מחקרים על הנקה

טוב. למרבה הפלא לא מצאתי דף כזה.
בכל אופן, הנה כתבה על מחקר עדכני. (זו רק כתבה, לא המחקר עצמו).

על פי הכתבה, אין צורך להעיר תינוק כדי להניקו

אני מכירה המלצות של יועצות הנקה שלפיהן תינוקות ישנוניים צריך להעיר.
האם זו אמנם ההמלצה או שאני כבר לא מעודכנת (שאלה למומחות)?
ובכלל מה דעתכן על המחקר?

המחקר - רציני מאוד, ע"י חוקרים מהמובילים היום בתחום - פיטר הרטמן, דונה רמזי ואחרים. הכתבה בויינט -

מי שתקרא אותה עוד עלולה להבין מזה שתינוקות יכולים לאכול גם שלוש פעמים ביום (פעם בשמונה שעות...).
עדיף לקרוא את המקור בפדיאטריקס.
שימי לב שהתינוקות שנבדקו הם בני חודש ומעלה. תינוק בגיל זה כבר היה צריך לעבור את שלב הישנוניות

מחפשת מחקרים על הקשר בין הנקה המוגלובין ברזל ואנמיה. משהו מהשנים האחרונות ובכת עת רפואי נכבד. מכירים?

נראה לי שכדאי שיהיו כאן הפניות למאמרים רציניים בנושאי הנקה שונים (בהתאם לצורך שיעלה) כדי שאפשר יהיה לשלוף ולהציג בזמן ובמקום המתאימים.
יש פה באתר לא מעט נשים המצויות במקורות ויכולות למצוא את ההפניות הללו.

שאלה ראשונה:
הערך התזונתי של חלב האם אחרי גיל שנה

מבוקשים מאמרים בנושא, אפשר גם באנגלית, לטובת אחות טיפת חלב שחושבת שיש לי שם מים.

תודה.

הנה המחקר שנעשה האיכילוב המראה על עלייה ב-% השומן בחלב אם ככל שמניקים זמן רב יותר.
במאמר של טובה קראוזה בנושא יש קישורים נוספים.
להדפיס לאחות באריזת שי מהודרת

המחקר ההוא זה בדיוק מה שאני צריכה.
תודה רבה ורד

תודה על ההעברה

שלום שלום,
אני מחפשת נתונים מספריים על הנקה - אחוזי הנשים שמתכוונות מראש להיניק ואחוזי הנשים שמצליחות בכך.
אשמח לעזרתכן (או עזרתכם, בסדר, אל תיעלבו).

בישראל? הסקר הרציני הכי קרוב לזה הוא סקר מב"ת להנקה, שהתפרסם בתחילת העשור ויש בו נתונים מ-1998-9. קל למצוא בגוגל, ואזכורים שלו מופיעים בכל מיני אתרים מעניינים.

תודה, עדי.
אז נברתי היטב היטב את כל מה שגוגל העלה לי, אבל קישור לסקר המקורי לא מצאתי, ובכל האזכורים שלו באתרים השונים הובאו רק נתונים על ההנקה עצמה, ולי חשובים מאוד גם נתונים על הרצון להנקה; אני מנסה להבין מה הפער בין הכוונות המקוריות לבין היישום בפועל. דווקא זכור לי במעומעם שבדברייך מצאתי פעם נתונים כאלה. ייתכן?

ספר חדש על מחקר שעוסק בהשפעת ההנקה על ההתפחות הפסיכולוגית ובעיקר על מערכות היחסים בתוך משפחות מניקות.
לא קראתי, זה יצא רק עכשיו, אבל נראה לי מאוד מאוד מעניין.
המחקר מאד רלוונטי לישראל, שכן אחת המשפחות המרכזיות במחקר היא משפחה ישראלית שחיה בישראל.

product]לינק לפרטים על הספר info[/po].php?cPath=1&products id=220 דרך ההוצאה לאור
sr]ולינק לאמזון 1 1[/po]?ie=UTF8&s=books&qid=1249015967&sr=1-1

השם שלה נשמע ישראלי, נכון?
הספר יצא רק באנגלית? לא בשפת הקודש?
את מכירה עוד פרטים, אורלי?

ביקשתי מקרן (אפשטיין גלבוע, כותבת המחקר והספר) להכנס לכאן לדף ולהוסיף עוד פרטים. אני מקווה שזה יסתייע בקרוב.

"תראי לי מחקר אחד - אחד! - שהמסקנה שלו היא שעלול להיות נזק ממשי מבקבוק אחד ויחיד של 100 מ"ל מטרנה", אמר האיש.
רגע, לא לקפוץ. הכוונה לא למחקר על בלבול פטמות או על בלבול מערכת ההיצע והביקוש. אנחנו מפרידים ויכוחים. כרגע נדרש מחקר שדן בהשפעה של בקבוק שנשאר אחד ויחיד, שההנקה לא הולכת קפוט בגללו.
גיגלת ומצאת תאמין. עלה לי מאמר של יועצת הנקה: post]רק בקבוק אחד לא יזיק - האמנם? 2845[/po].html
נו, באמת, יועצת הנקה. האיש גיחך מתחת לשפם.
אבל המאמר מפנה למחקרים מכתבי עת רציניים.
טוב, בואי נבדוק.
אז הטענה ש'מהרגע בו מתחילות התוספות התזונתיות, דיוקן המעי של התינוק היונק הופך זהה לזה של התינוק הניזון מתמ"ל בכך שחיידקי הביפידובקטריה אינם שולטים יותר, והתפתחות מחייבת של קהילת חיידקים אנארוביים מתרחשת' אמור לגבות מקי:
http://www.ajcn.org/cgi/content/abstract/69/5/1035S
קראנו, ולא מצאנו שנאמר שם שאפילו כמות קטנה חד-פעמית של תמ"ל עלולה להשפיע. כתוב שם על ההשפעה של תמ"ל באופן כללי.
לא מספיק טוב בשביל האיש.
ואת הטענה ש'במשפחות רגישות, התינוק היונק יכול לפתח רגישות לחלבון חלב פרה ע"י מתן של בקבוק אחד בלבד (תוספת תמ"ל שבהיסח הדעת, תוספות שלא לצורך, או תוספות מתוכננות), בתינוקיה במהלך שלושת הימים הראשונים לחייו' אמור לגבות הוסט:
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/3201972
קראנו ומצאנו שכאן דווקא כן הוזכרה כמות מדויקת: הסכנה שנמצאה היא בחשיפה ל 0.4-3.0 גר' של beta-lactoglobulin . בדקנו, ומסתבר שהבטא הזה לא מופיע ברשימת הרכיבים של מטרנה.
לא מספיק טוב בשביל האיש.
מובאות שם עוד כמה טענות חזקות, למשל 'במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין '. אבל בלי הפניות למחקרים.

"את רואה, לא לכל מה שאת קוראת בפורומים שלך את צריכה ישר להאמין".

0-:

יעזור אם תגידי לו שאף תינוק בן יומו (עם קיבה בגודל גולה בערך) לא אמור לקבל 100 מ"ל של שום דבר? זה מגדיל להם את נפח הקיבה בצורה איומה ומיותרת.

אה, אולי זה לא היה ברור: לא מדברים דווקא על תינוק בן יומו, על כל תינוק שהוא.
אבל תודה (-:

טוב, מה אומר לך, תינוק עם גופו החדש והטהור אמור לקבל חלב אם בלבד, ועדיף מאוד בהנקה (ברשימה של ארגון הבריאות העולמי תמ"ל מופיע במקום מס' 5! ברשימת הדברים שתינוקות אמורים לאכול).
מצד אחד זה כל כך ברור אינטואיטיבית לי או לך, ומצד שני אם יש מישהו שזה לא ברור לו אינטואיטיבית (כי התרגל לרעיון שתינוקות אוכלים אוכל אחר כברירת מחדל), ממש קשה לשכנע אותו...

מסתבר שהבטא הזה לא מופיע ברשימת הרכיבים של מטרנה

אמממ, אם מופיע שם חלב פרה ברשימת הרכיבים (אי-שם במקום הראשון...) אז הבטא הזה שם - זה אחד מהחלבונים של חלב פרה.
לגבי הטענה השנייה, אני אסתכל בהזדמנות כשיהיה לי יותר זמן. (אופס, עליתי למעלה וראיתי שלא עניתי גם על שאלה שלך מיוני, מצטערת על הקצב....)

קרוטונית - נראה לי שהדגש הוא על ההבדל בין מישהו למישהי. בכלל, כל המחקרים האלה קיימים בשביל אישים, לא בשביל אישות (-;

עדי - זה בסדר, לא חשבתי שאת עובדת אצלי (-: אז כמה מ"ל תמ"ל (סדר גודל) צריך בשביל להיחשף ל 0.4-3.0 גר' של הבטא-משהו הזה? (מפנה את השאלה שוב אלייך בלית ברֵרה, כי מסתבר שרשימת הרכיבים על המטרנה לא נכנסת לדקויות כאלה.) האם יש לי הצדקה לטענה שגם בקבוק אחד עלול להזיק?

הדיון ביננו הוא בעיקר תאורטי, אבל אני חייבת פעם אחת בחיי לצאת הצודקת.

מובאות שם עוד כמה טענות חזקות, למשל 'במשפחות רגישות, חשיפה מוקדמת לחלבוני חלב פרה עלולה להגדיל את הסיכון של התינוק או הילד לפתח סכרת תלוית אינסולין '. אבל בלי הפניות למחקרים.

יש לחפש על הקשר בין חלב פרה לבין הרס אוטו-אימוני של תאי הבטא בלבלב האחראים על ייצור האינסולין (שזו סכרת נעורים). ד"ר אלי הרלב כתב על זה.

