להתכונן לניתוח קיסרי יזום

לחברה שלי קבעו תאריך לניתוח קיסרי. בעוד שבוע.
היא מקבלת על עצמה את החלטת הרופא.
מאחר והיא ילדה לידה ואגינאלית את הבת הבכורה.
איך כדאי לה להכין את הגוף, כך שייצא הכי מהר שאפשר מהניתוח.
אני עצמי חשבתי על לקיחת פרופוליס, אבל מבקשת להתייעץ מה הכי מתאים.

אולי יש דף שמתעסק בזה

הייתי צריכה לעבור קיסרי יזום (מצג עכוז), אבל בסוף זה הפך לניתוח חרום, בכל אופן הנה כמה רעיונות שיכולים לעזור ולהקל:

קודם כל לא לנסות בכלל לזרז את ההתאוששות. לתת לגוף זמן להתאושש ולהחלים, בלי לנסות לזרז.
לקחת בחשבון שזה 5 ימי אשפוז בבית חולים, אז לא לנסות להילחם במערכת ולבזבז כוחות על זה.
לעשות הכל שתרגישי כמה שאפשר כמו בבית, להביא דברים מהבית שיעזרו להרגיש בנוחות : פיג'מה נוחה וכיוב'
אם יש אפשרות לקבל חדר פרטי או חדר עם עוד אשה אחת בלבד זה מאוד עוזר, כך שאין הרבה אנשים שנכנסים ויוצאים.
אם איני טועה (זה תלוי במדיניות בכל ביה"ח) תוכלי לקבל הארכה של שעות הביקור הרגילות בגלל הצורך בעזרה פיסית גדולה יותר.
תבקשי שבעלך או כל אדם שקרוב אלייך יוכל להישאר איתך שעות רבות ככל האפשר לעזור לך, לעזור לטפל בתינוק, כי להתאושש מקיסרי לבד זה קשה, כל תזוזה כואבת בימים הראשונים.

להכין מראש שם של יועצת הנקה, שתוכל לעזור ספציפי להנקה אחרי קיסרי כיון שהבטן כואבת להניח עליה תינוק.

לברר על טיפולים טבעיים שאפשר אולי לקבל כדי לעזור לגוף להחלים, תמציות באך אולי גם שיאצו, לא מכירה אבל אולי יש טיפות הומיופטיות שמחזקות את הגוף.

זה מה שעולה לי כרגע אם אחשוב על עוד משהו אוסיף.

הנה כמה קישורים לדפים בנושא זה שמצאתי :
ניתוח קיסרי
רגשות לאחר ניתוח קיסרי
הנקה לאחר ניתוח קיסרי
ניתוח קיסרי חרום (אפילו שזה יזום, קורה כמו שקרה לי שיזום הופך לחרום)

יש שם עוד קישורים שכדאי אולי להיכנס אליהם.
בהצלחה|@

כדאי להכין מראש מערך תומך לאחרי הלידה, כדי שהיא תוכל להשקיע בהחלמה ומנוחה. במיוחד שיהיה מי שיטפל בה ובילדה בשבועות הראשונים. וגם כדאי שיביאו לה אוכל לבית החולים (בהתחלה זה אוכל של חולים ואחרי כמה ימים רגיל) במקום הדברים הנוראים שיש שם.
אולי כדאי גם לארגן ביקור של יועצת הנקה בבי"ח, כי אחרי קיסרי אי אפשר לשים את התינוק על הבטן.

אני מניחה שמראש כדאי לדבר על זה עם הבעל של החברה שלי, ולאו דווקא איתה. על הכאבים בבטן. כדי שיהיו כמה שפחות פחדים מראש.
רק כותבת וכבר כואבת לי הבטן.

שליחה על ידי נועה* » 06 יולי 2006, 00:54

היי גם אני ילדתי בניתוח קיסרי יזום. דאגתי שבזמן הניתוח יהיו איתי גם בעלי וגם אחותי על מנת שמישהוא יהיה עם התינוק כל הזמן והשני יתווך ביננו בזמן ההתאוששות. אצלי בבית החולים היה צריך לבקש מראש צמידים גם לאחותי וגם לבעלי על מנת ששניהם יוכלו להיכנס ליונקיה עד שאגיע מההתאוששות.בקיצור מראש סגרתי עם האחיות שמרגע שהתינוק נולד אבא שלו יהיה איתו כל הזמן {לי זה היה חשוב}.
טייפ ענק כבר ביום הראשון כשיורדים מהמיטה לנסות להתיישר לאט לאט פשוט ליישר את הגב זה עוזר המון. להתיישר וללכת כמה שיותר .שייהיה בהצלחה.

בבית החולים בו אני נותחתי (ניתוח חרום) ההתאוששות היא בחדר אליו גברים לא מורשים להיכנס.
השעות לבד בחדר, בהן הגוף התעורר, כאב ורעד (שתדע שיהיה רעד וזה לא מקור) ולא היה אף אחד להחזיק לי את היד היו מהקשות בחיי.
שבן הזוג יהיה צמוד לתינוק, שתגיד לו מראש שזה בסדר (אחרת הוא יתרוצץ בינו לבינה) ושתהיה איתה מישהי כל הזמן (אחות, אמא, חברה).

אפשר להתיעץ עם יועצת הנקה עוד טרם הלידה כדי ללמוד על תנוחות הנקה מתאימות.

לבקש מראש שבן הזוג ילווה בניתוח (בניתוחים מתוכננים זה מקובל) ולבקש לקבל את התינוק אחרי הלידה. לא רואה סיבה להעלים את התינוק מיד אחרי הלידה (כן, קצת קר שם אבל מה הנזק אם יצמידו אותו לפנים של אמא ליותר מ4 שניות? ומה יקרה אם אבא יחזיק אותו עטוף היטב, צמוד אליו ובטווח הראיה של אמא? שווה לדרוש את זה מראש).
להתארגן על ליווי סביב השעון עד כמה שזה אפשרי (בהנחה שהיא רוצה את התינוק איתה כל הזמן. לבד זה קשה במיוחד בשעות הראשונות).

אומרים שכמה שקמים ומסתובבים מהר יותר - כך גם ההחלמה מזדרזת.
אצלי ההחלמה היתה מהירה מאוד (יצאתי מבית החולים בריצה אחרי יומיים וחצי) אבל זה מאפיין אותי. לטעמי התפרים בפירינאום קשים יותר להחלמה.

אני פותחת את הדף הזה בבקשה לקבל כמה שיותר עצות איך להתכונן ללידה בניתוח קיסרי. העצות הן בשביל חברה שחיבת עקב מצב רפואי ללדת בניתוח קיסרי.
לא מצאתי באתר דף שמרכז את ההכנה ללידה כזו, ונראה לי שיש צורך בדף עם עצות מועילות מכל הבחינות (פיזית, נפשית, רוחנית), עבור מי שזו הדרך היחידה בשבילה ללדת.

בבקשה לצאת מנקודת הנחה שמדובר בלידה ראשונה, כשליולדת העתידית אין מושג מה היא לידה ומה עומד להתרחש.
מחכה...ותודה.

אמא נמרה, האם הבנזוג יכול לשהות איתה? האם היא תוכל לבקש לקבל את התינוק/ת מייד אחרי? או לחילופין, שהבנזוג ילווה את היילוד ואמה (או מישהו קרוב אחר) יישארו איתה להתאוששות?
מכיוון שהנקה אחרי קיסרי אינה פשוטה, אולי לשוחח עם יועצת הנקה ולסכם שתלווה אותה מייד אחרי?
בפגייה ראיתי אישה אחרי קיסרי שתפקדה לא רע (הסתובבה על הרגליים יומיים אחרי), כי הם נוהגים להוריד בהדרגה את מינון האפידורל, כדי שלא יהיה הלם של כאב.

לשוכנת הצוק, בן הזוג יכול להיות אתה. את יכולה לתאר יותר מה נדרש ממנו?

לגבי הנקה - אני הצעתי לה שכיוון שיודעים מראש מתי יהיה הניתוח, לארגן שתבוא יועצת הנקה מטעמה לבי"ח לעזור בהנקה. הגיוני? רלוונטי.

לצרכי עריכה עתידית:

שבן הזוג יהיה בניתוח.
שבן הזוג או מלווה אחר יהיה עם היולדת בהתאוששות.

עברתי שלושה - ובאמת ההמלצה הכי טובה לבוא מוכנה ככל שניתן.

