עברנו דירה ונשארנו בבית

בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

זהו, אני פותחת דף בלוג. מתכננת את זה כבר המון זמן. מעניין כמה זמן אחזיק מעמד.

לפני שלושה שבועות עברנו ממדינת אינדיאנה שבארה"ב למדינת ג'ורג'יה הדרומית והחמה. הטמפרטורות לא בשמיים בדר"כ, אבל הלחות בלתי נסבלת - מתחילים את הבוקר עם 95 (!!!!) אחוזי לחות.
לפני כמעט שנתיים, כשרק הגענו לארה"ב, הילדים התחילו ללכת לגן לשלוש שעות כל פעם. אני זוכרת שבאחת הפעמים הראשונות הסתכלתי על השעון בשעת צוהריים, כשחזרו מהגן, ונבהלתי: מה אני אעשה איתם כל כך הרבה שעות עד הערב??? בשבוע האחרון בילינו בבית את רוב הזמן (בהקשר ללחות הבלתי נסבלת), לפעמים ימים שלמים בלי לצאת מהבית. לא הרגשנו איך הזמן עובר, לא טיפסנו על הקירות, לא רצינו לברוח לשומקום..... איזה כיף!
אנחנו לומדים לחיות יחד. להתחשב, לחוש במצבי הרוח של האחר, לכבד. נשמע טריויאלי? לא לנו.
אנחנו עובדים על זה, וזו תחושת הישג נהדרת.

למדתי לא להתערב במריבות של הילדים. גם אם הצעקות רמות, גם אם יש צרחות עד השמיים ואני יודעת שהם מכים זה את זה, למדתי לשמור מרחק. בדרך הקשה אומנם, הבנתי שהתערבות שלי עושה רק רע, ולא משנה מה אני אגיד. ראשית, אני נשארת רגועה וזה חשוב. לא רבתי עם אף אחד. שנית, לא פעלתי לטובת צד א' ונגד צד ב'.
הילדים לומדים שאני לא צד במריבות שלהם, ולא משתמשים במריבות ביניהם כדי למשוך את תשומת לבי, למשל.
ודבר אחרון - היחסים ביניהם חוזרים למסלולם תוך דקות ספורות אם אני לא מתערבת. הם חוזרים להיות החברים הכי טובים והאחים הכי אוהבים כאילו לא כיסחו זה לזה את הצורה לפני דקותיים. מדהים.

מה אנחנו עושים כל היום? בעיקר קוראים ספרים, והרבה. בספריה העירונית אפשר לשאול ספרים וסרטים בלי הגבלה. עכשיו יש לנו בבית 20 ספרי ספריה (באנגלית) ועוד הרבה אחרים בעברית. וגם משחקים - הרבה משחקי דמיון. אני לא משתתפת בדרך כלל, אבל השבוע איתי מצא בסלון איזו שמיכה והחליט שעושים מחנה בסלון. יאללה, מחנה. פרשנו את השמיכה על הרצפה, והלכנו למלא צידנית בכל טוב. לא היה כל טוב בבית, אז ארזנו קופסה עם ירקות וחטיפי גרנולה. אה, וגם מים עם קרחומים. אז מה אם נשארים במזגן? אם מחנה, אז עד הסוף.
אחרי שסיימו לאכול, איתי רצה שאקרא לו סיפור. הוא לא הסכים פשוט לגשת למדף ולהביא ספר, אלא ביקש שניסע לספריה. מה, לא ידעתם שיש ספריה במחנה?
הבאנו מפה, הוא הראה לי בדיוק איך מגיעים לספריה, הושיב אותי על מושב הנהג באוטו (אחרי שחגרתי אותו בכיסא שלו....), ואז נזכרנו שאין מפתחות. הלך להביא מפתחות. נסענו לספריה, הוא ניווט עם המפה. בסוף בכלל לא קראנו סיפור......

משחקי הדמיון של הילדים כוללים גנבים ושוטרים, חתולים וכלבים, אימהות ותינוקות, מוכר בדוכן גלידה וזה שבא לקנות.....
(אתמול המוכר שאל את הקונה אם הוא רוצה לקנות גלידה עם צבעי מאכל... :-D גם זו דרך להתמודד עם מאוויים בלתי מסופקים)

אנחנו מקבלים המון קטלוגים בדואר. זאת ירושה מהדיירת הקודמת. המשווקים חכמים ואחרי שם הנמען כתוב תמיד "או הדייר הנוכחי", וכך הדוואר מכוסה, ואני לא יכולה להגיד לו שזה לא בשבילי. :-/ תמר ביקשה שלא אזרוק את החוברות לפח נייר, כי אפשר לעשות איתם ויטראז'. (היא התכוונה לקולאז' (-: ). אחרי יומיים היא התיישבה, אירגנה לעצמה כל מה שצריך (על מגש, כמו משרתת, כדבריה) ויצרה יצירות.

לפעמים הילדים מתיישבים ליד השולחן הקטן שלהם, מוציאים חוברות מהמדף ומתחילים לעבוד.... אני צריכה להתערב בזה פחות. אני משיגה בהתערבות בדיוק את ההיפך ממה שאני רוצה להשיג. אני יודעת להגיד שכל ילד ילמד לכתוב בקצב שלו ולקרוא מתי שירצה או יצטרך.... אם תהיה לו מספיק חשיפה והזדמנויות. אבל כשאני ליד תמר שכותבת מספרים בכתב ראי, אני מתנהגת במורתיות האופיינית לי, ואני שונאת את זה. בסיטואציה הזאת אני לא סבלנית כמו שאני רוצה להיות. אני כן מנסה לחשוב מה ילדה בכיתה א' אמורה לדעת, איך היא אמורה לבצע... ואני נלחצת והציפיות עולות. מעניין שעם איתי אני לא ככה, וז נכון לגבי הציפיות שלי מהם גם בתחומים אחרים, אקדמיים בעיקר.
אשמח לשמוע את דעתכם. {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

סליחה אם זה לא ברור מהפתיחה: אנחנו בבית, לא הולכים לגן (וגם לא לבית הספר).

<בלה עדיין מתקשה להגיד קבל עם ועדה 'אנחנו בחינוך ביתי'> (-:
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

תתחדשי, אחותי.
שמחה לשמוע שהולך טוב. העברתי לינק לאסנת, היא כבר בשבוע 23, ונראה לי שתשמח להיות איתך בקשר. (בלי קשר לבטן). סיפרתי לה קצת ממה שעובר עליכם.

נשיקות לכולם
לוטם_מרווני*
הודעות: 3987
הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי לוטם_מרווני* »

איזה יופי, נהנית לקרוא, תמשיכי.
>בני כמה הח'ברה?>
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

איזה יופי, נהנית לקרוא, תמשיכי.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

איזה כיף שיש לי אורחים! (-:

בני כמה החבר'ה?
תמר כמעט בת שש ואיתי בן ארבע וקצת

טוב, צריך לדבר על זה: אין לנו פה חברים. (בדידות בחינוך הביתי .... אני יודעת, אני לא לבד בסירה. זה קשה בעיקר בחו"ל כנראה). נכון שעברנו רק לפני פחות מחודש, אבל העניין מטריד. אתמול תמר אמרה לי - עדיין אין לי פה חברים. )-:
האמת היא שעוד כשבאנו לכאן לחפש בית, היא שאלה: יש לנו פה חברים? לי וליובל נצבט אז הלב. אז גם עלה הנושא של החינוך הביתי, כי היא שאלה לאיזה גן הם ילכו. מאז היא העלתה כמה פעמים את האפשרות של גן כדרך למצוא חברים, וכבר חשבנו יחד, אני והיא, על הרבה דרכים אחרות למצוא חברים, מלבד גן..... אבל אף אחת מהדרכים עוד לא התממשה.
מעניין שדברים אחרים שיכולים להישמע אטרקטיביים בבית ספר, בכלל לא עולים לדיון.... אולי גם בעיניה הם לא אטרקציה. |יש| (בכל זאת, נדמה לי שבית ספר הוא מושא נפשו של כל ילד, לא?! ברור שזו השפעה של החברה, שנוטעת בילד שעולה לכיתה א' את התחושה שהגיע לאיזה שיא בחיים שלו. עד לא מזמן היה לי קשה להכיר בזה שאף פעם כבר לא אלווה את בכורתי לכיתה א' ביום הראשון ללימודים...... /-: השתחררתי מזה והתחושה הפכה להקלה גדולה מאוד. הנה, עוד נקודה למה היה לי הרבה יותר קשה להתחיל בזה אם היינו בישראל - כי מזמן היא היתה נשבית בסיפורי בית הספר והיו נוטעים בה את תחושת הגדולה שעולה לכיתה א'....).

סליחה אם קצת מבלבל...תמר ילידת אוקטובר, ובישראל היא אמורה ללכת לכיתה א', אבל כאן היא נחשבת בגן חובה, כי השנתונים בנויים אחרת. אבל מאידך, גן חובה בארה"ב נמצא בתוך בית הספר. אז הולכים לגן בבית הספר.....

<בלה תוהה כמה שנים ייקח לה להשתחרר מחישובי גיל בית ספר ושיבוצי כיתות.....>
<הנה, היא גם מדברת בשנים שלמות. אולי זה ייקח דווקא שנה ושלושה חודשים ועוד יומיים??? דא!!>
יו_יו_בקנדה*
הודעות: 242
הצטרפות: 11 ספטמבר 2005, 08:12
דף אישי: הדף האישי של יו_יו_בקנדה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי יו_יו_בקנדה* »

היי בלה
איזה יופי! שמחה לשמוע שטוב לכם.
את כותבת נפלא.
לנו יש תוספת חדשה וקסומה למשפחה וקוראים לו עפרי! איזה כייף!!!
אין כמו המתיקות הטהורה של תינוק דנדש...
מקווה להמשיך ולקרוא כאן.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

מצחיקולה. לא ידעתי שככה את כותבת....
המון אהבה
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

יו יו - טוב לראותך! ומליון ברכות ללידה ולהתחדשות. תהנו מעופרי ומהשילוב בין השניים. {@

לא ידעתי שככה את כותבת....
גמני לא.... ;-)

איתי אומר: את יודעת מי אמר שהוא אוהב דגים?
  • מי?
  • הדולפין
  • כן, למה?
  • כי הוא אוהב לאכול אותם.....
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

איתי מסתכל במפה של הישראל, ומאתר את הכינרת.
אימא, את זוכרת שהיינו בכינרת? את ואבא ואני ותמר?
זוכרת
והיו שם הצוללים האלה.
??????? צוללים? לא זוכרת. (לא זוכרת שם אף אחד חוץ מאיתנו.)
כן, אלה שצללו עם הראש במים והוציאו דגים.
(אולי הוא לא מתכוון לאנשים.......?) אה, הציפורים האלה. אתה מתכוון לטבלנים ששחו שם......
כן, הציפורים האלה!

יש לאיתי זיכרון מופלא לפרטים קטנים. למדנו כבר שאסור להתווכח איתו, גם אם לא ברור לנו על מה הוא מדבר. בסוף נבין... גם יש לו תפיסה מרחבית מצוינת. השבוע הבנתי בזכותו איפה אני נמצאת, כשנסענו מכיוון חדש, ולקח לי רגע יותר ממנו כדי להתאפס.

