שחור ולבן צהרון שבגן

להשאיר את הילד בבית אל מול לשלוח אותו לגן.
הרבה אנשים שאני מכירה עוברים בבת אחת מן הבית ליום שלם בגן, בוקר עד ערב.
אני שואלת למה לא אוספים בצהרים, ואומרים לי מרגע שהבנו שלא משאירים בבית אז זהו, זורמים עם ההחלטה.

ילדים שעד אתמול היו בבית פתאום מתמודדים עם יום שלם, ארוך, עמוס, מתמשך, מתארך, לא נגמר, עד החושך, בלי ההורים. נרדמים, מתעוררים, אנשים הולכים, אנשים באים, רבים, משלימים, חולים, מבריאים, לא אוכלים, כן אוכלים, כן ברוגז, לא ברוגז, שאריות קקי בטוסיק ובגדים רטובים מברז שהשפריץ כשניסו לבד. בצהרים הגננת (האהובה?) נעלמת והקטנים הולכים לישון כמו שהם במקום זר עם כל המטענים של היום, אולי קר להם, אולי לא אכלו מספיק, אולי מישהו הרגיז אותם בבוקר והם עוד לא נרגעו, אולי קרה להם משהו נפלא ולא היה את מי לשתף. מגיעים אנשים זרים, לא מכירים אותם באופי ולא בשם, מאכילים אותם באוכל תעשייתי, משכיבים לישון ומעבירים את הזמן בלי כלום.

אבא או אמא מגיעים לאסוף בארבע או בחמש. אין מי שיספר להם איך היה היום, אין אף מבוגר שנכח גם בבוקר.
הילד רווי מדי, טעון מדי, לבד מדי.
סתם.

מתאים לדף למה לא גן ועוד דפים שונים בנושא.
נכון, זה באמת נורא. אבל "כולם" עושים את זה בלי לחשוב יותר מדי. כמו כולם.

מתאים לדף למה לא גן

זהו, שלא. כלומר לא בדיוק. הנקודה שלי היא לא על כן או לא גן, אלא על כך שמי שכבר כן החליט לשלוח לגן, וסיבותיו עמו, נוטה לעתים קרובות עם השוונג לשכוח שם את הילד עד הערב. כאילו שגן עד הצהרים וגן עד הערב זו בדיוק אותה עסקה, כאילו שאין הבדל בין השניים.

כאילו שגן עד הצהרים וגן עד הערב זו בדיוק אותה עסקה, כאילו שאין הבדל בין השניים.
אני מסכים איתך. גם אנחנו מבחינים הבחנה מהותית בין השנים, ורוצים רק חצי יום.
מה לעשות, שהבן שלנו היום החליט אחרת ובכלל לא רצה לבוא הביתה בצהרים אלא להישאר? כנראה טוב לו שם. אז יופי לו. לא ניקח אותו משם בניגוד לרצונו.

כמובן שאת לא מדברת על המקרים שבהם טוב לילד. את מדברת על מקרים שבהם הילד רווי מדי, טעון מדי, לבד מדי. אבל במקרים האלה, אני גם לא הייתי רוצה שהוא יהיה שם חצי יום.

תראה עודד, גם אתה שחור ולבן

לפי מה שאתה כותב, או שטוב לילד ואז סבבה עד ארבע או שעדיף שלא לשלוח אותו בכלל...

להבנתי יתכן ונפוץ המצב בו ילד מסתדר בגן עד שעה מסויימת, ואחר כך הרבה לו מדי. על אחת כמה וכמה כשהגן לובש פנים של צהרון, עם צוות אחר ואופי אחר וכן הלאה. רוב ההורים, וכנראה שאתה לא ביניהם, מחליטים בצורה גורפת על משך היום לכל השנה (כלומר לא באים כל יום בצהרים ושואלים את הילד אם בא לו היום להשאר עוד). אשריך אם אצלך זה אחרת...

אז אני לא בדיוק מבין משהו.
כשאני קורא את התיאור שלך בפתיחת הדף, זה נשמע לי כמו חוויה שלא הייתי רוצה בשבילי או בשביל הילד שלי לא ליום שלם וגם לא לחצי יום. לא בדיוק ראיתי שם שכתוב שחצי היום הראשון היה סבבה וכיף, והחצי השני על הפנים.

להבנתי יתכן ונפוץ המצב בו ילד מסתדר בגן עד שעה מסויימת, ואחר כך הרבה לו מדי.
אני לא יודע מה נפוץ. יודע רק איך זה אצלנו. אתמול היתה הפעם הראשונה שהוא היה יום שלם, וזה היה מבחירה שלו. אשתי באה לקחת אותו בצהריים והוא ביקש להישאר.

לא בדיוק ראיתי שם שכתוב שחצי היום הראשון היה סבבה וכיף, והחצי השני על הפנים.
זו לא הנקודה - אם טוב שם או רע שם. הנקודה המרכזית היא שיש הורים שעושים ילדים ואח"כ מתנהגים כאילו הם מהווים הפרעה בחיים שלהם ומזיזים אותם הצידה.

