הבית של ר

[אנונימי]

פתגם זן שמלווה אותי הרבה זמן (וגם ליווה אותי בטיפוסים..) :" לפסגת ההר לא איכפת מאיזה כיוון הגעת אליה"

[ר*]

דף בית אישי שלי


מתוקה מתחילה מחדש, הציעה לי לפתוח דף בית, ואני שומע בעצתה. אני אשמח לתגובות על הדברים שכתבתי (ואם מישהו הגיע לכאן באמת, אז כנראה שיש) ולחלוק/לעזור/לייעץ במה שאוכל (-:

אני בן 27,רווק, גר בצפון הארץ, אוהב ספורט אתגרי על רוב סוגיו (בעיקר טיפוס ואופניים).

ר.

---

דפים שביקרתי בהם :
][<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טוב מזל טוב
שיהיה רק טוב בביתך החדש
ברוך הבא באופן רשמי
עכשיו כשארצה אוכל למצוא אותך

[ר*]

המון המון תודה

אני כאן בשביל להשאר (-:

ר.

[חני_בונה*]

:" לפסגת ההר לא איכפת מאיזה כיוון הגעת אליה" @}
ברכות לדף הבית

[ענ_בל*]

מזל טוב.
נעים להפגש. @}

[ג'ינ_ג'ית*]

תתחדש

ואהבתי את :
לפסגת ההר לא איכפת מאיזה כיוון הגעת אליה
דווקא לא מהכיוון של טיפוסים

[ב_דרך*]

תתחדש

[אליס_בארץ_המראה*]

שלום @}

[ר*]

תודה לכולכם על הברכות, באמת...
מפתיע אותי, שכולכם בכל זאת הגעתם לדף הבית שלי (-:

פתגם הזן שלי הגיע הרבה אחרי שהטיפוס הגיע , אבל הוא לווא דווקא קשור לטיפוס, כמו שאמרת (טובי)..

[סיגל_ב*]

ברוך הבא @}

[מיק_רוני*]

שלום,
ברוך הבא!

[ג'ינ_ג'ית*]

ר אתה יכול להעביר את הרשימה הנ"ל לראש הדף, ואז תמיד כשתיכנס תוכל לראות אותה מתעדכנת (בדפים האחרונים שכתבת בהם).

[ר*]

יופי, תודה טובי (-: באמת תהיתי איך אני עושה את זה.. ולמה זה לא מתעדכן...

[שושה*]

היי ר, תיתחדש...
לא נעלמתי, אני פה..ובאה, קוראת הולכת...חוזרת...חיי אינטנסיביים ואני מנסה בשעותיי הפנויות ליהיות יעילה וללמוד, מה שקצת קשה לי כשאני נכנסת לאתר הממכר הזה.
בכל אופן רק היום ראיתי מה שכתבת לי בדף "פתאום הוא מתלבט..." , אבל זה רלוונטי גם לעכשיו, האני חושבת שאני בשלבי התגברות מתקדמים יותר, מנסה פחות לחשוב ולהתעסק ויותר להיות בהווה, מה שקצת מקשה עלי זה זה שהאקס היקר שלי דואג להתקשר או לשלוח סמסים, בבקשות לכך שאני יאות לדבר איתו..איכשהו אני מצליחה לא להגיב, אבל לא לגמרי מצליחה לא לחשוב עליו בכלל
ואני משתדלת להיפתח לזוגיות חדשה..נראה לי שאני לא כל כך יודעת אייך עושים את זה, היום פגשתי חברה שנפרדה ממישהו אחרי 4 שנים לפני חודשיים וכבר יוצאת עם 2 חדשים, זה עורר בי קצת קינאה..
טוב איכשהו יצא לכתוב הרבה, ובעצם רק רציתי להגיד תודה על ההתייחסות ושלא נעלמתי
ואולי אני צריכה לשנות את הניק בתור התחלה, כי הוא ניק שקשור לזוגיותי הקודמת...
נישתמע

[ר*]

היי שושה,
אני שמח לשמוע שלא נעלמת (-:
הקושי שלך נשמע טבעי לגמרי.. אין לך מה לקנא, אלא רק לעשות את מה שטוב לך, זה שהיא יוצאת עם 2 חדשים לא אומר בהכרח שהיא במקום יותר טוב עם עצמה. את זו את, והיא זו היא, ואת תעשי את מה שטוב לך בנקודת הזמן הזאת. איך נפתחים לזוגיות חדשה ? אני שואל את עצמי את אותה שאלה בדיוק בימים האלה.. אני מניח ששוב זה עניין שלי איזון. בעיקר לא צריך להכנס לביקורת ובדיקה עצמית כל דקה ודקה, פשוט להיות את, לחיות את החיים שלך..

גם לי אין תשובות... בכל מקרה אני שמח לשמוע ממך(-:

[שושה*]

איזה כייף שאתה און ליין
תודה שהזכרת לי שאין מקום להשוואות..

בכל מקרה אני שמח לשמוע ממך תודה!

[הבית_של_ר*]

באמת אין..

[ניקול*]

היי ...ר !
נכנסתי לראות קצת מי אתה?.
כי אתה יודע אלי הרבה, ואני לא יודעת מי אתה בכלל.
בקיצור אני שמחה שאתה כאן, ואני חושבת שעוד הרבה יסכימו איתי.
כתבתי לך קצת באתר שלי- עזרו-לי-בבקשה.
נדבר...
ןתודה ניקול. (ועכשיו אני יודעת עליך קצת אבל יותר).

