הלא מסופקות ביום יום..

יש לך את יכולת הבחירה, האם להסחף אחרי התשוקה והרגש או ללכת לפי הראש וההגיון.
שתי הבחירות לגיטימיות.
בשתיהן יש רווח והפסד.
חיים רק פעם אחת.
רק שמרי על עצמך, תדאגי שבעלך לא ידע מזה.
זה לא יועיל למצב.
וזכרי שגם התשוקה היא רגעית. מה שאת מרגישה עכשיו לא בהכרח תרגישי מחר, עוד חודש, עוד שנה.
זה קצת כמו להיות מכורה כשנכנסים לזה.
לכן, תהיי שקולה ואחראית, שמרי על הפרטיות שלך ותתאפקי מלספר לחברות ואנשים שמכירים אותך ואת בעלך.
זו עצתי.
ואם כן תסחפי, שימי את רגשות האשמה בצד ותהני, מותר לך ומגיע לך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה על העצות והשיתוף

אני יוצאת עם בן זוגי כבר שמונה חודשים ולפני חודשיים עברנו לגור יחד. הוא נסע לחו״ל והשאיר את הנייד שלו אצלי, שם גיליתי שיום אחרי הדייט הראשון שלנו הוא הזמין מישהי אליו הביתה ושכב איתה-היה בינהם קשר מיני לפני שהתחלנו לצאת ואני מניחה שהוא רצה טעימה וחשב שזה תחום אפור. חשוב לי לציין שבאותו הערב הוא הציע לי שוב לצאת אבל כבר היו לי תוכניות וכך קרה שהם שכבו. כשגיליתי את זה סיפרתי לו הכל למרות שהוא שהה בחו״ל והוא בהתחלה הכחיש ואמר שזה היה לפני שיצאנו וכשאמרתי שיש לי הוכחות הוא התוודה. ואמר שזה לא קרה שוב. אני אימתתי את זה עם הבחורה איתה הוא שכב. אמא שלו התקשרה אליי ואמרה שהוא לא כזה ואנע חייבת להודות שגם אני לא חשבתי שהוא טיפוס בוגד מעולם.בנוסף, שאלתי אם יש לו עוד סודות בקנה והוא אמר שעשרה ימים לאחר הדייט הראשון שלנו הוא יצא למועדון עם חברים (בזמן השהייה שלו במועדון הוא התכתב איתי והציע שאבוא למועדון מספר פעמים בהודעות). הוא סיפר לי שמישהי מהחברה שאיתם הוא יצא נישקה אותו ואחרי שנייה הוא התעשת והזיז אותה הצידה. כמובן שקשה לי להאמין שסתם ככה בחורה תנשק אותה ושלא היה שום דבר מקדים לנשיקה. החבר שלי מתחרט ובוכה, רוצה לחזור מוקדם מהצפוי מחו״ל ואמר שנלך לפוליגרף.ושהוא מעולם לא התנהג ככה עם אף אחד ושהוא פעל מפחד ושהוא אוהב אותי וחושב שאני האישה של החיים שלו. בנוסף אמר שהוא לא סיפר כי פחד שהקשר ייהרס. לא יודעת מה לעשות, בבקשה עזרו לי לקחת החלטה נכונה.