אני חייבת פעם אחת בחיי לצאת הצודקת.
קודם כל את צודקת!(())
אולי אפשר לברר עם ד"ר אריה אבני מחבר שוטי החלב

ב "קבצים להורדה" יש תוכן העניינים ופרק לדוגמא על נזקי חלב הפרה בילדים.
אולי שם ימצא קצה חוט

לגבי סוכרת והנקה - היו שינויים בשנים האחרונות. יש מחקרים שהראו קשר, ובשנים האחרונות אומרים שצריך עוד מחקרים כי היו כאלה שהראו אחרת. אפשר למצוא את הפירוט בהמלצות ה-AAP ומשרד הבריאות הישראלי, לדעתי.

לגבי שאלת הבטא-משהו - בקצרה, צריך מיליליטרים ספורים (המחקר שהראה את זה בדק ילדים שקיבלו תמ"ל בימים הראשונים בביה"ח, אז הכמויות בד"כ נעות בין 5-30 מ"ל). אבל יש בעייתיות בעצם השאלה הזו, ועל זה אפרט הערב, אני מקווה.

וואו כמה תגובות, תודה רבה!
עדי - משלבת ידיים ומחכה בסבלנות.

אוקיי, אנסה בקצרה.

לגבי סוכרת והנקה, מצאתי את info]זה id[/po]=54011 כשחיפשתי בעצם משהו אחר, אבל שיהיה.

נו, באמת, יועצת הנקה. האיש גיחך מתחת לשפם.

האיש שלך (שאגב, אני בטוחה שהוא אינטליגנטי, חביב ותומך הנקה באופן עקרוני) לא סומך על מאמר שעוסק בהנקה, בגלל שהוא נכתב על ידי יועצת הנקה.

יש לי כמה מטפורות רכב כדי להבהיר את המחשבות שעלו בי בעקבות הדיון ביניכם. האם הוא סומך על עצות של מוסכניק לגבי טיפול ואחזקת רכב? כי מה מבין המוסכניק, הרי יש לו אינטרס! אם כל המכוניות יעבדו מצוין, ממה הוא יתפרנס?

בדקנו, ומסתבר שהבטא הזה לא מופיע ברשימת הרכיבים של מטרנה.
אני בטוחה שאתם אנשים אינטליגנטיים וממש טובים במקצוע שלכם. ואני משתדלת להתנסח בעדינות כי המטרה שלי היא לא להיות צינית אלא באמת להסביר. בעקרונות של סימון תזונתי אתם לא ממש מתמצאים, לכן פספסתם את העניין שהבטא הזה הוא מרכיב בחלב הפרה, שהוא המרכיב העיקרי במטרנה. ועם כל הידע הזה שלכם בביולוגיה ובתזונה, האיש שלך רוצה לנסות ולערער על עמדות ארגוני הבריאות בארץ ובעולם, שחוזרים ומדגישים את חשיבות ההנקה הבלעדית. בלי אף בקבוק. חפשו את חוזרי משרד הבריאות ואת ההנחיות החמורות שהם העבירו לבתי החולים (שמצפצפים עליהן, כידוע) - על כך שלפני שתינוק מקבל תמ"ל, אפילו בקבוק אחד, אפילו 5 מ"ל - האמא צריכה לקבל הסבר על יתרונות ההנקה ושיירשם שהיא מסרבת להניק. האם יש למשרד הבריאות אינטרס כלכלי לקדם הנקה? האמת שכן, בהחלט, כי כל תינוק שלא יונק עולה לה הרבה כסף. יוצא שבמקרה האינטרס של ארגוני הבריאות עולה בקנה אחד עם האינטרס של התינוקות, של האמהות, ושל המין האנושי ואף הסביבה. ובראש ארגוני הבריאות האלה עומדים אנשי מקצוע, רופאים, בארץ יש ועדות לקידום הנקה שיושבים בהן רופאים בכירים, והם עוברים על המחקרים, ומסתכלים לא רק על הממצא של המחקר הבודד אלא מסתמכים גם על הידע שלהם בביולוגיה, כימיה, אנטומיה ופיזיולוגיה, ומזה גוזרים המלצות - אז עם כל הכבוד למי שמתעניין ורוצה להבין יותר, אם ההמלצות חוזרות על עצמן במדינות רבות ובקרב קובעי המדיניות אין חולק - קשה לי להאמין שההורה המזדמן בבאופן יעלה על משהו מרכזי שהם פיספסו כל כך הרבה שנים.

קראנו, ולא מצאנו שנאמר שם שאפילו כמות קטנה חד-פעמית של תמ"ל עלולה להשפיע. כתוב שם על ההשפעה של תמ"ל באופן כללי.
לא קראתי בעיון כי אין לי זמן כרגע ואני מעדיפה לענות הפעם תשובה חלקית מאשר תשובה מלאה בעוד חצי שנה-שנה

אבל אאל"ט נכתב במאמר של ווקר שבקבוק אחד יכול לשנות את פלורת המעיים למשך שבועיים, ושבקבוק אחד ביום באופן קבוע, יביא לשינוי בלתי הפיך. הכל נמצא בגוגל.

"תראי לי מחקר אחד - אחד! - שהמסקנה שלו היא שעלול להיות נזק ממשי מבקבוק אחד ויחיד של 100 מ"ל מטרנה"
נחזור למטאפורות הרכב.
נניח שהייתי אומרת - "תראה לי מחקר אחד - אחד! שהמסקנה שלו היא שעלול להיות נזק ממשי מליטר אחד ויחיד של בנזין 95 אוקטן כשהמנוע מותאם ל-96 אוקטן."
גם מי שאין לו מושג מה זה אוקטן (כמוני, עד לפני חצי דקה כשפניתי אל גוגל ידידי) לא יחכה לשום תוצאות של מחקר כזה. האדם הממוצע, אם היה קולט שהמתדלק בטעות התחיל למלא לו 95 ברכב של 96, הרי היה מקים קול צעקה, קורא למנהל, דורש לרוקן את כל הטנק ומחתים אותו על התחייבות לתיקון כל נזק עתידי אפשרי. וזה במכונית - שמחליפים כל כמה שנים, שיש המון אנשים בעולם שיודעים איך לבנות.
למה? כי אלה הוראות היצרן, וברור שעם הוראות היצרן לא מתעסקים ולא עושים ניסיונות.
אבל התינוקות שלנו, אלה שאנחנו לא מחליפים בשום אופן, אלה ששום כסף לא יכול לפצות אותנו על נזקים שנגרמים להם, אלה שאף אחד בעולם לא יודע איך לשכפל - עם הוראות היצרן שלהם מתעסקים. מי ששופך לקיבה הקטנטונת, המורכבת באופן בלתי נתפס והעדינה שלהם, את הדלק הלא מתאים, מבלי לקבל רשות - עליו לא מתחילים לצעוק ולא מאיימים בתביעה. קיבה של תינוק שזה עתה נולד, כמו שאמרה קרוטונית, היא בגודל גולה (5-7 מ"ל בממוצע ביממה הראשונה, כמו כפית-כפית וחצי). והיא יודעת לעשות דברים מדהימים שאין לנו יכולת לחקות בשום מעבדה. ועם זה מתעסקים, וחושבים שיכול להיות שלא תהיה לזה השפעה.

איך עושים תמ"ל, אתם יודעים? לוקחים חלב פרה. קודם כל מפרידים את השומן - שומן חלב הוא יקר, עושים ממנו חמאה ושמנת וגלידות של נסטלה. אותו מוכרים למפעלים שעושים את המוצרים האלה. את מה שנשאר מייבשים לאבקה. ואז מוסיפים כל מיני דברים (הפירוט על האריזה). את רובם מוסיפים בעשרות ומאות אחוזים יותר מאשר בריכוזם בחלב אם - כי בעוד שחלב אם מגיע בהרכב מיוחד שגורם לספיגה אופטימלית של כל הרכיבים, בתמ"ל צריך לשים הרבה יותר כדי שחלק קטן מזה ייספג. ושמן, אמרנו? במקום השומן שמכרנו. אז משתמשים בשמנים זולים מן הצומח: דקלים, קוקוס, סויה. שמנים שאני משערת שאתם לא מחזיקים במטבח שלכם - בלי לקרוא שום מחקר שמוכיח אם יש או אין נזק.

נותנים לי תיבת סבון אז אני עולה עליה

אבל כבר מאוחר, אז אעצור כאן.

יו עדי, עוררת בי געגוע לסדנאות שלך(())

מרתק וחשוב! תודה.
כמי שמניקה וצריכה להסביר למה ללא מעט אנשים - זה עוזר מאד.

תעלי על התיבה, תעלי, אני כל-כך נהנית לקרוא אותך.
אינטליגנטי, חביב_ זה כמעט עלבון: הוא נפלא. _ותומך הנקה באופן עקרוני - כמובן: אף אחד לא חולק על כך שהנקה זה הכי טוב אבל.

