מועצת החירום לנקבות היסטריות

אנונימי

ראו גם איך לזהות גבר אוהב

איך באמת עוד אין פה דף כזה?
אני שמה לינק לסרט שכולל בתוכו את כל משפטי המפתח למועצה ויכול לסייע רבות לנקבה ההיסטרית באשר היא:
כי אם הוא פשוט לא "בקטע" שלך אז למה לבזבז זמן?
He's just not that into you 2009
https://putlockers.cx/hes-just-not-that-into-you-2009/
אנחנו כל כך עסוקות בלחפש סימנים ובעצם זה נורא פשוט, כל השאר זה תירוצים. תירוצים כדי לא להרגיש לבד, תירוצים כדי להרגיש יותר "שווה" , תירוצים לא להתמודד עם משהו כואב. חבל. אז אפשר לראות סרטים ביחד במקום לאכול סרטים לבד ואפשר לקשקש על זה ולהתחבק כאן.
באהבה לכל הנקבות ההסטריות .

דף תמיכה

כדאי להזהיר שזה סרט של איזה שעתיים.
חשבתי כמה דקות - ושכחתי את עצמי....

נתקעתי בינתיים בקטע של ה-72 דקות.
בכל אופן, הזדהיתי עם הרבה.

בעצם, שכחתי...

שלום, אני אהבת עולם, ואני נקבה היסטרית....

<טוב להודות בזה סוף סוף...

>

חח הוא הוקרן בייס השבוע ומצאתי את עצמי נהנית שעתיים שלמות מול המסך ...לא אופייני לי , הסרט לא מדהים אך משעשע ביותר

או איך שבעלי קורא לזה - צ'יק פליק ( סרט לבנות בקיצור...)

אוי, את מעולה

איזה כייף קייצי
באתי לחזק ויצאתי מחוזקת

אוףףףף! הצלחתי לצפות רק בחלק הראשון ומשום מה החלק השני לא עולה. יש אולי לינק אחר לחלק השני?

גם אני ראיתי רק את החלק הראשון ומאז זה תקוע לי בראש ולא יוצא, חייבת לראות את ההמשך.

גם אני ראיתי רק את החלק הראשון ומאז זה תקוע לי בראש ולא יוצא, חייבת לראות את ההמשך.

יש אולי לינק אחר לחלק השני?

שליחה על ידי נעה* » 22 יולי 2010, 14:22

_גם אני ראיתי רק את החלק הראשון ומאז זה תקוע לי בראש ולא יוצא, חייבת לראות את ההמשך.

יש אולי לינק אחר לחלק השני?_
מתחת לחלק הראשון יש לינק לחלק השני, בפס אדום כזה.

ראיתי את הסרט, אהבתי מאד.
מתפקדת לדף הזה...

מתחת לחלק הראשון יש לינק לחלק השני, בפס אדום כזה.
כן, אבל ניסיתי כמה פעמים וזה פשוט לא עובד. הוא מנסה ומנסה להעלות את הסרט ובסוף כותב הודעה שיש טעות וכו'.

אני הזדהיתי עם האמירה של אחת הבנות שם, שמתלוננת על ה'הרעה בתנאים' - שפעם לא היה שירות שיחה מזוהה והיום היא כבר לא יכולה להתקשר לבחור בלי שהוא יידע ממי השיחה (אני כותבת מהזיכרון):

"כשאני מתקשרת והבחור לא עונה, אני רוצה שתהיה לי הזכות להתקשר כל 15 דקות לבדוק אם הוא נמצא, בלי שאיחשב בגלל זה לנקבה היסטרית".

אוי מה עשיתן לי! בגללכן צפיתי בסרט! הייתי אמורה לעבוד!

אוי מה עשיתן לי! בגללכן צפיתי בסרט!

יאללה,
איזה אתר של בנות זה,
רק פותחים דף על היסטריה נקבית והופ כולן קופצות.
פותחת הדף נסעה לכמה ימים עד כמה שידוע לי, תחזור בשבת ולא תאמין איזה התגודדות יש פה...

גם אני ביזבזתי את הבוקר בצפייה בסרט

מועצת החירום לנקבות שמבזבזות זמן על צפייה בסרטים מטופשים בתקווה שיגאלו אותן מייסוריהן ההיסטריים

ההיסטוריים, אולי.

דווקא היה גם גבר היסטרי אחד שם, לאיזון התמונה

כן, אבל ניסיתי כמה פעמים וזה פשוט לא עובד
אצלי עובד, ברגע זה.

אוי מה עשיתן לי! בגללכן צפיתי בסרט!
זוועה זוועה.
איזה סרט שטותי.
אמנם היו בו כמה קלישאות חביבות, וקצת נבוט בראש לכמה סוגים של היסטריה, אבל חליק.

בחייאת תבשיל, חודש יולי עכשיו

איזה סרט שטותי.

בהחלט.
אבל אני בכל זאת במתח מה קרה אחרי ה-72 דקות.

קרה המון

הסוף הוא טוב, אבל זה בטח לא יפתיע אף אחת.

עוד לא הספקתי לראות - רק מתלהבת מהשם של הדף

לא צפיתי, טרם.
אבל בחייאת, למה תמיד כשיש כאן מסיבת פנויות באות המסודרות בחיים ומקלקלות את המסיבה? לא יפה.
תנו לנו להיות היסטריות בשקט, לפחות זה.

רק מתלהבת מהשם של הדף
דווקא לא אוהבת. גם אם זה עלק בהומור וכו'. לא אוהבת "נקבות" ולא אוהבת את הצירוף "נקבות היסטריות". כמו, למשל, שלא הייתי שמחה לראות דף "הומוריסטי" על רומנים גנבים ושאר סטריאוטיפים גזעניים ואחרים.

רק מתלהבת מהשם של הדף
דווקא שם הדף דחה אותי.

הסוף הוא טוב
המממ. תלוי למי. תלוי במה.
מה שקורה זה שהרבה מאוד דברים התפרקו כי הם באמת היו "לא זה". וזה סרט שגורם לך להבין טוב-טוב מה פירוש 'זה לא זה' ו'זה לא הולך לשום מקום' ו'אל תבזבזי את הזמן והאנרגיות שלך על מי שלא רוצה אותך'. אבל אני מ'כפת לי. באמת לא זו היתה הבעיה שלי (לא הייתי היסטרית, הייתי פסלנית. מעולם לא היתה בי טיפת עניין במי ששיחק משחקים).

