שלום יקרות.
באתי להגיב קצת, סוף סוף מצאתי לי זמן ( מנוחה
)
כשהבןזוג בבית, לשלוח אותם לבלות יחד ולקחת זמן לעצמך, לבית.
אכן, יודעת וטוב שהזכרת לי, סופי שבוע יכולים להיות כ"כ מתישים עם מפגשים משפחתיים, בעיקר עם גרים רחוק זה לוקח את כל היום. וזה באמת יום טוב שאפשר למלא בו חסרים.
לפנק את עצמך. תעשי רשימה של הדברים שאת רוצה לעצמך ( אילו היה לך זמן פנוי )
זהו, שפתאום שאת נותנת ונותנת מעצמך את שוכחת מה חשוב לך.
קצת מבטלת את עצמך.
_יש לי תחושה שאת לבד, ושהלבד הזה הוא מלכודת בשבילך.
יכול להיות שהנסיון להשתלט על הבלאגן, להספיק הכל, לצאת מהלופ, גורם לך "להשתבלל". כי איך אחרי כל זה עוד ישארו לך כוחות לאנשים אחרים?_
נכון, אין לי הרבה חברות, אבל אני דואגת לצאת, גם סתם לטייל עם הילדה, גם לקניות, או מפגשים עם חברות.
איך שהזמן מאפשר.
_אני חושבת שדוקא יש לך דרישות גבוהות.
נראה לי שלנסות להשתלט בבת אחת על כל התחומים שפירטת, וליצור שינוי כל כך מהותי בבת אחת בשישה-שבעה ערוצים שונים הוא בלתי אפשרי._
טוב, נטיה להגזמה. זה ברור. לכן הגעתי למצב המותש.
_אם החלטת להתמקד בתחום אחד בלבד, תשקלי ללכת על מה שקראת לו זמן עם בן זוגי.
אני יודעת על עצמי שכשיש ילדה קטנה, וקצת עבודה, ובית לתחזק, ההשקעה בזוגיות נתפסת כ"מותרות". כדבר האחרון שמשקיעים בו._
אוי, נקודה רגישה, פצועה וכואבת מאוד.
מה אני אגיד לך
עירית לוי, לא יודעת איך עושים את זה.
מרגישה כאילו כבר אין זוגיות ולכן כל כך קשה לשים את כל הביצים בסל הזה.
אני לא מקבלת מספיק עזרה, הבנה, חום והזדהות עם הקשיים שלי, זה עושה מרחק בנינו.
אפשר להפוך את הזוגיות מלהיות התחום הכי מוזנח, למקום שנותן לך כוחות, התרגשות ואנרגיות לכל שאר הדברים.
נכון, נכון. (שווה לגריין את המשפט הזה.)
רק צריך המון כוחות לזה.
_בקלות גולשת "ומגזימה".
בשביל זה הטיימר: מעמידים אותו על חמש דקות, וכשהוא מצלצל - די! גמרנו!
ואם לא עשינו משהו היום - גמרנו! מחר יום חדש! לא "משלימים"!_
לא מצליחה לשים טיימר, אבל מצד שני, לא מגזימה הרבה, כך שמאוד מרוצה מעצמי - בגדול.
מספיקה יותר ממקודם, והבית יותר שמור ומתוחזק. יש אוכל. הקטנה מקסימה, ואני חושבת שהתחזקתי קצת.
לעשות רק קצת! ולהרגיש טוב עם זה - "הייתי בסדר היום, עשיתי את החמש דקות שלי!"
גם אם זה יותר מחמש דקות, התוצאה עבורי היא החשובה, אני מרוצה יותר מעצמי. אני זזה יותר. אבל עדיין לא מספיק ממוקדת.
כתבתי למעלה:
_לשים שעון על 5 דקות וכל פעם לעשות קצת.
בשביל זה צריך לדעת מה הולכים לעשות! צריך שיגרה, או תוכנית יומית.
אני כל כך לא מאורגנת שקשה לי להחליט מה לעשות עכשיו._
זה עדיין קשה לי אבל פחות.
_עוד דבר שעוזר למקד:
כל יום לקחת את הילדה, לרדת למטה, עם שעון עצר. לשים על 7 דקות. ללכת בכיוון כלשהו בקצב מהיר עד שהשעון מצלצל, ואז להסתובב ולחזור הביתה._
מבינה את הכוונה שלך, בשמת, אבל הבעיה היא שהקטנה כ"כ אוהבת לצאת שלחזור הביתה קשה לה.
אני מאוד מודה לכן על התמיכה, יש לי דרך לעשות, ללמוד לארגן את חיי, לחזור להיות גם אישה ולא רק אימא ועקרת בית. מאוד עוזר לי שאתן כותבות.
שלום יקרות.