[רוני_בלוני*]

ר....ר.....ר....ר....ר...ר....ר....ר...
דף בית חדש וכל כך מלא! שברת שיאים!

מצטרפת לברכות, הרבה מזל טובים, עכשיו כולנו נוכל לבקר!

[מיק_רוני*]

תודה ר. [-:
>בתגובה למה שכתבת על מה שכתבתי בדף הבית שלי<

לפסגת ההר לא איכפת מאיזה כיוון הגעת אליה
גמאני אהבתי

[הבית_של_ר*]

במחשבה שניה,
החלטתי להוריד את הסיפור... מצטער}

[ניקול*]

אני חושבת שהסיפור שלך מקסים ומרגש!
נורא היזדהתי!!!
יפה מאוד.

[הבית_של_ר*]

השעה מאוחרת והרחובות ריקים מאדם..

והשן בינה הורגת אותי מכאבים, התעוררתי ואני לא מצליח להרדם, ושקעתי קצת למחשבות במיטה, והחלטתי לכתוב אותם כאן.
לפעמים הבדידות כל כך קשה לי. מהימים האלה שאני מאד מאד עסוק, ויש המון עבודה ואיכשהו זה יוצא תמיד עם איזה בעיה בריאותית (כמו השן בינה עכשיו), והכל ביחד פתאום גורם לי להרגיש שאני הולך לאיבוד, להרגיש בודד ולשקוע קצת לרחמים עצמיים.
פתאום הבדידות היא כאן והיא ברורה, קרה וכואבת. התחושה שאין לי עם מי לחלוק את זה במיטה שלי, אין לי מי שתחבק אותי ותזכיר לי מה חשוב באמת, התחושה הזאת מחלחלת לכל תא בגוף שלי ואני חש צמרמורת, ומחנק של בכי בגרון.

יש לי חברים, יש לי עבודה טובה, יש לי הרבה דברים שאני מאד אוהב לעשות, ויש שאלות ומחשבות בלי סוף, אבל לצערי עדיין אין לי אהבה...

[מיק_רוני*]

ר' יקר,
התחלתי לקרוא את "לבסוף מוצאים אהבה" / ד"ר הארוויל הנדריקס שכל-כך ממליצים עליו כאן באתר, והוא מסביר בצורה מאד ברורה הרבה דברים, כולל את מה שאתה מרגיש. מצטרפת להמלצות.
גם אני מרגישה כמו שתארת הרבה פעמים, אבל יש לי ידיעה אחת שתמיד מחזקת אותי.
אני סומכת על העולם ועל עצמי שכל דבר יקרה לי בזמנו.
אותי זה מרגיע מאד. ואז העובדה שעדיין אין לי אהבה לא מצערת אותי אלא מחזקת אותי להמשיך את חיי ולהמשיך את ההכנה המודעת לקשר זוגי, לבית, לילדים, בצורה של רכישת ידע.

[הבית_של_ר*]

הסתכלתי קצת בתיאור של הספר, זה ספר שמתאים לאנשים שכבר נמצאים בזוגיות ארוכה לא ? אני מתלבט אם להזמין אותו..אני לא יודע עם עוד מילים זה מה שאני צריך..

[הבית_של_ר*]

היי שושה, למה לך אין דף בית אישי ?

[ג'ינ_ג'ית*]

תודה

[הבית_של_ר*]

הלילות ארוכים והפחד

כל פעם שאני לא מצליח לישון זה בא עם איזה משפט משיר.. נמאס לי כבר מהלילות האלה של שינה לא טובה, אולי זה הארוחה המשפחתית של שבת בערב, אולי זה העובדה שעבדתי מאד קשה בימים האחרונים ואני עדיין במתח גבוה, ואולי זה סתם כי אני לא שקט, אבל לילות סמי לבנים כאלה הם ממש מרגיזים. זה לא שינה ולא לא שינה. ובעיקר כשמתעוררים ורוצים להרגיש מנוחה ולחזור לישון, ומסתובבים במיטה ולא מצליחים להרדם, ואין שום מנטרה שבעולם שתרדים אותי מחדש בחמש בבוקר..

באסה (-:

[ג'ינ_ג'ית*]

לפחות השירים טובים
סתם...

למען האמת, אין לי הרבה מילים, מלבד שמנסיוני זה זמני, זמני, זמני.
אפשר לנסות להבין מה הבעיה ולטפל בה.
אני אישית חושבת שזו תחושה ריקנית שתופסת כל אדם בתקופות שונות בחייו. תקופה שעוברת כשהריקנות מתמלאת. איך היא מתמלאת - זה כבר אישי.

[הבית_של_ר*]

זה זמני כבר יותר מדי זמן, והאמת שזה בא והולך.. בזמן האחרון אני דווקא ישן לא רע, רק השן בינה רוצחת אותי בימים האחרונים..
בעיקר אני חושב... שאני חושב יותר מדי.. ובגלל זה אני לא ישן טוב.. (-:
והשירים באמת טובים (-: יש לי טעם טוב במוזיקה..

[ניקול*]

אני מבינה את ההרגשה שלך גם אני לא מצליחה לישון כבר די הרבה זמן!
המחשבות מגיעות בדיוק שאתה עולה למיטה.

