בחירת מקצוע

אנונימי

איך בוחרים מקצוע פעם שניה בחיים?

לפני הלידה הראשונה, עד לפני כשלוש שנים, עבדתי כעורכת דין. רציתי מאד ללמוד פסיכולוגיה, ולהיות פסיכולוגית אירגונית, אבל בחרתי ללמוד משפטים כי רציתי מקצוע שמרויחים בו טוב יחסית, ויכולים לעבוד מיד בסיום הלימודים לתואר ראשון. היה לי גם חשוב שזה יהיה מקצוע עם "סטטוס גבוה".
שלושת הדרישות שלי מן המקצוע שבחרתי התממשו. מצאתי עבודה די בקלות, הרווחתי טוב והרגשתי שיש לי מקצוע "נחשב".
לימודי המשפטים, אגב, היו קלים מאד. היות והמקצוע אף פעם לא עניין אותי שנות הלימודים באוניברסיטה חלפו ביעף. את השיעורים בחרתי ללמוד רק לפי השעות בהם התקיימו, ובכל זאת לא הגעתי הרבה לשיעורים. עבדתי בשתי עבודות שונות. החברה היתה נחמדה. היה כייף. בסוף הסימסטר השגתי חומר מסוכם ובזה נגמר הסיפור.

בתקופת ההתמחות נהניתי כי היה לי בוס טוב שאהב וטיפח אותי.
אח"כ התחלתי לעבוד בתור עו"ד. לא אהבתי את העבודה. היו תקופות טובות יותר ופחות אבל רוב הזמן סבלתי. עבדתי הרבה שעות, ותמיד רציתי שהיום כבר ייגמר, ושהשבוע ייגמר ושיהיו חופשים וחגים.
ואז, לאחר כשלוש שנות עבודה כעו"ד (+שנה התמחות), לפני כשלוש שנים ילדתי. חיכיתי ללידה גם כי רציתי לעזוב את העבודה ורציתי חופשת לידה ארוכה.
מאז אני לא עובדת כשלוש שנים. עד עכשיו הילד איתי ולפני כמה חודשים הצטרף אלינו אחיו.
השנתיים הראשונות בבית היו עבורי תקופה של התפתחות. כל השקפת העולם שלי השתנתה בעקבות היציאה מהמסלול המוכר שבו גדלתי ובעקבות ההשתקעות בגידול בני.

בזמן הזה גם הבנתי כמה שהמסלול שבו חייתי לא היה המסלול שלי.

עכשיו אני רוצה לשוב ולעבוד מחוץ לבית. ואני רוצה מקצוע חדש. טווח ההתלבטויות שלי בבחירת מקצוע הוא גדול ואני לא מצליחה להתמקד. הרבה דברים מעניינים אותי ובכל דבר אני גם מוצאת חסרונות. ויש לי גם פחד להתחיל מחדש.
חשבתי ללכת למכון ייעוץ (הדסה, פילת, אדם-מילוא וכד') לקבל עזרה.
מה שחשוב לי בעבודה החדשה שאמצא: משהו שיעניין אותי, שאפשר לשלב עם גידול ילדים באופן סביר (לא בחינוך ביתי), שכר טוב או לפחות סביר.
אשמח לשמוע מכל מי שיש לו עצה, ניסיון או אולי הכרות עם אחד המכונים האלו.

יש לי חברה שנותנת ייעוץ גרפולוגי. לא חייבים להיפגש, אפשר גם להתארגן עם טלפון ודואר.
היא מאד עזרה לאחי להתמקד ועשתה גם לי פעם ניתוח והיא ממש טובה בעיניי.
אם את בעניין, השאירי מייל ואשלח לך את פרטיה.
בהצלחה

בדיוק קראתי את "הנזיר שמכר את הפרארי שלו". ספר מאוד אמריקאי אבל יכול להיות שכדאי לקרא אותו לפני קבלת החלטה.

למה, אני ממליצה מאוד ללכת ליעוץ. אחרי שעשיתי תואר ראשון, ואז לימודי תעודה במשהו אחר לגמרי, ואז תואר שני (שלא סיימתי) במשהו אחר לגמרי, ועבודה בתפקיד ניהולי עם סטטוס (בלי כסף) שדי סבלתי בה... החלטתי שאת השינוי הבא אני עושה לאחר ייעוץ.
את הייעוץ עשיתי באונ' תל-אביב והייתי מאוד מרוצה. מכון הדסה נחשב מצוין! יש מבחנים ושיחות אישיות, הכוונה, הצעות. עד לסוף הייעוץ כבר די החלטתי בעצמי, והם הגיעו לאותן מסקנות. עשיתי הסבה וזה היה לפני 3 שנים. בדיוק היום אמרתי לבעלי, "איך אני אוהבת את העבודה שלי. בחיים לא אמצא עבודה שכל-כך אהנה בה".

ורד - בשנה הראשונה שבה עבדתי כעו"ד עשיתי יעוץ מקצוע גרפולוגי ויצאתי מאד לא מרוצה. אני מניחה שזה מאד תלוי באישיות הגרפולוג. אני אחשוב על כך שוב.

מתנה - רציתי לדעת שהמכונים האלו באמת יכולים לעזור למישהי מבולבלת כמוני. אני אבדוק מחר באוניברסיטה, תודה.

הוא בהחלט לא יותר מסיכום של כמה ספרי "אושר בחמש דקות". ההבדל הוא שלי הוא נתן השראה לשינוי מה שרבים אחרים לא הצליחו, אני מניח בגלל הגישה שלו שמשלבת נכון בין לדחוף אותך קדימה ובין לתת לך לעשות את זה בעצמך (לא קיטנה ולא טירונות). אני חייב לומר שבהתחלה לא אהבתי אותו ואני לא מדבר מתוך פופוליזם. זה כמובן בהחלט אישי (למרות שהוא כנראה הצליח להגיע ליותר אישים לפי ההצלחה שלו...).

לפני כמה ימים הגעתי במקרה לאתר הכוונה לבחירת מקצוע שנקרא כיוונים
באתר יש הרבה אינפורמציה שעשויה לסייע: שאלונים שמסייעים לך לראות מדוע את מתקשה בעצם בחירת המקצוע, הפניות למערכת 'מידעת' על מסגרות לימוד שונות, הפניות למכוני ייעוץ והכוונה מקצועית, ועוד קישור למערכת שנראית מעניינת, למרות שעוד לא ניסיתי אותה.
המערכת מציגה 31 שיקולים בבחירת מקצוע (החל מכישורים שאת רוצה להביא לידי ביטוי, שעות עבודה וסביבת עבודה, הכנסה ובטחון סוצאילי, גיוון ועמצאות, משך הכשרה ועוד. עצם הניסוח של השיקולים יכול לעזור בחשיבה על הדברים), את מדרגת את השיקולים, והמערכת עוזרת לסנן את המקצועות המתאימים. נשמע מעניין. האתר כולו שווה ביקור.
ודרך אגב, היום הייתי משנה את דיכאון לחפש עבודה ב מרתק ומאתגר לחפש מה את רוצה גם אם קשה ומייאש לפעמים

<עוד לא אמא מתרגשת לראות שדווקא לידת הילדים הביאה לאפשרות לחשוב על שינוי מקצועי. היא תמיד חשבה שהולדת הילדים מבטלת את עצם האפשרות לרצות משהו בשביל עצמך. אגב, זאת לא פעם ראשונה באתר שהיא מוצאת את עצמה מופתעת>

יש לי בן זוג, מתוק ונחמד
שעובד בדיוק במה שהוא למד
הולך בבוקר
חוזר בערב מאוחר
רק מה הבעיה
הוא לא מאושר

הלחץ בעבודה גומר אותו
השעות הארוכות לא משאירות זמן
לבלות מספיק זמן עם משפחתו.
לא להנות, לא לטייל
נראה שהבחור ממש סובל

ובכלל,
לאן נעלמו כול החלומות
על חיים רגועים, על שלוות נפש,
על מגורים בטבע בין עצים ושדות,
על הגשמה אישית ועבודה מספקת...
ונראה שבאיש שלי אין הרבה שקט

תאמרו: שילך ליעוץ מקצועי
יאמר: לא מאמין ולכן לא רוצה!
תאמרו: תחפש אופציה אחרת
יאמר: אין, כבר חיפשתי מקצה אל קצה!

וכך אנוכי אותו בכאב מלווה
בין שבוע רע, ושבת הבאה עלינו לטובה
ושואלת אני בזה המקום
מבקשת לאיש מצוא פתרון

קודם כל - יופי של שיר

לדעתי כדאי לנסות ולאתר את מקור הבעיה, שיכול להיות:

שעות העבודה הארוכות - אולי כדאי לשקול מעבר למקום פחות דורשני (אל תגידו אין! יש! אפילו בהייטק - אם זה התחום), או לנסות לעבוד כ-freelancer וע"י כך לשלוט טוב יותר בעומס העבודה.
חוסר עניין בעבודה - שוב, אולי כדאי לחפש מקום עבודה אחר. אתגרים חדשים אולי יחזירו את הברק לעיניים.
חוסר עניין במקצוע - אם זה המצב אז הפתרון יהיה כנראה קצת יותר מורכב. מה שאני הייתי עושה זה לחלום קצת לכמה זמן ("מה הייתי עושה אילו לא היו לי אילוצים של משפחה שצריך לכלכל, קריירה שצריך לטפח וכו"), ואז לנסות לגבש תכנית פעולה.

