אין כמו משפחה

אנונימי

"אין כמו משפחה " יכול להאמר באהבה, בעצב, בציניות ובשמחה. הכל לפי זוית הראייה של האדם.
ככה החיים. ערבוב של עצב ושמחה,ואני בחיפוש אחר זוית הראייה הבריאה והמעשירה

אין כמו, ברכות לדף הבית החדש !!
(יש לי הכבוד והעונג לבקרך כאן ראשונה)

אין כמו עוגות שמרים
מסכימה לחלוטין

ראיתי את מה שכתבת לי ,אענה לך בהמשך.

א ל א ן
תבקרי.
יש לי ניתוקים
לא יכולה להרבות במילים

החזרתי את השיר לדף הבית שלי. א ל א ן

_
הי! את ממש אחותי! בואי נרקוד יחד!<במרחב הוירטואלי...>
שמחה שפתחת לך דף,שיהיה לך רק אור וטוב @}

ביקור מלכותי ??!
את מלכה, אין כמו. לפי מה שקראתי בדף ההוא...

תודה על דבריך אין כמו יקרה.

אני שמחה בדיאלוג איתך.

ודרך-אגב כל השמות כאן שנפתחים באמא... גם מעידים על הזהות המשפחתית שגוברת על הזהות האישית
אהבתי;-)

קפצתי לבקר! נעים אצלך בבית!
בי בי

אחרי מה שכתבת בדף על הבאלגן אני יותר ויותר רואה דימיון בינינו...
אחותך הבאלגניסטית (-;
מופיע גריין "באופן טבעי כולנו שייכים"

חודש טוב ! @}

אין כמו יקירה ,
סליחה שלקח לי המון זמן לענות, לא הייתי ליד באופן. ההגעה שלי לקרוא ולכתוב מרגיעה אותי, אבל לא הצלחתי עד עכשיו.
כיפאק- הי! ל של בדוי יש זמן בידיים!
מה להגיד לגבי הגיל? גיל הוא הרבה דברים. הוא זמן שעבר, הוא נסיון בחיים, הוא הציפיות שלנו(?!) מעצמנו. אולי זה מזג האוויר? אולי זה כל כך הרבה אביבים וקיצים שעברנו, או בעצם לא מספיק חורפים?

40 הוא מספר יפה. "ותשקוט הארץ ארבעים שנה". אולי גם אנשים יכולים? שיער לבן לא מאט את הקצב. הוא מלמד איך ליהנות ממנו, הוא מוסיף אפשרויות, הוא אות כבוד לניסיון ולחיים. וחוץ מזה, תמיד אפשר לצבוע...

אני לא תופסת בטלפון את הבנאדם שצריך לשאול, אבל אני בטוחה ב-100% שאין בעיה שאני אשלח לך את זה במייל! את יכולה להשאיר לי כתובת או פשוט לכתוב לי ל- yaeli le _at walla _dot com

תוודה

לגבי הצ'י קונג (חוב מהשנה שעברה).

לי הצ'י קונג עשה ועושה מאד טוב. עשיתי יוגה, טאי צ'י, אבל הצ'י קונג הכי תפס אותי.

אני ממשיכה ומאד נהנית. אני חושבת שחלק מזה קשור גם למורה ולאנשים האחרים בקבוצה (כמעט כולם קשישים) שיש בהם משהו מאד רך.
עכשיו אני עושה בקבוצה פעמיים בשבוע, ועוד בבית מידי יום קצת תרגילים.
זה לא עושה אותי חזקה כמו שעושה שיטת פאולה (שאני מאד מאד אוהבת מקביל) , אבל יש בזה משהו שמאפשר זרימה מאד עמוקה פיזית ונפשית.
נדמה לי שבדף הרלוונטי כתבתי על כך שאחרי השעור נהגתי בכביש המהיר בלי פחדים. זה נשמע אולי משונה, אבל בהתחלה הרגשתי שהזרימה של הצ'י (או איך שנקרא לזה) מתכווננת אצלי מחדש, שופעת וסוחפת.

אני ממליצה מאד. אם הייתי יכולה אז בארץ ייתי מנסה את הישעורים של טנא טאו , מההתכתבות אתו נראה לי שהוא מורה טוב.

נעים להכיר ומרתק לקרוא אותך,
קראתי את מה שכתבת בדף על כיסויי הראש ונגעת בי,
תודה.

חומה ,חיממת את ליבי. נעים לשמוע ,ונעים להכיר.

אנא אל תפרשי, מחכה לתשובה שלך. תודה

כנראה שיש לך עצבי ברזל, אני לא מסוגלת יותר להשתתף בדיון, זה פשוט דו שיח של חירשים. יש משהו מאוד מדכא בדף הזה, שפשוט מוכיח לי שוב ושוב כמה שלא משנה כמה ננסה להיות חלק מהחברה הכללית בישראל, אין לנו סיכוי להשתלב באמת. התשובה האחרונה של רוצה לשמוע פשוט מראה לי כמה חוסר הבנה יש.
שנה טובה, גמר חתימה טובה וצום קל. @}

<מרגיעון: אם יצאת מכליך אל תשכח לשוב. כמה מתאים>

חרטומית זאת אחלה שפה! @}

שאמחק לך את הבלוג?

אסכים בשמחה לעשות זאת בצער...

