איך אומרים בעברית

[אמא_של_יונת*]

גילה,
מסכימה. גם אני מבינה כך את המושג, וגם - אסרטיביות היא התייחסות עניינית, לא רגשית. כלומר, לא תוקפנית אבל גם לא מתנצלת.

[עגור_לבן*]

הדיון הועבר מ קציצות ולביבות - לא בטוחה שפה זה המקום הכי מתאים, אז מי שרוצה מוזמן להעביר:

[.*]

לקצץ קציצות?? בחיי שלא שמעתי את המושג הזה אף פעם. אלא רק לטגן קציצות. או לבשל קציצות

[אמא_של_יונת*]

בחיי שלא שמעתי את המושג הזה אף פעם.
כנ"ל. אבל למדתי כאן באתר הרבה מלים שלא שמעתי אף פעם, חלקן אפילו מיוחסות לסקטור שלי.

[רינ_צ'י*]

לקצץ קציצות?? בחיי שלא שמעתי את המושג הזה אף פעם. אלא רק לטגן קציצות. או לבשל קציצות.
נאמר כאן שמקצצים / מקצקצים לפני הטיגון (ובכלל, אם כבר מתקטננים, נדמה לי שיש לאמר צרים / יוצרים קציצות ).

[פלוני_אלמונית*]

שלום,
אני סקרנית לדעת איך כותבים את המילה רובה/רובע ?
הכוונה לחומר שהרצפים שמים בין המרצפות.
חשבתי שצריך לכתוב רובע מהשורש ר.ב.ע אבל בעצם אין לי מושג מה מקור המילה והאם היא בכלל בעברית או ערבית או משהו אחר...
מי יודע??
תודה

[עומר_ס*]

רְובָּה. אני חושב שזה השם של החומר. לא מערבית. החומר הזה משמש באירופה. בבניה ערבית לא משתמשים בחומרי איטום, כי רוצים זרימת ותחלופת אוויר.

הרצפים שמים בין המרצפות.
לרוב שמים רובה כחומר מילוי ואיטום בין אריחים. ברצפה שמים את זה רק אם משתמשים באריחים או גרניט פורצלן למינהו. בין מרצפות אין רווח ייזום, אלא מצמידים אותם ככול האפשר ולבסוף מפזרים חול.

[רינ_צ'י*]

יש לי רעיון (המצאה?): אולי רובה מהמילה rub, כי צריך to rub it in - לשפשף כדי שזה ייכנס לחריצים ולא יישארו שאריות על המרצפות.
ואז בכלל מדובר במילה אנגלוסקסית למהדרין.

[אליס_בארץ_המראה*]

כללי הכתיבה של רוביק רוזנטל מצחיקים ונכונים כאחד (וזאת ממי שלא יכולה בלי הרבה מאד סוגריים וקווים מפרידים, ועוד כמה חטאים ללא כפרה שרוביק מפרט ).

[אלמונית*]

מה הפירוש בורגנים? האם הכוונה עממיים?
וגם מה הכוונה אליטות? -תודה-

[שמיכת_טלאים*]

בורגנות - המעמד החברתי שבו נכללים מי שאינם עובדי כפיים, הנהנים מהכנסות סדירות וגבוהות יחסית; המעמד של בעלי הנכסים ואמצעי הייצור בחברה הקפיטליסטית להבדיל ממעמד הפועלים. בורגני - אדם השייך למעמד הבורגנות, אדם שאורח חייו והשקפותיו אופייניים למעמד הבורגנות.
[מצרפתית bourgeois, הצורה העברית על-פי המילה 'בורגני' בלשון חז"ל, שמשמעותה 'אדם היושב בתחנת דרכים או אחראי עליה', ושמקורה במילה הלטינית burgus].
אליטה - עילית, צמרת החברה, השכבה העליונה בציבור, בחברה וכד', קבוצת האנשים המוכשרת ביותר, החזקה ביותר, המשכילה ביותר, העשירה ביותר או הטובה ביותר מבחינה אחרת. (בהחלט יכול להיות גם "הטובה ביותר בעיני עצמה"). מצרפתית - elite - אליה הגיע מהלטינית - electus, נבחר.

[אמא_של_יונת*]

בהחלט יכול להיות גם "הטובה ביותר בעיני עצמה").
או בעיני האחרים.

[אלמונית*]

תודה!

[סבתא_לשמונה*]

איך נכון יותר בחופשיות או באופן חופשי ?