הדוגמא האישית שלי: למדתי מחשבים, עבדתי בזה 5 שנים, נמאס לי לעבוד (בעיקר ה"לעבוד", פחות ה"מחשבים" למרות שכשנמאס לי חשבתי שגם ה"מחשבים" נמאס לי), עזבתי את עבודתי (כמעט, אני עובד שם כמה שעות בשבוע), הלכתי לעשות תואר שני. מזמן לא הייתי כ"כ מרוצה (מקצועית ואישית) כמו עכשיו. זה ממש על קצה המזלג; אני יודע שתואר שני/שלישי לא עושים לעד, אז אני מתחיל לחשוב על ההמשך. זה נשמע נורא קל, אבל כל זה לקח לי הרבה זמן (סד"ג של שנתיים מרגע שחלחלה בי ההכרה שאני לא נהנה מהעבודה ועד שהתחלתי ללמוד). בפעם הבאה זה כבר ייקח פחות, אני מקווה.

גם אם זה לא לימודים, יש המון קומבינציות אפשריות. למשל: אני מכיר מישהו שעובד כשנה שנתיים וחוסך כסף, ואח"כ יוצא לטייל בעולם לכמה חודשים או יותר עם הכסף שחסך. העיקר זה לא לתת לפחדים שלנו להגביל אותנו, מה שנדמה לי שקורה בד"כ! לפני שיצאתי לתואר השני דאגתי בנושא הכסף (מלגה+שכר מתרגל לא מספיקים בשביל להחזיק משפחה) אבל אנחנו מסתדרים היטב עד עכשיו. הצטמצמנו, וזה בפירוש שווה את זה.

הבעיה עם יעוץ מקצועי היא שנדמה לי (אף פעם לא הייתי שם) שיספרו לך שם מה מתאים לך, אבל לא את מה שאת רוצה. מה שחשוב זה, כמובן, מה את רוצה.

בכל מקרה... חשוב מאוד לא לתת לאיש שלך להשלים עם המצב, משהו כמו "ממילא אף אחד לא הולך לעבודה בשמחה, אז נסבול במהלך השבוע, נהנה בשבתות ונחכה לפנסיה". אני תמיד מצטער בשביל אנשים שאומרים לי כאלה משפטים.

אני מכירה מישהו שכבר שנים עובד חצי שנה וחצי שנה בבית, כותב את הדוקטורט שלו. יש לו אישה וילד והוא מבלה איתם המון זמן.

לי בייעוץ המקצועי בהחלט דיברו על נטיות הלב. היו הרבה דברים שאמרו, את זה את יכולה ללמוד אבל זה לא מתאים לך בגלל... אולי תלוי לאן הולכים ומה מגדירים מראש.

אני לא אלך ללמוד כדי שתהיה לי מילגה לחיות ממנה...
אני אלך ללמוד רק (אם בכלל) משהו שרלוונטי לתחום שארצה לעסוק בו...
יש לי תואר ראשון במדעי הרוח... לא רלוונטי מכלום.
גם מבחינת זמן וגם כלכלית לא יכולה ללכת ללמוד.

וזה גם לא היה ענין ההתייעצות אלא איך יודעים למה נוטה הלב כשמתלבטים בין כמה תחומי עיסוק?

יש לזה הרבה תשובות. כולן מדברות על דרכים להפסיק להסתכל החוצה (מה יש בשוק, מה כדאי, מה נהוג) ולהתחיל להסתכל פנימה.
יש פתגם הודי שאומר שהאלים הסתירו את המפתח לאושר במקום שאליו היו בטוחים שהאדם לא יעיז להגיע - בתוך תוכו. הסתכלות אמיתית פנימה היא מאוד קשה, וקל מאוד לפתור את עצמך ב"אני מכיר את עצמי, מה הלאה?".

אני יכול לתת כמה טיפים, אבל אני מאמין שזה תהליך ארוך שלא נגמר בלעשות משהו שקראת באיזה פורום אלה בהרבה ניסוי וטעיה, קריאה, לימוד והתנסות. ואני באמת תמיד נחשבתי למי שמכיר את עצמו מצויין.

טוב הבטחתי כמה טיפים אז הנה בכל זאת:

להסתכל רחוק: יש מושג נחמד בספר של Convey כמדומני שנקרא לטפס על הסולם הלא נכון. זה התופעה של להסתכל על השלב הבא במקום איפה נמצא ראש הסולם ולהבין איפשהו באמצע (או יותר גרוע בסוף) שזה לא הסולם הנכון. אל תחשבי מה מתאים לעשות עכשיו אלא לאן את רוצה להגיע. השלבים הקרובים יהיו ברורים יותר אחר כך.

התלבטויות הן בראש: הלב יודע מה הוא רוצה וההתלבטויות נובעות מכל מיני שיקולים זרים שאנחנו מכניסים לו. תנסי לדמיין את ההתפתחות לאורך הזמן של כל אופציה שאת שוקלת לאורך 10 השנים הבאות, אחת מהן תהיה זו שתגרום לך לחייך. (אגב, כמו כשלא יודעים מה לבחור, זורקים מטבע ומגלים ששמחים / עצובים מהתוצאה).

לא לפחד: זה המלצה מאוד קשה לתת ומאוד קשה לקבל. אני מניח שכל אחד מקבל אותה רק עד רמה מסוימת, אבל איתי צודק מאוד שזהו הגורם העיקרי לחוסר מימוש עצמי. דרך טובה שאני מצאתי היא לתחם את הסיכון - ננסה את זה עד ש (זמן, כמות כסף או משהו אחר) יגמר, ואם לא הלך אני יודע מה הפסדתי. אני חושב שאחת המגבלות העיקריות שאנשים שמים לעצמם הוא ההנחה שהם צריכים להיות שכירים. יכול להיות שזו בסוף תהיה ההחלטה הנכונה לזמן הקרוב אבל אסור שזו תהיה הנחת יסוד כי זה הורג המון אפשרויות.

לחשוב במה אני יכול להיות הכי טוב בעולם. אני מאמין שלכל אחד יש משהו כזה. זה יהיה קשה, זה ידרוש הרבה, אבל כל אחד יכול להיות הכי טוב במשהו. זה גם יהיה מה שהוא באמת אוהב. יש חוק יפה שבד"כ מצטטים את חלקו: "בביצוע, אויבו של הטוב הוא הטוב ביותר. בתכנון, אויבו של הטוב ביותר הוא ההסתפקות בטוב".

קודם כול תודה על ההענות, זה מחמם את הלב!
העצות כאן חשובות וטובות, ואני מסכימה מאוד למה שנכתב, אבל העניין הוא שאני זה לא הוא. אני מאמינה בלעשות מה שאוהבים, ומאמינה ש"יהיה בסדר". הוא מערים קשיים ומסרב לחלום ולרצות, כאילו מאמין שלא מגיע לו להיות מאושר. אבל הוא ממשיך לקטר ושנינו מאוד מתוסכלים מזה. הנה דוגמאות על סמך דברים שנכתבו כאן:

אולי כדאי לשקול מעבר למקום פחות דורשני.
התחום בהנדסה בו הוא עוסק הוא תחום מצומצם ממילא, ואין הרבה משרדים. הוא די מכיר את כולם וטוען שבכול מקום זה אותו דבר, וחוץ מזה, בגלל שזה שוק מצומצם לטענתו הבוס שלו יכשיל נסיונות שלו לעבור למשרד אחר.
חשבנו על עבודה ממשלתית, מחקרית - שזה יכול דווקא להתאים לו, אבל הוא טוען (ואני מניחה שבצדק), שצריך פרוטקציה על מנת להכנס לגופים האלו.

מה שאני הייתי עושה זה לחלום קצת לכמה זמן ("מה הייתי עושה אילו לא היו לי אילוצים של משפחה שצריך לכלכל, קריירה שצריך לטפח וכו"),
ביקשתי ממנו לעשות את זה , אבל הוא כול הזמן חוזר לנקודה שכן יש לו משפחה, ומחויבות, וקשה לו להתעלם מזה, וזה מפריע לו לרצות לקחת סיכונים.