מתנהגים כאילו הם מהווים הפרעה בחיים שלהם ומזיזים אותם הצידה.
כלומר: אתן אומרות שלשים ילד לחצי יום זה לא "להזיז אותו הצידה" ולשים ילד ליום שלם זה כן "להזיז אותו הצידה" ? זה מה שאני לא מבין.

שניהם זה להזיז אותו הצידה. אחד רע ואחד רע פחות.

מחשבות, התיאור שלך לא מדויק. כמעט כל משפט בו לא מחויב וספק אם המכלול מתקים במציאות. יחד עם זאת הוא עוזר להבין את נקודת המבט שלך, ואולי של אחרים, ששוללים הליכה לגן.

מקריאה של שנה ויותר באתר אני מבינה שבבית המצב גם הוא לא שחור ולבן. ולכל מי שעומדת לפני בחירה בין שחור ולבן אומר:
את התמונה שלך רק את מצירת
@}

@}

נראה לי שמחשבות תוהה מדוע אין יותר הורים שלוקחים את הילדים מהגן ב-1, ונראה כאילו הרוב המוחץ משאיר עד 4.

שניהם זה להזיז אותו הצידה. אחד רע ואחד רע פחות.
לא ככה אני מבין את דבריה של "מחשבות".

מדוע אין יותר הורים שלוקחים את הילדים מהגן ב-1, ונראה כאילו הרוב המוחץ משאיר עד 4.
כי אם כבר יוצאים לעבוד וצריך לשלם את הגן זה לא כדאי כלכלית לעבוד רק בחצי משרה, מי שהחליט שהוא צריך/רוצה ללכת לעבודה לרוב לא באמת יכול לעבוד רק בחצי משרה. למעשה הוא לרוב צריך לעבוד במשרה וחצי. כדאי לשים לב שבהרבה מקרים גם אחרי שהגן מסתיים בחמש אחה"צ לא ההורים באים לקחת את הילד אלא בייביסיטר למינהם. כבר שמעתי לא פעם אמהות שמגדירות את עצמן כבאות מוקדם מהעבודה ומתכוונות לשבע בערב (זה כמובן ביחס לאבא שמגיע בתשע וצפונה)

נראה לי שמחשבות תוהה מדוע אין יותר הורים שלוקחים את הילדים מהגן ב-1, ונראה כאילו הרוב המוחץ משאיר עד 4.

בדיוק ככה. תודה.

כי אם כבר יוצאים לעבוד וצריך לשלם את הגן זה לא כדאי כלכלית לעבוד רק בחצי משרה

בכל הגנים העירוניים שאני מכירה הצהרון (שלוש השעות האחרונות) עולה לפחות כמו הגן עצמו (חמש השעות הראשונות). בגני חובה ובלא מעט רשויות כבר מגיל שלוש, רק הצהרון עולה כסף. כשיש שני ילדים ומעלה, מאליו זול יותר למצוא בייביסיטר אחד/ת מאשר לשלם שני צהרונים.

למה קראתי ככה לדף:
אני חושדת בכך שאנשים רבים רואים את הדברים בשחור ובלבן. יש לי לא מעט חברים, חלקם היו לחלוטין "באופןיים" עד שלשום. לא עבדו ובבית עם הילדים וכל זה. המילה "גן" - שומו שמים שמע ישראל, לא הוזכרה. בכל אחד בספטמבר "נושרים" כמה כאלו, וסיבותיהם עמם. עזבו, לא משנה לדיון אם זה בסדר או לא שהילד הולך לגן. מה שאני לא מבינה זה איך הילד נזרק מאפס שעות בגן לשמונה תשע שעות ביום, איך ההורים מסתובבים סביב עצמם במלמולי "איך נכשלנו" ו - "בילד הבא זה יהיה אחרת" ואיך, נו, איך הכל שחור ולבן. זה כמו שמישהו ששומר על אכילה נכונה, פתאום נתדפקה אצלו בדלת פיצה תעשייתית. ההוא נאבק ונאבק בה שנתיים, ולבסוף, כשזו צלחה את ספו, הבריא הזה פתח את הדלת לרווחה לכל הג'אנק פוד שבעולם, כאילו די, לא הלך וזהו.

עודד - אני רואה הבדל משמעותי ועצום בין גן ובין צהרון - בגן עירוני. בצהרון אין גננת נוכחת, אין תכנית וכמעט שאין השגחה, אין שמירה (הידעת ששומר הגן עוזב באחת וחצי?), אין שום הכשרה מוכחת ורלוונטית של אנשי הצוות לעבודה עם ילדים, אין כלום. למרות שזה די נדיר, עדין כל מקרי ההזנחה, התעללות (כן!) והטענות המשפטיות שקראתי עליהם בגנים עירוניים בשנה האחרונה היו בצהרון, תרצה או לא. בצהרון בשכונה שלידי יש תורנות הורים להשגיח על הצוות, אחרי דיון משפטי מפרך ולא פתור. בגנים אחדים בסביבה אין צהרון, והילדים שנשארים עד חמש מובלים בצעדה של כ- 5-10 דקות כל יום למבנה אחר, בו כן מתקיים צהרון. ומה בגנים פרטיים? בחלק הצהרון הוא המשך אינטגרלי של הגן, אבל בהרבה הגננות עוזבות ומגיע צוות אחר, או שחלק מהגננות עוזבות ונשארת אחת תורנית, וכל המילים היפות שמשכו את ההורים לגן הזה לא קשורות בכהוא זה למה שקורה אחרי הצהרים.