[אמא_של_יונת*]

שניהם נכונים, והשימוש בהם הוא יותר בחירה סגנונית או שינוי אופנתי.
כיום מתפתחת מגמה של שימוש במלה אחת במקום שתיים במקרים כמו זה, ולכן יותר מקובל "בחופשיות".
אבל -- מכיוון שיש גם תהליך של טשטוש ההבחנה בין תואר לבין תואר-הפועל -- הכי אופנתי להגיד "חופשי" .
כך התפתח "מיידי" במקום "מייד", ובהמשך הזוועה הלשונית "במיידי".

[עומר_ס*]

פעם "חופשי" היה כינוי לחילוני. כשהרבנים ראו שזהו, בעצם, כינוי חיובי, הם הפכו אותו ל "חילוני", מלשון חול, ההפך מקדוש (לא שזה עזר)

[סבתא_לשמונה*]

יותר זוועתי ממזמן...
מה נכון יותר לקרוא לתוצאה של כפל כפולה או מכפלה?
ומה נכון יותר סיפרת יחידות כפי שאמרו פעם או כפי שאומרים היום סיפרת אחדות?

[סבתא_מתנות*]

ממזמן - תיקון יתר. מקביל לתיקון היתר- ללמטה, ללמעלה, לקדימה. שלושתם שגויים.
התוצאה של כפל נקראת בשם מכפלה. במושג "כפולה" משתמשים כך: 24 הוא כפולה של 2. אין צורך לומר במה יש לכפול את המספר 2 כדי לקבל 24. יש עוד אין סוף מספרים שהם כפולות של 2. לעמת זאת 24 הוא המכפלה של 2 ב - 12 .

[שקיעות_של_פטל*]

ושמקורה במילה הלטינית burgus הבורגוס היו השכונות שהתפתחו לאורך הדרכים היוצאות משערי העיר, כלומר הפרוורים של העיר.

[אמא_של_יונת*]

ללמטה, ללמעלה,
זאת עודפוּת כפולה, כי הכיווניות קיימת כבר במלים "מטה" ו"מעלה".

[עומר_ס*]

עודפוּת כפולה היא בעצמה עודפוּת כפולה.

[אמא_של_יונת*]

עודפוּת כפולה היא בעצמה עודפוּת כפולה.
לא.
דוגמא: במלה "למעלה" יש עודפות, כלומר פעמיים כיווניות.
במלה המזוויעה "ללמעלה" יש עודפות כפולה = שלוש פעמים כיווניות.

[סבתא_לשמונה*]

לסבתא מתנות
תודה שהזכרת לי את ההבדל בין כפולה למכפלה. רואים שכבר הרבה שמן לא לימדתי.
ממזמן מרגיז אותי במיוחד מפני שמשתמשים בו הרבה יותר משאר הדוגמאות שהבאת. עוד כאשר הייתי ילדה קטנה בגן הילדים ואמרתי ממזמן אמי תיקנה אותי. לטענתה הצודקת העברית שהבאתי מהגן ומביה"ס קלקלה את העברית הנכונה שלמדתי בבית.
היום מפריע לי השימוש ב"חבל על הזמן" ללא צורך וב"כאילו" כל מילה שנייה. אני בדרך כלל שואלת האם זה כאילו או באמת? והאם באמת בזבזתם זמן? זה עוזר בדיוק לדקה אחת...

[סבתא_לשמונה*]

ומה ביחס ליחידות ואחדות? שאלתי ב-29.8.2005.

[מיצי_החתולה*]

כאחת מהבודדות שאני מכירה שטרם נפרדה מהמילה "לגמור" על הטיותיה השונות, קראתי לא מזמן איפשהו שבעצם לגמור ולסיים אינן מלים נרדפות. מי יודע מה ההבדל ביניהן?
ואיך אומרים, מקטורן MIKTOREN (כך אני אומרת) או מקטורן (MIKTORAN)? כך תיקנו אותי לא מזמן.

[אמא_של_יונת*]

את צודקת: הנכון הוא MIKTOREN.

