באופן טבעי

יש איזה אתר אחד, ששולח לי כל יום דואר זבל, מין דוח כזה על השקעות או משהו, ואני ממש לא מעוניין בזה, ובכלל לא מבין למה זה מגיע, וה-spam filter שלי לא מצליח לסנן את זה החוצה, וכבר התרגלתי למחוק את זה כל יום מחדש. והנה היום קיבלתי מהם פתאום את המכתב עם הכותרת הבאה:
Your VentureWire Alert Subscription Will Expire in 2 Days

איזה יופי! שמחה קטנה על הבוקר. אח, השטויות המשמחות של החיים.

או למשל להיות בטוח שאין לך שקל בכיס (בדיוק כשחייבים למלא דלק כי המנורה נדלקה) ואז כמה מטרים לפני תחנת הדלק, כשאתה בכל זאת בודק בארנק - היי !!!! כסף !!!!!! (-:

או למצוא בכיס של מעיל מהחורף שעבר איזה שטר של 50 שקלים
(קרה לי רק פעם אחת אבל זה כ"כ משמח שאני שוקלת להחביא בכוונה שטרות לגילוי בשנה הבאה)

השבוע עשיתי סדר בניירת הבלתי נגמרת, ובתחתית הערימה מצאתי צ'ק ששכחתי לפדות זה הכי כיף - פתאום נכנסו כמה מאות שקלים לעו"ש ונוצר מרווח נשימה חדש.

אחרי הימים החמים, שהאויר בהם עומד מלכת, ממאן לזרום, יורד הערב. השמיים נצבעים בגווני תכלת ואפרסק, אני מטפסת על ההר, הרוח מתחילה לנשוב, אני לוקחת נשימה ועוד אחת. מתיישבת על אבן, ולוגמת מהאויר לגימות גדולות, מנקה את כל התאים. ומתמלאת.

ללכת לרקוד. המרגיעון שואל "מה את רוצה?" ואתמול הלכתי כמו בכל שבוע. להרגיש חופשיה לנוע במרחב לפרוש את הזרועות לקפוץ לדלג לאגן לצחקק. ולהתחבק עם חברות. יום שני רבע לתשע, כל שבוע.

להביט מהחלון ולראות את הנבטים שהפכו שתילים שעוד מעט ישאו פרי. להריח את הפריחה של היסמין והלוונדר.

לקרוא ספר טוב. ומיד אחריו עוד אחד, עוד יותר טוב.

לפתוח את המייל, ולמצוא מכתב מחברה טובה, שמספרת וממש אפשר לשמוע את קולה בין השורות. להתגעגע.
המרגיעון: אפשר להזמין הזדמנויות. לדעת, שזה נכון!!!

למצוא מדבקות שעוד לא השתמשו בהן בספר מהסיפריה

לגלות שהתבלבלתי בתאריך ושאני יותר צעירה ממה שחשבתי

אפילו אם ברק כמה ימים

זה כ"כ משמח שאני שוקלת להחביא בכוונה שטרות לגילוי בשנה הבאה
אני מודה ומתוודה שאני עושה את זה בקביעות כבר שנים, ותמיד אני מצליחה להיות מופתעת ושמחה על אמת..

וחוצמיזה-
לגלות בארון בגד משמח ששכחתי מקיומו
לשיר בקולי קולות
לקום בבוקר ולגלות שישנתי לילה שלם
לפגוש בטיול את הזקנה שגרה ממול ותמיד אומרת לי איזה בעל מקסים יש לי ולאישי אומרת איזה אישה זהב הוא מצא..
לגלות סוכריות בקרטיב (אפילו בכזה שאני יודעת שיש..)
לזכות בהתערבות לא חשובה
לאכול תאנים ישר מהעץ.