נכון שהוא לא ממש סומך על יועצות הנקה. לא לשם אני מכוונת את הדיונים בינינו, כי מאז שקראתי אצלך על הפנאטים האלה במשרד הבריאות וטקסטים דומים נפל לי האסימון שיהיה הרבה יותר קל לשכנע אותו מהכיוון הזה - שגם הגופים שיש לו אמון רב בהם אומרים דברים דומים. השיטה אכן מוכיחה את עצמה: זה שהוויכוח הוא כבר ברמת הבקבוק הבודד זה כבר הישג נאה.
בדיוק בגלל הסיבה הזאת הכתובת הראשונה שלי הייתה חוזרי משרד הבריאות ואת ההנחיות החמורות שהם העבירו לבתי החולים מבחינתו באמת אם אמצא לו מסמך של משרד הבריאות עם אמירה מפורשת השוללת אפילו כמות קטנה - העניין סגור. בחוזר שמשרד הבריאות הוציא לבתי החולים באמת מובאות אזהרות גם לגבי בקבוק בודד, אבל זה לא מרשים אותו במיוחד כי זה חוזר שמופנה לאנשי המקצוע שמטפלים בתינוק, וברור שהם צריכים להחמיר בכל דבר יותר מההורים, שיכולים להפעיל שיקול דעת, וכל מקרה לגופו, וכאלה. אז ניסיתי מכיוון תדריך משרד הבריאות להזנת תינוקות ופעוטות, וכאן יש לי שאלה: האם התינוק שלנו, שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו עד כה, ישויך מבחינת אנשי המקצוע, המחקרים ושות', לקטגוריה של הנקה בלעדית? כי האיש מנחש שכן, ועל כן גם אם מאמץ את הנחיותיהם להנקה בלעדית, לא מאמין שבקבוק אחד פעם ב מעלה את אחוזי הסיכון למרעין בישין המנויים שם.

האדם הממוצע, אם היה קולט שהמתדלק בטעות התחיל למלא לו 95 ברכב של 96
גם אני וגם הוא בוגרים של עשרות פעולות בני-עקיבא ושות' שנפתחו בשאלת המחץ 'אם היית קונה מכונת כביסה, האם היית מתחיל סתם לשחק בכפתורים בתקווה שזה יעבוד, או שהיית בודק בהוראות היצרן איזה כפתור נועד למה?'*
משלים לא ממש עושים לו את זה (-:
אבל לגופו של משל: אם כולם מסביב היו נוסעים על 95 ומאמינים שזה בסדר גמור (סליחה, מאמינים שאף אחד לא חולק של96 יש הרבה יתרונות אבל) - אז גם הוא, גם אם בגדול היה משוכנע, היה מתדלק ב95 בעתות מצוקה (במקרה כזה הייתי משליכה יהבי על הגרפים של משרד התחבורה (-; ).

בשורה תחתונה קרוטונית צודקת. זה די מאמץ אבוד להוכיח שאדום הוא אדום למי שלא רואה את זה בעצמו. נראה לי שאחזור לעמדת מטילת הווטו בבית, למרבה הצער. קשה להאמין שנגיע להסכמה ושותפות בעניין.

בכל זאת אנסה גם את הכיוון של ווקר שהצעת, ותודה.

למתעניינים: העולם הוא מכונת הכביסה, התורה היא הוראות היצרן.

האם התינוק שלנו, שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו עד כה, ישויך מבחינת אנשי המקצוע, המחקרים ושות', לקטגוריה של הנקה בלעדית?
לא.
פשוט לא.

במקרה שיגייסו אתכם להשתתף במחקר על הנקה, למשל, זה יהיה מידע שחשוב יהיה לשתף בו את עורכי המחקר כי זה כן משמעותי.

אבל זה לא מרשים אותו במיוחד כי זה חוזר שמופנה לאנשי המקצוע שמטפלים בתינוק, וברור שהם צריכים להחמיר בכל דבר יותר מההורים, שיכולים להפעיל שיקול דעת, וכל מקרה לגופו, וכאלה.
אותו כנ"ל בדיוק לגבי חגורת בטיחות ברכב. ברור שאנשי המקצוע צריכים להחמיר וכו' וכו', אבל אנחנו כהורים יכולים להפעיל שיקול דעת. את יודעת מה? יש סיכוי פנטסטי בגודלו שלא ייגרם שום נזק נראה לעין מבקבוק אחד, או מכמות המטרנה שאכל תינוקכם (אני מבינה שזו הטענה שאישך מכוון אליה), בדיוק כמו שיש סיכוי פנטסטי בגודלו שלא ייגרם שום נזק אם לא תחגרו את עצמכם ו/או את התינוק באוטו. בשני המקרים מדובר על אחוז טעות קטן מאד, אבל עם מחיר טעות גדול מאד. ואשר לנימוק שיקול הדעת, גם אם נניח שאפשר לקבלו בהקשר של חגורת הבטיחות -- לדעתי לא, אבל יהיה מי שיטען ש"זו היתה נסיעה לשתי דקות במהירות 5 קמ"ש במגרש הריק מאחורי הבית שלנו" -- הרי שקשה לי לראות איזה "שיקול דעת" אפשר להפעיל בנושא הזנת התינוק במונחים של הצפי לנזק. הוא מתכוון למשהו כמו "אה, זה בסדר, אני מכיר את התינוק הזה, יש לו קיבה מברזל"? איך הוא יודע איזו קיבה יש לו? שיקול דעת מבחינת "טובת המערכת" כמובן נעשה ע"י הורים, אבל הוא לא קשור לשאלה הבריאותית כשלעצמה. כלומר, יכול להיות שמבחינת שלומה הכללי של המערכת המשפחתית בנסיבות מסויימות עדיף שתינוק יאכל תמ"ל, אבל זה לא מפני שאין נזק בריאותי בתמ"ל. להיפך, שיקול דעת נבון ייקח בחשבון את הנזק הפוטנציאלי וישקול אותו מול התועלת האפשרית.
אני מקווה שאני ברורה עד כה, אבל עכשיו, מותר לשאול למה ואת מה משרתת ההתנצחות הזאת? מה מפחיד כל כך את אישך ברעיון ההנקה הבלעדית שהוא חייב להוכיח באותות ובמופתים שבקבוק תמ"ל אחד, או שניים, או שלושה, זה בסדר? ולמה את מרגישה חייבת "להוכיח" לו (את מתארת דיון מתמשך)? ואיך יש לכם זמן לשקוע במאמרים ובדיונים שנראים חסרי תוחלת למתבונן מן הצד, כשיש לכם תינוק בבית?
>תרגישי חופשייה למחוק. אני אפילו לא יודעת למה אני כל כך מתעצבנת<

*למתעניינים: העולם הוא מכונת הכביסה, התורה היא הוראות היצרן.
אה! תודה

אה! תודה

מה, עד עכשיו לא ידעת? אז איך הסתדרת?

סמדר - נכון, השיקול הוא המערכת המשפחתית ושלמותה בכל מיני סיטואציות. בשביל לשקלל את הנתון של הנזק הבריאותי כמו שצריך בשקלול של כל הנתונים האחרים - אנחנו צריכים להגיע להסכמה לגביו.

אבל תעזבי, התייאשתי. באמת חסר תוחלת.

>ותתעצבני חופשי<

האם התינוק שלנו, שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו עד כה, ישויך מבחינת אנשי המקצוע, המחקרים ושות', לקטגוריה של הנקה בלעדית?
ואם זו לא היתה קופסת מטרנה אלא מזון אחר, למשל מרק בצל צרפתי? או שייק גויאבה ופטרוזיליה? גם אז היה מסתכל על התינוק שלו כעל מי שינק בלעדית?

גם כאן נראה לי שהתשובה שלו היא רגשית לגמרי ולא עובדתית (מטרנה נראה לו כ"משהו שתינוקות אוכלים" ולכן מבחינתו זה כאילו "לא נחשב" אם המטרנה החליפה כמה הנקות ואפשר עדיין לקרוא לזה "הנקה בלעדית").

אני אפילו לא יודעת למה אני כל כך מתעצבנת
אני כן יודעת למה, סמדר

(-:

התינוקת שלי היתה במצב (קיצוני, לא רגיל - ברור, ובכל-זאת מלמד משהו) שבו טיפה של חלב מתועש - פורמולה חלבית / סויה / פורמולה של חלבון מפורק / אוכל מיוחד לפגים (כל מה שקיים בעולמנו המתקדם) - טיפה אחת והיא היתה מקיאה את נשמתה ומשלשלת בטירוף. למרבה המזל היא ינקה היטב מהרגע הראשון לחייה, אבל אם לא היתה יונקת - לא היתה שורדת.
אני חושבת שאנחנו נוטים להדחיק את העובדה שיש תינוקות כאלה - שלא יכולים לעכל אלא חלב אם. כך יותר משנה שלמה. אני לא צריכה שום מחקר שיוכיח שום דבר בנושא - היא לימדה אותי את מה ששום מחקר לא ילמד. והענין הוא שבראשית החיים אין לנו מושג איך התינוק יגיב לפורמולות האלה. אם לא הייתי מניקה לא הייתי יודעת שזה הדבר היחיד שהיא יכולה לעכל. היא היתה מתה.
והיום היא בת שנה ושבע, בריאה, מפותחת, מלאת חיים (ועדיין יונקת לא מעט אבל גם אוכלת יפה).
דרך אגב - בראשית הדרך ניסינו לתת לה כל מיני פורמולות כי הרופאים התעקשו שזה חשוב (בגלל דם בצואה- ממש ניסו להוריד אותי מההנקה. למרבה המזל לא מילאתי אחר ההוראות שלהם). אבל הניסיון לתת לה לטעום טיפה מהפורמולות הללו גרם לה להקאות נוראיות. והרופאים? הם טענו שזה לא יכול להיות.
ושוב - מדובר בטיפה באמת, פחות מלגימה - לא בקבוק אחד, הרבה הרבה פחות - והנזק היה גדול.

עדי, תודה על ההפניה למחקר על הסוכרת. עכשיו אני מבינה טוב יותר למה לא היה לי חלב בימים הראשונים של ההנקה (יש לי נטיה סכרתית). זו פעם ראשונה שאני רואה נתון כזה (שלאמהות עם נטיה לסוכרת מסוג 2 יש קשיים בייצור הראשוני של החלב). מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב כזה? אני גם תוהה אם זה עלול להיות המצב גם בלידה הבאה (אני מקווה לשמר את ההנקה בהריון).