לגבי "לגמור" ו"לסיים":
מה הן בעצם מלים נרדפות? האם יש מלים זהות לגמרי במשמעות, בהקשר ובהזדמנות בה משתמשים בהן?
תשובתי היא - לא. תמיד יש הבדלים. או הבדל זעיר במשמעות, או בנסיבות השימוש. מרגישים בזה כאשר מנסים להחליף אחת בשניה בתוך משפט, ויוצאים דברים מוזרים או מצחיקים.
ולשאלתך:
"לגמור" היתה במקור מלה ניטרלית. עם הזמן היא ספגה קונוטציה מינית והיום היא משמשת בעיקר במשמעות המינית, בעיקר את הצעירים שבינינו.
השינוי הזה גרם להיווצרות חלל ריק ומחסור במלה ניטרלית וחסרת קונוטציות. לחלל הזה נכנסה בהדרגה "לסיים", שהיתה במקור מלה בעברית גבוהה יותר ושימשה בעיקר בכתיבה.
כלומר: לפני שנים "לגמור" היתה ניטרלית ו"לסיים" היתה גבוהה.
היום "לגמור" היא בעלת קונוטציה מינית ו"לסיים" היא ניטרלית.
זוהי דוגמה מצויינת לתהליכי שינוי שנוצרים בשפה חיה.

[אמא_של_יונת*]

רוצה להוסיף, ששינויי המשמעות האלה גורמים לפעמים לאי-הבנות מצחיקות או מביכות בין מבוגרים לצעירים.

[מיצי_החתולה*]

אמשל, אני בת 31, וזוכרת איך בתור ילדה השתמשתי חופשי ב - לגמור. אף אחד לא אמר לסיים. אבל הטענה שאני קראתי, היתה בערך שלגמור מתייחס למשהו כמותי (נגמר הסוכר) ולסיים לפעולה (סיימתי לנקות את הבית), או משהו כזה. לא זכרתי בדיוק, והיה לי מוזר שמימי לא שמעתי את זה, לכן שאלתי.

ואם כבר, אז עוד משהו: המלה להביא - אני שומעת את בן השנתיים וחצי אומר "אמא תביאי לי", ומבינה שגם אני מדברת ככה, וזה מחריד אותי. אני מנסה עכשיו להקפיד על "תן לי", אבל בינתיים התחלתי לתהות על קנקנו של להביא. זה כמו FETCH באנגלית, נכון? כלומר, אם הוא מבקש כוס מים, ואני צריכה ללכת למטבח, למזוג ולחזור, אני מביאה את המים?

[נירית*]

בטח מישהי כאן תדע - איפה ברשת אני יכולה לקרוא בעברית את "שבועת הרופאים"?
וגם - האם באמת רופאים נשבעים בה, או שזה רק מיתוס? מתי נשבעים?
תודה

[אמא_של_יונת*]

מיצי,
עכשיו כשפירטת, אני שמה לב שאכן יש גם הבחנה כזאת בין שני הפעלים.
"לגמור" ו"נגמר" יותר כלליים. אפשר לומר "גמרנו את הטיול" / "הטיול נגמר" (פעולה), וגם "גמרנו את הכסף" / "הכסף נגמר" (כמותי).
אבל "לסיים" מתייחס רק לפעולה.
אפשר לומר "סיימנו את הטיול" / "הטיול הסתיים", אבל אי-אפשר לומר "סיימנו את הכסף" / "הכסף הסתיים". במקרים אלה נמשיך לומר "נגמר" ואין שום בעייה של קונטציות זרות...
מלים נוספות שיכולות להתאים בחלק מהמצבים: תם, כלה, אזל (מיוחד לדברים כמותיים). הבעייה: כולן בעברית גבוהה.

בקשר ל"תן לי" ו"תביא לי": ההבחנה שלך מדוייקת.
"להביא" רומז לכך שהחפץ המבוקש לא נמצא בידך, ועליך ללכת למקום אחר ולהביאו משם. באנגלית BRING.
"לתת" - להעביר מרשות אדם אחד לרשות אדם אחר. באנגלית GIVE.
במקרים כאלה אני שואלת "מאין להביא?", אבל אם אינני רוצה להקניט אני שותקת...

והערה קטנה: מה, הילד שלך מבקש מים במשפט שלם? הוא לא צועק "מים!" ?

[יונת_שרון*]

שבועת היפוקרטס ושבועת הרופאים העברית

[עומר_ס*]

תפילת הרופא של גדול רופאי ישראל, הרמב"ם:

תפילת הרופא א-ל עליון

קודם שאני מתחיל בעבודתי הקדושה לרפא את יצירי כפיך
אני מפיל תחינתי לפני כיסא כבודך
שתיתן לי אומץ רוח ומרץ רב לעשות את עבודתי באמונה,
והשאיפה לצבור הון או שם טוב לא תעוור את עיני מראות נכוחה.