מאד קשה בימים האחרונים ואני עדיין במתח גבוה
כנ"ל.....!
ניהיה חזקים והכל יעבור בקרוב .
כמו שאמרת לי אורך רוח , לנשום עמוק.
אז שיהיו לנו.................
מחשבות נעימות ולילות קסומים! (מקווה).
באהבה ניקול.

[שושה*]

היי ר
למה אין לי דף בית אישי? לא נראה לי שאני מספיק כאן בשביל זה, וזה גם מרגיש לי קצת חושפני מידי בשבילי...ככה בינתיים לפחות.
דווקא הספקתי לקרוא את הסיפור לפני שהורדת אותו וחשבתי לעצמי שאתה אמיץ על הפירסום הזה פה באתר ועוד עם בקשה לתגובות כנות.אז אם אתה עוד מעוניין תגיד ואני אכתוב את דעתי.
אני כל כך מכירה את ההצפות האלו שאתה מספר עליהן של הלילות...למרות שבימים האחרונים אני ממש לא שם, אני מגיעה עייפה נורא ונירדמת צ'יק צ'ק. בכל אופן מרחמים עצמיים אני משתדלת לא להישאב, זה מצחיק כי אמנם אין לנו עוד אהבה -לפחות זוגית- אבל יש לנו עוד כל כך הרבה שנים לפגוש את האחד/ת...אז לא חבל לבזבז אנרגיה על צער? לא יודעת לי זה לפעמים עוזר לחשוב ככה...או פשוט לדבר עם חברה שמחזקת לי את האמונה..
חוץ מזה יש לך עבודה שאתה אוהב! איזה כיף זה כל כך לא מובן מאליו...
כתבת שאתה צפוני, מותר לשאול מאיפה? האמת שבא לי לשאול אותך מלא שאלות...רק לא נראה לי נכון מעל גבי האתר..נחמד לי שנוצר ביננו כזה קשר אמיתי. לפחות להרגשתי.

וד"א אני עשיתי ניתוח מ ז ע ז ע להוציא שיני בינה לפני שהייתי אמורה לטוס לטיול ארוך ובסוף לא טסתי...

[הבית_של_ר*]

היי שושה, את כאן.. (-: און ליין יחד איתי

[הבית_של_ר*]

היי שושה

אני פתחתי דף בית, לא בשביל להיחשף, אלא באמת כדי שאם אני מרגיש שאין לי עם מי לשתף את מה שאני מרגיש, אני אוכל לכתוב את זה כאן.
אני אשמח לשמוע את דעתך, אפילו שכברהורדתי את הסיפור, ואם את לא רוצה לכתוב את זה כאן, בא לך לשאול אותי עוד שאלות את יכולה לשלוח לי מייל.אני לא יודע אם אני אוהב או לא אוהב את העבודה שלי, וזה ברור שזה בא והולך. מה שכן, אני עובד עם אנשים שכיף לי איתם, ואת זה באמת קשה למצוא בהרבה מקומות. אני אוהב לעשות עבודה "שחייבת להיעשות", קשה לי עם עבודה איטית ומתמשכת, אני צריך את הדרבון הזה, ובגלל זה זה בא בעליות וירידות,
אני גר בחיפה עכשיו, עברתי לא מזמן, במקור אני קיבוצניק.

היום הייתי אצל הרופאת שיניים, וקיבלתי אנטיביוטיקה, עוד שבועיים עקירה, לא נורא, אני לא מפחד וכבר הוציאו לי אחת, העיקר להפטר מהכאבים האלה לתמיד..

לוותר על טיול גדול זה באסה גדולה... גם לוותר על טיול קטן.. (-: בעצם לוותר על כל טיול זה באסה..

[שושה*]

עונה לך במייל

[ג'ינ_ג'ית*]

היום הייתי אצל הרופאת שיניים, וקיבלתי אנטיביוטיקה, עוד שבועיים עקירה, לא נורא, אני לא מפחד וכבר הוציאו לי אחת, העיקר להפטר מהכאבים האלה לתמיד..


בבקשה, תלך לדיעה שנייה לפני העיקרה. רופאה עקרה לי 3 (!) שיני בינה סתם, פשוט סתם. התברר שיש רופאים שממהרים לעקור מתוך ראייה שמרנית שבמילא השיניים הללו מיותרות.
אז כבר 20 שנה שלא חושבים כך, ואם ביום מן הימים השיניים הקרובות לשיני הבינה תצטרכנה עקירה כי הן יותר פעילות ויותר ותיקות מהבינה (שצומחות כידוע רק בסביבות גיל 20 ואילך) - אז שיני הבינה תתפוסנה את מקום הישנות.

בקיצור, יש באמתפעמים שצריך לעקור, אבל רופאיםר בים רצים עם שיני הבינה לעקירה כשזה ממש לא הכרחי.
שווה לשמור עליה, תאמין לי!

דיעה שנייה תעלה לך בערך 100 ש"ח במקרה הכי גרוע או שיש כאלה שאפילו לא לוקחים כסף רק על בדיקה - שווה כל רגע.