עדי, כתבת נהדר, תענוג לקרוא, תודה!

אוי, תמי, איזה סיפור!
>כינור מצטמררת<

קשה לי לראות איזה "שיקול דעת" אפשר להפעיל בנושא הזנת התינוק במונחים של הצפי לנזק. הוא מתכוון למשהו כמו "אה, זה בסדר, אני מכיר את התינוק הזה, יש לו קיבה מברזל"? איך הוא יודע איזו קיבה יש לו?
סליחה, אבל אז איך אפשר לתת משהו לתינוק חוץ מחלב אם?
איך אפשר לתת לו בננות או אבוקדו או טחינה או עוף?
(אני לא מדברת על תינוק בן יומו, כן? אני מדברת על תינוק בן חצי שנה או שנה)
ואני דווקא מבינה את בעלך. לא נראית לי, הדמוניזציה הזו של תמ"ל מכל המאכלים שבעולם. אני מבינה את האנטי שיש לכם נגד הכוחות הכלכליים שמאחורי קונספט התמ"ל, וקל לי להזדהות עם הרתיעה מתינוק בן יומו שניזון מתמ"ל, אבל תינוק שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו לא נראה לי אבוד סופית....

<גילוי נאות: כשעוברת קונה מכונת כביסה היא מתחילה סתם לשחק בכפתורים בתקווה שזה יעבוד >

נכון. אם הייתי רוצה ממש לדייק הייתי שואלת האם התינוק שלנו, שאכל פחות מרבע קופסת מטרנה במצטבר בחמשת חודשי חייו הראשונים, לפני תחילת הטעימות, ישויך מבחינת אנשי המקצוע, המחקרים ושות', לקטגוריה של הנקה בלעדית?
בשמת ענתה שלא.

_סליחה, אבל אז איך אפשר לתת משהו לתינוק חוץ מחלב אם?
איך אפשר לתת לו בננות או אבוקדו או טחינה או עוף?_
מה הקשר?
מהרגע שהתינוק בשל לאכול מזון מוצק, אז מערכת העיכול שלו בשלה!
ואכן יש די הרבה הנחיות לזהירות בהכנסת מזון מוצק ראשון לתינוק - למשל, לא ביצים לפני גיל שנה, דבש בגלל חיידק הבוטוליזם, ועוד ועוד. וזה לא סתם, זה מפני שקיבת התינוק הרגישה עדיין חרירה ויש סכנה במתן מזון מוצק לפני שהיא בשלה לעכל אותו, וזה מפני שמזונות לא מתאימים בגיל צעיר מדי עלולים לגרום לאלרגיות ולמחלות בהמשך החיים, וכו' וכו'.

הדמוניזציה הזו של תמ"ל מכל המאכלים שבעולם
את מבלבלת בין דברים שונים.
האם יש סכנה שאחות בבית החולים תיתן לתינוק שזה עתה נולד טחינה?
לא, נכון?
אילו היתה סכנה כזאת, בהחלט היה מקום לפרסם מאמר, מדוע זה יכול להרוג את התינוק. אה, אופס! דווקא פורסמו המאמרים האלה! כולל המאמרים שמזהירים שלא לתת מים לתינוק יונק בחודשים הראשונים (לפני הגיל שהתינוק אוכל מזון מוצק), כי גם זה עלול במקרים קיצוניים לגרום למוות, ובמקרים קלים יותר לגרום נזקים קלים יותר. יש פה דמוניזציה של מים?! או הבנה של מערכת העיכול המאוד שונה של תינוק קטן?

תינוק שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו לא נראה לי אבוד סופית....
למה להגזים בניסוח, למה?
מי אמר "אבוד סופית", חוץ ממך? למה ההגזמה הפראית?
בסך הכל, אי אפשר לומר על התינוק הזה שהוא ניזון מהנקה בלעדית. זה הכל. זה עניין של הגדרה, והוא לא עונה להגדרה. אגב, גם אם היה מקבל גרייפ ווטר על בסיס קבוע, גם זה גורם לנזק (הורים לא יודעים שכל התכשירים נגד גזים הם בעצם תרופה שמשנה את הפלורה של המעיים ובעצמה מפריעה לעיכול), וגם זה אומר שהתינוק לא ניזון מהנקה בלעדית. זה פקטור. צריך לדווח על זה אם משתתפים במחקר. זה לא אומר שהוא "אבוד". זה אומר שהוא לא גדל בהנקה בלעדית. זה הכל.
כמות המטרנה שהוא קיבל לעומת ההנקה, בהחלט קטנה לגבי הסיכון שלו למחלות, ועדיין, מכניס אותו לקטגוריה אחרת מבחינת הסיכון ומבחינת פלורת המעיים ומבחינות נוספות שאולי עדי תזכור.
במיוחד הנושא של הגיל: כן יש מחקרים שהראו, שחשיפה לתמ"ל בימים הראשונים אחרי הלידה כבר מכניסה את היילוד לקבוצת סיכון למחלות מסוימות. שכחתי איזה (סכרת? אוף שכחתי). באסה. אפילו שאחרי זה ינק מלא והכל, ההתערבות הגסה במערכת העדינה שלו בגיל הכי רגיש, מייד אחרי הלידה, עושה את הנזק שלה. והוא מופיע במחקרים סטאטיסטיים. וזו סיבה להילחם במנהגים של בתי החולים ולהוכיח להם שהם גורמים נזק לתינוקות.

בסך הכל, אי אפשר לומר על התינוק הזה שהוא ניזון מהנקה בלעדית. זה הכל
כמו שאי אפשר לומר את זה על תינוק שטעם קצת אבוקדו או כרסם קצת מהאוכל של הכלב בזמן שזחל בבית.

מה שאני מנסה לומר הוא שיש הבדל בין תינוק שקבל תמ"ל בתינוקיה, למשל, לבין תינוק שמקבל תמ"ל בגיל חצי שנה או שנה. ולא שאני מנסה לחבל במלחמה של מישהו במנהגים של בתי החולים או חברות התמ"ל. ממילא מי שקורא כאן זה לא בתי חולים ולא חברות אלא אמהות, ולהן הקריאה בדף הזה בהחלט יוצרת רושם מפחיד (וזו גם הסיבה שהשתמשתי ב"אבוד". לא, אף אחת לא השתמשה במלה הזו, אבל זה הרושם הכללי שנוצר).

במילים אחרות, התשובה לשאלה "האם בקבוק אחד של מטרנה גורם נזק?" היא כנראה "תלוי". תלוי בגיל התינוק, תלוי ברגישויות המשפחתיות, בטח תלוי בעוד דברים.

אגב, לגבי יש די הרבה הנחיות לזהירות בהכנסת מזון מוצק ראשון לתינוק יש לציין שההנחיות האלה גם משתנות חדשות לבקרים.

זו פעם ראשונה שאני רואה נתון כזה (שלאמהות עם נטיה לסוכרת מסוג 2 יש קשיים בייצור הראשוני של החלב). מה אפשר לעשות כדי למנוע מצב כזה?

יש לי מכרה שבכמה לידות הראשונות שלה היתה לה בעיה בימים הראשונים, ולחלב לקח משהו כמו שבוע - 10 ימים להגיע. אני לא יודעת אם היא סכרתית (בכלל או בהריון). אבל הפתרון שלה היה לקחת כדורי חילבה ממש מיד אחרי הלידה (נדמה לי שבהריון זה לא מומלץ, ובכל מקרה לא היה משפיע), עד שהגיע החלב. ואכן היה שיפור משמעותי.

שיש הבדל בין תינוק שקבל תמ"ל בתינוקיה, למשל, לבין תינוק שמקבל תמ"ל בגיל חצי שנה או שנה.
בהחלט.
תמ"ל שניתן בגיל שהתינוק כבר בשל למוצקים, אינו אלא עוד מזון מוצק.
בעייתי מבחינה זו שהוא מאוד תעשייתי, וכמובן - כי מדובר במוצר חלב, שעלול לגרום אלרגיה לתינוקות. בגיל חצי שנה לא נחשב גם היום בטוח לחשוף תינוקות למוצרי חלב מכל סוג, כולל תמ"ל (תמ"ל סויה יש לו בעיות אחרות ובעיקרון אינו מזון שמתאים אי פעם לתינוקות, בכלל).
אכן נהגו כך בעבר (למשל, אותי גידלו בעיקר על חלב פרה שהורתח עם סוכר ודולל במים P-: ) והתוצאות של המנהג הזה (תוצאות מבחינת תמותה ומחלות) שכנעו את המומחים שהוא אינו בטיחותי לתינוקות...
לכן גם הייתי אומרת שיש הבדל בין תמ"ל בגיל חצי שנה לתמ"ל בגיל שנה, לתינוק שלא ידוע עליו שהוא אלרגי.

במלים אחרות, יש דרגות, ויש עוד משתנים.
בכל מקרה, "האם בקבוק אחד של חלב יכול לגרום נזק בלתי הפיך" הוא מאמר על הימים הראשונים.
בוודאי אין לו רלבנטיות, ולא מכירה שום יועצת הנקה שתראה בו רלבנטיות, בגיל שנה...

חוט השני, נווה מדבר, דלית ב - תודה רבה!

כינור לשירייך:
אינטליגנטי, חביב זה כמעט עלבון

טוב, אני לא מכירה אותו....