תזכני להביט על כל סובל הבא לשאול בעצתי כעל אדם, בלי הבדל בין עשיר ועני, ידיד ושונא, איש טוב ורע, את האדם בצר לו, הראני רק את האדם.

אם רופאים נבונים ממני רוצים ללמדני בינה, תן לי רצון ללמוד מהם, כי תורת הרפואה אין ערוך לה. אבל כאשר כסילים יבזוני, אחלי(הלוואי)! אהבתי למקצוע תחזק את רוחי מבלי להתחשב עם זקנת המלעיגים וכבודם, רק האמת תהיה נר לרגלי כי כל ויתור במקצועי יכול להביא כליון ומחלה ליציר כפיך.

אנא ה', רחום וחנון חזקני ואמצני בגופי ובנפשי ורוח שלום תיטע בקרבי.

[עומר_ס*]

שבועת הרופא הווטרינר

[מיצי_החתולה*]

והערה קטנה: מה, הילד שלך מבקש מים במשפט שלם? הוא לא צועק "מים!" ?
. האמת, שרוב הזמן הוא בהחלט צועק מים. זה היה לצורך הדגמה. אבל לפעמים, כשנחה עליו הרוח, הוא יכול לומר "אמא, תביאי לי מים בבקשה".

[מייק_בר_רב_אשי*]

נזכרתי באחד האבסורדים המוזרים בעברית, הגורם לכך שרבים וטובים (אם לא לומר "כמעט הכל") מבטאים בצורה "לא נכונה":
מהמילה כוכב הומצא הפועל לככב.
הצורה התקנית של פועל זה היתה צריכה להיות לְכַֿכֵּב. מובן שאומרים לְכַּכֵֿב, שזה לא תקני.

[מודי_תאני*]

אמא, תביאי לי מים בבקשה
הקטנה שלנו אומרת "אבא אני רוצה מים", ואני אחליט אם לתת או להביא, או לשלוח אותה להביא.

[סבתא_מתנות*]

האם מישהו נתקל במילון במשמעות של המלה "מצפוניות" . המורה לאנגלית למדה בכיתה שלי את המלה CONSCIENTIOUSNESS וכך תרגמה אותה. הילדים באו אלי נזעקים שאין בכלל מלה כזו, ואכן לא מצאנו אותה בשום מילון עברי עברי. המלה נמצאת במילון של אלקלעי בתרגום מאנגלית לעברית...

[עומר_ס*]

מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית :
מַצְפּוּנִיּוּת - ערך עברי: מַצְפּוּנִיּוּת , מונח לועזי: conscientiousness שורש צפן , מיתוך מילון פסיכולוגיה (תש"ב - תשי"ט), 1942.

[סבתא_לשמונה*]

לחובבי הלשון
כדאי לכם לבקר באתר www.safa-ivrit.org.com .
כמו כן אפשר לפנות בשאלות למייל safa ivrit@yahoo.com ותקבלו תשובה מיידית.

[פלוני_אלמונית*]

מישהו יכול להגיד לי מה זה בעברית spelt?
זה סוג של קמח, כלומר של דגן. אני עושה מזה לחם- זה מאד טעים, ונדמה שכולם פה יודעים מה זה (פה זה נורווגיה, קמפהיל שנקרא סולבורג), אבל אף אחד לא יודע עברית מספיק טוב להגיד לי מה זה בעברית. אני רק יודעת שזו המילה בנורווגית וגם באנגלית. האם זה כוסמין?

[אמא_של_יונת*]

לפי בבילון זה זן אירופי של חיטה.

[פלוני_אלמונית*]

אז איך אומרים כוסמין באנגלית? אני פשוט מסוקרנת ואין לי איך לבדוק

[סלט_פירות*]

נראה שזה אותו הדבר Spelt וכוסמין. בקישור הזה נראה שזה התרגום.
חיפשתי "ספלט" בגוגל

[איילת_א*]

כוסמין הוא spelt. @}

[ענת_גיגר*]

אכן כן. ספלט הוא כוסמין.

[יעלי_לה]

סבתא לשמונה, הקישור שצירפת (www.safa-ivrit.org.com) מביא לאתר באנגלית שלא קשור בכלום לשפות... משהו כמו מאגר קישורים למלונות, הלוואות וכו'... נורא מוזר שקוראים לו ככה! ואולי לאתר שהתכוונת יש כתובת קצת שונה?

