השתתפות באופנית במחאה

אני לא אהיה כנראה, אבל מיריק שניר כן!
אכן אני בעיקר בפייסבוק אבל אם מישהו מעדכן אותי להכנס לדף ספציפי אכנס כאן גם....

האתר הרשמי של המחאה, בו מוזמנים להעלות, לנסח ולקדם דרישות:
http://ohel.org.il

אשמח לשמוע איך היה למיריק שניר, ובכלל מה היה שם היום (אני לא בפייסבוק)

צבעונית - זה רעיון מצוין למי שנמצאת במצב דומה לשלך! הלוואי שיהיו יוזמות כאלה. אל תרגישי רע בגלל הביקורת, זה באמת צורם לקרוא את זה, גם לי. אבל זה לא אמור להזיז לך יותר מדי - אלה החיים שלך ואת עושה כמיטב יכולתך בתנאים שיש לך, ויש לך גם מחשבות פרודוקטיביות איך לפתור חלק מהבעיות שהמצב מביא איתו. אם את בעיר גדולה יחסית - נראה לי שזה יכול לעבוד.

נועה, הייתי.
הפוסט שלי נעלם.
טוב, אולי מחר אכתוב שוב.
לילה טוב.

אז ככה, הנה החזון שלי רוקם עור וגידים:

ב 1 לספטמבר אנחנו לא נהיה היחידים שלא שולחים את ילדיהם למערכת החינוך , יהיו איתנו עוד הורים רבים שבשלים לעשות את השינוי התודעתי אבל זקוקים לעזרה והדרכה במימוש ההבנה הזו למציאות
אנחנו,שכבר יש לנו ניסיון של אי אלו שנים בגידול ילדים בחינוך ביתי: אנחנו נהיה השליחים ליצור מציאות חדשה ולהוביל את מערכת החינוך לעידן חדש

לא במקרה נגדעו העצים בפארק הירדן ולא במקרה החריבה שם השריפה את מה שנותר
אנחנו נדרשים להבין שיש לנו כאן תפקיד בהובלת המהפיכה החינוכית הזו
אנחנו נדרשים להבין שעלינו ליצור מסגרת חדשה עבור ילדינו לגדול בה
מציאות שהווייתה דומה למה שהתהווה בפארק הירדן באופן טבעי
ילדינו הם מנהיגי העידן החדש. הם יודעים ליצור מציאות: הם יזמו לעצמם בעצמם מפגש חברתי דמויי פארק הירדן של בני נוער "באופנים" גם כאלו שבחינוך ביתי וגם כאלו שבמסגרות אלטרנטיביות כאלו ואחרות. יש לנו הרבה מה ללמוד מהם. הם יוצרים את המציאות שלהם בעצמם לעצמם.
זה כבר קורה
אז מה? שנעמוד מהצד ונחכה? למה? למה אנחנו מחכים?

הורים שבוחרים לקחת חלק במהפכה התודעתית החינוכית ורוצים להיות שותפים ביצירת המציאות הזו,
אני הכתובת

תודה
נעמה

מישהי יכולה להעביר לפה מפייסבוק את רשימת המיקומים המדוייקים של ההפגנה מחר?
<המחאה הזו תכניס אותי בסוף לפייסבוק..(-:>

נקודות,
לא צריך פייס - זה בשני האתרים של המחאה - אוהל ו-J14.
ראי בראש הדף.

טוב, אולי מחר אכתוב שוב.
מחכה.....
תודה

ביום ראשון בשעה 21:30 יתקיים דיון נוסף בנושא הדרישות בתחום החינוך.
שוב בככר הבימה.
אנא - הפיצו את המידע.

טוב, אולי מחר אכתוב שוב.
גם אני מחכה (-:

טלי תודה @}

אפשר לכתוב ברחבי הפייסבוק את דעתינו בנושאים השונים

סליחה שהתעכבתי.
אני כותבת על אייפון כרגע- מאתגר!

באופן קונקרטי האסיפה של המאהל ברוטשילד מנסה לגבש מסמך דרישות בנושא חינוך.
הקבוצה נחלקה ל2 :
קבוצה אחת קיימה דיון בנושא החזון
ובקבוצה שנייה הועלו דרישות או הצעות שונות. הכל נרשם. אם היו התנגדויות או תמיכה זה הובע בשפת הסימנים.
מן הסתם, יש תמימות דעים לגבי הצורך לשפר מהותית, מן היסוד, את איכות החינוך ומערכת החינוך בישראל.
זו הליבה.
הועלו הרבה הצעות מעניינות, חלקן כמובן גם סותרות. אבל הראש פתוח ואפשר לשמוע את כולם.
לענייני באופן:
מיריק דיברה קולע ומרגש והשמיעה דברים שכתבה במאמרה (חשיבות איכות החינוך לגיל הרך כולל חינוך הורים וכו).
אמא בגבעתיים העלתה את הטיעון שהמלצת משרד הבריאות להניק עד גיל שנה- תומך בהארכת חופשת הלידה.
אני הצטרפתי לדבריה והעליתי את נושא הסבסוד ללילדים בחנ״ב ביתי, שצ״ל כמו של ילד במערכת. הדגשתי שבתי לא בחנ״ב כדי להשמע חפה מאינטרסים.
לא יודעת כמה אמפטיה היתה.

אני מתרשמת שנושא הארכת חופשת הלידה למעונינות- זוכה לתמיכה. או לפחות להקשבה.
עם זאת, המתנגדים מביעים חשש שזה יהפוך ל״קצבאות מעודדות ילודה״ במשפחות שהן ממילא ברוכות ילדים.

ביום א׳ ב21:30 בככר הבימה, ימשיכו לעסוק בגיבוש ההצעות והחזון (לאחר עריכה של מהשסוכם ביום ה׳).

יום ג׳ 21:30 יש עוד מפגש- מיקום טרם נסגר.
זה אמור להיות הדד ליין להצגת לו״ז. אבל גם זה לא ממש סופי. תיכף אעתיק לפה פוסט של אמא בגבעתיים מדף אחר-שיבהיר .

חשוב לציין שגם באסיפה זו, כמו בהרבה מהשיחות של המחאה, חזרה ועלתה המילה ״שקיפות״ ביחס לתהליכים המתגבשים. נקוה לטוב

<לקריאה של תוכן ההצעות שהועלו באסיפה- כנסו לאתר המחאה. זה אמור היה להתפרסם תחת ועדת חינוך.>

_אני מתרשמת שנושא הארכת חופשת הלידה למעונינות- זוכה לתמיכה. או לפחות להקשבה.
עם זאת, המתנגדים מביעים חשש שזה יהפוך ל״קצבאות מעודדות ילודה״ במשפחות שהן ממילא ברוכות ילדים._

אפשר להגביל זאת לשלושה ילדים ראשונים וכך זה לא יהפוך לחוק מעודד ילודה.

מעתיקה לפה פוסט שפירסמה אמא בגבעתיים , בדף שינוי תודעתי בעידן החדש:
הייתי היום באסיפה על חינוך של רוטשילד. בין היתר דובר על לוחות זמנים שצריכים לסיים להגדיר מסמך דרישות שלנו בהתאם ללו"ז של הממשלה ואז מישהו אמר שלא צריך ואין מה לפחד שהמחאה תמסמס, כי מהרגע שהחל להידלק שינוי תודעתי אי אפשר לעצור את זה ורק עוד ועוד אנשים מצטרפים ומישהו אחר אמרה שיש הבדל בין רשימת דרישות קונרטיות לממשלה שמכינים לבית בניית חזון משותף של איך החינוך צריך להראות בהתאם לתפיסה של שיוויון וצדק חברתי

בנוסף, תנועת ערבות פרסמה את האג׳נדה בדף ״שינוי תודעתי״ למי שמעונינת.
<למעשה הדף ההוא כעת עוסק כמעט לגמרי במחאה..>

אפשר להגביל זאת לשלושה ילדים ראשונים וכך זה לא יהפוך לחוק מעודד ילודה.
או אפילו לשני הילדים הראשונים, שזה לדעתי הגבול האקולוגי (שני ילדים במקום שני הורים).

או אפילו לשני הילדים הראשונים, שזה לדעתי הגבול האקולוגי (שני ילדים במקום שני הורים).

לדעתי חלק מהעניין הוא שעות העבודה הארוכות הנהוגות והנדרשות כדי להביא משכורת ראויה. השעות הרבות מונעות או מקשות מאד על ההורים להיות בבית עם הילדים. בישראל מונהג שבוע העבודה מארוכים בעולם המערבי http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3760210,00.html (מקווה שהקישור יעבוד, פעם ראשונה שאני מנסה) וזה ממש לא חייב להיות ככה. ההורים צריכים לשלם למישהו אחר שיטפל בילדים כי הם צריכים לעבוד. במדינות אחרות כפי שמשתקף בסקר שבקישור ניתן להתפרנס היטב מהרבה פחות שעות וכך גם הילדים יכולים להיות יותר עם הוריהם.

אפשר להגביל זאת לשלושה ילדים ראשונים וכך זה לא יהפוך לחוק מעודד ילודה.
אני בעד!