באתי להגיב קצת, סוף סוף מצאתי לי זמן ( מנוחה ;-) )
[u]כשהבןזוג בבית, לשלוח אותם לבלות יחד ולקחת זמן לעצמך, לבית.[/u]
אכן, יודעת וטוב שהזכרת לי, סופי שבוע יכולים להיות כ"כ מתישים עם מפגשים משפחתיים, בעיקר עם גרים רחוק זה לוקח את כל היום. וזה באמת יום טוב שאפשר למלא בו חסרים.
[u]לפנק את עצמך. תעשי רשימה של הדברים שאת רוצה לעצמך ( אילו היה לך זמן פנוי )[/u]
זהו, שפתאום שאת נותנת ונותנת מעצמך את שוכחת מה חשוב לך.
קצת מבטלת את עצמך.
_יש לי תחושה שאת לבד, ושהלבד הזה הוא מלכודת בשבילך.
יכול להיות שהנסיון להשתלט על הבלאגן, להספיק הכל, לצאת מהלופ, גורם לך "להשתבלל". כי איך אחרי כל זה עוד ישארו לך כוחות לאנשים אחרים?_
נכון, אין לי הרבה חברות, אבל אני דואגת לצאת, גם סתם לטייל עם הילדה, גם לקניות, או מפגשים עם חברות.
איך שהזמן מאפשר.
_אני חושבת שדוקא יש לך דרישות גבוהות.
נראה לי שלנסות להשתלט בבת אחת על כל התחומים שפירטת, וליצור שינוי כל כך מהותי בבת אחת בשישה-שבעה ערוצים שונים הוא בלתי אפשרי._
:-D טוב, נטיה להגזמה. זה ברור. לכן הגעתי למצב המותש.
_אם החלטת להתמקד בתחום אחד בלבד, תשקלי ללכת על מה שקראת לו זמן עם בן זוגי.
אני יודעת על עצמי שכשיש ילדה קטנה, וקצת עבודה, ובית לתחזק, ההשקעה בזוגיות נתפסת כ"מותרות". כדבר האחרון שמשקיעים בו._
אוי, נקודה רגישה, פצועה וכואבת מאוד.
מה אני אגיד לך [po]עירית לוי[/po], לא יודעת איך עושים את זה. :-(
מרגישה כאילו כבר אין זוגיות ולכן כל כך קשה לשים את כל הביצים בסל הזה.
אני לא מקבלת מספיק עזרה, הבנה, חום והזדהות עם הקשיים שלי, זה עושה מרחק בנינו.
[u]אפשר להפוך את הזוגיות מלהיות התחום הכי מוזנח, למקום שנותן לך כוחות, התרגשות ואנרגיות לכל שאר הדברים.[/u]
נכון, נכון. (שווה לגריין את המשפט הזה.)
רק צריך המון כוחות לזה.
_בקלות גולשת "ומגזימה".
בשביל זה הטיימר: מעמידים אותו על חמש דקות, וכשהוא מצלצל - די! גמרנו!
ואם לא עשינו משהו היום - גמרנו! מחר יום חדש! לא "משלימים"!_
לא מצליחה לשים טיימר, אבל מצד שני, לא מגזימה הרבה, כך שמאוד מרוצה מעצמי - בגדול.
מספיקה יותר ממקודם, והבית יותר שמור ומתוחזק. יש אוכל. הקטנה מקסימה, ואני חושבת שהתחזקתי קצת.
[u]לעשות רק קצת! ולהרגיש טוב עם זה - "הייתי בסדר היום, עשיתי את החמש דקות שלי!"[/u]
גם אם זה יותר מחמש דקות, התוצאה עבורי היא החשובה, אני מרוצה יותר מעצמי. אני זזה יותר. אבל עדיין לא מספיק ממוקדת.
כתבתי למעלה:
_לשים שעון על 5 דקות וכל פעם לעשות קצת.
בשביל זה צריך לדעת מה הולכים לעשות! צריך שיגרה, או תוכנית יומית.
אני כל כך לא מאורגנת שקשה לי להחליט מה לעשות עכשיו._
זה עדיין קשה לי אבל פחות.
_עוד דבר שעוזר למקד:
כל יום לקחת את הילדה, לרדת למטה, עם שעון עצר. לשים על 7 דקות. ללכת בכיוון כלשהו בקצב מהיר עד שהשעון מצלצל, ואז להסתובב ולחזור הביתה._
מבינה את הכוונה שלך, בשמת, אבל הבעיה היא שהקטנה כ"כ אוהבת לצאת שלחזור הביתה קשה לה.
אני מאוד מודה לכן על התמיכה, יש לי דרך לעשות, ללמוד לארגן את חיי, לחזור להיות גם אישה ולא רק אימא ועקרת בית. מאוד עוזר לי שאתן כותבות.