אבל כל זה, וכולל אם הצהרון הוא אכן כזה נורא או מקום מיוחד ונפלא, כמעט שלא רלוונטי כלל לטענה הבסיסית שלי - שמונה או תשע שעות מחוץ לבית ובלי המשפחה הן הרבה יותר מחמש, מאיפה שלא תסתכלו על זה.

מצאתי את הדף שהסעיר אותי לפני כמה שבועות, הנה: נפרדים בדרך לגנון

איך ההורים מסתובבים סביב עצמם במלמולי "איך נכשלנו" ו - "בילד הבא זה יהיה אחרת" למה את מתכוונת? זה לא בדיוק כמו 'לשבור דיאטה'. יכול להיות שאותם הורים הרגישו צורך להיות עם הילד כל היום כשהיה תינוק וילד רך וכעת הם מרגישים אחרת: למשל שהוא גדל ואולי אפילו יהנה בגן, שהם רוצים לעבוד או ללמוד. כל אלו (ואחרים) הם שיקולים לגיטימים ואפילו סבירים. הילדים גדלים, אנחנו משתנים.

מה שאת אומרת, אם אני מבינה אותך נכון, הוא שהנורמה הכללית, הרמה והתנאים בצהרונים הסטנדרטיים, העירוניים - גובלת בעיניך בהזנחה. כלומר, מה שנחשב סביר ולא מזיק בעיני רבים צורם ומכאיב לך. אני מסכימה איתך. ומכיוון שבגילאים הצעירים מה שמבחין בין תנאים סבירים לתנאים קשים במסגרות חינוך לגיל הרך הוא הרבה פעמים מחיר הגן (איכות המטפלות, התאמת המבנה וגודלו לשהיה של יום 'מלא' וכו'), כלומר היותו מסגרת פרטית הממומנת על-יד ההורים או מסגרת עירונית בעלות מסובסדת - את מתארת מצב עוד יותר עצוב שבו ילדים למשפחות מיעוטות יכולת מופלים לרעה.

יש הרבה מקום לשיפור, אבל אני לא מסכימה עם הטענה המשתמעת מדבריך שההורים לא קשובים - במקרים רבים ההורים עובדים כדי להגיע לרמת שכר ממוצעת או נמוכה. כשאת מפנה את האצבע אל 'גישות ההורים' את במובן מסוים מסירה את האחריות שלנו, של המדינה, של החברה, לספק תנאים נאותים (תקציבים, תקנים לעובדים, הכשרה מתאימה, מבנים גדולים, מתוחזקים ומתאימים וכו') לגדל ילדים.

ב דחילו, זה נכון שהחיים דינמיים והבחירות משתנות, ועדין שימי לב שכל המגיבים בדף הזה, עד כה, התייחסו לגן כ "כן או לא" מוחלט, ולא נמצא האחד שיצדד בחצי יום בגן! גם את כותבת שלפעמים מגיע היום בו ילד עשוי להנות בגן, ומדברייך משתמע שאם הצהרון בגן לא טוב זה ענין נקודתי שצריך לתקן (תקציבים, תקנים לעובדים, הכשרה מתאימה, מבנים גדולים, מתוחזקים ומתאימים וכו') אולם אינך מתייחסת כלל לרצונו האפשרי של הילד לשוב הביתה במחצית היום ולישון את שנת הצהרים שלו בביתו, תהא איכות הצהרון אשר תהא.

נכון שיש הורים שחייבים לעבוד, אבל זה לא הופך את כל ההורים העובדים לקשובים. את רוב ההודעה שלך הייתי מאמצת בחום לצד של הגן, ולאו דוקא של הצהרון. על המדינה לספק תנאים נאותים בגנים, הצהרונים הם פרטיים ולא קשורים למדינה, מעבר למלאכת התיווך (עד כמה שאני יודעת, יתכן שאני טועה).

ולא נמצא האחד שיצדד בחצי יום בגן! שוב, אני לא מבינה למה את מתכוונת. כמובן שיש כאלו שמצדדים בכך. האם את שואלת: אם גן, למה גם צהרון? התשובה נובעת מאילוצי עולם העבודה. יש הבדל בין צורך להתפרנס לבין הזנחה של הילד, גם אם התוצאה בעיניך זהה. אני איתך בבחירה של 'מה עדיף', אבל הבחירה שלי נתונה רק בידי, והרבה פעמים זה אינו המצב, ומסיבה זו אני דורשת את התנאים המינימליים מהמדינה.

נדמה לי שיש באתר משהי שעובדת עם אוכלוסיות חלשות במסגרות עירוניות, עדי ל אם אינני טועה. אולי כדאי להזמין אותה ולשמוע על עולמם של הורים (וילדים).

שוב, אני לא מבינה למה את מתכוונת.

אני מתכוונת לכך שאף אחד מן המשתתפים בדף הזה, כך נראה על פניו, לא שולח את ילדו לחצי יום בגן. חלק שולחים ליום שלם וחלק בכלל לא.