הגיע אלי במייל מאמר של תנועת הערבות. אין לי מושג איך מעלים את זה לכאן.
אם יש מי שיכול אעביר לו את הקובץ במייל....

סתם רעיון- מה יקרה אם כל האנשים ימשכו את הכסף מהבנקים שלהם? כן, הבנקים יקרסו, נאבד את הפנסיות, אבל אולי גם נאבד את הכל. את כל הכסף, החובות, המליארדים של הטייקונים. מה יקרה אם נצליח לעשות ריסטארט למערכת?

קצת על תנועת ערבות
פרי מקלדתו של חנן כהן

זה חנן כהן של 'לא רלוונטי'??

כן.

_למשל, אף אחד לא מדבר במחאה הזו על שעות העבודה הארוכות ועל המבנה של שוק העבודה. מדברים על זה ברוטשילד אבל איש לא העלה תביעה לקיצור שבוע העבודה לרמה נורמלית.
דמיינו, להרוויח את אותה משכורת עבור שבוע עבודה של 37 שעות, כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם שהכלכלה שלהם משגשגת..._

אין לי קישור לסימוכין עדכני (מישהי רוצה לחפש?), אבל בעבר שמעתי ממומחה למתודולוגיות פיתוח תוכנה, שאם שבוע העבודה של המתכנתים הוא בן יותר מ40 שעות, התפוקה יורדת (בגודל ובאיכות).

קבוצת פייסבוק לוועדת החינוך של מאהל רוטשילד

יום ג׳ 21:30 יש עוד מפגש- מיקום טרם נסגר.
עד כמה שידוע לי- מדובר על 6 בערב (אולי וחצי), ולא על 9.
סוף-סוף אוכל להגיע!
(כתבתי הודעה בפייסבוק למנהלי הקבוצה, בבקשה שיקדימו חלק מהפגישות ככה שגם אימהות לתינוקות יוכלו להשתתף. אשמח אם עוד אימהות יכתבו להם ואז יהיו עוד פגישות בשעות סבירות)

המסמך המתגבש, עם אפשרות להגיב עליו (בתחתית):
http://ohel.org.il/content/%D7%97-%D7%9 ... 7%A8%D7%99

__דווקא הנושא של חופשת הלידה מרוכז בצרכי התינוק ולא בצרכי האם, בניגוד לכל הנושאים האחרים - עזרה בדיור, הכרה בהוצאות חינוך וסבסוד תחליפי חלב וטיטולים.

גם הילד הרביעי והחמישי והשישי זכאים לגדול בבית עם אמא, כזכות טבעית, יותר מאשר שלושה חודשים.

המלחמה במשפחות מרובות ילדים לא צריכה להיעשות בדרך הזו, של מניעת טיפול מהילדים שאחרי השניים-שלושה הראשונים, לדעתי (למרות שיש לי שני ילדים ואני חפה מאינטרסים בעניין הזה

)_

אני מסכימה שילד רביעי וחמישי לא צריכים להיפגע אבל אם יש סיכוי שיעבירו חוק של הארכת חופשת הלידה, הוא יהיה חייב להיות מוגבל במספר הלידות.
זה פשוט בלתי אפשרי מבחינת התקציב לממן כל כך הרבה חודשים של חופשת לידה לכל אישה,
אם ניקח בחשבון שיש משפחות עם עשרה ילדים ויותר, ויש הרבה כאלה.

ולדעתי האישית, ממש עדיף להאריך את חופשת הלידה לשנה עבור שני ילדים מאשר לחצי שנה עבור שלושה או ארבעה.

זה פשוט בלתי אפשרי מבחינת התקציב לממן כל כך הרבה חודשים של חופשת לידה לכל אישה,
לא צריך להלחץ ולהגביל במספר הילדים. אם מדובר בשינוי של אורכה של חופשת הלידה כפי שהיא היום בלבד, אין דאגה.
היום חופשת לידה בתשלום ניתנת רק לאם עובדת שעבדה מינימום שנה לפני הלידה במקום אחד (או חצי חופשה למי שעבדה פחות)
לפי אותו הגיון גם חופשה של שנה תנתן לאם עובדת בלבד (בכלל, ההגיון הוא שמירת מקום העבודה, לא תשלום בזמן החופש) כך שהסיכוי שאמא שיש לה 10 ילדים גם עבדה מספיק זמן רצוף לפני הלידה (ולכן שילמה ב"ל) הוא לא גדול, ואם יש אמא כזאת - מגיע לה כל שקל!
עוד משהו - במדינות עם חופשת לידה ארוכה, בדר"כ מדובר בתשלום מופחת מאוד ולא מתקרב בכלל לשכר המלא של האמא לפני הלידה.

מרד התלמידים הגדול:

http://www.facebook.com/event.php?eid=236213393084810

באחד בספטמבר לא נכנס לכיתות אלא ניפגש ברחבי הבית ספר, בחצר, וניצור מעגלי שיחה לגבי מה אנחנו מעוניינים ללמוד בבית הספר.

הפורמט הנכחי של תלמידים ישובים מול שולחן כאשר המורה מכתיב להם בכוח מידע חד כיווני לא ראוי להמשך.

זה עידן חדש!!!

חובה לראות את הסרטון הזה על ילדי העידן החדש:

http://www.youtube.com/watch?v=acFq-redSr8

מעתיקה מהפייסבוק והמייל שלי פרטים על הקונגרס היום:

אנשים יקרים,
ביום שלישי הקרוב יתקיים בגן מאיר בתל אביב דבר חסר תקדים. הנכם מוזמנים להשתתף באירוע שמבקש לשים את החינוך בלב השיח הציבורי על דמותה של החברה שלנו.
אנו קוראים לכל מי שהחינוך במדינה יקר ללבו להצטרף לתהליך שמטרתו יציר שיח רחב על זהות מערכת החינוך הרצויה במדינת ישראל, כזו שמחנכת לערכים וגם מקיימת אותם, כזו שמטפחת את היחידים ומחזקת את הערבות ההדדית והצדק החברתי בישראל.
הקונגרס החינוכי יפתח בפאנל אשר יתייחס למטרות מערכת החינ...וך וחשיבותה ליצירת הצדק החברתי אותו אנו מבקשים לקדם. בהמשך יתקיימו מעגלי דיון פתוחים לכל בנושאי חינוך: גיל הרך, פדגוגיה, שיוויון בחינוך, מטרות החינוך, חינוך ציבורי והפרטה ועוד, במטרה לצייר יחד קווים לדמותה של מערכת החינוך הרצויה לישראל.
הקונגרס החינוכי, יום שלישי 16.8.811 18:00, גן מאיר (תל אביב).

אנחנו נצטרך עזרה בהכנות ובסדרנים בגן מאיר החל מהשעה 16:30 ועד לפתיחת הקונגרס ( וכמובן גם עזרה בחיסול )

בין המומחים שישתתפו היום בישיבת קונגרס החינוך בגן מאיר ב- 18:00, רוני אבירם. תבואו!

מי אגב מגיע/ה? (לא בטוח אם אצליח)

עברתי היום ליד המאהל בעין כרם, והוא נראה פשוט מקסים!

בין המומחים שישתתפו היום בישיבת קונגרס החינוך בגן מאיר ב- 18:00, רוני אבירם. תבואו!
וואו - איזה איש מקסים הוא. חף מכל פוזה וכל כך חם וחכם.
איזה יופי שהוא שם, חבל שאני לא יכולה... אם יש פה כאלה שלקחו חלק ויכולים לספר , אולי אפשר לפתוח דף בנושא

הייתי אמש בגן מאיר ב"קונגרס החינוך"
השורה התחתונה והחשובה ביותר: ניסוח החזון והתכנית שואפים להתבסס על "חכמת ההמונים"
ועל כן יש קריאה להשמיע קול
כמה שיותר אנשים
גם רצונות, גם הצעות
אז גם מי שלא יכול/ה היה להגיע ל"שולחנות העגולים" אמש - חלון ההזדמנויות עדיין פתוח, כִּתבו , כִּתבו, כִּתבו לאתר /לדף הפייסבוק של " ח זה חינוך " . (הלינקים בראש הדף).

כמה שיותר קולות בעד ילדים-בגיל-הרך (לפחות) בבית - כך יגדל הסיכוי שזה אכן יקרה.

וטיפת פרוט - אחרי פאנל של דוברים שלקח כשעה היו "שולחנות עגולים" -
בכל שולחן היו מנחה או שניים "בעלי ידע רשמי" כלשהו, אבל הרעיון היה בעיקר לשמוע את האנשים שהצטרפו לשולחן.
מתוך 4(נדמה לי) נושאים, שלכל אחד הוקדשו כמה שולחנות, אחד היה "הגיל הרך" וגם לו הוקדשו 4 שולחנות.
וספציפית בשולחן שאליו הצטרפתי, אמנם ההתעסקות העיקרית היתה במוסדות (ממשפחתונים ועד גני חובה), אבל לא הייתי היחידה שהביאה את הנושא של איפשור השארות בבית, היו עוד שתי נשים שחזרו והציפו את הרצון והצורך האלה.
ולפחות בעוד שולחן אחד זו היתה הדינמיקה (מעדותה של אמא נוספת מקבוצת המפגשים בת"א שבאה, ובכוונה התפצלנו לשולחנות שונים).