זה לא מרשים אותו במיוחד כי זה חוזר שמופנה לאנשי המקצוע שמטפלים בתינוק, וברור שהם צריכים להחמיר בכל דבר יותר מההורים, שיכולים להפעיל שיקול דעת, וכל מקרה לגופו, וכאלה.
אבל שימי לב מה כתוב בתדריך: "אין כוונת מדריך זה לתת הנחיות לתינוקות ופעוטות הזקוקים לטיפול תזונתי מיוחד או להוות תחליף לייעוץ רפואי". זאת אומרת, אלה כבר ההמלצות לתינוק הסטנדרטי, לא לתינוק שבסיכון. אלה אינן ההנחיות המחמירות.

האם התינוק שלנו, שאכל פחות מחצי קופסת מטרנה במצטבר בעשרת חודשי חייו עד כה, ישויך מבחינת אנשי המקצוע, המחקרים ושות', לקטגוריה של הנקה בלעדית?
כמו שכבר כתבו לך, התשובה היא לא. אפשר לקרוא לזה אולי הנקה מלאה, אבל לא בלעדית.
אגב, זה עובד גם לכיוון ההפוך: נערכו גם לא מעט מחקרים על הנקה שבהם מחלקים את התינוקות לפי never/ever: האם התינוק לא ינק מעולם, או ינק אפילו פעם אחת. אפילו הנקה אחת יכולה להיות משמעותית לטווח ארוך.

לא מאמין שבקבוק אחד פעם ב מעלה את אחוזי הסיכון למרעין בישין המנויים שם.
תראי, לא קלטתי לפני שכתבת שאתם דתיים, אבל אם כבר - אז הוא בטח יודע שעל אמונה קשה להתווכח

זה גם לא טיעון רציונלי, "לא מאמין". תביא הוכחות מבוססות המוכיחות את טענותיך, ונדבר.
לגבי הסיפור של תמי אמא לשניים, אחרי שקראתי סיפור דומה של אמא באחד הפורומים, התקשרתי למנהל בי"ח שניידר, מתוך מחשבה לעשות כתבה על הנושא, והוא אישר שמגיעים אליהם כמה מקרים כאלה מדי שנה. מספיק בקבוק אחד, כמה מ"ל ספורים בבית היולדות, כדי שכמה חודשים אחר כך, בחשיפה חוזרת לתמ"ל, ילד שפיתח אלרגיה בעקבות אותו בקבוק בודד, ייכנס לשוק אנאפילקטי. בגלל זה המשפט הנפוץ הזה, "שיקבל בקבוק בלילה בביה"ח, לא יקרה לו מזה שום דבר" - תמיד מזעזע אותי. ואם יקרה, אלה שאמרו את המשפט הזה הם אלה שיתמודדו? וכמובן שהעצה הזו ניתנת בלי לברר אם יש במשפחה אלרגיות או לא, כי מה כבר יכול לקרות מבקבוק אחד - הרי כ-70% מהתינוקות מקבלים בקבוק אחד לפחות בזמן האשפוז שלאחר הלידה. (וכל מה ש-סמדר נ כתבה

).

אמא של דגיגונת - מה שאפשר לעשות הוא לסחוט קולוסטרום בשבועות האחרונים של ההריון (לשים לב ולעצור, אם זה גורם לצירים מוקדמים) לתוך מזרק רחב (בלי מחט). להקפיא מזרקים עם כמה מ"ל קולוסטרום בכל אחד בתוך שקית זיפלוק נקייה, ולקחת לבית היולדות בצידנית קטנה. כבר כשיוצאים לחדר הלידה, כדי שלא יהיה מקרה של ירידה ברמת הסוכר של התינוק ולא יהיה קולוסטרום זמין בסביבה. או לדאוג לתרומת חלב זמינה ממקור שאת סומכת עליו.

עוברת אורח, אני רוצה להרחיב קצת על מה שכתבה בשמת. מדמים את קיבת התינוק בחצי השנה הראשונה למסננת עם חורים גדולים מאוד, זאת כדי שחלבונים מסוימים בחלב האם יוכלו לחדור ישירות מן הקיבה למחזור הדם בקלות רבה. כשנותנים לתינוק תמ"ל בחודשים הראשונים, ובמיוחד בימים הראשונים, חלבוני חלב פרה יכולים לחדור אל מחזור הדם שלו וכך להתחיל את התהליך שמסתיים באלרגיה. ככל שהתינוק גדל, חורי המסננת קטנים יותר, וכך בגיל מאוחר יותר החלבונים הזרים לא יעשו אותו נזק שהם יכולים לעשות בחודשים הראשונים.

עוד על ההבדלים בין חלב אם לתמ"ל - במאמר המעניין הזה שימי לב לטבלאות שמראות את ההבדלים בהרכב בין חלב אם לתמ"ל.

שבוע טוב

מספיק בקבוק אחד, כמה מ"ל ספורים בבית היולדות, כדי שכמה חודשים אחר כך, בחשיפה חוזרת לתמ"ל, ילד שפיתח אלרגיה בעקבות אותו בקבוק בודד, ייכנס לשוק אנאפילקטי. בגלל זה המשפט הנפוץ הזה, "שיקבל בקבוק בלילה בביה"ח, לא יקרה לו מזה שום דבר" - תמיד מזעזע אותי. ואם יקרה, אלה שאמרו את המשפט הזה הם אלה שיתמודדו? וכמובן שהעצה הזו ניתנת בלי לברר אם יש במשפחה אלרגיות או לא
איך הזכרת לי!
קרה לקרובת משפחה שלנו, עכשיו כבר בצבא.
קיבלה תמ"ל בבית היולדות (ההורים לא התייחסו, הרי זה שיגרתי).
בגיל חודשיים שלושה, כשההורים רצו לצאת לאיזה שעתיים בלעדיה, קיבלה בקבוק תמ"ל שני בחייה, ומייד נכנסה לשוק אנאפילאקטי.
ואילו היו שואלים אם יש אלרגיות במשפחה - היו מקבלים תשובה שלילית. אף אחד לא ידע על שום אלרגיה במשפחה הזאת לפני שהיא נולדה.

מתוך מחשבה לעשות כתבה על הנושא
ומה בסוף? יש כתבה? אפשר לקרוא?

לא, כבר לא זוכרת מה קרה שזה התמסמס. לא פשוט לקדם כתבות מהסוג הזה.

הדיון מאוד מעניין ותודה ללוקחות חלק.
שאלה - האם חלבוני חלב לא עוברים לתינוק דרך חלב אם?
כלומר - האם תינוק אלרגי לא יפתח תגובה כאשר אימו ניזונה מחלב פרה?

האם חלבוני חלב לא עוברים לתינוק דרך חלב אם?
עוברים.
האם תינוק אלרגי לא יפתח תגובה כאשר אימו ניזונה מחלב פרה?
בהחלט עלול לפתח. אך ישנם גם מקרים בהם תינוק יונק (מאם צורכת מוצרי חלב) יסתדר בהנקה אך יהיה אלרגי בצריכה ישירה של מוצרי חלב. זה תלוי במידת הרגישות ובמנגנונים החיסוניים שמתווכים אותה.
<בדיוק אני מכינה על הנושא הזה מצגת לקורס שאני לוקחת הסמסטר>
יש פה לא מעט דפים בהם דובר בנושא הזה כמו- שלשול דמי בתינוק יונק למשל.

<וטלי- בלי קשר, ד"ש ומה שלומכם? מתגעגעות

>

הדיון כאן מרתק. תודה לכן.
לגבי הסיפור שלנו: לא היה בית יולדות (היתה לידה טובה אצל אילנה שמש). הנקה מוצלחת מההתחלה. יועצת הנקה שהמליצה על תמ"ל לחיזוק (ביום הראשון לחייה...). לצערי הרב אכן ניסינו לתת לקטנטנה והיא שתתה אולי לגימה - ונדמה היה שהכל עבר בשלום - אבל לא רצתה יותר (חכמה...). אותי הטיפה הזו הכעיסה ולא חזרתי עליה בחודשיים הבאים (הנקה מלאה). ואז עוד מעשה של טיפשות: חיסון רוטה. יום אחרי: שלשול עם דם. כעבור שלושה שבועות כשהשלשול הדמי לא עובר הרופאים לוחצים להפסיק את ההנקה (זה כמובן לא קשור בכלל לחיסון הרוטה לדעתם. מה פתאום? את סתם אמא היסטרית. זו אשמת ההנקה). ההוראה: לתת לתינוקת תמ"ל צמחי. ניסינו. שתתה לגימה (אחת!) והתחילה להקיא. יום ולילה הקיאה בטירוף (אולי בעקבות החיסון, אולי גם אלרגיה, אין לדעת). אחרי עוד כמה חודשים של הנקה מלאה (כולל שינוי התפריט שלי), עדיין שלשול דמי - עוד בדיקות ועוד ניסיון (מטופש? כנראה. אבל המצב היה מלחיץ מאוד) לתת לה ניאוקייט (מכירים? חלבון חלב מפורק), שתתה לגימה והגיבה בצרחות נוראיות של כאבי בטן ושלשולים חריפים במיוחד (לילה ויום). זהו. שנה קשה מאוד מאוד.
מאז חיה על הנקה ובהמשך הנקה + ירקות ופירות. מה שמדהים זה שמסתבר שאפשר לחיות כך טוב מאוד, לגדול, לשגשג, להתפתח. ואולי זה לא מדהים אלא ברור ומובן.
והיום אוכלת הכל. כולל מוצרי חלב. ובריאה לגמרי. ויונקת כמובן.
ההשערה שלי (בשמת, עדי יותם - מה דעתכן?) זה שהתמ"ל קשה במיוחד לעיכול (יותר מכל ה"מוצקים" האחרים). אני תוהה אם מה שהיא הגיבה אליו כל-כך רע היה חלבון החלב או שמרכיבים אחרים בדבר המתועש הזה (כאמור גם הניאוקייט עשה לה רע וכמה רופאים טענו באוזניי שזה לא יכול להיות. פשוט לא. נציגי החשיבה הרציונלית). אני שומעת על לא מעט תינוקות שקשה להם עם התמ"ל (ותמיד ההנחה היא שיש אלרגיה שעוברת) - אולי האלרגיה לאו דווקא לחלב (לחלבון) אלא למרכיבים התעשייתייםהשונים שבו??