לעשות עבודה פנימית - להעזר בדימיון מודרך ולראות כיצד הכל קורה בשלום ובאהבה. והתינוק מגיע לעולם בדרך נפלאהשכזו - הוא גם בחר בה. והוא קיסר
להכין כל מה שצריך - כמעט כמו ללידה רגילה - אלא שאסור לאכול לפני - בכל זאת זה ניתוח.
אפשר לבקש חגורת ג'ודו לקשור למיטה למעלה כדי שיהיה קל להתרומם - הקושי העיקרי הוא בשרירי הבטן.
אפשר ורצוי להניק - אם לא ידי אחרי אז אחרי כמה שעות.

לא צריך להתרומם - לשכב במיטה טיפלה על הצד ולהניק - עונג שאין שני לו.

להעזר באבא - שיהיה בחדר הניתוח - לא קל בהרדמה - אני הרגשתי הכל באחד מהניתוחים - וזה היה נורא - והועבדה שבעלי היה איתי עזרה לי.

האבא הולך עם הביבי מיד אחרי הניתוח לחדר טיפולים - לא נורא - לא לידה טבעית ,נכון ! אז מה נולד קיסר !
יש דרכים שונות להגיע לעולם ואם זו הברירה לבריאות הילד לקבל באהבה - זה עוזר.

אחרי הניתוח בחדר התאוששות - קר ולא נעים - לבקש מראש שיהיה מישהו שיחמם את הרגלים - הן קפואות בגלל ההרדמה.
לרדת מהמיטה כמה שיותר מהר. !!!!!

אני ירדתי אחרי כמה שעות , זה חשוב מונע קרישי דם.
להסתובב הרבה ולא לרחם על עצמך - הכאבים האלו עוברים והקסם נשאר !!!

לדאוג לעזרה שיהיה מי שיביא את התינוק ויטפל בו לידך ביום הראשון והשני. אפשר להניק רק צריך שיהיה מי שיחליף לו וירים אותו אליך וכו'...
קחי בחשבון זמן של רעב. בהתחלה.

לא נותנים לאכול ממש אחרי הניתוח כדי שלא יהיו בעיות עם העצירות ולא אוכלים לפני הניתוח כך שרעבים,.

מקווה שיהיה לך צוות טוב שיפל בכם ושהכל יהיה בהתרגשות ובשמחה של לידה.

(לי עזר המשפט "שאני הולכת לפגוש את אלוהים" - הייתי בהתרגשות ובציפיה למפגש ולכן הלידה השלישה הקיסרית היתה יותר סבירה מקודמותיה )

אם מעוניינים בביות מלא - לדבר מראש עם צוות בית החולים על האפשרות שמישהו ישאר איתה ביומיים - שלושה האלה בבית החולים על מנת לעזור לה לטפל בתינוק. לבד אי אפשר. להתעקש אם צריך. זוהי זכותה!

וגם חשוב לארגן עזרה בעבודות הבית בשבועות שלאחר מכן, כל יולדת זקוקה לכך, על אחת כמה וכמה יולדת שמתאוששת מניתוח.

אני אישית לא עברתי קיסרי. מישהי בסביבתי עברה. התאוששות לא קלה, חודשים של חולשה במקרה שלה.
בבית צריך עזרה עם התינוק יותר מאחרי לידה רגילה (כמו שפירטה אמא של א א א). שמישהו יעזור עם כל הטיפול בתינוק, והאמא תניק ותחזיק אותו כמה שהיא רוצה/יכולה. (כמובן שבישול, ניקיון - הבנזוג/המשפחה, כמה שיותר זמן).
יועצת הנקה - שתזמין לבית חולים, ואם צריך, יותר מפעם אחת.
המכרה שלי היניקה בהצלחה את התינוקת שלה (היא לא הייתה צריכה יועצת, אבל אי אפשר להמר על זה). היה לה מאוד חשוב להיניק, בגלל שהרגישה שהגוף שלה בגד ולא עזר לתינוקת (היה מצג עכוז עם עוד כמה סיבוכים). לכן היא הייתה מאוד גאה בהנקה.
בנזוג מלווה - לא בטוחה שהוא צריך להיות אסרטיבי. חשוב שהוא יתעקש שהוא יהיה עם התינוק מרגע שמפרידים (שהתינוק לא יהיה לבד. אבל לדאוג שגם האמא לא תהיה לבד). לפני הניתוח ובזמן הניתוח הוא צריך לתמוך בה, להיות איתה במאה אחוז, לא להסס ולא לפחוד להיכנס איתה, כי לה הרי אין ברירה.
נשמע של-אמא של א א א יש המון ניסיון, עם מידע מאוד מעשי. הייתי יוזמת שיחת טלפון בין שתיהן!

תודה על השיתוף, ממשיכה לסכם:

כדאי מאוד להתרחץ ולשטוף את מקום הניתוח כמה שיותר מהר ולעתים קרובות כדי למנוע זיהום
כמה שקמים מהר יותר מהמיטה והולכים יותר, הכאבים עוברים הרבה יותר מהר
אחרי הניתוח בחדר התאוששות - קר ולא נעים - לבקש מראש שיהיה מישהו שיחמם את הרגלים - הן קפואות בגלל ההרדמה.
לדאוג לעזרה שיהיה מי שיביא את התינוק ויטפל בו לידך ביום הראשון והשני. אפשר להניק רק צריך שיהיה מי שיחליף לו וירים אותו אליך וכו'...
להזמין יועצת הנקה לבית החולים.

שאלה:
קחי בחשבון זמן של רעב
מה לגבי שתיה. קראתי סיפורי לידה של נשים שתיארו צימאון גדול אחרי הניתוח, ושלא נתנו להן לשתות (?), יש בזה משהו? מותר לשתות? מותר לשתות מה שרוצים?
כמה זמן אחרי הניתוח כן אפשר לאכול?

כמו כן, אני אשמח לרכז עצות לגבי התנהלות עם התינוק (במיוחד שהוא ילד ראשון) בבית בימים ובשבועות שאחרי הניתוח. הבנתי שאסור להרים משאות כבדים, למשל. מה זה משא כבד? בקבוק של שני ליטרים נחשב כבד? חשוב לי שיהיה כמה שיותר מפורט, כי כך נוכל לארגן תמיכה ועזרה בהתאם.

חן נושי ,בעוד אני כותבת, הנה את מזדמנת לדף (כמו ב הדברים _שאני מזמנת לחיי ) עם הערות חשובות.

מה לגבי שתיה. קראתי סיפורי לידה של נשים שתיארו צימאון גדול אחרי הניתוח
בודאי שמותר לשתות... בימים הראשונים אוכלים רק אוכל נוזלי, אבל אח"כ אין בעיה.
לגבי ההתנהלות בבית, לפי דעתי הכל בראש ואני מדברת מנסיון(אחרי 2 קיסרי), לא מתוך התנשאות חלילה אבל החלטתי שאני צריכה הכל לבד
והעצה הטובה ביותר שקבלתי בזמנו מחברה, זה ללכת וללכת וכמה שיותר ללכת!!!

נכון, זה כואב בעיקר כשמתרוממים הכאב גם עובר אחרי איזה שבוע שבועיים(אינדיבידואלי לחלוטין),הבן שלי נולד במשקל 4160,
אז אני משערת שבקבוק 2 ליטר זה בסדר...

שיהיה בהצלחה ובמזל טוב!

ההחלמה אינדבידואלית. אני נעזרתי בהומאופטיה לאיחוי מהיר של הצלקת.
הייתי בטיפול של אירית וישליצקי - הומאופטית בגבעתיים - 035714730
אבל כמובן אפשר להעזר בטיפולים אלטרנטיביים שונים.
בעיני צריך הרבה עזרה בבית בהתחלה.
אבל לעבוד על עצמנו - לקבל את העזרה בכייף - יבוא יום והיא תושיט עזרה.

תודה על כל העצות הנהדרות.
לאחר הניתוח, יש לכן רעיונות איזה שתיה/מאכל קל לעיכול כדאי להכין בבית ולהביא לי לבית החולים במקום הג'לו המגעיל?
כמו כן: האם יש ביניכן בנות שהצליחו לשכנע את הצוות בהדסה שיורידו את התינוק חזרה מהתינוקיה אל חדר ההתאוששות, לצרכי הנקתו בשעתיים שלאחר הלידה ממש?
כמו כן: האם יש ביניכן בנות שהצליחו לקבל ביות מלא בהדסה עין כרם לאחר ניתוח קיסרי? האם הרשו לכן נוכחות של מלווה גם בלילה, ליומיים הראשונים (והקשים ביותר) של הביות?

