חלומות שיגעונות ורוחניות

אנונימי

*חלומות 2006 (2006-11-01T02:40:52):

שרית פ
בתקופה האחרונה אני חולמת ים חלומות, הינה כמה פרושים מענינים...

אבא- חלום שבו דיבר האב אל החולם מעיד על כך שאת החולם יפקדו בקרוב אירועים משמחים. אם האב רק נראה בחלום- ציפויות דאגות ובעיות.

בריחה- אם האדם החולם בורח בחלום- סימן כי חבר קרוב שלו חורש נגדו מזימות. אם בחלום בורח אדם קרוב- סימן כי משפחתו של האדם החולם עומדת להתרחב בקרוב. נסיון בריחה כושל- סימן כי בעיות מסוימות לא באו על פתרונן.

גן- גן פורח בחלום מסמל התרחבות בעסקים, שגשוג כלכלי ושקט נפשי. חלום על גן ירוק- מעיד על צורך לנקוט אמצאי זהירות.

דיכאון- חלימה על מצב של דיכאון מבשרת את ההפך- לחולם תגיע הזדמנות פז שתעזור לו לצאת ממצבו ולשפרו ללא הכר.

מתוך הספר איך לפתור חלום?
של ורד זינגר

משה אלבאום (2006-11-01T07:37:22):
היי שרית, תודה על השיתוף בחלקים מהספר.
למרות שהחומרים כתובים בספר, ואיני מכיר את הספר, הרי שאיני מסכים עם הפירושים בכלל.
לכל אדם הפירוש הנכון והמתאים לו עבור חלומותיו. "מאוד לא נכון" לנסות להכליל בדרך כלשהיא פירוש של מישהו אחר לחלום שלך, אלה במידה ואת מרגישה שהפירוש נכון ביותר ומדויק לגמרה עבורך.
מכיוון שהחלימה מתקיימת בשלשה רבדים, הרי צריך קודם כל לדעת מאיזה רובד החלום הגיע. הפירוש יכול להשתנות ביותר מרובד לרובד.
שלבי החלום מתחלקים ל: 1. שלב פירוק המתחים הגופניים 2. שלב פירוק המתחים הרגשיים 3. תנועת הגוף האנרגטי במכלול האנרגטי (הפרדות הגוף האנרגטי מהגוף הפיזי ותפקודו במודעות האנרגטית של היקום).
בשלב הראשון, החומרים העולים למודעות תפקידם לעזור לאדם לשחרר את המתח הגופני. בשלב הזה אם אני מוצא עצמי בורח, יכול להיות שאין לזה קשר כלשהו לתפקודים רגשיים או מנטאליים אלה הפירוש יכול להיות הצורך שלי לשחרר את הגוף בריצה או כל תנועה אחרת. יכול להיות משולב לנושאים נוספים מהרמות האחרות, אבל אינו חייב (דוגמא פשטנית בלבד).
בשלב השני, אם אני בורח, יכול להיות שאני מפוחד מדבר כלשהו, או יכול להיות למשל, שאני מתרגל התחזקות ועמידה על זכויותיי, ומנסה ללמוד איך לא לעשות דברים שאיני אוהב. יכול להיות המון פירושים נוספים.
בשלב השלישי, לרוב הוא שלב בו אין חוקיות פיזית תקפה לגבי העשייה וההשתנות. זהו שלב בו המודעות של האינטליגנציה האנרגטית פועלת במיטבה, וכל מה שהדמיון יכול לייצר אפשרי. התפקיד המרכזי של השלב השלישי הינו לטעון את האדם באנרגיה, על מנת שיוכל לתפקד במשך היום.
הפירושים למה שחווים במצב השלישי שונים ורבים ביותר לכל חוויה וחוויה. יהיה מאוד לא נכון לנסות להשליך מאדם לאדם על אותה החוויה עצמה. זה כאילו להגיד שלכל מי שכואבת הבטן כואב כי שרירי הבטן תפוסים??? מה הקשר.
רק במידה ועבורך ועבורי שדה הפרחים מסמל את אותו הדבר בדיוק (רק לאחר בירור יסודי בינינו) ניתן לפרש את אותו הפירוש לשנינו. אחרת סביר מאוד להניח שאנחנו מנסים למכור ספרים (עם הכוונות הטובות ביותר).
במידה ומטפל רוצה לעזור למטופל לפתור חלום, מתוך ניסיון להבין בעצמו מה עובר על החולם, הרי שהדרך אמורה להיות בערך כך:
על המטפל להכניס עצמו למודעות של האינטליגנציה האנרגטית, לאחר שברור לו שהוא נמצא בה, עליו לבקש מהמטופל לחזור ולשחזר את חלומו. בזמן השחזור, המטפל נע במודעותו האנרגטית (שהיא אותה המודעות המייצרת את השלב השלישי של החלימה) ניכנס לחלומו של המטופל מתבונן בתמונת מציאות החלום, ומדרך אותו בתוך החלום תוך כדי הסתכלות פעילה על החלום. כשנכנסים לחלומו של האחר, ניתן להדריכו מתוך צפייה בהמון נושאים שלא עלו לפני כן, תוך כדי התבוננות על מצבו הגופני, רגשי, חשיבתי ואנרגטי של המטופל. המטופל חווה במצב הזה חזרה לחלומו, עם מדריך טיולים. ניתן לחזור אל החלום, וניתן גם להמיכו מהמקום בו הסתיים עם הכוונה לשינוי החומרים הקשים.
במידה והמטפל אינו יודע איך לנוע במודעות האנרגטית, מה שעליו לבצע הוא תשאול מדויק ורחב ביותר על כל נושא ונושא שעולה בסיפור החלום ובניסיון לשים לב לפרטים רבים ככל הניתן. המטרה הינה לגרום למטופל לבדוק האם הוא מזדהה עם הנושאים השונים בדרך מסוימת או אחרת. כל זמן שהמטופל (או סתם חבר) לא מרגיש לעומק שהפירוש המוצע על ידו או על ידי המטפל נכון ומדויק, הפירוש אינו נכון.
חלימה נעימה.

משה אלבאום (2006-11-01T07:52:05):
החומרים שכתבתי בנושא החלומות נכתבו מתוך התנסותי והתבוננותי על נושא החלומות לאורך השנים בהם אני מתעסק בתחום האנרגטי. בשנים האחרונות יצא לי להדריך אנשים שונים בחזרה לחלום עם מדריך הטיולים. תמיד הפתיע אותי, תמיד ריגש במיוחד, תמיד הרחיב את אופקיי בדרך שונה.
בפעם הראשונה בה הפעלתי את הטכניקה הזו היה כשמטופל הוטרד מחלום חוזר במשך שנתיים. שאלתי אותו האם הוא מסוגל לחזור לחלום. תשובתו הייתה חיובית (נראה לי שניתן לבצע זאת בקלות רק במידה והמטופל יכול לחזור אל חלומו). לכשניכנס לחלום, יכולתי לראות את מה שעובר עליו בסיפורו (באותה הדרך בה המטפל והמורה אמור לראות מה עובר על המטופל בזמן תרגול מדיטציה, תרגול תהליך הסליחה או סתם כשמדבר על נושא כזה או אחר). תוך כדי כך שאלתיו האם הוא רואה את הדבר המסוים שראיתי, להפתעתי העצומה הוא ענה שכן, מאותו הרגע ברור היה שאני בתוך החלום שלו, ושהוא ממשיך את החלימה לנגד עיניי. הצלחנו להתבונן בנושאים רבים שלא ראה בחלומו, המשכנו את החלימה עד שהוא הצליח לשנות את הסיום הטורדני שהיה בלילותיו.
טכניקה מאוד מומלצת לכל מי שהאינטליגנציה האנרגטית נגישה עבורו.
לאלו שעדיין לא רכשו את הרמה הזו, אל לכם להתייאש. תרגול של מדיטציות שונות, בעיקר שורשים שלב ב' וג' ומדיטציית הבועה הוורודה, בשילוב למודעות הנולדת בתנועה אנרגטית, מוביל בסופו של דבר ליכולות הללו. זוהי הסיבה בגללה הכנסתי נושאים אלו לתוך תהליך הלמידה של השיטה.
בהצלחה.

טליה (2006-11-01T11:28:56):
על כל מה שנכתב בנושא החלומות ופתרונם .אני מרגישה איזו דרך ארוכהעדיין לפני.
באופן אישי.החלומות שלי מאוד ברורים. אני חולמת הרבה. זוכרת חלק גדול מהם. לפעמים מצטערת שאינני מתעוררת באמצע החלום ורושמת....
באמצעות החלום אני מקבלת מסרים ברורים. כמו: בתקופה שהייתי ממש מוטרדת מהצורך וההזדמנויות לאבד שליטה. כל כך רציתי להרגיש ולהבין
היכן מצוי המקום אשר בו אני "תקועה" עדיין. החלומות הופיעו: בצורות הבאות :1. ב-ט'ל הנייד שלי נמחקו כל מספרי הטלפון. היומן האישי שלי , "נעלם".
בחדר הטיפולים שלי. לא הצלחתי למצוא את הידיים והרגליים. הכל היה מבולגן. ללא תיקי המטופלים. ללא אכיזרים שונים......

היה עלי לנסוע למקום בצפת שאינני מכירה . (בחיים לא נסעתי למקום זה בגפי) יצאתי עם מפת דרכים. אלא, שכל השלטים "נעלמו"...בדרך.

הרגשתי ממש דפיקות לב תוך כדי חלימה והתעוררתי....

היה עלי לעשות תצפית על כ-100 ילדים בעת פעילות. הפעילות נערכה בחצר ענקית של גן ילדים...

פתאום. החלו הילדים להעלם ולהסתתר מעיני. טיפסו לכל מיני מקומות..יצאו מגבולות הגן ועוד... הרגשתי שאני "משתגעת".
תוך שינה צרחתי. כולם אלי..".אין קול ואין עונה." צעקתי נבלעה אי שם.....
ה"הארה" שקבלתי בחלום היתה: האירי להם באור את הדרך והם ישובו......כך היה .והם שבו למקומם......
ישנם עוד רבים אחרים...אך לא אעייף אתכם. אל תרדמו לי.....
בחלונית מופיע המשפט: "זה גם אישי וגם אנושי".....

משה אלבאום (2006-11-01T16:11:54):
את מוזמנת לשתף בעוד רבים כאלה, מאוד מרתק.
נראה שגם זוהי תכונה של הזרת הארוכה, לכשהיא מתחילה להפתח מודעות לפנימיות הרחבה שלה. יכולת לזכור חלימה ברמה ברורה ביותר ולקבל דרכה מסרים חדים.