וואלה לא הבנתי מאיפה את יודעת יותר ממני על הנקה פתאום D-: מזל שהזכרת לי שאת תזונאית!
(מתגעגעים הרבה!!!)

אולי האלרגיה לאו דווקא לחלב (לחלבון) אלא למרכיבים התעשייתייםהשונים שבו??
לגמרי יכול להיות! או לחלבונים בשמן (הנאוקייט מכיל שמן סויה, וסויה כידוע מהאלרגנים השכיחים ביותר) או ייתכן שלכל דבר אחר.
לומדת על זה בדיוק עכשיו דווקא מפי נציגי החשיבה הרציונלית_
באוניברסיטה העברית.
מה שכן, אין ספק שהמודעות לאפשרות של אלרגיות למזונות בקרב אנשי המקצוע (רופאי ילדים/טיפות חלב וכד) שואפת לאפס, וגם המחקר בתחום הזה בעייתי מאד ולא ששים להתעסק בזה.

הוף, איזה דיון אינטנסיבי. באמת מרתק, קראתי עכשיו את הכל. וגם לי זה הזכיר מה קרה לבכור שלי, שבגיל שנה וקצת שתה לראשונה בקבוק סימילאק. בעידודי הנלהב, כמובן, כל כך רציתי שיהיה לו משהו חוץ מציצי להתנחם בו וכל כך רציתי להיות מסוגלת לעזוב אותו ליותר משעתיים-שלוש, ושלחתי למשפחתון... והילד שעד אז היה בריא לחלוטין חלה, מה זה חלה. אבל אני ייחסתי את זה להתמוטטות רגשית. למחרת הבקבוק הוא שלשל כמו משוגע, וכך היה במשך חודשים, היתה לו כנראה דיזנטריה, ומכיוון שלא קיבל אנטיביוטיקה החיידק עבר לו לדם, כך שבסוף קיבל אותה לווריד

ואחר כך חטף רוטה ואחר כך זה התגלגל לכל מיני דברים אחרים. אוי ויי, אולי זה בכל זאת היה הסימילאק?
(ותמי, אנחנו נפגיש יום אחד את הנפשות התאומות האלה?)

מה שאפשר לעשות הוא לסחוט קולוסטרום בשבועות האחרונים של ההריון (לשים לב ולעצור, אם זה גורם לצירים מוקדמים) לתוך מזרק רחב (בלי מחט). להקפיא מזרקים עם כמה מ"ל קולוסטרום בכל אחד בתוך שקית זיפלוק נקייה, ולקחת לבית היולדות בצידנית קטנה. כבר כשיוצאים לחדר הלידה, כדי שלא יהיה מקרה של ירידה ברמת הסוכר של התינוק ולא יהיה קולוסטרום זמין בסביבה. או לדאוג לתרומת חלב זמינה ממקור שאת סומכת עליו.
תודה, עדי! חבל שלא ידעתי את זה לפני הלידה הראשונה. זה היה חוסך לקטנה שלי שלושה שבועות של תמ"ל בימים הראשונים לחייה לפני שהצלחנו להגיע להנקה מלאה (כאמור לעיל, לא התחלה מוצלחת במיוחד).
אפשר לצטט אותך בעמודים על סכרת ושחלות פוליציסטיות? חשוב לי ליידע עוד נשים עם פוטנציאל גבוה לקשיים בהנקה.

כאמור גם הניאוקייט עשה לה רע וכמה רופאים טענו באוזניי שזה לא יכול להיות. פשוט לא. נציגי החשיבה הרציונלית
נציגי הרמאות.
גם התינוק שלי היה אלרגי לנאוקייט. אז אמרו לי שזה "מאוד נדיר". אז נדיר. לדעתי, אותי ואותך לא ספרו ולא דיווחו לשום מקום, נכון? אז ככה שאר הרופאים ממשיכים לחשוב שזה "נדיר". את מי שמגיב לזה רע, פשוט מבטלים...

אי אפשר לדעת כיום, ברפואה הקונבנציונאלית, למה בדיוק התינוק מגיב במצב של שלשול דמי.

הנאוקייט מכיל שמן סויה, וסויה כידוע מהאלרגנים השכיחים ביותר
כמעט כתבתי את זה ואז ראיתי שגם אמא של אורי הקדימה אותי.

אולי זה בכל זאת היה הסימילאק?
בין היתר, צריך להיות מודעים לאפשרות, המאוד ריאלית, שקופסת הסימילאק הזאת היתה מזוהמת. למשל בחיידקי דיזנטריה.
אם תבדקי בנתונים (יש ב-WABA ובעוד אירגונים), תראי כמה recalls של תמ"לים יש כל שנה, ולמה. וזה תמיד קורה רק אחרי שמגיעים מספיק דיווחים על מספיק תינוקות ש כבר נפגעו (ע"ע פרשת רמדיה).

אגב, גם אם היה מקבל גרייפ ווטר על בסיס קבוע, גם זה גורם לנזק (הורים לא יודעים שכל התכשירים נגד גזים הם בעצם תרופה שמשנה את הפלורה של המעיים ובעצמה מפריעה לעיכול), וגם זה אומר שהתינוק לא ניזון מהנקה בלעדית.

נדמה לי שתרופות, במינונים של תרופות, לא נחשבים כפוסלים את ההגדרה "הנקה בלעדית". גם לא האבק שליקק מהצעצוע.

הנזק מתמ"ל הוא מצטבר.
אם נתעלם לרגע מאותם מקרי קיצון (שיכולים להסתבר כתינוק הפרטי... אף פעם אי אפשר לדעת), אז ברור שבקבוק אחד של תמ"ל גורם הרבה פחות נזק מהזנה בתמ"ל בלבד, וגם אם ההזנה היא בתמ"ל בלבד, לרוב הנזק הוא כזה שתינוקות מסתדרים איתו (לאו דווקא טוב, אבל מתפתחים וגדלים).
אבל זו עדיין לא סיבה לתת את אותו בקבוק.
אם כבר ניתן הבקבוק, והסתבר שהתינוק הזה לא שייך למקרי הקיצון, אז לא צריך להכות על חטא למשך המשך החיים. סביר שהנזק הוא מזערי.
אבל מראש - אם אין סיבות כבדות משקל לתת את הבקבוק הזה (ולפעמים יש), אז עדיף להמנע. כן, גם מבקבוק אחד.

וברור שיש חשיבות גם לגיל התינוק.
אם בגיל שנה ורבע, כשהתינוק שלי כבר אכל הכל, בחרתי לתת לו דייסה על בסיס תמ"ל, סתם כי היה לי (כגיבוי לחלב שאוב, שלא נדרש) - זה ממש לא נורא (אם כי מסתבר שגם לא טעים, לתינוק שהתרגל שדייסה היא על בסיס חלב אם (וגם את זה לא היה מקבל הרבה, רק כגיוון מקרי למוצקים). הוא אכל כפית אחת בלבד, ומדובר על ילד שלא אומר "לא" לאוכל...). אני עדיין מחשיבה אותו כ"לא טעם תמ"ל מימיו". בגיל שבוע, זה סיפור אחר לגמרי.

טוב, ספציפית לא, כי זו היתה קופסה פתוחה שלקחתי ממכרה, והילדה שלה שתתה את זה ולא קרה לה שום דבר.
זה גם גורם לי להרהר ב-10 מ"ל מטרנה שנתתי לקטנה שלי כשהיתה בת 24 שעות, אף כי בפופיק רועד. פעם אחת ויחידה כדי לפתור בעיה נקודתית שחלפה לבלי שוב, ובכל זאת, אילו ידעתי את מה שכתוב פה אולי הייתי נמנעת מזה (ולא ישנה כל הלילה ונפצעת עוד ועוד...).

והילדה שלה שתתה את זה ולא קרה לה שום דבר
לא אומר כלום.
א. יכול להיות שהחיידקים לא היו מפוזרים באופן שווה.
ב. כדי שתתרחש מחלה, צריך גם מחולל (חיידקים) וגם מערכת חיסונית לא מספיק עמידה. זה שונה מאדם לאדם (ומאדם לעצמו בזמנים שונים).

זה גם לא אומר שכן היו, כמובן.

נדמה לי שתרופות, במינונים של תרופות, לא נחשבים כפוסלים את ההגדרה "הנקה בלעדית". גם לא האבק שליקק מהצעצוע
האבק לא, אבל התרופות כן. בהחלט יש על זה דיון אצל ג'ק ניומן, טד גריינר ואחרים.
אכן, בעבר, זה לא נחשב. אפילו לא שאלו על זה את ההורים. ולכן יש לנו די הרבה מחקרים שבעצם לא אומרים הרבה, כי גוש גדול של מחקר "בהנקה" נעשה בלי להבדיל בין הנקה בלעדית לבין הנקה חלקית בדרגות שונות - כולל "מלאה אבל לא בלעדית".