כן, מצד שני כן היו איחודים רומנטיים בסוף, באופן שרירותי ולא מוסבר, למה דווקא הזוג הזה מוצלח והשני לא החזיק מעמד. ומה פתאום הבחור X פתאום כן מתאהב בבחורה שעד אז לא שם עליה בכלל.

אולי באמת פשוט ככה זה, אי אפשר להסביר רציונלית למה בוחרים באדם אחד ופוסלים את האחר. אבל בהקשר של הסרט זה פשוט נראה כמו חלק שרירותי, שעשו לטובת המכורים לסופים טובים בסרטים הוליוודיים

מה שכן, הליהוק שם מאוד מוצלח.

מה פירוש 'זה לא זה' ו'זה לא הולך לשום מקום' ו'אל תבזבזי את הזמן והאנרגיות שלך על מי שלא רוצה אותך'.
למתקדמות סרט המשך: החתונה של החבר שלי

עם ג'וליה רוברטס, שמנסה לטרפד את החתונה של ידיד ותיק שלה, בגלל שהיא מקנאה. אני מאוד מחבבת אותו, בגלל סצינת הסוף שלו ובגלל הקטע המוזיקלי המצוין שבו הידיד הגיי שלה מנסה לחפות עליה ולהעמיד פנים שהם זוג

סוף סוף גם אני הצלחתי לצפות בחלק השני. כנראה פשוט צריך לחכות כמה שעות בין חלק א' לחלק ב'. הליהוק באמת מוצלח, הסרט נחמד, קומדיה לליל קיץ. אבל שם הסרט (שעל שם הספר) הוא באמת הברקה חזקה ואסימון חזק נופל כשחושבים עליו. וגם כשחושבים בעצם למה חברות מפרשנות זו לזו ולעצמן את ההתנהגות של כל מיני אידיוטים שלא שמים עליהן. בהחלט חשוב לדעת "זה לא זה" ו"זה לא הולך לשום מקום" ו"אל תבזבזי את הזמן והאנרגיות שלך על מי שלא רוצה אותך".
בהחלט. ואם הוא לא שם עליך ולא בקטע שלך - לא צריך.

לא הייתי היסטרית, הייתי פסלנית.
נו אז מה הפלא שאת לא מתלהבת
טיפת הזדהות בדף הזה בבקשה

כן, נכון שהתמצית התיאורטית היתה מדויקת וראויה לצפיה יותר מכל הספר:
למה מלמדים בנות ש"אם הוא מושך לך בצמה, סימן שהוא אוהבותך"?
(לא עדיף ללמד בנים שאם אתה רוצה להתקרב, תמצא, במטוטא, דרך אחרת?) בדיוק כמו שאני מלמדת ילדה שרוצה להצטרף לבני למשחק, שתחליף איתו מילה ותסכים לשתף איתו פעולה לפני שהיא מצטרפת. בני שלוש.

דווקא שם הדף דחה אותי.

גם אותי. זה יותר העניין של נואשוּת, ואגב גם בנים נואשים לא חסרים בסרט.

ותובנות ברוח עקרון הרצף: אין פה היסטריה, יש פה צורך דחוף ונואש שיאהבו אותי כמו שאמא שלי הייתה אמורה לאהוב אותי. צורך נואש במגע ובחום, ונשים בוגרות שמנסות להתיילד בכל מחיר, מדברות כמו תינוקות ממש. הכי חמוד. הכי חסך.

כי גידלו אותן 'שלא יהיו מפונקות', ו'פיתחו אותן' ואת מה שהכי חשוב לא נתנו. לכן אין להן שלמות פנימית, והן צריכות שגבר יגלה בהן שמץ של תשומת לב כדי לדמיין שהוא אוהב אותן מאוד ואז הן מתאהבות בו כדי לשאוב כל טיפה דלוחה של החיקוי החיוור הזה לאהבה שחסרה להן. זו לא אהבה בוגרת.

לכן ארווה את ילדיי במספיק אהבה כדי שלא יהיו כאלה יצורים תלותיים ומלאכותיים.

(ברור שנהניתי לצפות בסרט, אבל לשם כל השהיתי את התובנות האלה..)

למה מלמדים בנות ש"אם הוא מושך לך בצמה, סימן שהוא אוהבותך"?
ממה שאני רואה אצל בתי והחבר הטוב שלה (בני 6-7), זה די נכון, לצערי. יש ילדים שכמו ההורים שלהם והסביבה שלהם יודעים לבטא אהבה או חיבה בעיקר באלימות ("כאפות", צעקות, דיבורים לא יפים). אני כמובן אומרת כל הזמן שזאת לא הדרך, ונחרדת מהמחשבה שזה מה שהיא לומדת על יחסים בין בנים ובנות. )-:.

_אבל בחייאת, למה תמיד כשיש כאן מסיבת פנויות באות המסודרות בחיים ומקלקלות את המסיבה? לא יפה.
תנו לנו להיות היסטריות בשקט, לפחות זה._
יאלללללללללה! תנו לנו להסתכל על בחורות שהיסטריות מבחורים ולהזכר בזה קצת. סעמעמק.
מה? רוווקות/יחידאיות/חדוריות לא נכנסות לדפים על מערכות יחסים? אין להן מה להגיד על זה?

אני לא אהבתי את הליהוק. אפלק כבר מזמן מזמן לא מצליח להראות באמת "גוד בוי" יש בו משהו ממש סליזי, גם דרו ברימור וגם ג'ניפר אניסטון נראו ממש כאילו במתיחות הפנים משכו להן גם את כל הצוואר וצידי הפה ובטעות שכחו להן איזה מטאטא בתחת, וסקרלט יותר מדי אינטיליגנטית בשביל לעבור כשרמוטה. בקיצור, פלסטיקה הוליוודית במיטבה. דמויות שטוחות בטירוף (הדו משמעות מכוונת) אבל כיף לצפות.

אני עדיין באמצע הסרט, רואה אותו בחלקים.
כמה זה שטחי שאני ממש נהנית ממנו?

היסטריה=רחם ביוונית. ותחשבו על זה

נקודות, ואת יודעת איך לפעמים רופאים היו מטפלים בהיסטריה, נכון ?

אפשר אולי שני משפטים על מה ההסטריה

?

סרט על דייטים...

אפשר אולי שני משפטים על מה ההסטריה?