[הבית_של_ר*]

טובי,

אני מודה לך על הדאגה. אבל אני מאד סומך עליה. זאת לא פעם ראשונה שהשן הזאת עושה בעיות, וזה כבר עוד רופא ראה אותה (-:

תודה על הדאגה,
ר.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי ר
נכנסתי לראות מה שלומך?
שמחה לראות שביתך התמלא אורחים
שמחה על שהסכמת לפתוח לנו דלת
שיהיה סופ"ש מקסים

[הבית_של_ר*]

היי מתוקה,
עניתי לך בדף שלך. (-:
פורים שמח

[אמא_בן_אור*]

הי, זה אתה? , איזה יופי!!!
פורים שמח אח שלי

ותתחדש על הדף@}@}@}

[הבית_של_ר*]

תודה (-:

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי ר
מה שלומך?
אני אכן כותבת גם בדפים אחרים וכמעט לא כותבת בדפבית שלי, לא מרגישה שיש לי מה לכתוב בדף שלי כרגע.
אשמח להתכתב איתך במייל שלי, שם אוכל לפרט יותר.
שיהיה לך יום מקסים

[ניקול*]

היי לאן נעלמת ?
אתה חסר!
תחזזזזזזזזזזור......!
מקווה שהכל בסדר?.
בנתיים , שיהיה לך יום נעים, וסוף שבוע מקסים.
ניקול.

[ניקול*]

תודה !
אתה מקסים!

[הבית_של_ר*]

בבקשה (-:

[הבית_של_ר*]

אני רוצה לשים פה קישור לאתר מדהים של אמנות שקרובה לליבי,קיפולי נייר,Origami, של מקפל יפני בשם SATOSHI KAMIYA
צריך לראות כדי להאמין שהכל נעשה מנייר אחד מרובע :

http://www.asahi-net.or.jp/~qr7s-kmy/g/[po]modelindex e[/po].html

[ניקול*]

תודה על הכל!

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

קראתי את החלום בסיפורים קוסמיים
זה התעורר בעקבות השיחה של אתמול?

[הבית_של_ר*]

בין היתר.. כן.. (-:

[מבקש_להתחדש*]

שלום,
ראשית תתחדש (יחסית) על הדף בית.
חוץ מזה, הייתי צריך לכתוב "הוזים"...
יום מצויין : )

[הבית_של_ר*]

אני חוזר ומתעקש, זה לא קשור להזיה. הסיפור הוא לא הזוי ולא הזיתי אותו.

תודה על הברכה (-:

[מבקש_להתחדש*]

אל דאגה חבר... אני לא חושב שאתה\נחנו הוזים. זה הוזים ב" "... כאילו הוזים. אבל לא!
(-: גם לך

[הבית_של_ר*]

אז בסדר.. (-:

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

תודה

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

רק עכשיו נזכרתי שנסעת
ובכלל לא איחלתי לך נסיעה טובה
אז רטרואקטיבית זה גם נחשב?
וחוץ מזה אם לא נדבר עד אז
פסח שמח
<מתוקה בהתקף פולניות>

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי
שמחה שחזרת
היית חסר

[מיק_רוני*]

לפעמים צריכה לחדש...
אבל תודה, נעים לשמוע

[טליה_אלמתן*]

תודה (הירח)!
(חשבתי שזה עניין של זוויות, ואור, והחזרים...)

[ניקול*]

היי, ר.
חזרתי,
הייתי בחופשה קצרה לנקות את הראש.
שמחתי לשמוע ממך.
ועכשיו הכול בסדר.. איתי.
מה איתך?
ניקול.

[הבית_של_ר*]

היי,

אני בסדר. נפצעתי בכתף ועכשיו אני עושה פיזיותרפיה אבל תוך חודש אני אהיה כשיר כמו חדש !
חוץ מזה בסה"כ תקופה עמוסה, וקצת מוזרה, אבל אני חושב שדברים טובים קורים.. (-:

[ניקול*]

אני מקווה שתרגיש טוב, (ותתמיד אם הפיזיותרפיה, כי זה חשוב)!!!
אני מאושרת בשבילך שדברים טובים קורים לך.
ואמן שתמיד דברים טובים ישמחו את חייך.
גם לי, עברה תקופה מוזרה,
אבל בסוף הכול לטובה, רק התחזקתי.
כיף לשמוע ממך..!!!
שולחת ו.. }{ (נשיקה) שתרפא הכול...
ניקול.

[ניקול*]

היי..ר....,
איך אתה מרגיש?!
נעלמת..?!.
בנתיים, תרגיש טוב.
שבת שלום, ושבוע טוב.
ניקול. .

[הבית_של_ר*]

היי ניקול,
אני פה כל הזמן
קורא, אבל לא תמיד יש לי מה לכתוב, וכשאין מה להגיד,אני מעדיף לשתוק מאשר להגיד סתם דברים.
אני מחלים לאיטי. אני מרגיש בסה"כ ממש בסדר גמור. אני מודה לך על הדאגה, האיכפתיות והתעניינות.
אני שמח לשמוע שהתחזקת, ואני מאחל לך שבת שקטה, נעימה ורגועה. (-:

ר.

[ניקול*]

תודה . שבוע טוב וקסום.

[גבולית*]

אם קיפולי נייר מעניינים אותך, יש בקבוץ איילון מישהו שעושה דברים מדהימים.
הוא מורה למתמטיקה ועכשיו הוא הולך להוציא ספר לימוד מתמטיקה דרך קיפולי נייר.
אם אתה רוצה, אני יכולה לבדוק אפשרות של חיבור בינכם.