עוד מעט אמא,
להקלה על העיכול - מיץ שזיפים מיובשים (משלשל טבעי. עוזר לא רק אחרי קיסרי)
הייתי מתקשרת להדסה עין כרם, לחדר לידה, כדי לשאול את השאלות הספציפיות. מן הסתם יענו ברצון.
הנה הטלפון:
02-6776494 או 02-6776484
המון בהצלחה!

כבר נתנו עצות טובות מאד....מהנסיון שלי (3 ניתוחים) לקום מהמיטה כמה שיותר מהר....ככה ההחלמה יותר מהירה.
העצה שהצילה אותי.....חבל או חגורה שקשרו לי לסוף המיטה ושבעזרתה יכולתי להרים את עצמי למצב של ישיבה.
עוד דבר, לשים כרית על הבטן מעל הצלקת בכל פעם שרוצים לצחוק או להשתעל, זה "תופס" את המקום, ופחות כואב. גם בהנקה רצוי לשים כרית על הצלקת שמשקל התינוק לא ילחץ על הצלקת.
בעלי היה איתי בחדר הניתוח בכל 3 הפעמים, והנוכחות שלו היתה שווה לי זהב. הוא דיבר איתי כל הזמן, תיאר לי (לא יותר מידיי בפרוטרות) מה קורה בכל שלב, ונתנו לו להביא לי את התינוק ליד הראש וכו', הוא ליווה את התינוקות לבדיקות וכו', ההחלמה בבית היה ארוכה, במיוחד בשלישי, כשכבר יש עוד 2 בבית....לקחת את הדברים לאט, לא לנסות לעשות יותר מידיי, מהר מידיי.
זהו, מאחלת חוויה טובה, והחלמה מהירה, לזכור שלא חשוב איך הם מגיעים אלינו העיקר שהם בריאים ושלמים !!!

אחרי הניתוח הידיים מורדמות אז אי אפשר להחזיק את התינוק. לבקש שיניחו אותו עלייך. שלא יברחו איתו...
לי היתה בעיה שבגלל ההרדמה לא הבנתי שאני צריכה פיפי, ומאד לחץ לי בשלפוחית ולא הבנתי מה זה...
אז לא לשכוח ללכת לעשות פיפי ברגע שאפשר.
אחרי הניתוח הקור באמת יכול להיות מאד לא נעים. יש בחלק מהמקומות שמיכה כזאת מנופחת באויר חם שממש מחממת ממליצה לבקש את זה. לוודא שיהיה איתך מישהו בהתאוששות ככל האפשר (לי אפשרו כל פעם מלווה אחד וזה היה מאד חשוב).
לדאוג לתנאי הנקה טובים. זה מאד חשוב. לי היו תנאים מזעזעים אחרי קיסרי בלי כסא נוח והייתי צריכה לרוץ מאד רחוק לצינוקיה לקחת את הקטנה להנקה ורק שם ובלי תנאים בסיסיים.
לוודא מראש את תנאי ההנקה אם אין ביות מלא.
מה שכואב זה הסיכות - לדעת שכאשר מוציאים את הסיכות מרגישים הרבה יותר טוב.
לדאוג שתוכלי לנוח - שלא יבואו יותר מדי מבקרים.
ההתאוששות שלי היתה ממש מיידית, מאחלת לחברתך התאוששות קלה וטובה.

כדאי להגיע לניתוח כשמתחילה לידה (צירים, ירידת מים או משהו בסגנון), ולא בתאריך שרירותי שנקבע מראש.
סביר שתחילת ההנקה תהיה הרבה יותר קשה אם תאריך הניתוח הוא סתמי ולא קשור לבשלות העובר וגוף האם.

קצת קשה ליישם בניתוח מתוכנן מסיבה רפואית. חוץ מזה התחלה של לידה שהופכת לניתוח זה דבר שיכול להסתבך (תלוי בסיבה לקיסרי ובאיך מתחילה הלידה).
עד כמה שהבנתי מהמכרה שלי, הגוף מבין שהוא עבר לידה, גם מלאכותית כמו ניתוח קיסרי, ונערך להנקה.
בשלות העובר - בד"כ ניתוח קיסרי שאינו דחוף מנסים לתכנן לשבוע 37 או 38. בשלב זה בד"כ עובר יכול לינוק.

כמו כן: האם יש ביניכן בנות שהצליחו לשכנע את הצוות בהדסה שיורידו את התינוק חזרה מהתינוקיה אל חדר ההתאוששות, לצרכי הנקתו בשעתיים שלאחר הלידה ממש?
לדעתי אין צורך בשכנוע אלא בקביעת עובדה ע"י בעלך מולם.

מה שכואב זה הסיכות - לדעת שכאשר מוציאים את הסיכות מרגישים הרבה יותר טוב.
אז זהו שיש אפשרות לבקש לסגור את החתך בחוט שנמס!
לא ממש מספרים על זה, אך שווה לברר

חוזרת לעניין ההנקה (שלדעתי הוא הכי קריטי) - אפשר ורצוי להחזיק ולהניק את התינוק בחדר התאוששות, ושלא יספרו לך סיפורים... וגם כמו שכבר כתבו ביום-יומיים הראשונים (אני לפחות) הזדקקתי לעזרה בהרמת התינוק והבאתו בשביל להניק. למה אף אחד לא גילה לי שאפשר פשוט לישון איתו במיטה? לא יודעת.

הבנתי שאסור להרים משאות כבדים, למשל. מה זה משא כבד?
כל דבר שיותר כבד מהתינוק

לגבי הזמנה של יועצת הנקה לביה"ח - זה ברוב המקרים לא מעשי. בתי החולים לא מוכנים לזה, ורוב היועצות לא יגיעו לביה"ח, כדי שלא ייווצרו מצבים לא נעימים. מה כן? ללכת להכנה טובה* לפני הניתוח, כולל הכנה ספציפית להנקה אחרי ניתוח: ללמוד את תנוחת הדרבוקה (פוטבול) והנקה בשכיבה. אפשר להיות בקשר עם היועצת באופן טלפוני אחרי הלידה, ולהיפגש איתה ברגע שמשתחררים. כדאי לבחור בבי"ח שיש בו יועצת הנקה מוסמכת ולברר שהיא גם זמינה... ברוב המקרים זה לא כ"כ פשוט. ושהיולדת או מלוויה יעשו כל מאמץ להפגיש ביניהן.

לבחור בי"ח שמאפשר ביות מלא ושהייה של מלווה בלילה גם אחרי ניתוח, או תנאים קרובים לכך ככל האפשר, פשוט כדי שיהיה עוד מישהו שיעזור בהחזקת התינוק.

אם הסיבה הרפואית מאפשרת, אני מצטרפת לדעה לאפשר ללידה להתחיל באופן ספונטני, או לפחות לדחות את מועד הניתוח היזום לתאריך מאוחר ככל האפשר. שבוע 38 נחשב מבחינת הרבה רופאים כאילו ההריון כבר למעשה נגמר וכל יום נוסף לא מוסיף כלום, אבל בפועל זה מוקדם מדי לתינוק ספציפי ש"תכנן" להיוולד בעוד שבועיים או אפילו חודש, ויכול להשפיע בכל מיני תחומים, כולל ההנקה.

שיהיה בשעה טובה!

אנא הסתכלי בדף יומן -התומכת יש שם הסבר על 3 סוגי ניתוח קיסרי!!!
אפשר למצוא רופא שעושה ניתוח קיסרי שנקרא "קיסרי משגב לדך"או "MLD"
מאופיין בהחלמה מהירה כיוון שלא נעשה חיתוך של השרירים,לוקח 10 דקות סהכ במקום שעה(שוב כי לא חותכים)
ויש עוד המון יתרונות נא לקרוא

לגבי הזמנה של יועצת הנקה לביה"ח - זה ברוב המקרים לא מעשי. בתי החולים לא מוכנים לזה

בטוחה שאפשר לנסות להזמין אותה לבקר כאורחת של היולדת המאושפזת במחלקת היולדות.
הדסה עין כרם אינו בי"ח דינוזאורי (בכלל, בתי החולים בי-ם קצת שונים מבשפלה ביחס לאפשרויות טבעיות).

בעין כרם עובדת יועצת הנקה מוסמכת - ג'רי שיימס. הגעה של יועצות מבחוץ היא כניסה לטריטוריה של אחרות. אפשר לנסות להרים טלפון לחדר הלידה ולברר מראש את המדיניות.