ווהאו על הניאוקייט. באמת רמאים. או סתם בורים.
גם אצל הקטנה שלי מצאו בדרך איזשהו חיידק נדיר (קולוסטרידיום דיפיציל) שיכול היה להגיע אליה רק דרך לגימת התמ"ל או כתגובה לחיסון הרוטה (שאחד מהם או שניהם יחד שינו את אוכלוסיית המעיים שלה וגרמו לחיידק ששוכן במעיים של חלק מאיתנו בלי לגרום שום נזק - להתחיל להפריש רעלנים).
מסקנתי היא כשמדובר בתינוק קטנטן - להשתדל להמנע מלגימות שאינן חלב מהציצי של האמא. מי יודע איך יגיב? בוודאי שלא הרופאים...

הי עדי
ראיתי בפורום אחר שכתבת על מחקר ישראלי שנעשה בנושא השפעה של פיטו אסטרוגנים בשומר על כמויות חלב.
יש לך אולי לינק למחקר הזה או משהו כתוב בנושא?
המון תודה

הדף הזה מרתק וחשוב.

המרגיעון אומר: "הכל בתואם מושלם". ואכן - התכנון של הגוף שלנו, ושל מה שהוא עושה הוא פשוט בתואם מושלם.
וההתערבות המובנת מאליה - כאילו זה הדבר המקובל והנכון באופן בסיסי - היא משהו כל כך נפוץ בתרבות שלנו.

תודה על ההשכלה החשובה.

(מעניין בכמה תחומים אני פשוט לא מודעת לכך שאני עושה או חושבת דברים כי "כך מקובל". תודה לאל שעדיין קיימות תחושות בטן).

ראיתי בפורום אחר שכתבת על מחקר ישראלי שנעשה בנושא השפעה של פיטו אסטרוגנים בשומר על כמויות חלב
לא זוכרת שכתבתי משהו על מחקר ישראלי... בשומר יש רכיבים דמויי אסטרוגן, ויש נשים שעליהן הוא ישפיע בצורה של הורדת כמויות. למעשה, כנראה שהאפקט שבזכותו הוא זכה לפופולריות בקרב מניקות הוא העזרה שלו בשחרור החלב ולא בייצור. ראיתי את המידע הזה בספר של תומס הייל, Medications and Mother's Milk.

אמא של דגיגונת, אפשר לצטט, אבל זו לא המצאה שלי

כמובן באזהרות המתבקשות, שגירוי של הפטמות עשוי לעורר צירים, ונשים שאסרו עליהן להגיע לאורגזמה בהריון, צריכות להימנע גם מגירוי כזה של הפטמות. ולא להתחיל משלב מוקדם למדי - נניח, לא לפני שבוע 37.

מצד שני, אני באמת לא יודעת כמה הדברים האלה עלולים לגרום יותר נזק מתועלת, בבחינת - אם אני יודעת מראש שאני בקבוצת סיכון, אולי הביטחון שלי ביכולת שלי לייצר חלב ייפגע. יש לא מעט נשים שעם סוכרת/סוכרת הריון יייצרו חלב ללא שום בעיות מיד לאחר הלידה. והבעיה הכי שכיחה אחרי לידה, מניסיוני, היא חוסר ביטחון, ולא חוסר בחלב...
לגבי שחלות פוליציסטיות זה בכלל סיפור אחר, וגם שם - יש ויש.
מה שכן, תרגישי חופשייה לצטט אותי שכדאי מאוד, אבל מאוד, לעבור הכנה טובה להנקה לפני הלידה. לא להסתמך על האינסטינקטים והטבע ועל זה שבביה"ח כבר יעזרו לך. אי אפשר לדעת איך בסופו של דבר תהיה הלידה, איך תרגישי אחר כך, ואיזו תמיכה תעמוד לרשותך. לא מספיק ליישם טיפ אחד שקוראים ברשת. כל כמה שההנקה היא מנגנון חזק ובסיסי, מספר המכשולים הבלתי צפויים הוא לא קטן.

לעבור הכנה טובה להנקה לפני הלידה
ומוסיפה - לדעת לבקש עזרה, וממי לקבל את העזרה המקצועית אם צריך אותה.

תודה על ההפניה להייל.

אני מחפשת דף חמוד שראיתי פעם, לא בדיוק מחקר אלא סיכום של יתרונות ההנקה בכל גיל. זה נשמע ככה בערך 'אם הינקת יומיים - התינוק קיבל קולסטרום העשיר בנוגדנים, אם הינקת חודש - הסיכוי לפיתוח אלרגיה לחלב ירדה משמעותית' (סתם ממציאה, רק להדגים את הניסוחים) ועד 'אם הנקת שלוש שנים - הסיכון של הילד לxyz נמוך משמעותית משאר האוכלוסיה'. מי מכיר מי יודע?

הנקה, ובעיקר הנקה בלבד, מורידה את הסיכון למוות בעריסה -sudden infant death syndrome ,SIDS, כך עולה מתוצאותיה של מטא-אנליזה שפורסמה בכתב העת המקוון Pediatrics....

שליחה על ידי ללו* » 02 ינואר 2012, 12:44

הבדלים בהרכב החלב בין בנים לבנות
http://www.webmd.com/parenting/baby/new ... astfeeding

תראו איזו כתבה מקסימה:

חלב האם לא מזין רק את התינוקות: 21% מהסוכר בחלב אם הוא כזה ששום תינוק אנושי לא מסוגל לעכל.
אז למה הוא שם??
קראו ותיהנו:
http://www.calcalist.co.il/local/articl ... 40,00.html

רחלי, אני קראתי את זה כחלק ממאמר או חוברת שהיתה איפשהו בפורום הנקה בתפוז.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רחלי

כשתמצאי את זה אשמח אם תפרסמי... פה..מ

תודה

הי, חברות, זה היה לפני שנתיים (פחות יומיים).
הנה הטקסט (מדביקה לכאן כי לא יודעת איך אפשר לצרף קובץ אם בכלל):

כמה זמן עליי להיניק את ילדי?
מאת: Diane Wiessinger

הנקה, אפילו ליום אחד, היא המתנה הטובה ביותר שאת יכולה לתת לתינוק שלך.
כמעט תמיד ההנקה היא הבחירה הטובה ביותר לתינוק שלך. ואם כרגע היא אינה נראית כבחירה הטובה ביותר עבורך, הנה כמה דברים שאולי יעזרו לך:

הנה חומר למחשבה:

אם תיניקי את תינוקך למשך ימים אחדים בלבד: הוא יקבל את הקולוסטרום, שהוא החלב הראשוני שלך. הקולוסטרום מספק לתינוק את המזון והנוגדנים שגופו החדש לגמרי מצפה להם, וכך מעניק לתינוקך את ה"חיסון" הראשון, הטוב והפשוט ביותר ומקל את פעולתה של מערכת העיכול. ההנקה היא האופן שבו תינוקך מצפה להתחיל לאכול והיא מסייעת לגופך להתאושש מהלידה. למה לא לנצל את השהות בבית-החולים להכין את תינוקך לחיים במתת ההנקה?

אם תיניקי את תינוקך למשך ארבעה עד שישה שבועות: תעזרי לו לעבור את התקופה הקריטית ביותר בינקותו. הסיכוי לחלות או להתאשפז קטן יותר אצל יונקים, והם סובלים מהרבה פחות בעיות במערכת העיכול לעומת תינוקות הניזונים מתחליפים מלאכותיים. יש להניח שאחרי 4-6 שבועות, גם את כבר תתגברי על שלב החששות הראשוניים סביב ההנקה. הציבי לך למטרה להיניק חודש, אם יש לך שאלות צרי קשר עם מדריכה של ליגת לה לצ'ה או יועצת הנקה, וכך יהיו לך כלים טובים יותר להחליט אם מתאים לך להמשיך להיניק.

אם תיניקי את תינוקך למשך שלושה או ארבעה חודשים: בפרק זמן זה, מערכת העיכול שלו תבשיל מאוד ותוכל להתמודד הרבה יותר טוב עם החומרים הזרים שבתחליפי-החלב המסחריים. עם זאת, אם במשפחתך או במשפחת בן-זוגך יש היסטוריה של אלרגיות, תפחיתי בהרבה את הסיכון שתינוקך יפתח אלרגיות אם תמתיני עוד מספר חודשים לפני שתוסיפי כל חומר שהוא לתזונה מלאה מחלב-אם. ומתן חלב-אם בלבד בארבעת החודשים הראשונים מעניק הגנה מצוינת מפני זיהומים למשך שנה שלמה.

אם תיניקי את תינוקך למשך שישה חודשים: הסיכוי שלו לפתח תגובה אלרגית לתמ"ל או למזון אחר יפחת מאוד. בשלב זה, סביר שגופו מסוגל להתמודד עם מאכלים אחרים, בין אם גמלת אותו מהשד ואם לאו. הנקה למשך שישה חודשים לפחות מסייעת להבטיח שבריאותו של תינוקך תהיה טובה יותר בשנה הראשונה לחייו, ומפחיתה את הסיכון שלך ללקות בסרטן השד. הנקה מעבר לשישה חודשים עשויה להפחית בהרבה את הסיכון ללקות בדלקות אוזניים ובמיני סרטן של ילדים.

אם תיניקי את תינוקך למשך תשעה חודשים: תראי כיצד מוחו וגופו חווים את ההתפתחות החשובה והמהירה ביותר בחייו, על המזון שנועד במיוחד לכך - החלב שלך. ייתכן אפילו שתבחיני שהוא ערני ופעיל יותר מאשר תינוקות שלא זכו ליתרון של חלב אם. בשלב זה הגמילה עשויה להיות קלה למדי… אבל מצד שני, כך גם ההנקה! אם ברצונך להימנע מגמילה בשלב כה מוקדם, הקפידי להיניק לנחמה, ולא רק לאוכל.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה: תוכלי לחסוך לעצמך את ההוצאה והטרחה הכרוכה בתחליפי חלב. סביר שגופו של תינוקך בן השנה יוכל להתמודד עם רוב המאכלים הרגילים, שמהם נהנים כל בני המשפחה. רבים מן היתרונות הבריאותיים של שנה זו שבה התינוק ינק יישארו איתו למשך כל חייו. כך, למשל, מערכת החיסון שלו תהייה איתנה יותר, הסיכוי שיזדקק לטיפול בליקויי דיבור או בטיפול ליישור שיניים יהיה פחות. האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים ממליצה על הנקה למשך שנה לפחות כדי להבטיח תזונה נאותה ובריאות תקינה לילדך.