ושוב:
לפחות 3 מהנשים שהיו בשולחן, בתחילת דבריהן כשהציגו את עצמן כללו גם משפט בנוסח: "אני וחברותי [מאגודה/ארגון ] באנו לכאן היום כדי לומר ...".
אז... הַשמיעו קול. הַפגינו נוכחות.

רעיון פרקטי שאמרתי בשולחן: קיום מקומות שיאפשרו מפגשים של אמהות עם ילדים בגיל הרך, מקומות שאינם רק "דיאדות" ממוסחרות למינהן.

רצה המקרה, ובאותו שולחן ישבה מיטל להבי, סגנית במועצת עירית ת"א, שפתחה את הסבב בדיבור נמרץ ארוך ומפורט על מוסדות חינוך - מיסוי, רישוי עסקים, תקנים, איחוד אחריות לאותו משרד ממשלתי מגיל אפס, הצורך ליישם את החקיקה בנושא חינוך שכבר חוקקה ("ולא עד 13 ! עד 16! כי אחרת מה הועלנו!") וכו'.

אבל בהמשך, מתי שהוא התיחסה למה שאמרתי והעירה שכשהיא הולכת בשבועות האלה במאהלים, היא רואה את מה שמתנס"ים היו פעם, את מה שמתנס"ים היו אמורים להיות - "סלון חברתי", שבו יש מפגשים אמיתיים בין אנשים, ואמהות וילדים יכולים להיות בו, ויש מה לעשות ולדבר - לא רק צרכנות וכרטיסי אשראי.

אשה דתיה צעירה ("אני וחברותי הקמנו ארגון הורים..." - למיטב זכרוני היה מדובר בפיקוח על מעונות אמונה, תאומיה בני השנתיים במעון של אמונה) העירה שכל הארכה של חופשת לידה תקשה עוד יותר על נשים בגיל הפריון לעבוד (מעסיקים ירצו פחות להעסיק).

צריך למצוא "תשובה מנצחת" לבעיה זו (הן פרקטית בחוץ, משהו שיעודד העסקה, הן אידאולוגית).
מי שיש לה ידע על ההתמודדות עם הפוטנציאל הבעיתי הזה בארצות בהן מקובל להשאר בבית שנה, שנתיים ואף שלוש (שוודיה, צ'כיה) - זה הזמן להגיד בקול רם (-: (האם יש דף פה באתר שמרכז את המידע הזה?)

אחת מאלה שדיברו בעד השארת תינוקות בידי אמהותין הציגה עצמה שלמדה חינוך בלוינסקי, אמא בעצמה, ומטפלת במים לתינוקות עד גיל שנה, ובין היתר סיפרה שמגיעות אליה אמהות שיכולות כלכלית להרשות לעצמן להשאר בבית עם התינוק, וגם רוצות, אבל מדברות על הלחץ שמופעל עליהן "להכניס את הילד למסגרת".

במילים אחרות: חייבים שינוי של האקלים החברתי כדי להשיג את המטרה של תמיכה/עידוד/איפשור השארות בבית עם ילדים,
יש להגדיר את זה כמטרה בפני עצמה לדעתי.

למידע והסברים מעולים ומעניינים
על השיטה הקלוקלת שעושקת אותנו עד עכשיו
ועל מדינת רווחה שראוי לחיות בה

חפשו בגוגל "נייר הלקמוס" יש סרטונים וטקסטים - מידע חובה לכל מוחה!
והם גם עשו את זה מעניין מאד!

וגם אני כתבתי כמה מילים משלי בדף הבית..

בהצלחה לכולנו!

רשמים מהדיון בקונגרס החינוך

(גן מאיר, תל אביב, 16.8.11)

בדיון בשולחן שאליו הצטרפתי השתתפו שני מומחים לחינוך, פרופ' רוני אבירם מאוניברסיטת בן גוריון היה אחד מהם, חוקר חינוך שמתמחה בחדשנות ועתידנות בחינוך.

בקהל שסביב השולחן שלי ישבו אנשים מכל הגילאים. נערה בכיתה י'. צעיר בן 20 יוצא תנועת נוער. מורים מחינוך רגיל, מיוחד, דמוקרטי, אנתרופוסופי. הורים. אנשי חינוך. כ- 30 איש סביב שולחן אחד מתוך 40 שולחנות.

נושא הדיון היה מטרות החינוך

כמה נקודות מעניינות בעיניי שהועלו:
רוני אבירם דיבר על כך שזו הזדמנות לחשוב מחדש על הכל. על הכל. והעלה כמה שאלות:

האם צריך בכלל בית ספר?
האם כדי להתחנך צריך ללמוד?
האם חינוך צריך להיות בבית ספר? האם הוא המקום היחיד לזה?
למה לימוד שווה ללמידה של דיסציפלינות מדעיות?
האם לגיטימי מצד המדינה לקחת ילדים ולהפקיע אותם מרשות הוריהם בכל הקשור לחינוך?
האם החלוקה של תלמידים ומורים חייבת להיות כפי שהיא היום?
מדוע הצעירים הם אלה שתמיד צריכים להיות תלמידים?

אחרים שדיברו...

לחנך ילדים לקשר בין בני אדם.
להפסיק עם התחרותיות.
לתת דגשים והכוונה לתלות הדדית, לערבות הדדית, לביחד.
להכשיר מורים בכיוון הזה.

דובר על החלפת המילה "מורה", ב"חונך". "מלווה".
דובר על קשר עם הילד בגובה העיניים. תוך כבוד. לראות את הילד.

אמא לבן בחינוך ביתי לאחר שלא הצליח להשתלב באף מסגרת דיברה על המסגרות שמשטחות את הילדים, מדכאות אותם ויוצרות שטאנץ. ואמרה שבית ספר צריך להיות מקום שבו כל ילד צריך למצוא את מה שמעניין אותו. את מי שהוא. מקום שבו יש מהכל והילד צריך לבחור. מקום שמכוון להקשבה לילד. הילד צריך להיות המורה. לא ההפך.

דיברו על פס הייצור שמוציאים בתי הספר ילדים במתכונת אחידה בשעה שכל ילד הוא עולם ומלואו שונה וייחודי. שמה שמתאים לאחד, לא מתאים לאחר.

מורה בבית ספר דמוקרטי הגדירה עצמה כמורה וכחונכת. דיברה על קשר אישי עם תלמידים. על התעניינות, על קרבה.

מורה לקולנוע דיברה על כך שכשתלמיד שלה בא ושואל למה הוא קיבל תשעים בסוף השנה, היא שואלת אותו איזה ציון הוא רוצה. ונותנת לו את מה שהוא מבקש.
דיברה על כך ששיטת הציונים הולכת לקרוס.

רבים דברו על כך שקצה נפשם במדדים כמותיים, כלומר ציונים.

דיברו על כך שחל קיצוץ דרמטי בתקציב לאומנויות, מה שהוריד את התחום בבתי הספר.

אני סיפרתי שאני אמא בחינוך ביתי. שהלמידה אצלנו בבית נובעת מהילדות שלי. לפי העניין שלהן ולפי היוזמה שלהן. סיפרתי איך קצת איך זה עובד אצלנו.
דיברתי על שלוש נקודות עקרוניות (כל אחד התבקש לדבר בקיצור ותמציתיות):

בתשובה לתהייה למה הורים רבים מפנים את ילדיהם לחינוך פרטי, דיברתי על הפוקוס. שבחינוך דמוקרטי/אנתרופוסופי/פתוח/ביתי הילד נמצא במרכז. מי שהוא ומה שהוא. בעוד שבחינוך רגיל השיטה במרכז. הקניית הידע השרירותי והתוצר.
דיברתי על אחריות המדינה על החינוך, שהיא מופרכת. שחינוך ילדים הוא תחת אוטונומיה הורית ושלא ייתכן שהמדינה תיקח את הילדים מהוריהם.
בתשובה לשאלה מה מטרות מערכת החינוך (אחרי שנוסח נייר ראשוני שבו נכתב שהמטרה היא שיצא בוגר בעל מוסר ורגישות ובעל מחוייבות לחברה), אני אמרתי שלדעתי מטרת מערכת החינוך היא להעביר לילדים מסר אחד פשוט: שהם אהובים וראויים (נתלית באילנות גבוהים, למי שזה נשמע לו מוכר...). הסברתי שברגע שילדים יבינו שהם אהובים וראויים, ייטמעו בהם באופן טבעי כל שאר הדברים היפים שהציעו. כמו ערבות הדדית, מחויבות לחברה ואכפתיות מהזולת. דיברתי על כך שאהבה היא הבסיס לחינוך.

הסברתי שברגע שילדים יבינו שהם אהובים וראויים, ייטמעו בהם באופן טבעי כל שאר הדברים היפים שהציעו. כמו ערבות הדדית, מחויבות לחברה ואכפתיות מהזולת. דיברתי על כך שאהבה היא הבסיס לחינוך.
לייק לייק לייק

חברים וחברות יקרים ויקרות
אם מישהו רוצה לשאול אותי משהו לגבי המחאה ואיך אפשר לקחת חלק פשוט תתקשרו 052 3748970 . לא זמינה תמיד, אבל תתקשרו

תודה קרן!
(תודה טלי על השאקליות בפרסום כאן והעריכה המרהיבה

)

אז גם מי שלא יכול/ה היה להגיע ל"שולחנות העגולים" אמש - חלון ההזדמנויות עדיין פתוח
מישהו יודע אם יהיו עוד כאלו מפגשים?