אני מכירה מישהו שכבר שנים עובד חצי שנה וחצי שנה בבית, כותב את הדוקטורט שלו. יש לו אישה וילד והוא מבלה איתם המון זמן.
גם אני מכירה כאלה,והאפשרות של לימודים גבוהים עלתה ואפילו פנו אליו לפני מספר חודשים בהצעה לעשות דוקטורט, אבל הוא אומר: "ומה אעשה כשאסיים?" ופה קשה לי לענות, כי אני גם מכירה אנשים שסיימו דוקטורט ואז נזרקים חזרה לשוק העבודה, ובעיניו הם בעצם הם דחו את הקץ (אני לא ממש חושבת ככה, אבל ככה זה מצטייר לאיש שלי)

לי בייעוץ המקצועי בהחלט דיברו על נטיות הלב.
טוב לשמוע, כי לי אין שום מושג בייעוצים. אפילו דיברתי עם יועצת אבל זה נורא יקר (300 ש"ח לפגישה) ואני אפילו לא משוכנעת שזה כדאי - והוא בטוח לא משוכנע בכך. האם למישהו יש המלצה על יועץ מקצועי, פסיכולוג תעסוקתי או מכון להכוונה? - ואשמח אם זה יוצא יותר זול מ 300 ש"ח לפגישה

יש פתגם הודי שאומר שהאלים הסתירו את המפתח לאושר במקום שאליו היו בטוחים שהאדם לא יעיז להגיע - בתוך תוכו.
זה כולכך נכון. אבל איך מגיעים לתוכתוכו הזה?
באופן כללי בועז, כול הטיפים שלך חכמים, אבל הם כולם מסתמכים על זה שהאדם מוכן לעבור תהליך עם עצמו. ומה אם הוא לא מוכן, אם שהוא מוכן אבל לא יודע איך?

כמו שאני רואה את זה הוא פשוט כלוא בתוך מעגל שהוא עצמו יצר, מעגל קצת דמיוני, והוא רוצה להשתחרר ממנו, אבל יש בו צד שלא נותן לו לעשות את זה, והבעיה שלי היא איך שוברים את המעגל הזה ומצליחים להעביר את המסרים המצויינים שהועברו פה???
והשבירה צריכה להיות בצורה של הלם כזה (ולא דווקא הלם רע).
לא נעים להגיד אבל לפעמים אני מקוה שיפטרו אותו ושזה ידחוף אותו להחלטות.

ביקשתי ממנו לעשות את זה , אבל הוא כול הזמן חוזר לנקודה שכן יש לו משפחה, ומחויבות, וקשה לו להתעלם מזה, וזה מפריע לו לרצות לקחת סיכונים.
מה אכפת לו "סתם" לחלום?
אני שואל את זה מתוך נסיון להבין מה מפריע לו: לחלום לא עולה כסף (אלא אם כן הוא מפסיד שעות עבודה בשביל זה, אפשר לחלום גם בשעות הפנאי), והוא לא מחוייב לכלום, לא מוותר על כלום כשהוא עושה את זה.
האם זה בגלל שזה נראה לו "חסר תועלת"?
אולי בגלל שהוא מפחד להכיר בקיומם של החלומות שלו?

התחום בהנדסה בו הוא עוסק הוא תחום מצומצם ממילא
אני מסיק מזה שהוא אוהב את מה שהוא עושה, אבל הבעיה, כנראה, מתמקדת במקום העבודה ובחוסר היכולת (לטענתו) למצוא מקומות אחרים?

אני מאמינה בלעשות מה שאוהבים, ומאמינה ש"יהיה בסדר". הוא מערים קשיים ומסרב לחלום ולרצות, כאילו מאמין שלא מגיע לו להיות מאושר. אבל הוא ממשיך לקטר ושנינו מאוד מתוסכלים מזה -- נראה לי ששום דבר לא ישתנה עד שהוא יחליט שהוא מעוניין לשנות את זה. לתפיסתי, לך אין יכולת לגרום לו להשתנות (אנשים משתנים כשהם רוצים). אז תתמקדי בלפטור את הבעיה שלך בלבד -- התסכול שלך. הוא יבוא (או לא) אחריך.
דווקא בחופש שתתני לו על ידי שחרור מהציפיות שלך ייתכן שהוא יימצא את דרכו.

איתי שרון, אני לא יודעת למה הוא מפחד לחלום, כמובן שאני יכולה להעלות השערות משלי, אבל נראה לי שהכי טוב יהיה לשאול אותו, ואת זה אני יעשה

רועי שרון אני חושבת שלא הסברתי את עצמי נכון, הקריאה לעזרה באה ממנו וזה מה שמאוד מתסכל: הוא משתף אותי בלבטים ובחוסר האושר, וזה הפך להיות כמעט עניין יומיומי, ואז הוא לא מסוגל ללכת עם זה הלאה. הוא סובל ממגרנות לעיתים קרובות, נראה רע כשהוא חוזר מהעבודה, כאילו סחטו ממנו את האישיות שלו. הוא מבקש עזרה, ובעצם לא מוכן לקבל אותה.
אני לא זאת שמעלה את הנושא של העבודה שלו, ובתקופות המעטות הטובות שבהן הוא פתאום יכול לסבול את זה, אני שמחה מאוד ומקווה שהנה, עלינו על דרך המלך סוף סוף.

מה שכן, ופה אני אחשוב על עצתך, אולי הוא בשלב שבו הוא מעוניין בעיקר לקטר (שלב שנמשך כבר כמה שנים) ואני זאת שמנסה לעזור לו להמשיך עם זה הלאה. ואולי הוא עדיין לא מוכן?
אני כותבת את זה אבל עמוק בפנים יודעת שהוא מרגיש תקוע, ויהיה לו מאוד קשה לצאת מזה בעצמו, וזה יהיה מאוד לא חברי לתת לו לשחות בביצה הזאת לבד במשך שנים, ולא להושיט יד? באמת איפה עובר הגבול בין צורך של מישהו בעזרה, לבין הרצון שלנו לעזור?

אולי הבעיה היא בעצם במקום אחר, שלא נוח לו לדבר עליו, אז הוא מוציא את זה בנושא העבודה? זו יכולה להיות הסיבה שבגללה הוא לא מאמץ פתרונות בכיוון בעבודה.

יכול להיות שאפשר לעזור לבעיה לצוף -- או להשתחרר אם הוא אכן תקוע בנושא העבודה -- על ידי עשיית שינויים אחרים. דוגמא לשינוי כזה יכולה להיות לעבור דירה (אולי לחו"ל?); אפשר אפילו באופן זמני -- לשנה, נניח. אפשרות אחרת זה לקחת חופש של שנה מהעבודה; זה לא כל כך בלתי אפשרי כמו שזה נשמע -- היציאה מהעבודה חוסכת כסף על נסיעות ובגדים ואוכל, וגם מצטמצמים קצת, משחררים איזשהו חיסכון, עובדים קצת בעבודה מזדמנת של כמה שעות בשבוע (שיעורים פרטיים לדוגמא). אפשרות נוספת היא ללכת ללימודים. אפשרות נוספת זה טיול של חודש בחו"ל בלעדיך וללא הילדים, או אולי עם הילד הבכור אם הוא/היא מספיק מבוגר. ויש עוד אפשרויות כמובן, אבל הבנת כבר את הרעיון. משהו שונה.

לי זה נשמע כמו בעיה של פחד. פחד שלובש צורה של התחום, הבוס, המשפחה ותירוצים אחרים. פחד משינוי.
הרעיונות של רועי מצויינים אבל אם הוא לא מסכים לחלום קשה לי לראות אותו מסכים לטיול בחו"ל.
אולי עימות ישיר עם הפחד - שיחות לא על כמה רע או על כמה טוב יכול להיות אלא על מה מפחיד בשינויים? תני לו אומץ - שתהיי איתו גם יהיה רע, שלא נורא אם תהיה תקופה קשה או שהמעבר לא יצליח, שאם יקח חופש מהעבודה יוכל לחזור אם לא ילך, שיש גב של ההורים... צריך להבין את מקור הפחד כדי לקלוע.
זה מזכיר לי את המצב שבו אתה כמעט טובע עד שמישהו אומר לך שאתה ברדודים... שיבין שדוקא הפחד הוא מה שמחזיק אותו במצב הזה. כמו שאומרים - "העולם גדול ופתוח...".
בהצלחה.

רועי
העניין הוא שכבר היה לנו מעבר לארץ אחרת וזה לא פתר.

בועז,
אתה צודק ופחד הוא עניין גדול מאוד כאן: הפחד לא להצליח, המחויבות המשפחתית לפרנס (שהוא מרגיש, למרות שבפועל שנינו מפרנסים).
אנסה לדבר איתו ולכתוב לכם על שינויים כשיהיו

אולי יעניינו אותו דברים מתחום אחר כמו "זה" www.tovana.org.il למשל
להבנתי, השינוי האמיתי יוכל לבוא רק ממנו. אז אולי יעזור לו לקטר (קצת או הרבה) ולשפוך את מה שיש לו בלב. אם יש לך כוח, אנרגיה וחשק להקשיב לו, זה יכול לעזור. אבל זה לא תמיד קל!
לפעמים רק כשמוציאים את כל התיסכולים (וזה יכול לקחת גם הרבה זמן), אפשר להתחיל לחשוב הלאה...

בכל אופן פרופורציות יכולות לעזור. למשל, ספורט...?

