יתרונות ההנקה לבריאות התינוק

אנונימי

מדור הנקה
ראו גם: חינוך ובריאות, הנקה טבעית, מעבר נוגדנים בהנקה

קרן_*

כשדיברתי עם מטפלת התינוקות בקיבוץ (אצלנו היא כבר 6 שנים) היא טענה שאין הבדל בין תינוקות יונקים ללא יונקים כאשר זה מגיע לבעיות אוזניים/נשימה. היא אמרה שכולם חולים וזהו!....
היא רק יונקת, ולצערי הרב הצטרפה בלית-ברירה ל"קולקטיב" (למעשה אילצו אותנו ) מהרגע שנכנסה לפעוטון לא מפסיקה להיות מנוזלת/שיעולים/חום גבוה וכד'.
האם בזכות ההנקה היא לא אמורה לקבל נוגדנים דרך החלב ולהיות יחסית יותר עמידה?
מחר לדוגמה היא נשארת בבית בגלל חום גבוה - איזה כיף לנו !! רק אני מקווה שהחום ירד מהר....

זה בדוק ומוכח שילדים שיונקים חולים פחות מילדים שלא יונקים (גם בפורמולה יוכלו לספר לך על זה) וכשילד יונק חולה לרוב הוא יתגבר על המחלה ביתר קלות.
אינך יודעת מה היה מצב בריאותה של ילדתך ללא הנקה. מעבר להנקה ישנם עוד גורמים משפיעים על המערכת החיסונית כגון מצב נפשי של האם והתינוק, תזונת האם, הסביבה וכו'. הנקה אינה ערבות לדבר ואינה חיסון לטווח ארוך. איך את רוצה שהיא לא תיהיה חולה כשהיא נפגשת בכול כך הרבה חיידקים חדשים בו זמנית? אגב, אם היא חולה מאז שנכנסה לפעוטון זה יכול להוות עבורך סימן...
ובאשר ל"אישור להורות" מדוע זה נראה בעיניכם בסדר שצריך ללמוד ולקבל רישיון להיות רופא וכול מקצוע אחר ואילו להיות אמא זה כול כך מובן האם זה מקצוע נחות? (וכמובן לא התכוונתי שזה יתממש הריי זה לא ריאלי) לי זה לא נשמע הגיוני או נשמע בהגיון הפוך. וכמובן שום דבר אישי נגד אף אחד רק הבעתי את מחשבותיי ותהיותיי הכמוסות מאז היותי ילדה נערה.

קרן, לגבי דלקות אוזניים: האם בתך יונקת מלא או שמקבלת גם פורמולה? האם ניסית להפסיק לאכול מאכלים "חשודים" (כמו מאכלי חלב)? האם מאווררים טוב את הפעוטון או שהילדים סגורים במזגן יחד עם כל החיידקים?

קרן_*

היי יונת, היא יונקת בלבד (היא מעולם לא קיבלה פורמולה), אני הפסקתי לאכול מוצרי חלב (פרה) כבר בזמן ההריון, במיוחד מפני שאני אלרגית ולא רק בגלל שזה אלרגני לתינוקות. הפעוטון לא מאוורר בצורה מיוחדת ולצערי ישנן אימהות שמביאות תינוקות חולים (יותר טוב שהמטפלת תתמודד עם זה, לא?....) ובכך "מעגל הקסמים" של המחלה לעולם לא נגמר.
ול-יופי אמת: (היי גם לך...) תאמיני לי שלא הייתי צריכה סימנים מיוחדים על-מנת לא להכניס אותה לפעוטון. אנחנו חיים בקיבוץ ובכך עלינו לחיות על-פי חוקי הקיבוץ. ניסיתי לעשות תקדים בקיבוץ וביקשתי להשאר איתה בבית ובתמורה לכך יורידו לנו מהתקציב החודשי, כמובן שכולם היו בשוק (זכיתי להערות כמו: יש לך רעב אימהי, אימהות טוטאלית וכד') והמחיר שהקיבוץ דרש היה- 2000 ש"ח כשאנחנו מקבלים בחודש 2800 ש"ח.....

גם אנחנו מקיבוץ ואני מכירה את היחס וגם את הצורה של בית הילדים עם המחלות וכו.. הפיתרון שלי היה להוציא אותו למשפחתון מחוץ לקיבוץ אצלנו זו הוצאה לא גדולה - 800 ש"ח לחודש והוא אכן פורח שם, המחלות כמעט ופסקו והן בד"כ קשורות לצמיחת השיניים כי אז הגוף פגיע יותר, לדעתי אוזניים אדומות אינן סיבה לאנטיביוטיקה, צריך לחכות, אולי להחליף רופא, ולראות אם המצב נעשה גרוע יותר או עובר מאליו.}

ההתייחסות לשאלתה של קרן_ לגבי דלקות אזניים הועברה ל- חינוך ובריאות.

לא בדיוק קשור להנקה, אבל קשור למחלות בפעוטון...
לפי המחקרים (וכמו כל מחקר, התוצאות בערבון מוגבל), שהות בקבוצת תינוקות בגודל של עד 6 ילדים לא מגדילה את הסיכון לחלות במחלות שונות, ואולי אף תורמת להתפתחות המערכת החיסונית (באופן דומה מתקיים גם שמשפחה עם מספר ילדים) בזכות חשיפה מסוימת, אך לא מוגזמת, ללכלוך, חיידקים, וירוסים וכדומה.
דווקא בפעוטון קיבוצי, יש יותר סיכוי להגיע לתקן הזה - של 6 תינוקות בקבוצה - ולא עשרים )-:
מנסיוננו בבית תינוקות קיבוצי, מגיל 3 ח', עם שני תינוקות, שאחד מהם הוגדר פג (בערך, אבל זה אומר שהוא רגיש יותר) ושניהם קיבלו מעט מדי חלב אם, במהלך השנה הראשונה הם חלו כמה פעמים(3 או 4, חלקן ביחד- אם אני זוכרת נכון) - רק מחלה אחת באופן ממש קשה (אבעבועות רוח). בשנה השנייה הם לא חלו כלל. זה אמנם לא סטטיסטי, אבל זה מעודד...