מתקלחים ביחד, אני והוא.
איתי: אימא, למה יש לאישות ציצי?
אימא:כדי שיוכלו להניק את התינוקות שלהן. אחרי שיולדים תינוק יש חלב בשדיים, וזה מה שתינוקות אוכלים. הם יונקים.
איתי: אה, כמו......
אימא: מי??? (מחכה לדוגמא של איזה תינוק שאנחנו מכירים)
איתי: איך קוראים לאלה שגרים בצפון?
0-:
אימא: אורי ויהל? (גרים בחיפה. סוג של צפון)
איתי: לא, אלה שיש להם בית על העץ. (ע"ע זיכרון לפרטים קטנים) <מנסה לחשוב מי עוד גר בצפון......>
אימא: אה, אתה מתכוון לרותי וחן? (הן באמת גרות בצפון! ובאמת יש להן בית על העץ!)
איתי: כן, גם חן יונקת מאימא שלה. (הכל הוא זוכר, הכל הוא קולט. בסדר הפוך, בעצם)

<עולם ומלואו - מזהה את הדמויות??? ;-) >
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

חושבת שכן. אבל למה רותי וחן? (לא מה שהייתי בוחרת)...
היום כשלקחתי את עולמית לגן החדש (כן, כן, בקיבוץ מתחילים לפני הראשון...) חשבתי עליך ועל מה שכתבת שלא תלווי את תמר לכתה א'.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

עשיתי מעשה, והקמתי קבוצהשל משפחות חינוך ביתי שתיפגש פעם בשבוע.
פתאום נפל לי האסימון, שאני יכולה להקים בעצמי את מה שחסר לי. למי אני מחכה?

הופתעתי ממידת ההיענות. כבר לפחות חמש משפחות נוספות הביעו התעניינות ונכונות.
כמובן שידעתי על הקבוצות של החינוך הביתי עוד קודם, אבל רק אחרי שקראתי בשבוע שעבר את הבלוג של אור-לי ברלב בהארץ, פתאום קפצה לי האפשרות הזאת. שלחתי מייל לכל רשימת התפוצה של המחנכים מהבית כאן באזור, והתגובות האוהדות מיהרו להגיע!!! איזה כיף! |יש|

האמריקאים, קשה להם סתם להיפגש ולהעביר ביחד את היום, לתת לדברים לזרום. הם מחפשים תוכנית מסודרת, פעילויות מתוכננות. ניסיתי להיכנס לראש שלהם, אבל בטח לא התכוונתי להכריח אף ילד להשתתף.
לשמחתי, פגשתי אתמול אחת מהאימהות, שכבר פגשנו לפני שבועיים בפעילות אחרת (כנראה שיש לנו הרבה במשותף, כי כבר פעמיים נפגשנו בפעילות טבע כלשהי....), והיא מיד ידעה את השם שלי, מהאימייל הזה ששלחתי! פשוט ניחשה שזו אני! (המבטא שלי בטח עזר לה לחזק את ההשערה.....) (-:
בקיצור, היא מאוד בעד סתם להיפגש, לשחק ולזרום עם מה שמתחשק לעשות. מאוד עודד אותי לדעת שיש גם אמריקאים כאלה. :-P
עדכונים בקרוב {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

יש!!!
ביום רביעי הבא, הקבוצה נפגשת בפעם הראשונה. תחושת מסוגלות עצמית אדירה!

היום עשינו טיול גשם לא מתוכנן. יצאנו למרכז הקניות הקרוב, ובדרך התחיל גשם. כשהוא הפך למבול היינו ליד תחנת כיבוי האש. שערי הכניסה לכבאיות היו פתוחים, אז נכנסנו לתפוס מחסה. חיכינו וחיכינו שיירגע הגשם, ראינו את המגלשה שהכבאים גולשים בה, ראינו חלק מהציוד שלהם..... כשנחלש הגשם יצאנו. בהתחלה איתי קיטר כי הגשם באמת קצת מטריד ולא נעים, אבל אחרי דקה ורבע הוא הפסיק לקטר וכל הדרך עד החנות הם צהלו בשלוליות. גם את הדרך חזרה עשינו בגשם. התוכנית היתה לקחת אוטובוס, אבל ויתרנו.

{@ {@

בלי קשר אבל בעצם עם: מחר נכין חלות לשבת. אין כאן חלות, אז צריך להכין. בחיים לא אפיתי חלות וגם לא לחם, ואני שונאת להתעסק עם שמרים. אני יודעת שזה לא מסובך, אבל יש לי איזה מחסום פסיכולוגי מהחיידקים הנושמים האלה. ואם כבר אז כבר, קניתי קמח מלא (לראשונה בחיי!!), שיהיו חלות בריאות. חוצמזה, גם זרקתי השבוע סיר אלומיניום שכבר הרבה זמן אני לא חברה שלו. השלב הבא - להפסיק לקנות שימורי טונה. (-:

שבת שלום
עיר_ואם*
הודעות: 59
הצטרפות: 12 פברואר 2006, 14:22

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עיר_ואם* »

תתחדשי על הבלוג (-:
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אהלן חברות
החלות בתנור, מריחות עד קצה הרחוב.

תמר: אימא, אני רוצה שיהיו לי כאן חברים יהודים.
אני: למה דוקא יהודים?
תמר: כי אפשר לדבר איתם עברית
אני: אה, את מתכוונת לישראלים?
תמר: כן
אני: אני מבינה, גם אבא ואני רוצים חברים ישראלים. (בבלומינגטון היו לנו לא מעט, כאן עדיין לא מצאנו.... רק שמענו שיש כמה. אבל בלי ילדים קטנים)

תמר: ישראל היא ארץ מאוד חשובה.
אני: למי היא חשובה?
תמר: לכל האנשים בעולם
אני:כן, היא באמת חשובה להרבה אנשים. את יודעת למי, למשל?
תמר: ליהודים. לא, בעצם לישראלים....
(בעצם גם וגם)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

נסענו לטייל. סתם מסלול משעמם, אין מה לראות, קצת מים זורמים בנחל, יער רגיל כזה.
אפילו לא היה חם מדי (רק לאבא, בעצם) והיה באמת נעים: לא רבנו, הקשבנו, השתדלנו, ויתרנו, גייסנו עוד קצת סבלנות..... הרגשה נהדרת.
אתמול היה לנו יום מתיש, אולי כי היינו בבית והילדים לא מצאו את עצמם. היום היה תיקון מצוין.
{@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

שמחה שהאתר חזר מהחופשה. מקווה שנהניתם בפארק הירדן. (-:
עלינו עוברים ימים מלאים חוויות.
ביום ראשון, לפני שבוע, הילדים הלכו לראשונה ל- Religious school. זה בסך הכל שעה וחצי של פעילות, בכיתות לפי גילים. הסיבה שהצעתי לתמר להשתתף זו הסיבה החברתית. דרך לבלות עוד קצת זמן בשוע על ילדים אחרים. לאיתי בכלל לא הצעתי, לא חשבתי שירצה, אבל הוא אמר שהוא גם רוצה (חשב שהסקול הוא במבנה של בית הספר שאנחנו רואים בשכונה שלנו, ומאוד התאכזב לדעת שזה בבית הקהילה.) ולהפתעתי הרבה נפרד ממני בקלות, בלי להניד עפעף, ובילה עם המדריכה שלו בנעימים. רוב הזמן הוא היה ילד יחיד בקבוצה, מקווה שיהיו יותר בהמשך.
בכלל, הילדים התנהגו במקום הזה, בבית הקהילה, כאילו נולדו שם או משהו. לא נצמדו אליי, הלכו לבד לשירותים (בדר"כ מבקשים שאבוא איתם במקומות חדשים), ואני לא יכולה שלא לחשוב שזה נובע מהביטחון שהם קיבלו בחודש וחצי שאנחנו ביחד. אולי אני ממציאה. ;-)

השבוע נפגשה קבוצת המשפחות אצלנו בבית. בשבוע שעבר משפחה אחרת אירחה, אבל הגענו רק אנחנו, למרבה האכזבה. כתבתי מיילים אישיים למי שהביעה התענייננות בהתחלה, הזמנתי אלנו, והגיעו ארבע משפחות! איזה כיף! היתי בעננים מההצלחה המסחררת. הרגשה נפלאה של הצלחה ושל עשייה חשובה למען עצמי. |יש|
היו תשעה ילדים, בני 3 עד 12. הם השתוללו יחד, בכדור ותופסת, ומחבואים. רצו בכל הבית (לא הפסיק לרדת גשם כל היום! סתיו כזה) אמרתי לאחת האימהות שזה המראה שראיתי בעיני רוחי: שכל הילדים, הקטנים והגדולים, משחקים יחד. או עושים משהו אחר יחד, לא משנה.
שמתי לב, שזו הפעם הראשונה שאני רואה את תמר משחקת עם ילדים גדולים ממנה בהרבה שנים, ושבעצם היא כמעט אף פעם לא פגשה ילדים גדולים כל כך... אולי רק בבית הקהילה היהודית בבלומינגטון. היא הנכדה הבכורה, וגם לחברים שלנו אין ילדים גדולים ממנה בהרבה. אחת האימהות אמרה, שילדים בחינוך ביתי פתוחים יותר לשחק עם ילדים בגילים שונים (הבעיה כמובן עם אלה הקטנים ממך...), לעומת ילדים בחינוך רגיל שממודרים לבני גילם. ידעתי את זה תיאורטית, אבל זו היתה המחשה נהדרת.

אתמול, בהקשר אחר, תמר אמרה: אני יכולה להיות חברה של ילדים גדולים ממני גם! זה נפלא, בעיניי, ההכרה בערך עצמה כמי שיכולה להתחבר עם גדולים ממנה. לי יש עד היום איזה מין מורא מאנשים מבוגרים ממני. :-/ נשמע אבסורדי, אני יודעת. ויהיה נהדר אם אפשר יהיה לחסוך את זה ממנה.

חוצמזה, שמתי לב שכבר שבוע לא שמעתי מהילדים שלי את הצירוף 'משעמם לי'. הם פשוט למדו כנראה להעסיק את עצמם, או יותר נכון יהיה לומר - למצוא לעצמם עניין מבלי להיות תלויים בגורם חיצוני שישעשע, יבדר, יגיד מה לעשות....

יש עוד, יש עוד.... תמר שופעת רעיונות ליצירה (כבר שלושה ימים אנחנו עמלות על הכנת פאזל מציור שגזרנו מלוח שנה, הדבקנו על קרטון, ציירנו את חלקי הפאזל מאחור ועכשיו גוזרות), זוכרת מה היא רוצה לעשות, זוכרת רעיונות שהיו לה. כאילו עצם העובדה שהזמן שלה לא מנוהל ע"י מישהו אחר מעבירה את מלוא האחריות אליה, והיא נוהגת בהתאם. היא גם מקבלת את הדחייה של משהו שהיא רוצה לעשות כי היא יודעת שגם מחר הזמן שלה יהיה שלה במלואו, אז לא נורא אם זה נדחה...
אתמול בספריה היא הפתיעה אותי. היא רצתה לחפש ספרים של סופרת אחת שקראנו ספר שלה שמצא חן בעינינו. לפני שיצאנו מהבית היא בדקה את שמה של הסופרת, זכרה את האות הראשונה של שם המשפחה, ורצתה לחפש אותו בספריה. הייתי בשוק. לפני חודשיים היא לא היתה לוקחת יוזמה כזאת. טוב, היא גם גדלה בלי קשר לחינוך ביתי... כנראה. (-:

חוצמזה, אחרון חביב, הוצע לי להתחיל ללמד מהבית. הוראה מרחוק, באינטרנט. אני עוברת את ההדרכה של החברה כבר כמה שבועות, והנה זה בא! קצת מלחיץ, אבל משמח מאוד. {@
נסיכת_השום*
הודעות: 547
הצטרפות: 17 פברואר 2005, 14:05
דף אישי: הדף האישי של נסיכת_השום*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נסיכת_השום* »

איזה כיף לקרוא אותך!
את נותנת לי הרבה השראה!
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

גמני בקוראים, כרגיל. נורא רציתי להזמין אתכם ליומולדת של עולמית. חבל שאתם כל כך רחוקים....
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