יש כמעט מידי יום. בערב. בת"א.
המידע זורם בעיקר בפייסבוק.

היום שיחה על חינוך ופריפריה
ככר הבימה, 21:30

אוף, אם אתה לא בפייסבוק אתה לא קיים

תודה אורלי
גם אני הייתי אתמול (עם אמא לילי) והיה מרתק, אם כי בשולחן שלנו (גם מטרות) לא נשאלו שאלות 'רדיקליות' כמו עצם הנחיצות של ביה"ס
אבל רבים מהנושאים שעלו אצלכם עלו גם אצלנו בניסוח כזה או אחר.
במיוחד הייתה הרגשה מדהימה של קשב ונכונות לשאול שאלות 'גדולות'. וכל כך הרבה אנשים...
אני בעיקר חוזרת כמו מנטרה על עמדתי, שהדרך היחידה להעריך בתי ספר ומערכות חינוך היא האהבה של ילדים לבית הספר. זה בלתי נסבל בעיניי שמלבד מעטים יוצאים מן הכלל כל מי שאני מכירה שונא/שנא את ביה"ס.
מכריחים אנשים ללכת במשך שנים למקום שנוא עליהם. מטורף בעיניי. ובמקום להתייחס למדד הכל כך חשוב הזה מודדים כמה 'קרביים' יצאו מביה"ס או מה ממוצעי הבגרות בו...
פינלנד, דרך אגב, היכן שמערכת החינוך התעשתה וביטלו לחלוטין את המבחנים והפיקוח ועשו עוד המון דברים טובים, היא הארץ שבה ילדים הכי אוהבים את ביה"ס. מפתיע

כל מה שנכתב פה על מעגלי החינוך כל כך יפה וצריך שזה יקרה - אבל אתן יודעות מי יושב בראש משרד החינוך,כן?
הבן אדם הכי לא קשור לכל מה שנכתב פה. לדעתי האיש הכי פחות מתאים לתפקיד זה.
תסתכלו על התוכנית שנחתמה עכשיו "עוז לתמורה" (איזה שם...כמו של איזה מבצע צבאי) : עידוד מוחלט של אמהות-מורות לעבוד עוד הרבה יותר שעות ויענו יקבלו על כך כסף נוסף, אבל בעצם הן ישלמו לשמרטפית/צהרון עבור ילדיהן...אז גם זה לא תוספת כסף וגם עוד המוני ילדי ישראל לא יראו את הוריהם..
בתוך התוכנית עצמה יש עידוד מגעיל של תחרותיות בין המורים (50 אחוז מן המורים בכל בית ספר יוכלו להיות מתוגמלים בסך של עד 8000 ש"ח בשנה עבור הצטיינות) -
התלמידים לומדים שעות על גבי שעות
בלי טעם ובלי ריח. גדעון סער שם דגש רב על מה שנקרה מבחני מיצב (המבחנים שמשווים בין ההשיגים של הילדים) וחלומו הרטוב: לפרק את כל בתי הספר ה"מיוחדים".

אפרופו מבחני מיצב: עוד נקודה בקשר לפינלנד שהעלה אתמול שלמה בק היא שפינלנד היא מס' אחת בעולם במבחני הפיז"ה (יענו המיצב)
הדרך? לא עושים בחינות. לא מתכוננים למבחן. לא עושים שום דבר מיוחד בקשר אליו. (בבי"ס שעבדתי בו עודדו ילדים חלשים להשאר בבית ביום המיצב)
שוב- באמת מפתיע...

חברים,
היום ישיבת ועדת חינוך נוספת. תשע וחצי בערב כיכר הבמה רחבת היכל התרבות. כנראה שגם בראשון ואולי גם שני. הדברים לקראת התגבשות. זה הזמן לבוא ולדבר. אני לא אוכל להגיע לישיבות האלה. מי שיכול - מה טוב.

נושאים על הפרק למשל:
חינוך בגיל הרך - המגמה השלטת היא לכיוון חינוך חינם בגיל הרך, כלומר עידוד האמהות לצאת לעבוד. יש להביא קול אחר שמדבר על תמיכה כלכלית ותמרוץ לאמהות שרוצות לגדל את ילדיהן בבית לפחות בגיל הרך
הנקה - תנאים כלכליים לאפשר לאמהות מניקות להישאר בבית
חינוך ביתי - הפיכת הדרך הזו לדרך לגיטימית שאינה דורשת מאבקים משפטיים והוכחות שהילד יכול לעמוד בבחנים שרירותיים שהמציאו פקידי משרד החינוך. שהכסף שבתי הספר מקבלים עבור ילדי חנ"ב יועבר למשפחות!
וכל נושא אחר הקרוב ללבכם.

כאמור, אני לא מסתובבת הרבה בבאופן. אפשר לחבור אלי בפייסבוק או בטלפון 052 3748970, מוזמנים להתקשר לקבלת עוד מידע.

בהצלחה לכולנו!

(כדאי כדאי כדאי לפתוח פייסבוק אפשר גם בשם אנונימי, ולו לצורך התעדכנות על המהפכה. וגם אפשר בדפים הרלווטניים להשמיע את דעתכם גם דרך הרשת בלי להגיע למעגלים. יש כאן חלון הזדמנויות לשינוי תודעתי של תפישות חינוכיות. כדאי לנצל אותו.

סרטון מחאה מקסים של אלו שחיים מתחת למצולות, שטובעים צדר חברתי,שאין להם אוויר לנשימה
http://www.youtube.com/watch?v=KmUaHjIfpww

הייתי אתמול בערב במעגל ועדת החינוך של רוטשילד
חייבת לציין לטובה את הפתיחות והגמישות המרגשת שמתרחשת שם ובתקווה תלך ותתרחב לכל בכל

עקב הגעתי במיוחד מהצפון ,דחו את כל שאר העניינים שנידונו בימים הקודמים של דיוני הועדה ופשוט הקשיבו.שאלו שאלות,הביעו עניין בדברים והתקיים דיון מעמיק ואמיתי של כל מני קולות אחרים גם
הדברים נרשמו בפרוטוקול. קולנו נשמע והוא ממשיך להדהד מכאן לשם ובכל מקום, מכה גלים של תודעה חדשה
הצגתי את האלטרנטיבה של החינוך ביתי שאמנם לא מתאימה לציבור הרחב כולו,אבל זו בהחלט אלטרנטיבה עבור הורים מבולבלים שברור להם מה לא אבל עדיין לא ברור מה כן ואיך
דיברתי על ההכרח לתמוך בהורים שבוחרים חינוך ביתי לא רק ע"י הגמשת נהלי האישור אלא גם בתיקצוב: אין סיבה שילד שלומד בחנ"ב לא יקבל נגישות לפעילויות העשרה/ערוצי למידה כמו כל ילד שלומד בכל מסגרת חינוכית אחרת

שלחתי הזמנה פתוחה לכל מי שרוצה להכיר ולבדוק את האלטרנטיבה של חנ"ב, להצטרף למפגש השנתי של קהילת באופן טבעי ומשפחות החינוך הביתי , שתתקיים בפארק הירדן או אולי במקום אחר,יותר נגיש
(שוחחתי על כך טרם הועדה עם רני כשר...על אחריותנו כקהילה לקחת חלק במהפכה ,להוות מקור השראה והזדמנות לחפש פתרונות יצירתיים חדשים של כל מני מסגרות חינוך גמישות יותר ומתאימות יותר לתקופתנו, תקופת שינוי

ואז הקשבתי אני לקולות שדיברו על הדרישה לבטל כל סטנדרטיזציה , לקחת ממשרד החינוך את הכוח לשלוט בתלמידים ע"י ציונים והערכות שמשוות בין התלמידים ונותנים תוויות ממוספרות שקובעות מה אתה שווה

הדגשתי כמה חשוב שב 1 בספטמבר יגיעו תלמידים,הורים ומורים ,מנהלים ומפקחים לרחבת בתי הספר אבל במקום להיכנס לכיתות, לדבר ולדבר ולדבר, יום יומיים,חודש חודשיים, עד שתעגנה הבנות והסכמות חדשות
אמרתי את דעתי על החשיבות לאפשר לכל ילד להגיד את דברו ושקולו יישמע
ועדת החינוך של מאהל רוטשילד לא אמורה להחליף את ועדות משרד החינוך. היא אמורה להוות מודל שיופץ על ידי כל מי שיושב במעגל כאן ורואה איך מתנהלת לה תרבות שיח אחרת,מכבדת,שקופה,עתידנית. ולהגיע ב 1 לספטמבר כל אחד למוסד החינוכי המקומי שלו, להעצים את התלמידים,לתת להם במה

יש מי שבוחרים או יבחרו חינוך ביתי
יש מי שישנו את החינוך הציבורי ויהפכו אותו על פניו
ויש מי שיצרו מסגרות חדשות

השורה התחתונה היתה :
כל אחד יעשה את שעליו לעשות ,בדרכו וע"פ אמונתו וביחד,תרקם רשת שיתופי פעולה שיצרו הזדמנויות חדשות ללמידה

באוטומט נהגתי לומר : אמן כן יהי רצון
היום אני אומרת: הנה הרצון, הוא עכשיו יהי

נעמה

טלפון של מרכז מידע רוטשילד:
050-5363039 אוריאל

מבהירה: לא מדובר בתפקיד רשמי של גוף כזה או אחר
מדובר באדם בשם אוריאל שהחליט לקחת אחריות ולתפעל מרכז מידע

מעגל ועדת חינוך מתקיים כל ערב ב 21:30 בככר הבימה (שזה בקצה של רחוב רוטשילד)
תבואו,תשמיעו קולכם. הכל נרשם ועובר הלאה.