מתוך ניסיון תינוקות יונקים לא רק שאינם חולים באותה תדירות בזמן שהם יונקים אלא גם כשהם נגמלים

כאבים חדים בשורש האגודל (כן כן ) הובילו אותי אל האורטופד. הוא איבחן דלקת בגיד ואמר שזו תופעה שכיחה אצל הרבה נשים אחרי לידה (במקרה שלי חודשיים וחצי אחרי). בגלל שאני מניקה אין מה לדבר על טיפול תרופתי ולכן הוא הפנה אותי לאולטרסאונד טיפולי, אמבטיות פראפין ופיזיותרפיה. לפחות 10 טיפולים, בקצה השני של העיר!
נראה לי מסורבל לאללה.

מישהי מכן עברה את זה ומכירה מזור אלטרנטיבי?
חבר המליץ לי על ארניקה, נראה לכם?

שליחה על ידי הילה* » 03 מאי 2002, 12:26

היתה לי פעם (לפני 7 שנים בערך) דלקת בשורש כף היד והאורטופד רשם לי... ויטמין B (כדור שמכיל כמה סוגים). אמר שהוא קרא משהו ואם לא יעזור לא יזיק. זה עבד כמו גדול. תוך יום כבר לא היה כלום. אפשר לנסות לגשת ל"מכבי טבעי" או דומיו.
בעית התרופות בהנקה/הריון מוכרת לי היטב כבר יותר מ 5 שנים...

list]מחקר חדש בפדיאטריקס - תינוקות יונקים בעלי סיכון נמוך יותר למוות בשנה הראשונה מאשר תינוקות הניזונים מתרכובות מזון לתינוקות uids[/po]=15121986.

סוף סוף מצאתי דף שמתייחס לשאלה שמתרוצצת לי בראש המון זמן - איך זה יכול להיות שיש תינוקות/פעוטות שיונקים או ינקו באופן מלא וחולים המון?
אני קיבוצניקית, ונכון שפעוטון זה לא אידיאלי לתינוק בן חצי שנה נניח, אבל מה בנוגע לתינוקת שנכנסה לבית תינוקות רק בגיל 9 חודשים, ינקה מלא והיום היא בת שנה ו-3 חודשים וסובלת המון מבעיות אזניים. אני מכירה עוד שני פעוטים שינקו מלא ועדיין חלו בלי סוף. הפעוטה היא בת של חברה טובה והיא בעצמה בחורה די חולנית - המון אנגינות וכו'. התינוקות האלה אוכלים כל-כך הרבה אנטיביוטיקה שנראה לי שהיא כבר לא עוזרת וכנראה הגוף נחלש מכך וממשיך לחטוף.
אבל עדיין - חלב אם לא אמור להיות מחסן ומחזק? אולי זה בכלל פסיכוסומטי וקשור לאיזה מתח בבית שאני לא יודעת.
עם ילדיי (טפו טפו) אני ממש מרגישה שהחלב שלי שומר עליהם ( הגדול כמעט בן 4 ולא קיבל אנט' מימיו, והקטן בן כמעט חצי שנה ורק נזלות כתוצאה מהוצאת שיניים ו/או הדבקות מאחיו שקצת מצונן עכשיו...)
לחברתי ולעוד אמא המלצתי על אצידופילוס לחיזוק כי שמעתי שזה מאד מחזק בעיקר כשלוקחים אנטיב'.
אשמח לתשובות/תגובות/הצעות נוספות.
ושיהיה לבריאות לכולנו בחורף הקפוא הזה(())

ונכון שפעוטון זה לא אידיאלי לתינוק בן חצי שנה נניח
הכוונה בעקבות מה שקראתי למעלה על פעוטון לא מאוורר ועל "חוקי הקיבוץ" בכלל, אבל זה דיון אחר

"גם חלב אם יכול להיות רעיל" (מאמר די מפחיד, כי בסך הכל כמעט שאין לאן להימלט מהרעלים שמצויים בסביבתנו).

http://www.nytimes.com/2005/01/09/magazine/09TOXIC.html

הנה ציטוט מתוך תגובה למאמר הנ"ל, של ד"ר ג'ק ניומן מקנדה, אחד המומחים העותמיים בנושא הנקה.

Toxins may interfere with the baby's cognitive and neurological development. Yet, breastfed babies do better on cognitive and neurological testing than artificially fed (formula fed) babies in virtually every study that was ever done. Toxins may interfere with the baby's immunity. Yet, breastfed babies have a better and more mature immunity than artificially fed babies, and are less likely to develop infectious diseases. Toxins may increase the risk of cancer. Yet, breastfed babies have a lower incidence of certain cancers later in life than artificially fed babies.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3169863,00.html

כתבה היום ב ynet על כך שהנקה עשויה למנוע צליאק

אני כבר מבולבלת.
רופא אחד אמר לי פעם (לא זוכרת רופא למה הוא היה, פגשתי בו בנסיבות חברתיות) שנוגדנים לא עוברים מהאם לתינוק בהנקה, וידע להסביר את זה במלים מאוד ארוכות ומסובכות... ולראיה הסביר לי שהרבה ילדים חולים בפעם הראשונה סביב גיל 8 חודשים, שאז "נגמר המלאי" של הנוגדנים שנצברו מהשיליה, גם אצל תינוקות שיונקים וממשיכים אחרי הגיל הזה.
בכל מיני דפים כאן באתר נתקלתי בטענה ההפוכה, כולל למשל שתוך כדי הנקה בזמן מחלה של האם מועברים נוגדנים של אותה מחלה לתינוק היונק.
ואילו בדף שאמור לעסוק בזה לא מדובר בזה כל-כך.
anybody?

עוד שאלה של קיבוצניקים - המטפלת בבית התינוקות מתעקשת איתנו ש"אחרי גיל חצי שנה זה רק מים" ושאין ערך תזונתי להנקה. אנחנו משוכנעים שלא כך היא, אבל אחרי חצי שנה של ויכוחים עקרים, אנחנו רוצים 'מידע קשה' - מאמרים, עדיף בעברית - שמראים את זה. מישהו מכיר?