כאמור,
_הייתי מתקשרת להדסה עין כרם, לחדר לידה, כדי לשאול את השאלות הספציפיות. מן הסתם יענו ברצון.
הנה הטלפון:
02-6776494 או 02-6776484_
בשביל הנקה שווה להרים טלפון. אישפוז אחרי קיסרי זה כמה? 4-5 ימים? חבל להפסיד את הזמן הזה אם ההנקה לא הולכת חלק.

עצה מטעויות של אחרים:
ילדתי בקיסרי לידה ראשונה ולא היה איתי מישהו בבית החולים כל היום אז התינוק היה בתינוקיה. לא ראיתי בכלל איך אני מצליחה לטפל בו גם בגלל הניתוח וגם מההלם. גם היום אחרי שנה שאני נזכרת בזה כואב לי הלב איך השארתי אותו שם שלושה ימים (כמובן שבאים להניק כל שלוש שעות ונשארים שעה אבל עדיין...)
לדעתי כדאי להערך לזה וזה אומר שמישהו צריך גם לישון איתה.
והכי כיף לאכול אחרי זה גלידה וארטיקים.
עוד משהו שצריך לדעת כדי לא להלחץ- מרגישים את הניתוח זה לא כואב אבל מאוד מציק ומוזר, ואחרי יש סחרחורת וצמרמורות.
בהצלחה. באמת חוויה מפוקפקת אבל התמורה........

יש הבדל בניתוח ובהתאוששות אם אני בעודף משקל (לא סתם שמנמונת...)?

שבוע 38 נחשב מבחינת הרבה רופאים כאילו ההריון כבר למעשה נגמר וכל יום נוסף לא מוסיף כלום, אבל בפועל זה מוקדם מדי לתינוק ספציפי ש"תכנן" להיוולד בעוד שבועיים או אפילו חודש, ויכול להשפיע בכל מיני תחומים, כולל ההנקה.

בדיוק לזה התכוונתי.

איטל תומכת לידה - נדמה לי שאנחנו מכירות מאיזהשהו מקום !!!

< אני אמא של ב' ול' >
למה שלא תפתחי לך פה דף בית אישי ותספרי קצת על עצמך ?

בשביל ביות מלא לאחר ניתוח קיסרי צריך להתכונן לכמה דברים:

אם בן הזוג נמצא בחדר הלידה הוא צריך להתעקש לקבל את התינוק לידיו מייד אחרי שהוא הוצא ונעטף, ולא לאפשר לבצע עליו שום פרוצדורה רפואית. מכיוון שיחייבו אותו להביא את התינוק לתינוקייה, הוא צריך להיות מוכן לשהות איתו שם ולעמוד איתן מול הדרישה לטפל בתינוק עד חזרתה של היולדת מחדר ההתאוששות.
ובינתיים, היולדת צריכה לבקש מראש שחרור מהיר מחדר ההתאוששות. בדרך כלל ישנו זמן מינימאלי שהיא אמורה להישאר בהשגחה, כדאי לבקש כבר לפני מהצוות להכין אותה לשחרור, כי זה לוקח זמן.
ברגע המפגש של היולדת עם התינוק, כפי, שכבר נאמר, כדאי מאוד שתהיה נוכחת יועצת הנקה או מישהי שתוכל לסייע בחיבור הראשוני (בהנחה שזו לידה ראשונה).
מאד קשה לקיים ביות מלא לאחר ניתוח ללא עזרה צמודה, ולכן כדאי לתכנן מראש מי יהיה עם היולדת בכל רגע, גם בלילה, בימים הראשונים לאחר הלידה, הן בבית החולים והן בבית. כדאי להביא לבית החולים מזרון, שעליו יוכל לישון מלווה בלילה. זה אפשרי, אגב, גם כשמבחינת המדיניות הרשמית זה אסור. צריך להתעקש.
במהלך השהייה בבית החולים פעמים רבות האחיות מציעות ליולדת להביא את התינוק לתינוקיה כדי שתוכל לנוח, או כדי לשקול ולבדוק אותו. כדאי שהמלווה יהיה מוכן להתמודד עימן.
מכיוון שאין ברירה אלא להעביר כמה ימים בבית החולים כדאי להביא מצעים אהובים, כותונת נעימה, מוזיקה, ספרים וכדומה, ואם מדובר בלידה בתקופה הקרובה כדאי גם להביא כילה גדולה נגד יתושים וחבל.

בהצלחה לחברה!

איפה הכי כדאי ללדת בקיסרי? מחפשים בית חולים שיאפשר ביות מלא והנקה - שמעתי על בתי חולים שלא מאפשרים הנקה בשעות שאחרי הניתוח (אולי בגלל ההרדמה? אבל מצד שני זה אפידורל, לא?)

איפה הכי כדאי ללדת בקיסרי? מחפשים בית חולים שיאפשר ביות מלא והנקה - שמעתי על בתי חולים שלא מאפשרים הנקה בשעות שאחרי הניתוח (אולי בגלל ההרדמה? אבל מצד שני זה אפידורל, לא?)

אני הייתי בסיפור הזה לפני שנה וחצי בערך.
החלטנו ללדת בלניאדו בסופו של דבר- הם מאפשרים להיניק מייד לאחר הניתוח (ולא מייד לאחר הלידה- שימי לב להבדל!) מכיוון שחדר התאוששות נמצא במחלקת לידה ולא במחלקה כללית (מה שלא קיים בבתי חולים אחרים). שמעתי שגם בפוריה זה ככה.
לגבי הביות והשהות בבית החולים בכלל- זה היה נורא ואיום. בגלל שזה בית חולים דתי אין אפשרות שבן הזוג יהיה איתך כל הזמן ואם אין לך מלווה אישה זה בלתי אפשרי להיות עם התינוק בשעות הראשונות לאחר הניתוח. גם ביום שאחרי עדיין סבלנו מזה. מכיוון שלא היינו מוכנים לוותר נאלצנו לעזוב את בית החולים אחרי יומיים וזה היה קצת טראומתי....
אשמח לספר לך עוד, יש לנו הרבה תובנות ומסקנות מעשיות לפעם הבאה...
תכתבי לי בדפבית או תתקשרי- 02-9409516
בהצלחה
מירי

אני תוהה איך אפשר להתכונן לניתוח מבחינה רגשית
אני ממש מרגישה את הגוף והנפש שלי מתנגדים לעובדה הזאת שצריך לעבור עוד פעם ניתוח
מנסה לקבל ולא מצליחה....

שלום לכולם,
אני נמצאת בימים אלה בהרבה התלבטויות. בשל שליית פתח הומלץ לי לעשות ניתוח קיסרי אלקטיבי.
אני אמורה לעשותו תוך שבוע וקצת בתל השומר. המחלקה נראית לי מקצועית מאוד, אני מכירה את הרופא שכנראה ינתח אותי וסומכת עליו,
אבל- הם מאפשרים מפגש עם התינוקת שלי רק לאחר 6 שעות.
חשבנו אולי לעשות את הניתוח בלניאדו כיוון שהם מאפשרים מפגש מיד עם תום הניתוח, אבל שמענו שייתכן קושי לבעלי להיות עימי (אנחנו חילוניים, הבנתי שזה בית חולים דתי),
אני לא יודעת איך בית החולים מבחינה מקצועית ומבחינת האווירה.
אשמח מאוד לשמוע האם אתן מכירות את לניאדו או את תל השומר, ואם מישהי הצליחה להגמיש את התנאים בתל השומר..
תודה.

בשל שליית פתח הומלץ לי לעשות ניתוח קיסרי אלקטיבי.
גם לי, אבל עוד 3 חודשים.
אשמח גם לשמוע דעות וחוויות.
בינתיים אני שוקלת לנסוע עד עין-כרם (ירושלים), כי שם הבנתי שמתאפשר ביות מלא ומיידי.

אכן בעין כרם יולדות ג' היא מחלקה עם ביות מלא, ונותנים ביות מלא גם לנשים שילדו קיסרי.

חשבנו אולי לעשות את הניתוח בלניאדו כיוון שהם מאפשרים מפגש מיד עם תום הניתוח, אבל שמענו שייתכן קושי לבעלי להיות עימי (אנחנו חילוניים, הבנתי שזה בית חולים דתי),
לא מניסיון אישי אבל הבנתי שאין שום בעיה. הם לא עומדים ובודקים שאתם לא נוגעים או משהו

שלום לקיסריות,
אני נותחתי בלניאדו. אם מתעלמים מהצער הברור וכל מה שקשור ללידה בניתוח - החוויה היתה חיובית.
הניתוח היה קצר וההחלמה היתה מהירה.
את התינוק פגשתי לאחר כחצי שעה, עד אז הוא היה בליווי צמוד של אביו.
התינוק היה איתי בביות מלא ולא נפרדנו מרגע פגישתנו.
לאחר ויכוח עם הרופאים והאחיות, סוער אך נחרץ (מבחינתי), בן הזוג שלי נכנס איתי לחדר הניתוח והיה איתי למשך כל הלידה, וכאמור, יצא רק כשהתינוק בידיו.