הבנתי

אני לא אוהבת התפקדויות, אבל הבנת בין השורות מה הבחירה שלי. בשנה שעברה בחרתי אחרת ונתקלתי כבר בילדים שהעדיפו את הצהרון על פני הגן. אני מאמינה שהורים מרגישים כשלילד טוב וכשהוא סובל ורובם קשובים לכך, במסגרת האילוצים של חייהם.

חלק מהשינוי בדור שלנו נובע משינוי בחייהן של נשים ובהשתתפות משמעותית יותר בעולם העבודה. משרות מענינות יותר, עבודה אחראית יותר. מה שאת אומרת חשוב, בעיני, להשמעת קולם של הילדים. מה שרציתי להוסיף לך הוא שיש מקרים שהאבא משתתף בשעות הצהרים, יש משפחות שסבתא שותפה, יש ילדים שאוהבים את הצהרון ויש גם ילדים מוזנחים (במובן שאת מדברת עליו).

עזבו, לא משנה לדיון אם זה בסדר או לא שהילד הולך לגן. מה שאני לא מבינה זה איך הילד נזרק מאפס שעות בגן לשמונה תשע שעות ביום,
זה מוכר גם בשלבים מוקדמים יותר - אז מעבירים את התינוק בחדות, מעריסה צמודה למיטת ההורים אל מיטת תינוק גדולה ב"חדר משלו". ועוד מתפייטים על זה: "בהתחלה היה לי קצת מוזר שהוא לא לידי, אפילו דאגתי, בדקתי מאה פעם את הבייבי סנס" וכולי וכולי (מישהו הכריח אותך להעביר אותו גם מיטה וגם חדר בבת אחת?).

אפיק שני: אני לא מצוייה בענייני גנים, אבל אולי יש "קטע חברתי" כזה שכ-ל הילדים נשארים גם לצהרון, ונראה להורים שהילד רוצה להמשיך להישאר עם החבר'ה

והם לא יצירתיים מספיק בשביל להחליט אחרת.

בגן של הבת שלי - גן חובה חצי מהילדים יוצאים באחת וחצי הביתה ולא נשארים לצהרון לעומת זאת וכאן זה גם הפתיע אותי בגן של הקטנה בת שנתיים וחודשיים רוב הילדים נשארים לישון בגן בצהריים.
מוזר לא ??

מחפשת ליצור קשר עם הורים, שילדיהם ביוח"א (יום חינוך ארוך בגן) או ב"אופק חדש", והמעוניינים לקבל "תחנת יציאה" מוקדמת, אך נתקלים בהתנגדות המערכת.
אפשר להשיב בדף הבית שלי.
תודה מראש!

הי אין ייאוש
גם אצלנו ניסו לעשות שרירים, אבל אנחנו קבוצה די גדולה של הורים שלוקחים מוקדם, מה כבר יעשו לנו?
תנסי להתארגן עם עוד הורים.

פלוני אלמונית,

מה כבר יעשו לנו?
לא יעשו כלום, כי השער יישאר נעול, וניקח את הילדים בשעה הקבועה. זה מחריד! אין אפשרות להוציא ילדים, כשהמפקחת מאיימת על הגננת בפיטורין! והגננת איננה האויב שלי!

בינתיים הצלחתי להוציא אותו בזכות אישור רפואי מוקרץ, שסיפקה לי רופאת הילדים שהסכימה לשתף פעולה, אבל מיום ראשון בערב לאחר פגישת המפקחת עם הגננות אין תוקף לאישור בזכות עצמו. נאמר לי שבסמכות מנהלת המחוז לקבוע אם לאשר שחרור מוקדם, וכעת אני ממתינה לתשובתה. ביום שני הוצאתי אותו בעזרת פתק המודיע על אירוע משפחתי; ביום שלישי אני ממילא משאירה אותו, כי יכולה להגיע לגן רק ב-14:15; היום (רביעי) היה ב"ה יום קצר; ומחר שוב אמסור פתק על אירוע משפחתי, אבל אין לי מושג אם זה יתקבל.

תנסי להתארגן עם עוד הורים.
יש עוד שלוש אמהות מהגן שמעוניינות להוציא בצהריים, והתארגנּו נשים מכמה גנים. אנחנו מנסות לתאם פגישה עם המפקחת, אבל לא יודעות אם זה יועיל, וגם אם כן - לא ברור כמה זמן זה ייקח. חשבנו לחפש הורים מיישובים שונים כדי להגביר את קולהּ של ההתארגנות שלנו.

סליחה, אתן צודקות, סתם בדיחה טפלה, מרושעת ולא לעניין
אבל באמת התכוונתי רק לצחוק קצת ורק עם אין ייאוש טובת הלב שידעתי שלא תכעס עלי
ובטח שלא התכוונתי ש"מגיע לכם" באמת, חלילה, חייבים להשיב את האחריות על הילדים לידי ההורים, גם ואולי בעיקר במסגרות החינוך.

אין ייאוש
רק עכשיו הבנתי למה תמיד יוצא לי סימן שאלה עם השם שלך

אין ייאוש אני מזמינה אותך גם לקבוצת גן סגור בפייסבוק.
אנחנו כבר שנה נאבקות שם בעיקר על הדבר הזה!
על שעת יציאה מאוחרת מהגן והעובדה שהילדים נעולים בגן ואסור להוציא אותם.