אחרי גיל שנה, הולך?

מחקר

המטפלת בבית התינוקות מתעקשת איתנו ש"אחרי גיל חצי שנה זה רק מים" פחחחחח
עזבו מחקרים, שלחו אותה ישירות להמלצות של משרד הבריאות (וארגון הבריאות העולמי) - הנקה עד גיל שנתיים ואחר כך ככל שהאם והתינוק מעונינים. שתלך לשכנע אותם שם שזה רק מים.

<התינוק של אורית עולה 300 גרם בשבוע מה"מים" האלו כבר יותר מחצי שנה>

קומה ג - תודה

אורית - חיפשתי באתר משרד הבריאות ולא מצאתי. ראית אולי לינק איפשהו?

המון תודה!

המטפלת בבית התינוקות מתעקשת איתנו ש"אחרי גיל חצי שנה זה רק מים" ושאין ערך תזונתי להנקה
אני אתן לך טיפ שיהיה טוב גם לויכוח העקר הבא:
תגידו לה - תוכיחי לנו.
"מה את אומרת! טוב, תביאי לנו מחקר שמוכיח שהחלב פתאום הופך למים, ואנחנו מבטיחים לקרוא אותו".

למה שאתה תצטרך להוכיח משהו לה?
מי ההורים, היא או אתם?
היא לא תוכל להוכיח, כמובן, כי זה שקר גמור, ומעולם גם לא נטען בשום מחקר. זאת סתם אמונה תפלה.

ומעניין שזו מטפלת בקיבוץ. גם את הפרות במשק חולבים חצי שנה בלבד אחרי ההמלטה ואחרי זה פתאום החלב של הפרה הופך למים?
(שאלה רטורית. כל תעשיית החלב במדינת ישראל מבוססת על ידע הפוך. אה, ולהזכיר לכולם: רוב תקופת החליבה של הפרות מתרחשת כשהפרות בהריון. כלומר, חלק לא מבוטל ממוצרי החלב שאנחנו צורכים הם חלב שנחלב מפרות בהריון. מישהו אמר משהו שאסור להניק בהריון? או שהחלב הזה לא טוב?)

זו לא השאלה. ברור שאשתי מניקה כמה שאנחנו מחליטים, לא כמה שהן. הילד כבר עבר את גיל שנה ועדיין יונק.

זה סתם ויכוח מרגיז.

זה סתם ויכוח מרגיז
לכן הטיפ:
במקום להתווכח, ובעיקר במקום להוכיח לה - לבקש ממנה להוכיח לכם ש היא צודקת.
אותו הדבר גם אצל רופא הנשים, רופא הילדים, או כל אחד אחר שמנסה בטענת "סמכותו המקצועית" לטעון טענות מופרכות.

במקום להוכיח להם - תבקשו מהם הוכחה לצדקתם.

הם לא יביאו הוכחה כזאת.
אבל הם יפסיקו להתווכח.
ואתם לא תצטרכו לטרוח.
בלי קשר, אם אתם רוצים לדעת בשביל עצמכם, זה עניין אחר.

רופא אחד אמר לי פעם (לא זוכרת רופא למה הוא היה, פגשתי בו בנסיבות חברתיות) שנוגדנים לא עוברים מהאם לתינוק בהנקה, וידע להסביר את זה במלים מאוד ארוכות ומסובכות...
אז הנה ציטוט ממומחה: איך נוגדנים כן עוברים. לקחתי את זה מתוך "אמנות הלידה".

מאת: ד"ר שאול דולברג
מדוע נוגדנים מחלב אם לא מתפרקים במערכת העכול?
רותי פנתה אלי בשל היותי מומחה ברפואת ילודים ופגים (ומנהל יחידה לטיפול נמרץ בילוד) לנסות לענות על השאלה:

חלק מהנוגדנים אכן מתפרקים.
ישנם כמה מנגנוני הגנה על גוף הילוד בשילוב עם חלב האם, ביניהם:

א. אצל ילודים יש יצור לא מלא של אנזימים המפרקים חלבונים בלבלב.
ב. לילודים יש פחות חומציות בקיבה יחסית לילדים גדולים או למבוגרים.
ג. בחלב אם יש חומרים המעכבים את האנזימים המופרשים בקיבה.
ד. חלק מהמרכיבים החיסוניים (למשל ציטוקינים - שהם חלבונים נוגדי דלקת) הנם עמידים לפרוק במערכת העיכול.
ה. חלק מהנוגדנים מופרשים בחלב כאשר הם קשורים ל"מעטפת" המגינה עליהם מפני פרוק.

קרוב לודאי שיש שפע מנגנונים נוספים שאיננו מבינים עדיין. עם זאת המידע הרפואי חד משמעי לגבי הגנה על הילוד ממחלות זיהומיות בגיל הילדות וההתבגרות, מפני מחלקות דלקתיות ואלרגיות לאורך כל החיים וייתכן גם מסוגים מסויימים של סרטן. כל זאת בעזרת מרכיבים אימוניים (חיסוניים) בחלב האם!

נ.ב האם מתגובתי ברור שאני חסיד גדול של הנקה?

<סוף ציטוט>

משהו נחמד שמצאתי במקרה:
חיסון טבעי
על הנקה ואינטליגנציה

ממצאים משכנעים: ההנקה מגינה על הילדים שינקו מפני סוגים רבים של סרטן.

מענין אותי לשמוע על יתרונות ההנקה בגיל שנתיים ומעלה מזה (בבחינת הכן את עצמך לשאלות ולהערות). אשמח לקרוא על זה קצת, אבל בעברית-אין לי אנרגיות לאנגלית...

כמובן שגם עצות לתשובות לשואלים ולנדחפים יהיו לעזר (כמו המשפטים המעולים לנודניקים בענייני מנשאים)

יער, אולי זה לא רלוונטי לשאלה שלך, אבל מעולם לא קיבלתי הערות על הנקה אחרי גיל שנתיים.
וזה לא רק מפני שלא דנתי בזה עם כל העולם. זה גם מפני שבגיל 2-3 ההנקות (לפחות אצלנו היו) קצרות וסמליות, ובתנוחות מגוונות כל כך, שאני לא חושבת שמישהו בכלל שם לב שקורה שם משהו שהוא יותר מחיבוק/כירבול.