אגב, יש גם מלא מעגלים אחרים כמו למשל מעגל אומנים, מעגל חולמי חלומות (עם צוות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים ששותפים לשיח. שוב: זה לא איגוד של מטפלים רשמי אלא יוזמה פרטית של אנשים פרטיים שבוחרים לקחת אחריות ולתת מהכישורים שלהם כדי לעזור לאנשים לעבור את התקופה המבלבלת הזו בטוב

קבלת שבת משותפת במאהל גן העיר
יום ו 19 לאוגוסט
על קינג ג'ורג', בין קיוסק סימיקו לקפה ג'ו
ערב שישי, מאהל גן העיר מזמין את כל מאהלי ירושלים לקבלת שבת וארוחת ערב משותפת!!! הפיצו והעבירו הלאה...

17:00- ירון פאר נירו אבקסיס שמעון סויסה ומקהלת הפיוט של מכון בן צבי
18:00 - קבלת שבת עם קהילת קול הנשמה ונועם תל"ם
19:30 - סעודת שבת בסגנון "pot-luck", כלומר: כל אחד מביא משהו לארוחה משותפת

ולפני שתשאלו, קבלת השבת מתרחשת בירושלים.

http://www.facebook.com/#!/event.php?ei ... 7579577397

ב4 בספטמבר הילדים הלומדים בבית ספר וכל מי שמעוניין להצטרף ולתמוך בהם
יוצאים במחאה משלהם - (אבל הכל קשור להכל..)
הכותרת שלהם היא "לא סרדינים" על התנאים הבלתי אפשריים שלהם (ושל מוריהם)

העתקתי לכאן את דברי יוזמי המחאה לטובת מי שאין לו פייסבוק:
נראה לי מאבק שראוי בהחלט לתמוך בו, ואולי גם להכיר לילדים את האפשרות של חינוך ביתי
אולי כשהם יגדלו הם פתאום יזכרו שלא חייבים לשלוח את הילדים לבית ספר רע.

_אנחנו ארבעה י'בניקים לעתיד, שלוש בנות ובן.
ארבעתנו ילדים של מעמד הביניים, זאת אומרת שכאילו החיים דבש. כאילו לא חסר כלום. אבל בבטן שלנו אנחנו מרגישים שחסר.
בבטן אנחנו מרגישים שאנחנו לא יכולים להמשיך לשתוק.
אנחנו הולכים ומתקרבים לתחילת שנת הלימודים האחרונה שלנו, וההרגשה היא שמערכת החינוך לא נותנת לנו את מה שהיא צריכה לתת.
כל תלמיד במערכת מרגיש על בשרו שיש בה משהו מסריח. המורים ברמה נמוכה כי השכר שלהם נמוך,
ילדים שנדחסים אחד על השני ...כמו סרדינים בכיתות של 30-40 תלמידים כשבמדינות המערב יש כיתות של 20 תלמידים.
והפתרון שלהם? לדחוף לנו ריטלין במקום לצמצם את הכיתות. אז לא, אל תדחסו אותנו כמו דגים בקופסת שימורים - אנחנו לא סרדינים!

בבית הספר מתייחסים אלינו לא כאל בני אדם אלא כמו ציון מהלך. המטרה הכי חשובה היא הבגרות הטובה ואף אחד לא מדבר על נושאים שבאמת חשובים להצלחה בחיים. מה שוות 12 שנות לימוד ותעודת בגרות, אם הבנאדם לא יודע לחשוב? ואיך זה שאף אחד לא מלמד אותנו מה זו הפרטה?
וזה לא נגמר בבית ספר.
בני נוער תלויים כמעט לגמרי בתחבורה ציבורית. להוציא רישיון עולה פשוט יותר מדי, עוד לפני שאנחנו מדברים על הדלק והביטוח.
אז מי שיש לו צריך לקרוע להורים שלו את הכיס ולהרגיש עם זה חרא. ומה עם מי שאין לו?
מה שמוביל אותנו לזה שהתחבורה הציבורית בישראל מביכה. אמצעי תחבורה כמו רכבת תחתית, למשל, שאמורים להיות במדינה מפותחת,
פשוט לא קיימים והאוטובוסים לא מחברים בצורה יעילה את הפריפריה למרכז ולא מאפשרים לנוער שם גישה נוחה.
זה מרגיש כאילו המדינה אומרת לנו שמי שלא גר בתל אביב, שיתייבש בבית.

ואנחנו?
אנחנו למדנו לסבול, אנחנו למדנו לספוג, אנחנו למדנו להיכנע כמו סרדינים טובים.
כן-כן. אם קשה בלימודים, אבא יממן לנו מורה פרטי. ואם אנחנו לא יכולים להגיע למקום שאנחנו רוצים, אמא תסיע אותנו.
אבל המערכת עדיין דפוקה. וזה לא חייב להיות ככה.
יותר מזה, מה עם אלו שאמא לא יכולה להסיע אותם, ושלהורים אין כסף למורה פרטי?

בינתיים, בחוץ יש מהפכה – ואנחנו שותקים כמו סרדינים.
אולי כי אנחנו לא מכירים אחרת, אולי כי אנחנו לא יודעים אם אנחנו יכולים בכלל לשנות, לא רוצים לנסות ולהיכשל.

אומרים לנו שזה לא שלנו – זה של המבוגרים.
זה לא נכון!!
המדינה הזאת שלנו, החברה הזאת שלנו והעתיד הזה שלנו

העם דורש צדק חברתי, ועכשיו גם אנחנו. לא נהיה הסרדינים של אף אחד – הנוער דורש צדק חברתי.

הנוער דורש חינוך ראוי. הנוער דורש תחבורה ציבורית.
אז ביום ראשון ה- 4 בספטמבר אנחנו לא הולכים לבצפר – הולכים ללמוד במאהלים.
ללמוד בכיתות קטנות וללמוד את הדברים החשובים באמת.
תלחצו ATTENDING עכשיו, תבואו ותשפיעו על המדינה שלנו.
ביחד, אנחנו יכולים לעשות הכל._

איזה מכתב מרגש!!
נותן תקווה אמיתית שדור העתיד חכם ורגיש ורוצה לשנות.

יישר כוח

כל אחד יעשה את שעליו לעשות ,בדרכו וע"פ אמונתו וביחד,תרקם רשת שיתופי פעולה שיצרו הזדמנויות חדשות ללמידה

נעמה

תודה על המילים האלו, יצאתי מהקונגרס השבוע ברגשות מעורבים: של פליאה והתרגשות מהדרך, מהשיחה הפתוחה.
ושל בילבול, בשולחן שהשתתפתי בו היו מעט משתתפים יחסית, אבל בדרך מופלאה כלשהי כל אחד שדיבר הביא איתו תפיסת עולם שונה כל-כך,
שאלתי את עצמי איך ניתן ליצור חזון משותף עם פערים כאלו...
והנה את מזכירה שיש דרך

נ. (קוראת מתמידה, אך בדר"כ לא כותבת באתר)

_איזה מכתב מרגש!!
נותן תקווה אמיתית שדור העתיד חכם ורגיש ורוצה לשנות.
יישר כוח_

מחר, יום שני 22.8, אני נוסע לתל אביב עם הרבה מאד גיליונות ישנים של "באופן" כדי לחלק במאהלים. מי שמוכן לקבל ארגז/שניים לחלוקה מוזמן להתקשר אלי לטל' 5751581 בקידומת 050.