'הוא יתקשר או לא יתקשר? '
'אם הוא לא התקשר עד עכשיו (כבר שבוע) - יכול להיות שהוא יתקשר היום?'
'להתקשר אליו בעצמי, או להמשיך לחכות?'
'ללכת לארוב לו בבר הקבוע שלו, או שזה קצת מוגזם?'

'אם הוא אמר ככה - אז זה אומר שהוא מעוניין? ואם הוא אמר ככה - אז מה זה אומר?'

וגם מסוג:
'אם הוא לא רצה להתחתן עד עכשיו (7 שנים) - יכול להיות שהוא פתאום ירצה להתחתן?'

והאמירה של הסרט:

אם הוא לא התקשר עד עכשיו - הוא כבר לא יתקשר.
אם הוא אמר שלא יוכל להתקשר אלייך בימים הקרובים כי הוא מחוץ לעיר - הוא לא מעוניין.
אם הוא נותן לך כרטיס ביקור שלו ואומר לך 'תתקשרי' - תרדי מזה.
ואם הוא לא התחתן איתך עד עכשיו - הוא כנראה כבר לא יתחתן איתך.

נכון שיש יוצאים מהכלל, אבל לא כדאי לבנות עליהם.

ובמקום לתרץ לעצמנו למה הוא לא התקשר, אולי הוא איבד את המספר, אולי הוא מחכה שאני אתקשר - להבין שזה אומר רק דבר אחד: שהוא לא מעוניין.
כי גבר שהיה מעוניין - כבר היה הופך את העולם כדי למצוא אותך.

זה הכיוון....
(בכל אופן, ב-72 הדקות הראשונות. כי עדיין לא ראיתי את ההמשך

)

_למה מלמדים בנות ש"אם הוא מושך לך בצמה, סימן שהוא אוהבותך"?
זה די נכון, לצערי. יש ילדים שכמו ההורים שלהם והסביבה שלהם יודעים לבטא אהבה או חיבה בעיקר באלימות_

כן, אבל עכשיו אנחנו יכולים לשנות:
1 - לא לשווק כאפה כ"אוהבותך"
2 - ללמד לעשות משהו אחר, נעים יותר, בתור "פתיחת ערוץ תקשורת".

_והאמירה של הסרט:

אם הוא לא התקשר עד עכשיו - הוא כבר לא יתקשר.
אם הוא אמר שלא יוכל להתקשר אלייך בימים הקרובים כי הוא מחוץ לעיר - הוא לא מעוניין.
אם הוא נותן לך כרטיס ביקור שלו ואומר לך 'תתקשרי' - תרדי מזה.
ואם הוא לא התחתן איתך עד עכשיו - הוא כנראה כבר לא יתחתן איתך.

נכון שיש יוצאים מהכלל, אבל לא כדאי לבנות עליהם._

זהו שהוליווד פשוט לא עומדת בזה. זה היה סרט שהציג כמה וכמה יוצאים מן הכלל. שהופכים את התקווה שאולי היוצאים מן הכלל הם הכלל או לפחות קיימים באופן שווה.
האמריקאים לא עומדים בלצבוט בלב...

(בכל אופן, ב-72 הדקות הראשונות. כי עדיין לא ראיתי את ההמשך happy)
אם מנתקים ומחברים את האינטרנט, המחשב חושב שכבר יום חדש, ואפשר לעשות "רענן" ולהמשיך לראות

_יאלללללללללה! תנו לנו להסתכל על בחורות שהיסטריות מבחורים ולהזכר בזה קצת. סעמעמק.
מה? רוווקות/יחידאיות/חדוריות לא נכנסות לדפים על מערכות יחסים? אין להן מה להגיד על זה?_
כן, אבל הן לא נכנסות לדף על זוגיות בקשיים וקובעות "אני בחיים לא התחתנתי ולא מוצאת שום טעם בזה! התחתנתם, ברור שתריבו! מה הקטע? תיפרדו ודי".
את מבינה?

מועצת החירום לנקבות שמבזבזות זמן על צפייה בסרטים מטופשים בתקווה שיגאלו אותן מייסוריהן ההיסטריים?
אם הוא לא מתקשר, הוא טיפש. ואת צריכה גבר חכם.
אם את מעדיפה גבר טיפש, את גם יכולה להתקשר בעצמך, חוץ מזה שיש עוד הרבה טיפשים כמוהו אז יש לך אפשרויות בחירה

אם הוא לא מתקשר, הוא טיפש.

בעיקרון, לא בהכרח שאם הוא לא רוצה הוא טיפש.
יכול להיות שבאמת פשוט אין התאמה, והוא מרגיש את זה.

מה שכן,
אני חושבת שגם כשלא רוצים - צריך להתקשר ולהגיד שלא מתאים.
יש אנשים שלא יודעים פשוט להגיד מה שעל לבם, ומעדיפים לברוח או להיעלם מאשר לדבר.
יעדיפו לא להתקשר ו/או להתחמק משיחות מאשר פשוט לומר שלא מתאים.
אני לא מתחברת לזה.

זו לא התנהלות מכבדת בעיניי !

התנהלות מכבדת זה להתקשר ולומר 'תראי, חשבתי על זה, ואני מרגיש שזה לא מתאים (כי ככה וככה וככה). תודה רבה על הפגישה (ועל ככה וככה וככה...). שתצליחי....'

אלא אם כן זה ממש ממש ברור ששני הצדדים לא התלהבו ואז אין צורך.

בעקרון גם, אני חושבת שאין מנוס מכך שהגבר הוא זה שמצופה להתקשר. למרות שבטח יש כאלה שיעדיפו לשנות את הנוהג הזה.
ולכן אני חושבת שאם הגבר לא מעוניין - זה מתפקידו להתקשר ולומר שהוא לא מעוניין.
ובמקרים מסוימים יכול להיות שכדאי גם שהאישה תעשה שיחה כזאת.

בכל מקרה, אם אני לא בעניין, והצד השני מתקשר אליי או שאני משערת שהוא מצפה ממני לשיחת טלפון - ברוב המקרים (אלא אם כן אני אחשוש שזה עלול לפגוע בי) אני אענה לשיחתו או אתקשר -
ואומר את עמדתי במפורש,
ולא אשאיר אותו תלוי באוויר באי ודאות,
ולא אתחמק משיחות מתוך ציפייה שהוא 'יבין את הרמז'.

ובכלל, אני לא מאמינה בלתת למישהו 'להבין את הרמז'.