מאז היו לי עוד מפגשים עם מחלקת יולדות בלניאדו, סביב הלידות שלי, והם תמיד גילו גמישות וסובלנות יחסית .

לאחר מכן במחלקה הוא היה איתי כל הזמן (כולל בלילות) אבל זה היה לפני כמעט 7 שנים ואז היתה אפשרות לחדר פרטי. היום כמדומני, כבר אין אפשרות כזו בלניאדו. אני יודעת בוודאות שאם תתעקשי , הם יאפשרו לו להשאר איתך. אולי זה יעלה לכם בלשהות באחת הפינות במחלקה ולא בחדר רגיל עם עוד יולדות. בעיני - שווה.

בנוסף, חשוב לי להאיר את עינכן:
גם בניתוח ידוע מראש - כמו למשל שליית פתח או מצג עכוז (במידה ובוחרים ללכת לניתוח) - גם אז המצב המומלץ הוא לחכות לתחילת לידה, אפילו לצירים קלים או ירידת מים או כל סימן ראשוני.
ככה הגוף נמצא כבר במצב הורמונלי שמוכן ללדת, ככה התינוק מסמן שהבשיל לצאת, ככה המצב הרגשי של היולדת מתואם עם מצבה הפיזי (פחות או יותר).
לכן הייתי שוקלת ברצינות לוותר על ניתוח אלקטיבי , הייתי מתכוננת לניתוח (מכינה תיק לבי"ח וכו'), אבל מחכה לסימני לידה.
אם מדובר בשליית פתח, כדאי אולי להתייעץ עם מיילדת מנוסה (עדיף כמובן ממיילדות הבית, כי מישהו מהמערכת הרפואית - רופא או מיילדת בי"ח - עלול להתבלבל בין טובת היולדת לטובת המערכת.)

לגבי שהיית הבעל בחדר ניתוח - כדאי לנסות לתאם מראש עם המחלקה. בזמן אמת, כל עוד לא מדובר בניתוח חירום, להתעקש על כך.

שיהיה בהצלחה והרבה בריאות.

שליחה על ידי הדס* » 13 יולי 2010, 12:41

גם אני ילדתי בקיסרי בלניאדו (לפני שנה)
וגם אצלי החוויה היתה חיובית.

נותחתי ע"י מנהלת המחלקה ד"ר בריגיטה וינטראוב ,
אני קבלתי עליה המלצה מחברה ופשוט התקשרתי, קבעתי איתה פגישה שבה היא גם
הראתה לי את חדר הניתוח והמחלקה
וקבענו תור לניתוח.
בדיעבד התברר לי שאנשים מפעילים קשרים וביטוחים פרטיים ע"מ להיות מנותחים אצלה.
היא עשתה "עבודה טובה" וכל הגישה שלה מבחינתי היתה מאד מכבדת ולא אלימה.

לנו לא היתה שום בעיה להכניס את בן זוגי,
זה בכלל לא דובר והיה ברור מאליו.
מיד אחרי שנתנו לי את ההרדמה הוא נכנס והיה שם כל הניתוח.
איך שהוציאו את התינוק המקסים שלנו, הראו לי אותו ואז המיילדת (לא המנתחת, היתה שם גם מיילדת)
עטפה והלבישה אותו לא רחוק מאיפה ששכבתי כך שיכלתי לראות ולשמוע אותו.
מיד אח"כ נתנו לבן זוגי להחזיק אותו,ולי (קשורת ידיים

) לרחרח לנשק ולדבר איתו.

אח"כ הם יצאו בשיירה, המיילדת התינוק ובן זוגי,
ואותי "סידרו" והעבירו לחדר לידה רגיל
שם פגשתי את החברה שליוותה אותי.

20 דקות אחרי זה התינוק ואני התאחדנו ונשארנו ביחד בביות מלא.

אחרי 6 שעות בהתאוששות (אני, התינוק, בן זוגי והחברה המלווה),
הורידו אותי מהמיטה,
עזרו לי להתרחץ
ושיגרו אותי לחדר במחלקה בברכת:
"עכשיו את כאחת היולדת"- לי זה עשה טוב.

בלניאדו יש מחלקה חדשה, קצת כמו מלונית
עם שתי מיטות, מקלחת ושרותים ותנאים יחסית טובים מאד.
כדאי מאד לנסות מראש לקבוע שישכנו אותך שם. זה הבדל של שמים וארץ מהמחלקה הישנה שהיא
מסריחה, מגעילה, צפופה ודתיה (גברים צריכים לצאת וכאלה..)
היינו בביות מלא ועל אף עיקומי האף של האחיות, בן זוגי נשאר לישון שם איתנו
(באישור שותפתי לחדר),
הוא ישן על הרצפה למרגלותי, או בכורסה עם התינוק עליו, ולפחות בלילה הראשון זה הציל אותי
כי הייתי מסוממת מדי מכדי לישון איתו עלי.

מאד ממליצה לארגן רצועות או חבל לקשור לחלק התחתון של המיטה
כי מאד קשה לקום בימים הראשונים והמושכות האלה עוזרות.
לא ברור לי למה בית החולים לא מספק כאלה.

אני יצאתי מבי"ח יומיים אחרי הניתוח,
מאד רציתי הביתה והתאוששתי מהר.

אם תרצי אשמח לספר לך עוד.

תודה על השיתוף בנוגע ללינאדו. עשה לי טוב לשמוע שהייתה לכן חוויה טובה בסה"כ.
האם יש לכן המלצות על בית חולים אחר- אולי עין כרם, כמו שמישהי הציעה פה?
אשמח לשמוע המלצות על היכן כדאי ללדת.
נורא הייתי רוצה להיות עם ביתי היקרה מדי אחרי הלידה ובביות מלא, אך חשוב לי שהמקום יהיה מקצועי וטוב מבחינה רפואית.
אני שומעת מסביבתי אזהרות בנוגע ללניאדו ולאיכות בית החולים אם מתפתח מקרה חירום והמלצות בעניין זה על תל השומר..
אשמח מאוד לעזרתכן..
תדוה תודה

אנחנו, בלשוב ללדת,
מקיימים הכנה לניתוח קיסרי יזום.

ההכנה כוללת 3 מפגשים, בהנחייה של פסיכולוגית ורופא נשים.

לפרטים -

לעשות לייק לדף הפייסבוק - לשוב ללדת.

או בדפבית שלי.

אורורה.

זקוקה לעזרה: נקבע לי תור לניתוח קיסרי אלקטיבי בעוד כחודש בהדסה עין כרם. ביררתי במחלקת הביות (רומינג אין) והנוהל שלהם אחרי ניתוח הוא שללילה הראשון אני צריכה לדאוג למלווה (אישה) שתשן איתי ותעזור לי לטפל בתינוק (להרים, להביא להנקות, לחתל וכו'). בשום פנים ואופן הם לא מסכימים שהמלווה יהיה בן הזוג, ואני מתקשה לדמיין מישהו שאני רוצה שיהיה איתי שם חוץ ממנו. מצד שני אני גם לא יכולה לדמיין להיפרד מהתינוק לטובת התינוקייה ביומו הראשון. למישהו יש פתרונות יצירתיים למצב הזה? ועד כמה ריאלי ש-12 שעות לאחר הניתוח כבר אהיה כשירה לקום ולטפל בתינוק? בניתוח קודם (חירום) הייתי לגמרי מושבתת ביממה הראשונה אבל מניחה שבניתוח אלקטיבי זה אחרת...