כן, גם לנו חבל. )-:
גם תמר ילידת תשרי כידוע, בסוכות ימלאו לה שש. בתוכנית לנסוע לבלומינגטון לסופש, ובינ השאר לחגוג לה שם יומולדת בחברת חברים. בשלב כלשהו של התוכניות היא אמרה שהיא לא רוצה לנסוע לבלומינגטון, אלא רוצה לחגוג עם סבא וסבתא בישראל. עוד )-:

חזרנו עכשיו מה- Religious School
אני מאוד אמביוולנטית כלפי המוסד הזה. זה מחזיר אותנו מאוד חזק לסיטואצית הגן שהכרנו ונטשנו. קבוצות גיל, לוח זמנים, נכון ולא נכון,.... לא הכל רע כשלעצמו, כנראה שאני לא יציבה עדיין מספיק בחינוך הביתי, וחוששת מפלישה של השפעות זרות כאלה. כאילו השעה וחצי בשבוע הזאת תטרוף אותנו ותחזיר אותנו לחיק מערכת החינוך. |-:
האמת? עכשיו אני מבינה. קצת צורם לי שהילדים כל כך מתלהבים מהמסגרת הזאת, ציפו לזה כל השבוע, כאילו רע לנו בבית. הייתי מעדיפה שהם יתייחסו לזה בשוויון נפש. טוב, ברור שזה לא קשור לכמה טוב לנו בבית....
נראה שהם ימשיכו ללכת. בשביל החברה, בשביל האנגלית, בשביל להיות מחוברים לקהילה היהודית. בשבוע הבא יש מסיבת ראש השנה... גם זה חשוב לנו. {@
מרבי*
הודעות: 8
הצטרפות: 07 יולי 2005, 17:31

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי מרבי* »

שלום יקירים,
קוראת את מה שאת כותבת ומאוד נהנת.
הברכה המקסימה שלכם הגיעה היום, תודה.

שנה טובה לכולם
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אגב ראש השנה.... קיוויתי שמישהו יזמין אותנו לסעודת החג. לא יודעת למה קיוויתי, ממי ציפיתי ועל סמך מה בדיוק. לא בדיוק יש לנו פהחברים, ליתר דיוק אין לנו פה חברים, רק כמה מכרים. אבל גם מכרים אפשר להזמין, לא? אולי לאמריקאים יש משמעות אחרת לראש השנה ולסעודת החג.....
למדתי שיעור מאוד חשוב. מעין המשך למה שלמדתי בקשר לעשייה למען עצמי. היום, בשיחה עם יובל, שאלתי - מה נעשה? נזמין את עצמנו למישהו או שנהיה בבית? ויובל הציע שנהיה בבית ונזמין מישהו אלינו. ואז הבנתי: גם אנחנו יכולים! אז מה אם אנחנו פה פחות מחודשיים? במקום לראות את ראש השנה כחג קצת עצוב כי אנחנו רחוק מהמשפחה ואפחד לא הזמין אותנו, נזמין אלינו, נציין את החג בדרך שלנו!
אגב, זה מה שעשינו בפסח בסופו של דבר. לא רצינו ללכת למשפחה שהזמינה אותנו, הם אמריקאים לא בסגנון שלנו כל כך (קרובי משפחה רחוקים, למען האמת) והחלטנו לייסד מסורת של ליל סדר אצלנו בבית. היו לנו ארבעה אורחים ישראלים, והיה נ-פ-ל-א!! בדרך שלנו, עם התכנים שיובל בחר להביא, עם תוספות שהאורחים הוסיפו כל אחד מהעדה שלו - היה מיוחד ושמח.
שנה טובה! {@ {@ {@ {@ {@ {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אהלן מירבי, איזו הפתעה! (-:
שנה נהדרת ומלאת סיפוק לכולנו!

מתגעגעים מאוד {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ברוכות הבאות, אלודאה ונסיכת השום. וברוכים הנמצאים.... {@

היה לנו יום קשה (טוב, לא הכל ורוד......) בבוקר היינו במפגש משפחות בפארק, והיה נחמד, אם כי קצת מפוזר.... פחות אינטנסיבי מאשר בבית של מישהו. עכשיו אני צריכה לעבוד קשה כדי לארגן את המפגש הבא כי אפחד כמובן לא התנדב לארח.... אני לא רוצה לארח אצלנו כל הזמן כי אני רואה שקשה לאיתי להיות בתפקיד המארח לעתים קרובות מדי, בעיקר כשיש הרבה ילדים. הוא מוצף, לא מוצא את עצמו, לא מוצא אותי.... (-:
כשחזרנו תמר התחילה להתפרק. היא סיגלה לעצמה התנהגות בכיינית צווחנית משתוללת שלא היכרתי קודם, ואני מאוד מקווה שזה סימפטום למעבר שקשה לה כל כך, ולא משהו שיתקבע. היא לא מוכנה לקבל חיבוק או שום דבר, צריך רק להתרחק ממנה. זה נורא קשה לי. )-: בעיקר בלתי נתפס אצלי הפער בין הילדה שיכולה להיות כשהיא נרגעת, לדמות המופרעת שיוצאת ממנה ברגעים אחרים. מפחיד. S-:
בדיוק אמרתי אתמול לאחת האורחות שהיו כאן (שכחתי לספר לכם שהזמנו שני זוגות חצי ישראלים לקפה ו |עוגה| ) שזה המעבר הראשון האמיתי עבור הילדים, כי כשעברנו מישראל לארה"ב הם היו קטנים ממש (4 ושנתיים), והסתגלו די בקלות. עכשיו השארנו לא רק משפחה שנורא מתגעגעים אליה בישראל, אלא גם חברים בבלומינגטון... לא פלא שהיא מתפרקת. באמת נורא קשה. |אוף|

אחר כך היא צרחה שוב כי לא היו לדעתה מספיק מנות לארוחת צוהריים.... |-: אחר כך אני כבר לא זוכרת מה היה. זה כל כך מתיש.
לפחות הם הלכו לישון ממש ממש מוקדם היום. הם היו זקוקים לזה כנראה.
מחר אנחנו נוסעים לסיור במחלבה לא רחוק מכאן, סיור שאירגנה אחת האימהות בקבוצת החינוך הביתי האזורית. (סיורים בצפון ג'ורג'יה סתאאאאאאם).

אבל היה גם קינוח מתוק ליום הקשה. בארוחת ערב איתי לא הסכים לאכול את ערימת טבעות המלפפון שארגן לעצמו בצלחת. זה נורא מרגיז, בעיקר כי כל מלפפון עולה כאן בערך דולר (!!!), וגם כי שאלתי אותו כמה פעמים אם הוא יאכל את זה, והוא אמר שכן. הוא התחיל לילל קצת, אני התחלתי לכעוס עוד קצת, ותמר לוחשת לי מהצד: "אימא, אל תשכחי שצריך לחפש פיתרון...." :-] |תמר|
בסוף היא הציעה לו לקחת חלק מהמלפפונים שלו, ובא לציון גואל.
יו_יו_בקנדה*
הודעות: 242
הצטרפות: 11 ספטמבר 2005, 08:12
דף אישי: הדף האישי של יו_יו_בקנדה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי יו_יו_בקנדה* »

היי בלה,
רוצה לאחל לכם שנה טובה ומתוקה!
כל הכבוד על הדרך האמיצה והנכונה. את כותבת נפלא.
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

שנה טובה בהחלט
ד"ש ונשיקות לכולם.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אוי, ימים קשים ועמוסים.
יום עסל יום בסל, ממש ככה. היום דוקא יום נפלא, יום חינוך ביתי אמיתי. נינוח, פורה, רגוע, עשיר, עצמאי, יוזם.... הספקתי אפילו להיכנס לשיעור וירטואלי ליותר משעתיים והילדים המקסימים שלי התנהגו פשוט למופת, העסיקו את עצמם (בלי יותר מדי טיוי ומחשב) ולא הפריעו בכלל.
אנחנו מתמידים בשינון העיקרון שלכל בעיה יש פיתרון, אם רק מנסים למצוא אותו. וזה עובד, ממש ככה. מה שבעבר היה מסתיים במריבה, כעסים ורגשות לא בריאים, מסתיים עכשיו בחיוך ןבהרגשה טובה אם רק משקיעים עוד טיפ טיפה מאמץ. שווה לנסות. (-;

אתמול נסענו לאטלנטה הבירה, שעה ורבע לכל כיוון, למסיבת ראש השנה לילדים ישראלים. באטלנטה ופרבריה יש מלאנתלפים ישראלים, מעורר קנאה ממש. לא יכלו להעביר חלק לפה? התלבטתי אם לנסוע, ויובל החכם שלי אמר - אם את נוסעת כדי למצוא חברים, אל תיסעי. אז הנמכתי ציפיות, נסענו בשביל המסיבה וגם מצאנו חברים. נו טוף, בערך. (-: כשכבר נגמר הכל, על הספסל בכניסה למרכז הקהילתי המפואר שלהם, התחילה לדבר איתי אישה חביבה, אימא לשתי ילדות... ישראלית כמובן. החלפנו טלפונים, מקווה שניפגש עוד.
ילד בוכה, אמשיך אחר כך.

ותודה לכן, עולם ומלואו ו יו יו בקנדה על האיחולים - שתהיה שנה נהדרת, טובה באמת.
טליה_אלמתן*
הודעות: 3831
הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי טליה_אלמתן* »

מתחילים את הבוקר עם 95 (!!!!) אחוזי לחות.
איכס. אלוהים ישמור! לבי לבי לכם...

האמריקאים, קשה להם סתם להיפגש ולהעביר ביחד את היום, לתת לדברים לזרום. הם מחפשים תוכנית מסודרת, פעילויות מתוכננות
רוב הישראלים שבבית הם יותר בראש של "חינוך חופשי", ובאמריקה זה הפוך. מעניין למה.

(אין לנו אינטרנט בבית כבר שבועיים, אז רק עכשיו גיליתי את הדף :-))
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אלוהים ישמור! לבי לבי לכם...
טוב, זה כבר לא כל כך נורא וכבר יותר משבועיים לא הדלקנו מזגן בכלל כי ממש נעים רוב הזמן. הוקל לנו, לפחות מהבחינה הזאת.

רוב הישראלים שבבית הם יותר בראש של "חינוך חופשי", ובאמריקה זה הפוך. מעניין למה.
תמי גלילי שגרה לא רחוק מכאן האירה את עיניי שכאן בדרום של ארצות הברית, רוב המחנכים מן הבית הם נוצרים אדוקים במידה זו או אחרת, או לפחות נוצרים מאמינים, מה ששונה מאוד מהצפון המשוחרר יותר. לכן כאן רוב האנשים מחנכים עם תוכניות וספרים והישגים, שיעורי תנך ומבחנים.