[הבית_של_ר*]

תודה גבולית, אני מודה לך על ההצעה
האמת שאני גר לא מאד רחוק מאיילון, אבל אני לא מעוניין.. (-:
טוב לי ככה.

[גבולית*]

שבת שלום לך

[הבית_של_ר*]

אני רוצה לשתף אתכם בחלום זוועה שהתעוררתי ממנו הבוקר. אפשר להגדיר אותו כסיוט. חלום מימי בקיבוץ.
קמתי משינה, וזה היה בבית הישן של ההורים שלי. לידי ישנה בחורה, שאני כביכול מכיר. קמתי והלכתי למקלחת להתארגן ולהתחיל את היום. בדרך חבר טוב שלי (מעכשיו, לא מהקיבוץ) התקשר והזמין אותי לבוא אליהם עכשיו לראות משחק של מכבי, ואמרתי שברור שאני אבוא. כשהגעתי למקלחת והסתכלתי בראי ראיתי שיש לי שיער ארוך פתאום, וצבוע. הסתובבתי עם הגב, וראיתי שיש שני איזור שבהם הוא יותר ארוך עד אמצע הגב, כמו קרניים. הבנתי שעשו לי משהו כשישנתי. הסתובבתי וראיתי שהבחורה שהייתה במיטה נעלמה. יצאתי לכניסה, וראיתי אותה בורחת על טרקטורון. בחוץ הסתובבו כל מיני חבר'ה. בני השכבה שלי ומעלי ומתחתי שלא אהבתי אותם ולא הסתדרתי איתם. הם "כאילו" עסקו בעבודות גננות. ידעתי שזה הם, ולא ידעתי איך להוכיח. ואז היו בכניסה לבית שלי שני ילדים קטנים. ידעתי שילדים לא משקרים. שאלתי אותם, מי הייתה כאן. והם אמרו לי חגית חברה של עליזה. (את השמות המצאתי עכשיו, כדי שהפרטים ישארו חסויים).

ואז קמתי ואמרתי לכל החבר'ה האלה, "חגית חברה של עליזה, אה ??", ואז הם כולם התאספו ביחד, וצחקו ודברו בינהם.באתי אליהם ושאלתי בשיא הכאב והתמימות, " עשיתי לכם משהו רע בזמן האחרון, שעשיתם לי דבר כזה ??" והם אמרו לי "לא, זה פשוט מצחיק, זה לא קשור בכלל לאם עשית לנו משהו או לא..". ניסיתי לדבר עם איזה בחורה אחת מהחבורה, והיא אמרה לי שהשם שקראתי לה זה לא השם שלה. הסתובבתי וחזרתי הביתה. נעלתי את הדלת מבפנים. ואז ראיתי את החלון בחדר שינה שממנו הבחורה ברחה, באתי לסגור אותו, והחבורה הזאת ישבה שם למטה (הדירה קצת מוגבהת) וצחקה צרחתי, מהבטן צרחה חנוקה וצרודה, צרחה של השפלה וכאב, ואז התעוררתי.

הרבה זמן לא היה לי שום חלום בכיוון הזה, שום חלום על הקיבוץ ועל זכרונות כאלה. התעוררתי די מזועזע..

[אמא_בן_אור*]

אוי, איזה חלום...נשמע מעיק נורא.
חשבתי על זה, לא הרבה נכנסים לדף בית אישי של מישהו סתם ככה,
אז אולי תנסה להעביר אותו לדף שיותר אנשים יקראו.
יש דף חלומות רעים , אבל אני לא יודעת איך מעבירים.

בכל אופן ענק ממני ויום טוב

[מיק_רוני*]

היי ר',
מקווה שאתה מרגיש טוב יותר.

אנסה לפרש לך את החלום מתוך מה שעלה אצלי כשקראתי.
שינה = אינטימיות
הבית הישן של ההורים = מקום מוכר אולי גם בטוח(?)
חבר מעכשיו = שוב מקום מוכר ובטוח
ההפתעה בראי = הפתעה משינוי שהוא לא בשליטתך
שיער ארוך = כוח. עולה לי פה הדימוי של שמשון ודלילה. שם שערו הארוך היה כוחו וכאשר נגזר נגזל גם כוחו. פה ההיפך, המצב
הטיבעי שלך הוא קצר והשינוי ש"דלילה עשתה הוא להאריך אותו", היא נתנה לך כוח אבל זה מתפרש כדבר לא טוב כי היא החלק ה"רע".
אולי יש שינוי בכוח הפיזי שלך בעקבות הפציעה? אולי אתה חושש משינוי כזה?
צבוע = השינוי נעשה בשני רובדים (צבע מסמל משהו, באיזה צבע הוא היה צבוע?)
קרניים = (דימוי שטני?) הבחורה ניצלה את האינטימיות איתך כדי לעשות לך משהו לא טוב בזמן שהיית חשוף (ישן).
אתה מייצג את הטוב והבחורה מייצגת את ה"רוע", אבל שניהם זה בך. פשוט מאד קשה לנו לחשוב או לקלוט את עצמנו
כרעים או כבעלי חלק "רע". החלק ה"רע" נחווה כמשהו חיצוני לנו. למה זה ? פשוט כי במקור שלנו הכי בסיסי אנחנו רק אור
(טוב) ומשהו בפנים יודע את זה. עכשיו אנחנו אחד שמורכב משחור ולבן ביחד וצריכים להשלים עם החלקים השחורים או לתקן אותם.
הבנתי שעשו לי משהו כשישנתי = אתה עובר שינוי שהוא לא בשליטתך. הוא קורה בזמן לא מודע, בתת מודע, בזמן שינה.
הבחורה נעלמה וברחה = החלק "הרע" בך לא מאפשר עימות, פגישה. הוא בורח.
טרקטורון = החלק שבורח עושה את זה באופן מתוחכם, יש לו כלי רכב (שמייצג מה בעניך?) שמשדרג את הבריחה למהירה יותר ולא ניתנת לתפיסה(?)
בני שיכבה מעל ומתחת שלא אהבת = מייצגים את העולם החיצון ה"רע". גם העולם החיצון לדעתי הוא חלק מאיתנו. אז זה חלקים חיצוניים שמייצגים משהו פנימי.
אולי שפיטה, אולי ביקורת, אולי אכזריות. חלקים שלך קשה איתם.
לא הסתדרת איתם = החלקים איתם אתה לא מסתדר.
ידעתי שזה הם ולא ידעתי איך להוכיח = החלקים האלה יודעים להסוות את עצמם, אתה יודע שזה הם אבל לא יודע איך להוכיח אותם !
פנייה לילדים = פנייה לחלק הבסיס, החלק האמין בעצמך. המקום שאתה יודע שהוא לא משקר. הילד שבך.