שליחה על ידי ג.ש* » 15 יולי 2004, 19:44

השתחררתי מצבא לפני כשנה.במהלך השנה עבדתי תקופה מסוימת ולאחר מכן טיילתי.
כרגע עומדות להסגר כל מועדי ההרשמה לאוניברסיטאות ואני לא יודע מה לעשות אני ממש אובד עצות.
איך אני יכול להחליט כרגע בלחץ של זמן מהו המקצוע שבו אני ארצה להתעסק בחיי???
הרי ישנם המון מקצועות או תחומים שאין לי מושג עליהם או במה הם עוסקים וילכל מאוד להיות שהם אלו שמתאימים לי מה אני עושה?
אז נכון שאני נמשך למנהל עסקים ולכלכלה אבל אילו הם המפורסמים שכולם שומעים עליהם וידעים במה הם עוסקים אבל מה עם השאר!!
אני לא רוצה למצוא את עצמי בעוד 7 שנים במצב של ואתם אנשים שמתוסכחים בעבודתם או מהמקצוע שבו הם עובדים.
זה נכון שזה לא סוף העולם עאם טעיתה ואתה עושה הסבה אבל אני לא מעונין בזה,אני מעונין למנוע את זה ולצמצם כמה שיותר את האפשרות לעויות בדיעבד.
אשמח לשמוע דעות של אנשים אחרים......

מכיון שאני חושבת שקשה מאוד לקבוע מה תרצה להיות כשתהיה גדול לא נותר לך אלא לבחור לימודים שיוכלו לתת לך בסיס ללימודי המשך מעניינים- כלומר להרשם לכלכלה ולימודי ניהול ולקחת בסימסטר הראשון קורסי בסיס שיוכלו להתאים גם למקצועות אחרים- וכך גם קצת יותר להכיר- בכל מקרה תואר ראשון אינו מספיק- ישנם מאוד תארים ראשונים שהם אופרטיבים, ורובם נחשבים לבסיסיים- אלא אם תלמד הנדסה (מחשבים מכונות אלקרוניקה וכו או ראיית חשבון אוד משפטים)
אין ביטוח בדברים האלה ויכול להיות שתלמד משהו שאתה מאוד אוהב ובעוד 7 שנים בכל זאת תעשה הסבה
שיהיה בהצלחה

ג.ש יקר,
רציתי לשאול למה בעצם אתה חייב להרשם כעת ללימודים, הרי הלימודים יכשירו אותך לעבודה אך אינך יודע מה היא.
כמובן שהנורמה אומרת צבא, טיול ולימודים וגם אני התנהגתי כך אך דע שזה אינו סדר מחייב. אני משנה כיוון היום לאחר לימודים אוניברסיטאים וחושבת שכדאי לתת לעצמך זמן ופנאי להתלבט. הזמן הזה אתה יכול לנסות לחפש עבודות שמושכות אותך, אפילו עבודה בקיוסק מלמדת על כלכלה ועסקים.
להתנסות כמה שיותר, להתנדב במקומות שלא יקבלו אותך בלי תואר בתור עוזר שולי, לבקר במשרדים שונים דרך אנשים שאתה מכיר. לאפשר לעצמך תקופת התלבטות ארוכה יותר ואפילו תוכל להגביל אותה בזמן כדי להוריד את הלחץ.
אפשרות אחרת היא כמובן להתלבט בתוך מסגרת לימודית, הרבה מאוד אנשים משנים כיוון במהלך הלימודים אבל גם הרבה נתקעים כי חבל לא לסיים את התואר. מסיימים ואז מתלבטים. תרשם ותרשה לעצמך זמן התלבטות ושינוי תוך כדי.
בכל מקרה שום דבר לא גורלי ורוב תחומי הלימודים יהיו מעניינים וירחיבו את אופקיך ואתה בטח תהנה מתהליך גם אם תלמד יותר על עצמך מאשר על מתמטיקה.
בהצלחה

כשנרשמתי לאוניברסיטה רציתי ללמוד אנתרופולוגיה וארכיאולוגיה אבל באותה שנה לא למדתי ונרשמתי שוב לאחר שנה. בשנה זו התחשק לי ללמוד ספרות כללית והשוואתית ויחסים בינלאומיים. את המאסטר המשכתי בספרות כללית ואז למדתי גם תעודת הוראה, שיהיה... לא חשבתי ולו פעם אחת שאהיה מורה. בסופו של דבר, "מימשתי" את תעודת ההוראה וזה משך אותי ללמד (ובאמת חשבתי כבר אז שזו תהיה עבודה מתאימה לי כאשר אהפוך לאֵם) אבל תחומי העניין שלי (מעבר לאהבת ספרות) היו בכיוון היותר אמנותי.
@}רשימת דברים שהייתי רוצה לעסוק או ללמוד:
קדרית, מורה ליוגה, (רציתי בעבר וכבר לא רלוונטי-מדריכת טיולים), לעסוק באמנות (פינטוז על איזה סטודיו קטן), בעלת חנות קטנה למוצרים ארומטיים עם רקיחת מוצרים (חנות בסגנון הניו אייג' או חנויות כמו "סבון של פעם" ), נטורופתית, משוררת/עיתונאית, צלמת (במיוחד למסע אחר או נשיונל ג'יאוגרפיק), הכיוון ברור - נטיות הלב. אבל יש מקצועות שהם אינדבידואליסטים מצד אחד ויש מקצועות שהם באינטראקציה עם אנשים, ופעם בא לי הדבר הראשון ופעם השני...
@}
כשהגיע השבתון חשבתי שזו ההזדמנות שלי לצאת החוצה ולעשות משהו אחר. כולם מסביבי אמרו לי שכדאי לקחת משהו תכל'ס וחבל לבזבז את השנה על דברים בשביל הנשמה. אז מכל האפשרויות (שניסו להתאים לי בעזרת שאלון להסבה מקצועית) בחרתי בגרפיקה ממוחשבת (תכל'ס) ולמדתי אמנות במוזיאון וארומתרפיה במכללת רידמן (אלטרנטיבי) בשביל הנשמה. מהר מאד הבנתי שמה שאני לומדת בגרפיקה ממוחשבת זה רק פסיק בים ויש הרבה כרישים, אפילו לא ניסיתי להשתלב, אם כי את הפרוייקט שלי(פוסטר ועלון) עשיתי עבור ליגת לה לצ'ה והם חזרו אליי עם הצעה ויכול להיות שהיה מתפתח משהו (אבל אז אפילו מחשב לא היה לי בבית) וגם ראיתי שישיבה ארוכה מול המחשב ממש גורמת לי לא טוב (העיניים כואבות, הראש, עייפות). דווקא מכיוון המשהו לנשמה שלא חשבתי שיצא מזה משהו התעסקתי ואפילו מכרתי קרמים ותערובות למורות, אבל זה רק הוסיף לי עוד כאב ראש, עוד עבודה, שלא יכולה להוות תחליף לעבודה הראשית, שהיתה ונשארה העוגן.
בינתיים אני כבר 10שנים באותו מקצוע, כשרק לאחר השבתון השלמתי כי זה מה שאעשה בזמן הקרוב ואני אשתדל לראות בו רק את הטוב.
ההזדמנות לצאת ולנסות משהו חדש (אם בכלל) תתאפשר לי רק בשבתון הבא. תמונה

הולדת הבת הראשונה יצרה אצלי רצון עז להישאר בבית, להיות עצמאית בדבר כלשהו ולהיות איתה לפחות שנתיים שלוש ראשונות, אבל לא היה לי גב כלכלי ולא יכולתי לעשות מה שבא לי. ואם היה לי, במה הייתי עוסקת?האם הייתי מתפזרת לכל מיני כיוונים ובסוף לא היה יוצא כלום או שהייתי מצליחה? שאלה פתוחה...
שנים הייתי מסתכלת בעיתוני הדרושים, סתם כדי לראות כל מיני דברים מעניינים ואולי משהו שיתפוס אותי (ללמד אתיופים, סוכנות יהודית, שליחות) אבל כנראה אני די מרובעת, מפחדת, מקובעת, ובטח בתקופה של היום ואני מחפשת את הבטחון (עם הפיטורים גם זה כבר לא כל כך בטוח).
@}כנראה תמיד תהיה לנו תחושת החמצה, משהו שפספסנו, כמו בכל דבר בחיים, כל בחירה באה על חשבון משהו אחר.
יאללה התעייפתי, מקווה שלא ייבשתי אתכם...

וואו בכלל לא מייבש. יש לי הפתעה בשבילך אני שטה באותה סירה .....כנראה תמיד תהיה לנו תחושת החמצה, משהו שפספסנו, כמו בכל דבר בחיים, כל בחירה באה על חשבון משהו אחר.........זאת ממש אני .
אשמח לשמוע אם משהו השתנה בנתיים אולי נפתח עסק ביחד?

האימיל שלי [email protected]

יש יותר מידי דברים אותם אני רוצה לעשות וקשה לבחור. קשה גם להתמקד.
זהו "לופ" אליו נכנסתי וממנו אני לא מצליחה לצאת ולפיכך מחפשת יועץ /ת לבחירת מקצוע :

מישהו שמסוגל לצאת מהקליפה של עצמו ולראות באמת את האדם שמולו ואת היכולות שלו,
משהו שיוכל לחשוב בצורה יצירתית,
מישהו שידע לסדר לי את המחשבות והרצונות
בעלות סבירה

להדליק אור בעבודה - הסדנה לאנשים שמתלבטים בשאלות של מימוש עצמי בעבודה, עומדת להפתח קבוצה חדשה, מחזור 8.