איתי רצה לספר ליובל על חד-אופן שהיה במופע במסיבת ראש השנה. הבחור שהופיע רכב עליו קצת, ומבחינת איתי זה היה אחד השיאים. אבל הוא שכח את המילה חד-אופן (כי לראשונה שמע אותו בשבוע), אז במקום זה אמר 'רוכבן'. (-: אני אוהבת שהוא ממציא מלים. |רעיון|

בנסיעה הארוכה מאינדיאנה לג'ורג'יה המצאתי משחק שבו אני מספרת לתמר סיפור והיא אומרת תרגיל על סמך הסיפור ופותרת אותו.
למשל: סבתא אפתה עשר עוגיות, באו חמישה נכדים וכל אחד אכל עוגיה אחת...... והיא אומרת: עשר פחות חמש, שווה.....
עד עכשיו איתי לא השתתף במשחק הזה, רק לפעמים היה זורק לחלל הרכב כל מיני מספרים. שיחקנו אותו בדרך מאטלנטה השבוע, ואתמול איתי הפתיע אותי והודיע לי שעכשיו הוא מספר סיפור ואני צריכה להגיד תרגיל..... הוא ציטט כמעט במדויק את הסיפור שסיפרתי לתמר לפני יומיים, אבל זה לא העניין. ריגש אותי שהוא לקח את הרעיון לידיים שלו. (-8
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

שכחתי לכתוב שפגשנו אתמול זוג ישראלים נחמדים מאוד בארוחת ערב החג (בסוף הזמינו אותנו, והיום באים אלינו חברים אחרים, ומחר אנחנו נוסעים לחברים אחרים באטלנטה), ועושה רושם שעוד ניפגש....
חוצמזה, קבוצת משפחות החינוך הביתי לא מתרוממת לצערי. שלחתי מייל לכולן, שבע אימהות, שאלתי מי מוכנה לארח בשבוע הבא. אין תגובה. אף אחת. כולן דוממות.
טוב, כנראה שהציפיות שלי היו גבוהות מדי. לא בטוח שגם בארץ כל אחד מוכן לארח בביתו אנשים שהוא לא ממש מכיר. וכאן כנראה שזה ממש רחוק מהמקובל עליהן. נצטרך להתפשר בינתיים על מפגשים בפארקים שונים, אולי עם העמקת ההיכרות הן יסכימו לארח.
חוצמזה, מפריע לי שכאילו הן עושות לי טובה או משהו שהן באות, כאילו רק לילדים שלי חסרה חברה. לא מתעניינות, לא מציעות רעיונות, לא מבינה אותן. |אוף|

חג שמח ושנה נהדרת. יש לנו הרבה על מה לעבוד במסגרת המשפחתית. (())
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

רוצה למסגר את היום הזה, ואם אפשר גם לשכפל אותו. אפשר? /-:
טוב, אז רק לבקש שכן יירבו!!!

אכלנו ארוחת בוקר, עשינו כביסה, שאבנו אבק מהתקרה, הכנו סלט פירות, קראנו ספרים, תמר הכתיבה לי שיר שחיברה ואני כתבתי (בעצם שניים....), אכלנו ארוחת צוהריים, לא זוכרת מה היה באמצע, הלכנו לקרוא לשכנה שתבוא לשחק איתנו, ועכשיו יש לתמר חברה סופסופ!!!!!! מסתבר שבבית מולנו יש משפחה בחינוך ביתי |יש| . הקטע הוא שהם לא גרים כאן כל הזמן, אלא באים מדי חודשיים שלושה כל פעם לחודש אחד. אבל לא נורא, בעוד כמה חודשים הם עוברים לכאן באופן קבוע!

קיבלתי היום מייל מחברה, שמספרת על תחילת השנה של שלושת ילדיה במסגרות השונות. הגדולה התחילה כיתה א' והימים הראשונים עברו בבכי, בבוקר ובערב. השני הולך לגן שיש בו מהומות בין ההורים לגננת בגלל כל מיני אי הסכמות..... והקטנה במעון חדש שעוד מנסים להתרגל אליו, וגם הצוות לא מכיר בו אחד את השני..... אני לא שופטת (מזכירה לעצמי כל הזמן), רק שמחה שהחוויות שאלה הן לא מנת חלקי. תודה.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

קיבלנו כרטיס שנה טובה, ובו כתוב ברור וגדול (על שלטים שמחזיקים בני הדודים/אחיינים שלנו) : שנה טובה ומתוקה. איתי עומד ליד המקרר וקורא בקול. שאלתי אותו קצת על כמה אותיות, ואז הוא אמר: בואי נכתוב את זה. בוא, אני מתלהבת, ומחפשת בעיניי עט או עיפרון... אבל איתי התכוון לכתוב במגנטים על המקרר, וכבר הוא מחפש בין האותיות שין ונון והא.... וככה, לאט לאט הוא כתב שנה טובה ומתוקה!!! נדרשה לו המון סבלנות, בדרך הוא למד את האות וו, למד מה זה סימן קריאה.... :-] מאז הוא ניגש את המלים שלו ומסדר אותן כמה פעמים ביום, מוודא שאף אות לא ברחה לה לשומקום....
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

יש לי עניין עם המחשב של הילדים. אנחנו יותר בבית, אז יוצא שהם יותר ליד המחשב. לפעמים יותר מדי. אתמול אמרתי להם - יאללה, די עם המחשב, לכו לשחק במשהו אחר. תוך שנייה תמר מצאה לה ערכת יצירה שנשכחה מזמן בארון המשחקים............איתי מצא משחק צוללות, וקרא לי לבוא לשחק איתו.... הופתעתי מכמה פשוט שזה היה.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

תמר התחילה לכתוב את ספר הטלפונים שלה, עם מספרי הטלפון של חבריה (בעברית). לאט, אבל בטוח. היא כותבת שנות טובות, מכתבים אחרים... כל מה שאפשר! בשבוע שעבר כתבה שמות של שני ספרים ששאלנו מהספריה (באנגלית).
נעמדת ליד המחשב שלי, בדיוק קיבלתי אימייל מהגננת שלה לשעבר. בואי, אני קוראת לה, ולוקחת אוויר להקריא לה את המכתב... לא מספיקה למצוא את ההתחלה שלו, והיא כבר קוראת במקומי.... :-P
היא ילדה מקסימה, אני כל כך נהנית להיות איתה. זה תענוג מזוקק לראות את הפלא הזה שצומח ממנה. המחשבות, הרעיונות, טוב הלב שבה, האהבה, צורת הביטוי שלה, העושר המילולי שלה.... איזה כיף.
היא שאלה אותי - אימא, איך את יודעת מה השעה או כמה זמן עבר אפילו אם אין לך שעון?
כי אני מרגישה את זה.
אה, כאילו יש לך שעון בגוף.

רוצה להגיד שגם עם איתי כיף, אבל כיף אחר. (-;
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אה, והקבוצה... אתמול שוב נפגשנו בפארק, ובאו ארבע משפחות, כולל אותנו. זה נחמד, אבל שתיים מהן היו חדשות, ואחת לא יכולה להתמיד כי הם גרים רחוק. מה ששימח אותי זה שבבוקר לפני שיצאנו, התקשרה אחת האימהות שהיתה בפגישה אצלנו בבית לפני שבויעים, התנצלה שלא תגיע, אבל הזמינה אליה הביתה בשבוע הבא. היא ביקשה קצת לסנן ולא להזמין את כל מי שהיה בפגישה בבית שלנו, כי היא לא הרגישה בנוח עם ההתנהגות של הילדים הגדולים שלהם, שקצת השתוללו. לי זה לא הפריע, אבל זכותה.
קצת נמאס לי לנסות לקלוע ללוח הזמנים ולשאר ההעדפות של כל העולם ואשתו, שמצידו לא עושה הרבה כדי לפעול למען אחרים.... אז נראה שנתגבש לנו קבוצה של חמש משפחות שמתסדרות יחד, וזהו. לא צריך יותר מזה. באופן כזה אני כבר רואה שאין להן בעיה להזמין אליהן הביתה כי יודעים את מי מכניסים הביתה.
<טופחת לעצמי על השכם>
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

לפני חודש בערך חברה אמרה לי בטלפון: תראי, שבעוד כמה שבועות תרגישי אחרת לגמרי. זה היה אחרי שקיטרתי כמה אנחנו מרגישים בודדים ומנותקים, לא הכרנו כאן אפחד.
מדהים , כמה היא צדקה. איך היא ידעה?? (-; ממש עולם אחר. גם בזכות הקבוצה המתגבשת, גם בזכות השכנה הנחמדה, Dana, שביליתי איתה השבוע בוקר שלם בשיחה לבבית ומעניינת, אחרי שאפינו יחד לחמניות נהדרות שהילדים צרו מבצק... מתחילה להיות תחושה של בית. (-:
תמר כבר מציינת שמות של חברות שיש לה פה. {@
ספינה_טרופה*
הודעות: 203
הצטרפות: 24 נובמבר 2004, 17:59

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ספינה_טרופה* »

יש לי עניין עם המחשב של הילדים. אנחנו יותר בבית, אז יוצא שהם יותר ליד המחשב. לפעמים יותר מדי
זה מזכיר לי משהו שקראתי פעם, לגבי טלווזיה (אבל זה נראה לי היינו הך) עד כמה הטלווזיה פשוט מנוונת את המח, יש בה המון גירויים בזמן קצר, באופן שהמח לא יכול באמת לקלוט ולכן הוא עובר למצב פאסיבי.
המסקנה היתה לא לתת לילדים להיחשף לטלווזיה לפני גיל 8!!!
הופתעתי מכמה פשוט שזה היה. זה סימן טוב... יפה לראות.
מתחילה להיות תחושה של בית. נשמע ממש כיף.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

חשבתי השבוע, בעקבות דברים שקראתי בספר 'בלמידה מתמדת', שאנחנו באמת לא משתמשים בבית בפועל ללמוד על הטיותיו. פשוט לא נחוץ לנו כנראה. ודווקא אז תמר אמרה: עכשיו אני כבר לא יכולה ללמוד יותר מתום ומובי, כי נעלם לנו הקישור לאתר שלהם...... (תום ומובי הן דמויות מצוירות - ילד ורובוט - שעונים על שאלות שילדים שואלים כביכול בכל מיני נושאים. בבריאות, מדע וטכנולוגיה, הסטוריה, חברה.... עשרות או אולי אפילו מאות סרטוני אנימציה. הילדים יכולים להיות מרותקים לזה שעות. הם חוזרים על סרטים שהם כבר ראו כמובן.... ובאמת לומדים מזה המון! אל דאגה, האתר נמצא.)
אני מנסה לחשוב למה היא משתמשת ב ללמוד דוקא בהקשר הזה - האם היא מרגישה שהיא לומדת שם הרבה? אולי זה פשוט ידע מרוכז יותר יחסית לדברים אחרים שזורמים בחיים? סתם, מעניין.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

תמר: אני רוצה ללכת לבית ספר. 0-:
  • למה?!
  • כי בבית ספר לומדים לקרוא ולכתוב ואני רוצה ללמוד לקרוא ולכתוב. s-:
אני לא זוכרת אם הראיתי לה שהיא יודעת לקרוא ולכתוב גם בלי בית ספר, או שאולי ניסיתי לזהות את הצורך שלה... לא זוכרת. מה שאני כן זוכרת, זה שהגענו לדבר על הצדדים הפחות נעימים של בית ספר, כמו (היא אמרה) לשבת הרבה זמן במקום אחד, ולהכין שיעורי בית... אני לא הוספתי כלום. בעצם, מאיפה היא יודעת את כל זה?! /-: אני בטח לא סיפרתי לה! טוב, כנראה מתום ומובי... (-: מאז הנושא לא עלה שוב.

היום המחשב שלהם מכובה. אני כבר קצת מצטערת שיש לילדים מחשב משלהם, כי בצד היתרונות של השליטה המתפתחת (מאוד) שלהם בכל מה שקשור למחשב, הם נשאבים אליו כמו אל מגנט בכל פעם שהם רואים אותו, או לשנייה המחשבה שלהם מוסתת ממשהו אחר, ו.... הופ! הם ליד המחשב עם העכבר ביד. המממ, מה אפשר לעשות עכשיו? למי נציק בסקייפ? מה נקשקש על דף word חדש?
כיבוי המחשב זה הפיתרון שמצאתי. כנראה שהוא לא ממגנט כשהוא מכובה. לפחות כדי להדליק אותו הם עוד מבקשים רשות... בדרך כלל.
/-:
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

ואני ממוגנטת לבית שלך...
נפלא לקרוא איך אתם משתנים וצומחים עם החינוך הביתי.

