נראה לי שסיימתי להתפרק.
מצאתי מקום לקורס הילינג שלי. מקום חדש, משופץ, בדיוק בגודל שרציתי, בדיוק מה שהייתי צריכה.
והכי חשוב - דקה וחצי מהבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא מאמינה שמצאתי, אבל עכשיו מבינה למה לא הלך לי עם כל המקומות שראיתי עד עכשיו. הייתי צריכה את המקום הזה. ספציפית.
רק מכשפות חולמות שהן מכשפות
כשהייתי קטנה , סביבות גיל חמש והלאה במשך כמה שנים, הייתי שוכבת כל יום לפני השינה במיטה ומנענעת את חוט החשמל של המנורת קריאה שלי שהיה תלוי מהמדף:
הלוך - חזור, הלוך - חזור.....
עד שהייתי גולשת ועוברת למציאות אחרת. שם הייתי נוסעת בכרכרה , הייתי אישה עם שיער שחור ארוך ארוך, יחד איתי היתה עוד מישהי תמיד, יושבת לידי.
המושכות אצלי בידיים, ואני מרגישה חזקה, יש לי המון כוח. ויחד עם כל הכוח , אני נרדפת. ההרגשה היתה של סכנה, של סוסים שאני לא רואה מאחורי אבל יודעת שהם קיימים במרחק.
זוכרת את הדרך המרוצפת באבנים לבנות אפורות מלבניות , ביניהן צומחים עשבים בעשב, והבתים המעטים שבדרך.
ואת פרסות הסוסים שמרעישות.
לא סיטואציה הכי נעימה בעולם כניראה, ובכל זאת הייתי חוזרת לשם כל יום, כל יום.
לא יודעת למה המשפט הזה שלך זרק אותי לשם, אולי הייתי שם מכשפה.
נפלתי היום.
על הגב. מעדתי על הנחש הממולא של גלבוע שהיה זרוק לא במקומו. (אפשר לחשוב שהוא הדבר היחיד שהיה לא במקומו, דווקא על נחש באורך מטר בחרתי ליפול)
נחתתי על צד ימין, באופן סימבולי לחלוטין לעניינים המעסיקים אותי כרגע.
בניית בית, פתיחת קורס חדש, מציאת המקום, כל הדברים הטכניים האלו של הצד הימני שלי. עכשיו כואב לי הגב וגם הרגל מציקה לי.
אוי אלוהים אדירים שבשמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היו פה היום המון ילדים, ועכשיו אחרי שהשכבתי את כולם לישון אני מסתכלת לתומי בעודי רושמת פה לכיוונו של גלבוע שישן בעגלה.
התינוק שלי ישן עם מוצץ בפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מ-ו-צ-ץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אה לא, זה רק נראה ככה - בפועל זה רק מונח ליד השפתיים שלו.
רק זה חסר לי עכשיו, תינוק עם מוצץ. אני לא יודעת מה יותר גרוע בדמיון שלי - זה שהוא ימצוץ מוצץ או זה שאבא שלי יגיד לי "אמרתי לך שהוא צריך מוצץ".....
טוב, לא זה ולא זה הולכים לקרות בפועל.
אתמול, אני משכיבה את הבנות.
מי-אור, את זוכרת איפה היית לפני שנולדת?
ולפני זה?
ולפני זה?
- אאהההההההה (חושבת כמה שניות) בתחת!!!! (בצעקה עליזה)
נו טוב.
ואת, כליל?
את זוכרת איפה היית לפני שנולדת?
ואח"כ?
ואח"כ?
ואח"כ?
חברה ישנה היום אצל מי-אור. ז"א אצלנו, אם נתחשב בכך שהיא פשוט הצטרפה למיטה המשפחתית. הייתי מאמצת לי עוד איזה ילד או שניים רק כדי לראות את כולם ישנים יחד בלילה.
יש משהו מאוד מספק מבחינתי בלהתבונן בילדים שלי כולם ישנים יחד, בשקט,
ביחד, נוגעים. עושה לי טוב בלב. וכמה שיותר צפוף ככה יותר טוב.
נראה לי שסיימתי להתפרק.
מצאתי מקום לקורס הילינג שלי. מקום חדש, משופץ, בדיוק בגודל שרציתי, בדיוק מה שהייתי צריכה.