צריך להיות אמיתיים וכנים ככל הניתן, גם אם זה דורש אומץ, ולא תמיד הכי נוח.

אם הוא לא מתקשר, הוא טיפש. ואת צריכה גבר חכם.
או סתם, אם הוא לא מתקשר, אז הוא לא בשבילך. את צריכה גבר שמתקשר (-:

_למה מלמדים בנות ש"אם הוא מושך לך בצמה, סימן שהוא אוהבותך"?
זה די נכון, לצערי. יש ילדים שכמו ההורים שלהם והסביבה שלהם יודעים לבטא אהבה או חיבה בעיקר באלימות_
אני חושבת כמו תבשיל קדרה:
בחיים אני לא מסבירה את זה ככה לילדים שלי
(המממ, זה באמת מזכיר לי שאני צריכה להיזהר כשאני מספרת להם על ההוא שאמנם לא משך לי בצמה אלא היה מסלק לי את הסיכה מהראש [נדמה לי שהוא העדיף את השיער שלי פזור, באמת אני אשאל אותו...], זרק עלי צפרדע, כשעוד היו צפרדעים בירקון, פירק לי את הכידון של האופניים וקלע עלי גירים. אבל זה היה בגיל 12. בגיל 14 הוא הציע לי טרמפ על האופניים שלו. בהדרגה, עם השנים, גם פשוט למד להגיד את המלים... בהחלט שיפר את הדרכים שלו להביע אהבה...).
אני בהחלט מפנה תשומת לב להתנהגות אלימה/מתעללת/לא נעימה, ולא מפרשת אותה כהתנהגות שמביעה אהבה. אני מאוד מקפידה לתאר את ההתנהגויות האלימות כהתנהגויות לא נעימות שהתגובה הראויה להן היא התרחקות.
ובמקביל אני גם מקפידה להפנות תשומת לב להתנהגויות של הבנים שמתייחסים כראוי. עבור בתי, כדי שיהיה לה ברור מה ההתנהגות הראויה כלפיה, בצורה ממש גלויה ומפורשת, ועבור בני, כדי שיהיה לו ברור מה ההתנהגות שראויה ממנו כלפי חברותיו.

אני מרגישה שזה חשוב, כי ללא ספק כשאני גדלתי, גם אני למדתי לפרש אלימות כאהבה.

ואני מרגישה שזה חשוב, כי ללא ספק כשאני גדלתי, לא קיבלתי שום הכוונה לגבי ההתנהגות הראויה של הבחור. הדבר שעניין את אמא שלי היה אם ירצו אותי או לא ירצו אותי (היתה לה תיאוריה שלא ירצו אותי, ולכן המסר הכללי היה שבאמת יש ספק גדול אם מישהו יהיה בכלל מעוניין בי - אף פעם אחת לא היה מסר לבדוק אם הבחור בכלל שווה!).
אף פעם אחת לא קיבלתי הדרכה מאף אחד מהורי, ולמען האמת גם לא מאף מבוגר אחר או אפילו מספר הדרכה כלשהו, איך לזהות את מי שראוי לי. איך לזהות את מי שאוהב אותי באמת. איך מתנהג גבר אוהב. לאיזה התנהגויות יש לצפות.
בתרבות הישראלית, בוודאי בשנים שגדלתי, לא היה למשל מושג הג'נטלמן. זה נחשב לא רק זר לתרבות, אלא אפילו כמשהו די שלילי, נלעג.
אבל כן היה החבר'המן, שאינו אלא יצור גס, אלים ואטום במסווה של חברותי ומלא הומור.

אני מאמינה, שזה חלק משמעותי ביותר מהחינוך הביתי שלי. לעשות כמיטב יכולתי כדי שהילדים שלי לא יאבדו את התחושה והאמונה שהם ראויים לאהבה, וגם ללמד אותם להבחין בין התנהגות נעימה להתנהגות לא נעימה - כשכל המסרים של החברה מסביב פועלים נגד המסר שלי.

_לא הייתי היסטרית, הייתי פסלנית
נו אז מה הפלא שאת לא מתלהבת_
אני אמרתי שאני לא מתלהבת? אהבתי את הסרט, למרות השטחיות ההוליוודית.
הגבר שלי זכה בכל כך הרבה נקודות הודות לכך שמעולם לא גרם לי לחכות ליד הטלפון או לתהות אפילו לשנייה אחת אם הוא מעוניין, שבזכות זה אנחנו נשואים. בלי שום ספק בחנתי את הסוגיות שהסרט מעלה, ואני לגמרי מסכימה עם המסר, וגם עם החשיבות שבשיווק המסר.
ואגב, אני גם לא חושבת שזה סרט בנות, או רק על בנות. באותה מידה הוא על בנים ועבור בנים, ואני שלחתי את הלינק לאיש שלי מתוך ידיעה שגם הוא ייהנה.

אם הוא לא מתקשר, הוא טיפש.
זו לא התנהלות מכבדת בעיניי !
גם בעיני. ולזה התכוונתי

איך לזהות את מי שראוי לי. איך לזהות את מי שאוהב אותי באמת. איך מתנהג גבר אוהב. לאיזה התנהגויות יש לצפות.
בדיוק אתמול בתי היתה איתי בבית כשהתכנית היתה שאני אכין ארוחת ערב (שתהיה מוכנה כשהשאר יחזרו), ומצאתי את עצמי מנקה את המקרר (אה... מוציאה ממנו פרודוקטים לבישול, ומבשלת אוכל שלוקח לו הרבה יותר זמן להיות מוכן).
אמרתי לה משהו על "הבטחתי לאבא ... ועשיתי משהו אחר" אז היא שאלה וענתה לעצמה: "אבא יכעס עליך? אבא אף פעם לא כועס עליך. בגלל זה הוא בעל טוב".

_ותובנות ברוח עקרון הרצף: אין פה היסטריה, יש פה צורך דחוף ונואש שיאהבו אותי כמו שאמא שלי הייתה אמורה לאהוב אותי. צורך נואש במגע ובחום, ונשים בוגרות שמנסות להתיילד בכל מחיר, מדברות כמו תינוקות ממש. הכי חמוד. הכי חסך.