אם תיניקי את תינוקך למשך שנה וחצי: תמשיכי להעניק לו את התזונה האיכותית ביותר והגנה מעולה בפני מחלות בתקופה שבה נפוצות מחלות אצל תינוקות אחרים, במיוחד אלה שנמצאים במעון או במשפחתון. יש להניח שתינוקך כבר אוכל עכשיו גם מבחר מאכלים ביתיים. היה לו זמן ליצור קשר אמיץ איתך - נקודת התחלה בריאה לעצמאותו הגדלה. עכשיו הוא מבוגר דיו לאפשר לשניכם לעבוד יחד על תהליך הגמילה, בקצב שהוא יוכל להתמודד איתו.
שר בריאות לשעבר באמריקה אמר, "בר מזל הוא התינוק שיונק עד גיל שנתיים".

אם תינוקך נגמל כאשר הוא מוכן: תוכלי להרגיש בטוחה שענית על כל צרכיו הגופניים והרגשיים בדרך טבעית ובריאה. בתרבויות שבהן אין לחץ לגמול את התינוק מהשד, ילדים נוטים לינוק למשך שנתיים לפחות. ארגון הבריאות העולמי ויוניצף מעודדים ביותר הנקה עד לסוף תקופה זו: "חלב אם הוא מקור חשוב של אנרגיה וחלבון, ועוזר להגן על הילד ממחלות בשנה השנייה לחייו." נראה כי מבחינה ביולוגית אנו מותאמים לגמילה בכל גיל שבין שנתיים וחצי לשבע שנים, והגיוני להניח לעצמות ילדך להיבנות מהחלב שנועד לשמש לבנייתן.
החלב שלך מספק לילדך נוגדנים וחומרים מגנים אחרים כל עוד את ממשיכה להיניק, ומשפחות שבהן הפעוטות יונקים מגלות פעמים רבות שבמשך שנים, ההוצאות הרפואיות שלהם קטנות מאלה של שכניהן. אימהות שהיניקו זמן רב מצויות בסיכון מופחת ללקות בסרטן השד. ילדים שינקו לאורך זמן נוטים להיות בטוחים מאוד בעצמם ולהיעזר פחות במוצץ או בחפץ מעבר.
ההנקה יכולה לעזור לשניכם לעבור את הדמעות, התקפי הזעם והתהפוכות הרבות שהם חלק מחיי הפעוט, ועוזרת להבטיח שכל המחלות תהיינה קלות יותר. ההנקה היא "כלי אימהות רב-תכליתי" שישרת אותך רבות. כל הילדים נגמלים בשלב זה או אחר, ללא קשר למעשייך את, ויש יותר פעוטות יונקים ממה שאת חושבת.

בין אם תיניקי למשך יום או למשך שנים אחדות, ההחלטה להיניק את הילד או את הילדה שלך היא החלטה שלעולם לא תתחרטי עליה. ולא משנה באיזה גיל תתרחש הגמילה, זכרי ש\הו צעד גדול לשניכם. אם תבחרי לגמול לפני שילדך מוכן לכך, הקפידי לעשות זאת בהדרגה ובאהבה.

אם תינוקך נגמל כאשר הוא מוכן:
מה זה "מוכן"?
הקטנה שלי (עכשיו שנה ו10) הפסיקה מעצמה, בגיל שנה וחמישה חודשים. בוקר אחד היא פשוט לא רצתה, אמרה לי בתוקף "לא רוצה!" (והיא עקשנית..). ניסיתי עוד כמה פעמים, בזמנים שונים ביום, אבל זה רק עצבן אותה והיא מחתה בתוקף ואמרה לי "לא רוצה! לא רוצה!". אז הפסקתי...לצערי אמנם. אבל לא היתה לי כ"כ ברירה. האם זה קרה כשהיא "היתה מוכנה"?

האם זה קרה כשהיא "היתה מוכנה"?
כן, בהחלט.
הבן שלי היפסיק לינוק בגיל שנתיים ואחודש. גם הוא גמל את עצמו בן לילה, רק עם פחות מילים מאשר הבת שלך

אבל המסר היה לא פחות ברור.

(הוא גם עזר לי לכתוב את ההודעה הזאת, ולכן הקיצור, הרווחים והאיות

טוב, תודה. שימחת אותי.

אם תיניקי את תינוקך למשך תשעה חודשים: תראי כיצד מוחו וגופו חווים את ההתפתחות החשובה והמהירה ביותר בחייו, על המזון שנועד במיוחד לכך - החלב שלך. ייתכן אפילו שתבחיני שהוא ערני ופעיל יותר מאשר תינוקות שלא זכו ליתרון של חלב אם. בשלב זה הגמילה עשויה להיות קלה למדי… אבל מצד שני, כך גם ההנקה! אם ברצונך להימנע מגמילה בשלב כה מוקדם, הקפידי להיניק לנחמה, ולא רק לאוכל.

אשמח אם מישהי תוכל להגיד אם החלק האחרון של המשפט נכון, ואם כן, למה בדיוק הכוונה. אני לא שואלת רק באופן תיאורטי. ביתי בת השמונה חודשים מאוד מתלהבת ממזון מוצק, יש סכנה של גמילה מוקדמת מידי?

תודה

זה נכון לדי מעט תינוקות, ותלוי גם בתנאים נוספים, כמו אם היא בבית או בגן, אם היא יונקת לפי שעות. יש גם איזו השערה שלפיה אצל תינוקות לאמהות עם זרימת חלב חזקה מאוד (תינוק שסובל מהשתנקויות תוך כדי הנקה) יש יותר סיכון לגמילה מוקדמת. תכל'ס, כשחוויית ההנקה נעימה לתינוק והוא משתמש בה גם לניחומים, סיכוי קלוש שתהיה גמילה עצמית לפני גיל שנה. וגם אז, רק מעט תינוקות יגמלו את עצמם בסביבות גיל שנה...

מישהו סיפר לי שפורמולה צמחית הצילה את חייו. לדבריו, יש אצלו פגם בייצור האנזים לקטאז, ועל כן הוא לא מסוגל - ואף פעם לא היה מסוגל - לפרק את הלקטוז שבחלב - ולא משנה מה מקור החלב.
האם יש דברים בגו? באמת קיימים מצבים כאלה?

כן. כמובן.
תחליף חלב, כמו אנטיביוטיקה, יכולים להציל חיים.

אוקיי, תודה, שיעור בענווה בשבילי.
ידעתי כמובן שיש בעולם מצבים שתמ"ל (לא תחליף...) יכול להציל חיים, אבל לא העליתי בדעתי שייתכן מצב כזה - שהאמא מסוגלת לספק לתינוק חלב, אבל החלב הזה מסוכן בשבילו, ואין שום שינוי שהיא יכולה לעשות בצריכה שלה שיהפוך את החלב שלה להיות טוב בשביל התינוק. זה חדש לי.

יש מחלה נדירה שנקראת גלקטוסמיה, שבה התינוק אינו יכול לפרק את סוכר החלב, והנקה מסכנת את חייו. זה כנראה מה שתאר אותו אדם.

שליחה על ידי ללו* » 12 מרץ 2012, 09:16

תמיד אומרים שחלב אם הוא סטרילי. מה בדיוק הכוונה? האם פירוש הקביעה הזאת הוא שהחלב לא מכיל שום חיידקים ושום וירוסים? אז איך זה שיש מחלות שכן יכולות לעבור (שחפת, איידס ועוד)?

זה אומר, שוירוסים שמגיעים מהאמא אכן נמצאים בתוכו, אבל שזיהום חידקי חיצוני או זיהום ע"י עובש הוא לא סביר. חלב אם הוא חומר ביולוגי, שמכיל המון נוגדנים ותאים של מערכת החיסון של האמא, והם הורגים חידקים תועים שמגיעים לחלב.
מה שכן, זה לא לנצח, זה חומר חי, אבל אחרי איזה זמן גם התאים שבו מתים....

שליחה על ידי ללו* » 12 מרץ 2012, 09:53

תודה, מנסה להבין.
שוירוסים שמגיעים מהאמא אכן נמצאים בתוכו
וחיידקים שבאים מהאמא?

חלב אם הוא לא סטרילי.

שליחה על ידי ללו* » 12 מרץ 2012, 10:10

די! תמיד עבדו עליי?

שליחה על ידי ללו* » 12 מרץ 2012, 10:11

הפעם הראשונה ששמעתי שחלב אם הוא סטרילי הייתה מרופאה, כשלתינוק הייתה דלקת בעין ושאלתי אותה אם כדאי להתיז לו חלב לעין. היא ענתה לי: "בוודאי, כל נוזל סטרילי הוא טוב. בעבר השתמשו גם בשתן". אחר-כך קראתי את המשפט הזה אלפי פעמים ברשת.

קראתי איפה שהוא ברשת טענה שמבחינה אבולוציונית התפקיד החיסוני של ההנקה קודם לתפקיד התזונתי שלה. מי שבקיאה בתחום - אשמח לאישור/הפרכה ובעיקר להרחבה. תודה @}