אני לא שופטת (מזכירה לעצמי כל הזמן), רק שמחה שהחוויות שאלה הן לא מנת חלקי
גםאני :-)

שנה נפלאה ופוריה,
ממני.
מיכל_צמות*
הודעות: 1233
הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי מיכל_צמות* »

שנה נפלאה ופוריה מצטרפת לברכות.
אני מהקוראות השותקות כאן. אוהבת לקרוא אותך. שתהיה לכם שנה נפלאה ומדהימה בבית המדהים והמכיל שלכם.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

טוב שבאתן, אני תמיד שמחה לאורחים. תישארו לקפה? ;-)

המסקנה היתה לא לתת לילדים להיחשף לטלווזיה לפני גיל 8!!!
ספינה, שכחתי לכתוב לך תודה על התזכורת הזאת. קראתי את זה כבר מזמן, ונטיתי לשכוח.... התוכנית היא להיפרד מהטלויזיה לתמיד כשנחזור לארץ.
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

גם אני ממשיכה לקרוא... ולהנות..

לומדת ממך הרבה...

התוכנית היא להיפרד מהטלויזיה לתמיד כשנחזור לארץ.
יש תוכניות כאלה?
טליה_אלמתן*
הודעות: 3831
הצטרפות: 21 ינואר 2005, 21:41
דף אישי: הדף האישי של טליה_אלמתן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי טליה_אלמתן* »

איזה כיף לשמוע על הההשראה של ה"שנה טובה" :)
וגם משמח לשמוע על המשפחה ממול! מדהים!
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

יש תוכניות כאלה?
רגע, מה נראה לך, שאנחנו פה לתמיד? אין סיכוי.
היינו חוזרים אתמול אם היתה לבן הזוג משרה בישראל, אבל בינתיים נכון יותר להישאר פה ולקדם את הסיכויים למשרה בעתיד. כמה שיותר מהר! ממש מיצינו את החוויה האמריקאית ואנחנו כל כך מתגעגעים.... )-:

גמר חתימה טובה
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

כמה שיותר מהר! ממש מיצינו את החוויה האמריקאית ואנחנו כל כך מתגעגעים....
מאחלת שזה יקרה בקרוב ממה שנדמה לכם...

ואולי אם תגידי מה האיש עושה מישהו כאן אולי יוכל לעזור עם משרה בארץ..
עולם_ומלואו*
הודעות: 702
הצטרפות: 20 פברואר 2005, 20:31
דף אישי: הדף האישי של עולם_ומלואו*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עולם_ומלואו* »

גמר חתימה טובה. מזל טוב ליומולדת ותהנו בטיול!
גם אני נהנית לקרוא אותך, לפעמים לא מאמינה שזו את....
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ואולי אם תגידי מה האיש עושה מישהו כאן אולי יוכל לעזור עם משרה בארץ..
תודה, פו. (())


מזל טוב ליומולדת ותהנו בטיול!
רגע רגע, את מקדימה את המאוחר.... (-;
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

הילדים שמו בסלון דיסק של עבודה עברית (מס' 3, אם שאלתם), וקופצים על המזרון החדש של תמר לצלילי המוסיקה. איזה כיף!
שאלתי ב- mailing list של החינוך הביתי האזורי איפה אפשר לקנות מיטה יד שנייה לתמר, כי המזרון שקנינו לה לפני שנתיים כבר ממש ממש קטן לה. היא גולשת ממנו בלילה. /-:
אחת הציעה למכור איזו מיטה שיש להם בזול, אחת סיפרה על איזו חנות, ואחרת הציעה לתת בחינם מיטה שיש להם! בחיי, ככה סתם, פשוט.
אז היום הם הביאו את המיטה אלינו! חינם כולל הובלה. D-:

סיפרתי לאבא שלי, אז הוא מיד שאל אם הם יהודים... יש לו איזה קטע כזה. מילא.
תמר נורא רוצה לראות משהו במחשב, ואני מעדיפה שיהיו כמה שפחות ליד המחשב שלהם, אז אני צריכה לפנות את שלי. עדיף ככה.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אני מוצאת שזה נורא מעניין ומאוד מרחיב אופקים לחיות בחברה רב לאומית כמו החברה האמריקאית. אנחנו חיים - גם קודם באינדיאנה וגם כאן בג'ורג'יה - בערים אוניברסיטאיות שמגוון הלאומים בהן גדול עוד יותר... אולי. בעצם בכל מקום בארה"ב יש אנשים מכל העולם..... לא יודעת.

מה שרציתי לספר זה על שני ספרים שלקחנו השבוע מהספריה. אחד מספר את סיפור כיפה אדומה בגרסה המקסיקנית, ומשולבות בו מלים בספרדית, בצורה גאונית שמאפשרת להבין את הפירוש שלהן בקלות. למשל:
'I am going to visit my grandmather, said Izabel
And where does your Abuela live

(נו, אז איך אומרים סבתא בספרדית?)

בסוף כיפה אדומה מבינה שזו לא סבתא שלה עם העיניים, האוזניים והשיניים הגדולות, ובהברקה של רגע שופכת לגרונו של הזאב את רוטב הצ'ילי והטמלי שהביאה לסבתה, והוא בורח בצרחות :-D והסבתא, אם תהיתם, בכלל היתה בחצר האחורית בסיאסטה שלה.....

הספר השני הוא על יום אחד בחייה של בחורה, סוזט, שמתפרנסת מהכנת קרפים ברחבי פריס, בה היא מתניידת עם עגלת הקרפים מעוררת התיאבון שלה. בכל עמוד יש מילה או שתיים בצרפתית, עם צילומים מפריס, ומפה של המסלול שסוזט עוברת - גני הטולרי, מוזיאון הלובר, וכו'.
בסוף, מצורף כמובן מתכון להכנת קרפים!!! בטח שניסינו, מה השאלה בכלל? יצא מצוין, אגב. (-8
גיסה_חיפאית*
הודעות: 2
הצטרפות: 03 אוקטובר 2006, 17:01

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי גיסה_חיפאית* »

אני מסתכלת כל יום לראות אם כתבת משהו... מצטרפת למתגעגעים ומצפים.
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

בטח שניסינו, מה השאלה בכלל? יצא מצוין, אגב
אז תביאי מתכון (אם אפשר בעברית....הצרפתית חלודה מעט...)

בון סואר א'יזראל :-)
ספינה_טרופה*
הודעות: 203
הצטרפות: 24 נובמבר 2004, 17:59

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ספינה_טרופה* »

היינו חוזרים אתמול אם היתה לבן הזוג משרה בישראל, אבל בינתיים נכון יותר להישאר פה ולקדם את הסיכויים למשרה בעתיד.
טוב לשמוע.

בינתיים מעניין לקרוא על החיים שם. לא גרתי שם כבוגרת, וזה מעניין רק לספוג אווירה קצת שונה.

אז תביאי מתכון (אם אפשר בעברית.... מצטרפת כמובן לבקשה למתכון
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

גיסה חיפאית, ברוכה הבאה. אני מודה שלקח לי רגע להבין מי את /-: .... אולי כי עוד אפעם לא כיניתי אותך בשם גיסה. הגיע הזמן, אה? (-:

ראשית, אני חייבת להגיד שהתגובות שלכן משמחות אותי נורא. ממש כיף לי להיכנס לראות את התגובות, לפחות כאילו אני מדברת בטלפון עם כל אחת מכן. ;-) זה נותן לי הרגשה נהדרת שאני לא לבד, וזה נהדר. תודה. (())

אז תביאי מתכון
שנייה לפני שאתן רצות למטבח אני רוצה לצנן את ההתלהבות. קרפ צרפתי זה בעצם פנקייק דק, או חביתיות דקות... נדמה לי, אבל האמת היא שאפעם לא ניסיתי להכין את האחרים, אז אני לא בטוחה. יש דף ועט? הנה זה:

שתי ביצים
1 כוס חלב
1 כוס קמח רגיל
1 כף חמאה מותכת
כף סוכר
קורט מלח

מקציפים ביצים במזלג או במקצף ידני, מוסיפים חלב, מערבבים.
מוסיפים קמח, מערבבים לקבלת בלילה חלקה.
מוסיפים חמאה מותכת, סוכר ומלח.
מחממים מחבת, מורחים מעט חמאה או מרגרינה. יוצקים מהבלילה למחבת בערך חצי מצקת (תלוי בגודל המחבת, תראו כבר בעצמכן), ובזריזות, לפני שמתקשה, מסובבים את המחבת כדי לפזר את הבלילה על פני כל המחבת (או כמה שמספיק.....).
מטגנים על חום בינוני-גבוה כשתי דקות, עד שהשוליים משחימים ומתרוממים בקלות מהמחבת.
בספר כתוב להפוך, למרוח את הממרח האהוב, לטגן כדקה נוספת ואז לקפל פעמיים- לחצי ואז לרבע, ולהגיש.
אנחנו הפכנו אומנם אבל רק לרגע, כי זה כבר היה נראה לי מוכן, ומיד הוצאתי לצלחת, וכל אחד מרח לו מה שהוא רצה.

בתיאבון!!!! ספרו איך יצא. (-:
ענבל*
הודעות: 311
הצטרפות: 06 פברואר 2002, 10:42

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבל* »

הי בלה, קוראת אותך וזה כייף...
נשיקות לכל החברה
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אהלן ענבל, כיף שאת פה. {@
דיברתי לא מזמן עם חברה, אם לארבעה. היא ניסתה כבר מזמן להבין למה אנחנו מתכוונים בחינוך ביתי, עוד לפני שהתחלנו בעצם. עכשיו שזה כבר מתממש מדי יום ביומו, דיברנו שוב ותיארתי לה קצת מה אנחנו עושים - משחקים, יוצאים לקניות, ממציאים איזו יצירה, קוראים סיפור, מבשלים משהו.....
כנראה שנפל לה האסימון, אז היא אומרת: 'אה, כאילו אתם כל הזמן בחופש'!!! D-: כן, אנחנו (כמעט) כל הזמן בחופש.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

היום בערב אנחנו נוסעים צפונה לאינדיאנה, לבלומינגטון, העיר שבה גרנו שנתיים. עשר עד 12 שעות נסיעה. /-: נגיע מחר בבוקר....
אומנם אנחנו פה רק חודשיים, אבל זה מרגיש הרבה יותר. חלק מהחברים שלנו שם לא ראינו מתחילת הקיץ כי הרבה מהם נסעו לישראל בתחילת הקיץ וחזרו אחרי שאנחנו כבר עזבנו... המון התרגשות.
בשבת יש לתמר יומולדת! |עוגה| |מתנה| |בלונים| |עוגה| |מתנה| |בלונים| |עוגה| |מתנה| |בלונים| |עוגה| |מתנה| |בלונים|
היא נולדה בסוכות, בחג הראשון. לא תכננו לציין את יום ההולדת שלה לפי התאריך העברי, ואת של איתי אנחנו מציינים לפי הלועזי, אבל זה יוצא כל כך יפה וחגיגי, שקשה להתעלם מזה.... וגם השם שלה, תמר, מתקשר לחג, וככה היא גם זוכרת מתי יום ההולדת שלה. (-:
אז בשבת נחגוג לה יומולדת צנוע עם כמה חברים בבלומינגטון, ומחר (שישי) היא תחגוג בכיתה שלה בגן.
גן? מה גן?! אתם לא בחינוך ביתי?! S-:
זה רק ליום אחד. תמר ביקשה ללכת לגן כשנבוא לבקר ואיתי כמובן הצטרף לחגיגה. אני מאוד מבינה אותם, לגן שלהם היה תפקיד מרכזי בקליטה ובהשתלבות שלנו בקהילה היהודית בעיר והביקור לא יהיה שלם בלי לבקר שם. האמת? גם אני מתגעגעת. זה מקום נהדר.