כי גידלו אותן 'שלא יהיו מפונקות', ו'פיתחו אותן' ואת מה שהכי חשוב לא נתנו. לכן אין להן שלמות פנימית, והן צריכות שגבר יגלה בהן שמץ של תשומת לב כדי לדמיין שהוא אוהב אותן מאוד ואז הן מתאהבות בו כדי לשאוב כל טיפה דלוחה של החיקוי החיוור הזה לאהבה שחסרה להן. זו לא אהבה בוגרת._

כתבתי את המילים האלה ואיכשהו נדמה לי שרק אני יכולה לראות אותה. האם היא מופיעה גם לכן על המסך?

דווקא שם הדף דחה אותי.
גמני
כבר מזמן מזמן לא רואה במשיכת הצמה אהבה , ומקווה שכך גם ביתי וגם בני
וכולם בחסך עמוק לא רק הנשים, כולם רעבים לדבר האמיתי
ועוורים אליו לא פחות

סיימתי לצפות סוף סוף, סרט חביב ממש.
רק לא הבנתי למה בן אפלק כן מציע לג'ניפר אניסטון נישואין בסוף? הרי היא הסכימה שכמו שהיה עד עכשיו היה טוב, ושזה מה שהיא רוצה שיישאר, היא ויתרה על החלום להתחתן, אז למה הוא התקפל אחרי שבעצם הוא קיבל את מה שהוא רצה??

שליחה על ידי נועה* » 24 יולי 2010, 18:03

אז למה הוא התקפל אחרי שבעצם הוא קיבל את מה שהוא רצה??
כי זה סרט הולוודי עם happy end
על אף שהיא ויתרה, הוא לא רצה לזרוק את המכנס המרופט ושם בכיס שלו טבעת נישואין

גם בעיניי אחלה סרט

הרי היא הסכימה שכמו שהיה עד עכשיו היה טוב, ושזה מה שהיא רוצה שיישאר, היא ויתרה על החלום להתחתן, אז למה הוא התקפל אחרי שבעצם הוא קיבל את מה שהוא רצה?
כי זה סרט הולוודי. נכון
ולזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי למעלה שהוליווד פשוט לא עומדת בזה_ וש _האמריקאים לא עומדים בלצבוט בלב

אז למה הוא התקפל אחרי שבעצם הוא קיבל את מה שהוא רצה??
זה אף פעם לא קרה לכם עם הילדים?
אנשים רוצים לגיטימציה לרצונות שלהם, אבל אח"כ לא אכפת להם להתגמש.

אז למה הוא התקפל אחרי שבעצם הוא קיבל את מה שהוא רצה?

כי היה לו קשה להיפרד מהמכנסיים. (סתם. מסכימה עם קן ועם תבשיל כאחד)

אני חושבת, שאחרי שהיא הבינה שהיא רוצה אותו יותר משהיא רוצה "חתונה", הוא הבין שהוא רוצה אותה יותר משהוא "לא רוצה חתונה". אז למה לא לשמח אותה... זה הפסיק להיות חשוב.
כל אחד מהם סידר לעצמו את סדר העדיפויות בחיים, והם היו צריכים להתמודד עם הפרידה כדי להבין את זה.
הם הפסיקו להטיל ספק באהבה.
כל השאר ג'סטות.

ולזה בדיוק התכוונתי כשכתבתי למעלה שהוליווד פשוט לא עומדת בזה וש האמריקאים לא עומדים בלצבוט בלב
נכון, אבל איכשהו הזוג הנשוי לא ממש שיקם את חיי הנישואין שלהם, למרות שזה היה הפתרון הקיטשי והמתבקש.
המון דברים נסגרו בסוף, אבל הייתי קצת עצובה בשביל שניהם.
ולא רק בסוף, האמת - זה היה עצוב בעיניי שהם התחתנו רק בגלל האולטימטום ההוא שלה ושבכלל לא בטוח שמישהו מהם באמת באמת רצה את זה. שהם משקיעים המון בבית שלהם מהבחינה הפיזית, אבל הבית הזה ריק - שניהם כבר לא ממש ביחד בעצם. שאכפת לה אם הוא מעשן יותר ממה שאכפת לה אם הוא בוגד בה.
לאור כל הנ"לים אני מניחה שגירושין הוא האופציה השפויה וההגיונית, אבל בסרט הוליוודי לא מיישמים תמיד את הגישה השפויה וההגיונית, הם אמורים לעבוד על זה או משהו ולגלות מחדש את הסיבה שבגללה הם התאהבו או משהו כזה.

לאור כל הנ"לים אני מניחה שגירושין הוא האופציה השפויה וההגיונית, אבל בסרט הוליוודי לא מיישמים תמיד את הגישה השפויה וההגיונית, הם אמורים לעבוד על זה או משהו ולגלות מחדש את הסיבה שבגללה הם התאהבו או משהו כזה.
לאו דווקא. הזוג הזה מוכיח, שהוא בעצם מעולם "לא היה ממש בקטע שלה". הוא התחתן איתה מפני שהיא לחצה עליו והוא נכנע, לא מפני שהוא באמת אהב אותה או באמת רצה. וזה בעצם התגלה גם כשהיא רצתה ילד והוא דחה את זה. זה רק מראה, שלפעמים אפשר להגיע עם גבר גם עד החתונה וגם אחרי החתונה, ובכל זאת זה לא היה "זה" מעולם. ובמוקדם או במאוחר זה מתנקם.
אין טעם "לזכות בנישואין" (יש גישה כזאת בתרבות האמריקאית, ולא רק בה, שהמטרה היא להביא את הגבר לחתונה - כאן מראים לך כמה זה באמת שווה... שבשורה התחתונה: אם הגבר לא רוצה אותך באמת, תעיפי אותו. יש חיים גם אחרי החתונה, וגם בהם את לא רוצה למצוא את עצמך עם גבר שלא רוצה אותך באמת).
מה שהיה קצת עצוב היה, שאני האמנתי שהוא באמת יפתח עמוד שידרה ויתגרש מאשתו כדי להיות עם האהובה שלו.
אבל שימו לב - זה לא קרה! הוא בגד, אבל לא פיתח אופי! אותו גבר שהתחתן רק מפני שהם היו חברים כבר הרבה זמן והיא לחצה עליו, גם לא היה מסוגל להגיד את האמת כשהיה צריך להתגרש, אפילו כשהחזיק אותה בארון במשרד שלו! בסוף, זו היא שהעיפה אותו כי היא הבינה שהוא משקר לה ושהיא לא רוצה אותו בחיים שלה.
אבל זה עקבי למסר של הסרט.
וגם עקבי למסר של הסרט, שהאהובה שלו גם היא העיפה אותו, ובצדק גמור. רכיכה שלא שווה את האהבה שלה!