טליה (2006-11-01T21:21:48):
עוד חלומות בנושא "איבוד שליטה"

אני נוסעת במכונית ליעד מסויים. בכביש בינעירוני ,התנועה זורמת עם עומס על הכביש.

תוך כדי נסיעה הופכות שימשמות החלון במכונית לאטומות , כך , שלא הייתי מסוגלת לראות דבר.,"פחד מוות".
לא היתה אפשרות לרדת לשוליים ולא לעצור.הפעם,במקום להתעורר בבהלה , מתוך החלום.
המשכתי בנהיגה תוך הקשבה מירבית למרחב סביבי. ולתנועה......הכל עבר בשלום....

עלי להתקבל למקום עבודת מיוחד במינו העוסק בחקר ההתנהגות בני אדם . קבל אותי צוות של כ-10 אנשים. גברים/נשים. כולם לבושים לבן מכף רגל עד ראש. על מנת להתקבל למקום,היה עלי לחשוף את גופי לעירום מלא. בתחילה התנגדתי נמרצות. התווכחתי ,ניסיתי "להבין" מה הקשר בין כישורי יכולותי לבין התערטלות. ניסיתי לשכנע ,לדבר אל ליבם ,להתחנן.בקשתי להתפשט "רק "מול הנשים , דרשתי הוכחה שבקשתם "חוקית"

התחננתי. שיאבחנו אותי בכל דרך אחרת. הבטחתי להביא המלצות. דבר לא הועיל.(כמה אנרגיה השקעתי)
בתיקרת החדר. היה תלוי שעון חול. נאמר לי. שניתנת לי הזדמנות חד פעמית לעשות את הנדרש ממני.
עד שהחול ירד כלפי מטה. אמרתי לעצמי:" על החיים ועל המוות ".. תוך כדי חשיפה ,חשתי כעין שלמות עם החלקים החשופים
שבי והמוצנעים....

משה אלבאום (2006-11-02T14:38:56):
טליה
כמה ברור את חולמת, ממש מסרים חד משמעיים. כנראה שעבודתך מתקבלת בברכה ייתרה.

החלומות שלנו
אם יהיה לך זמן ...סתם כתבתי משהו...

אנונימי

בנושא האנרגטי, זה תחום שאני מאוד מתעניין בו ומנסה ללמוד לשלוט בו ולחיות איתו, כאשר אני מנסה לפתוח שת "השסטום" בנקודת כוח הרצון, הצאקרה השנייה, אני פתעום עובר לתחושה שונה ומוזרה, הכול מתגמד וגדל למימדים עצומים באת ובעונה אחת, אני מרגיש כאילו כול האנשים הם רק עוד חלקיקים בזרימה ענקית, אך עם זאת הטבע ענק מימדים.
דבר נוסף הוא שאני מרגיש יותר מחובר לקליטה ממקלעת השמש, לא הבנתי למה כי אמרו לי שזה צריך להיות בצאקרה השנייה.
לפני זמן מה קראתי שאצל גברים התנועה בצאקרה השנייה היא מהפנים אל החוץ, ובמקלעת השמש מהחוץ אל הפנים, זה מאוד התחבר לי.

האם יש חוקיות ברורה בעניין מאיפה לקלוט (גם בידיים יש לי בלבול)? האם כיווני הזרימה באמת משפיעים על הקליטה או על שליטתנו בקליטה?
וכיצד ניתן ללמוד לקלוט ולפרש נכון מסרים שמתקבלים, האם רק ע"י תרגול וניסיון או שיש "מסלול מהיר" יותר

ואם תרגול, מאיפה מתחילים להבין/להרגיש, הרי אין בהכרך בקבלה בין העולם הפיזי לצורתו האנרגטית, כיצד אדע?
תודה (חרוז)

(כתוב בכתובית: "הכול-בעיני המתבונן)

Y.P תודה שהבאתה את הכתובית, הכל אכן בעיניי המתבונן. בעיקר בעולם האנרגטי.
שאלות רבות שאלת, אך לא לכולן ישנה תשובה ברורה, לפחות לא לי.
על מנת ללכת על בטוח, מומלץ שתתרגל את כוח הרצון עד לרמות הגבוהות ביותר. ללא כוח רצון ממוקד ביותר, השלב בו אתה נמצא יכול להפוך לבית כלא לרוח. "ארבע נכנסו לפרדס", זוכר?
התחושות והראייה שאתה חווה, היא שלב מקדים ליכולות לנוע בעולם האנרגטי בחופשיות. כשממקדים את המודעות האנרגטית בעזרת כוח הרצון, ניתן לנוע למקומות רבים ושונים, אך חייבים לוודא שגם תוכל לחזור משם. ללא שליטה מודעת בהפסקת הזרימה באמצעות כוח הרצון, הסחף יכול להיות כל כך חזק, שתתנתק מהמציאות לזמן ארוך בהרבה ממה שאתה יכול לדמיין. אנא ממך.

מכיוון שהגיעו מטופלים, אמשיך לענות בהמשך היום (הערב או הלילה אצלכם).

אנונימי

משה תודה אני מודע לחשיבות הקרקוע והיכולת לחזור ולעבור בין העולמות מבלי להעלם בהם.
כאשר אתה אומר לחזק את כוח הרצון, האם הכוונה לתרגילים המוכרים או שישנם תרגילים ספציפיים מהעולם האנרגטי?
וכיצד חיזוק כוח הרצון יסיעה לי בהתקדמות בתהליך? האם מכיוון שכך תהיה לי נקודה ברורה של העצמי לחזור אליה, או כחיזוק של אותו "שסתום"
או משהו אחר?
כאשר אתה אומר להתנתק מהמציאות לזמן ארוך, הכוונה היא לשגעון או ליציאת הרוח מהגוף?

ניסיתי פעם לדמיין את עצמי יוצא מהגוף כלפי מעלה, אך עם התכווננות חזקה להרגשה של הגוף, הצלחתי להגיעה למשטח לבן בוהק, מעין ענן עם אור נעים, כאשר חשוב היה לי להשאר עם חיבור של מין קרני אור מהרגליים לגוף הפיזי, כאשר הגעתי למעלה שמתי לב שרק רגל ימין מחוברת, כאשר ניסיתי לחבר גם את שמאל ישר נמשכתי למטה, חזרה לגוף וכך שיחקתי עם המעברים מעט ע"י חיבור וניתוק של הקרן לרגל שמאל.
הפסקתי עם זה לאחר פגישה עם כמה דמויות וקבלת חיבוק גדול מאחת מהן, כדי לא להשאב לשם יותר מידי, אך בהחלט הרגשתי מקורקע לאורך כול החוויה.

האם גם זה מסוכן או שזה בגדר אימון חוויתי

עכשיו אני חושב על החויה, זה מעניין הקיפו אותי כ10-אין סוף דמויות לבנות עם נוכחות ואופי וללא זהות בו זמנית, ומאחור נגשה אלי אחת יותר גדולה חיבקה אותי ואמרה לי משהו (ללא מילים) לא זוכר בדיוק אבל בסגנון של תאהב את עצמך יש לך עוד הרבה לאן להמשיך.
ואז היא התרחקה כאשר הורגש מספיק וכולם הלכו איתה חזרה לאותו משטח לבן. ואני חיברתי את קרן שמאל וירדתי לעצמי.
מעניין

האם זה אנרגטי, קוגנטיבי או רגשי, אולי זה מה שאמרתי לעצמי?

הקליטה של האנרגיה באדם מגיעה ממספר מערכות בעלות חוקיות שונה.

צידיות: כף היד, כף הרגל, העין השמאליים קולטות אנרגיה לכל מי שימני ולהיפך.

כף היד, כף הרגל העין הימניים מוציאים אנרגיה מהגוף.

כיווני הצקרות: אצל הגבר האנרגיה זוורמת מהצקרה העליונה כלפי מטה, אצל האישה האנרגיה זורמת מהצקרה התחתונה כלפי מעלה.

לכל צקרה מרכז הזורם בצורה מעגלית, וקצוות (קונוסים או צורות אחרות) הזורמים מהמרכז הצקרה החוצה כלפי פני הגוף וגב הגוף. כל צקרה יכולה לקלוט מהפנים החוצה או מהחוץ פנימה. כל צקרה בעלת יכולת התחברות לארבע האינטליגנציות, ופירוש שונה לכל צקרה לכל אחת מהאינטליגנציות. כל צקרה יכולה להוות את מרכז המודעות של האדם, במידה והיא זאת שהאדם מודע ממנה יותר מהאחרות. במידה וזהו המצב, דרך תפיסתו של האדם שייכת לאיכויות של אותה הצקרה ממנה מביט על העולם.
מומלץ להתבונן בספר ידי האור (איני זוכר את שם הסופרת)

המסלול המהיר מוביל לרוב לשלוותה.

תרגול ונסיון של מה? בעיקר יכולת ההקשבה המקופלת בתוך מערך מאוזן ויציב, יכולה להרשות לעצמה לפרש פירושים מדוייקים של המסרים האנרגטיים. ככל שהאדם מאוזן ויציב פחות, הפירושים יכולים להיות שייכים לפנטזיה, גחמות, חרדות ועוד.

שליחה על ידי שרי* » 03 דצמבר 2008, 00:57

מאוד נהנתי מהדיון הזה.

Y.P זוהי חוויה רוחנית אנרגטית טובה מאוד. טוב שהתחברת נכון לרגליים ונשארת מחובר. כל אחד מקבל את ההדרכה הנכונה לו, כנראה שזה מה שהצטרכת באותה הפגישה.
מפגשים כאלו ורבים אחרים יכולים להתרחש כשמתרגלים את המעברים בין המודעויות השונות. תמשיך כך, זה טוב, חשוב ובעיקר נעים (לרוב).

דבר חשוב ביותר שחייבים לזכור כל הזמן:

אין חוויות רוחניות או אנרגטיות מצביעות על רמה רוחנית גבוהה או רמה כלשהי
מכל רמת תרגול שמגיעים אליה לאחר עבודה רבה, נתן להתדרדר לרמה ההתחלתית
טוב לשמור על פרופורציות ולא לחשוב שאנחנו מיוחדים בגלל שהגענו לחוויות מסויימות
אדם יכול להיות מוכשר ביותר לתהליכים וחוויות אנרגטיות גבוהות, ויחד עם זאת להיות מאוד לא רוחני ו/או אדם ישר ומוסרי
רמה רוחנית גבוהה שייכת לרמת המוסר, המצפון וההיגיינה הפנימית של האדם

כוח הרצון הוא מושג המתאר אנרגיה פעילה. זוהי אנרגיה מודעת, הניתנת לכימות ותפעול מודע ורצוני. ככל שמתרגלים תרגילי כוח ותרגילים אחרים במודעות הנכונה, כך ניתן להיות מודע לאנרגיה של כוח הרצון ולטפח אותה. החומר הזה שאני מכנה בשם כוח הרצון, יכול לעמוד לרשותנו בכל המעברים שנעבור, כעוגן השומר עלינו. ככל שמתרחקים, העוגן צריך להיות חזק ומודע יותר.