באווירה פנימית נכונה, במצב רוח מאד מסוים, יכול אדם לפתוח אצל עצמו שער לצמיחה. בדרך כלל, זה יקרה מתוך עמדה פנימית שאינה חוששת להתקרב ולהתבונן גם במקום טעון, באווירה שקטה של קבלה עצמית. מטרה עליונה של הסדנה שיצרתי, היא לאפשר לכל אחד להכיר כיצד הוא יכול לחולל אצל עצמו שיחה פנימית המאפשרת התחדשות.

מוזמנים להכיר : A]להדליק אור בעבודה Dpage[/po].asp?page=4&id=0

אמיר דרור

שלום לכולכם,
לאחר שנים של התלבטויות החלטתי ללמוד יוגה כדי להפוך את התחביב למקצוע. מחפשת המלצות או הכוונה אצל מי כדאי ואיפה. אני גרה בשרון ויש לי גם ילד קטן. אשמח על כל עצה.

שלום לכולם

אני רוצה לשתף אתכם בצומת המקצועית שאני נמצאת בה
יש לי תואר ראשון בעבודה סוציאלית וכיום אני לומדת לתואר שני
עבדתי שנתיים במקום עבודה מעניין אך שוחק ביותר
הלימודים מרתקים וגם העבודה, אך מאז שעזבתי את מקום העבודה הקודם, אני מתלבטת ומתחבטת האם המקצוע הזה מתאים לי
כיום מצאתי עבודה יותר רגועה, בתחום הזקנה, אך נראה לי שגם שם אני אתקשה להחזיק מעמד
אני כל הזמן חושבת על להחליף מקצוע ואני לא יודעת מה
מאוד מושך אותי התחום של הרפואה האלטרנטיבית, אבל לא יודעת בדיוק מה
מה גם שברור לי שבהצפה שיש בשוק העבודה הזה, צריך ללמוד ברצינות ולהיות מאוד מקצועי כדי להצליח להתפרנס מזה
יש לי הרגשה שבתחום הזה אני אענה על הצורך שקיים אצלי לעבודה עם אנשים, רק הסיפוק יהיה הרבה יותר גדול מבעבודה סוציאלית
והשחיקה הרבה פחות

אני אדם מתלבט מטבעי
ועד ללא מזמן חשבתי שהעבודה הסוציאלית זה בשבילי. רציתי להתפתח בתחום הטיפולי וזה מאוד אתגר אותי
במהלך ההתנסות בעבודה, פשוט גיליתי שהמחיר הרגשי והנפשי של העבודה הזו הרבה יותר כבד ממה שתארתי לעצמי.
מצד אחד, אני רוצה ללמוד משהו חדש ואחר, מצד שני אין לי כ"כ כוח להתחיל מהתחלה לרכוש מקצוע
אני מיטלטלת בין הרצון לשקט ושלווה, לעבודה קבועה ומסודרת (שקיימת בע"ס, אבל גם שם זה הולך ונעלם) לבין הרצון לעסוק במשהו אחר, עצמאי יותר, טיפול שיש בו פידבק חיובי ולא רק יריקות בפרצוף. מצד שלישי יש לי מחשבות לפתוח עסק קטן כמו בית קפה או משהו כזה.

הכל נורא מבלבל. אני גם רוצה להיות אמא ולכן אני רוצה מקצוע שיאפשר לי להיות הרבה עם ילדי
מצד שני, אני לא רוצה שכל עול הפרנסה יפול על בן זוגי, כי אני גם רוצה שיהיה לילדים אבא
מצד אחד אני רוצה חיים פשוטים ומאמינה שבמה שעובדים זה לא הכי משנה, העיקר שזה לא משתלט על החיים ומשאיר זמן לדברים החשובים באמת ומצד שני, אני מפחדת לוותר על המקצוע ומפחדת ממה שארגיש אם לא יהיה לי את הסטטוס הזה

מבלבל מבלבל מבלבל

ויש לי שאלה לאלה מכם שמבינים ברפואה אלטרנטיבית
אני רוצה ללמוד משהו מהתחום. מצד אחד משהו שלא דורש הממממון השקעה (כמו רפואה סינית)
מצד שני משהו שנותן כלי עבודה שניתן להתפרנס איתו.
אם מישהו/י מכיר/ה תחום כזה שגם עוסק בנשים, הריון לידה וכד', אשמח לשמוע
תודה

ול לילך אוליאל
נראה לי שהכי כדאי לך בוינגייט. זה קרוב לך וזה הכי מקצועי וגם נותן תעודה מקצועית מוכרת לכל

לפני כמה ימים הגעתי במקרה לאתר הכוונה לבחירת מקצוע שנקרא http://kivunim.huji.ac.il/
האם הלכת דרכם להכוונה מקצועית?
מחפש בדחיפות המלצה להכוונה מקצועית 'קונוונציונלית' מאדם מקצועי בעל מחשבה יצירתית, פתוחה ו'באופנית'

מה'תה היי !
נסי לגבות את בן זוגך בצורה כזו שתחולל אצלו שינוי של תפיסת עולם ודרך חשיבה על
החיים , שכן החיים כל כך קצרים שכל יום שעובר ואנו חיים חיי ריקנות וחוסר סיפוק
ושביעות רצון - הפספוס הוא אדיר !! חפשו יחדיו אלטרנטיבות למצב הקיים ( זה מה
שאנחנו עשינו , את יכולה לראות בדף הבית שלנו מחפשים כיוון ! )
אני מאמין שהפתרון טמון ביכולת שלכם להיות מאוחדים ברמה של הזדהות טוטאלית
האחד במצוקותיו של השני ! כך זה לפחות עובד אצלנו - הרי אין מחיר בעולם לאושר ,
ואנחנו נמצאים בעבודה יותר זמן מאשר עם בן בת הזוג והילדים שלנו - שזה האבסורד
הכי גדול , אבל מילא להעביר את היום בכיף או לפחות לא בהרגשת דיכאון - יש לזה
מחיר ?? האני מאמין שלי דוגל בכך שהמטרה מקדשת את האמצעים ושווה להצטמצם
בהוצאות ולשקול צעדים משמעותיים יותר ובלבד שהנפש תרווה נחת מהרגע שאנו
פוקחים את עינינו ועד הרגע שאנו נפרדים בברכת לילה טוב ( ואצלנו מוסיפים גם
חלומות פז ) . הריי מה - לרעוב ללחם לא נרעב , וקורת גג תמיד אפשר למצוא גם
במחיר צנוע , אך הנפש הו הנפש !!!!!!

השואלת,
לרגע התבלבלתי אם זו אני.
אלא שלמזלי עוד לא התחלתי את התואר השני. עשיתי משהו אחר במקומו - עברתי לצפון.
גם אני במקום כזה עכשיו. מתלבטת לגבי המקצוע הזה. שמצד אחר אני מאוד אוהבת, ומצד שני שוחק ....
גם אני בצומת כזו.
קצת מיציתי את העניין שלטפל באחרים. במיוחד כשאני עכשיו בחינוך ביתי.
יותר חשוב לי ומעניין לי לטפל ביקרים לי.
מצד שני אני רוצה למצוא משהו שגם אפשר להתקיים ממנו.
טוב אחזור לכאן שוב. קוראים לי.

קראתי והזדהיתי עם רבים ורבות והכותבים כאן. אני מסיים כעת תואר באדריכלות והמצב העגום בחוץ מכתיב לי סטאז' של שנה ולא מבטיח לי יותר מדי אחרי כן. לפני כמה שנים, כשלמדתי בחו"ל תקופה, פגשתי איש מבוגר ששיתפתי אותו ברעיון שלי ללמוד שני מקצועות ובכך לייצר לי מקצוע שלישי (סינרגיה שכזו) וכך גם לא אמצא את עצמי משתעמם בדבר אחד בלבד. האיש אמר שזה העתיד וכיום קשה לחיות ממקצוע אחד, במיוחד בגלל שהכל הפך הרבה יותר מורכב מצד אחד ויש היצע גדול של בוגרי אוניברסיטאות ומכללות מצד שני.
מה שהחלטתי לעשות זה להמשיך ללמוד כל עוד אני יכול (במקביל לעבודה) ולהתפתח תוך כדי. חשוב לי ללמוד דברים שהם "פרקטיים/קרים" מבחינתי (כאלה שקרובים לכסף ואדע שבזכותם אוכל לחיות טוב יחסית) ודברים שאני מאוד אוהב ועושים לי טוב בנשמה (אמנויות).
אני מאמין שמצאתי את השילובים שחיפשתי. אני מאמין שכל אחד צריך למצוא לעצמו זוג של מקצועות (גם אלטרנטיביים או אמנותיים) שמשלימים אחד את השני. זה נותן תחושה נהדרת לדעת שאת/ה מתנתק מדבר אחד ומתחבר לדבר אחר מתי שאתה יכול וגם הכלים שאתה מקבל מכל אחד מהמקצועות משלימים ומשפרים את הגישה שלך לשניהם.

בועז

לחשוב במה אני יכול להיות הכי טוב בעולם. אני מאמין שלכל אחד יש משהו כזה

ומה אם אני מרגישה שאני ממוצעת ולא יותר בהכל? מה אם אני מרגישה שאין לי תחום בו אוכל להיות הטובה ביותר?