בלי להכנס לפרטים, הערב היתה לי הזדמנות לא להסכים כשאין "כן" מפורש... ונפלט לי ה- "אבל תגיד, אתה רוצה בכלל?"... מזל שיש את הדף הזה. וגם של מי מה... באותו עניין. ממש נזכרתי בכל אלו, והפסקתי את שטף ה- 'הוא בעניין או לא?' שלי... וחזרתי לעצמי.
תודה!

שליחה על ידי אחת* » 25 יולי 2010, 00:41

הוא נכנע בנישואין, נכנע בעישון, לא שכבו ואח"כ הוא נכנע גם למאהבת לא לקח אחריות, חיכה שהיא תגרור אותו לבגידה.

הופה,
כן חזרתי מנסיעה של כמה ימים... בעיקר פנימה.
ידעתי שכמה לא יאהבו את הסרט וכמה לא יאהבו את השם. זה בסדר, מכיון שאני אשה חזקה אני מרשה לעצמי גם להיות נקבה היסטרית וגם לא להתרגש אם נשים חזקות לא אוהבות את הבחירות שלי. לא חייבים.
הסיבה שבגללה שמתי את הקישור לסרט היא באמת בגלל הענין שמוצג ממש בהתחלה - למה אנחנו מספרות לעצמנו ואחת לשניה סיפורים כאלה? למה לטשטש את המציאות שממילא מגיעה מטושטשת אחרי שעברה את כל הפילטרים של ההתניות התרבותיות וההיסטוריה האישית?
כשאני כולי מוטרפת מבחור שלא מתקשר או השד יודע מה אני רוצה תמיכה שעוזרת לי להישאר קשובה לעצמי ויכולה להביט למציאות בלבן של העיניים בלי להיבהל כל כך. אני רוצה להיות מסוגלת לבור א ת מוץ מהתבן בלי לפחד ש'לא יהיה לי' ובמקום הזה, המפוחד, אני זקוקה למועצת חירום . שמתי את הסרט באמת רק בשביל להציע למועצת החירום ממה להימנע וגם כי בעיני הוא כן אחלה בילוי קייצי קליל וחמוד.
מאחלת לנו שבוע טוב, שנתמלא אהבה וניתן אהבה ונקבל אהבה כמה שאנחנו רק צריכות.

כשאני כולי מוטרפת מבחור שלא מתקשר או השד יודע מה אני רוצה תמיכה שעוזרת לי להישאר קשובה לעצמי ויכולה להביט למציאות בלבן של העיניים בלי להיבהל כל כך.
בדיוק.
בדיוק.
אחת המטרות שלי בחיים היא להפוך את עצמי לאדם שיודע בכל רגע נתון להבדיל בין הקול הפנימי שלי לבין הפחדים (כי לפעמים הם נשמעים אותו דבר), ולעזור לאחרים בכך שאני אעזור להם להביט למציאות בלבן של העיניים בלי להיבהל כל כך.
ואני לומדת לתמוך ולעודד ולהחזיק את היד, בזמן שאני מכוונת זרקור ללבן של העיניים של המציאות.
כי אני רוצה את שני הדברים: להרגיע ולחבק - אבל לא באמצעות זה שאני אשקר ואגיד "טוב, הוא מרביץ לך כי הוא אוהב אותך", שזה שם פלסטר לשנייה אבל דופק את כל החיים - אלא בזמן שאני אומרת את האמת, "הוא מרביץ לך כי הוא פועל בדפוסים אלימים וזה לא מגיע לך".

לפי מה שאת עוד כותבת, בעצם ידעת, למרות שלא קיבלת הכוונה
מה ידעתי?

בשמת

זה בדיוק מה שיחלתי לו.
והנה אני יכולה כבר לבוא להתרפק פה עם הדרמה החדשה ולכוות שתתכווץ במהרה לגודל הראוי לה. אחרי שפיטרתי האביר המתחזה לפני כמה ימים יצאתי לרטריט וכששבתי ממנו אמש עם לב חשוף ורוטט מרוב רגישות גילית שהבחור הקודם, עמיר, שכיכב בבלוג שלי במשך למעלה משנתיים יוצא עם שכנה שלי שהיא גם אמא של החבר הכי טוב של המרכזי.
דבר ראשון ירדתי למטה לעשן ותוך כדי הסיגריה הסתכלתי על שמי אמצע החודש היפים והתחלתי לצחוק כי החיים לא מפסיקים להפתיע והתכנית האלוהית בשבילי לא מפסיקה לבחוש ולערבל .
קמתי הבוקר עם החדשות מנתניה והעולם היה כל כך כבד עלי. כל כך הייתי צריכה את מועצת החירום אבל מה אעשה שאני עובדת בבריכה ושם אין מחשב. אז התקשרתי לעמיר. היה לי איזה ענין טכני אמיתי לברר אתו. לא תירוץ, אבל זה משהו שאפשר היה גם לסגור באס אמ אס. ההורסקופ שלי אמר שזה שבוע לתקשורת ענינית אז שאלתי אותו באופן הכי עניני למה מכל הבחורות בעולם הוא חייב לצאת דוקא עם מישהי שגרה בנין על ידי והוא אמר שזה יצא ככה ושזה באמת משונה אבל שזה לא רציני. אני יודעת שזה לא רציני. אז מה. באותה נשימה דיברנו על החדשות מנתניה והוא אמר שהוא חשב עלי הרבה בגלל זה. מזל שכבר ראיתי את הסרט מלמעלה ואני לא יכולה להגיד על זה שזה סימן למשהו

אני לא יודעת מה אני רוצה מכבוד המועצה אבל משתפת בכל זאת.

אני לא יודעת מה אני רוצה מכבוד המועצה.
לא יודעת מה את רוצה (-: אבל את צריכה חיבוק אמיץ, כי ממש בעסה לך וכל העולם מתנפל עלייך.
משהו, איך לומר, לא בתואם... (אם נשתמש בביטוי של צפריר).
ברגעים כאלה אני משתדלת קודם כל למצוא מה אני יכולה לשנות כדי לחזור לאיזון, ואחרי זה מזמינה מהיקום כמה דברים משמחי לב.