כרגע הבת שלי נוהגת לקרוא בקול רם שהיא רוצה לינוק אז גם אם זה נעשה בצנעה אי אפשר שלא לשמוע ולהבין את מטרותיה... בנתיים אני מניקה בכל מקום, גם בגינת השעשועים, ואצל הסבתות בארוחת משפחתית וכו' אז יש הרבה אזניים ועיניים - ופיות שיש להם מה להגיד.

משהו שעלה על דעתי... הרי חלב האם הוא כמו המן שניתן לבני ישראל מן השמיים, שהיה בכמות מדוייקת ובזמן הנכון ובטעמים משתנים ואי אפשר היה לשמור אותו, וכל זאת אחרי שהם עברו דרך המקום הצר החרב שבתוך הים הגועש ועזבו את המצרים-הצירים שרדפו אחריהם להניסם

איזה רעיון יפה.

אני מניקה את בתי בת החודשיים וחצי הנקה מלאה.
כמה פעמים הציעו לי לתת לה ויטמין D נגד רככת.
האם למישהו ידוע על כך? האם יש בכך צורך?
אולי כבר יש דיון על כך באתר, אך לא מצאתי...

ויטמין Ad

תודה. (-:

בדרך,
אז מה את עושה- כן נותנת או לא?
אני בינתיים לא נתתי. מעניין מה את עושה.

נראה לי שלא.
יש לי תחושה שההנקה מספיקה, יחד עם טיולים בחוץ שמאפשרים חשיפה עדינה לשמש.

אני לא זוכרת היכן קראתי (ייתכן מאד שכאן) שוויטמין D הנוצר בעקבות חשיפה לשמש, נספג דרך העור רק אחרי כ 24 שעות.
כך שכל מי שנחשף לשמש במטרה לקלוט ממנה את הוויטמין, צריך לא להתקלח עד אחרי הספיגה. (מינימום 24 שעות).
לי אישית יהיה מאד קשה לשוב לביתי מהים ולהשאר חולית כולי...

איכשהו לא נראה לי שבאופן טבעי אנו זקוקים לתוספים כאלה (בוודאי כשתינוק יונק יניקה מלאה).
אחר כך, כשהתזונה לא טובה ומאוזנת - אולי (כמבוגרים).

אני לא יודעת אם השאלה מתאימה לכאן...
בעניין פלורת המעיים של תינוקות - האם היא משתנה אם התינוק מקבל מי סוכר (בבדיקת דם)? ברזל? ויטמין D? אקמול? טיפת יין בברית? ג'ל לשיניים? חליטה להקלת כאבי קוליק?
אני שואלת על כל אחד בנפרד.
אגב, אני יודעת שחלקם לא מומלצים באופן כללי, אבל בכל זאת אשמח לדעת גם מה מעמדם לעניין פלורת המעיים.
תודה!

היי,
כתבתי את השאלה גם בדף מחלת צליאק, אבל כותבת גם כאן, כי מדובר על הקשר להנקה. מקווה שבחרתי בדף הנכון.

_שלום,
בני, בן שלוש שנים, נמצא במעקב ובדיקות שכן קיים חשד גבוה שיש לו צליאק.
בתי, בת חצי שנה, יונקת הנקה מלאה וטעמה תפוח ובטטה פעמיים-שלוש בשבוע האחרון.
הייתי שמחה להפחית, עד כמה שאפשר, את הסיכויים שלה לפתח צליאק ורציתי לדעת מה דעתכם לגבי חשיפתה למזונות המכילים גלוטן- מתי, כמה ואיזה.
ע"פ המלצות משרד הבריאות: "מניעת מחלת צליאק (כרסת): מצטברות עדויות לכך שחשיפה לכמויות קטנות של מזון המכיל גלוטן בין גיל 4 ל-7 חודשים, בעוד התינוק יונק, מפחיתה את הסיכון להתפתחות מחלת הצליאק. נמצא כי הוספת מזון המכיל גלוטן לפני גיל 4 חודשים או אחרי גיל 7 חודשים העלתה את הסיכון לפיתוח מחלת הצליאק".
ע"פ ההנחייה, מדובר על "חלון הזדמנויות" שבעוד חודש ייסגר, והייתי מעוניינת לא לפספס... מאידך, צליאקית מלומדת? כותבת
9 חודשים זה ברמת ההנחיות המוגבלות של מוסדות לא מפותחים כגון משרד הבריאות (סליחה על הבוטות זה ממש "מקפיץ" אותי).
אפשר להתייחס לגלוטן כאחד המזונות האחרונים שכדאי להציג.
אין בזה שום דבר מזין כך שאין מה להפסיד.
בקיצור לדחות כמה שניתן , בעיקר אם בבית ממילא לא אוכלים גלוטן בגלל הילדה הגדולה.

(אני מניחה שכתבה את הודעתה לפני שהתפרסמו ההמלצות החדשות של משרד הבריאות ולכן היא מתייחסת לתשעה חודשים ולא לטווח שבין 4 ל- 7 חודשים, אבל הכוונה ברורה).
מה דעתכם? ואם לדעתכם אכן כדאי שאנצל את החודש הקרוב לחשוף אותה למוצרים שמכילים גלוטן, במה כדאי להתחיל? במה להמשיך? האם חשוב לחשוף אותה לכל אחד מהדגנים שמכילים גלוטן או שאפשר רק לחיטה לדוגמא?
תודה רבה._

היי רותם, כותבת לך ממש כאמא וממש לא כתזונאית.
גלוטן הוא אחד החומרים הכל כך לא אטרקטיביים... אני לא יודעת מאיפה הם הביאו את ה"חלון הזדמנויות" הזה.
הרי הדור הזה שלנו קיבל גלוטן כל כך מוקדם (אצלנו מספרים על ההמבורגרים שאכלתי בגיל 3 חודשים...) וכמה צליאק. ולא רק צליאק, גם "סתם" רגישות לגלוטן.
אני עצמי בלי שום צליאק, כמה טוב לי עם כמה שפחות גלוטן... ממש הבדל אדיר.