ירושלמית, אני עברתי ניתוח אלקטיבי לפני כחצי שנה, אמנם רביעי ודי מסובך ואני מקווה שיהיה לך הרבה יותר קל (למרות שכללית ההתאוששות שלי מקיסרי היא ממש סבבה - חוץ מהאחרון)
אני יכולה להגיד לך שעשיתי ביות מלא וזו הייתה התאבדות וחוסר אחריות - ברור לי שאם ארצה ללדת שוב וארצה ביות חלקי או מלא אין מצב להיות בלי עזרה
בקושי תפקדתי, היה לי ממש קשה לקום מהמיטה ואין שם תנאים לטפל בכלל (למשל בבית יש לי שני מזרונים ואנחנו ישנים על הרצפה כך שאין בעיה להניק במיטה, שם זה ממש מסוכן), עברנו את זה בשלום וטיפלתי בה בעצמי לבד כל הזמן, אבל זה היה מטורף, אני חושבת שזה היה חוסר אחריות מצידם לאפשר את זה (וחוסר אחריות בכלל לחייב את כל היולדות לביות חלקי לפחות ולא לתת שום עזרה ושום תנאים נורמליים לטיפול - נס שזה לא נגמר גרוע - בשלב מסוים רציתי לשים אותה בתינוקייה אבל הבוקר כבר הגיע וביום אין אפשרות לשים)
סתם דוגמא - נרדמתי איתה פעם אחת בישיבה על המיטה כי לא הייתי מסוגלת לשים אותה חזרה בעריסה (הצלחתי לעתים אבל זה ממש גמר אותי, טוב עשו לי גם חור בבטן לניקוז דם אז זה גם קשור כנראה) ולא יכלתי לקרא לעזרה.
מאחלת לך ניתוח קליל אבל לדעתי אחרי ניתוח חייבים עזרה (בפעמים הקודמות אמנם היה לי הרבה יותר קל אחרי הניתוח אבל אף פעם קודם לא עשיתי ביות בכלל אז אני לא יודעת למה להשוות, הרי לא באמת טיפלתי אחרי הלידה ויכלתי לנוח כמו שצריך)

אבישג, נשמע מאד קשה.. האם מנסיונך עם המחלקה בעין כרם יש משהו שאפשר לעשות/להביא כדי שהתנאים יהיו יותר סבירים מבחינת הטיפול בתינוק? מבחינת הצורך בעזרה, די ברור לי שארצה ואצטרך שמישהו יהיה איתי בהתחלה, ולכן דאגנו מראש שחמותי תהיה עם הילדים בימים שאחרי הניתוח, כך שבן זוגי יוכל להיות איתי כל הזמן בימים הראשונים. הבעיה היא לפיכך הלילה, ומקווה שכמו שקצת קראתי בדף הזה - אם נתעקש מאד יתנו לו להישאר גם ללילה. האם יש דרך לדאוג לזה מראש? או לדאוג לזה בכלל?

אויש סליחה, כנראה יצא לי לא ברור, אני ילדתי בבלינסון
אבל נשמע טוב מה שאת מציגה - האמת, זה התוכנית שלי אם אלד שוב, לבקש מאחת מבנותיי להיות אתי כל היום, ואז אוכל לנוח היטב ולשמור את הכוחות ללילה, כי בבלינסון מרשים מלווה רק ביום למיטב ידיעתי (אני הייתי לבד כל הזמן, כלומר באו לבקר אותי אבל אף אחד לא היה אתי בטיפול בתינוק ולכן זה היה מטורף מבחינתי, זה הזמן שהכי צריך עזרה)
אני חושבת שאם תקפידי על מנוחה רצינית במהלך היום תוכלי להסתדר בלילה, אבל כמובן שאם תצליחו שישאר בלילה זה יהיה הכי טוב.
בהצלחה ושיהיה בשעה טובה

אבישג, נשמעת חווית לידה די טראומטית, אבל מדהים שיש לך בנות גדולות מספיק כדי שתוכלי בהמשך להיעזר בהן כך.. אותי זה הוביל לחשוב שהלוואי שלבנותיי (שהן עדיין די קטנות) יהיה אותי בבוא העת כדי שאם יצטרכו עזרה אחרי הלידה יהיה ברור להן שאני שם ופנויה לעזור להן.. (אופציה שלי אין בשום צורה ומכאן מתחילה הבעיה). בבלינסון זו מחלקה מיוחדת לרומינג אין? כי בהדסה זה כן, ואז כולי תקווה שהם כן ערוכים לעזרה משמעותית למישהי שעברה ניתוח (כדי שתוכל לתפקד עם התינוק). מישהי יודעת קצת יותר מה קורה במחלקה לביות בעין כרם?

שלום ירושלמית
אין לי מידע ספציפי על בתי חולים בירושלים, אבל אני יכולה להגיד לך שאני הייתי בביות מלא אחרי ניתוח קיסרי ולי זה היה בסדר גמור. ממש לא דומה לחוויה הקשה של אבישג. אני משערת שזה קשור להתאוששות של הגוף שלך.

אני משערת שזה קשור להתאוששות של הגוף שלך.
וגם למס' הניתוחים ומצבם, לא הרי ניתוח ראשון כניתוח רביעי

שבוע שעבר פגשתי מישהי בגן השעשועים, יש לה 7 ילדים (שני זוגות תאומים) והיא סיפרה שהיא ילדה את כולם בקיסרי ומהלידה השלישית באופן פרטי אצל פרופסור יוסי עזרא (לא בטוחה שזה שמו, נראה לי), והוא אמר לה שהיא יכולה ללדת כל שנה אם היא רוצה.
ירוקה מקנאה אני תוהה לעצמי : האם אם הייתי הולכת אליו בפרטי לא הייתי מגיעה למצבי הנוכחי (שאסור לי ללדת והייתה לי שליה נעוצה על כל הסיכון הכרוך בכך) מה אתן אומרות ?זה קשור ?

ירוקה מקנאה אני תוהה לעצמי : האם אם הייתי הולכת אליו בפרטי לא הייתי מגיעה למצבי הנוכחי (שאסור לי ללדת והייתה לי שליה נעוצה על כל הסיכון הכרוך בכך) מה אתן אומרות ?זה קשור ?
אולי זה אומר שהמצב שאת חושבת שאת נמצאת בו איננו המצב שאת נמצאת בו באמת?
הרי מדובר כאן בהערכת/ניהול סיכונים, כלומר, לא מדע מדויק.

עכשיו בהנחה והערכת הסיכונים מדויקת, להבנתי, ניתוח קיסרי זה משהו דיי סטנדרטי. יש שני סוגים אם אני לא טועה, קלאסי שזה מה שהיו עושים פעם, ונמוך שזה מה שמקובל היום. אם כול הניתוחים שלך היו נמוכים, אז כמה זה כבר משנה מי עשה אותם?
לא יודעת, אולי זה כן?

גם אני הבנתי שניתוח קיסרי הוא מאד פשוט וסטנדרטי ובמובן הזה לא מאוד משנה מי עושה אותו, אבל אני מניחה שככל שמתרבים מספר הניתוחים זה מעט מסובך יותר. אצלי זה הולך להיות ניתוח שני ולא צפויים נוספים אז אני מניחה שזה בסדר.
עדי א, אשמח לשמוע על החוויה החיובית של ביות אחרי קיסרי ומה עזר לך כדי שתהיה חיובית
אבישג א, כמו בכל עניין רפואי משמעותי תמיד כדאי לשמוע עוד דעות של רופאים, כדי שתוכלי להגיע להחלטה/הכרעה לגבי הסיכונים בללדת שוב. כך או כך - אני יודעת שזה מאד אישי, אבל בעיני ארבעה ילדים זה מקסים גם כן (-:

ניתוח קיסרי זה משהו דיי סטנדרטי
אז כמה זה כבר משנה מי עשה אותם?

כמה זה עצוב, שנשים לא יודעות ולא מודעות לדברים שיכולים להסתבך גם בניתוח קיסרי ראשון, שלא לדבר על ניתוח חוזר.

מה שרופאים לא מספרים על ניתוח קיסרי

אבל בעיני ארבעה ילדים זה מקסים גם כן
אכן כן
אבל שישה זה מקסים עוד יותר (ארבעה ניתוחים - אחד מהם של תאומים ועוד לידה רגילה אחת) (-8

יעלי, אני משערת שכוונתך ליידע את מי שיכולה לבחור אחרת לא ? או שהמידע יכול לעזור גם למי שחייבת קיסרי ?