למה למחוק לה את הבלוג? מה אני לא יודעת?

היא סימנה אותו כדף למחיקה, זה הכל

תודה יעלי לה. החלטתי להמשיך איתו עוד קצת ולראות אם הוא מתגלגל או תקוע

אסכים בשמחה לעשות זאת בצער... איזה גנובה.

ברור מאמי, אי אפשר לבטל רגש או תחושה, והמוטיבציה שלך והרצון לשינוי והבנת התחושות הם שגרמו לי להישאר.
אני כאן, תמיד בשבילך.

בואי כפרה,מה יש לך בסיר,
קוסקוס?-אחלה!
הילדים מה זה אוהבים...
כנסו,כנסו יש מקום לכולם!

הי אין כמו משפחה
נעים להכיר. ומאוד נעים לשמוע את התגובות האוהדות.
אין דבר משמח ומספק יותר מלשמוע שאנשים מתחברים לעבודה שלי (טוב, אולי יש עוד כמה דברים... (-:)
אז תודה רבה.

הי אין כמו משפחה
לשמחתי, הדלקת טריה לגמרי, עניין של כמה ימים ומעולם לא סבלתי מזה בעבר (סבלתי מדברים אחרים מעברי כרקדנית...)
לצערי, יש מסביבי הרבה יותר מידי בנות (כולן מורות ליוגה, נשים צעירות שעובדות עם הגוף) שיש לגוף שלהן נטיה לייצר דלקות....
אין קשר להסתיידות. (עד כמה שידוע לי)
בינתיים אספתי לי כמה עיצות טובות, כך שאם תרצי אחלוק אותן איתך בשמחה (-:

אהלן, אין כמו - ארגז הכלים שלי הוא בכלל לא מסתורי.
הוא פשוט נרכש בעקבות עבודה עצמית עיקבית. ארגז הכלים הזה, נרכש במשך שנים של התמדה ולא אשקר שכל הכלים עולים בזול, חלקם נרכשו ביזע דם ודמעות ועלו לי בהרבה וויתורים שלקח לי זמן להפרד מהם לשלום כי הם היו כ"כ טבועים בי למרות שהזיקו לי
אבל- החדשות הטובות הן- שחלק מהן נרכשים יחסית מהר. הדבר הראשון והמהותי ביותר שקשור קשר ישיר לתחושת לחץ - הוא הנשימה והיכולת ללמוד אותה קודם איך אצלינו כרגע ואח"כ להבין ולהתחיל לתרגל אותה איך שהיינו רוצים שתהיה.. השליטה בנשימה היא פשוט הכלי השימושי ביותר (מה שנקרא חובה בכל בית (-:),
מעבר לזה מתחילים עם המודעות שמתפתחת לרכוש כלים נוספים ולהבין שלפעמים מתאים פטיש שניצלים ולפעמים סכין, ולפעמים אטב כביסה.
והיופי הוא לקום בבוקר ולשאול את עצמי, מה אני היום, מה אני צריכה? ואז לראות שאם אני קמה כבדה וחסרת כל אנרגיות, מעוכה על העולם, אולי אני זקוקה למשהו שימריץ אותי, ילבה בי אש, יזרים את הדם וינקה ממני את כל הפסולת הביולוגית והמחשבתית (אני אישית משתמשת ביוגה שהיא הכלי העצום והנפלא שלי שמכיל בתוכו מזור לכל מצב - אבל יש כמובן המון דרכים אחרות), ולפעמים אני קמה עצבנית, סוערת, עם חשק לפרק כל מה שזז ולא זז (חי, צומח, דומם)
ואז אולי נחוץ לי משהו שמרגיע, מיישב, ממרכז אותי בנקודה אחת (כמו תירגול של נשימות ארוכות ועמוקות יותר, כמו מדיטציות מסויימות, כמו יצירת מרחב במפרקים ובשרירים שיוצר גם מרחב במחשבה).
כמובן שקשה לפרט וללמוד את כל אלה בנשימה אחת, ובפורמט הזה..
אבל אם תרגישי צורך, תגידי ואשמח לפרט יותר
יום מעולה שיהיה
ברכות על שינוי הניק (למרות שהוא ממש היה משעשע (-:)

הי אין כמו,
תגידי, זאת את שמחקת את ההודעה שלך מהדף שלי? אם כן, אין לי בעיה עם זה אבל אם תוכלי פעם הבאה לבקש ממני ואשמח לעשות זאת. (-:
את אמרת לי שאני מוזמנת למחוק אותה וטרם הספיקותי לעשות זאת. פשוט יש קצת הרגשה מוזרה ופולשנית שמישהו אחר עורך שינויים בדף הבית שלך
אני מניחה שעשית זאת בתום לב וללא כל כוונה לגרום לי לתחושה כזו. (-:
המשך יום מצויין שיהיה

הי. קראתי את דבריך- בכיסוי ראש. והסתקרנתי לשמוע. מה קרה איתך? את כבר בת 40? אני עם, מפתיעה את עצמי אחרי 10 שנים, שפתאום מתחילה לשאול שאלות. אשמח לשמוע אם הורדת- והוכית ברק\ את מאושרת ולא מבינה איך היית כבולה, או התחזקת ואת מאמינה שכיסוי ראש הוא כתר התורה שלך. או.. יש עוד אופציות?