על ידי בערך_מוחלט* » 17 מאי 2011, 19:31
קודם כל אני מברך אותך. אם את מגינה על הדת היהודית - זה הכי גבוה שאדם יכול להגיע אליו, בעיניי. גם אני כמוך - לא אכפת לי העלבון האישי, ולא חשבתי שהתכוונת לפגוע בי אישית, אלא התעצבנתי מנחרצות הדברים בלא נימוקים ביחוד בנושא שכל כך קרוב גם לליבי. לגופו של ענין, ברור לי שיש זרמים וחצרות ועל אף שלאט לאט ההבדלים מטשטשים פה ושם בשוליים, עדיין זה לא מספיק. אין ממש חתירה אמיתית ליישב סתירות או אם לאמר את זה בצורה הסמלית ביותר - אין לנו סנהדרין היום. אין שום סיבה מלבד כך שאין הסכמה. והלא סנהדרין אינו מותרות, אלא חובה. עם זאת, עדיין הדת היהודית היא דת אחת וזאת מפני שהמחלוקות אינן מהותיות. אמנם בפועל הן גורמות להתגודדות (במובן של לא תתגודדו - לא תעשו גדודים גדודים, כל אחד בקבוצה שלו, וזה לא רק חרדים אלא אפילו ענין שטותי כמו אשכנזים ספרדים), אבל על צד האמת אין שום מניעה ששום יהודי משום זרם, לא יתפלל עם יהודי אחר. ואכן כאמור, לא נדיר למצוא אנשים מכל הזרמים מתפללים, אם בכוונה ואם רק במקרה, בבתי כנסת שאינם רגילים בם. אני מכיר את הנימוקים למה לא לפסוק הלכה, דברים כמו "ואל תטש תורת אמך", או "מרן דאתרא", אבל אני משוכנע שאלו הם נימוקים עקרים, תירוצים של שמרנות שהיא למעשה פחדנות או סתם רצון לשמר שררה של איש חצר. לא שאין מקום לשמרנות - יש ויש עלינו לשמור על קשר לעברנו, אך לא יתכן שנשאיר שדות רבים של הדת בלתי מוכרעים. הואקום הזה משמעו בהכרח שאנשים יכריעו שם שלא על פי ערכי הדת, אלא על פי עבודה זרה. בעקיפין גם זה ישפיע על שאר הדת כי לא יקחו אותה ברצינות. דת שכזו אכן הוא מנוונת.
והלכה כפופה רק להקב"ה וחכמי ישראל שקיבלו היתר לפסוק "ועשית ככל אשר יורוך" לא ללוגיקה ולא לדברים אחרים!
אין שום סתירה. כל בנאדם, אפילו משה רבנו, צריך לדבר בשפה ברורה לאנשים. ומה לעשות שאנו לא מבינים שפה שאינה לוגית. כמו שאיני יכול לדבר איתך סינית, או שאיש לא יכול להורות לעשות משולש עם ארבע צלעות - אין לזה משמעות. אני מוכן לקבל כל אשר יורוני אך איני יכול לבצע מה שהוא חסר משמעות גם אם מאוד ארצה.
והרב שאותו אתה מצטט איני באה לגרוע מכבודו אך כנראה שלא הבנת אותו תשאל אנשים שפוסקים כמותו ולומדים את פסקיו שיסבירו לך...
זה לא רב אחד ולא מדור אחד. אתן לך דוגמה בלי לערב שמות ספציפיים, כי את ודאי מכירה את האמירה "אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה" (כ"ק עט ב). אם תרצי אשמח להרחיב.
לסיכום: כמעט על כל דבר ביהדות יש מחלוקת, אבל יש צורך להכריע כי חוק צריך להיות אחד וברור. שינויים קלים בין קהילה לקהילה, הם בלתי נמנעים (ביחוד לאור זאת שהיינו בגולה כל כך הרבה זמן) אך נסבלים. כל הרבנים בסופו של דבר יונקים מאותם מקורות הלכה (שו"ע, משנה תורה, ועוד) והסטיות הן לא גדולות.
כל זאת למיטב ידיעתי, ועל אף שאני קטן מאוד מאוד בהלכה (וגם זאת מחמאה בשבילי), אני שואב את בטחוני מכך שאחרת יש סתירה לוגית.