זמן ארוך הוא הזמן שלוקח לחברה, משפחה, פסיכיאטרים לאשפז אותך.

תודה שרי, נשמח לקבל קצת מהידע הרב שלך בתחום.

אנונימי

תודה משה, מחברת ידי אור היא-ברברה אן ברנן
עוד לא קראתי אותו אך מרפרוף הוא מעניין מאוד.

נ.ב. אני לא מתכוון להתאשפז בקרוב

למרות שיש שם סיפורים מעניינים (סבתא שלי פסיכיאטרית מובילה באוסטרליה)
אך בהחלט חשוב לשמור על הגבול הדק בין שגעון ומודעות רוחנית גבוה. (למרות שלא בטוח שהם המשוגעים בסוף)

שליחה על ידי שרי* » 03 דצמבר 2008, 11:37

"_אין חוויות רוחניות או אנרגטיות מצביעות על רמה רוחנית גבוהה או רמה כלשהי
מכל רמת תרגול שמגיעים אליה לאחר עבודה רבה, נתן להתדרדר לרמה ההתחלתית
טוב לשמור על פרופורציות ולא לחשוב שאנחנו מיוחדים בגלל שהגענו לחוויות מסויימות
אדם יכול להיות מוכשר ביותר לתהליכים וחוויות אנרגטיות גבוהות, ויחד עם זאת להיות מאוד לא רוחני ו/או אדם ישר ומוסרי
רמה רוחנית גבוהה שייכת לרמת המוסר, המצפון וההיגיינה הפנימית של האדם"_

כל-כך חשוב לזכור את זה. לעבוד על הכלי- שיוכל להכיל, שלא יהיה ערבוב עם חומרים פסיכולוגיים פנימיים.
לתת לחוויות לזרום בחופשיות בלי להאחז בהם או לדחות אותם.
להכיר תודה ולהיות ראויה לנגיעות הרכות של הנשגב.

איך תדע להבדיל בין השיגעון לרוחניות? הרי רוב המשוגעים (עבורי המושג משוגע אינו נכון) הם אלו החיים באינטליגנציה האנרגטית ללא אפשרות או עם קושי גדול להתחבר מחדש להמיספרה השמאלית.
פסיכוטיות לדעתי היא תפקוד מההמיספירה הימנית ללא בקרה של השמאלית. או תפקוד מהימנית, כשהיא השולטת המרכזית על הבקרה של מה שקורה בשמאלית.
הגבול יכול להיות כל כך דק, שקשה מאוד לפעמים לדעת אותו.
הבעיה המרכזית בהשתלטות של ההמיספירה הימנית היא שהאדם אינו מודע כלל למצבו, הוא משוכנע שרק כך צריך לראות את המציאות. רק האחרים שמים לב לחוסר היכולת לתפקד ברמה הנורמאטיבית. כשהאדם עצמו מתחיל להיות מודע לקושי, לרוב זה לאחר שאחרים הצליחו לשכנע אותו במאמצים רבים שהוא אינו באמת ישו או נביא או ממונה על הצורך לשנות מיידית את כדור הארץ וכו'.
כולנו קצת פסיכוטיים, או הרבה. בכל פעם בה אנחנו מתחברים להמיספרה הימנית, אנחנו יכולים להיחשב לפסיכוטים. סביר להניח שאם פסיכיאטר היה נוכח בחלק מהשיעורים שהעברתי בחיי, היה חושב שחייבים לאשפז אותי במהירות. ההבדל הוא ביכולת להמשיך את זרימת מודעות היומיום במקביל ולאורך כל זמן ההתנסויות האנרגטיות, רוחניות, שינויי התפיסה ובכלל.
כשמסתכלים מהצד המאוזן של החיים, חשוב לזכור שאותם אלו הרודפים אחרי כסף וכבוד ללא הפסקה, פסיכוטיים וחולים לא פחות מאלו המתפקדים ללא קשר למציאות. נכון שאלו יכולים להיחשב למנהלים מעולים ובכירים ולעשירים גדולים, אך המחלה היא אותה מחלה. חוסר איזון וחוסר תיאום בין תפקודי ההמיספירות.
ההבדל הוא שהפסיכוטיים מזיקים לרוב רק לעצמם (לפעמים גם לאחרים) ורודפי הבצע והכבוד לכולנו כל הזמן. הם יודעים איך להסוות את זה נהדר כי המחלה היא בצד קוגניטיבי של המוח.

איך תדע להבדיל בין השיגעון לרוחניות?

יש כל מיני הגדרות לשגעון, אחת היא שכל עוד לא אישפזו אותך אתה כנראה די בסדר...
אני אוהב את ההגדרה שכל עוד האדם מסוגל להתפתח, הוא יכול להיחשב כשפוי, או נורמלי ליתר דיוק. (מאחד הספרים של אוספנסקי)

מה קשור שגעון לרוחניות?
הרי יש המון דרגות ברוחניות לפני העיסוק באנרגיות וסיכונים פסיכוטיים.

ברגעים כאלו של בלבול אני נזכרת בספרו של קרלוס קסטנדה "משנתו של דון חואן" בו הוא מתאר את ארבעת האויבים של איש הדעת.
כל שלב של התפתחות יכול להיות גם אויבנו הגדול .
התגברות על הפחד, הבהירות, העוצמה, המנוחה.

לעיתים באותו רגע של חיבור אנרגטי יש לי הרגשה של "וואלה הגעתי" אך משתדלת להתמודד עם האויבים האלו.

מה גם שמומלץ להתעמק מעט במבחנים השונים בהם האדם נבחן בדרכו להכשיר עצמו רוחנית.
מבחן האש, המים, הרוח. התמודדות עם דמויות אנרגטיות מפחידות במיוחד יושר אישי, אמונה בדרך עוצמה מבוקרת ועוד.

לפני שבוחרים להיכנס למצב בו המבחנים מגיעים כשהאדם מוכן אליהם (ללא קשר למה שהוא חושב על מוכנותו) שווה לדעת שהמבחנים הללו קיימים וכל אחד שבוחר בהתליך ההתפתחות יכול להיכנס אליהם ברגע נתון וללא הזהרות מראש. על מנת להבין יותר את הנושא , ספריו של רודולף שטיינר מצויינים ומרחיבים את הדעת.

יש כל מיני הגדרות לשגעון, אחת היא שכל עוד לא אישפזו אותך אתה כנראה די בסדר...

אהבתי, אני חושב שכל זמן שהאדם מסוגל לתפקד, הוא אינו נשלט עדיין על ידיי ההמיספירה הימנית. מהרגע שהימין תפס את השליטה (הקבלה מעניינת) , אין אפשרות שלוט במה שיתרחש, כי כל מחשבה, תחושה, הרגשה, נחשבות לאמת מוחלטת. שחור לבן ללא שום צבעי ביניים, לכן ללא איזון.

שלומית "וואלה הגעתי" מצויין לרגע נתון, לאחריו מגיעים כל הרגעים הנוספים שצריך להגיע אליהם מחדש.

למשה .
אשמח לקבל מידע (לפני קריאת הספר) על
מבחן האש, המים, הרוח. התמודדות עם דמויות אנרגטיות מפחידות במיוחד יושר אישי, אמונה בדרך עוצמה מבוקרת ועוד.

אני ממליץ על קריאת הספר לפני כן. נראה לי כחשוב מאוד להיכנס לנושא ביסודיות. אני עסקתי בנושאים האלו לפני מעל עשרים וחמש שלשים שנה. איני מעוניין להטעות.
אוכל לשתף בחוויה אחת מניי רבות על מנת לסבר את האוזן בנושא.

לפני כעשרים וחמש שנה ויותר (אולי) חלמתי חלום בו אני נמצא בתחנה להתפתחות אישית הנמצאת בכוכב אחר. המקום היה מגדל חללי בו עסקו התלמידים במסע התקדשות רוחנית. במבחן הסופי שעברתי, היינו שני אנשים שונים צריכים להפוך ביחד ובמודע לחלל וליקום, לאפשר לעצמנו להפוך לכוכבים ולמודעות שביניהן. התהליך היה חייב להיעשות ביחד על מנת להצליח להתחבר נכון לכוחות היקום. זה הצריך שיתוף פעולה מלא ואמון מוחלט האחד בשני.
באמצע ההפיכה לאנרגיית היקום, כשכולי מודעות החלל בעצמה, נחלשתי בבת אחת, ונפלתי מהמודעות הגבוהה בה הייתי אל תוך מציאות מאוד קשה. הייתי ילד כבן 8-9 בכוכב לא מוכר, קר ומנוקר, מלא מלחמות, באזור מדברי עם הרים גבוהים ויבשים. עמדתי והסתכלתי על סוג של מטוס שטס בשמיים ואני מפיל אותו בכוחות המיוחדים שאגרתי בכוונת תחילה ומסתכל ברשעות על נפילתו והתרסקותו. לאחר מכן אני מדרדר מסעית לתהום. סוף החלום.

מתעורר מבועת לגמרי מהתהליך, ומייד נכנס מחדש לחלום. נמצא במגדל מחדש, בן זוגי מת בעקבות התהליך שלי, המורה הראשי מסתכל עליי בזלזול וכעס רב, ואומר שדברים כאלו אינם מקובלים אצלם, שאני מודע לעונש המקובל, ומייד אני מובל בראש חוצות מושפל לחלוטין אל שערי העיר הענקיים, והשערים נסגרים מאחורי. אני נמצא במדבר צחיח עם רוחות חזקות ביותר, כשרק בגדיי עליי ושק עם בגדים לכתפי. אני עומד וצועק ומתחנן לרחמים ולעזרה, אך השערים סגורים בפניי ואין קול ואין עונה. אני מתחיל ללכת ולהתרחק מהמקום, מיואש ומלא רגשות אשמה. סוף חלום.