רני,אם תרצה להעביר לי כמות אוכל לדאוג שזה יגיע למאהל האקולוגי בעין כרם
(או אם מישהו מהקוראים כאן יגיע לשם בימים הקרובים,וישמח להעביר את החוברות,אז עדיף,כי אני רק חזרתי משם היום)

חזרתי משלושה ימים נוספים ב מאהל אקולוגי עין כרם

המקום מדהים, האנשים נהדרים,המעגלים מעניינים, ההזדמנוית אינסופיות, חיי קיימות במלוא מובן המילה
יש קומפוסט ושירותי קומפוסט ומקלחת שמימיהם מתנקזים לערוגות ירק, יש מטבח מלא כל טוב: גם שפע אוכל שנתרם וגם ידיים ששמחות להכין ארוחות משותפות עם הרבה יצירתיות ואהבה,עם גיגיות לשטיפת כלים שמימיהם משקות סדרת עצים צעירים שרק הובאו לשם כתרומה, יש יורט גדול שבו כולם מוזמנים ללון, ,יש דום שמיועד לסדנאות ודום לשינה,יש שני אוהלי טיפי, יש ערסלים,פינת תיטרון ו"משרד" עם מחשב ואינטרנט זמין 24 שעות, יש לוח מודעות ותוכנית שבועית שמרכזת שפע פעילויות, יש מתקני שעשועים לילדים וארגז חול שהפך להיות גינה קהילתית, יש עצים וצל בשפע, יש מרחב מפגש גדול סביב מדורה בתוך סאג' הפוך, מחצלות ושטיחים,ספות ומזרונים,פופים וספסלים, יש קח-תן, יש באר קסמים,יש מעגלי הקשבה ודיבור, כל יום מתכנסת מליאה לדון בעניינים שעל סדר היום, יש צלם עצמאי שמדי פעם מצלם ומתעד, תמיד יש מוזיקה- כמה חברה שמנגנים יחד עם גיטרה תופים ומפוחית

יום שישי התפתחה שם מסיבה סוף הדרך. שמחה וריקודים,מוזיקה אתנית ושירה מכל הלב
הכל קורה בדיוק במקום ובזמן המדוייקים שבו הוא צריך לקרות
אין לי מושג מניין הגיעו פתאם החברה שניגנו ואני גם לא יודעת מי הם, אבל זה לא משנה.
את האווירה המרגשת שהיתה באוויר שם לא אשכח עוד הרבה זמן. לא יכולתי לישון מרוב התרגשות באותו ערב שהתחבר ללילה ולבוקר שאחרי

יש שם הרבה צעירים אבל לא רק. גם משפחות, ומשפחות חינוך ביתי,תושבי השכונה ,חרדים שמתעניינים ומגיעים לבדוק ולהכיר, בני נוער ותלמידים
מכל וכל. ערב רב של שונות ויופי של קבלה והכלה , הכנסת אורחים, מאור פנים

עבורי זו תחושת בית. כשאני מגיעה לשם, אני מרגישה בית. מרגישה אנרגיות של קבלה וחדוות יצירה משותפת,של משפחה
עבורי זה מקום שבו יש הבנה ופתיחות לתודעה החדשה , יש בהירות לגבי הייעוד שלנו כמפלסי דרך,כיוצרי מציאות
עבורי זו התהוות של הוויה שרוקמת שיתופי פעולה לידי יצירת מציאות חדשה של חיים בקהילה מקיימת, עם שותפים לחזון דומה ולכמיהה לממשו
עבורי זה מקום נינוח שילדיי מרגישים בו נוח להיות ,לשחק
עבורי זו הדרך להתנהלות מהפכנית: לא לבוא בדרישות לאף אחד חוץ מאשר לך עצמך : להבין,לרצות ליזום ולעשות

נדמה לי שאחד הדברים ש"עושים" את המקום לכזה, הוא העובדה שהוא איננו מאהל מחאה במובן זה שאף אחד שם לא מוחה בפני ממסד כזה או אחר על העוולות שנעשות לו
אנשים פשוט חיים ויוצרים הוויה מרגשת של חיי קהילה אקולוגית ראויה לשמה

תודה ,תודה, תודה
לכל העוסקים במלאכת רקמת החיים במאהל האקולוגי בעין כרם
יישר כח

מוזמנים ליצור קשר ואשמח לתת פרטים למי שרוצה להגיע
כדאי להתקשר לפני שבאים ולבדוק אם יש משהו ספציפי שחסר ותוכלו להביא איתכם
כל תרומה תתקבל בברכה. גם סדנאות שתרצו להעביר, גם מידע,חפצים,ציוד,אוכל, הכל בקיצור

תודה
נעמה
weiss.naama בגימייל דוט קום
אפס חמש שתיים 4670045

מעתיקה מפרסום בפייסבוק:

http://www.facebook.com/event.php?eid=235897146447835

היום ב 21:00 במאהל ראש פינה:

בואו לתמוך בשינוי תודעה כולל , להיזכר שהמחאה הזו מתחילה בלב של כל אחד מאיתנו ! זוהי קריאה לחיים של אמת , יושר , כנות אהבה ובעיקר הרבה שימחה !!!!!!!!! מעלים את התדר!
מוזמנים להביא כלי נגינה, את עצמכם , את קולכם ואת ליבכם
נתחיל במדיטציית קערות קריסטל עם עמית מ528 ונמשיך במסע לילי קסום של שירה, נגינה ומלא אהבה
בואו בהמוניכם

http://www.isyoga.co.il/userfiles/108%2 ... %D7%94.pdf
ביום רביעי תרגול של 108 ברכות השמשלתרגול 108 ברכות השמש
שבו נביע בדרכנו
עוד קול בהתעוררות
להשקפה נכונה
לפעולה נכונה.
כולכם מוזמנים להגיע ולהפיץ.

מעבירה הודעה חשובה ממאהל המחאה בכרמל,
אנא העבירו לכל מי שחינוך חשוב לו!
בואו לחזק ולהוסיף רעיונות לנסיון להפוך את החינוך הציבורי למקום ראוי להצמחת ילדים ומורים.
חשוב שתהיה נציגות גם לרעיון החינוך הביתי, במיוחד בגיל הרך
(מדברים שם על חינוך חובה מגיל 3 חודשים..וחשוב לייצג גם רעיונות אחרים במקביל:
חופשת לידה ארוכה יותר, תקצוב חינוך ביתי ועוד)

_הנכם מוזמנים להשתתף בקונגרס החינוך ה-2.
יום שני ה29/8
מאהל כרמל (אודיטוריום) חיפה
שדרות הנשיא 142
משעה 19:00-22:00

מדינת ישראל בכלל, והחינוך הציבורי בפרט, עברו ועודם עוברים תהליכי הפרטה מואצים, המעמיקים את הפערים בין המרכז לבין הצפון ודרום הארץ.
אנו קוראים לכל מי שהחינוך במדינה יקר ללבו להצטרף לתהליך שמטרתו יצירת שיח רחב על זהות מערכת החינוך הרצויה במדינת ישראל.
כזו שמחנכת לערכים וגם מקיימת אותם, כזו שמטפחת את היחידים ומחזקת את הערבות ההדדית והצדק החברתי בישראל.
בקונגרס החינוך ה-2... נתכנס במעגלי דיון סביב שולחנות עגולים בכדי ללבן סוגיות חשובות לכולנו בנושאי חינוך. נדבר על שיוויון בחינוך,
על עתידו של החינוך הציבורי, על חינוך לגיל הרך ועל חינוך כמעצב דמותה ורוחה של החברה בה אנו חיים._

לעיון במצע לדיון על החינוך הציבורי בישראל
http://ohel.j14.org.il/content/%D7%9E%D ... 7%90%D7%9C

דף עם מידע נוסף בפייסבוק
http://www.facebook.com/#!/notes/%D7%94 ... 6210949374

אני והצאצא נהיה שם מחר...

מאהל אקולוגי עין כרם

יום חמישי ב 18:00 אני מרכזת מליאה מיוחדת בנושא רשת שיתופי פעולה לקידום התיישבות אקולוגית
יום רביעי ב 17:30 יתקיים מעגל דיון בנושא המהפכה התודעתית בחינוך ב 1 בספטמבר, מוזמנים להזמין תלמידים הורים,מורים,מפקחים,וכל מי שבעניין חינוך

לו"ז נוסף במאהל עין כרם:

יום שלישי 17:00
המהפיכה החיצונית כראי למהפיכה הפנימית בהנחיית ירון גולדברג. מפגש חוויתי שיכלול כתיבה, מפגש בזוגות ובמעגל. נא לא לאחר, לא יתאפשר להצטרף לפעילות באמצע. הביאו כלי כתיבה.
19:30 מליאה
21:00 סדנת תיאטרון פלייבק

יום רביעי
9:00 יוגה ודמיון מודרך לילדים (בכל גיל)- אני מנחה (נעמה)
11:00 סדנת הכנת בובות משאריות בד (אני-נעמה)
19:00-21:00 המסת חומת הפחד של האחר. מפגש של שיתוף בסיפורי חיים בנושא שינוי וטרנספורמציה, בשילוב מוזיקה. בהנחיית אלעד וזאנה

מילים מדוייקות שכתבה אור-לי-בר-לב , בקשר לצעדת המליון והשינוי שלאחריה

חשוב חשוב חשוב

במוצאי שבתהקרובה 3.9.11 תתקיים "צעדת המיליון".

המטרה:שמיליון אזרחי ישראל יצאו לרחובות כדי לזעוק מעומק הלב, שהגיע הזמן לשנות אתהמציאות כאן.

מכירים אתמשל הצפרדע?

אם מכניסיםצפרדע לסיר של מים רותחים היא מיד קופצת החוצה וחייה ניצלים. אם מכניסים צפרדעלסיר של מים קרים היא נשארת.

אם נתחיללחמם בהדרגה את הסיר, היא תמשיך להישאר. המים ילכו ויתחממו, והיא תישאר.

עד שהמיםירתחו, היא כבר תהיה ללא רוח חיים, בתוך המים, מבלי שקפצה החוצה.