אמא בגבעתיים שמה לפני כמה ימים בככר השוק:
של מי הילדים האלו לעזאזל?
ראיון ברדיו עם אמא מקרית שמונה שמספרת שבעיר שלה החליטו לתת הטבה של יום לימודים ארוך בגנים עד 15:30 רק שמי שרוצה להוציא את הילדים לפני, למשל ב13:30 כמו שהיה תמיד לא יכול. הגן נעול. ואני כבר לא מדברת על כך שזה נורא שאי אפשר לבקר את הילד באמצע היום, אפילו רק להציץ...

(אין ייאוש, האם זו את בריאיון?)

אבישג היקרה,
הכול מחול לך אם בכלל יש צורך במחילה, כי מראש כתבת שאת מתבדחת. ותודה על הזדהותך עם מטרותיי.

אינדי אנית ,
אין לי פייסבוק, אבל נכנסתי לאתר של הקבוצה וקראתי. בערב שנפגשנו האמהות כאן אמרה לי אחת האמהות, כשהעליתי את שם קבוצתכן, שלדעתה היא סיימה את פעילותה, לאחר שהשגתן אישור לקצר את היום עד 13:30 עבור בני ה-3.
אני שמחה לשמוע שאתן עדיין פעילות.
האם תוכלי לפרט באילו יישובים מדובר? מה שעת הסיום הרשמית בגנים? מה גילי הילדים?

אהבת עולם ,
גם הראיון עם האם מקריית שמונה (יש לי שם דודים, אבל אני מלוד.) הוזכר בערב ההתארגנות שלנו כאן. מי ששמעה את הראיון ברדיו, סיפרה שהאם ההיא לא קיבלה כל תשובה ראויה מנציגת המערכת שדיברה מולה, ושגם התכנית ברדיו יכולה רק לעקוב אחר המשך ההתרחשויות ולא לעזור עזרה ממשית.
לגודל הזעזוע אצלנו מדובר כעת על "הטבה" של יוח"א עד 15:30 ארבעה ימים בשבוע, אבל יש שמועות מבוססות מאוד על מעבר לימים עד 16:00 חמש פעמים בשבוע.
היום שוב הוצאתי אותו בעזרת פתק על אירוע משפחתי, אבל הסייעת מסרה לי מבעד לסורגי השער, שלא אוכל לשחק את המשחק הזה באופן קבוע. (והיום אפילו נסענו באמת לבקר את סבתי החוגגת יום הולדת בשבת.)

***
עכשיו כשאני שומעת את השידור, הסיפור נשמע זהה לשלנו, כולל ההחמרה ביחס השנה, על אף שהמדיניות הייתה קיימת גם בשנים הקודמות. למשל, את התאומות הייתי מוציאה בעזרת פתקים חתומים בכל יום שיכולתי להגיע לפני פרוץ הצהרון. אולי היה פשוט יותר משום שאצלן הייתה תחלופה של סייעות, ויכולתי להיכנס בזמן שנפתח השער עבור הסייעת היוצאת והסייעת הנכנסת.

מדינת חלם.

או כמו שכתבה לי היום אמא מהגן: אפשר להוציא את הילד מהגן רק באישור הצאר הרוסי.

הקבוצה ממש לא סיימה. אמנם השגנו את האישור אבל ברור שהוא לא מספק אותנו.
הוא גם רק עד ינואר אז בכלל...
הנה אני מצרפת לך קישור לבלוג שלנו יש שם את כל הפרטים.
בגדול זה לא מוגבל לאף עיר בארץ זה באופן כללי ואנחנו פועלים בעיקר ע"י הצפת משרד החינוך במכתבים.
כרגע הם מתייחסים אלינו כקומץ הורים.
ככל שיותר מכתבים ישלחו ויותר הורים יחתמו על העצומות ככה כוחנו יגדל.
אני מצרפת לך פה קישור לבלוג שלנו http://gansagur.blogspot.co.il/

אה ויש שם אמהות לכל מיני ילדים גם גן טרום וגם גן חובה, וגם ילדים ביוח"א..

מה לגבי פנייה למועצה לשלום הילד? חיפשתי באתר שלהם ולא מצאתי התייחסות לנושא.
חלק גדול מעבודה שלהם נעשה ברמה הפרלמנטרית ומשפטית -שווה לבדוק מה עמדתם בנושא
והאם יכולים לקדם הנושא ברמות האלו.
מעניין, מה היו הטיעונים של בג"צ שלא ראוי להתערב בעניין?
האם קיבלתם תגובה מהועדה לזכויות הילד?
אני לא מומחית אבל נדמה שמעבר למאבק הפרטני(כלומר בטימטום הבירוקרטי) יש כאן עניין עקרוני של זכויות הילד
*
ממש עצוב לי על הילדים האלו שגדלים בתוך מערכת ששכחה שהיא קיימת כדי לשרת אותם ולא להפך.

בעז"ה אחזור להתייחס לאחר השבת.

רק לפרוטוקול - במעונות יום רבים (לא עירוניים) בכלל אסור להורים להיכנס לגן בסוף היום. בכלל, לא רק בשעה מסוימת. הם עומדים בחוץ ומוציאים אליהם את הילד.