עברו מספר שנים בהם אני ממשיך להתפתח ולהתמודד עם קשיי התאונה הראשונה, לאחר שכבר פיתחתי את השיטה, באשקלון. בזמן שאני מטפל במטופלת בעייתית ביותר, עושה עיסוי בטן, הגעתי לחלק של איזון הצאקרות והמטופלת בהרפייה עמוקה ביותר, וגם אני. לפתע אני מול השערים של העיר החללית. ללא שום הזהרה או הקדמה, מבלי שזכרתי בכלל את החלום.
ברור היה לי מה עליי לעשות על מנת לפתוח את השערים? הצחלתי להתחבר ללב ולשדר את כל האהבה שיכולתי, ברכות, בחמלה, ברצון טוב מאוד וסבלנות. לאחר מספר דקות בהם אני משדר את עצמי ואהבתי, (תוך כדי המשך העבודה על ניקויי הצקרות של המטופלת) הדלתות נפתחו, ואני מוצא עצמי מהלך פנימה אל תוך קהל רב בשני צידי הרחוב, מוחאים כפיים על שהצלחתי לחזור לעצמי ואליהם. הובלתי כלאחר כבוד אל המגדל, ושם מסודרים בשורה היו מין מכלים מיוחדים בהם היו התלמידים שעדיין לא הגיע זמנם לעבור את המבחן הסופי. נכנסתי לכלי האחרון, והמשכתי את תהליך ההתפתחות שלי.

לאורך השנים, אני חוזר לשם בדרכים שונות, בכל פעם ברמה ובשלב אחר. זהו אחד המבחנים הקשים שעברתי.
מקווה ומאחל שלכל אחד העולה בסולם ההתמודדות עם פחדיו והתקדמותו, יהייה המקום בו הוא עסוק בהתפתחות החלקים הגבוהים של נשמתו.

משה . הסיפור מדהים ומרתק. נשמע כמו סרט בידיוני .באמת מפחיד. .....

מפחיד?? האם נראה שהתפתחות היא רק במקומות הטובים והנעימים, או מהחייתי והנמוך שבנו?
לא קיים סרט בדיוני המתקרב למציאות האמיתית של האדם.

המציאות הפנימית (חיצונית ? ) של האדם, אינה חייבת להיות דומה למציאות החיצונת (פנימית ?). שמעתם בוודי על התיאוריה שהמציאות היא החלום והחלום היא המציאות האמיתית, נכון. ובכן זה לא נכון. שני חלקי המציאות, הפיזית והחולמת הם חלקים שווים של המציאות. מכיוון שלרוב לא עומדת לרשותנו רמת אנרגיה מספקת, איננו יכולים לזכור את המציאות הנחלמת, ואיננו יכולים לשלוט בה. כשעומדת לרשותנו אנרגיה מספקת, וכוח רצון ממוקד, ניתן לשלב ביניהם על מנת ללמוד לשלוט בעולם של האינטליגנציה האנרגטית, עולם החלימה והמעברים ביניהם. ניתן להשתמש בחלום כשער למימדים אחרים הקיימים במציאות. לאחר הלמידה להתשמש ביכולות הללו כחלק מהמודעות היומיומית.
הספרים של קרלוס קסטנדה, ספר הזוהר, (עבורי שניהם באותה הרמה, רק שאחד מובן והאחר מסובך בכוונת תחילה) הספרים השונים של שטיינר ספרות היוגה והבודהיזם וספרים רבים מאוד אחרים, נראים לרוב בני האדם כספרות דמיונית, סיפורת, נושאים בלתי אפשריים מלבד ליחידיי סגולה ועוד.
עבור אנשים רבים, זוהי המציאות האמיתית של האדם. אלו ספרים נהדרים על מנת להבין איך להיכנס ולתפקד במציאות האנרגטית של האדם. אלו ספרי הדרכה מדוייקים. איני חושב שישנם בספרים תיאורים שאינם מציאותיים לחלוטין.
הפחד של החומר הפיזי מכליה, מקשה מאוד על הכניסה לעולם החומר הרוחני אנרגטי. מכיוון שבזיכרון האנרגטי ישנם המעברים בין החיים למוות, הכניסה לעולם האנרגטי מלווה בפחד מהמוות ובפחד מאובדן השליטה היכול להוביל למוות. אלו שני מעצורים רבי עוצמה והשפעה, המרחיקים אותנו מעצמנו ומהיופי האמיתי של האדם. נכון שישנן רמות שונות של יופי, אך העולם הרוחני (רוח כחומר פעיל ולא כמטפורה) מאפשר התבוננות על מקומות שלא ניתנים לתפיסה בכלל בכלים הפיזיים.

טליה אכן יכול להפחיד, אך לא להגיע לשם, יכול להפחיד הרבה יותר (לפחות אותי).
כמובן שאסור לרגע לשכוח את נושא כוח הרצון המודע והפעיל, המהווה את הגשר הבטוח הכמעת יחידי הקיים לעולמות שאינם פיזיים בלבד. (ארבע נכנסו לפרדם ורק אחד יצא שפוי........) נא לא לשכוח.

אני מקווה שכשאני מבקש לתרגל, ניתן לאחר ההסבר הזה להגיע להבנה יותר ברורה למה

השיטה, במידה והיא מתורגלת בדירוג המוביל לתהליך ההתפתחותי שהיא מאפשרת, ממוקדת עבור האפשרות שהאדם ילך בדרך המובילה אותו בסופו של תהליך לחלקים הללו שבאדם.
פיתוח מודעות הגוף היציבה והקורדינציה, חיזוק כוח הרצון, פתיחת התהליך הרגשי ואובדן הפחד מהפחד, הבנת התהליכים, התמקדות בחישת האנרגיה, מדיטציות..... מבינים את הכוונה המקופלת ברצף הספציפי הזה ?

עברתי לפני שעה טיפול דוגמא בביופידבק, מעניין מאוד,
ישבתי מול לפטופ חיברו אותי לאלקטרודות וראיתי את מה שאני חש!
לדוגמא: קו גרפי עלה וירד לפי מצב הנשימה שלי, מודד כמה אני לחוץ,
אח"כ היו 3 כדורים מונחים על רצפה יפה, התוכנה גרפית ומתאימה לעבודה עם ילדים,
הייתי צריך להעלות אותם באויר ולשחק איתם, לעשות ג'גלינג, הכל עם התחושות שלי,
בהתחלה לא הצלחתי, הייתי רגוע מדי.., התחלתי לדמיין
מצבים מצחיקים או מלחיצים והכדורים התחילו לעופף!
מדהים, איך שנרגעתי הכדורים צנחו חזרה.

משה, סיפור החלומות באמת מעניין, אני חושב שהחוויות שאנחנו חווים בחלום,
במדיטציה ובאופן פתאומי כמתנות של ניצנוץ של תודעה גבוהה שייכים למציאות האמיתית של האדם החווה אותם,
הבעיה מתחילה בתרגום, אם חווים את החוויות בהמיספירה הימנית
ורוצים לתאר אותה,השימוש עובר להמיספירה השמאלית,
שמנסה לתת מילים לתיאור החוויה, ופה יש בעיה, כמו לתאר חוויה מוזיקלית במילים,
הכל יוצא די חיוור ולא אמיתי ביחס לחוויה המקורית, כמו כשל תרגומי, או טלפון שבור בין ההמיספירות.

אנונימי

משה סיפור מאוד מעניין.

היה לי חלום דומה שחזר על עצמו פעמיים בגיל 10 בערך ובגיל 16-17.
אני הולך על כוכב אחר מדברי, רוחות חוליות, אני נלחם בהן, מרחוק אני רואה מבנה דמוי חללית, אני יודע שיש שם יצורים מפחידים ורשע, אך משהו מושך אותי לשם.
אני יודע שכדי להכנס אני צריך להפוך לאחד מהם.
אני נכנס לחדר חשוך ומתכונן לשינוי.
ההפיכה לייצור החללי הייתה כואבת ומפחידה מאוד. כאשר נכנסתי פנימה, ידעתי שאני שונה מהם, אך נראה כמותם.
הגעתי אל המנהיג וניסיתי להרוג אותו כדי להציל את כול השאר מפני שלטון הרועה שלו.
הצלחתיי להרוג אותו, וברחתי משם. ידעתי שרובם שמחים ומודים לי על כך, אך חזרתי לאותו מדבר, בורח מהחוויה, ממשיך להלחם ברוחות ובחולות.

חלום זה חזר פעמיים בדיוק מושלם, כאשר בפעם השנייה ידעתי שזו הפעם השנייה עוד בחלום.

Y.P מעניין שלמרות שהפכת לרוצח רע אולי כמו המנהיג, לא הצלחת לשנות את מצבך. עדיין צעיר

זהו חלום, שאינו מחובר עדיין למציאות היומיומית אלה במטאפורה שלו, המנסה להגיד לך משהו מאוד ברור על חלקים בחייך. כנראה שהחלום מדבר בעיקר על הכעסים ועל מה שאסור לעשות איתם. מה כן? עדין התהליך נמשך. אולי יום אחד תוכל לחזור לשם ולשנות את הסוף ואולי גם את הדרך.

אוריאל מעניין מאוד. הציוד כיום משתכלל מאוד, וזה יוביל לזה שבסופו של דבר ימצאו את כל מה שצריך.

אני עובר טיפול כירופרקטי, האבחון היה תהליך מעניין ביותר. יש לבחור ציוד שנבנה בנאס"ה, לבדיקת האסטרונאוטים. הפלט של המכשיר הוא צילום של המערך החשמאלי של מערכת העצבים, מערך הלחצים וחוסר האיזון בכל חוליה וחוליה, סימטריה ואסימטריה בגב, רמת תפקודם של העצבים והדרך בה הם מתפקדים (במתח או בהרפייה). בנוסף גם צילום רנטגן לכל עמוד השדרה.
לאחר האבחון, אני יודע במדויק עד כמה התאונות והטראומות שינו את החוליות ועמוד השידרה שלי מבחינת האיזון שלו (לא מאוזן בכלל). הטיפול עצמו גם הוא חווייה בפני עצמה. בכל טיפול משהו אחר זז ומשתנה. בכל פעם מערכת העצבים עושה ריסט מחודש, והמערכת כולה משתנה. הבחור אומן ממש, ואני מאוד שמח על העבודה הזו.
סביר להניח שאם לא הייתה לי ההכשרה הרגשית והאינטגרטיבית, הטיפול היה הופך לסיוט קשה מאוד. בכל פעם שהחוליות נעות למקומן, הלחצים שעמדו בבסיס המצב (ולא חסרים לי כאלו) מנסים להשתחרר גם. שאלתי אותו מה הוא עושה במצב הזה. התשובה שלו (כמו של אנשי מקצוע רבים) אני מאמין שהתפקיד שלי האו לאפשר את השינויי. אין שום מודעות לצורך להוביל את המטופל בתהליך שמה שהוא עשה פותח.
במידה ואתם מוצאים כירופרקטור טוב, מאוד מומלץ לנסות את הנושא לפחות פעם אחת (זה יכול להיות לאורך מספר רב של מפגשים). אדם מודע, יכול להרוויח המון מהיישור של החוליות. במידה והכירופראקטור טוב ממש, הוא מצליח למשוך החוצה את כל מה שהחבאנו במקומות העמוקים ביותר (מבלי שהוא ידע על כך בכלל).