אז ניקינו את האוטו, שאבנו והברקנו, מוכן לנסיעה. כמעט כל הבגדים ארוזים, כנ"ל ציוד יום ההולדת. כל השאר עדיין לא, אבל יהיה בסדר.
נשתדל להספיק לראות הרבה מאד אנשים ביומיים וחצי, אני מקווה שנהנה ולא נסיים עם הלשון בחוץ מרוב ריצות....
{@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@

חג שמח ונסיעה טובה,
להתראות בשבוע הבא. {@
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

'אה, כאילו אתם כל הזמן בחופש' ברור, הרי בגלל זה יצאנו לחינוך ביתי ;-)

נסיעה מהנה ויומולדת שמח!
גיסה_חיפאית*
הודעות: 2
הצטרפות: 03 אוקטובר 2006, 17:01

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי גיסה_חיפאית* »

נשיקות מאיתנו לילדת היומהולדת וסעו בזהירות!
אלודאה_בלבן*
הודעות: 942
הצטרפות: 13 ספטמבר 2005, 00:47
דף אישי: הדף האישי של אלודאה_בלבן*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אלודאה_בלבן* »

הקרפים יצאו אחלה!
תודה |אייקון של משפחה נפוחה מאוכל|
נשוי_לסוציולוגיה*
הודעות: 12
הצטרפות: 09 אוקטובר 2006, 21:52
דף אישי: הדף האישי של נשוי_לסוציולוגיה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי נשוי_לסוציולוגיה* »

קראתי עכשיו כל מה שנכתב פה בחודש וחצי האחרונים, וזה מרגיש כאילו באנו להתארח אצלכם בג'ורג'יה - פתחת לי חלון אל עולמכם המרוחק. כשכתבת על בלומינגטון, שגרתם בה שנתיים, פתאום הבנתי כמה זמן אתם לא פה )-: שנתיים שחלפו כל כך מהר, עם כל כך הרבה חוויות, בשני קצות העולם.

בהרבה מובנים, נשמע לי שאתם מנסים לעשות את הנון-סקולינג שלכם כמה שיותר קרוב לאידיאל החינוך שאת ואני גדלנו עליו, למרות שאימא בוודאי תתכחש, תכחיש ותטען שהכל הפוך על הראש. אבל הרעיונות הבסיסיים של סקרנות, חוויה והתנסות, למידה משותפת, דוגמא אישית, יחסים פתוחים, הצגת שאלות וקבלת תשובות הם-הם האידיאל בהתגלמותו בעיניי, ולפחות בחוויה שלך הם קיימים ונוכחים. מהצורה שבה את משקפת את תמר ואיתי, נראה שגם אצלם.

כמו כל שינוי דרך חיים - מזון, אמונה, מקצוע - גם נון-סקולינג נשמע כבחירה שדורשת תעצומות נפש גדולות להתחיל בה ולהתמיד בה, בעיקר משום שהיא (לכאורה?) שונה ממה שהורגלנו אליו, ומהדרך שבה התרגלנו לחשוב על עצמנו ועל הילדים שלנו ועל המשפחה שלנו. (מחשבה: ואולי לא צריך תעצומות נפש; אולי זאת הבנה שמגיעים אליה כי היא מה שנכון לנו?) זה שינוי מאוד יסודי מאיך שאני הורגלתי כנראה לחשוב על משפחה וחינוך, ולכן נשמע לי מאיים, קשה, מפחיד.

הבחירה לדבר על השינוי, שבדיעבד היא בחירה ממש מתבקשת אצלך, מצטיירת לי עכשיו גם כחלק אינטגרלי מהנון-סקולינג שלכם. ברור שמדברים על זה, הרי מדברים על הכל, לא?!

את באמת באמת כותבת נפלא, שוטף, שובה לב, בהיר וברור, קולח, ואלוהים יודע שאני לא מחלק מחמאות כאלה בקלות, לצערי... אני ממש נהנה לקרוא מה שאת כותבת ואיך שאת כותבת. נראה לי שמצאת תחליף (או תוספת) למכתבים ארצה שלא נשלחו.

שאלות: מכיוון שהאוריינות בביתכם כה מתקדמת, האם תמר או איתי שמו לב שאת כותבת עליהם? האם הם יודעים שאת כותבת עליהם?

אני אשמח לשמוע עוד על בן הזוג, ואיך הוא משתלב בנון-סקולינג, למרות שהוא המון שעות במעבדה (גם אתם בסוג של מעבדה, בעצם... D-:

מתגעגע המון-המון ((-))
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

חזרתי.
אז נסענו לאינדיאנה, היה נהדר, והיינו צריכים לחזור. דווקא החזרה לכאן לא היתה קשה כמו שחשבתי שתהיה לנו. אומנם הייתי קצת לא מאופסת היום, אבל הילדים, שמההתפרקות שלהם חששתי, היו כרגיל.
רק שבארוחת ערב תמר אמרה שהיא היתה רוצה להישאר עוד בגן שלה, ומעניין מה הם עשו שם היום.... היה לה ממש כיף בגן שלה ביום שישי. כתבתי את זה כבר? היתרון הבולט בלעבור לג'ורג'יה הוא היכולת להתחיל בחינוך ביתי בקלות בלי לתלוש את הילדים מהחברה המוכרת של הגן שלהם. זה היה קשה עד בלתי אפשרי לעשות את זה בבלומינגטון.

היה נהדר. כל כך התגעגעתי לתחושה של להיות בין חברים, להרגיש בנוח, לדבר עברית ולא רק עם בני ביתי.....
לפגוש עוד ועוד אנשים שאני אוהבת ושמחים לראות אותי..... להעביר שעות בשיחות זורמות, עמוקות יותר ועמוקות פחות. אוי, א-מחייה.
התארחנו אצל חברים ישראלים, שיש להם בן בגיל של תמר. אומנם היו קצת מריבות בין הילדים (הבנים בעיקר), אבל גם הילדים נהנו מהחברה, ומאז ומתמיד אנחנו מרגישים אצלם בבית, כך שהיה ממש כיף.
בלי לתכנן דווקא (לעומת כמה פגישות כן מתוכננות שהיו לי/לנו), ביליתי איזה תשע שעות מופלאות עם שתי חברות, אחת מהן המארחת שלנו, והשנייה פשוט קפצה 'אלינו' לבקר. אנחנו שלישיה שהתהוותה בשנה האחרונה, בבלומינגטון, ויש ביננו משהו מאוד נעים, פתוח, נוח וזורם. שיחה פה, שיחה שם, תוך כדי הכנת ארוחת ערב, או רחיצת כלים, בין לבין מקלחים ומשכיבים את הילדים לישון...ונשארים לשבת עד אמצע הלילה. אושר גדול.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

לעתים קרובות בביקור שלנו עלה נושא החינוך הביתי. זה שינוי מאוד מהותי שאנחנו עוברים ודיברנו על זה הרבה. אני מגלה, ולא בהפתעה, שמאוד קשה לי לשוחח על זה ולהציג את האני מאמין שלי מבלי להרגיש שאני מבקרת את בן השיח שלי, או שופטת...
יובל אומר שהבעיה היא שאני מנסה לשכנע אחרים בצדקת דרכי. לצערי הוא צודק, גם בזה שהוא אומר שכדאי להפסיק בהקדם, כי זה לא יכול להועיל. /-:
אני חוששת שאני עלולה להרוס יחסים עם חברים שלי אם לא אשים לב לדרך בה אני מתבטאת. {@
ענבל*
הודעות: 311
הצטרפות: 06 פברואר 2002, 10:42

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבל* »

הי בלה, ברוכים השבים, יופי שהיה לכם כייף ומזל טוב לתמר. עלינו דווקא עבר שבוע קשה בנכר - וירוס בטן שעבר את כולנו אחד אחרי השני ו...איבדתי עדשת מגע...
ועכשיו שאלה לנושא הדף (נשאל באמת כדי להבין) - את כותבת שלתמר היה שם כייף בגן (או שזה היה כייף רק בביקור עכשיו?) ובעצם לא ממש כתבת (אני חושבת) למה החלטת לעבור לחינוך ביתי, אשמח אם תפרטי בהקשר הזה (של האם לילדים היה או לא היה טוב בגן והאם היה קשר בין זה להחלטה) את לא חייבת אם לא בא לך כמובן!!! וד"ש ליובל!
ספינה_טרופה*
הודעות: 203
הצטרפות: 24 נובמבר 2004, 17:59

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ספינה_טרופה* »

בתיאבון!!!! ספרו איך יצא.

היום היתה הזדמנות ראשונה להכין (אחרי שצפינו מרותקים בהמלטת הבית של החתולה החדשה שאימצה אותנו, פירטתי אצלי).

יצא טעים מאוד. תודה
כמעט כולם השתתפו בהכנה.
השניים הראשונים יצאו בצורות מוזרות, אח"כ תפסנו את הפרינציפ.
מפתיע עד כמה זה קל (פחות משעת עבודה במטבח כולל ילדים), וטעים.
מתאים ליום התל"מ?
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

הקרפים יצאו אחלה!
תודה |אייקון של משפחה נפוחה מאוכל|
מקווה שהנפיחות ירדה קצת.... D-: שמחה שנהניתם.

יצא טעים מאוד. תודה
לבריאות, לבריאות. {@
השניים הראשונים יצאו בצורות מוזרות
איזה קטע, ברוסית יש משפט שסבתי שליט"א מצטטת מדי פעם, שבתרגום חופשי אומר - הבלינצ'ס הראשון תמיד יוצא עקום. ;-)

ענבל, מקווה שהתאוששתם. אין לך עדשות רזרביות? קנית כאן בניכר? זה יקר כמו לעשות כאן משקפיים?

למה החלטת לעבור לחינוך ביתי,
השאלה שלך הטרידה אותי כל היום, מאז שקראתי אותה בבוקר. כשלמדתי לתעודת הוראה, לפני תשע שנים, נחשפתי לראשונה לרעיון החינוך הביתי. היתה חובת קריאה של 'הילדים על הגבעה' (שאני נורא רוצה לקרוא שוב....) וזה נראה לי אז רעיון קסום, אבל אני מודה ששכחתי ממנו לכמה שנים, והאידאל המשפחתי-אישי שלי התעצב בצורת המיינסטרים, אולי עם נטייה קלה באופנה.

בהתחלה כשרק החלטנו, עוד הייתי עסוקה בלהתגונן (בעיקר ביני לבין עצמי) ולענות על השאלה למה להישאר בבית. אחר כך החלטתי לחשוב הפוך - תנו לי סיבות ללכת לבית ספר. למה ללכת לבית ספר? לגן?!
לתמר תמיד היה טובה בגן. אני חושבת שהיא מסוג הילדים שיהנו בכל מסגרת שבה תשימי אותם. אבל רק עכשיו אני רואה כמה היא יכולה לפרוח עוד יותר אם היא בבית. זה מדהים ומרגש. פורץ ממנה טוב לב שלא ראיתי אף פעם (אבל שמעתי על זה מהגננת שלה... /-:), היא מתעניינת במליון דברים, בכל מה שזז בערך, היא יצירתית.... איזה כיף שלא צריך ללכת ליום הורים כדי לשמוע כמה מקסימים הילדים שלי!!!

לגבי איתי הרבה יותר פשוט לענות על השאלה. אין לו מה לחפש במסגרת. כלומר הוא לא בנוי לזה. אני נזכרת בעצב בשנתיים האחרונות ובהתפרצויות הזעם שהיו לו מדי יום כמעט, בתגובות שלי.... והוא עוד היה בגן פתוח, בקבוצה קטנה.... הוא היה פורק בבית את כל התסכול על הקושי שלו להתבטא ולהבין מה קורה (בעברית הוא התחיל לדבר ברור רק בשנה האחרונה, ובאנגלית הוא מדבר מעט גם היום), את הקושי לעמוד בחוקים לא גמישים.