אני יודעת שאומנות עושה לי טוב בנשמה, אבל אני בברור לא חושבת שאני הכי טובה בעולם בזה.
לעסוק במשהו שאתה יודע שאתה לא הכי טוב זה דבר מאד מתסכל. גם אם אלך בכיוון האומנות (שאין לי מושג על איזה זרם באומנות עדיין אני רוצה)
אני יודעת שכמעט בלתי אפשרי להתפרנס מכך ובמיוחד אם אתה לא מצויין. הרעיון הזה מאד מלחיץ אותי כיוון שאני מרגישה שלכל תחום שאפנה אף פעם לא אהיה מספיק טובה. תמיד יהיו אחרים מוצלחים יותר.

שליחה על ידי אורית* » 28 מאי 2006, 22:34

שלום לכולם,

נרשמתי לסמינר שעוסק בגילוי ומימוש היייעוד (הוא עדיין לא התקיים) הנה הלינק לעוד פרטים למקרה שמישהו מתעניין: http://www.in-forma.co.il/index.asp

שליחה על ידי אלה* » 26 יוני 2006, 22:42

שלום
אני רוצה להמליץ לכולם בחום על סמינר דרך האומנות בקיבוץ הרדוף
אני כרגע מסיימת שנה ראשונה ועושה שמיניות באויר כדאי לא לוותר על ההמשך
יש אתר וכתובתו היא:www.omanut.org.il
ביום שישי ושבת הקרובים תתקיים תערוכת סוף שנה של שנה א. ושנה ב. בקיבוץ הרדוף
מאוד כדאי לבוא ולהתרשם בעיקר למי שמחפש את עצמו והכיוון האומנותי יכול להיות הדרך
אני לא בטוחה שזהו הדף המתאים ביותר לידיעה הזאת אך אני מקווה שזה יגיע למי שזה מדוייק בשבילו. לי זה שינה את חיי ולראשונה מצאתי את הדרך שלי בעולם אחרי שנים של חיפוש

_שלום לכולכם,
לאחר שנים של התלבטויות החלטתי ללמוד יוגה כדי להפוך את התחביב למקצוע. מחפשת המלצות או הכוונה אצל מי כדאי ואיפה. אני גרה בשרון ויש לי גם ילד קטן. אשמח על כל עצה._

לילך אוליאל, כדאי לך ללמוד יוגת צחוק, מ-ש-ה-ו!!!
לומדים בזמן קצר, והתוצאות מדהימות.
פני אלי לפרטים: 02-9971762
חודש טוב ומבורך.

מרגישה מטופש לשאול אבל בכול זאת אשאל
מכירים את המקומות האלה שמלמדים חוגי יצירה לילדים ומבוגרים? אתה מגיע, בוחר לך חוג, מדביק מפיות על כסאות עץ, יוצר בפימו, מצייר על זכוכית, עושה ויטראז', דקופאז', וכו'
מאוד הייתי רוצה כזה מקום משלי. שאנשים יבואו לשם כדי להרגע, לצאת מהשגרה וליצור בשביל ההנאה והנפש, בשביל הסיפוק המיידי. אני חושבת שזה משהו שמאוד אהנה לעשות.
הבעיה עם זה: למרות שיש לי קצת נגיעה לאמנות, אין לי ידע רב בתחומי היצירה האלה ואין לי מושג איפה לומדים את זה? בדקתי בכיוון של מדריכי אמנות, אבל זה לא מה שמלמדים שם. האם הדרך היחידה ללמוד היא להצטרף לחוגים האלה? הייתי עושה את זה אבל מדובר בקורסים רבים וממוקדים וכול קורס הוא יקר. בנוסף נראה לי שאם רוצים לרכוש ידע נרחב בתחום אז צריך ללמוד באופן יותר כללי ומעמיק.

מחפשת עבודה או לימודים שיקדמו אותי לעבודה שבה:
כמות נסיעות קטנה אך קיימת
יש בטחון סוציאלי
שעות עבודה מקובלות עם גמישות
יש גיוון
יש עבודת צוות וגם עבודה אישית
יש אחריות
יש אפשרות להתקדמות מקצועית
יש שילוב עבודה בסביבה פנים ובסביבת חוץ
הכשרה לא רבה
שכר גבוה במשק.

מנסיון שלי אין כמו לעבוד ולעשות משהו מאהבה אמיתית, לעבוד במשהו שאתה אוהב ומתחבר אליו באופן טבעי.
לכל בן אדם יש משהו שהוא טוב בו, מתנת אל ממש שהוא גם עושה אותו באופן כייפי וטבעי.
כל אדם נולד כדי להגשים את הייעוד שלו בחיים ויכול לעשות זאת בעזרת הכוונה מתאימה.
הדרך המומלצת ביותר לגלות את ייעודכם היא להתבונן במה שאתם אוהבים לעשות ועושים באופן טבעי, לבדוק באילו כישורים אתם נהנים להשתמש וכיצד אתם יכולים להשתמש בכישורים אלו גם בתחומים אחרים בחייכם.
כך תהפכו למעשה כל פעילות לביטוי של ייעודכם.
כשאתם בוחרים את הקריירה שלכם או קריירה שנייה, אני מציע שתשאלו את עצמכם כמה שאלות :

מה מושך אתכם במסלול הלימודים / בקריירה הנוכחית ?
מהו הדבר שאתם רוצים ואוהבים לעשות ?
על מה אתם חולמים - במה הייתם עובדים לו הכול היה אפשרי ?
מה הם הערכים הכי חשובים לכם בחיים ?
האם הם באים לידי ביטוי בתחום שבחרתם ?
מה הם הכישורים והידע שרכשתם במשך השנים ?
כיצד הם יכולים לעזור לכם להגשים את מטרותיכם בתחום הקריירה ?

כשיש בידכם התשובות, התחילו להתקדם מיד לקראת המטרה שאותה אתם רוצים להשיג. אל תחכו ללמידה, אל תחכו ליום שבו תרוויחו מספיק כסף, אל תמתינו לאישור של אנשים בסביבתם.
זכרו – התשובות אינן בחוץ ולא אצל אחרים. עליכם למצוא את התשובות בתוככם, להקשיב לעצמכם. זהו תהליך של גילוי עצמי. כל דבר שתבחרו לעשות – עשו מתוך הכרה מלאה וביטחון ביכולתכם ליצור את המציאות שלכם, ותוך כדי הקשבה לחושים הפנימיים שעוזרים לכם לממש את עצמכם.
כשאתם מרגישים שדברים אינם זורמים בכיוון הרצוי, כשיש לכם תחושה שאתם מפסיקים להתפתח, זה כנראה הזמן לעשות שינוי. ללמוד משהו נוסף, אחר, כזה שיאפשר לכם להשתמש בכל הידע שצברתם ולהעלותו דרגה נוספת למעלה, לכיוון הגשמת הייעוד שלכם.

שליחה על ידי ש_חף* » 05 יולי 2010, 01:12

ניסיתי לחפש באינטרנט, והתלבלבתי כולי. אני מחפשת יועץ תעסוקתי שמתמחה באיכות סביבה, או מישהו שיכול להסביר איזה אפשרויות עבודה יש בתחום.
אה, ואני לא מדענית, אז כל התחומים של מחקר / ביולוגיה / היי טק לא מעניינים אותי. מה נשאר? לא יודעת, וכבר שנתיים לא מצליחה למצוא תשובה לזה...

אשמח ללכת למכונים האלה שלוקחים מלא כסף בשביל פסיכולוג שיושב ויגיד לי בסוף שאני הומנית, העיקר שיגיד לי במה אני יכולה לעבוד בתחום, עם הכישורים הספציפיים שלי. אה, ועדיף באזור חיפה. תודה!

היי שחף,
אולי כדאי לך לנסות את האתר האינפורמטיבי והמסקרן של "שומרי הגן".
למיטב הבנתי יש הקשר לאיכות הסביבה אך לא ברמה ה"מדעית", יותר ברמה החווייתית-לימודית.
אולי זה ידבר אליך...
בהצלחה!

שליחה על ידי ש_חף* » 05 יולי 2010, 17:06

תודה על התשובה המהירה!
כנראה שלא הייתי ברורה, אז אני מנסחת שוב: ידע, לפחות ברמה הבסיסית, כבר יש לי. גם ניסיון התנדבותי של כמה שנים בכל מני תפקידים וארגונים. עכשיו מגיע השלב שאני רוצה לעשות מזה כסף. איפה אני יכולה למצוא יועץ תעסוקתי שמבין באיכות סביבה, שיוכל להגיד לי איזה עבודה יש בתחום?
ושוב המון תודה.

נחחמד לראות שלא רק אני נמצאית בצומת של בלבול ושאלות לגבי סיבוב שני בלימודים.זה בדרך קורה בגיל 40...כך אומרים ובמקרה שלי זה נכון.אני מממש מבולבלת ,פיניתי לי את השנה ואני עובדת רק יומיים ואת הזמן הנותר אני מעוניינת להקדיש ללימודים,,אבל אלוהים כמה אפשרויות יש...!ומה שהכי משגע אותי שאני יכולה בשניה אחת להתלהב ממשהו מאוד ולהאמין שזה בדיוק מה שטוב לי ולאחר שניה נוספת להתחרט לגמרי.כנראה שצריך לשהות בתוך הבלבול...