לא היתי נותנת לתינוק שלי "בכוח" גלוטן. רק תפיסה שלי. כל כך שנוי במחלוקת הגלוטן הזה.

תודה סאלי. אני כרגע לא נמצאת במקום של לעשות שינוי שנתפס בעיני כגדול ומשמעותי, קרי, הוצאת הגלוטן מחיינו. בנוסף, גם אם אגדל את ילדי על טהרת המטבח-ללא-גלוטן, יום אחד הם עשויים לעשות את הבחירות שלהם, שעשויות לכלול גלוטן, כך שאם יש באפשרותי לעשות משהו כדי למנוע התפתחות מחלת הצליאק (ולא ע"י מניעתו הגורפת), אשמח לדעת.

לא היתי נותנת לתינוק שלי "בכוח" גלוטן. רק תפיסה שלי. כל כך שנוי במחלוקת הגלוטן הזה.
הכוונה שלי לא לתת בכוח שום דבר, אלא באמת לחשוף, בעדינות, בתבונה, בזמן הנכון (שאין לי מושג מה הוא..)

אני עצמי בלי שום צליאק, כמה טוב לי עם כמה שפחות גלוטן... ממש הבדל אדיר.
אשמח לשמוע, אולי בדף הבית שלי, איפה הפחתת את הגלוטן, מאיזה מזונות את נמנעת ואיזה שינויים את זוקפת לטובת העניין.
תודה תודה.

אני לא מאד בקיאה, אבל הבנתי שהחשיפה צריכה להיות בזמן ההנקה. נדמה לי שקראתי בהקשר הזה שההמלצה של החודשים נשענת על העובדה שהרבה אמהות לא מניקות מעבר לזה.
באופן כללי יש סיכוי שחשיפת יתר לגלוטן גורמת להתפתחות צליאק (למשל באיטליה יש אחוזי צליאק מטורפים).

תפוח אדמה, תודה על התשובה.
אם זה אכן כך, והמלצת החודשים קשורה למשך תקופת ההנקה, אז אני לא דואגת.

כדאי לבדוק את זה בעוד מקורות....

גם אני מכירה את ההמלצה ש תפוח אדמה התייחסה אליה, שעיקר החשיבות היא שהחשיפה הראשונית לגלוטן תהיה תוך כדי הנקה כי זה איך שהוא ממתן את האפשרות של רגישות או תגובה אלרגית, ופחות קשורה לגיל מסוים.

גם לי יש כבר זמן מה תהיות על עניין הגלוטן, עד כמה בכלל זה משהו שכדאי לנו לאכול אותו. אני בדיוק כמו סאלי -
בלי שום צליאק, כמה טוב לי עם כמה שפחות גלוטן... ממש הבדל אדיר.

אני מאמינה (על סמך התרשמות אישית בלבד) שיש אחוזים גבוהים מהאוכלוסייה שמכורים לגלוטן ולקמח, ושבגלל הכמויות האדירות של קמח שאנחנו רגילים לצרוך באופן קבוע אין לנו בכלל אפשרות לראות איך הוא משפיע עלינו ואיך אנחנו מרגישים ומתנהגים בלעדיו.

בכל מקרה, אם את עוד מתכוונת להניק לאורך זמן לעניות דעתי אין מה למהר עם הגלוטן, מההיבט ההתמכרותי של זה, כמה שיותר מאוחר יותר טוב. ככה תתבסס בגוף התחושה הטובה של תזונה שמבוססת על מזון בריא ומזין יותר והוא יידע לשאוף אליה גם בעתיד אחרי החשיפה הבלתי נמנעת (בעיני) למזונות יותר בעייתיים.

ממליצה לך גם להזמין את ניצן אמ לחוות דעה.

תודה אמא ללי, אתמול דברתי עם מדריכה מלה לצ'ה והיא, כהמלצתך, המליצה לי לדחות את החשיפה לגלוטן כל עוד אני מניקה.
ואני מאמינה שכשיגיעו התשובות של הבדיקות של שחר לא יהיה מנוס והמחלה "תכריח" אותנו לבחור במשהו שהוא הרבה יותר טוב לכולנו.
בנתיים, נהנית מהספק, עדיין לא לוקחת החלטה. זה ברור לי שזה רק עניין של זמן.

רוב האנשים רגישים במידה כזו או אחרת לגלוטן. כמעט כל האנשים בחברה המערבית מכורים במידה כזו או אחרת לגלוטן. גם אם מאמינים שדגנים חיוניים לתזונה האנושית (אמונה רווחת אך לטעמי לא נכונה) אין שום יתרון בצריכת חיטה על פני אורז מלא אורגני או כוסמת ירוקה אורגנית או קינואה. נהפוך הוא.

הבחירה "לחשוף" ילדים ותינוקות לגלוטן היא בחירת לייפסטייל ולא בחירה תזונתית או בחירה בריאותית. ככזו, אפשר לתזמן אותה כך או אחרת. אם מומחים היו אומרים לי שאם אתן מעט מעט קוקאין בזמן ההנקה יהיו לילדים שלי פחות קריזים כבוגרים, כנראה שבכל זאת לא הייתי נותנת

סליחה על הבוטות. זו דעתי ואת ביקשת את דעתי, לא משהו אחר

מאמר

ציטוט רלוונטי:

אפשרויות טיפול חדשות אלו אין פירושן שלחולי צליאק לא יהיו מגבלות תזונה בעתיד הקרוב. אולם אפשר להשתמש בתזונה באופן חדש. קבוצת המחקר שלי באוניברסיטת מרילנד, בניהולו של קרלו קטאסי, החלה ניסוי קליני ארוך טווח כדי לבדוק אם אפשר לדחות את הופעת מחלת צליאק, ואולי אף למנוע אותה כליל, אצל תינוקות בעלי סיכון גבוה הנמנעים מלאכול גלוטן בשנת חייהם הראשונה. תינוקות אלה נושאים גנים הגורמים לפגיעוּת והמחלה נפוצה במשפחתם הקרובה.
אנו סבורים שהגישה הזאת תצליח משום שמערכת החיסון מבשילה במידה ניכרת ב-12 חודשי החיים הראשונים ומשום שמחקר על תינוקות בעלי סיכון הראה שהימנעות מגלוטן בשנה הראשונה עשויה לאמן את מערכת החיסון המתפתחת לסבול גלוטן, כפי שקורה אצל אנשים בריאים. עד כה נרשמו למחקר יותר מ-700 תינוקות בעלי סיכון גנטי, וממצאים ראשוניים מראים שדחיית החשיפה לגלוטן מורידה פי ארבעה את הסיכון לחלות. אבל יעברו עשרות שנים לפני שנדע לבטח אם אסטרטגיה זו יכולה למנוע את המחלה לגמרי.