[אמא_של_יונת*]

אתר השפה העברית

[יעלי_לה]

תודה. זה פשוט בלי com בסוף... ומסתבר שאני מכירה את האתר הזה...

[אמא_של_יונת*]

זה פשוט בלי com בסוף...
ברור. אתר יכול להיות מסווג com או org. לא שניהם.

[מיצי_החתולה*]

איך אומרים בעברית, צֶדֶף או צדַף (עם שווא בצ')ׁ, או ששניהם נכונים?

ואגב, למישהו יש רעיון מדוע במקלדת שלי רק הספרות מנַקדות' וכל שאר המקשים (אגב, הם מקשים או קלידים, אם כבר אני בדף הזה ) שאמורים לנקד (=,-,; וכד') לא מגיבים (ולכן לא הצלחתי לנקד את הצ' בשווא)?

[יעלי_לה]

איך אומרים בעברית, צֶדֶף או צדַף (עם שווא בצ')ׁ, או ששניהם נכונים?

צֶדֶף

הרי צדפים זה כמו כלבים, פרקים וכו. הרי לא אומרים כּלַב או פּרַק...

בקשר למקלדת, אין לי תשובה. זה תמיד ככה אצלה או גחמה פתאומית? אגב, יש סרגל ניקוד שאפשר להוסיף לתכנת וורד

[יעלי_לה]

הי, עכשיו אני רואה שזה בעיה לא של המקלדת אלא של צ'יק צ'ק. כאן, בתיבה של הוספת הערה, רואים את השְווא, אבל בדף עצמו לא. תבדקי בעריכה. ותראי שב-וורד את כן מצליחה. גם את הדגש ב-כ' של כלב וב-פ של פרק בהודעה הקודמת צ'יק צ'ק לא קלט.

[יעלי_לה]

אה, ועכשיו כן רואים... מוזר מאוד

[פלונית*]

צדף - סגול ב-צ' וסגול ב-ד' TZEDEF

[מיצי_החתולה*]

יעליל'ה ופלונית, תודה. גם אני טענתי שסגול, אבל היו שטענו ששווא (יעליל'ה, אומרים למשל קלף KLAF ולא KELEF), והיו שטענו ששתי הצורות נכונות, כמו סגן SGAN ו SEGEN .

[יעלי_לה]

וואללה, לא חשבתי על הדוגמאות של קלף וסגן. אבל בצדף זה בפירוש שני סגולים ולא שום דבר אחר.

[אמא_של_יונת*]

בצדף זה בפירוש שני סגולים ולא שום דבר אחר.
לפעמים שתי הצורות קיימות באותו שורש, אבל לא באותה משמעות.
סֶגֶן וסְגָן הם דוגמא טובה לכך.
דוגמא נוספת ופחות מוכרת: עֶצֶב (sadness), עֲצָב - (nerve), יחיד של עצבים.

[רותם_ד*]

איך אומרים רבים של כוס - עוף הלילה? כוסים או כוסות?
ואיך נכון לומר זכר של צופית?

[יעלי_לה]

איך אומרים רבים של כוס - עוף הלילה? כוסים או כוסות?
כוסים.
ואיך נכון לומר זכר של צופית?
פשוט כך: זכר של צופית או צופית ממין זכר (השם "צופית" מתייחס לציפור הזו בשני המינים).

[איבי_כ*]

איך מבדילים בין גלעין, גרעין וחרצן?

[פלוני_אלמונית*]

תודה לכל מי שענה לי על שאלת הספלט | הכוסמין, רק אוסיף שפה כולם אוכלים את זה כאילו אין מחר, נראה כאילו כולם יודעים מה זה ספלט, ובארץ זה היה משהו ששמעתי עליו רק במסגרת הטיפול בקנדידה ואף אחד לא מכיר את זה ועד כמה שידוע לי רק המאפיה של דר מרק מוכרים לחם כוסמין וזה חבל, זה נורא טעים. בכל מקרה בגלל זה פשוט הנחתי שזה לא אותו דבר... אבל אני שמחה לדעת, ושוב תודה, טוב שיש באופן עם אנשים נחמדים שעוזרים..