קודם כל אני מברך אותך. אם את מגינה על הדת היהודית - זה הכי גבוה שאדם יכול להגיע אליו, בעיניי. גם אני כמוך - לא אכפת לי העלבון האישי, ולא חשבתי שהתכוונת לפגוע בי אישית, אלא התעצבנתי מנחרצות הדברים בלא נימוקים ביחוד בנושא שכל כך קרוב גם לליבי. לגופו של ענין, ברור לי שיש זרמים וחצרות ועל אף שלאט לאט ההבדלים מטשטשים פה ושם בשוליים, עדיין זה לא מספיק. אין ממש חתירה אמיתית ליישב סתירות או אם לאמר את זה בצורה הסמלית ביותר - אין לנו סנהדרין היום. אין שום סיבה מלבד כך שאין הסכמה. והלא סנהדרין אינו מותרות, אלא חובה. עם זאת, עדיין הדת היהודית היא דת אחת וזאת מפני שהמחלוקות אינן מהותיות. אמנם בפועל הן גורמות להתגודדות (במובן של לא תתגודדו - לא תעשו גדודים גדודים, כל אחד בקבוצה שלו, וזה לא רק חרדים אלא אפילו ענין שטותי כמו אשכנזים ספרדים), אבל על צד האמת אין שום מניעה ששום יהודי משום זרם, לא יתפלל עם יהודי אחר. ואכן כאמור, לא נדיר למצוא אנשים מכל הזרמים מתפללים, אם בכוונה ואם רק במקרה, בבתי כנסת שאינם רגילים בם. אני מכיר את הנימוקים למה לא לפסוק הלכה, דברים כמו "ואל תטש תורת אמך", או "מרן דאתרא", אבל אני משוכנע שאלו הם נימוקים עקרים, תירוצים של שמרנות שהיא למעשה פחדנות או סתם רצון לשמר שררה של איש חצר. לא שאין מקום לשמרנות - יש ויש עלינו לשמור על קשר לעברנו, אך לא יתכן שנשאיר שדות רבים של הדת בלתי מוכרעים. הואקום הזה משמעו בהכרח שאנשים יכריעו שם שלא על פי ערכי הדת, אלא על פי עבודה זרה. בעקיפין גם זה ישפיע על שאר הדת כי לא יקחו אותה ברצינות. דת שכזו אכן הוא מנוונת.
[u]והלכה כפופה רק להקב"ה וחכמי ישראל שקיבלו היתר לפסוק "ועשית ככל אשר יורוך" לא ללוגיקה ולא לדברים אחרים![/u]
אין שום סתירה. כל בנאדם, אפילו משה רבנו, צריך לדבר בשפה ברורה לאנשים. ומה לעשות שאנו לא מבינים שפה שאינה לוגית. כמו שאיני יכול לדבר איתך סינית, או שאיש לא יכול להורות לעשות משולש עם ארבע צלעות - אין לזה משמעות. אני מוכן לקבל כל אשר יורוני אך איני יכול לבצע מה שהוא חסר משמעות גם אם מאוד ארצה.
[u]והרב שאותו אתה מצטט איני באה לגרוע מכבודו אך כנראה שלא הבנת אותו תשאל אנשים שפוסקים כמותו ולומדים את פסקיו שיסבירו לך...[/u]
זה לא רב אחד ולא מדור אחד. אתן לך דוגמה בלי לערב שמות ספציפיים, כי את ודאי מכירה את האמירה "אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה" (כ"ק עט ב). אם תרצי אשמח להרחיב.
לסיכום: כמעט על כל דבר ביהדות יש מחלוקת, אבל יש צורך להכריע כי חוק צריך להיות אחד וברור. שינויים קלים בין קהילה לקהילה, הם בלתי נמנעים (ביחוד לאור זאת שהיינו בגולה כל כך הרבה זמן) אך נסבלים. כל הרבנים בסופו של דבר יונקים מאותם מקורות הלכה (שו"ע, משנה תורה, ועוד) והסטיות הן לא גדולות.
כל זאת למיטב ידיעתי, ועל אף שאני קטן מאוד מאוד בהלכה (וגם זאת מחמאה בשבילי), אני שואב את בטחוני מכך שאחרת יש סתירה לוגית.