עכשיו כשאני לא

, מוסיפה - אני נמנעתי מגלוטן בקנאות מאז הלידה. בלי הנחות. בעקבות קריאת המאמר הזה, התחזקתי במסקנה שזה היה הדבר הנכון (למרות שלא ברור כמה גלוטן מגיע דרך ההנקה; בעבר שמעתי שקזאין, חלבון החלב, עובר לתינוק היונק, אבל גלוטן לא).

חבל שמשרד הבריאות לא קוראים מאמרים ומחקרים כאלו:-P

ניצן אמ, מודה על דעתך.
תמי גלילי, מודה על המאמר.

אשמח אם תקראו ותגיבו.
אשמח גם אם מישהי רוצה לכתוב טור בעד הנקה, כיוון שכרגע יש לי טורי נגד
http://onlife.co.il/משפחה/תינוקות/14681 ... חכמים-יותר

אפרת

וכמובן... המיל שלי
[email protected]

אני חייבת לנסות לברר משהו כי יש לי המון יסורי מצפון ורציתי לשמוע מידע ממי שיודע.
את הבן שלי הנקתי עד גיל שנה וחצי
אבל כבר בגיל חצי שנה התחלנו מוצקים,קצת אחר כך הוא הלך למטפלת ל4-5 בקרים בשבוע (6 שעות בממוצע) ואני לעבודה. בהתחלה אכל חלב שאוב. המטפלת מאוד ריחמה עליי ועל זה שאני צריכה לשאוב (אני באמת שונאת לשאוב) אז מאוד השתדלה עם המוצקים והשתדלה לתת לו פחות את השאוב שלי ושישבע מהמוצקים. יחסית מהר ירדה כמות השאוב שהיא נתנה לו ובסוף ירדה לגמרי והפסקתי לשאוב.
אני עצמי התחלתי מגיל שנה בערך להוריד הנקות (כי היה לי קשה, הייתי הרבה בחוץ עם הגדול שלי ולא היה לי נוח להיות זמינה כל רגע להנקה של הקטן כשאני צריכה להיות פנויה לגדול). בגיל שנה וחודשיים גמלתי אותו מלינוק בלילה. ומשלב מסויים נשארנו עם 3 ביום (בוקר,צהרים וערב) , ירדנו ל2 (בוקר ולילה), ובסוף נשארנו רק עם בוקר, ואז הפסקתי להניק בגיל שנה וחצי. כך שהגמילה היתה מאוד איטית.
הבן שלי מאז גיל צעיר (עוד לפני שהלך למטפלת) לא היה שמן במיוחד, תמיד אחוזונים נמוכים.וגם חלה לעתים קרובות בעיקר בדרכי הנשימה. כל מחלה הוא לקח קשה לאורך זמן.
היום הוא בן 3 והרבה יותר בריא, אבל עדיין רזה וממש לא אכלן גדול. ועדיין פחות חזק מאחיו הגדול למשל שהרבה יותר בריא ממנו.

ולי יש כל הזמן מצפון על כך שלא הנקתי אותו מספיק. שלא הייתי צריכה לוותר למטפלת על החלב השאוב, שלא הייתי צריכה להוריד הנקות בעצמי אלא להניק הרבה יותר. שאולי בכלל בגלל ההנקות המעטות והחלב המועט לא היתה בכלל משמעות לזה. (אני דוקא לא מצטערת שהפסקתי להניק בגיל שנה וחצי אלא בעיקר שבמשך הזמן שהנקתי לא הנקתי יותר פעמים ביום)

מה נראה לכם? לחלב הזה כן היתה משמעות?זה כן נתן לו משהו אפילו שזו היתה כמות מעטה (בעיקר אחרי גיל שנה)?

הגדול שלי הרבה יותר בריא והוא ינק עד גיל שנה בלבד (ואז התחיל לקבל מטרנה-אל תשאלו אותי למה,כי גם אני לא יודעת..) . אבל כשהוא ינק הוא ינק כמויות הרבה יותר גדולות,לא הסכים כל כך מהר לעבור למוצקים אז ינק הרבה. והוא יותר גדול פיזית, יותר בריא לאורך השנים.

או שאולי בכלל אין מה להשוות הנקה להנקה בין שני ילדים, וכל אחד הוא אחר בכל מקרה, וזה לא קשור להנקה.

כל כך הרבה ייסורי מצפון יש לי. כאילו החולניות שלו והרזון שלו זה בגללי.

אורה, תראי כמה דברים טובים עשית:

הנקת את הבן שלך עד גיל שנה וחצי.

נפלא. זה מצוין. זה שנה וחצי של תזונה טובה והגנה חיסונית טובה.

מוצקים מגיל חצי שנה - גיל קלאסי להתחלת מוצקים, בייחוד אם התינוק מראה סימני בשלות לזה. מצוין.
שאבת למשך תקופה מסוימת, עם החזרה לעבודה, למרות שהיה לך מאוד קשה עם השאיבות (מכירה מצוין את הקושי הזה והאיכס הרגשי )
והמשכת להניק אותו על פי דרישה כשהיית אתו, כולל בלילה, עד מעל גיל שנה.
ורק אז התחלת, לאט ובהדרגה, להוריד הנקות.

בקיצור, עשית כמיטב יכולתך בתנאים לא פשוטים בכלל!