[יעלי_לה]

איך מבדילים בין גלעין, גרעין וחרצן?
שאלה טובה. זה כביכול אותו דבר - הזרעים של הפרי. אבל נראה לי שלגרעין של אבוקדו, למשל, אי אפשר לקרוא חרצן... ולא מפצחים גלעינים עם בירה מול משחק כדורגל - גרעינים לפיצוח זה גרעינים... וכשאני חושבת על גוגו של מישמיש, הכי מתאים לי חרצן ולא גלעין או גרעין (אולי כי הוא מחורץ כזה?). בקיצור, שאלה מעניינת לאללה. עוד אחזור לעניין הזה.

[אמא_של_יונת*]

וואלה, בדיוק לפני כמה ימים דסקסנו את הנושא הזה.
אני חשבתי שגרעין הוא שם כולל, ושגלעין הוא גרעין מרכזי גדול שמוקף בציפת הפרי, כמו שזיף, משמש, שסק. אבל לגרעין של הזית קוראים חרצן ולא גלעין, למרות שהוא מתאים לקריטריונים שהזכרתי למעלה. ואילו לשקד יש גרעין מרכזי גדול, אבל מסביב אין ציפה רכה. בקיצור, החיים יותר מסובכים ממה שנראה במבט ראשון.
מסתבר שיש לזה הגדרה בוטנית. אני אבקש ממייק להכנס לדף זה מחר (כלומר היום...) ולפרט.

[יעלי_לה]

הסבר על איך מבדילים בין גלעין, גרעין וחרצן.

[לוטם_מרווני*]

יופי של אתר, יעלי לה - תודה!

[יעלי_לה]

הקישור כבר היה פה קודם (הודות ל סבתא לשמונה ו יונת שרון)

[אמא_של_יונת*]

הקישור כבר היה פה קודם (הודות ל סבתא לשמונה ו יונת שרון)
זכות ראשונים:
הקישור הזה היה עוד הרבה קודם בזכות יעל צ או שמיכת טלאים או תבשיל קדרה .

[איבי_כ*]

וואו, תודה! עד עכשיו שיניתי גרסאות ממשפט למשפט ("תאכל מסביב לגלעין. עכשיו אתה יכול לזרוק את הגרעין. כן, אפשר לזרוק את החרצן על האדמה"). אז עכשיו אני יכולה להיות קצת יותר עקבית

[סבתא_לשמונה*]

הרבה זמן לא ביקרתי בדף הזה ושמחתי לראות שהוא חי ופועל. כולו alive and kicking .
את הטעות שלי בכתובת של אתר השפה העברית כבר תיקנו. עד היום לא ידעתי שהיתה טעות מפני שלא נכנסתי לדף ואני מתנצלת. אכן, כאשר עברתי על הדף הערב ראיתי שעוד לפני כבר כתבו על האתר.
הדבר המעניין שדרך האתר הנ"ל הגעתי ל"באופן" שבכלל לא ידעתי על קיומו. יש שם קישור אל "באופן" שאפילו עורך אתר השפה העברית, רוני הפנר לא ידע על קיומו, אני גיליתי אותו במקרה, אפילו אינני זוכרת כיצד. אינני יודעת אם עכשיו, לאחר השינויים שנעשו ב"באופן" הקישור הזה קיים.
ועכשיו לעברית: לאן נעלמה המילה הֵנָה? פעם היו אומרים בוא/י הנה, היום אומרים בוא/י לְפֹּה. לו לפחות היו משאירים את הפ' רפוייה... אולי אני לא צודקת וזו לא שגיאה.
במקום "אני לומד/ת בְּבֵית הַספר" אומרים "אני לומד/ת בַּבֵּית ספר"' מאין הטעות?

[סבתא_לשמונה*]

ל עומר ס
את שאלתך מ -6.7.2005 פותריםבאופן פשוט: אומרים דודן, דודנית בלי קשר מאיזה צד הקירבה, כפי שאומרים באנגלית ובשפות אחרות COUSIN.

[סבתא_לשמונה*]

להלן תשובתו של רוני מ"שפה עברית" לשאלתה של אמא של יונת על הדגש ב- בָּתִּים בת' והדגש ב- למה במ'.

אני לא בטוח בתשובה ? שאלות על ניקוד אינן בתחום מומחיותי.

נדמה לי שההסבר הוא:

• במילה בתים הדגש בת' הוא פיצוי על נפילת י' (במילה בית)
• במילה למה - יש בתנ"ך שני ניקודים, עם ובלי דגש:

לָמָּה - במלעיל (הטעמה על הל') או לָמָה - במלרע (דגש על ה'מה')
אני חושב ששניהם בהתאם לכללים.

בכל אופן אם את זקוקה לתשובה מוסמכת כדאי לשאול עוד מישהו.