איך לזהות את מי שראוי לי. איך לזהות את מי שאוהב אותי באמת. איך מתנהג גבר אוהב. לאיזה התנהגויות יש לצפות.
לי דווקא אמרה דודה יקרה, לפני שנים: גבר טוב, בעל, זה אחד שמכין לך כוס תה כשאת חולה. לא משנה אם את מאוהבת בו, אפילו אם תתאהבי במישהו אחר ותשתגעי עליו (או איתו, היא לא אמרה כך בדיוק אבל אולי רמזה לזה), חוזרים לזה שמכין לך כוס תה.

יצויין שזה היה בשלב שכבר לא היה טעם בעצה הזו... כי כבר פעלתי בדיוק ההפך.
לא באמצעות זה שאני אשקר ואגיד "טוב, הוא מרביץ לך כי הוא אוהב אותך", שזה שם פלסטר לשנייה אבל דופק את כל החיים - אלא בזמן שאני אומרת את האמת, "הוא מרביץ לך כי הוא פועל בדפוסים אלימים וזה לא מגיע לך".
דווקא מהבחורות בסרט, אף אחת לא חוותה אלימות ולא התעללות. למעשה הבחורה הנשואה היתה בעצמה הכי שתלטנית ופולשנית, עם המון אגרסיות מודחקות (רואים איך דיברה לשיפוצניק אצלה בבית למשל).
מה שבלט בסרט, שהן מגיבות לא ליחס גרוע, אלא לחוסר יחס מינימלי. מילות נימוס שאפשר לשמוע מכל אדם ברחוב, זוכות אצלן לפרשנות וניתוח וסימבוליקה. הן רעבות לפירורים האלה, כמו קבצן מחוץ לבית. זה לא אומר שהן ייכנסו ליחסים מתעללים.

_אני לא יודעת מה אני רוצה מכבוד המועצה
לא יודעת מה את רוצה אבל את צריכה חיבוק אמיץ, כי ממש בעסה לך וכל העולם מתנפל עלייך_
הנה גם ממני

טוב, לגבי שני הדברים שכתבתי, שבמקרה עומדים במוקד הסרט - אכן ידעתי מה ההתנהגות הראויה. אני אדם רציונאלי...
באמת מעניין איך ידעתי, כי מעולם לא קיבלתי לגבי זה שום הכוונה.
אולי היגיון פשוט? אם הוא לא מתקשר אלי = הוא לא רוצה אותי. פשוט, לא?
ואם הוא לא רוצה אותי, אני לא רוצה אותו.

אולי אפילו זאת ההדרכה שקיבלתי מאמי: אף אחד לא ירצה אותך.
לכן ציפיתי שלא ירצו אותי. ציפיתי שהם לא ירצו להתקשר שוב. ציפיתי שידחו אותי, יעזבו אותי, לא יהיו מעוניינים. ולכן זיהיתי את זה בקלות.
מה שהיה קשה, היה לשכנע אותי שהוא אוהב

אבל לגבי יותר מדי דברים, אכן לא ידעתי
איך לזהות את מי שראוי לי. איך לזהות את מי שאוהב אותי באמת. איך מתנהג גבר אוהב. לאיזה התנהגויות יש לצפות.
וכתבתי גם
כשאני גדלתי, גם אני למדתי לפרש אלימות כאהבה

לי דווקא אמרה דודה יקרה, לפני שנים: גבר טוב, בעל, זה אחד שמכין לך כוס תה כשאת חולה
הנה, זאת עצה מהסוג שדיברתי עליה.
אבל יכול להיות שהייתי צריכה ללמוד את זה בדרך הקשה, כדי שאוכל להזדהות עם אחרים P-:

דווקא מהבחורות בסרט, אף אחת לא חוותה אלימות ולא התעללות
זו לא דוגמא מהסרט, זו דוגמא שלי, בגלל הנושאים שמעניינים אותי ומהווים הקצנה של השאלה "איך לזהות גבר שאוהב אותך ואיך לוותר על גבר שלא מעוניין בך".

כמו הרבה גרושות/פרודות
אני יכולה להגיד מה לא
חושבת שזה קשה ללכת עפ מטריצה בעולם ולקוות שמישהו יתאים בדיוק
יכולה לומר שלא רוצה מי שמלגלג יענו צחוקים ומצפה שאצטרף
אז אולי הכן זה מי שמצחיק אותי מאמת ומשמח
לא מי שאינו מוכן לדסקס על הבעיות שצצות ולא יכול לנשום בתוך זה
כן מישהו קשוב שאינו ממהר לשפוט,ורוצה לתקשר
לא מישהו שמקטין אותי וכן מישהו שמעריך ומפרגן
והפעם כן ורק מישהו שיש לו רצון פעיל בקשר אלי, ולא כמו המניפולטיביים בסרט,
מישהו שמחויבות זה לא מילה גסה ובטח לא סמל לעול שרוצים ואפשר להפטר ממנו,מישהו שרוצה להיות חלק מ.......
יש גברים כאלה?
חושבת גם שהרצון/צורך ללדת דוחק בנו עד כדי עיוורון ואילו לגבר יש זמן ואין לו ביצייות בכמות מוגבלת ולזמן מוגבל

זה כנראה משהו אחר להגיע לקשר פחות רעבה

זה דף נחמד אבל אח ד הסרטים הגרועים שראיתי בחיי
הרדיפה המשעממת והקורבנית אחרי החתונה
וכל השאר - שטוח, דלוח, בן אפלק, מוסרנות, ג'ניפר אניסטון, סימבוליות בשקל
גיב מי א-ברייק
ו -

למי מה. יום לא קל

קודם כל תודה לבשמת. כשקראתי בחטף, בשביב הזמן שהיה לי בין כל ההתנפלויות של העולם, את מה שכתבת מייד התרגשתי ואפילו דמעתי קצת ואז המשכתי למשימות האחרות כשאני פועלת לפי עצתך ומחפשת את מה שיחזיר לי את האיזון ולפני שהתישבתי פה עכשיו הדלקתי שני נרות גדולים ושטחתי כמה בקשות בפני היקום ואלוהים. ובאמת מרגישה יותר טוב.
אז תודה גם לקרוטונית ולאחת אחרת על החיבוקים ותודה לכל מי שמשתתפת פה בדיון ואני מקווה שכל מי שזקוקה תמצא פה לב קשוב ועצות נבונות. אחוות נשים היא כוח עצום ומרפא. שניטיב להשתמש.