ממני ביקשו לחתום על הטופס הזה: http://cms.education.gov.il/EducationCM ... omHova.htm ובינתיים אין בעיות. אבל כמובן שזה לא מספיק טוב, צריך להפיץ את העצומה ואולי באמת לפנות למועצה לשלום הילד, זה לא נראה לי עומד במבחן חוקיות כלשהו.

אינדי אנית ,
למיטב זיכרוני חתמתי מזמן על העצומה שבקישור. אשמח כמובן לחתום שוב, אם ייתכן שחתמתי בעבר על משהו אחר. איך מתמודדים עם כפילות בחתימה?
פרסמתי את הקישור הנ"ל גם במייל לשאר האמהות שבקבוצונת שלנו.

אני עדיין מתלבטת ומחכה לדעותיהן בנוגע למכתבים לאח"מים השונים. כיוון שבמקביל אנחנו ממתינות לתגובת המפקחת, אני חוששת שהעלאת רוגזם של כל הנוגעים בדבר עלולה להזיק. על אף שברור לי שפתרון/ הסכם ברמה ארצית-רשמית יהיה הטוב ביותר והנכון ביותר, לא ברור הסיכוי להגיע אליו בטווח הנראה לעין, ולכן אולי כרגע עדיף לנו לפעול ברמה עירונית המצומצמת שלנו.

האם שריכזה את הקבוצה שלנו קיבלה מדוברוּת משה"ח נוסח כזה:
_התגובה שנתתי לך מתייחסת לגני ילדים שנמצאים תחת חוקיום לימודים ארוך שבו גם אפשרנו איזה שהוא חלון. בגני טרוםחובה שבדר"כ לא פועלים תחת חוק אלא כתכנית המשך רשות – יותר קל לשחרראת הילדים מוקדם ושוב בגלל שגנים אלו לא נמצאים תחת חוק.
אז זה תלוי האם הגן הואתחת חוק או לא, שההורים שהתלוננו בפניך יבדקו זאת. בכל מקרה אפשרנו גמישות גם כאן._ (המחסור ברווחים בין המילים - במקור.)
ועכשיו אנחנו מצפות לתגובתה (המבוששת לבוא) של מפקחתנו היקרה.
אם נראה שאין התקדמות בערוץ הזה, ניאלץ כנראה להיות פחות אדיבות וחביבות. (כבר עכשיו נבחנים קשרי הפרוטקציה אל מקורבי שר החינוך על-מנת לתאם אתו פגישה.)

פלמונימית,
תודה!
יש כאן עניין עקרוני של זכויות הילד
ברור!
וגם זכויות/ חובות ההורה כלפי ילדו.

כרגע אני מחפשת את הפתרון, שייתן מענה מהיר ככל האפשר.

המועצה לשלום הילד נראית לי כתובת נכונה, אבל מעבר לכך שנראה לי כל-כך מופרך ונוראי לפנות למועצה לשלום הילד כדי להגן עליו, ממי ש אמור לשמור עליו, ללמד אותו, להעשיר אותו וכו', נראה לי שזה פשוט ייקח יותר מדי זמן.
בלית בררה אולי אפנה גם לערוץ הזה.

פלוני אלמונית ,
התופעה שתיארת בקשר למעונות היא כנראה נוהג בטיחותי, ואני דווקא יכולה להבין אותו.
גם אצלנו בגן משחררים את הילדים אל השער, לאחר שהסייעת צופה מפתח הגן בהורים המגיעים. זה נעשה כנראה כדי להימנע ממצב שילד ייעלם בטעות בהמולה.

נגה,
הטופס שצירפת לא רלוונטי עבורי, כיוון שבני בגיל חובה.
אני שמחה בשבילך שנמצא לך הפתרון הזה (בינתיים), ומסכימה למילותייך:
כמובן שזה לא מספיק טוב

שנה טובה לכולנו!

_פלמונימית,
תודה!
יש כאן עניין עקרוני של זכויות הילד
ברור!
וגם זכויות/ חובות ההורה כלפי ילדו.
כרגע אני מחפשת את הפתרון, שייתן מענה מהיר ככל האפשר.

המועצה לשלום הילד נראית לי כתובת נכונה, אבל מעבר לכך שנראה לי כל-כך מופרך ונוראי לפנות למועצה לשלום הילד כדי להגן עליו, ממי ש אמור לשמור עליו, ללמד אותו, להעשיר אותו וכו', נראה לי שזה פשוט ייקח יותר מדי זמן.
בלית בררה אולי אפנה גם לערוץ הזה._

אין יאוש היקרה
לצערי לא נראה שזה כזה ברור- אם זה היה ממש ברור אני מניחה שבג"צ היה מתייחס לזה אחרת
ההגיון הפשוט שלי ושלך אומר שמשהו כאן ממש לא בסדר אבל למערכת כנראה יש הגיון אחר....