שליחה על ידי מיכל* » 29 יולי 2013, 09:35

לירושלמית,
עברתי ניתוח קיסרי לפני שנתיים, האיש שלי קיבל אישור להישאר איתי שני לילות (היתה לנו קצת פרוטקציה וקצת העלימו עין) וזה היה הכרחי מבחינתי, למרות שהרגשתי יחסית טוב אני לא יודעת איך הייתי מצליחה בלעדיו (להיות בביות מלא)
בלילה השלישי הוא לא נשאר ואיכשהו הסתדרתי, כשהייתי צריכה להחליף לו חיתול באמצע הלילה אז הלכתי איתו לתינוקיה וחזרתי כי לא הרגשתי חזקה או שולטת מספיק בתנועותיו כדי להרים אותו לכיור וכל האופרציה. הייתי בבית חולים שמאוד גמיש ומאפשר להיעזר בתינוקיה בכל עת, להכניס ולהוציא לפי רצוננו וכאמור לקבל סיוע נקודתי (לא שהן לא הציעו להשאיר אותו ונראה שקצת נעלבו שאני מעדיפה להישאר איתו מאשר להיעזר בשירותיהן, אבל לא התעקשו)
אני חושבת שמאוד חשוב שתהיה איתך מלווה, חבל שזה לא יכול להיות בעלך, אני מקווה שתמצאי מישהי שיתאים לך.

עדי א, אשמח לשמוע על החוויה החיובית של ביות אחרי קיסרי ומה עזר לך כדי שתהיה חיובית
רגע, בואי לא נגזים "חיובית". מדובר בחווית ההורות הכי שלילית שהיתה לי עד כה. היא היתה יכולה להיות יותר גרועה, ונכון שלא היו לה השלכות אחר כך (למשל, הניתוח לא הצליח לחרב את ההנקה).

_כמה זה עצוב, שנשים לא יודעות ולא מודעות לדברים שיכולים להסתבך גם בניתוח קיסרי ראשון, שלא לדבר על ניתוח חוזר.

מה שרופאים לא מספרים על ניתוח קיסרי_
רגע, רגע, לא אמרתי שמדובר בעניין פשוט. ברור שמדובר בניתוח בטן גדול וגו'. השאלה היא, אם מדובר בפרוצדורה שכיחה או לא, סטדנדרטית או לא.

פרוצדורה מאוד שכיחה וסטנדרטית, עם סיבוכים מאוד שכיחים וסטנדרטיים...
ומה לעשות, סיבוכים קורים יותר למתמחים ולרופאים לא מנוסים.
(ויותר בניתוחים חוזרים.)

איכשהו הדיון גלש כאן קצת לפסים מורבידיים.. ולא זה מה ששאלתי.. יודעת שזה קשה, יודעת שיהיה קשה, שואלת מנסיונכן לגבי מה יכול לעזור לשלב בין הניתוח לשהייה רצופה עם התינוק (וביות), שזה חיבור שהוא מן הסתם לא מובן מאליו אבל כמובן נראה לי עדיף על גם ניתוח וגם תינוק בתינוקיה..

בדרך כלל אני קוראת אנונימית, אבל היות והבוקר פגשתי את המנתח ולקראת ניתוח שיהיה בעוד שבועיים, השלישי אחרי שניים שמאוד ניסיתי ללדת רגיל-- והסתיימו ב36 שעות (הבכור שלי, בן כמעט 12) ו-24 שעות (הקטן שלי, בן כמעט 7) נכנסתי לפה כדי לראות מה קורה.. ומצאתי את עצמי דרך הדף פתאום קולטת שהולכת להיות חוויה רפואית נוספת והיא תהיה בניתוח, וכן, הולכת להיות ילדה... התחלתי ממש לבכות דרך כל הפרטים הטכניים והעצות... מההבנה שזה באמת הולך לקרות... אני פוחדת מאוד, ולכן פניתי דרך חברה רופאה לחבר רופא שהיא מכירה במחלקת נשים, אני פוחדת מההדבקויות וההשלכות של הניתוח...
כדי להוציא אותי ואתכן קצת מהמורבידיות חשוב לי להגיד, שיתכן ואני ולפחות אחד מילדיי שמאוד חיים-- היינו קרוב לודאי מתים בהעדר טכניקות רפואיות... ולכן למי שניתוח קיסרי הוא אחת האפשרויות היחידות שלה להמשיך וללדת ולהמשיך ולחיות... אין בעצם מה לעשות עם כל המידע על הסיכונים הידועים והברורים ושהיינו רוצות להמנע מהם עבורינו, עבור תינוקותינו...
בתור אישה מאוד עקרונית אני חייבת לציין שהסיבה שהיו לי שתי חוויות לידה כאלה קשות, שהסתיימו בסוף בניתוחים הן בדיוק העקרונות האלה, שבשלם לא רציתי להכנס לניתוח קיסרי, לפני שמיציתי את כל מה שחשבתי/שטפו לי את המוח/גרמו לי להאמין-- שהן הדרכים הכי "טבעיות" ולגיטימיות לחוות הריון ולידה.. ואימהות..באתי למשל ללידה הראשונה בלי שום נכונות לשמוע על הרדמות אפידורלים וכאלה.. וכאמור, זה נגמר הכי קליני שאפשר אחרי שתי יממות מתישות.. וגם לא הצלחתי להניק .. ואחרי חודשיים של ניסיונות הילד התחיל לאכול מבקבוק.. תחושת כשלון לא נורמלית בשביל מי שרוצה לתפוס את החיים מכל הקצוות-- הן של המערב הקולח והן של המזרח ואמא- טבע...
החיים והאימהות לימדו אותי רבות על עקרונות ועל ויתורים... ולכן, למי מכן שזוהי לידתה הראשונה- בעיקר בשבילכן אני כותבת. כל הדבר-הזה-שהוא מעבר למילים---- הוא מעבר להרבה מין העקרונות והתסביכים שיש לכל אחד/ת מאיתנו עם מערכת הבריאות. אם זה קיסרי-- לו יהי.. ודי להפחדות!!

מישהי נותחה בהר הצופים ויכולה לספר לי על איך היה ועל מדיניות הביות שלהם? ובכלל עד כמה הם פתוחים לבקשות שלי מבחינת השהות עם התינוקת ומבחינת עזרה? תודה!

ובאותו הזמן מקפיצה את שאלתי לגבי עין כרם ומדיניות הביות שלהם.. התקשרתי בשני זמנים שונים ומתעקשים שבלילה הראשון צריכה להביא איתי מלווה (אישה). למישהי ניסיון עם בעל שבכל זאת אפשרו לו להישאר לישון?

ירושלמית, נראה לי שעדיף להביא מלווה אשה מאשר לקחת סיכון להשאר לבד בלילה שאחרי...

ברור.. שריינתי חברה ליתר בטחון שאפשר יהיה להקפיצה אם יהיה צורך, אבל פתאום גם חשבתי על זה שיש אחיות בבית החולים שיכולות לעזור גם הן בלהביא/להחליף וכו', לא? או שברגע שבחרתי בביות הן מניחות שכל זה יעשה על ידיי? חוץ מזה דברתי אתמול עם מישהי שילדה בקיסרי מתוכנן בגיל לא צעיר כלל ובהשוואה עם הקיסרי חרום שהיה לי (אחרי שעות ארוכות בחדר לידה) זאת נשמעת חווית התאוששות הרבה יותר קלה, היא אפילו סיפרה שחמש-שש שעות אחרי הניתוח כבר נתנו לה לרדת מהמיטה ולהתקלח, לי בזמנו לקח כמעט יומיים.. אלא שכל זה היה ממש מזמן, לכן אשמח לשמוע קצת חוויות עדכניות ממה שקורה היום בעין כרם, ובפרט במחלקת הביות שבעצם לא היתה קיימת בזמן הקיסרי הקודם שלי

אחרי שילדתי בניתוח קיסרי יזום (בו מאוד לא רציתי אך לא הייתה ברירה) אני רוצה לשתף מניסיוני ואני שמחה לומר שהשד לא היה נורא כמו שחששתי. הרופאים והמרדים (הרדמה ספינלית) עשו מאמץ לתת הרגשה טובה, הכאבים אחרי הניתוח היו לא קלים אבל ניתנים להתמודדות. ובדיעבד אני יכולה שהעצות הכי טובות שקיבלתי, אימצתי ויישמתי היו:1) לקחת כמה שיותר ממשככי הכאבים שמוצעים בביה"ח. 2) לקום כמה שיותר ולהסתובב כמה שיותר. הדבר מקדם את ההחלמה מאוד. אם יש אפשרות שמישהו יהיה איתך כל הזמן ביומיים הראשונים, מה טוב. אני בלילה השני כבר עשיתי ביות מלא (ולא היו איתי בלילה). זה היה קשה מאוד אבל יותר קשה הייתה המחשבה להשאיר את הפיצי בתינוקיה...
בהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני לפני ניתוח שישי . לוקחת מנתח פרטי בשערי צדק (בפעם השניה). שווה כל שקל. אין סיכות שזה סיוט אחרי הניתוח , אלא תפירה.
מומלץ מאוד מניסיון לקנות (אפשר דרך עזר מציון) מקל שעוזר להרים דברים בלי להתכופף. זה עולה 40 ש"ח. ומאוד שימושי- במיוחד במקלחת...וגם לשבועות שאחרי.