בברכה,
רוני.

באבן שושן הוא כותב שהריבוי של בית הוא בתמ (מ' לא סופית) מפיניקית ואכדית. במילון ספיר הוא כותב בתים בלי דגש בת' ובענין למה אצל שניהם יש דגש במ' ללא הסבר.

ייתכן שמישהו כבר ענה בדף על השאלה הזאת אבל אני לא ראיתי.

[סבתא_לשמונה*]

אני חושבת שאת התשובה הכי טובה אפשר לקבל מ- עזי ארנן. האם מישהו יודע איך אפשר להגיע אליו?

[יעלי_לה]

הדגש ב- בָּתִּים בת' והדגש ב- למה במ'

המלים האלה אכן יוצאות דופן בכך שיש בהן דגש אחרי תנועה גדולה. אני לא מומחית עד כדי כך לדעת מה גרם להם לצאת מהכלל, או לאיזה כלל אחר הן מתאימות אם בכלל, אבל רציתי לשתף אתכם בדרך נחמדה לזכור את כל המלים בעברית שבהן יש דגש אחרי תנועה גדולה.

בָּתִּים אֵלֶּה, לָמָּה הֵמָּה שָׁמָּה? אָנָּא, הֵנָּה, יָמָּה!

[מיצי_החתולה*]

לאן נעלמה המילה הֵנָה?
סבתא לשמונה, אני דווקא בהחלט משתמשת ב - הנה וכאמא לשני פעוטות שמבלה זמן מדי יום בגן השעשועים הסמוך, אני בהחלט לא היחידה.
ניסיתי לחשוב על זה קצת, ויכול להיות ש"הנה" מופיע יותר כשיש ציווי, בסגנון "בוא הנה מיד!" ו"פה" מופיע יותר כשיש בקשה "בוא לפה רגע".

<למרות שמי בכלל אומר בוא לפה רגע, כולם אומרים "בוא רגע" או את בן דודו "בוא שניה">.
<מודה באשמה, גם אני>.

[סבתא_לשמונה*]

ל - יעלי לה
מקסים!!!

ל - מיצי החתולה
אם אני שומעת את אמנון לוי אומר בטלויזייה: "הוא בא לפה" אין כאן לא ציווי ולא בקשה אלא סתם עברית קלוקלת.
ואם בכל מילה שנייה אומרים "כאילו" כך שאין לדעת אם דברים התרחשו או לא התרחשו, מה זה אם לא חוסר יכולת להתבטא?
ואם מישהו מספר: ראיתי סרט נהדר, חבל על הזמן, מדוע חבל על הזמן הרי הזמן לא התבזבז.
חשוב מאוד שאת מדברת נכון לילדיך - הדוגמאות שהבאת,לדעתי,אינן שגיאה, הן סלנג נחמד והכוונה ברורה.

[אמא_של_יונת*]

האם יש מלה עברית ל-סטארט-אפ?

[יעלי_לה]

האם יש מלה עברית ל-סטארט-אפ?
חברת הֶזְנֵק.

[אמא_של_יונת*]

יעלי לה , תודה!

[פלוני_אלמונית*]

למה מתכוונים כשאומרים דרך בורמה?

[מישהי*]

למה מתכוונים כשאומרים דרך בורמה?

ויקיפדיה - דרך בורמה

[סבתא_לשמונה*]

ל - פלוני אלמונית ול - מישהי

ההסבר על דרך בורמה בויקיפדיה נכון, אבל לפעמים משתמשים במושג כדי להגיד שבמקום ללכת ישר עושים עיקופים מיותרים.

[עומר_ס*]

למה מתכוונים כשאומרים דרך בורמה?
לשים לב בוויקיפדיה לתוספת בסוף, לגבי דרך בורמה המקורית. הקמת הדרך גבתה יותר קורבנות מהחיים שנחסכו בזכותה.

[פלוני_אלמונית*]

להגיד שבמקום ללכת ישר עושים עיקופים מיותרים
נראה לי שזו הכוונה תודה לכם.

[סלעית*]

במקום "אני לומד/ת בְּבֵית הַספר" אומרים "אני לומד/ת בַּבֵּית ספר"' מאין הטעות?
ההסבר הוא פשוט יחסית. את הסמיכות "בית-ספר" תופסים כיחידה אחת, כמילה אחת, ולכן כשמיידעים אותה, במקום ליידע את הסומך ולקבל בֵּית הַספר מיידעים את תחילת המילה ומקבלים הַבֵּית ספר. אח"כ כשמוסיפים את ב' השימוש ה' הידיעה נשמטת ונשאר הפתח שמסמן את היידוע.
אם לא ברור אשמח להסביר שוב.