השאלה לגבי המועצה הופנתה יותר לאינדינית ששמה פה קישור לקבוצה שהציבה לעצמה לפעול ברמה הציבורית. במסגרת הזאת נראה לי צעד מתבקש לפנות למועצה
בוודאי שכאדם פרטי תעשי כל מה שאת יכולה למען פתרון ספציפי לילד שלך.
במקביל גם כאדם פרטי אפשר לכתוב מכתב לד"ר קדמן וזה לא מופרך ונורא, מה שמופרך ונורא זה שהמערכת מתאכזרת לילדים, תפקיד המועצה הוא לשמור על ילדים מפני התאכזרויות מסוגים שונים.
(אני בכוונה לא מתייחסת לכך שהמדינה פשוט מפקיעה מההורים את זכות הבחירה, כמבוגרים יש לנו עוד איכשהו כלים להתמודד, אבל ילד שלא נותנים לו לראות את אמא שלו...מה הוא אמור לעשות?)
שתהיה שנה טובה
אמן

מסכימה עם כל מילה.

_התופעה שתיארת בקשר למעונות היא כנראה נוהג בטיחותי, ואני דווקא יכולה להבין אותו.
גם אצלנו בגן משחררים את הילדים אל השער, לאחר שהסייעת צופה מפתח הגן בהורים המגיעים. זה נעשה כנראה כדי להימנע ממצב שילד ייעלם בטעות בהמולה_
לאן ייעלם בטעות? במעונות כאלה יש שער סגור עם אינטרקום וקוד. לו באמת היו חושבים על טובת הילדים (ומעורבות ההורים) היו מאפשרים להורים להיכנס אחד אחד, נניח. או פתרון טכני אחר.
אבל הם חושבים על טובת הילדים כטובת חבילות שיש להעבירן ליעדן.
אפילו כשילד (אחד) חולה עם חום ומזעיקים את הוריו לא נותנים להם להיכנס ולאסוף אותו אלא מוציאים אותו אליהם .

רק עכשיו אני קוראת את דברייך, פלוני אלמונית , ואכן ההתנהלות שאת מתארת נראית קיצונית ותמוהה.

מהחזית שלי רציתי לשתף בעדכון משמח: החל מהשבוע התירו אצלנו להורים המעוניינים להוציא את ילדיהם בשעה מוקדמת יותר.
(עד האישור הנ"ל הגיעה התופעה לאבסורדים. חברתי כתבה פתק שליו יש לבנהּ תור לרופאה, ואכן קבעה תור ושחררה את הילד, ומיד התקשרה לרופאה ע"מ לבטל את התור. בשבוע שעבר ציידתי את הילד בפתק, המבקש לשחררו כדי ללמוד על מגדל פיזה ועל הסיבה לנטייתו, שאלה ששאל אותי בערב הקודם לפני השינה, בזמן שלא התאים שנתיישב מול ויקיפדיה. הסייעת חייכה למקרא הפתק ולא אמרה דבר.)

איזה חדשות טובות!
רגע לא הבנתי, כל פעם שאת רוצה לשחרר אותו את צריכה תירוץ?

אהה אוקי.. קראתי שוב ועכשיו הבנתי. אז שוב: איזה יופי. ממש חדשות טובות.
אז באיזה שעה את מוציאה אותו?

13:45 חוץ מיום אחד (היום), שאני לא מספיקה להגיע, והוא נשאר עד 15:30.

ממש ממש מזעזע מה שקורה.
אני לא הייתי שולחת ילדים למקום שבו מדירים את רגליי ממנו. פשוט ככה. לא עדיף לחפש גן יותר אלטרנטיבי. אם זה מקום שהילד אמור להרגיש בו שייך וטוב , איך זה שרגליהם של הוריו מודרות ממנו?!!
תשמעו - אני לא מאמינה שדבר כזה היה קורה בתקופת ממשלה שמאלנית. מי קבע את החוק ההזוי הזה? אני עובדת בבית הספר וגם אצלנו השנה לא נותנים להורים להיכנס במשך היום לבית הספר - מה זה?
צריך לארגן מסגרות אלטרנטיביות כמו למשל להשכיר מבנה ביחד 20 הורים ולנהל לעצמכם את הגן או משהו דומה. המערכת הולכת ומשתגעת - אין אמון בכלל שלמישהו באמת אכפת מהילדים שלנו. ממש לא!
לכי תעבדי, תשלמי את המיסים, תהיי יצרנית ושווה למערכת הכלכלית והילדים שלך לא מעניינים אותנו.ממש ככה! אנשים הפכו למכונות והגולם טרם קם על יוצרו

לצערי אנשים עוד העמיקו לעצמם את הבור הזה, כשדרשו חינוך חינם גם לבני 3 (וקיבלו עוד המון מסגרות גרועות בחינם) במקום לדרוש שיפורים של רווחת הילדים במסגרות הקיימות.

13:45 חוץ מיום אחד
פרופורציות

,

אני מוציאה ב 13:30 במקום ב 14:00 וגם זה נראה לי מאד מאוחר.
ממש דף לקיטורים.

לצערי אנשים עוד העמיקו לעצמם את הבור הזה, כשדרשו חינוך חינם גם לבני 3 (וקיבלו עוד המון מסגרות גרועות בחינם) במקום לדרוש שיפורים של רווחת הילדים במסגרות הקיימות.
לגמרי. אנשים לא מביאים ש"גונבים" לנו את הילדים עם מסגרות הזויות וכללים הזויים.