טוב, זה מתארך חייבת לסיים אמשיך אחר כך...
אם לא מתאים לך תרגיש חופשי למחוק

>העבודה קוראת לי<

[אמא_בן_אור*]

ר, מעניין מה ש מיק רוני כתבה, לא?
אבל עדיין נראה לי מעט קשה לנתח חלום של מישהו שלא ממש מכירים...

[הבית_של_ר*]

מעניין, כן. כבר עברתי דרך ארוכה עם חלומות, אני בטח אבין אותו במשך השבוע...
הפירוש שלך מיקרוני מעניין, ותודה על הרצון והעזרה. אני חושב, אבל שהאסוציאציות של החלום בשביל לפרש אותו, צריכות לבוא ממני, ממה שעולה אצלי.כי מה שכתבת זה הפירוש שלך, לפי העולם הפנימי שלך, ואיך שאת מבינה את הדברים, לא איך שאני חווה אותם. אבל יש הרבה חכמה במה שכתבת. תודה (-:

[ג'ינ_ג'ית*]

כתבת לי בשבע בבוקר והיייתי בעיצומה של הדפסת עבודה מהשעות הקטנות של הלילה ועד עכשיו...

לישון אה?

[מרב_אמון*]

שלום ר, יקר,
אני שמחה שאתה קורא את המאמרים של ניסים, גם אני אוהבת אותם.
לגבי הדברים שנאמרו באינטרנט אין לי הרבה מה להגיד.
חבל שיש כעס ומירמור. גם לי לפעמים יש כעס אבל אני מנסה לא להאשים אנשים אחרים
אני מניחה שרכילות עסיסית היתה יכולה להנות יותר אנשים אבל אותי מענין השקט בראש שלי,
וכמה ממנו אני יכולה לתרום לסביבתי.
תודה שכתבת לי. אני מקווה שעכשיו הכל טוב.

[הבית_של_ר*]

טוב..

הרבה זמן לא כתבתי כאן. אבל אמצע היום, אין לי עם מי לחלוק כרגע את מה שאני מרגיש אז אני פשוט אשפוך את זה כאן.
אני עייף. ואני כבר כמה ימים בעבודה לא ממש עושה משהו. בעיקר יושב ומתפקד כצל של עצמי. אין ספק שזהו סימן שאני צריך חופש, ושינוי ואיורור ומשהו שידליק אותי.
יש לי חופש בספטמבר אבל עד אז עוד יש זמן.
מה עושים בנתיים ? יש בי הרבה תהיות וספקות להמשך דרכי המקצועית. ממה אני רוצה להתפרנס ? במה אני טוב ? על מה אני מוכן להתפשר ועל מה לא ? איפה אני אהיה בעוד כמה שנים ? שאלות לא פשוטות שמרחפות באויר, ואני באמצע כועס, עצבני ועייף. עייף מהצורך להרגיש שאני צריך לקבל החלטות. רוצה לנוח, ולתת להחלטות להגיע לבד.

רוצה שקט..

ר.

[מרב_אמון*]

ר יקר,
לא תמיד הכל טוב. לפעמים המאבקים הפנימיים לוקחים מאיתנו הרבה אנרגיה ומתישים.
בדרך כלל יש נתיה לאגור ואז לשפוך על הסביבה במקום להתבונן פנימה ולהודות בחוסר מנוחה פנימי.
אני כמובן מדברת על עצמי בלבד ואם אתה חושב אחרת אשמח לשמוע.
אני מנסה לנקות את המחשבות ואז להיות פנויה למציאות.
לפעמים המציאות עולה על כל דמיון וצריך אומץ בשביל המסע הזה, בשביל החיים האילו.
קראתי את מה שכתבת היום ואני שולחת לך חיבוק.
וגם שקט מיוון הרגועה. יום טוב.