מסרט בידיוני אתם עוברים לתאורי אינקוויזיציה. אם גם אלה חלק מתהליך התפתחותי נראה לי שאני מוותרת .....

"_סיפור החלומות באמת מעניין, אני חושב שהחוויות שאנחנו חווים בחלום,
במדיטציה ובאופן פתאומי כמתנות של ניצנוץ של תודעה גבוהה שייכים למציאות האמיתית של האדם החווה אותם,_"

סוג החלומות שאני חולמת מאוד ברורים . הדמויות אוטנטיות . לפעמים אני מקבלת מסרים סימבוליים שמאחוריהם הזהרות או תובנות שמאוד ברורות לי .
לפעמים החלומות מפחידים אך בצורה אחרת .
חלמתי חלום שחזר על עצמו פעמיים .
דמות גברית (נראה רגיל למדיי) עצרה אותי באיזה שהוא מקום . הודיע לי שיש עבורי מסר שעשוי לעזור לאנשים רבים.
עלי להיות בכתובת זו וזו.....פעם בצפת ופעם בטבריה ..עלי להיפגש עם רב בשם......בשעה 12.00 בלילה בדיוק .
עלי להיות לבדי במקום ......
עד שהתעוררתי מהחלום שכחתי את הכתובת . לאחר מכן הרהרתי לעצמי . על הסיכון בהרפתקאה זו .מצד שני הסקרנות עלו בראשי מחשבות ולבטים.
האם החלום הוא אכן מסר או התנסות שעליי לעבור או אולי פנטזיה שהשפיע עליי מאיזה סרט ? (היצ'קוק )
ברור לי שככל שאטיל ספק במסרים שונים לא אוכל להתקדם ולהתפתח.
האם זה קשור לפחד מלאבד שליטה ?, מה נורמאלי , מי נורמאלי ? (אין לי תשובה במקרה הנ"ל .)
האם מישהו מיכם היה לוקח על עצמו את הסיכון להיכנס להרפתקאה שכזו בגלל חלום שחלם????

אנונימי

משה האמת שהייתי רוצח טוב, שהציל את האוכלוסיה שלהם ,מה זאת אומרת לא הצלחתי לשנות את עצמי, זה שחזרתי למדבר? ואיך זה קשור לגיל?
(למרות שחלמתי זאת בגיל צעיר)

טליה למה את מוותרת כל כך בקלות? עברת דברים קשים בהרבה. לפחות חיי עד לתחילת תהליך השיוניי, היו קשים יותר.

מסרים המתקבלים מחללומות, יכולים להיות אמיתיים לגמרי ולהיות גם תעלול. אין לדעת עד שלא בודקים. לעצמי, כל חלום מהווה חלק ממארג המציאות שלי. סביר להניח שאבדוק כל מה שאקבל בחלום.

Y.P רוצח-טוב. מעניין. לא היית שייך לאנשים האלו, הם לא בקשו ממך דבר, עשית זאת מהבנתך ובעיקר מתחושתך, ואתה מאמין באמונה שלמה שהרצח הוא התהליך היחידי הנכון לאירוע כזה. אמרתי לך שהגיל משחק תפקיד חשוב? במידה ולא, אני אומר זאת .
מה דעתך על עשיית דברים עבור אחרים הנראים לך כנכונים , למרות שלא בקשו ממך? עד כמה לקיחת אחריות על אחר היא חלק מחייך? מה המחיר שאתה מוכן לשלם עבור זה? כל לקיחת אחריות על האחר אינה מאפשרת לו לקחת אחריות על עצמו.
האם אתה חושב שהחלום הזה הוא חלום טוב,רע ? מסר? שיעור? אם שיעור האם למדת אותו?
אם נצא לרגע מנקודת הנחה שהחלום הוא מסר עבור חייך, את מי הדמויות השונות שבחלום מסמלות?
נראה ששווה להתייחס לשאלות האלו, כמובן שאיך אמור לכתוב דבר בבלוג הזה.

אוריאל טוב שהראש נשאר מחובר, אנחנו צריכים ואוהבים אותך.

אני מחפש חדר בדירה עם אפשרות לשימוש במטבח (לא יקר) לסטודנט שיגיע לישראל בין החודשים מרץ למאי (שלשה חודשים) , ללמוד באוניברסיטת ת"א. המקום צריך להיות מספיק קרוב על מנת שיוכל להגיע עם אופניים לקמפוס. כל היודע על אפשרות למקום, מבורך ותודה מראש.

אנונימי

שלום רציתי לשתף בחוויה והאמת שזה קצת קשה לי זה מתחיל שסיימתי את שנה ב' והבנתי דרך עצמי את שיטת אלבאום ודרך החוויה האישית הרגשתי כל כך פורה וכל כך צמאה לעוד,זה לא היה מספיק עבורי ,הרגשתי מה שיטה זו יכולה לעשות ואת הגמישות שהיא יוצרת ואיך אדם יכול לממש את עצמו וזה מה שרציתי להעביר את זה הלאה בתוך שנה ג' התחיל להיווצר פער בתוך ההתנסות הקלינית ראיתי והרגשתי כל כך הרבה דברים וכאן התחיל להיווצא אצלי הפער אני לא יודעת איך לכתוב זאת אבל הייתי צמאה ולא היה ממי לחלוב את התובנות והרגשתי איך אני פשוט נופלת בין הכיסאות והנפילה הייתה משמעותית עבורי נפגשתי עם כעס והתנגדות שהעצימו את הפער ראתי והרגשתי כל כך הרבה דברים והיה חסר דבק ,הרגשתי לבד זו שנה שקצת עירערה אותי אבל היות והנפילה הייתה קשה פיזית נחשפתי לדףהזהשאיפשר לי לקבל תשובות רק מלקרוא ולאט לאט לעשות חיבורים ושוב לחזור לעוצמה הפנימית שלי בעצם למצוא את הדבק שהיה חסר לי דבק שעזר לי לראות מעבר לכעס ולהתעסק בעיקר ולא בתפל ידעתי מה אני רוצה לשאול ומצאתי תשובות והתובנה הגדולה ביותר שקיבלתי שפרה נותנת חלב כי היא רוצה ולא כי צריך לחלוב אותה תודה לכולכם על החלב

אנונימי

משה יפה קלעת בול

באמת יש בי חלק שרוצה לקחת/לוקח אחריות על אחרים, רק מתוך תחושות פנימיות ולא כי ביקשו ממני, אני מתמודד עם זה ויודע שצריך לשים לב לזה כי באמת באותה מידה שזה יכול לעזור, זה יכול גם לעכב התפתחות אם המינון אינו מתאים.
בקשר לדמויות, אני לא יודע מי הן וזה היה מזמן, אך זה גרם לי לחשוב, האם לקיחת אחריות על אחרים זה רק קטע של צעירים,
מה נחשב צעיר, האם הגיל הפיזי ,הוא כמו הגיל המנטאלי, הנפשי והאנרגטי?
האם הם שונים, ומה מהם משמעותי יותר במקרה זה ובכלל.

"כך סובב לו העולם, קטנים רוצים להיות גדולים, הגדולים רוצים לעצור פשוט תזמן" (היי פייב)

Y.P לקיחת אחריות על אחרים כשלא התבקשנו, אינו מצב של צעירים בלבד אלה של כל מי שלא עבד על זה עדיין. "הצעירים" זה בגלל שקשה מאוד לצעירים לשנות את המצב. על מנת לשנות צריך להגיע קודם לתחושה של ערך פנימי גבוה (תחושה ולא הבנה) מימוש, ערך עצמי. רק לאחר שהצלחנו להגיע לכך ברגש, מתחילים את השלב הסופי של תהליך הסליחה (עבודה פעילה) המוביל לשיחרור מהצורך ובעיקר מהדפוס. ישנם כאלה העובדים כל החיים ולא מסיימים את הנושא. העיקר הוא התהליך והדרך.

צ'ארלי תודה רבה על השיתוף. בהצלחה רבה בדרכך. מה שספרת מראה על כוח פנימי רב, כל הכבוד. ממה שכתבת, נראה שנשמח מאוד לקרא מנסיונך והידע שאגרת.

טליה,
האם מישהו מיכם היה לוקח על עצמו את הסיכון להיכנס להרפתקאה שכזו בגלל חלום שחלם????

כן ,אבל...
רק אם הוא מופיע בצורה חדה בהירה וברורה, חוזר על עצמו מספר רב של פעמים ולא נראה כמזיק לי ולאחרים,
אני חושב שמסר ממודעות גבוהה שטורחת להיות בקשר איתנו יכול לענות על הבקשות הצנועות האלה, לא?
וגם ברור לי שאיכות המסר, הבנתו, ובעקר השימוש הנכון בו תלוי בנקיון/ טוהר הכלי המקבל,
הכלי המקבל יודע לפעמים די טוב מה מצבו מבחינה זו,
מומלץ תמיד לבדוק את המקום הרגשי אליו חוזרים כשפוגשים את הכרית לבד

לאוריאל .
מאחר והחלום הנ"ל חזר על עצמו פעמיים בלבד .
אחכה לצ'אנס נוסף. אבקש רשות לקחת איתי טרמפיסט . אתה מוזמן , הדלק על חשבוני .....

אוריאל טליה למה החלום אמור להופיע פעמים רבות? האם פעם אחת ברורה מאוד אינה מספיקה? נראה שהמסר בחלום יכול להיות מסר, או יכול להיות מפגש במודעות אחרת, או מימד אחר, או מקום אחר. הרי אנו הרבה מעבר למה שאנחנו מאפשרים לעצמנו לדעת. ככל שרמת האנרגיה והמודעות אליה גבוהות יותר, החלום הופך למציאות נפרדת. ניתן לחברה למציאות היומיומית שלנו, ואולי אפילו מומלץ.

למשה .
"נראה שהמסר בחלום יכול להיות מסר, או יכול להיות מפגש במודעות אחרת,"

אני מאוד מתחברת לרעיון .

דוגמא נוספת שחוויתי שיכולה לחזק תופעה זו.

