זה מאד מאד פשטני וסוג של אד הומינם כללי
בכלל בכלל לא!! רגע, חכי, אני לא סיימתי, זו היתה רק ההקדמה (-:
אני חושבת שענבל דווקא אומרת משהו לא פחות מדויק - היא מציעה להעיף את כל המזון התעשייתי (שהוא באמת תוצר של המאה האחרונה ולכן בטוח לא הסתגלנו אליו), ואז לתת לגוף הפרטי ולשונות שלו להכריע. ואז יש מי שמבושל הורג אותו, ויש מי שחלב נוראי לו, ויש מי שגלוטן מחרב אותו, ויש מי שלא.
בדיוק, עוברת אורח, בדיוק לשם אני מכוונת.
אני אומרת, שאין כזה דבר:
'מוצרי חלב גרועים לכולם'
'בשר מזיק לבריאות'
'פירות הם דבר בריא ועל כולם לצרוך מהם כמה שיותר'
'דגנים מזיקים לבריאות'
'יש לצרוך ירקות טריים בכמויות בלתי מוגבלות'
יש אנשים, שהאמירות האלה נכונות לגביהם. ויש אנשים שלא!
אני חושבת שלנו, כבני אדם (גם חוקרים, רופאים, אנשים שרואים עצמם כבלתי משוחדים) יש נטיה לכלול את בני האדם תחת איזה כותרת אחת. (כמו שעושים עם גברים ונשים, גם מתוך בורות וגם מתוך שיקולים כלכליים וגם מתוך שוביניזם- ראו
רפואת נשים אמיתית) ולא להתבונן מעבר.
אני לא אומרת שכולם כאלה!! אבל הרוב, לחלוטין כן. ואני אומרת את זה מתוך העובדה שלמדתי 6 שנים, עם עשרות מרצים (חלקם מדהימים), קראתי מאות ספרים מקצועיים, ו- 98% מאנשי המקצוע שאותם קראתי או שמעתי, מדברים מתוך אמונה ברעיון מסויים, ו- 2% מדברים על כך שלכל אחד מתאים משהו אחר.
אף אחד, מעולם, לא דיבר על אינסטינקטים של המטופל.
משנה א' ללימודי, אנשים היו שואלים אותי: תגידי, יוגורט זה טוב? אז מה את אומרת על בשר? נכון שגלוטן זה רע?
אני חושבת שבתחילת השנה השניה ללימודים שלי, כשהתחלתי להבין את העניינים מנקודת מבט מאוד אחרת ואישית, התחלתי לענות: תלוי למי.
אנשים לא הבינו על מה אני מדברת. טוב או רע? הם רוצים תשובה ברורה (-:
<לפעמים אנשים חושבים שזו דרך להתחמק מתשובה P-:>
אז אני מסבירה: יש אנשים שזה טוב להם, יש אנשים שלא.
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה.
לא יודעת אם הסתגלות או לא הסתגלות- יש אוכלוסיות שלמות שצורכות מוצרי חלב פרה, ורואות כי טוב. שוב, אנחנו מבדילים בין מוצרי חלב פרה שרועה באחו, לא מקבלת הורמונים או אנטיביוטיקה והחלב לא עובר פיסטור- מול מוצרי חלב של תנובה. אין מה להשוות, כן?
ועדיין, את יכולה לראות שוני גדול מאוד בתגובות של אנשים לחלב פרה של תנובה, החל מאלרגיות קשות, אי סבילות, ליחה- וכלה באנשים (מעטים) שמקבלים אותם ממש בסדר. (גם אני הופתעתי, אבל עובדה!) פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא (גם אם נולדו בארץ- ארץ המוצא של ההורים).
מה לגבי עלים ירוקים? יש התנגדות?
<קודם כל אנחנו מדברים על עלים ירוקים אורגניים, כי הרגילים מהסופר הם רעל אחד גדול- שומר נפשו ירחק.>
יש אנשים שכמויות גדולות לא מתאימות להם. זה יכול להיות בגלל מחלות כלשהן, בגלל בעיות במערכת העיכול, וכו'. בכל מקרה, כשאוכלים עלים ירוקים (או כל מזון אחר, בעיקר מזון עשיר בסיבים)- מתחילים מכמויות קטנות ועולים לאט לאט- לא הולכים ישר על חצי ליטר שייק ירוק, כי להרבה אנשים זה יכול לעשות בלגאן רציני.
(אבל, באופן כללי, עלים ירוקים הם אחד הדברים הבריאים שקיימים- שוב, לא לכולם ובכל כמות).
ועוד דבר חשוב מאוד, אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר כמה חשוב!!!
הצרכים שלנו, המזונות שעושים לנו טוב או רע - יכולים להשתנות במהלך החיים
לא להיתקע.
יש תקופות בחיים, שקרניבורים אדוקים מרגישים שבשר פשוט עושה להם רע. הם יכולים להמשיך לאכול אותו, כי הרי 'אני קרניבור ובשר עושה לי הכי טוב'. אבל הם יכולים גם להתבונן פנימה ולשאול: רגע, מה קורה? האם הצרכים שלי השתנו? האם יתכן שהגוף שלי צריך מנוחה והבשר מעייף אותו?
ואז, בכנות, ממקום לא מקובע, לזרום עם השינוי ולא להמשיך מתוך הרגל.
אז יכולה להיות תקופה של כמה ימים, כמה שבועות, חודשים או שנים שבהם ה'קרניבור' הזה לא יאכל בשר. ואולי, מתישהו, הוא יחזור להרגיש את הצורך הזה, ויחזור לאכול בשר.