והכי חשוב - דקה וחצי מהבית!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני לא מאמינה שמצאתי, אבל עכשיו מבינה למה לא הלך לי עם כל המקומות שראיתי עד עכשיו. הייתי צריכה את המקום הזה. ספציפית.
[u]רק מכשפות חולמות שהן מכשפות[/u]
כשהייתי קטנה , סביבות גיל חמש והלאה במשך כמה שנים, הייתי שוכבת כל יום לפני השינה במיטה ומנענעת את חוט החשמל של המנורת קריאה שלי שהיה תלוי מהמדף:
הלוך - חזור, הלוך - חזור.....
עד שהייתי גולשת ועוברת למציאות אחרת. שם הייתי נוסעת בכרכרה , הייתי אישה עם שיער שחור ארוך ארוך, יחד איתי היתה עוד מישהי תמיד, יושבת לידי.
המושכות אצלי בידיים, ואני מרגישה חזקה, יש לי המון כוח. ויחד עם כל הכוח , אני נרדפת. ההרגשה היתה של סכנה, של סוסים שאני לא רואה מאחורי אבל יודעת שהם קיימים במרחק.
זוכרת את הדרך המרוצפת באבנים לבנות אפורות מלבניות , ביניהן צומחים עשבים בעשב, והבתים המעטים שבדרך.
ואת פרסות הסוסים שמרעישות.
לא סיטואציה הכי נעימה בעולם כניראה, ובכל זאת הייתי חוזרת לשם כל יום, כל יום.
לא יודעת למה המשפט הזה שלך זרק אותי לשם, אולי הייתי שם מכשפה.
נפלתי היום.
על הגב. מעדתי על הנחש הממולא של גלבוע שהיה זרוק לא במקומו. (אפשר לחשוב שהוא הדבר היחיד שהיה לא במקומו, דווקא על נחש באורך מטר בחרתי ליפול)
נחתתי על צד ימין, באופן סימבולי לחלוטין לעניינים המעסיקים אותי כרגע.
בניית בית, פתיחת קורס חדש, מציאת המקום, כל הדברים הטכניים האלו של הצד הימני שלי. עכשיו כואב לי הגב וגם הרגל מציקה לי.
אוי אלוהים אדירים שבשמיים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
היו פה היום המון ילדים, ועכשיו אחרי שהשכבתי את כולם לישון אני מסתכלת לתומי בעודי רושמת פה לכיוונו של גלבוע שישן בעגלה.
התינוק שלי ישן עם מוצץ בפה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! מ-ו-צ-ץ!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אה לא, זה רק נראה ככה - בפועל זה רק מונח ליד השפתיים שלו.
רק זה חסר לי עכשיו, תינוק עם מוצץ. אני לא יודעת מה יותר גרוע בדמיון שלי - זה שהוא ימצוץ מוצץ או זה שאבא שלי יגיד לי "אמרתי לך שהוא צריך מוצץ".....
טוב, לא זה ולא זה הולכים לקרות בפועל.
אתמול, אני משכיבה את הבנות.
מי-אור, את זוכרת איפה היית לפני שנולדת?
[list]
[*] בבטן
[/list]
ולפני זה?
[list]
[*] בפישפוש שלך.
[/list]
ולפני זה?
[list]
[*] אאהההההההה (חושבת כמה שניות) בתחת!!!! (בצעקה עליזה)
[/list]
נו טוב.
ואת, כליל?
[list]
[*] מה?
[/list]
את זוכרת איפה היית לפני שנולדת?
[list]
[*] בבטן שלך
[/list]
ואח"כ?
[list]
[*] התגלשתי
[/list]
ואח"כ?
[list]
[*] בצינור
[/list]
ואח"כ?
[list]
[*] אבא העלה אותי.
[/list]
חברה ישנה היום אצל מי-אור. ז"א אצלנו, אם נתחשב בכך שהיא פשוט הצטרפה למיטה המשפחתית. הייתי מאמצת לי עוד איזה ילד או שניים רק כדי לראות את כולם ישנים יחד בלילה.
יש משהו מאוד מספק מבחינתי בלהתבונן בילדים שלי כולם ישנים יחד, בשקט, [b]ביחד[/b], נוגעים. עושה לי טוב בלב. וכמה שיותר צפוף ככה יותר טוב.