למה היא לאקופצת החוצה? כי היא לא מרגישה שהיא בסכנה. המציאות השתנתה לה בהדרגה והיא אוליחשה במשהו, אבל היא לא הבינה שחייה בסכנה.

וכשהמצב היאכבר ממש חמור – זה כבר היה מאוחר מדי. היא כבר היתה חלשה מכדי לקפוץ החוצה ולהצילאת חייה.

בדיוק ככהאנחנו. במשך עשרות השנים האחרונות הוכנסנו למים הקרים של הכלכלה והחברה הישראלית.

השתכשכנובהנאה ולא שמנו לב, איך מחממים לנו את המים בהדרגה. ולא קפצנו החוצה.

עד עכשיו.ועכשיו הטמפרטורה של המים גבוהה... ומתחילה לשרוף את עורנו...

ובקלות,קלות, קלות, אנחנו יכולים להישאר במים שילכו וירתחו עוד ועוד. וזה יסגור סופית אתהעניין.

אבל קרה לנונס. ובדיוק ברגע הנכון, נפל לנו התפוח על הראש, בדיוק ברגע שעוד אפשר לעשות משהו.והנה אנחנו מתעוררים.

ומבינים שחםכאן... לוהט... ובלתי אפשרי עוד להישאר בסיר הזה. הגיע הזמן לצאת החוצה ולהציל אתעצמנו... וזה רגע הקפיצה שלנו!

אז כן,במוצאי שבת הקרובה 3.9.11 יש לנו הזדמנות נדירה – באמת נדירה – לקחת אחריות שלהחיים שלנו כאן, לברוא לנו מציאות חדשה ושפויה ולהציל את עצמנו.

וכן, זהקשור לכולנו. כי זה עוסק בשינוי מציאות כלכלית וחברתית שבה אנשים עובדים לאמרוויחים מספיק כסף לקיום בסיסי.

וזה קשורלכולנו כי צעירים היום לא מצליחים להסתדר כלכלית בלי עזרה מההורים.

וזה קשורלכולנו כי השיטה כאן היא כזו שרק העשירים מאוד ממשיכים להיות עשירים יותר ויותר.כל השאר – פחות ופחות.

הרי הכסףההולך ונצבר אצל העשירים חייב להגיע מאיפה שהוא. וכל זה קורה בהדרגה כבר שנים, ועדכה לא הרגשנו בזה. ממש כמו הצפרדע....

אז כן,הצעדה הזו קשורה לכולנו. אנחנו חיים במדינה שאם משווים אותה למדינות המערבהמפותחות, אז מגלים שאנחנו צועדים בראש מצעד המדינות,

כשכל אזרחמשלם את הסכום הכי גבוה על חתיכת עוגה בהשוואה לחבריו בעולם, ואז מגלה שהוא קיבלאת חתיכת העוגה הכי זעירה ומצ'וקמקת שאפשר לקבל.

אנחנומשלמים הון שאין לנו, ובתמורה... מקבלים פירורים! ואח"כ עוד אומרים לנו שזההבית קפה הכי שווה בעולם...

זה כלהסיפור הכלכלי כאן. עד כדי כך פשוט.

אבל יש כאןעוד עניין מהותי. שנים אנחנו חיים כחברה משוסעת, מפולגת, ששנאה פנימית היא הלחםוהמים שלה.

הימיןוהשמאל בהתכתשות מתמדת, חוסר כבוד, שנאה וסלידה עזה. דתיים וחילוניים – כנ"ל.ולא חסרות עוד דוגמאות.

ושוב – גםכאן – בהדרגה מסוכנת מאין כמותה, התרגלנו שככה זה. שאין ברירה. שאין דרך לחיותאחרת.

והנהגותהמדינה עסקו בקידום הפילוג הזה. כי זה מנגנון ההישרדות שלהן: הפרד ומשול. ואנחנונפרדנו ונפרדנו ונפרדנו. והם מושלים בנו ביד רמה רמה רמה.

אז הצעדההזו אינה עוסקת בימין או שמאל. אינה עוסקת באוכלוסיה כזו או אחרת. היא נוגעת לכלאחד מאיתנו.

ומוצאי שבתהקרוב, 3.9.11 זו ההזדמנות שלנו לקום ולומר – לא עוד. אנחנו לא מוכנים יותר להיותמובלים כצאן לטבח הפילוג והשנאה ההדדית.

כן, ישבעיות, יש מחלוקות, יש ויכוחים, יש השקפות עולם סותרות – אבל קודם כל אנחנו כולנובני אדם. כולנו.

חרדים,חילוניים, תל אביביים, יפואים, ירושלמים, באר שבעיים, מתנחלים, סרבני מצפון, נשים,גברים, אתיופים, רוסים, צברים, ערבים, יהודים,

דרוזים,בדואים, אשכנזים, מזרחיים, עשירים, עניים, מעמד ביניים, אנשי שאנטי, אוכלי בשר,אוכלי סושי, טבעונים, בורגנים, ילדים, זקנים, נוער, תינוקות...

כולם כולםבני אדם. והרי יש לנו כל כך הרבה במשותף. לכולנו יש לב. ומה בסוף היום כולם רוצים?לחיות בבריאות, בשלום ובשמחה... לאהוב, ולהיות אהובים... כולנו בני אדם.

אז זוההזדמנות שלנו למצוא מה מחבר אותנו. ולא לתת יותר למנגנוני ההנהגה העסוקה בהישרדותהפוליטית שלה, לשלוט בנו.

זה הזמןלהשתחרר מתפישות שהוטמעו בנו שנים, שחייבים לשנוא את הצד השני, שאי אפשר לדבר, שאיאפשר להתחבר ולמצוא יחד דרך מוסכמת.

אלה תפישותשגויות, הרסניות שמחבלות באיכות חיי כל אחד מאיתנו כאן.

אז הלאההשנאה! לא תודה. יש דרך אחרת.

במוצאי שבתהקרובה, 3.9.11 במו רגלינו ניצור לעצמנו מציאות חדשה טובה ושפויה. וכן – זה אפשרי.

אם כל אחדמאיתנו יצא לרחוב, יחד עם כל משפחתו, שכניו, מכריו, נוכל לעשות את זה.

יש לנו כאןחלון הזדמנויות היסטורי צר ונדיר. בואו ננצל אותו. עולם חדש מחכה לנו, רק צריךלצאת לרחוב ולגלות אותו. הנה, הוא ממש כאן מעבר לפינה...

אז בואוונעשה יחד היסטוריה...

יאללה,3.9.11 !

נתראהברחוב!!!

אור-לי ברלב

[email protected]

8.11

(מי שרוצה מוזמןלהפיץ את המייל הזה לכל עבר)

מה עם להרוג איזו פרה קדושה שנקראת: כלכלה חופשית?
אולי כלכלה חופשית טובה לעשירים ולנו לא כל כל?

אם אגיע היום להפגנה השלטים שאני אכתוב ואם יש שמצטרפים לדיעה אתם כמובן מוזמנים לכתוב כך גם:

כלכלה חופשית טובה לעשירים - הגבלת נתח הבעלות ל-2 עסקים בלבד (או משהו כזה)

לא קונים ברשתות גדולות - לקיים את הקטנים!

ועוד שלטים:

קופת פנסיה לכל אדם עובד (ללא קשר לוותק או לסוג העבודה)

להפסיק לשחק בבורסה עם הפנסיות!!!!!

כל מי שרוצה ללמוד קצת על הרקע הכלכלי מוזמן/ת
לראות את סרטוני "נייר הלקמוס" ביו טיוב, הם מלמדים עקרונות כלכלה בצורה
מאד ידידותית ומובנת. וזה גם נחמד ומשעשע..
מומלץ
הנה אחד לדוגמא http://www.youtube.com/watch?v=bHMILr76SOo
יש עוד מלא..

לא קונים ברשתות גדולות - לקיים את הקטנים!

אנחנו כתבנו -

קונים רק בעסקים קטנים!

הטכנולוגיה המתקדמת בשירות המהפכה:

תוכנת idemos (תקליקו בגוגל) מאפשרת יצירה חכמה ויעילה,גאונית, של רשת שיתופי פעולה
בכל ענייני המהפכה

תגיעו בהמוניכם. יש הפגנות בכל הארץ. אנחנו מגיעים לשעה וחוזרים הבייתה. מחר קמים מוקדם .
יאללה מ-ה-פ-כ-ה!!!!!!!!!!!!!!!!!

הייתי עכשיו בהפגנה בכרמיאל.
באתי בתחושה של איזה יופי- גם שהגענו כמה משפחות מהישוב, אשחר, גם שראיתי המונים שצועדים לפארק.
באנו כולנו, עם הילדים,מבוגרים, נכים, כולם.

היה לנו אפילו זמר ששר ועבר את כל המהאלים מכל הארץ, היו לנו פעילים חברתיים שנאמו וזכרו לציין את גילעד שליט.הקהל מחא כפים בעוז.והיה ראפ משכנע עד מאוד.