היי
המלצתי למרות שעדיין לא מצאתי את שלי ואחרי הרבה מאוד חיפושים
ממליצה לך לבדוק עם עצמך. מה את אוהבת? מה כייף לך לעשות? להכנס לאמת שלך מתוך מקום נקי.
מניסיוני הלכתי לאנשי מקצוע, מבחנים ועוד,, לימודים רישיון ועוד, לא ממליצה.
כן ממליצה לך לשאול את עצמך את השאלות הנכונות לך וכמוני כמוך מאחלת בהצלחה והתשובה תגיע.

שלום לך קואלה,

חשבתי על השאלה שלך. באיזה מקצוע אפשר להרויח 10,000 ש"ח בחודש וההכשרה בלימודים חלקיים או גג שנה מלאה.
המקצועות שפירטת
קוסמטיקה רוקחות טבעית וארומתרפיה ומקצועות הרפואה האלטרנטיבית- רפלקסולוגיה ופרחי באך, צמחי מרפא, רפואה סינית, נטורופטיה, הומופטיה, הוראת יוגה, בישול ואפיה, עיצוב פנים ופאנג שווי
הם מקצועות שהם עצמאיים או שכירים. כשכירים השכר נמוך ביותר. כך המשק שלנו בנוי היום. כעצמאית את יכולה להגיע להכנסה גבוהה, אולם זה דורש שנים רבות של בניית עסק. גם לא פרטת אם את מחפשת 10,000 ש"ח כנטו או כברוטו. כך או כך אם את שוקלת עצמאות במקצוע טיפולי, ומאוד חושבת על הכסף (אני מבינה היטב למה) אז כדאי לקרוא את הדף למה טיפול פסיכולוגי וטיפולים אלטרנטיבים כל כך יקרים בשביל להתרשם מההוצאות שיש לעצמאים כאלה, ולהבין את עניין החודשים (בעצם יש בעיקר 8 חודשי עבודה בשנה) ובכלל מה זה אומר להיות עצמאי מבחינת השקעת זמן וכסף בשווק, ניהול, ענייני כספים... מה גם שבניית קריירה כזו (ולהגיע להצלחה, לא לעיסוק צדדי קטן - שזה די פשוט) היא כל כך מאתגרת שהיא דורשת בעצם שינוי פנימי אדיר כמעט לכל אדם שעוסק בזה. זה לא עניין פשוט. לפעמים נמאס לנו מבוסים וחושבים שעדיף להיות עצמאי, ואכן מי שעצמאי - הרבה מאיתנו מתים על זה ולא היינו מתחלפים לעולם - אבל זה הרבה יותר "עם בוס" מאשר שכירים. קשה להבין את זה מהצד. אם לא תהיי נחמדה לבוס שלך, ותפשלי פה ושם, הוא אולי יכעס עלייך, אבל יקח הרבה זמן עד שיפטר אותך. אם לא תהיי נחמדה לכמה לקוחות את יכולה למצוא את עצמך ללא כל לקוחות, תוך שבוע. עם אפס תנאים סוציאליים. סתם דוגמא קטנה.

מתוך מה שכתבת דווקא בישול ואפיה הוא משהו שאם יכולת למצוא לעצמך איזה בית לבשל בו פעם-פעמיים בשבוע יכולת להוסיף לעצמך הכנסה (בישול זה 50 ש"ח לשעה ואין לך הוצאות).

את נתקלת במציאות הכלכלית הישראלית שבה בעצם על מעט מקצועות משלמים שכר טוב למן ההתחלה (בעיקר מקצועות שמכניסים כסף למישהו - הייטק, מכירות, תמיכה בעסקאות גדולות כמו עו"ד), וברוב המקצועות צריך להתקדם שנים עד שמגיעים לשכר טוב. ברובם לא הכשרה של שנה וקדימה.

אבל... עד פה לא היתי כותבת לך, כי אין דבר כזה שאין פתרון. זה מזכיר לי שחיפשתי דירה בשכונה יקרה. היה ברור לי שאת המחירים הרגילים של השכונה אני לא יכולה לשלם (מעדיפה לומר - לא רוצה לשלם), ולכן חיפשתי פרמטר להתפשר עליו, שיוזיל את המחיר ועדיין יאפשר לי לקנות בשכונה. השני פרמטרים שבחרתי היו קומה גבוהה ללא מעלית, ודירה לא משופצת. כולם הזדעזעו שאני קונה דירה בקומה רביעית ללא מעלית, ועם מרצפות מתנדנדות. אבל לי זה לא מפריע ויש לי דירה עם נוף מהמם, בשכונה מהממת.

בחזרה אלייך. בשביל "לדפוק את המערכת" את צריכה למצוא פרמטר להתפשר עליו, שלך לא יפריע מדי, ולאחרים הוא כן מפריע, ועל כך תוכלי לקבל שכר גבוה יותר, כי את מבצעת עבודה שאנשים רבים לא רוצים לבצע. סתם דוגמא קיצונית וזה לא מה שאני מציעה, עובדי איסוף אשפה מרויחים משכורת של 8000 ש"ח לחודש (תקנו אותי - קראתי את זה לא מזמן ב"גלילאו", היה ראיון עם אוסף אשפה) והאמת היא שהשעות קצרות למדי, אבל זה מתחיל מוקדם. אז זה שראיינו אותו לעיתון אמר שהוא תתרן (חסר חוש ריח) ואין לו שום בעיה לאסוף אשפה. אז הנה הוא מצא משהו שלאחרים מפריע (הסרחון) ולו הוא לא מפריע, גם ענין הסטיגמה לא מפריע לו, וכך הוא יכול להרויח הרבה על מעט שעות, הוא בבית לפני הילדים שלו שחוזרים מבי"ס.

למשל אני חשבתי על עבודה כמו חלוקת דואר. ללא ספק לא יוקרתי, אבל אם את מוכנה לקום מוקדם ולהסתובב בחוץ, אז אני חושבת שיש שכר טוב, שעות קצרות, ותנאים סוציאליים טובים. זה גם יכול להיות משהו שיפרנס אותך בזמן שאת בונה לעצמך קריירה עצמאית בתחום יותר קוסם, למשל אחד מאלה שציינת. אחרי הלימודים לוקח משהו כמו 5 שנים אינטנסיביות לפתח קריירה עצמאית מצליחה, רוב האנשים מתייאשים באמצע, אם יהיה לך כסף ממשרה אחרת זה יעזור מאוד.

לקראת הסוף נזכרתי שקראתי פעם שיש מקצועות שאנשים לא מודעים אליהם כל כך ודווקא הם מבוקשים ורווחיים למדי - נדמה לי שזה היה רתכות ועוד כמה דברים דומים במפעלים. שממש חסרים שם אנשים רבים מאז שאין תיכונים טכנולוגיים. לא קוסם לכל אחד אבל יכול להיות דווקא רווחי. לא יודעת אם 10,000 אבל 8,000 כן.

בהצלחה @}

תודה סאלי על תשובתך
חלוקת דואר חוצמזה שקשה לי לקום מוקדם, לא נראה לי שמרוויחים יותר טוב ממה שאני מרוויחה עכשיו
רתכות ועבודה במפעלים אין מצב.
אולי יש לך עוד רעינות?
וגם, האם יש לך מושג איזה מקצועות טיפוליים יותר רווחיים ומבוקשים מאחרים?
תודה ושבת שלום (:

אהלן קואלה @}

גם אני חיכיתי לראות אם מישהי תענה לך. האם יש מקצוע כזה שבו מרויחים מעל 10,000 (נטו? מה התכוונת? ברוטו? במקצועות טיפוליים יש פה משהו כמו הברוטו פי 2 בערך מהנטו... אם לא יותר) ובהכשרה קצרה. דום שתיקה. אלו תחומים מורכבים שצריך זמן לבנות אותם. לא סתם יש בעיות עם השווקים האלה. שהטיפולים לא תמיד מספיק עוזרים, והם יקרים. אלו בעיות אמיתיות שאני כל הזמן מחפשת דרכים להתגבר עליהן. המבוקשים הם רופאים. עכשיו מדברים גם על אימון לבריאות שזה אנשים מתחום הבריאות (נדמה לי שזה לא התחום שלך?) שלומדים לעשות קואוצ'ינג לאנשים שחולים במחלות מסוימות. אומרים שזה מבוקש, אבל בין מבוקש ללהרויח 120,000 ש"ח נטו בשנה יש כמה שנים טובות של בנית העסק. וזה בראיה אופטימית, הרוב המכריע לא שם ולא מגיעים לשם לעולם.

ההצעה שלי אלייך היא להתחיל לקרוא ולפקוח עיניים לגבי מקצועות - והטיפ יהיה בכוונים הפחות מבוקשים. דווקא המבוקשים והרגילים, השכר בהם הוא מה שאנחנו מכירים. דווקא לא היתי פוסלת כל כך מהר את מה שכתבתי עם הדואר (לא בטוחה שמרויחים שם נמוך - זו מין חברה כזו קצת מיושנת, אני חושבת שהתנאים טובים. צריך לבדוק). תמיד יהיה איזה שיקול כמו לקום מוקדם או איזה חסרון אחר. את מחפשת לקבל תוצאה מאוד שונה מהמקובל. אז ידרש כאן משהו שונה. הדרך המקובלת כיום בארץ היא לעבוד המון שעות ולהרויח מעט. את צריכה לרדת מהשביל הראשי ויהיה פה משהו שונה, יהיה משהו שתתפשרי עליו. אבל זה יכול להתגלות כטוב.