אורה, את עשית מה שיכולת לעשות באותו זמן. אולי, אם היתה לך יותר תמיכה (למשל מהמטפלת, או ממקום העבודה) אולי היית יכולה לשאוב יותר.
אולי.
או אולי, אם היתה לך יותר תמיכה קהילתית ויותר נשים מיניקות מנוסות סביבך יכולת חמצוא דרכים להניק יותר כשאת בחוץ עם הגדול, ועדיין להיות בקשב לשניהם.
אולי.
אני מכירה יותר מדי טוב את ה"אילו" הזה של האמהות. אילו ידעתי... אילו יכולתי... אילו עשיתי...
אבל אין טעם בזה. באמת באמת שאין טעם. זה עולה לך בבריאות, ולא נותן, כאן ועכשיו, שום דבר לקטן שלך, לעדיין זקוק לך, לחום ולאהבה ולתשומת הלב ולאמהות שלך. עזבי את רגשות האשם על מה שהיה, תפסיקי את המחשבה הזאת באמצע המילה כשהיא באה שוב, ולכי לחבק את הילד

. זה יהיה הרבה יותר פרודוקטיבי לשניכם.

כאילו החולניות שלו והרזון שלו זה בגללי.
א. לא, כי כל ילד הוא שונה, ויש ילדים שחולים ו/או רזים ו/או רגישים יותר באופן טבעי מילדים אחרים. לא הכל תלוי בנו. נכון שבמספרים גדולים, ילדים יונקים בריאים יותר מאשר לא-יונקים, אבל כשזה מגיע לרמת הילד הבודד, תמיד תמצאי את זה שינק וחולני, לעומת הילד-של-השכן שלא ינק יותר משלושה ימים בחייו, והוא (לפחות למראית עין) בריא כמו שור, ואף פעם לא היתה לו שום דלקת אזניים. אז מה זה אומר על ההנקה? כלום! זה רק אומר משהו על השונות הטבעית בין בני אדם.
ב. וגם אם כן, אז מה? אז זה אומר שאילו היית מניקה עוד פחות, המצב היה עוד יותר גרוע. את יכולה להתברך במה שיש לך, כי למרות שההנקה שלך לא היתה "אידיאלית", היא עדיין היתה - נוכחת, דומיננטית, משמעותית מאוד, לשנת החיים הראשונה והקריטית של האיש הקטן הזה.
ובהתחשב בתרבות הלא-תומכת-הנקה שבה אנחנו חיים, את הנקת נהדר!!
ג. וגם אם את דווקא רוצה להעניש את עצמך ולהגיד לעצמך (בניגוד להמלצתי המפורשת

) שהנקת איום ונורא ומעלת בחובתך האמהית - אז מה? אז ייסורי מצפון יעזרו למישהו, אחרי שהדבר נעשה? את כן יכולה, החל מעכשיו, מרגע זה ממש, לעשות משהו טוב למען הבן שלך, היום, עכשיו. לא יודעת מה, אולי להחליט שאת לא צועקת עליו כשאת מעוצבנת על בעלך... או מקדישה עוד רבע שעה בשבוע למשהו שנראה לך חשוב, אתו ובשבילו... או מוצאת דרך נעימה יותר לעשות אתו משהו שהיום יש סביבו קונפליקט... את זו שיודעת מה הכי נחוץ כרגע. אז לכי ועשי זאת

. ואל תבזבזי את זמנך היקר על העבר הרחוק. מה שהיה היה. עבר זמנו, בטל קורבנו. עכשיו - להתרכז בהווה.

תודה תמרוש רוש הייתי צריכה לשמוע את המילים האלה. זה יושב לי כל כך על הלב כשאני רואה את הקטן שלי כזה רזה ונמוך וחוששת (כמה לא הגיוני שזה אף אחד מאיתנו ההורים לא כזה רזה וקטן,אז איך הוא יצא כזה?)
ולפעמים אני חושבת הפוך,שאולי החלב שלי לא הספיק לו,שאולי הייתי צריכה לתת תחליף בשלב מסויים,במיוחד כשיצאתי לעבודה, אולי ככה הוא היה משמין. דוקא המטפלת היתה די תומכת, מה שביקשתי היא הלכה איתי.והקטע של החלב התאים לי בזמנו,כי באמת היה לי קשה השאיבות ושמחתי שאני צריכה פחות לעשות אותן.
אבל באמת הכל 'אילו'.הרי גם סביב גידול הילד הגדול יותר יש לי כל מיני 'אילויים' רק בנושאים אחרים..
זה יותר ניסיון למצוא סיבות ללמה הוא כזה רזה וקטן ולא בטוח שאני מחפשת דוקא במקום הנכון.
אורה

למה הוא כזה רזה וקטן
הוא רזה וקטן כי הוא רזה וקטן. יש ילדים כאלה.
וזה לא כזה חיסרון, תדעי לך. יש ילדים רזים וקטנים שתופסים קפיצת גדילה עם ההתבגרות ונהיים חסונים ויפהפיים. ויש ילדים רזים וקטנים שנשארים רזים וקטנים - אחי הוא כזה, הוא מבוגר ממני בשבע שנים, אבל כשעוד גרנו בבית ואני הייתי בתיכון אמא שלי היתה מתבלבלת עם הג'ינסים שלנו כי הם היו כמעט באותו גודל.
ובגיל שלושים הוא עדיין היה רזה וקטן, וחתיך ואנרגטי, ונראה בן 18 ליד כל החברים שלו שכבר התחילו להשמין ולהקריח.
מה רע?