הפריע לי שהיו שירים שהושמעו בוליום כזה שבקושי יכולתי לשמוע מה אנשים אומרים.לי באופן אישי גם קשה לשמוע את עצמי ולהתבטא ברעש כזה.
לא הבנתי למה צריך מכונת עשן.
היו חברה' שנופנפו בדגלים אדומים של ברית המועצות ואחת מהמארגנות אמרה להם שיורידו את הדגלים אחרת יפנו אותם.
אני חושבת שזה היה לא נעים- מי שבא להפגנה זכותו שיניף איזה דגל שהוא רוצה.בסוף היא אמרה שזה בשביל שלא יסתירו. חבל, היתה יכולה לבקש מההתחלה שפשוט יניפו את הדגלים והשלטים לצד הבמה.

והכי צרם לי שאחת הנואמות, אמא חד הורית ציינה את רשתות השיווק שעושות הורדת מחירים.
מסכימה עם טלי-לקנות מקומי, לקנות אצל היצרנים הקטנים ,בלי פערי תיווך.-אנשים צועקים מהפכה מהפכה , אבל לא רואים שהדרך שצריך לעשות היא לא רק בשלטים ובתהלוכות, אלא בחיים הפרטיים של כל אחד ואחת.יש לנו כל כך הרבה מה ללמוד.

מוזמנים לחגוג את ראש השנה עם אנשים שהולכים בדרך חדשה
רביעי 28/9 עד שבת בכפר יונה (מזרחית לנתניה)

הקהילה האקולוגית המתהווה חוברת לצועדים בעלייה לרגל שיצאה ממטולה לירושלים לפני כשבועיים בעקבות צדק חברתי
רק שיתוף פעולה בין כולנו תביא למסה קריטית מספיקה כדי לגרום לשינוי לקרות

תביאו שקי שינה/אוהלים כלי מוזיקה והרבה שמחה בלב. בואו בהמוניכם
מחאת האוהלים לא נגמרה
היא פשוט שינתה צורה: עברה משלב השיתוף לשלב הפעולה

הנה הפרטים שפורסמו טרם היציאה לצעדה:

כולנו נפגש במטולה משם נצא במסע עלייה לרגל לירושלים,ובדרך נעבור בכמה שיותר ערים וישובים.
מחאת האוהלים ממשיכה בתנועה''עלייה לרגל-בעקבות הצדק החברתי''!
נצעד כולנו יחד במשך מס' שבועות במסע אחר האמת בדרכנו אל המהפכה האמיתית!! נשטוף את המדינה ברוח חדשה ונשים קץ לשקרים!
דורשים צדק חברתי בכל המובנים שיסודותיו הם כלכלה וערכים יחד!!!
יוצאים במסע של בעד!! כולנו נדרשים לקחת אחריות אישית וליישם את המהפכה בחיינו האישיים וליישם את המהפכה בכל רגע מחיינו!
אנו קוראים לכולם להשתתף כל אחד במסגרת יכולתיו ולרדוף אחר האמת והצדק האמייתים!
לטפל במהות ובמקור כל העיוותים ולצאת לדרך חדשה אמיתית ופשוטה!!!!
מתוך כבוד הדדי מתוך קבלת האחר והשונה! נצעד בדרכי שלום ואמת ונדרוש מהפכה של אמת בישראל כולנו יחד!!
נגיע בחג סוכות לירושלים כל ארץ ישראל יחד!!הכוח האמיתי והחזק ביותר הוא הביחד וזו הרוח איתה נצעד עד לבירה!
אנו קמים מהאוהל ויוצאים בתנועה לעבר עתיד טוב יותר ומתוקן!!
אנו קוראים לכוווולם להצטרף ולצעוד יחד בדרך אל המהפכה!
לא נעצור עד ההפיכה האמיתית, זו חובתינו לדרוש צדק חברתי אמיתי!!
לפרטים:
עודד זמירי-0507854374
נדב מור-0509204037
יאיר אורן-0525230520

שמרו איתנו על קשר בקבוצה:
http://www.facebook.com/groups/244642938911652

להתראות בראש השנה לחגיגת התחלה חדשה

נעמה
[email protected]
052-4670045

שיר שכתב דוד עתיד
אדם מבוגר שרואה את העתיד כאן ולא את העבר

הוא כבר פה

הוא נשקף מעיני צעירים בכיכר
הוא מקים מאהל בכל עיר וכל כפר
הוא מזמין, הוא סוחף וליבו מסונוור
אך חולם ופתוח – הוא כאן. הוא כבר כאן.

החלום הישן של אבות התנועה
בעודם נערים, לפני מאה שנה
שהדליק לבבות, שהלך בשדות
שוב חוזר – לערים, לשדרות, לכיכרות.

שפשפו עיניכם ופקחום לרווחה
האזינו היטב, במיוחד לשתיקה
במיוחד לגמגום היוצא מן הלב
במיוחד לכואב, שחופך לאוהב.

הם יושבים שם שעות. מדברים, מקשיבים,
מכינים ארוחה, מסדרים עניינים
בשעה שמעל, מקווה וחרד
מלווה אותם שוב המבט האוהד.

הם קוראים לנו: בואו, עיזבו את הכל
את קירות הבטון, את אורות האתמול.
בואו, משהו זז כאן – צעיר ומוצק
הוא הנבט בסלע. בוקע לאט.

מבעד לשרוף, לחרוך, לנכלם
מתעורר מתרדמת קולו של העם
הוא מזכיר נשכחות. הוא עמוק ופשוט
כמו ראשית הקיבוץ. כמו תחילת ציונות.

הוא יפה כמו צמה של ילדת הפרחים
הוא יחף כמו ההלך השב מדרכים
הוא מכיל את כולם, מצעיר ועד סב
מחבק כמו רע, כמו אח, את הזר.

רק הלב הצחיח, הקץ, העייף
מסוגל להכיל את מטען הכאב
שהופך געגוע, הולך ונכסף
ולפתע עוצר, מתמלא ונפתח.

הוא כבר כאן. בכיכר, בשדרה ובכפר
הוא תוקע, צלול ועקשן, בשופר
מבשר וקורא, הוא סימן והוא אות:
המשיח כבר כאן! הוא שוכן בלבבות!

דוד(כאן) עתיד, 27/8/2011

מאמר מעולה על תיקון עולם
הדרישה הלא-נשמעת של המחאה: תודעה גלובלית חדשה www.tikunolam.co.il/2011/10/16/046/

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האם המחאה מתה?

האם המחאה מתה?
לא!!!!!!!!
תגיעו ביום שבת להפגנות ברחבי הארץ

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

השלב הבא של המחאה ייצא לדרך עם חזרת הכנסת מפגרה, נעבור מהבעת מחאה למעורבות אזרחית בהליכי ניהול המדינה. נוכחות בכנסת והקמת פלטפורמות אינטרנטיות למימוש דמוקרטיה ישירה ומעורבות ציבורית אזרחית ללא מתווכים. זה הכיוון שעולה מהמחאות בכל העולם.

ציטוט של משפט מקסים שאמרה סתיו שפיר לכתב אמריקאי:

שפיר התראיינה השבוע למגזין האמריקאי "טיים". המאמר השווה בין המחאה הישראלית לזו שהחלה בוול סטריט. "הכאוס חשוב מאוד", הסבירה שפיר ל"טיים" את סוד ההצלחה. "בתור תנועה שקמה נגד הכוח החזק ביותר, אם תנהג כמו ארגון, כמו מוסד, תפסיד. אם יש לך ראש אחד, הם יודעים מה לערוף. אתה צריך להיות כמו מים, להיות בכל מקום, להיות בלתי צפוי. אנחנו עובדים כמו קוד פתוח. על כל אחד לעשות את שלו. כל אחד צריך לפעול כמו מנהיג".

ועוד ציטוט
דני סנדרסון בראיון בידיעות אחרונות: יש משהו משותף לישעיהו הנביא לישו ולדפני ליף. שלושתם אמרו כל אחד בסגנון שלו, יש שחיתות בעולם. אבל דפני ליף והמחאה האחרונה לא הפכו את זה למשהו בינינו ובין אלוהים. לא: זה קשור בכם, באנשים! המהפיכה היא בעצם החירות של האנשים להגיד: חבר'ה, אלה אנשים אחרים שעובדים עלינו.

גם הערב יש לכם עוד הזדמנות להגיד לכל אלה שעובדים עלינו - מספיק ודי! תבואו ותביאו איתכם את כל מי שאתם יכולים לגרור אחריכם.

http://www.themarker.com/opinion/קולות-המהפכה/1.1534833

מאמר מקסים של סתיו שפיר. הבחורה הזאת נהדרת

אני הייתי שם. כיכר רבין היתה מלאה. היו לפחות 100,000 איש. אבל התקשורת "השמאלנית" בהנהגתו של שלדון אדלסון שמפחיד כאן את כל העיתונאים שהם עוד לא ימנים, גימדו את המחאה ל 20,000 בלבד, ובגלי צהל אפילו אמרו רק 17,000. במו אוזני שמעתי. אתמול 9 בבוקר. מה בוער עם רזי ברקאי

אם אני מעוניין שיהיו אנשים שייצגו את דעותי.
ומה אם אתה רוצה מייצג אחד, שתמיד נבחר בבחירות דמוקרטיות ברוב של 99%?
דימיוני?
יש מפלגה אחת, שפעם גם היתה 17 ח"כים, כולם בתלבושת אחידה, ורָבָדְיָה אחד שמחליט בשבילם.