בהצלחה @}

היי סאלי,
דווקא לא היתי פוסלת כל כך מהר את מה שכתבתי עם הדואר (לא בטוחה שמרויחים שם נמוך - זו מין חברה כזו קצת מיושנת, אני חושבת שהתנאים טובים. צריך לבדוק). תמיד יהיה איזה שיקול כמו לקום מוקדם או איזה חסרון אחר.
שכחתי לכתוב גם שעבודה מוקדם בבוקר לא יכולה להיות מתאימה לי כי יש לי ילד קטן.

ההצעה שלי אלייך היא להתחיל לקרוא ולפקוח עיניים לגבי מקצועות - והטיפ יהיה בכוונים הפחות מבוקשים. דווקא המבוקשים והרגילים, השכר בהם הוא מה שאנחנו מכירים.

הדרך המקובלת כיום בארץ היא לעבוד המון שעות ולהרויח מעט. את צריכה לרדת מהשביל הראשי ויהיה פה משהו שונה, יהיה משהו שתתפשרי עליו. אבל זה יכול להתגלות כטוב.

פוקחת את עיני, מקווה למצוא משהו לא שיגרתי, אבל עדין לא מצאתי. אשמח אם לך או לעוד אנשים יהיו רעיונות בשבילי.

תודה

אפשר ללמוד תכנות. בהיי טק מרוויחים יחסית הרבה, למרות שגם שם מעדיפים אנשים עם נסיון ועדיף צעירים....
אבל אם מוכנים להתפשר על השכר (ו10000 זו פשרה בהיי טק) אז יש סיכוי למצוא. יש קורסים שמלמדים תכנות ברמה הפרקטית, ואם גם עושים פרוייקט או שניים באופן עצמאי ככרטיס ביקור יש סיכוי למצוא עבודה אחר כך.

אפשר ללמוד תכנות תוך שנה אחת?

קואלה - אם את עם אנגלית טובה, אס מקצוע כמו בדיקת איכות - qa אפשר ללמוד מהר.
אני חושבת שצ'ק פוינט מחפשים אנשים לזה עם קורס פנימי אצלם

בעסה. האנגלית שלי לא משהו...במיוחד לא בכתיבה

בעסה. האנגלית שלי לא משהו...במיוחד לא בכתיבה
דווקא במחשבים חשובה יותר הקריאה מאשר הכתיבה.
דווקא רעיון טוב ה - QA, אם יש לך משמעת עצמית את יכולה ללמוד את זה. פסלתי את תחום ההייטק כי ידעתי שאת רחוקה מזה, אבל QA הוא לא עמוק מדי בתוך העולם הזה, אני חושבת. ללא ספק הייטק הוא תחום רווחי והביקוש שם גבוה יחסית לכל תחום אחר.

דווקא רעיון טוב ה - QA, אם יש לך משמעת עצמית את יכולה ללמוד את זה. פסלתי את תחום ההייטק כי ידעתי שאת רחוקה מזה, אבל QA הוא לא עמוק מדי בתוך העולם הזה, אני חושבת.
באמת רחוק ממני. עכשיו כשאני חושבת על זה נזכרת שלמדתי קורס של תוכנת אפטר אפקטס, שבה יש סוג של תכנות וגיליתי שלמרות שאני בדרך כלל די סבלנית לזה אין לי סבלנות
אז בגלל שהאפטר מורכב לפחות מ50% תכנות לא התעמקתי בתוכנה.
נראה לי שה- QA ישעמם אותי (לטענת שושה זה יותר משעמם מתכנות) אבל אולי אבקש משושה להראות לי מה זה בגדול כי הוא מבין בזה

נראה לי שה- QA ישעמם אותי (לטענת שושה זה יותר משעמם מתכנות) אבל אולי אבקש משושה להראות לי מה זה בגדול כי הוא מבין בזה
שעמום הוא באמת סובייקטיבי. לא תמיד מה שמשעמם לאחד מפריע לשני. אישית משימות רוטיניות די נעימות לי. בהצלחה @}

אני כרגע בשנות ה30 לחיי ואני אחרי 5 שנים בהייטק. משכורת טובה, תנאים טובים, יציבות אבל הגעתי שוב לנקודה שנמאס לי . אין אתגר ואני רוצה משהו חדש. אני רוצה לציין שלמדתי ניהול מערכות מידע ואני לא עוסקת בזה. חשבתי לעשות הסבה וללכת על קורס priority או ללכת ולעשות הסבה להיות מורה א-ג . . אני לא יודעת במה מהמקצועות אני אהיה טובה יותר אבל להיות מורה לילדים קטנים נשמע לי מספק מאוד . זו באמת שאלה קשה כי אני רוצה לעשות את ההחלטה הנכונה . אשמח לעצה

יש לך ילדים?
כמה כסף את רוצה להכניס מהעבודה ?

שליחה על ידי דנה* » 19 ינואר 2015, 21:15

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום,

יש לי התייעצות לא פשוטה בנוגע להמשך דרכי.
אני בת 30, למדתי מדעי המחשב ועבדתי 5 שנים בתכנות ומקצוע טכני נוסף.
למדתי וסיימתי את התואר מהסיבות הכל כך לא נכון - לא היה לי מושג מה ללמוד וזה היה סוג של אלמינציה מעורבב עם פחד מחוסר יציבות כלכלית (ללא שום שיקול מה אני אוהבת/ במה אני טובה). מאוד לא אהבתי ולא הסתדרתי בתואר, כבר אז הרגשתי שזה לא "אני" - אבל סיימתי אותו. את העבודות שקשורות למדעי המחשב מאוד לא אהבתי (בעיקר תכנות) - אפילו אפשר לומר ששנאתי והייתי מאוד לא טובה בהן, ורק חיכיתי שהיום יגמר. מצחיק אפילו לומר שאני כיום נרתעת מכל דבר טכני שקשור למדעי המחשב.

לפני שנה התפטרתי מהעבודה והרגשתי הקלה עצומה. במהלך השנה ניסיתי בכל הכוח למצוא עבודה בניהול מוצר, או עבודה בתחום האינטרנט שקשורה לתחום העיסקי / מוצרי (תחום שאני מאוד אוהבת) - הייתי בלא מעט ראיונות אולם לא התקבלתי מפאת חוסר ניסיון / ידע.

בגדול אני בן אדם מאוד הומני משולב עם תכונות לוגיות ורציונליות. מאוד חשוב לי לעבוד עם אנשים. אני מאוד נמשכת לתחומים: פסיכולוגיה, קולנוע, רפואה (לאו דווקא להיות רופאה), אולם אין דבר חד משמעי שאני יכולה לשים עליו את האצבע שזאת התשוקה שלי. כן הייתי מאוד שמחה לעבוד בעמותה. אני בחורה מאוד עצמאית, אקטיבית ומאוד לא מתחברת לעבודה שאופייה הוא ישיבה סטטית במשך רוב שעות היום במשרד מול המחשב.

מאוד חשוב לי למצוא כיום את המקצוע שאיתו אני אמשיך בשארית חיי - מקצוע אליו אני אקום בבוקר עם חיוך, שייתן לי סיפוק.
הדבר היחיד שאני יודעת שאני לא רוצה לחזור לעבוד בתכנות או בתחום טכני אחר שקשור למדעי המחשב. עכשיו השאלה היא מה לעשות הלאה - להמשיך לשלוח קורות חיים למשרות מעניינות למרות שאין לי ניסיון (כבר מאוד מתסכל)? ללכת ללמוד תואר חדש באקדמיה?

אשמח לכל ייעוץ.

תודה רבה!

יש מקצועות שמשלבים תכנות (או לפחות הבנה טכנולוגית מעמיקה) ועבודה עם אנשים, החל מעבודות כמו איפיון מוצר וכתיבת POC דרך DEVOPS ועד תמיכה במוצרים קיימים/הטמעת מערכות/התאמת מוצרים.

אני הייתי מנסה לשאוף לתפקיד כזה במקום להתחיל הכל מהתחלה.

שליחה על ידי יעל* » 19 ינואר 2015, 23:43

עכשיו השאלה היא מה לעשות הלאה - להמשיך לשלוח קורות חיים למשרות מעניינות למרות שאין לי ניסיון (כבר מאוד מתסכל)? ללכת ללמוד תואר חדש באקדמיה?
אולי אפשר גם וגם?
יש לך אפשרות לעבוד פרי לאנס? אם כן, את יכולה לעבוד בחלק מהזמן, ובמקביל להתחיל לקחת קורסים באוניברסיטה הפתוחה. תלמדי מה שמעניין אותך. תוך כמה קורסים, אולי בשילוב עם ייעוץ אקדמי, תגלי מה מושך אותך ואיזה תואר אפשר להרכיב מזה.
(יש לך כבר תואר?)