לפלוני, לא כל כך קל לארגן מסגרת כמו שאת מתארת, משום שרוב ההורים מרוצים. היית מאמינה? כי זה חינם, כי זה הרבה שעות, כי זו גננת בפיקוח... (לעומת משהו פרטי שאין עליו פיקוח ולכי תדעי...).

היום אמרה לי אמא מגן אחר - למה את לא מבקשת מהמפקחת אישור גורף להוציא את הילד מוקדם.
למה? כי זה הזוי שאני אבקש ממנה אישור לקחת את הילד שלי שלי .

אנשים לא מביאים ש"גונבים" לנו את הילדים עם מסגרות הזויות וכללים הזויים.
והם אפילו חורגים מהכללים של עצמם.
היום דיברתי עם מפקח ביה"ס של הבנות כדי להתלונן על שבשבוע הבא תחל הפעלת תכנית קרן קרב. (שלושה ימי לימודים יתארכו ע"י הוספת שעות קרן קרב במהלך יום הלימודים ולא חלילה בסופו.)
חוזר מנכ"ל (!!!) מחייב אישור של ההורים כדי לפצוח בתכנית. אז מה?
המפקח אמר, שכיוון שאני גרה בעיר טעות טיפוח, עלי להודות על הסוכריות שאני מקבלת.
יש כל כך הרבה תכניות העשרה, שהם לא יכולים לסדר את השעות כפי שמנחה משרד החינוך.
אבסורד ועוול שאין כמוהו!
אני מתכננת לדבר עם יו"ר ועד ההורים, אבל לא בטוחה שהיא תגבה אותי, וכן אגיש תלונה למחלקה לפניות הציבור במשרד החינוך, אבל סביר שגם להם אין שיניים ואין מוטיבציה. בכל מקרה, אמרו שתגובה ראשונית מהם תתקבל תוך שבועיים...

שמעתם את החדשות?
יצאו עם הנחיה חדשה - סוף סוף
שאפשר באופן גורף להוציא ילד באפן קבוע ב13:30 בכל הגנים, וגם בגני יוח"א
אידיוטי בכלל שצריך מלחמה בשביל זה, אבל סוף סוף הוראה הגיונית

הבוקר אמרתי לגננת שאני אבו לקחת את הילד מוקדם. היא אמרה שלא כדאי, כי הוא יתרגל...
אז אמרתי שאין לי בעיה להוציא אותו כל יום מוקדם. היא חיכה ואמרה בסדר.
באחת התקשרתי לומר שאני ליד הגן. היא אמרה שאולי כדאי שאבוא באחת וחצי כי יש מסיבה לכבוד. ראש השנה.
אמרתי שאי אפשר, כי יש לנו עניין משפחתי ( ארוחת צהרים משפחתית) ויש לי כבר ילדים באוטו.
שלושה ילדים ואמא לא מחכים לילד אחד בן שלוש וחצי.

נפרדנו בידידות מהגננת וחזרנו כולנו הביתה. אז הילד הפסיד מסיבה מגבשת של בני שלוש לכבוד ראש השנה, אבל זכה בארוחת צהרים משפחתית רגועה.

בעזרת ה׳ ככה יהיה כל השנה.

אחת וחצי זה מאוחר. אחת זה מאוחר אבל עוד איכשהו ריאלי.

שאגלה את רופא הילדים והתזונאי שיטענו שטובת הילד היא לאכול ארוחת צהרים חמה ומשפחתית אחרי אחת צהרים, אני אשקול את עמדותי מחדש.

בוודאי ששמעתי, ואני מממשת את זכותי זו מיום חמישי שעבר, אבל הגננת הודיעה שייתכן שיהיה שינוי כלשהו בהנחיות.
מבחינתי כל עוד אין שינוי - אפעל לפי ההנחיה שיצאה.
אידיוטי בכלל שצריך מלחמה בשביל זה

_אחת וחצי זה מאוחר. אחת זה מאוחר אבל עוד איכשהו ריאלי.

שאגלה את רופא הילדים והתזונאי שיטענו שטובת הילד היא לאכול ארוחת צהרים חמה ומשפחתית אחרי אחת צהרים, אני אשקול את עמדותי מחדש._

נכון שהיה עדיף להוציא מוקדם יותר, אבל:
א) ממילא לא נאכל מוקדם יותר, כי האחיות עדיין לא חוזרות מבית הספר. (אם כי בהמשך השנה יתחילו אצלן ימים ארוכים במשך רוב השבוע, ואז ארוחת הצהריים לא תהיה תלויה בהן.)
ב) לא נכון בעיניי להוציא את הילד בשעה כחפצי. כיוון שבחרתי להשתמש בשירותי המסגרת, אני צריכה להתחשב במידה מסוימת בסדר היום. אם אצלכם את היחידה שמוציאה - אין בעיה, אבל אצלנו יש עוד 3-2 ילדים שיוצאים נוסף לבני, והגיוני שזה ייעשה באותה השעה במקום לטרטר את הצוות הלוך ושוב אל השער בזמן שהן אמורות להתעסק בשאר הילדים.
ג) עד אחת אגיע לגן, אך לא לפני כן.