הוא רזה וקטן כי הוא רזה וקטן. יש ילדים כאלה
כנראה
קשה לקבל אז מחפשים סיבות, פתרונות
באמת מוזר כי דוקא בעלי הוא מסוג החברים של אחיך שמקריחים ומשמינים בשלב מוקדם, ולנו יצא אפרוח כזה שנשאר קטן
אני מקווה שהיום אחד הוא פשוט יצמח לגובה בגיל ההתבגרות או משהו ויהיה חסון (יפהיפה הוא כבר עכשו:-))

שאלה אולי מישהי פה יודעת- קראתי איפושהו שהתינוק מדביק את האם בוירוסים וחידקים דרך הפטמה והיא מייצרת נוגדנים ומעבירה לו אותם דרך החלב. מישהי פה יודעת ויכולה לשים לי קישורים לאיך המנגנון הזה עובד? (ממש באופן ביוכימי ולא רק לקשר אותי למקור שחוזר על מה שרשמתי) זה נשמע לי מרתק ולא יאמן..בדכ נדבקים במחלות במגע בין איברים של ריריות כגון פה אף עינים ואיברי המין. האם גם הפטמה נחשבת איבר רירי ולא פשוט חלק מהעור? הרי אם תלקק למישהו את היד לא תעביר לו מחלה אז איך המנגנון עובד עם הפטמה? אשמח לקבל קישורים למי שיש...תודה

כדאי לפנות לד"ר שרון ברנסבורג צברי ({{}}ש צברי{{}}). יש לי כמה קישורים של דבריה על הנושא (וגם בגוגל אפשר למצוא) אבל לא אקשר לך כי הם לחובבנים כמוני ולא לאנשי מקצוע. אם את מחפשת את החומר הכבד יותר, כדאי לפנות אליה ישירות.
ממה שאני זוכרת, זו תגלית ישנה מאוד שאחרי שתינוק מתחסן למחלה, תוך כמה שעות אפשר למצוא אצל האם נוגדנים לאותה מחלה, כשביום הקודם לא היו. אולי זו אפילו תגלית של לואי פסטר? אבל בשנים האחרונות התחילו להבין יותר את המנגנון שמביא לזה.

לא חייב להיות "כבד" מספיק הסבר על המנגנון ולא רק להגיד שזה קיים בלי להסביר איך.
נוגדנים של חיסונים הם לא יעילים ולא באמת מחזיקים לאורך זמן

זו לא תגלית ישנה, זו תגלית חדשה.
התינוק לא "מדביק" את האם אלא הסתבר בערך לפני עשר שנים שמידע ביוכימי על הוירוסים והחיידקים שהתינוק נחשף אליהם עובר דרך מגע של הרוק של התינוק בפטמות האם. המידע הזה נכנס לגוף האם, והמערכת החיסונית של האם מגיבה מייד ומייצרת עבור התינוק נוגדנים לאותם גורמים שנחשף אליהם, שעוברים לתינוק דרך החלב בהנקה ובהנקות הבאות.

האם לא "נדבקת". זה מידע שעובר.

תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית לא בשלה. מערכת החיסון שלנו מבשילה סביב גיל 7 בערך (תלוי כמה הילד חזק או רגיש וכדומה). לאם יש מערכת חיסון בוגרת, שאמורה לתמוך במערכת החיסונית הלא בשלה של התינוק שלה בשנים הראשונות, דרך ההנקה בין היתר, עד שהמערכת של התינוק מבשילה.

ד"ר שרון ברנסבורג צברי אכן יכולה להסביר את המנגנון הזה, אבל הייתי מתחילה מלצפות בהרצאות שלה שיש ברשת על הנושא. היא גם עונה לשאלות בקבוצת הפייסבוק של ליגת לה לצ'ה לתמיכה באמהות מיניקות. בשקפים שהיא מציגה בהרצאות יש גם פריטים ביבליוגרפיים, כלומר הפרטים המלאים של המאמרים המדעיים שהתפרסמו על הנושא - אפשר לקרוא אחד מהם.

חיפשתי ומצאתי את סיכום ההרצאה של ד"ר צברי ששמעתי לפני שנים, ואני מעתיקה לכאן משפט אחד:
לואי פסטר הבחין שכשנותנים לתינוק פתוגן מוחלש – חלב האם מחסל אותו, ולא נרשמת לו שום תגובה. כאילו לא עשינו כלום. בעבר כאשר היו נותנים בארץ חיסונים על בסיס פתוגנים מוחלשים – אחיות טיפת חלב הנחו אימהות לא להיניק בשעתיים שאחרי (ועד היום יש כמה שמנחות כך...). היום כבר לא נותנים פתוגנים מוחלשים
אני מבינה מזה שהעברת מידע חיסוני מהתינוק לאם בהנקה זו תגלית די ישנה. אני טועה?

את צודקת שגם מה שתיארת בהקשר של חיסונים קשור למערכת היחסים בין מערכת החיסון הלא בשלה של התינוק למערכת החיסון הבשלה של האמא. גם ידוע כבר שנים רבות שתינוקות יונקים מחוסנים במידה רבה מפני מחלות שהאם חלתה בהן, אך לא מפני מחלות שהאם חוסנה בפניהן (כלומר, מדובר בשני מנגנונים שונים ונפרדים יש חיסוניות, האחד מגן גם על התינוק והשני בכלל לא).

אבל העברת המידע על וירוסים וחיידקים שהתינוק נחשף אליהם באותו יום, דרך הרוק שלו, דרך פטמת האם, לגוף האם וייצור נוגדנים עבורו על המקום, שיועברו בהנקה הבאה - זה מנגנון אחר, ותגלית חדשה ומרעישה.
בין היתר, לא ידעו שהפטמה היא דו כיוונית. במובן זה שאין רק מעבר מהאם אל התינוק, אלא גם מעבר ישיר מהתינוק אל האם.

מעבר ישיר מהתינוק אל האם - זה ההסבר לתגלית של פסטר, לא? נתנו רק לתינוק פתוגן, לאמא לא נתנו, ובכל זאת האמא ייצרה נוגדנים לאותו פתוגן. כי בהנקה היא קיבלה איתות מהרוק של התינוק שהוא מתמודד עם הפתוגן הזה.
כלומר ידעו לא רק שיש מערכת יחסים בין מערכות החיסון, אלא גם שהיא דו כיוונית .
זה מה שהבנתי מאותה הרצאה...

זה שהפטמה היא דו כיוונית זה בדיוק החלק שאני רוצה להבין את המנגנון שלו כי זה אומר בעצם שהפטמה היא כמו רקמה רירית ולא כמו חלק מהעור
נכון?