או למצוא בכיס של מעיל מהחורף שעבר איזה שטר של 50 שקלים
פעם, באוניברסיטה (בחו"ל) מצאתי 300$ בחגורת הבד של המכנסיים, בדיוק בשבוע שדאגתי שהכסף הולך להגמר... אמא תפרה שם לעת צרה ושכחתי מזה לגמרי (-:

לקום בבוקר ולגלות שישנתי לילה שלם.
זה באמת זכיה בפיס!

לגלות שיום לפני שאני יוצאת לחופש החברה מתכננת יום כייף.
פתאום יוצאים לחופש יום אחד יותר מוקדם! זה שימח אותי מאוד מאוד.

אבטיח קר ביום חם
כשהבעל שולח סתם... פתאום הודעת SMS
רוח קרירה של ערב ביום חם (במיוחד שיש חלון לים ושוכבים במיטה חצי ערומים)

הדף הזה מזכיר לי שיר של יהודה אטלס מתוך "והילד הזה הוא אני":
הפתעה נעימה
שיכולה להיות
למצוא בוטן אחד
בשקית חמניות


וגם כל הדברים שכבר נכתבו כאן (במיוחד לקום בבוקר ולגלות שישנתי לילה שלם. )

ללכת לקניות בשוק, לטעום איזה דובדבן בשל בדוכן אחד, וחתיכת גבינה בדוכן אחר, ובכל מקום לשמוע את הסוחרים שאומרים לנו שאנחנו זוג נורא יפה:-)

לקרוא דף כזה.
<יערת דבש>

ובכל מקום לשמוע את הסוחרים שאומרים לנו שאנחנו זוג נורא יפה

פעם קיבלתי מסוחר ירקות בשוק את המחמאה האולטימטיבית: "אַת יפה כמו חסה יפה" .

עברנו עכשיו דירה וגילינו שבעל הבית שתל לנו בגינה שדה קטן של שתילי עגבניות
שמחתי, גם בגלל העגבניות וגם בגלל שיש לי בעל בית שחושב שעגבניות בגינה זו מתנה יפה.

להתחיל לעבוד ביום שני, ולחשוב כל השבוע שיום חמישי רחוק ביום ממה שהוא באמת.

להשתולל עם שיר אהוב בכל הרכב מבין השלושה: לבד, עם הבנזוג או כל המשפחה, כולל תנועות דביליות במיוחד.

לנהוג לבד באוטו ולשיר עם דיסק אהוב.

לקום בבוקר ולגלות שישנתי לילה שלם.
מתי, מתי זה יקרה לי???

מחזירה למה חדש

דברים קטנים שמשמחים אותי:

• חתול ידידותי ברחוב
• כשאמא נותנת לי להרים את הילד שלה
• כשאורן חשב עלי לפני שחזרתי מהעבודה והדליק לי את הבוילר במקלחת
• לשמוע שיר ישן שאני אוהבת במקרה ברדיו
• לקנות עט חדש ולגלות שכיף לכתוב איתו

להתחבק עם התינוקת שלי ולגלות שהיא כבר מזמן אישה קטנה
לחשוש ממטלה חדשה ומסובכת, להצליח ולהיות מרוצה מהתוצאה

כששלוש חברות טובות מציעות לי לטפל בתינוקות שלהן במשרה מלאה
ו / או לפתוח פעוטון
מחמם לי את הלב

כשאמא נותנת לי להרים את הילד שלה

אני אוהבת כשילדים/תינוקות באים אלי/רוצים שאני ארים אותם!

אם מישהו שמע בחורה נאנחת אנחה של רווחה בתחנת אוטובוס באבן גבירול ת"א בבוקר חורפי לפני שבוע - זו היתה המוזיקה של מסטיקים צבעוניים ממכונת ממתקים.

חיכיתי בתחנת אוטובוס עייפה, לפני יום ארוך ארוך, וגשם וקור ורוחות בפנים.
בידיים קפואות ניסיתי להוציא מהארנק כמה שקלים, ובין כל האפורים והמתכתיים -
מתגלה לי בהדרגה
הר
גדול
וצבעוני
של מסטיקים קטנים,
אלו שהוצאתי בשקל יומיים קודם ממכונת ממתקים.
מהסוג שמזכיר ימים של ילדות.