לפני מספר שנים , עשיתי מדיטציה במשך 30 יום ונכנסתי "לסיפרייה הקוסמית ". חוויה מופלאה ומרתקת .( שהצריכה התמדה והרבה מאוד כוח רצון)
לאחר "סיור" ממושך שנמשך מספר שבועות של מדיטציה בסיפרייה. "נפל" לידיי ספר עב קרס מיושן . כתוב על "דפים" עשויים עור . לא הצלחתי לקרוא את הכתוב .
. בקשתי לדעת באיזו שפה הספר נכתב ומה נושא הספר?
התשובה שקבלתי בחלום הייתה : שהספר נכתב ע"י רופא משבט האינקס בדרום אמריקה לפני שנים רבות ובשפתם. הספר עסק בטיפול וריפוי .הנחתי לספר ולסיפרייה
והמשכתי לעסוק בעיסוקיי בדרכים המוכרות לי.
כעבור שנה . נסעתי לטיול לדרום אמריקה עם להקת מחול . ערכנו סיור במצ'ופיצ'ו(מקווה שכתבתי נכון) מקום מופלא. תוך סיור על ההרים הגבוהים . בין מבנים ומקדשים.
הרגשתי תחושה של מגנט שמושכת אותי לכוון מסויים. שאלתי את חבריי לקבוצה :"האם גם הם מרגישים תחושה זו"?
חבריי הגיבו בצחוק ....ובגיחוך. המשיכה הייתה כה חזקה שלא יכולתי להתעלם ממנה . בקשתי להשאר במקום עד לסיום סיורם.
ראיתי במרחק של כ-100 מטר צורת עיגול עשוייה אבנים בגובה של כ- מטר ברדיוס של כ- מטר וחצי . (דומה לבאר.) לא היה במבנה משהו אטרקטיבי .הרגשת המשיכה הייתה כל כך חזקה שהחלטתי להיכנס פנימה.
(ווידאתי שאוכל לעמוד עם הרגליים על הקרקע )תוך כדי עמידה . החל גופי להסתובב ולנוע סיבובים סיבובים . התיישבתי ואיפשרתי לגוף להנות מהתנועה.
תוך כדי הקשבה לתחושה . חשתי בדמות שעומדת מאחורי גבי.(מודעות אחורית.)הפנתי מבטי לאחור וראיתי גבר אינדיאני אציל ומרשים מאוד עומד מאחוריי.
על חולצתו הייתה תווית עם שמו .(במקצועו הוא היה מדריך טיולים.)הוא פנה אלי בשפה האנגלית ושאל אותי אם ידוע לי מה הוא המקום שאליו נכנסתי?
עניתי בשלילה . הסברתי לו על התחושה המגנטית שחשתי. לפי הסברו . העיגול הוא חלק "מהעין" של הנשר .(נדמה לי קומדור) שהיא הציפור הלאומית שלהם.
למקום עצמו יש השפעה אנרגטית חזקה המפתחת את העין השלישית והאינטואיציה. (ממבט גבוה . במטוס) ניתן לראות את כל חלקי הנשר.
הוא המשיך בשיחתנו. "האם את יודעת שאת בת שבט האינקס ?" (חייכתי לעצמי . ידעתי שאם לא אצליח ליצור איתו תקשורת נכונה אני עלולה לאבד פסיד אינפורמציה חשובה.)
לכן שאלתי :" מה היה תפקידי בשבט"? תשובתו הדימה אותי וריגשה אותי . "את עסקת בטיפול וריפוי .".
מרחק הבית שלך והמקום בו טיפלת כ- 3 שעות נסיעה מכאן.....
הסקרנות וההתרגשות גרמו לי לצורך רב להשאר במקום זמן רב . לבדוק ללמוד לחוש ....להיות חלק .........
בעוד אני מהרהרת . חבריי ללהקה קראו לי להמשיך איתם ....
נפרדתי ממנו ומהמקום המופלא בצער......עד היום אני חשה געגועים ....הרגשת החמצה נוספת ....

טליה
סיפור אדיר, מקווה שתקבלי עוד הרבה צ'אנסים ותודה על ההזמנה, אה, אני קצת עסוק בעתיד הקרוב, אולי אחרי החג....

משה
תלוי בחולם ובניסיונו לא?, התכוונתי לעצמי או לאדם הממוצע שלא מקבל הנחיות למסע רוחני על בסיס קבוע...

טליה הזדמנות אדירה קבלת להתפתחות ממוקדת, איך זה שלא חזרת לשם על מנת לחקור את הנושא? זה יכול לחבר אותך למקורות האישיים שלך ברמה גבוהה ביותר. סביר להניח שתמצאי שם את הספר ומי שיפרש לך אותו.
ידעתי שאת לא כל כך פחדנית ומאפשרת לעצמך ללכת אחרי היכולות העצומות שלך. הרי יכולת הכישוף שלך די ידועה , לא?
תודה רבה על השיתוף, כבר חשבתי שאשאר לבד.

אוריאל נראה שאנשים לא מקבלים הנחיות למסע רוחני על בסיס קבוע, אנשים מתחברים להנחיות על פי רצונם במידה ואכן רוצים. זוהי עבודה ממוקדת ורצונית. אף לא אחד מקבל הנחיות אלה כתוצאה מעבודתו וכגמול ישיר לה. החיפוש הוא המביא את הידע, והוא כידוע לנו עיסוק רצוני ומודע.

טליה הכניסה לספרייה הקוסמית והמדיטציה מתבצעות בחלום ? או שההזמנה של התשובה בחלום היא שילוב של עבודה במדיטציה ועבודה עם חלומות?

ישנן תיאוריות הטוענות שברקיע של כדור הארץ, כתובה כל ההיסטוריה האנושית. סביר להניח שזהו המקום בו הספרייה נמצאת.
כשאני מתחבר למודעות הקוסמית, גם היא נמצאת במעטפת כדור הארץ בצורת זרימת מודעות המקיפה את כל כדור הארץ וזורמת לאט ובהתמדה. עבורי שם נמצא כל הידע וכל המודעות של כדור הארץ כיחידה חייה ומנחה את כל מה שקיים על גבי כדור הארץ.
משם ניתן להתחבר למודעויות גבוהות יותר.
זוהי הסיבה בגללה פיתחתי את תהליך המודעות המשולבת במדיטציית השורשים. כשמתרגלים את המודעות של כל השורשים ביחד, כשנמצאים פיזית ובמודע בכל אחת מהשורשים בו זמנית, ניתן לפתוח את הפתח למודעות כדור הארץ ולידע הקוסמי שלו.

"הכניסה לספרייה הקוסמית והמדיטציה מתבצעות בחלום ? או שההזמנה של התשובה בחלום היא שילוב של עבודה במדיטציה ועבודה עם חלומות?"

הכניסה לסיפרייה הקוסמית היא תירגול של מדיטציה שלמדתי. הכרוך בתנאים הכרחיים תוך התמדה והקשבה מוחלטת לגוף , לנשימה ולאנרגיה.
יש להתנתק מכל גירוי חיצוני . מהידע וההבנה .(כל מה שקשור בקוגניציה ).ישנם כללים אחדים של איסורים. כמו: עישון. שתיית אלכוהול. אכילת בשר ועוד.....
את המדיטציה חייבים לעשות יום יום בשעה קבועה במשך שעה. לתקופה של 30 יום . רק אז . ניתן להיכנס ולצפות בה. לאחר 30 יום נוספים . ניתן להשתמש בה.
ניסיתי ליישם את המדיטציה תקופה ארוכה ולא הצלחתי ."תמיד" היו גורמים ונסיבות שגרמו לי להפסיק את הרצף.
אחד הכללים הנדרשים : להתמיד לאורך הזמן הנדרש. גם במידה ויום אחד לא מתאפשר לעמוד בכללים הנדרשים יש צורך לעבור את כל התהליך מההתחלה.

את השאלות (לגבי נושא הספר והשפה הכתובה .) כתבתי על גבי דף . אותו הנחתי מתחת לכרית . בלילה לפני השינה .בקשתי לקבל תשובה לשאלותיי.
תוך כדי חלימה ראיתי את הספר מופיע כ- צג ענק על מסך כמו שרואים בשדה התעופה .(רשימת טיסות) ועליו נרשמו הנתונים שציינתי.

נכתב גם שמו של מחבר הספר . אותו לא הצלחתי לזכור .......

"איך זה שלא חזרת לשם על מנת לחקור את הנושא?"

ישנם דברים רבים שהגשמתי בחיי ואני מלאת סיפוק ותודה על כך. ישנם נושאים אחרים שעדיין הם בגדר משאלה וחלום......

אגב. בני ביקר לפני שנתיים בדרום אמריקה . בקשתי ממנו לבקר במקום . להימצא באיזור עין הנשר. ציינתי את שעת המפגש שלי ...(פחות או יותר)
תארתי אותו בפרטי פרטים . חשבתי אולי ייפגש איתו .....בני היה מתלווה אליו ללא היסוס אילו היה פוגש אותו. לאכזבתינו לא התקיימה הפגישה . חבל....

"ישנן תיאוריות הטוענות שברקיע של כדור הארץ, כתובה כל ההיסטוריה האנושית. סביר להניח שזהו המקום בו הספרייה נמצאת."

זה ההסבר שקבלתי בזמנו....

טליה הסבר טוב וממצא, תודה. האם השתמשת בספרייה על מנת להגיע לידע נוסף, או מסרים אחרים?

בזמנו הדרך המרכזית בה אגרתי ידע היה ההקשבה למקומות הללו. את רוב הכלים של השיטה קבלתי בדרך הזו. מכיוון שלי היה קשה מאוד לחשוב (עד לפני שנים לא רבות), הרי שלא היהן לי קושי להיות ללא הפרעות של גירויים שונים (לפחות בעבר היה רק כך) מסיבה זו כמעת כל מה שעשיתי בערות היה מדיטטיבי. הידע יכול היה להגיע ישירות בכל רגע נתון. החיבור היה קבוע ומפרה, מאוד ממוקד מצד אחד, אך גם מאוד שונה מהדרך בה אנשים רגילים נוהגים לחשוב או לתקשר. זוהי הסיבה המרכזית בגללה היו לכל כך הרבה אנשים בדרך אכזבות קשות מהדרך בה תקשרתי איתם.
או בדרך המשונה שלי או בכלל לא. כשמחוברים לכללי, לרוב יש שם ידע ב "נכון או לא נכון" שאינו מאפשר יותר מדיי מקום לפקפוקים או תהייות. המוחלטות של האינפורמציה גורמת לרתיע קשה להמון אנשים. בעיקר לבלבול, חוסר יכולת להתחבר, קושי לקבל את הסמכות שהידע הזה מקנה, מחשבות על יהירותו של האדם המחובר כך ועוד.

חוויות רבות עברתי בגלל היכולות הללו.