מי מה גם אני איתך.
אני דוקא אוהבת את השם של הדף. זה שבפרוספקט הציבעוני של היחסי-ציבור שאנחנו מחלקות אנחנו נשים חזקות ועצמאיות ונסיכות לוחמות לא אומר שאסור לנו להיות גם נקבות היסטריות לצרכי פנים. ובאמת לאחרונה התחלתי לטפח איזה משוגע-מחמד שנהג לשמוע קולות שאמרו לו להרוג את אבא שלו ואח שלו, ועכשיו אני תוהה אם אני אני צריכה לזמן את מועצת החירום לנקבות היסטריות שתקרא אותי לסדר.

לאחרונה התחלתי לטפח איזה משוגע-מחמד שנהג לשמוע קולות שאמרו לו להרוג את אבא שלו ואח שלו, ועכשיו אני תוהה אם אני אני צריכה לזמן את מועצת החירום לנקבות היסטריות שתקרא אותי לסדר.
לאלתר!
אני קוראת אותך לסדר!
אבל ברוח האתר, אני מציעה לך ללכת לבדוק איזה קולות קוראים לך לטפח אחד כזה במקום לברוח ממנו מייד. איזה צורך זה משרת אצלך. ואיך תחזירי את עצמך לאיזון שיידע למלא את הצרכים שלך בלי לחרב לך את החיים תוך כדי.

לאחרונה התחלתי לטפח איזה משוגע-מחמד שנהג לשמוע קולות שאמרו לו להרוג את אבא שלו ואח שלו.
אקדח שמופיע במערכה הראשונה, וכו'.

שליחה על ידי אפרת* » 27 יולי 2010, 17:33

אולי כאן מישהי תדע?
זקוקה לתמיכת המועצה.
אנא ראו שאלתי בדף לקיחת גלולות ללא שבוע הפסקה.
תודה.

אחוות נשים היא כוח עצום ומרפא. שניטיב להשתמש.
טוב, אני בעד אחוות נשים ובעד תמיכה נשית. ולמרות זאת: אני לא רוצה להיכנס לפרטים פה, או בכלל, אבל עצה ממש טובה שקיבלתי לאחרונה המחישה לי שהאנשים שהכי מתאים להתייעץ איתם למטרת סיוע מעשי במקרים כגון אלה:_'להתקשר אליו בעצמי, או להמשיך לחכות?'
'ללכת לארוב לו בבר הקבוע שלו, או שזה קצת מוגזם?'_
הם דווקא גברים מצד ג'. כמובן גברים שרוצים בטובתך, וסטרייטים, שיהיו בעניינים של הוא-והיא.
אם גבר אומר לך, שווה לך להרים אל X טלפון, הוא חייב לך התנצלות כי לא התנהג בסדר - הוא יודע. אם גבר אומר לך, עזבי אותך מ-X, הוא סתם משחק משחקים - הוא יודע.

<מגיבה קבועה מקומה גבוהה>

(וזה בלי שיכיר אישית את X, כמובן..).

מה? רוווקות/יחידאיות/חדוריות לא נכנסות לדפים על מערכות יחסים? אין להן מה להגיד על זה?
לא איכפת לי שבאות, להיפך, וולקאם. איכפת לי שמקלקלות את המסיבה.

שליחה על ידי נטע* » 27 יולי 2010, 22:50

ואני שתמיד פונה לחברי הטוב ביותר ממין זכר בכל דילמות הטלפונים, פרשנויות סמסים ושאר ירקות גיליתי שגם הוא מאכיל אותי לוקשים. ואחרי שראיתי שוב את הסרט הנ"ל קראתי את חברי הטוב לסדר ודרשתי שיאמר לי את האמת הקשוחה הישירה והלא מתחנפת. ושמתי לי תזכורת לראות את הסרט פעם בחצי שנה. לרענן. (נטע היסטרית + בענייני טלפונים וסמסים מגברים מסוקסים)

כשאני כולי מוטרפת מבחור שלא מתקשר.
אשכרה את מוטרפת כמו בגיל 16?
כלומר, אני מכירה את לרצות (מלשון ריצוי) כשאני פנים מול פנים ולא להיות מספיק קשובה לעצמי, אבל אשכרה להיות מוטרפת ממי שלא מתקשר? למי יש זמן וראש לזה בכלל כשיש ילדים. אבל האמת, נראה לי שהייתי כזו גם קודם. <אולי אני בכלל גבר מחופש>

אשכרה להיות מוטרפת ממי שלא מתקשר? למי יש זמן וראש לזה בכלל כשיש ילדים
זה נכון שילדים נותנים את האיזון במצבים כאלה. צריכה להיות באסה ממש קולוסאלית כדי שילדים לא יפריעו לה

(אבל אולי כיוון שיש ילדים, הבאסה לא כזו קולוסאלית..).

וכמובן שאני לאמתכוונת למישהו שמככב שנתיים בבלוג שלך, שאז זה משהו אחר לגמרי. אני מתכוונת שאני לא זוכרת לחכות בג'ננה לטלפון של מישהו אלא אם כן מלאו ליחסים איזה חודשיים-שלושה ומעלה, בטח לא אחרי פגישות בודדות.

אשריכן. אצלי ג'ננה מיד מהרגע הראשון

אני בכלל מסתכלת על העניין מזווית אחרת: סרטים הוליוודיים ושאר דימויים תרבותיים (בכלל לא מהאזור הגיאוגרפי שלנו!) כמו הסרט הזה בדיוק מייצרים אצלנו בראש תסריטים של רומנטיקה ומערכות יחסים שאין להם שום קשר למציאות, ובעקבות הנרטיבים האלו אנחנו מפרשות את החיים שלנו ומייצרות דרמה בהתאם.
להגיג הזה הגעתי מסביב- חשבתי דווקא על סאגת ההיסטריה האחרונה שלי שנסבה סביב סיפור שהמצאתי וטיפחתי לעצמי על בגידה/משיכה של הזוגי למישהי אחרת. הסיפור הזה עשה לי כמובן רע מאוד, אבל לא הפסקתי לספר אותו לעצמי באינספור דרכים.
מתישהו פתאום ראיתי את זה מבחוץ. והבנתי שהנרטיב שסביבו בניתי את הסיפור הוא נרטיב קלאסי של סרטים אמריקאיים ובכלל לא קשור למציאות שלי. (כמובן שאני עושה עבודה על מה בדיוק בתוכי זקוק ובוחר בסיפור הזה וכו')