ההחלטה נבעה משילוב של כמה גורמים: ראשית, נחשפתי לרעיון בצורה מוחשית בזכות גיסתי שניהלה פורום חינוך ביתי, וכמובן בזכות באופן טבעי. המעבר לג'ורג'יה פשוט היה הזדמנות טובה להתחיל בזה, גם כי אין כאן גן יהודי, ומונטסורי נורא נורא יקר.
תמר אמורה כבר ללכת לבית ספר, ולזה אני פשוט לא בנויה נפשית. אחר כך גם הסתבר לנו שבתי הספר כאן הם ברמה נמוכה מאוד. לא מתאים לי לעמוד בדרישות שמציבה המורה, לנסות ללמוד את רזי מערכת החינוך האמריקאית על כל שגיונותיה והדרישות המוזרות שיש לה מההורים, לא רוצה להילחץ משיעורי בית שלא אני קיבלתי, לדאוג שיהיו לתמר חברים חדשים ולדבר בשביל זה עם אימהות שאני לא מכירה..... גדול עליי. לגמרי.
בסופש בבלומינגטון לקחתי את הבן של המארחים שלנו לבית הספר, וליוויתי אותו לכיתה. התהפכה לי הבטן שם, הרגשתי כל כך רע שם בפנים. עוד לא התחילו הלימודים, הילדים ישבו בכיתה וקראו ספרים. נופת צופים. אף ילד לא רץ במסדרון, לא נשמע שום קול. משהו כל כך לא טבעי למקום שיש בו מאות ילדים. בדרך לשם עמדנו איזה שתי דקות בפקק, והייתי כל כך בלחץ שהוא ייאחר!
בירכתי בלבי את מי שצריך, על שהמצבים האלה הם לא מנת חלקי. {@ תודה ששאלת (-:
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

רוצה לכתוב את זה כבר הרבה זמן כדי לזכור....
בפגישת המשפחות שהיתה אצלנו לפני ראש השנה, סיפרה לי אימא אחת שבשנה שעברה הם חגגו, ביחד עם משפחה נוספת (שגם היתה אצלנו באותו יום), את חנוכה במקום את חג המולד ואת פסח במקום את האיסטר. ביררתי ולא, הם לא יהודים. פשוט אהבו יותר את הטקסים 'שלנו' ונראה להם מעניין יותר. (-:
אחר כך סיפרתי שעוד מעט ראש השנה, והצעתי לה את אחד מלוחות השנה שלנו, בדיוק קיבלנו כמה בדואר. התנצלתי שהוא בעברית, אבל היא אמרה שזה מצוין כי זה יעודד אותם ללמוד עברית! D-:
נפגשנו לאחר שבוע בסיור למחלבה לא רחוק מפה, ובסוף הסיור הן אמרו שיש להן משהו בשבילי. תשמעו, הן הכינו לנו סלסלה מלאה בסמלים של ראש השנה - דבש ותפוחים, ושופר שאחד הילדים הכין מקרטון, וכרטיסי שנה טובה שהם הדפיסו מהאינטרנט, ועוגת דבש משובחת, ומגן דוד שהדביקו ממקלות של ארטיק... מדהים! כל כך התרגשתי, הייתי נטולת מלים. לא בטוחה שהצלחתי לבטא את ההערכה שלי באנגלית שבפי. לא הפסקתי להתרגש מזה כמה ימים אחר כך.... היא אמרה לי - "we just wanted you to feel welcome!"
הצליחו. {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

למדתי לא להתערב במריבות של הילדים. גם אם הצעקות רמות, גם אם יש צרחות עד השמיים ואני יודעת שהם מכים זה את זה,
ציטוט מתחילת הבלוג.
שמתי לב שהם כבר כמעט לא הולכים מכות. בתדירות נמוכה הרבה יותר. עכשיו אני מבינה שהיו לנו כמה שבועות של התאקלמות לא קלה, לכולנו. טוב שהיא מאוחורינו. גם התפרצויות הבכי והכעס של תמר נעלמו, היא הרבה יותר סבלנית, מתמודדת עם אכזבות הרבה יותר בקלות.... {@
פמיניסטית*
הודעות: 16
הצטרפות: 11 אוקטובר 2006, 11:33

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי פמיניסטית* »

אני יותר פמיניסטית מגיסה...

we just wanted you to feel welcome!"נורא, נורא מרגש!!


אני אשמח לשמוע עוד על בן הזוג
אני מצטרפת לקוראים להוציא את בן הזוג ומקומו מחוץ לצללים

פתאום שחשבתי על יובל עלו לי כל הגעגועים אליכם, הבלוג הזה גורם לי לתחושת קירבה מאוד גדולה. נשיקות לכולם.
ענבל*
הודעות: 311
הצטרפות: 06 פברואר 2002, 10:42

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבל* »

הי בלה, תודה על התשובה. כמו שאת מתארת לעצמך זה מאוד מעסיק אותי כי אני ממש לא יודעת מה נעשה כשנחזור עוד חודשיים לארץ והפספוס יהיה בן שנתיים בדיוק. מצד אחד אני כל-כך רוצה לעשות גם קצת דברים אחרים חוץ מלגדל אותו (מהרבה סיבות) ומצד שני אני כל-כך לא רואה אותו בגן... נראה לי שהוא יותר בכיוון של איתי כרגע, אני לא רואה אותו אוהב את זה (ובצדק כנראה...) ואני בכלל לא יכולה לדמיין לעצמי אותי משאירה ילד בוכה בגן שיתרגל...
בקשר לעדשות - יש לי בנתיים משקפיים (שאני דיי שונאת) ומקווה שבשבוע הבא כבר יהיו לי עדשות חדשות. נשיקות!
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אני מצטרפת לקוראים להוציא את בן הזוג ומקומו מחוץ לצללים
אמרתי לו את זה אתמול, והוא ענה לי שלו אין שום חוויות מהחינוך הביתי.... פשוט כי הוא לא ממש לוקח בו חלק. זהו, אמרתי את זה בצורה גלויה. עד עכשיו עוד ניסיתי להעמיד פנים כאילו הוא סתם לא כותב..... :-|

היה לנו היום מפגש של קבוצת המשפחות. היינו אנחנו ועוד שתי משפחות, אצל אחת מהן בבית. הפעם לא פרסמתי ברשימת הקשר של החינוך הביתי שמתקיים מפגש. כנראה שזו לא הדרך.....
אנחנו ארבע משפחות עכשיו, הקשר ביננו נוצר באמצעות הפגישות שיזמתי, אבל רק בזכות זו שאירחה אותנו היום, שאמרה שהיא רוצה להזמין רק כמה אימהות שהיא מכירה ולא את כל העולם, זה הצטמצם לקבוצה הקטנה. וזה ממש מבורך בעיניי כי לפחות עכשיו אני יודעת עם מי אני מדברת ויש על מי לסמוך.
החלטנו להיפגש פעם בשבוע בבית של אחת מאיתנו. הללויה!!!
החלטנו שחוצ מזה, ניפגש פעם בשבוע ביום אחר באחד הפארקים, ואז נפיץ את הבשורה לכל רשת הקשר של החינוך הביתי. ככה נרוויח מכל הכיוונים. למקרה ששאלתם, אני ממש מרוצה! :-]

אחרי הצוהריים נסענו לגן המשחקים הכי קרוב אלינו הביתה. הגן הזה הוא בעצם חלק ממרכז קהילתי שנמצא בתוך שכונה של כושים, שמקבלים מהמדינה דיור מוזל במרכז העיר, באזור טוב יחסית, במטרה להרחיק אותם מאזורי עוני. יש בעיר המון שכונות כאלה. אם אתם מתארים לעצמכם שיכון של עמידר, אתם טועים. זה דומה יותר לשכונת הצעירים באיזה קיבוץ - בתים חד קומתיים, בנויים מלבנים אדומות.

בקיצור, בפעם שעברה תמר הציצה לתוך המבנה הצמוד לגן משחקים, ולא נכנסה כי היו שם ילדים גדולים יחסית. היום, בדרך לשם, היא אמרה לי - אולי יהיו שם ילדים קטנים יותר ואני אכנס.... כשעברנו שם בדרך לגן משחקים עמדו בכניסה כמה סטודנטיות חביבות שהזמינו אותנו להיכנס. הילדים התלהבו והלכו לצבוע בכתום צלחות נייר כדי להכין מהן פרצופי דלעת. Haloween מתקרב....
איתי התלהב כמובן ממשחק הכדורגל-שולחן, זה עם המוטות שמסובבים ובועטים בכדור עם שחקני הפלסטיק... נו, איך קוראים למשחק הזה? |אוף|
הילדים נהנו מאוד, אני לא ממש מצאתי את עצמי שם. מזל שהיה לי ספר לקרוא. מזכיר לי מועדונית.... הילדים באים לשם להכין שיעורים, להעביר את אחר הצוהריים, יש שם חדר מחשבים, לפעמים איזה חוג, arts and crafts...... (נכון שזה נשמע יותר טוב מ'פעילות יצירה'?)

נדמה לי שתמר נהנתה לעשות משהו שמישהו תכנן בשבילה, פעילות מובנית כזאת.... כבר אמרה שהיא רוצה לבוא לשם מחר שוב. רציתי לכתוב שמזל שיש לנו תוכניות למחר, אבל אז חשבתי - למה מזל? ממה אני מפחדת? /-:
אני חושבת שצורם לי לראות את הילדים שלי נהנים מפעילות מתוכננת כזאת. הם הרי בחינוך ביתי, הם אמורים לסלוד מכל מה שיש בו 'ככה עושים', 'ככה צריך להיות', לא?! נראה כבר. (-:
הבחורה שעובדת שם סירבה לתת לאיתי לגזור בעצמו את חלקי הפרצוף של הדלעת. הצעתי את זה בקול, שיעשה איך שבא לו, זו הדלעת שלו. כנראה אסור להשתמש במספריים לפני גיל חמש.... אחר כך היא אפילו הדביקה את זה בשבילו. הוא רק בחר את הצורה של העיניים והאף.... >:( לו זה דווקא לא מאוד הפריע, הוא היה לחוץ לסיים ולהמשיך לשחק בכדורגל.... ;-)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ענבל - ממש כיף לי להיפגש איתך פה.
מי היה מאמין, לפני 10 -11 שנה, שנהיה שתינו בארה"ב, כל אחת בקצה אחר, ונדון בחינוך ביתי לילדינו מעל דפי אתר שעוד לא נולד אז.... (())

אני עוד חייבת תשובה ל נשוי לסוציולוגיה, אבל כבר אמצע הלילה כאן, וזה שוב יידחה.... {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

_בכלל אני מוצאת את עצמי שופטת, (לפעמים רק בלבי ולפעמים אני גם אומרת את זה, תלוי
בקרבה שיש לי לאותו אדם) אנשים אחרים (לא בדיוק שופטת, פשוט מראה להם דרך אחרת)
ושוב מרגישה לא פייירית עם אותם האנשים, הרי אני ראיתי את "האור" (בזכות האתר הזה
והאנשים המקסימים שיש כאן) והם לא.
לא רוצה שיחשבו שאני "יותר טובה מהם" "יודעת יותר טוב מהם" הרי עד לא מזמן הייתי
בדיוק כמוהם.
לא רוצה להרגיש כמו מסיונרית, אבל לפעמים זה ממש מתבקש אבל אז מסתכלים עליי
כאילו נפלתי מהירח._
אמא לשלושה מתוך החיים עם 3 ילדים בלוג
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ענבל יקרה, חשבתי עלייך היום. רציתי להזכיר (גם לעצמי) שיש המון דרכים לעשות גם קצת דברים אחרים חוץ מלגדל אותו , מבלי להכניס אותו למסגרת. את יכולה למצוא הרבה רעיונות וגם תמיכה כאן (יש קישורים מהדף):
נשים בחינוך הביתי

לכאורה הרווח שלנו כשהילדים בגן הוא רווח של זמן לעשות דברים אחרים, אבל ברור לי עכשיו שהמחיר הוא גבוה מאוד. מחיר שאי אפשר למדוד אותו בזמן. אני מספיקה עכשיו, עם שני ילדים בבית כל הזמן, לא פחות ממה שהספקתי בשנתיים האחרונות. פשוט התארגנות שונה. היתרון שלך הוא שאת לא צריכה להסתגל לשינויים של להשאיר אותו בבית, כי זה מה שאתם מכירים מאז שהוא נולד. (-:
ואל תשכחי שאפשר לנצל המון את הקירבה למשפחה. משהו שמאוד מאוד חסר לי כאן בניכר......