מבחן נוסף:

בזמן שהקליניקה שלי הייתה באשקלון, נקראתי על ידי ידידה טוב לטפל ברב מקובל, מאוד ידוע בישראל.
עבדתי איתו במשך כשנה, בכל פעם הייתי מגיע אליו ומטפל בו.
בפגישתנו הראשונה, בחן אותי על מנת שיאשר אותי לעבודה איתו. הרב, איש קטן מאוד ומצומק (בן שמונים היה) שכב במיטתו בחדרו הדל והצנוע. מלבד תמונה של רב מקובל אחר, לא היה דבר על הקירות, החדר היה קטן יחסית והכיל את המיטה הגדולה ומסדרון קטן ביותר על מנת להגיע עד למיטה בצידה.
מכיוון שהרב לא דיבר עיברית אלה ערבית מרוקאית, בנו שימש כמתורגמן. התבקשתי לעמוד ליד המיטה קרוב אליו. הרב פתח את עיניו והביט בי. ביקש שאומר את שמי ושם אימי, ולאחר מספר שניות, צינור אנרגיה חזק ביותר התחבר בין המצח שלו למצח שלי. הרגשתי שהוא שואב את כל הידע עליי ועל עברי והגילגולים השונים, במהירות עצומה וללא יכולת שלי לעשות דבר בנושא. עמדתי שם כמחושמל שתחושת הזרימה מפעמת לאורך מספר דקות, והקשבתי למעבר האנרגיה העצום. תחושה מוזרה ביותר. ידעתי כל הזמן מה הוא עושה, ואפשרתי זאת ללא התנגדות כלשהי. כנראה ידעתי שאין באפשרותי לבצע דבר.
לאחר מספר דקות, הצינור התנתק ונעלם בבת אחת. המשכתי לעמוד במקום, ממתין בשקט עד לחזרתי למציאות ולדבריו של הרב. הוא סימן לבנו להתקרב אליו, ולחש לו באוזן שאני בסדר, והוא מאשר לי לעבוד עליו.

לאחר מספר חודשים מתחילת הטיפול, תוך כדי ביצוע של עיסוי על מטופלת שלי בקליניקה באשקלון, הגיע שליח אנרגטי מהרב ואמר שאני מתבקש להגיע אל הרב בדחיפות.
תוך כדי המשך העיסוי על המטופלת, העברתי את מודעותי וגופי האנרגטי בדמותי, לביתו של הרב. הרי ניקראתי אליו, לא?
בהתקרבי אל הבית, גדוד של תלמידים מתנפל עליי בצעקות, מה אתה בא לכאן, מי אתה חושב שאתה, הרב לא מעוניין בכלל לראות אותך יותר. לא הבנתי מה קורה, הרי ניקראתי. נסיתי להמשיך, אך היה ברור שהתלמידים לא יתנו לי לעבור. נעלבתי מאוד, הרי אני באמצע העבודה ולמרות זאת מוכן להגיע. הסתובבתי והתחלתי לחזור לאשקלון. לאחר מספר צעדים, חדרה מחשבה להכרתי שאולי אני נבחן. הסתובבתי, דיכאתי את יהירותי והרגשות הפגועים, ואמרתי לתלמידים, הרב צריך אותי, אני נכנס לעזור לו, אתם לא יכולים לעצור אותי. הנחישות שלי גרמה להם לזוז הצידה ולאפשר את המעבר. נכנסתי לביתו, במסדרון של חדר השינה, ראיתי את הרב מביט בי. מיטתו מייד מתהפכת במקום, הרב והמיטה נעלמו בתוך הרצפה, כאילו ובלעה אותו האדמה. כעסי גבר מאוד ותחושת ההשפלה גדלה ביותר. גם הפעם התחלתי לחזור לדרכי. עצרתי והבנתי שגם זה מבחן. ניגשתי למקום בו המיטה הייתה, מצאתי ידית לדלת המובילה למדרגות תלולות היורדות אל תוך מרתף. איך שפתחתי את הדלת, כל שדי השאול התנפלו עליי. מפלצות בכל הגדלים הצבעים והצורות. צורכות ומנסות לקורע את עורי מעליי.
מייד ובאופן כמעת אוטומאטי, הפכתי את עצמי לאור קורן, ידעתי שיצורי החושך לא יכולים להזיק לאנשים מוארים, צחקתי עליהם לאורך כל הדרך על כך שאינם יכולים להזיק לי בכלל למרות נסיונות ההפחדה האדירים שעשו, וירדתי לאת במדרגות תוך כדי הזזתם מהרך. בסוף המדרגות, ראיתי חדר גדול, מואר על ידיי אור נעים ורך. המפלצות ניסו לחסום את דרכי מלהגיע למטה, אך לא וויתרתי. הדרך נעשתה קלה ופנויה מרגע לרגע. עם כל מדרגה שירדתי התבהרה תמונת החדר, עד שראיתי שישנה מיטה ענקית באמצע, והרב שוכב לו שם תחת האור הנעים ומצפה לי.
כשהגעתי אליו, שמתי את ידיי עליו והתחלתי לעבוד עבודה אנרגטית, כפי שלא הצלחתי לעבוד מעולם. לאחר שהטיפול הסתיים, חזרתי למודעותי הרגילה וסיימתי את הטיפול עם המטופלת. היא הייתה בתרדמה עמוקה ביותר, וקשה היה להעירה.
תחושתי הייתה שלא אני הוא המטפל ברב, אלה הוא זה שקרה לי לטפל בו על מנת שתהייה לו ההזדמנות לעזור לי להתפתח.

מבחן האור

לכל האנשים הטובים שקוראים את הנושאים האחרונים שנכתבו. אל נא תתפתו לחשוב שזוהי ליבת השיטה, או מי שאינו יכול להגיע למקומות הללו, אינו יכול להיות מטפל טוב מאוד. אין המצב כך כלל ועיקר. ניתן להיות מטפל מעולה גם מבלי שעברנו את כל החוויות הרוחניות הללו או מקצתן.
החוויות הללו מוסיפות המון לידע ולחוויה האישית, אך אין הן העיקר.
רק מי שמעוניין להתפתח בדרך הרוחנית, מומלץ לו לנסות ולהתחבר לדרך או לכלים המאפשרים חוויות מהסוג הזה. לכל השאר, אנא הרגישו טוב מאוד עם עצמכם גם אם לא עברתם דבר וחצי דבר מהדברים הללו. אין זה אומר כלום לגבי האדם.

רק למי שמוכן לשלם את המחיר הברור והחד משמעי, מומלץ לו לנסות ולהיכנס בשערי הדרך הרוחנית. לאחרים, זוהי רק קללה.

מבחן האור_

סיפור מרתק. אפשר עוד.....????

"האם השתמשת בספרייה על מנת להגיע לידע נוסף, או מסרים אחרים?"
ניסיתי מספר פעמים לבקש מידע לגבי מקרים מסויימים.
התשובה שקבלתי הייתה מורכבת ומסובכת בשבילי. כמו : להכין תרכובת מסוגי צמחים ....וכו'....
למרות שאני מטפלת בפרחי באך . (כתוספת לטיפול הם יעילים למקרים מסויימים). אינני מכינה בעצמי את התמציות....
לפעמים אני מקבלת רעיונות לא צפויים תוך כדי טיפול כאלה שלא נשלפו מתוך הידע הנלמד ..אינני יודעת מה מקורם.
לפעמים כשאינני יודעת מה עלי לעשות במקרה מסויים אני מבקשת עזרה מתחברת למודעות הקוסמית מקבלת מה שמקבלת ....ומודה על כך..

רק לאחר שאקרא נסיונות של אחרים גם, אני מאוד מעוניין לקרא מה אחרים עברו. הרי לא יכול להיות שכל המתאמנים הרציניים בנואים השונים לא עברו חוויות מהסוגים האלו או אחרות.
יכול להיות שעדיין מפחדים ממה יגידו? במידה וכן זוהי הזדמות טובה מאוד לאבד את הפחד.
אולי לא קוראים את הבלוג הזה מספיק אנשים ורק שנינו כאן (טליה ואני) .
אולי אני טועה והשיטה אינה מצליחה להעביר חלק מהמתאמנים למקומות שנראה לי שהיא אמורה.

יש מי שמדברים וכותבים חופשי על חוויות רוחניות ויש שנמנעים, זה לפעמים אופי ולפעמים גישה שונה לנושא.
לגיטימי לא? ולדעתי גם מוצדק.

רק למי שמוכן לשלם את המחיר הברור והחד משמעי, מומלץ לו לנסות ולהיכנס בשערי הדרך הרוחנית. לאחרים, זוהי רק קללה.

משה, לא ברור למה אתה מתכוון בדרך הרוחנית

הרי הכל תלוי בדרך בה האדם בוחר, לא? ויש המון, מסוכנות יותר ומסוכנות פחות,
נניח ביהדות, דרכו של הרמח"ל, מקובל ענק שכתב את "מסילת ישרים",
ספרון דקיק ומדליק שמנחה ומכוון את האדם בדרך הרוחנית עד קצה הפסגה האפשרית ללא סיכונים מיותרים.
(ומה שמעניין במיוחד,ללא מילה על קבלה)

למי שלא פנוי/ה כרגע למסע קוסמי, אין צורך, הספריה פה, הספר זמין, זול ונמצא בחנויות ספרים ובספריות ארציות לגמרי (-:

שליחה על ידי שרי* » 08 דצמבר 2008, 21:43

אני מסכימה עם אוריאל.
לא נוח לי לדבר על חוויות "רוחניות". גם כי לפעמים המילים לא מכילות את החוויה ויכולות לעוות אותה,
וגם כי זה מרגיש לי לא צנוע,
וגם כי זה פוגע באינטימיות שלי עם עצמי הגבוה.
זה לא אומר שאני לא נהנת לקרא חוויות של אחרים.

אני בהחלט מסכים אתכם, ובכל זאת, מכיוון שאת המסלול של השיטה פתחתי גם על מנת לעזור לאנשים להיכנס בדלת הרוחנית, הרי שאני מעוניין לדעת האם זה עובד. רוב האנשים מעולם לא פתחו בפניי או אחרים את הנושא, ואני חושב שדווקא בימים קשים אלו מבחינה רוחנית, חשוב לדבר על הדברים הללו ולשתף עד כמה שניתן.
כל מי שחושף ולו חלק קטן ממה שעבר, מקל על האחר לקבל את הדברים הללו בתוכו ועל כן עוזר לו להמשיך לחפש ולהתפתח. שנים התלבטתי האם לחשוף, והנה החלטתי שנכון הדבר, לפחות לגביי. הורדת הדברים לרמת הכתוב, אינה מורידה לגבי מעוצמת החוויה כהו זה. להיפך. היכולת לחבר למילים שיבטאו את מה שעברתי גורם לי לחשוף רובדים של החוייה שלא היו ברורים. זה עוזר קודם כל לי ולאחר מכן לאחרים.