אוקסימורון. אם דבר משמח הוא לא שטות.

מספרי מכוניות יפים אינם שטויות. צל אינו שטות. כתמים כאוטיים אינם שטויות, ספרי טלפונים אינם שטות. להתחיל ספר מחדש בשניה שסיימת אותו אינו שטות. זה הוא טעם החיים. העטיפה מסביב לכל אלו, היא השטות. ולפעמים גם היא משמחת.

עומר, חשבת להיות משורר?
כתבת מקסים.

עננים יפים.

תינוק שנרדם על הציצי.

התחתית של סל הכביסה

הקליפ הזה - http://youtube.com/watch?v=TvC6VS4Np4U

במיוחד כשהמקור כל כך מקומם

במיוחד כשהמקור כל כך מקומם

מה המקור?

כשהחלב נגמר, ופתאום, כשמחפשים את קופסאת התה מוצאים קופסא של חלב עמיד.
יש!!!!!!!!! לא חייבים להעמיד פנים שתה עם לואיזה באמת טעים כמו קפה...

• להכין לעצמי קפה והוא יוצא בדיוק כמו שאני אוהבת/ לקבל בבית קפה הפוך מושלם (מכורה בררנית לקפאין)
• לשמוע פתאום שיר לא כל כך מוכר ומאוד אהוב ברדיו

רגעים כאלו בטיול בהודו:

להזמין בתפריט של מסעדה לתרמילאים בהודו מנה תמוהה ומגיע משהו עם טעם גן עדן...

להגיע לGPA בדלהי ולגלות מכתבים מהארץ (לפני עידן הטלפון, לפני עידן האינטרנט)

לקחת ריקשה בלילה מתחנת הרכבת בווראנסי ואחרי נסיעה ברחובות שנראים בחושך (וגם ביום) מפחידים מגיעים פתאום בדיוק לכתובת (ולא קרה אף אחד מהתסריטים שעברו בראש בדרך כמו חטיפה בלי שאף אחד ידע...)

לנחות בחזרה בארץ, להיכנס למקלחת ולהישען על הקירות

להיכנס למקלחת ולהישען על הקירות.

נכון בכלל!

אלה לי לה מחיאות כפיים סוערות!!! באמת פי אלף יותר טוב מהמקור.
(למי שתהתה מה המקור - הוא נטחן עד דק בגלגל"צ וגם הקליפ שלו, שאכן מקומם , או סתם מגעיל, מופיע בצד של המסך למי שצופה בקליפ שאלה לי לה צירפה)
<מימה לא בטוחה שמבחינה מגדרית, קליפ הכיסוי כיוון אליה, אבל ניחא>

ילד קטן אחד, שכבר בדלת ללכת לאנשהו עם אבא, ואז חוזר בריצה ומבקש "עוד נשיקה, אמא!"
יום שלם אני נזכרת ומרגישה כולי עטופה בחמימות.

חוזר בריצה ומבקש "עוד נשיקה, אמא!"
אחחח... דבש.

חיפשתי דף לפרוק את רגע השמחה הקטנה הבאה:
כבר הרבה זמן אני מסתובבת עם רצון לבקש העלאה במשכורת. גם מרגישה שאני טובה וגם זקוקה לעוד מזומנים (מי לא?). התיעצתי, התלבטתי. היום החלטתי להכנס לבוס.
וזה היה כל כך פשוט:
אמרתי לו:
אפשר לדבר איתך על העלאה במשכורת?
הוא עונה: כן, בהחלט. כמה זמן עבר מההעלאה האחרונה?
אני עונה תשובה והוא מהנהן שוב, עונה שוב: כן, בהחלט. נטפל בזה.
וזהו.
עכשיו נשאר רק לגלות כמה זה יצא.