וההיפך:
אם אני צמחוני, ולא אוכל בשר, ופתאום תוקפת אותי תשוקה עזה לבשר- אני יכול להתנגד, להתכחש, אבל בסופו של דבר, אני מאמינה שהצורך הזה זקוק להתייחסות. יכול להיות שההתייחסות הזו תבוא ממקום של: או קיי, אני מתבוננת עכשיו לתוך הצורך הזה, ושואלת את עצמי (לא שכלתני, אלא אינסטינקטיבי)- מה אני צריכה עכשיו.
ואולי אני אחליט שמה שאני צריכה עכשיו זה בשר. זה לא אומר שאני מפסיקה להיות צמחונית לנצח, אבל אולי חתיכת הבשר הזו פעם ב (כמה שבועות/חודשים/ שנים) תעזור לי, תחזק אותי, תמלא לי מאגרים כלשהם בגוף, ותאפשר לי להימנע מבשר בכל יום אחר בשנה.
ושוב, אני לא נכנסת פה לדיון המוסרי, של לא לאכול בשר מסיבות רוחניות. זה קונפליקט שאני בעצמי לא הצלחתי לפתור, כי אני מאמינה שמבחינה רוחנית בשר הוא לא נכון לנו, וגם לא מבחינה מוסרית, אבל הגוף שלי קמל ממש בלי בשר, ואני רוצה לחיות- אני פותרת את זה על ידי אכילת בשר
כשבא לי, כשאני מרגישה קרייבינג (גם אם בתקופות מסויימות זה כל יום, ובתקופות אחרות חודשים לא נוגעת). פעם, לעומת זאת, נהגתי לאכול בשר כל יום, כי ככה הייתי רגילה. גם אם לא כזה בא לי.
יש לנו צרכים שונים, שמשתנים בין ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות (וואו, כמה אוכל אפשר להכניס בגיל הזה, זה לא יאמן), בהתאם למחזור החודשי שלנו (לשים לב להתמכרויות מול צרכים של הגוף: שוקולד וסוכרים מול צורך בפחמימה מורכבת. ושימת הלב הזו, לא בהכרח אומרת: שוקולד הוא התמכרות, אז יש עליו וטו. מותר לאכול שוקולד, אבל אל תשלי את עצמך שזה צורך אינסטינקטיבי של הגוף. זה לא)
להריון - בהריון יש לנו צרכים כל כך אחרים, זה פשוט לא יאמן.
אני, בהריונות שלי, מסוגלת לאכול כמויות הזויות של מוצרי חלב (באופן רגיל אני נמנעת, הם פשוט לא עושים לי טוב) - וכל הכמויות האלה, לא רק שלא עושות לי רע - הן עושות לי טוב!!! הגוף שלי רוצה ומבקש אותן, וכנראה שהוא יודע מה הוא רוצה (עובדה - אין את התגובות הרגילות).
זו, תזונה אינסטינקטיבית.
בהריון צריך לשים לב טוב טוב מאיפה התשוקות באות.
למשל:
(פה אני יוצאת לגמרי מהארון)
עובדה: בהריון הזה אני בקרייבינג מטורף להמבורגרים.
בדיקה: המבורגר=בשר אדום
מסקנה: אני צריכה בשר
ישום: אני מכינה לי המבורגר ביתי מבשר איכותי, עם לחמניות home made, ואוכלת בלי שום יסורי מצפון.
(באותה מידה, אישה בהריון היתה יכולה לספק את הקרייבינג הזה במקדונלדס, אלא ששם הוא לא באמת היה מסופק, כי הבשר הוא לא בשר, הלחמניה היא לא לחמניה, והעגבניה היא לא עגבניה. ואז היא היתה צריכה עוד ועוד מהדבר הריק הזה, כמו חבית עם חורים שלעולם לא תתמלא).
זו תזונה אינסטינקטיבית, עם מימוש הגיוני (מוצרים לא מעובדים- יש כאן בשר טרי לא מעובד - אמנם לא אורגני, אבל זה מה יש- יש כאן קמח כוסמין, יש כאן ירקות טריים.) התשוקה ממומשת, ובא לציון גואל.
עוד דבר ששמתי לב אליו: בהריון יש תשוקה למזונות שנהגנו לאכול כשהיינו ילדות. למה? ניחוש שלי- זה מזון שאנחנו רגילות אליו (גם אם לא נגענו בו שנים)- הגוף מסמן אותם כמזונות בטוחים (נו, כתבתי על זה בהרחבה, לא זוכרת באיזה דף).
לשים לב לזה.
יכול להיות שהמזונות האלה בכלל לא טובים לנו.
לא תמיד אפשר להתנגד לזה. בשלושה חודשים ראשונים להריון, אני סובלת מהקאות קשות, הדבר היחידי שאני מסוגלת להריח בלי למות זה טוסט מלחם לבן עם גבינה לבנה. גרוע ביותר, אבל יותר טוב מכלום. אבל באמת שאצל רוב הנשים זה לא קיצוני כל כך.
טוב, אני בכלל תכננתי לשבת ולהתפנק לי עם ספר, כמו בכל יום שישי, אבל הייתי חייבת לענות (-:
שתהיה שבת שלום @}
ואיך לכל הרוחות שוברים את הדפוס הזה של ארוחות מסודרות. זה מרגיש לי ממש טעון תיקון, אבל יש איזה קול בראש שלי שלא נותן לי לשחרר שם
).
).
אבל זה לא פוגע בטיעון שלי, להיפך! כאשר שני אנשים משני שבטים לגמרי שונים יולדים ילדים, יכולים לצאת להם ילדים שכל אחד שונה בתכלית - אחד יכול לאכול גם וגם, אחד רק כמו אחד, אחר רק כמו השני, ואחד לא זה ולא זה - ככה לגבי כל פריט מזון אפשרי. במיוחד כאשר הערבוב הוא כבר רב דורי.