בדיוק השבוע חשבתי על זה, שבעצם המקצוע שעסקתי בו עד שנסענו הוא ייעוץ חינוכי. במשך שנים היתה לי מטרה לרכוש מקצוע ולא רק תואר ועוד תואר.... אוקיי, אז אני יועצת חינוכית, ביג דיל. אז במקום ללכת לעבוד ולטפל בבעיות של ילדים אחרים, ובו בזמן לשלוח את ילדיי לטיפולן של מחנכות אחרות, אני פשוט מקצרת את מעגל הגומלין הזה וחיה עם הילדים שלי! {@
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

היתה חובת קריאה של 'הילדים על הגבעה' (שאני נורא רוצה לקרוא שוב....) נכתב לפני יומיים בערך.
ממש כמעט סיפור קוסמי! היום הגיעה חבילה מה- in laws שלי (סתם, אני מתלהבת מביטויים מצחיקים באנגלית... מחמותי וחמי), ומה היה שם בפנים?!
נכון! הילדים על הגבעה!!!!
הצטרפות מקרים מדהימה, לא?! איזה כיף. {@
ספינה_טרופה*
הודעות: 203
הצטרפות: 24 נובמבר 2004, 17:59

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ספינה_טרופה* »

זה נקרא
twenty four hour phenonuma
בטח כתבתי לא נכון, לא בדקתי כעת במילון, הכוונה "תופעה" = פנומנה.
תופעת 24 השעות... (תרגום חופשי?) ואפשר להרחיב את זה גם ליותר.
הרעיון הוא מושג שחשבת עליו או דיברת עליו או שמעת אותו (באופן די אקראי ולא יומיומי) ופתאום את שומעת עליו שוב תוך זמן קצר.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ופתאום את שומעת עליו שוב תוך זמן קצר.
זה קורה לי מדי פעם באמת, לא ידעתי שיש לזה שם.

קרה היום אירוע הסטורי כמעט. טוב, אני מגזימה, אבל זה רק בגלל שאני מאוד בעניין של חינוך אורייני בעקבות כמה קורסים שעשיתי לפני כמה שנים, והנושא מושך אותי מאוד. לעניין: היום, לראשונה, איתי קישר אות לצליל שהיא מייצגת. הוא רצה לכתוב ליובל 'שלום אבא' במחשב, וידע בעצמו שזה מתחיל בשין, ואחר כך הצליח לשלוף את הלמד, וגם את המם הסופית. הייתי נורא גאה! :-]
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אחת* »

שלום,
אם הערתי לא מתאימה אנא מחקי אותה.
נשמע לי שהבת שלך זקוקה למסגרת, ואילו הבן - פחות.
למה שלא תנסי למצוא לה מסגרת שתתאים לה ותתן לה תחושה של סדר, שהיא כנראה מחפשת.
לא בי"ס חלילה S-: אבל אולי איזה חוג לפעמיים בשבוע או משהו כזה?
לא מנסה לחנך, פשוט חשבתי שאולי מרחוק רואים דברים שקשה לראות מקרוב
קרוטונית_מהמרק_הגדול*
הודעות: 8400
הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* »

אני חושבת שצורם לי לראות את הילדים שלי נהנים מפעילות מתוכננת כזאת. הם הרי בחינוך ביתי, הם אמורים לסלוד מכל מה שיש בו 'ככה עושים', 'ככה צריך להיות', לא?! נראה כבר
למה - מה הבעיה? :-) בשבילם זו הרי רק עוד אופציה, חלק קטן ממה שקרה להם באותו היום או באותו השבוע. הם ודאי לא ראו את זה כ"מסגרת" קבועה, או דמיינו את עצמם בה.
עיר_ואם*
הודעות: 59
הצטרפות: 12 פברואר 2006, 14:22

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עיר_ואם* »

טוב, יוצאת מהצללים. גם אני קוראת ונהנית...
צורם לי לראות את הילדים שלי נהנים מפעילות מתוכננת כזאת.

למה - מה הבעיה?

גם הבת שלי צריכה מסגרת מסויימת. אז במיתר היא הולכת לכל חוג סדנא ופרוייקט שיש. זה מה שטוב לה. הבן, לעומתה עושה רק מה שחייב במסגרת סדר היום, ובשאר הזמן פשוט מתרוצץ, חופשי ומאושר (באמת חופשי ובאמת מאושר, לא כביטוי).
עיר_ואם*
הודעות: 59
הצטרפות: 12 פברואר 2006, 14:22

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עיר_ואם* »

בקיצור אין אמורים . יש את תמר ויש את איתי. (וגם אותך!)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אחת, תודה על ההערה. היא לא מחפשת תחושה של סדר, היא ממש לא הולכת לאיבוד בבית. היא הולכת לחוג התעמלות פעם בשבוע, ואני לא רוצה כרגע עוד מרכיבים "לא גמישים" בלו"ז.

בקיצור אין אמורים
בשבילם זו הרי רק עוד אופציה, חלק קטן ממה שקרה להם באותו היום או באותו השבוע

קומ"ג ו עיר ואם , תודה רבה על הפרופורציות והתובנות הפשוטות. זה מאיר לי את הדברים באור הנכון. (-:
אורית_אוקו_ערוסי*
הודעות: 2401
הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי אורית_אוקו_ערוסי* »

הי.
תודה על ההזמנה.
באתי לבקר.
רק קצר הפעם, כי אין לי זמן.
קראתי את הפסקאות האחרונות.
רוצה רק להרגיע אותך שאני מכירה הרבה ילדים בחינוך ביתי שמאוד מאוד נהנים בפעילות יזומה ומובנית כמו חוגים.
בקבוצה אנחנו תמיד צוחקות על זה, כנראה מאותה הסיבה שאת מרגישה לא נוח עם זה... ;-)
הגדולה שלי מתמוגגת בחוגים כאלה. השניה פחות.
כל ילד והאופי שלו.
זה לא אומר שהיא "צריכה מסגרת". זה אומר שבגלל שהיא בבית היא יכולה באמת להנות מהחוג ש היא בוחרת להשתתף בו.
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

אורית, כיף שבאת. {@
ותודה על הדברים. לוקחת איתי כל מילה.
שבגלל שהיא בבית היא יכולה באמת להנות מהחוג ש היא בוחרת להשתתף בו
עירית_לוי
הודעות: 4246
הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי עירית_לוי »

רק לספר לך שמאז - סיימתי לקרוא, ושאני עוקבת בקביעות ובהנאה גדולה :-)
בלה_שנדמה_לה*
הודעות: 784
הצטרפות: 20 דצמבר 2005, 05:55
דף אישי: הדף האישי של בלה_שנדמה_לה*

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי בלה_שנדמה_לה* »

ושאני עוקבת בקביעות ובהנאה גדולה :-] (())

התחלתי לקרוא את הילדים על הגבעה, והפסקתי באמצע הפרק השלישי. הגישה המושלמת שלהם ממש מבלבלת אותי בשלב הזה של חיי. זכרתי את הספר הזה כל כך אחרת. טוב, הייתי במקום כל כך אחר..... בכלל לא זכרתי שהילדים הלכו לבית ספר. /-: הנחתי אותו על המדף, ואולי אחזור אליו פעם בעתיד....

ביחד עם הספר, הגיעה בחבילה תמונה של כמעט כל בני הדודים/אחיינים שלנו (מהצד של אבא) - שמונה במספר, יושבים על הספה. אתמול ראיתי שיד אלמונית סידרה כמה אותיות מעל פרצופי הילדים, ויצרה מהן משהו לא מובן, 'צוחמיד' או משהו כזה.
היום הסתבר שהיד האלמונית שייכת לתמר. היא בדיוק חיפשה ג' בשביל גיא (סתם המצאתי), וכך הבנתי שהאותיות הן בעצם האותיות הראשונות של שמות בני הדודים שבתמונה. (-:

המשפחה-בחינוך-ביתי שבבית מולנו עוזבת מחר חזרה צפונה לבית הקבוע שלהם. )-: מקווה שיחזרו בקרוב.... השבוע פגשנו אותם בספריה (כל כך מרענן לפגוש מישהו מוכר באיזה מקום.... זה חסר לי. לפעמים אני מחפשת פרצופים מוכרים סתם כך ברחוב S-: ),
אנחנו בחולצות קצרות, עומדות בשמש מדברות, והיא מספרת לי שבאילינוי, איפה שהם גרים רוב השנה, ירדו בלילה שני אינצ'ים של שלג!!!! בערך חמישה סנטימטרים. טוב, זה בכל זאת איזה אלף מייל צפונה מפה.....

בקשר אליה, שמתי לב בשבוע האחרון שאני אומרת לילדים 'לא נעים' לעתים קרובות. לא נעים להתקשר, לא נעים לבוא בלי שהזמינו אותנו, לא נעים להישאר הרבה זמן.... זה התחיל להטריד אותי, כי אני לא רוצה שיגדלו בתחושה של 'לא נעים' במה שקשור לקשר עם אנשים אחרים. חשבתי על זה, שזה נובע מהבדלי התרבות ביננו לאמריקאים.
הם מבלבלים אותי, מבלבלים נורא. לפחות שישמרו על קו התנהגות אחיד, אני אדע למה לצפות. /-: רוב האמריקאים אוהבים לקבוע מפגשים הרבה זמן מראש, אבל יש יוצאי דופן שמזמינים עכ-שיו, או בעוד חצי שעה.
והשכנה הזאת - אף פעם לא היו לנו שכנים חברים עם ילדים בארה"ב - גם דפקה פשוט על הדלת כמה פעמים לשאול אם אפשר לבוא לשחק. זה נפלא בעיניי, זה יופי, רק שאני לא בטוחה אם זה בסדר מבחינתה בכיוון ההפוך, וכל הזמן היתה לי הרגשה שהיא לא אומרת את כל האמת, מרוב נימוס או משהו. זה מאוד אמריקאי. הם צבועים ברוב הרמות של הקשר. אני מכלילה כמובן, ועם החביבים הסליחה. ;-)
ענבל*
הודעות: 311
הצטרפות: 06 פברואר 2002, 10:42

עברנו דירה ונשארנו בבית

שליחה על ידי ענבל* »

בלה, זה פשוט קודים שונים לגמרי של התנהגות. אני חושבת שאני קולטת יותר קודים של התנהגות של סינים מאשר של אמריקאים. באמת. אני לגמרי מבינה על מה את מדברת.
ובקשר למה שכתבת לי קודם - אני יודעת שאפשר והשנה גם עשיתי - למדתי יומיים בשבוע ודודה שלי הייתה איתו (עוד סמינריון אחד ואני גומרת את המא, אם אצליח להתגבר על דחיינות כרונית...). טוב, נראה מה יהיה כשנחזור.
שליחת תגובה

חזור אל “בלוגים”