[מרב_אמון*]

ותודה על המילים היפות.
העלת חיוך על שפתי

[הבית_של_ר*]

---

החיבור בין זן בודהיזם לטיפוס, אינו זקוק בהכרח למילים, כמו שהחיים עצמם אינם זקוקים בהכרח למילים, וכל העבודה הזו, היא כאין וכאפס לעומת החוויה עצמה. בדיוק באותה צורה בה הזן-בודהיזם מנסה לשבור את עולם השפה, ולהחזיר את האדם לרגע עצמו, לכאן ועכשיו, ולחשוף את "האני" האמיתי שלו.

כאשר מטפס עולה על מסלול פעם ראשונה הוא מתמודד עם פחדיו. יכולת השכנוע של המוח את הגוף לעשות או לא לעשות דבר כזה או אחר, משפיעה עליו, וכל קיומו מתרכז לאותו הרגע. הטיפוס מתבצע בשתיקה, יש בו דגש רב על נשימה. האחיזה הבאה, הצעד הבא, הזמן ברגעי הטיפוס עומד מלכת, ואין שום דבר מעבר למקום ולרגע בו נמצאים, זהו, לדעתי, המקום בו הזן בודהיזם פוגש את הטיפוס בצורה הכי מלאה וללא מילים. הטיפוס מחייב את המטפס להיות כאן ועכשיו, בכל רגע ורגע.

הזן בודהיזם מדבר על הרדיו האינסופי של המחשבות, ספקות וחרדות, שרצות בראשינו והן המקור לסבל שלנו. בצורה דומה ראשו של המטפס מוצף באפשרויות של עשה ואל תעשה, וככל שהרעש יותר גדול, כך הפעולה הפשוטה יותר קשה, ויש יותר הסחות. פתאום, כאשר משתרר שקט בראש, הצעד הוא פשוט. הפער בין האגו שאומר לא כי הוא מפחד מפציעה, ממוות למטפס עצמו נעלם, ואז הטיפוס הופך אמיתי. הרבה מטפסים ואני בהם, זוכרים מטיפוסים את המגע של הסלע, את הריח, תחושה. אינני זוכר מחשבות, אני זוכר את הרגע.

ה"הארות" הקטנות הן חלק בלתי נפרד מחייו של מטפס. בדרך כלל הן מינוריות ביחס לחייו הרגילים. אך מטפסי אקסטרים. אנשים שלוקחים את הטיפוס למקומות הכי מסוכנים ורחוקים אף תארו את החוויה, כמשהו דומה להארה הזן בודהיסטית. לא רק נתינת מקום ביטוי ל"אני" האמיתי, אלא שבירת המחסום בין "האני" הפנימי לעולם החיצוני, ויצירת חיבור למשהו גדול הרבה יותר. האינטנסיביות של האירוע אף גדלה בעקבות היכולת של ה- "mind” הפנוי לשים לב לפרטים, למגע, לריח, לצבע, לתחושה, אותן חוויות שמטפסים נושאים אתם מהטיפוסים שלהם. קיומו של המטפס מתרכז ומוגדר בתהליך הטיפוס עצמו. התנועה ההר והמטפס הם אחד, ולא ניתן להפריד ביניהם, שהרי כיצד אפשר ?

יש בי מעט רגשות אשם על הניסיון לכלוא דברים כל כך פשוטים במילים. ניסיתי לחשוף את אותו חיבור מיוחד בין אנשי הרוח למטפסי ההרים, חיבור שלעיתים הוא כל כך ברור ולעיתים הוא נראה כל כך רחוק. בכתיבת העבודה נתקלתי פעמים רבות בתוכי באותם מקומות עליהם אני כותב, חש את התחושות ונזכר בהן.בעבודתי בפרט ובטיפוס בכלל ישנו דגש חשוב מאד על ההתנסות האישית, שכן בלעדיה כל המילים אין שוות את הנייר עליו נכתבו.

אותה דרך, דרך טיפוס ההרים, אינה מתאימה ואינה מומלצת לכל אחד. אך יתכן, שאותם אחדים שיבחרו ללכת בה, ימצאו, שהטיפוס לוקח אותם לא רק למסעות למקומות היפים בעולם, אלא גם למסע עמוק ויפה לעולם הפנימי שלהם, ויתכן וימצאו בו שקט, אושר ושלווה.

[מרב_אמון*]

אתה חזק ביותר.
החיבור של הגוף עם דרך ומטרה מוכר לי מרכיבת הסוסים הספורטיבית שעסקתי בה רוב חיי.
אתה מתאר את זה נפלא,האם יש מטפסים שיכולים להעזר בהבנות שלך?
הרי בכל ספורט הפוקוס הוא שקובע, במיוחד אם זה החיים שלך שתלויים על חבל...
אתה פצוע עכשיו ולא מטפס, אז איך אתה מנקה את הראש?
בלי הסוסים והעבודה הפיזית הייתי צריכה המון תרגול, יש משהוא בפעולה שלוקח את הראש, שלי לפחות.
מצאתי שיש להשקיע יותר מאמץ בלשבת , סתם לשבת מדיטציה.
אני מודה לך על הקטע שכתבת, יש לי תחושה שמתי שהוא ניפגש.

[הבית_של_ר*]

אני מרגיש בודד הערב.

[עולם_ומלואו*]

נכנסתי לדף הזה בגלל השם. גם השם שלי מתחיל ב- ר והסתקרנתי. אתה כותב מאוד אמיתי ואני נהנית לקרוא. הסתקרנתי מעניין הסיפור שהיה ונמחק, אבל זה כנראה מאוחר מדי...
אל תרגיש בודד, קוראחם אותך ממש ברגעים אלו...
שולחת חיבוק

[הבית_של_ר*]

אני מודה לך...