[סבתא_לשמונה*]

ל - סלעית
תודה על ההסבר. אז איך מתקנים?
בעצם, איך מתקנים שיבושים בכלל ? הציבור לומד יותר את השפה מהתקשורת מאשר בבית הספר והנה הרבה מראיינים מנסים להיות פופולריים ע"י השימוש בביטויים שגויים ושיבושים נפוצים.

[סלעית*]

_אז איך מתקנים?
בעצם, איך מתקנים שיבושים בכלל ?_
זאת שאלת מליון הדולר. ברצינות, אין ממש פתרון. להעיר למי שלא מעוניין לשמוע - לא יעזור. את יכולה להמשיך לדבר נכון, ולקוות שמי שאזנו כרויה לשמוע - יקלוט. אם שואלים אותך, תעני, כמובן. אם מבוגרים לא שואלים, בדרך כלל חבל על הזמן (באמת).
ואם מדובר בילדים, זה נתון לשיקול דעתך. יש כאלה שיקשיבו, ויש כאלה שזה רק יגרום להם לעשות דווקא.

[יעלי_לה]

את יכולה להמשיך לדבר נכון, ולקוות שמי שאזנו כרויה לשמוע - יקלוט

גם לדעתי זה כל מה שאפשר לעשות (בוודאי ברמת הפרט)

למרבה הצער ואפילו הבושה, אני מוכרחה להודות שאני מה-זה מחפפת בעניין הזה (והנה דוגמא ). מרוב שאני עסוקה בזה בעבודה שלי, ביומיום אני משחררת את הרסן. זה נכון לגבי בחוץ; בבית אני משתדלת, כי חשוב לי שהילד שלי ישמע עברית נורמלית לפחות אצלי...

[סבתא_לשמונה*]

את יכולה להמשיך לדבר נכון, ולקוות שמי שאזנו כרויה לשמוע - יקלוט

גם לדעתי זה כל מה שאפשר לעשות (בוודאי ברמת הפרט)

נכון מאוד. אני בדרך כלל מדברת נכון בלי להשתדל במיוחד אם כי אני בהחלט מכניסה סלנג - לדעתי סלנג זו לא שגיאה אלא התפתחות נורמלית של שפה.
טענתי לתקשורת היא לא על שימוש בסלנג אלא על שגיאות באמת.
הציבור מקשיב לכלי התקשורת וקולט באופן טבעי, אין כאן עניין אמוציונלי או תיקונים מרגיזים וככל ששומעים יותר הדברים נקלטים.
כמובן, קריאה תורמת הרבה אבל האוזן אינה שותפה לתהליך הקריאה.
יש ברשות השידור אחראים ללשון אך לדעתי הם אינם ממלאים את תפקידם.
יש מי שאינו זקוק להדרכתם כמו קובי מידן, ירון לונדון, מוטי קירשנבאום ועוד, אך יש רבים אחרים שגורמים לכאב אוזניים...

[תמר_מתחילה*]

שאלת "איך כותבים בעברית": המילים פריסה ופרישה הן למיטב ידיעתי בעלות משמעות שונה. מפה פורשים ולחם פורסים. אני רואה המון פעמים שימוש במילה פריסה במשמעות של פרישה. האם אני טועה?! היתכן שדמיינתי שיש הבדל?!
(למשל ב-תפישה ותפיסה אני יודעת בוודאות שהמשמעות שונה (אם כי דומה))

[אמא_של_יונת*]

אני רואה המון פעמים שימוש במילה פריסה במשמעות של פרישה
במקור המשמעות אכן שונה, ואני אישית נתקפת צמרמורת בכל פעם שפורסים יחידות-צבא לאורך הגזרה או משהו כזה...
אבל - לאחרונה יותר ויותר משתמשים במלה פריסה לשתי המשמעויות, עד כדי כך שרבים אינם מבחינים בכלל בהבדל. וגם, שמעתי שהאקדמיה מעדיפה להפחית ככל האפשר את השימוש בשין שמאלית, ולהשתמש בעיקר - או רק - בסמך.
יתכן שבעתיד נכתוב יד סמאל, סדרת עצים, סיח שושנים, סמחה וססון...