יעלי לה. בכל מקום באינטרנט את מפחידה מאוד מניתוח קיסרי.
האם חשבת שאת יוצרת לחצים מיותרים? האם חשבת שיש נשים שזוהי האפשרות שלהן להביא ילדים לעולם?
מדוע את עושה נזק כזה?

בכל מקום באינטרנט
אני לא כותבת כמעט בשום מקום באינטרנט חוץ מ{{}}באופן טבעי, ועל הנושא הזה ספציפית לא כתבתי בשום מקום אחר, בכלל. זאת האשמה חסרת בסיס ומופרכת לחלוטין.

את מפחידה מאוד מניתוח קיסרי
אני רק הבאתי עובדות.
כתבתי פה בנושא הזה לפני שנים. אז המידע היה מוסתר ולא נגיש. זה היה נושא מושתק.
מי שזה מפחיד אותה - שתעבוד עם הפחד איכשהו. אני לא חושבת שראוי להסתיר מידע רפואי מנשים בשם ההגנה על המפוחדות.

האם חשבת שאת יוצרת לחצים מיותרים?
אם זה המחיר של הנגשת המידע, הוא מוצדק בעיניי.

האם חשבת שיש נשים שזוהי האפשרות שלהן להביא ילדים לעולם?
אני עצמי אחת הנשים האלה.

מדוע את עושה נזק כזה?
כי זה עדיף בעיניי על הנזק שבהשתקה ובהסתרה.

ובאמת, זה לא כאילו אני מציפה או דוחפת לאנשים מידע. כולה פתחתי דף אחד לפני כמה שנים.
יצא לי לראות שהוא מקבל הרבה הפניות בפורומים שונים (ואפילו מצטטים ממנו פסקאות שלמות בטוקבקים). אם נשים בוחרות להפנות אליו, זה רק סימן שהוא נחוץ.

לא ש{{}}יעלי לה צריכה את ההגנה שלי, אבל אני רוצה להוסיף על דבריה המצוינים ש{{}}יש נשים שזוהי האפשרות שלהן להביא ילדים לעולם?{{}} זה צד אחד. קיים גם צד שני - בארץ היום כחמישית מהלידות הן בניתוח קיסרי. בארה"ב אם אני לא טועה - כשליש מהלידות. ויש מדינות שבהן הקיסרי כבר עבר את החמישים אחוז. זו מגמה מדאיגה. כשפרוצדורה שנועדה למקרים בעייתיים בלבד מתחילה להשתלט על כלל המקרים - זה הזמן להזכיר את הצד הבעייתי שלה.

נשים בוחרות לפנות לדף זה בפורומים שונים - מפחד ואימה מקיסרי שאת זרעת ברשת.
האם יכול להיות שלנשים שאין להן ברירה את עושה נזק?
האם הדף שפתחת מעצים באיזשהי צורה ?

אני לא בטוחה שהפנייה פה היא באמת עניינית (כלומר, לא כזו שסתם באה להוציא עצבים ולחולל מריבה).
פלונית, אם הכוונה שלך הייתה באמת לברר איזו מצוקה שלך מול יעלי לה , יש דרכים אחרות לומר את אשר על ליבך.

פלונית, מה את רוצה?
אם לנהל דיון, אז תתייחסי קודם למה שכתבתי, כי את בעצם חוזרת על נקודות שכבר התייחסתי אליהן.
ואם לא דיון, אז מה כן?

אני לא בטוחה שהפנייה פה היא באמת עניינית (כלומר, לא כזו שסתם באה להוציא עצבים ולחולל מריבה).

אני לא בטוחה שהפנייה פה היא באמת עניינית (כלומר, לא כזו שסתם באה להוציא עצבים ולחולל מריבה).
כן, זה נראה ככה, ובכל זאת אני רוצה לכתוב עוד כמה מילים.

אנחנו חיים בעידן המידע. אי אפשר לעצור את האינטרנט. אי אפשר לעצור את האנושות מלשתף מידע. וזה אפילו לא משנה אם המידע נחוץ או לא נחוץ, אמיתי או דיסאינפורמציה, חשוב או לא. אנחנו מוצפים ביותר ויותר מידע וזה רק יגבר.
הצפת מידע יכולה להיות מאוד מבלבלת ומחלישה. חשוב לפתח כלים שיאפשרו צריכה שקולה של המידע, סינון שלו, בחירה מה להפנים ומה לא.
כך אפשר להפוך את המידע לידע. וידע הוא כוח.

מי שהצפת המידע מחלישה אותה יותר מדי, ומעדיפה להישאר עם הראש בחול, שיבושם לה. אבל היא לא תצליח לעצור את האינטרנט. אין סיבה שכולנו נכניס את הראש לחול גם כן.

זה לא קשור להצפת רשת זה קשור ואני מצטטת את ההפחדות שלך יעל:
ניתוח קיסרי עלולים לחתוך קצת את התינוק. קורה כל הזמן בכל בתי החולים. (קרה לבכורה של ה עוגיה)

אחת מאלף נשים שתעבור ניתוח קיסרי תדמם עד כדי כך שתיאלץ לעבור כריתת רחם. (קרה לחברה טובה של מרפסת ולימונדה אמנם ללא כריתת רחם אבל כמעט מתה, טיפול נמרץ שבוע...)

הריון ולידה אחרי ניתוח קיסרי נחשבים כהריון ולידה בסיכון. רוב מיילדות הבית ומרכזי הלידה לא מקבלים לידה נרתיקית לאחר קיסרי.

ניתוח קיסרי מעלה את הסיכון לשליית פתח ולשליה נעוצה - מצבים שמחייבים ניתוח קיסרי ולפעמים גם כריתת רחם (בשליה נעוצה).

תינוקות שנולדו בניתוח נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מטכיפניאה (קשיי נשימה) חולפת של הילוד - מצב שמחייב מתן חמצן, מעקב, אשפוז בתינוקיה.

הידבקויות קורות ביותר ממחצית מהניתוחים ולעתים עלולות להיות לכך השלכות חמורות: כאבים יומיומיים, אי-פריון, חסימה של המעי הדק, סיבוכים בניתוחים בעתיד.

בניתוח קיסרי יש סכנה לפגיעה באיברים פנימיים כגון שלפוחית שתן או מעיים (בעיקר בניתוחים חוזרים עקב הידבקויות)

הצלקת החיצונית מגרדת חודשים רבים אחרי הניתוח (ליעלי לה זה גירד שנתיים, כמעט יום-יום, לפעמים עד שיגעון)

פלורת המעיים הראשונית של תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי עלולה להיות מופרעת למשך טווח זמן של עד 6 חודשים לאחר הלידה (ראו כאן)

יעלי- סתם להפחיד ולכתוב מקרים נדירים- ממש רשעות

יעלי לה - פשוט תפסיקי.

להפסיק מה?
אני לא עושה כלום בעניין הזה כבר כמה שנים (חוץ מלהתגונן כשמתקיפים אותי).

שליחה על ידי מאיה* » 18 יוני 2015, 10:38

היי בנות,
מישהי עשתה קיסרי פרטי בלניאדו או מעייני הישועה ויש לה המלצה על רופא?
קיבלתי המלצות על גלעד רטן ואשמח לקבל עוד המלצות.
תודה על העזרה.

מומלצים מאוד:
דר לינדה הראל במעייני הישועה
דר וינטרוב בלניאדו
גלעד רטן מומלץ מאוד

מאיה- מה עשית בסוף?

לא יודעת אם זה הדף המתאים לשאול..
האם יש כאן מישהי שעברה 5 קיסריים?
או מכירה מישהי כזאת?

מחקתי הודעה טרולית.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הגעתי לפה סתם, כי זה היה ב מה חדש , לזו ששאלה ב-30.6, כשילדתי לפני שלוש שנים הייתה לידי בשערי צדק אישה חרדית שילדה ילד עשירי, מלבד הבכור - כולם בניתוחים קיסריים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:
לאחר 3 קיסריים. כאשר האחרון היה עם דימום רציני תוך כדי הניתוח והרופאים אפילו לא הצליחו לראות מאיפה הוא היה.
המליצו לי לחכות שנתיים. אני כעת לאחר 4 שנים. ותוהה -

האם הסיכון ירד?
לאיזה מומחה כדאי ללכת /ניתוח פרטי ? (אם בכלל)