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי ר
אני נעלמתי? ממש לא, אני כאן כל הזמן
מקוה שאתה בטוב
אתה נוסע עוד מעט לא?
שיהיה שבוע טוב

[הבית_של_ר*]

בהחלט !!!
שבוע הבא..

VIVA ITALY

[אנונימוס*]

היי ר.
אז הנה באתי להתארח בדף הבית שלך
תודה על ההמלצות, נראה לי שאולי "חידת הלוטוס" יהיה הספר הבא שלי. לגבי ספורט אתגרי ההמממ... נראה לי מוקדם מידי, אני אסתפק בשיעורי kick boxing מידי פעם.
כבר מאוחר בלילה ושוב אני מוצאת את עצמי ערה בשעות כאלה. היום היה עוד בליינד דייט מאכזב, נפגשנו פעם שנייה והבנתי שזה לא ייסתדר. הפגישה הראשונה הייתה דווקא סבירה...מקווה שזה הדדי ולא אצטרך להתנצל ולחפש תירוצים. נראה לי שאולי כדאי להפסיק עם הפגישות האלה לתקופה הקרובה.
איזה כיף אתה נוסע לחו"ל. האמת שבשבילי זה שונה, לעלות על מטוס לא אומר חופש. בשבילי זה מסמל לימודים... לימודים בחו"ל.
(בגלל זה עכשיו יש לי זמן גם לדייטים... כי אני בארץ.)
ועכשיו אין לי משהו מיוחד להוסיף, רק שכיף לשמוע ממך,
שתהיה חופשה נעימה, תבלה, תנוח, ותמלא מצברים,
לילה טוב,

[הבית_של_ר*]

היי,

אני שמח שנכנסת לבקר. . kick boxing נשמע לי מצוין.
אני מכיר טוב את הלילות האלה שלא נרדמים/לא ישנים, ואני מבין ממך שאת טיפוס של בוקר (אני כזה..)... אחרת זה היה לך טבעי לגמרי להיות ערה בשתיים וחצי בלילה.

אני חושב שפעם שניה שנפגשים זה כבר לא נחשב בליינד-דייט, לא ? זה לא שלב שבו צריך להתנצל ולחפש תירוצים, פשוט להגיד שלא מתאים. זה הכל.. זה יותר בוגר, ויותר לעניין, הרבה יותר מלהעלם. אני באופן אישי החלטתי לא להחליט. כלומר, אין טעם לשים איסורים, כי אם פתאום יתחשק לך, אז תלכי, ואם לא מתחשק לך אז אל תלכי. מה שכן, לא כדאי, אני חושב, "להלקות" את עצמך על הבחירה. אם לא מתחשק אז לא מתחשק..

איפה היו הלימודים שלך ? אני לא זוכר.. בהונגריה ? את עוד צריכה לחזור לשם לסיים ? או שאת נשארת בארץ ?
יכול להיות שאת צריכה חוויה מתקנת... ? לעלות על מטוס ולנסוע לחופש, רק חופש. שקט, מקום אחר, אנשים אחרים. רק כדי לשבור הסימבוליות..

בכל מקרה. אני אתחיל את היום עבודה, עוד יומיים אני טס והראש שלי כבר לא כאן בעבודה...
אני אשמח אם תמשיכי לכתוב.

יום טוב,
ר.

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

ר
נכנסתי לאחל נסיעה טובה
למקרה שלא ייצא לדבר לפני כן
רכיבות טובות, מפגשים מעניינים והרבה יין ואוכל טוב
כיף לך (גמני רוצה)

[אנונימוס*]

היי ר.
האם חזרת מ (VIVA) איטליה?
אני בהחלט לא טיפוס של בוקר...בדר"כ אני הולכת לישון בסביבות 1 או 2. יש לילות שאני לומדת וזה מגיע לשעות יותר מאוחרות ואז אני קמה בסביבות הצהריים. מה שלא כיף, זה שאני צריכה לקום מוקדם בבוקר למחרת ואני לא נרדמת בשעה סבירה...אבל אז זאת אשמתי כי אני הופכת את השעות. במקרים כאלה או שאני ישנה-לא ישנה ומתהפכת במיטה (לא כיף..) או שאני קוראת ספר, או מתרגלת יוגה (יש תרגיל כזה ש"מרדים" את כל הגוף, לפעמים זה עוזר).
ביומיים האחרונים קמתי מוקדם וכך יהיה בשבועות הבאים, כי אני צריכה לכתוב את התיזה.
למדתי בהונגריה כן, אני צריכה לחזור לעוד כמה מבחנים, אבל בעצם אני לא צריכה ללכת לאוניבר' יותר. גם זה משהו. האמת, הקלה גדולה. אבל ההקלה תהיה יותר גדולה אחרי המבחנים והתיזה.

טוב, אז בטח תחזור עם המון חוויות, כיף לך

אשמח לשמוע כמה מהן,

ביי בנתיים

[מתוקה_מתחילה_מחדש*]

הי ר
איזה מבולבלת אני
חשבתי שאתה כאן
ובכלל לא הבנתי שאני אמורה לכתוב באנגלית
לא משנה נדבר כשתחזור
מקוה שאתה עושה חיים
בכל מקרה שתהיה שנה טובה