האם החוויות של טליה או שלי אינן מוסיפות לכם? האם זוהי יהירות לשמה לכתוב דברים אלו, האם אתם מעוניינים ומעדיפים שלא נכתוב את החוויות הללו בכלל? אנא הדריכו אותנו בהקשר לכך.

תארו לעצמכם שכל כותבי הספרים הרוחניים היו חושבים שזה לא צנוע?
האם העצמי הגבוה אינו מחובר לאחר גם? באיזה גובה נמצא?

סתם.....

אוריאל
לדעתי הדרך הרוחנית היא זו הרואה את האנרגיה כחומר, את הרוח כחומר ועל כן ניתן להיות מודע אליו באופן פעיל ולעבדו בדרך הנראית כנכונה.
הסכנות הן בעיקר בעוצמות של החוויה. ככל שהחוויה עמוקה יותר, היא דורשת רמת אנרגיה מודעת ופעילה על מנת לתפקד תחת עוצמת החוויה.
ארבע נכנסו לפרדס כבר אמרנו? (ללא קשר כלשהו לקבלה)
נכון שכל אחד בוחר בדרך, אך בשנים האחרונות פנו אליי תלמידים שונים שהלכו לאיבוד בנבכי הדרך, והיה צורך לחברם מחדש למקורות החומר הגופני על מנת שיוכלו לתפקד.
המחיר הוא שכל זמן שרוצים להמשיך לשלוט ביכולות, חייבים להמשיך לתרגל. כל פעם יותר וכל פעם ברמה גבוהה יותר. כל רובד שרוצים לכבוש, חייבים להגיע לרמת האנרגיה המתאימה על מנת לכבשו.
בכל זמן נתון, בו מפסיקים לתרגל (מסיבה כלשהי) רמת האנרגיה מתדרדרת והיכולת לשלוט בידע קטנה יחד איתה. ההשליה של היכולת נשמרת אך היכולת עצמה לא. זוהי הקללה. מי שמתחיל, מומלץ לו להתחייב לעצמו ברמה גבוהה מספיק, אחרת ההשליה יכולה להכאיב מאוד.

דוגמא בנושא הדרך הרוחנית:
החומר הפעיל של המודעות של הרב, שהגיע אליי על מנת לזמן אותי לפגישה איתו, בכדי להעביר אותי את המבחן המסויים שעברתי. המודעות המובילה את השליטה בחומר הרוחני על מנת להפכו לתנועה מודעת ומכוונת היטב, המגיעה למקום המדוייק אליו רוצים שתגיע, ותעביר את המסר שנרצה להעביר, היא מודעות הנשלטת על ידיי המודעות לחומר הרוחני. המודעות לאנרגיה המחברת את הכל להכל. זוהי היכולת להתחבר למודעות כדור הארץ, ולזרום דרך המודעות הזו כבשבילים ידועים מראש.
הדרך הרוחנית היא הדרך בה האדם הופך את החומר הרוחני לנגיש ופעיל במודעותו.
קל מאוד לדבר על ספירות, כשלא ניתן להגיע אליהן ולהפעילן לטובתנו בדרך בה נירצה. קשה הרבה יותר להגיע למודעות שהחומר האנרגטי המחבר את היקום ובונה את הספירות, הוא חומר שניתן להפעילו במודעות בצורה רצונית. לזה אני קורה הדרך הרוחנית. יכול להיות שאחרים לא כל כך יסכימו איתי.

שליחה על ידי שרי* » 08 דצמבר 2008, 23:52

אתה אומר מילים כמו לכבוש ולשלוט ולי זה מרגיש כמו להרפות ולאפשר.
הכל רוח, מה שצריך זה את הכלי המכוונן שיכול לקלוט.
לכן אני מעדיפה להשקיע בכלי שיהיה מאוזן ויהיה מוכן ואז זה בא כמו מאליו.
הרוחניות כמו שאני רואה אותה נמצאת ביכולת שלי להפוך את החומר הגס שבי למשהו מעודן, להפוך מתכת לזהב. טרנספורמציה, התפתחות.
ויש הרבה עבודה.

שרי אכן חייבים לעדן את החומר על מנת להיחשף לרוח. יכול להיות שזה מובן מעליו שכשמרפים זה יגיע, אך הנסיון שלי מראה שצריך להתמודד עם דברים רבים לפני כן, וזוהי בהחלט התמודדות הדורשת את כל המיקוד, האין את חושבת כך?
האם על מנת להרפות ולאפשר, לא חייבים להתגבר על הפחד מהפחד? האם ההתגברות הזו באה כל כך בקלות? האם ההרפייה של המודעות ובעיקר של החלק המנסה לשלוט כל הזמן, בא רק מעצם העובדה שאנחנו מנסים להרפות. יכול להיות, אך עבורי ועבור אנשים שונים שאני מכיר, זו הייתה ועדיין משימה קשה ומסובכת, שדרשה ודורשת מאמציעם רבים.
סיבה נוספת בגללה אני נוהג להשתמש במילים ככיבוש, היא שכשהחשיבה הרציונאלית תופסת פיקוד, היא אינה עוזבת אותו מרצונה אלה עם מכריחים אותה. שתלטנית ביותר החשיבה הזו........ הרי היא זו המקיימת את הפחדים.
לכן ומסיבה זו אני מכנה את התהליך כיבוש. כיבוש הפחד, כיבוש הרצון, כיבוש ההרפייה, כיבוש היכולת והזכות להיות חזקים ונאהבים, כיבוש הרכות ועוד. אמנם זה נשמע מנוגד, אך איני בטוח שמבחינת התהליך הכרוך בכך זה אכן מנוגד. הרפיה מבחינתי הינה סוף ולא התחלה, למרות שנולדנו לתוכה. חהחהחה.
זהב אינו מתכת???
בכל מקרה, תודה על שיתוף מחשבותיך בנושא.

שלום משה ולכותבים.נענית לבקשה שלך להזדהות כקוראת קבועה בבלוג המרתק ,המעניין והמשכיל.
מודה שגם אני עברתי חוויות/חלומות עם מסרים שונים ואיני מרגישה נוח לכתוב עליהם,בעיקר שהם בעלי אופי אישי.
אני סבורה שבדרך כלל אנשים עוברים "חוויות" בשינה או מדיטציהבעיקר בזמנים שהאנרגיה שלהם "חלשה" יותר מהאנרגיה הקוסמית(...מחלה,מוות של אדם קרוב,ניתוקים בעיקר רגשיים מסוגים שונים...)ואז הם בד"כ חשופים לאינפורמציות ברמות שונות..בעיקר כשמבקשים או מזמנים לעצמם מענה לקשיים או בעיות.
יישר כוח לאמיצים שמוכנים לחשוף עצמם,כמו טליה למשל.תודה מלכה.

שליחה על ידי אני* » 09 דצמבר 2008, 06:28

כן גם אני קוראת ועוד לא בשלה לצאת אל האור

ל מלכה החדשה ול אני תודה על כתיבתכן בבלוג.
למרות שחלומות הם חשובים ומקנים נופח נהדר לחיים, הרי שהחוויות החשובות מבחינת האינטליגנציה האנרגטית והיכולות הרוחניות חלות בערות (אלה עם הופכים את החלום לתהליך ער). אני מעוניין לקרא על יכולות המתפתחות בעקבות התרגולים השונים בנושא היכולת לשלוט במודעות האנרגטית והרוחנית ולעבור תהליכים מודעים בערות.
כששתפתי בשני הנושאים השונים, התמקדתי ביכולת לעבור בין המודעויות במהלך הערות ובאופן מודע.
במידה וישנן חוויות כאלו, אני מאוד מעוניין לקרא עליהן. הרי בעילום שם לא ניתן לדעת מי הכותב. אתם מוזמנים לשמור על עילום השם.
שוב תודה מראש.

"כל מי שחושף ולו חלק קטן ממה שעבר, מקל על האחר לקבל את הדברים הללו בתוכו ועל כן עוזר לו להמשיך לחפש ולהתפתח."

אני כל כך מזדהה עם משפט זה. שנים רבות מאז היותי ילדה . ראיתי וחשתי דברים . הסביבה הגיבה כלפיי בהתעלמות במקרים הטובים .
גיחוך. התנגדות והזהרות שעלי להפסיק לדמיין .מובן שחשתי נפגעת . התחלתי להטיל ספק בדברים שחשתי והרגשתי. עד להסתגרות מוחלטת . לכן , התחלתי לחזק את החשיבה וההיגיון. כיום אני מבינה ויכולה להזדהות עם אלה שאינם יכולים להביא לידי ביטוי את תחושותיהם והרגשתם. זוהי תחושת מחנק , בית כלא . פגיעה בביטחון העצמי.
הטלת ספק במהות העצמית ועוד.......
כשנחשפתי לתקשורת זו בסביבה שאיפשרה לי לחשוף ולהיחשף . הייתי פאסיבית זמן רב . הגבתי בחשדנות .בבקורתיות . עד שמורתי קלטה עד כמה אני חסומה.
היא עזרה לי לפתוח ערוץ זה באומרה: "אל תפחדי לקלוט ולשדר . קחי זאת כמסע בעולם הדימיון שלך . כל מה שיעלה ויתבטא מהלוא מודע ישמע כיצירה . בכל יצירתיות גם אם היא דמיונית יש מן הרוחניות"....
במשך הזמן התגברתי על החששות שהציפו אותי.קבלתי המון חיזוקים מהקבוצה והמורה. (הצורך לבטא תחושות ורגשות אינו נופל מצרכים מולדים אחרים .
(כמו לשיר ולרקוד)מהרגע שפרצתי את המחסום והעזתי הרגשתי תחושה של עונג. רווחה .אושר , שחרור ושמחה .
כיום קל לי לזהות את אותם הפחדים והחששות הנובעים מחסימות דומות אצל מטופליי .
אחד הדברים הראשונים שקורים ביננו כבר במפגשים הראשונים הוא:פתיחת ערוץ זה.דבר שנוטע ביטחון במטופל , אמון ,הזדהות ושיתוף פעולה.

אני מזדהה עם משה והרגשתו .

האם זוהי יהירות לשמה לכתוב דברים אלו, האם אתם מעוניינים ומעדיפים שלא נכתוב את החוויות הללו בכלל?"

אני מוצאת בפורום זה הזדמנות לחשוף מעט מנסיוני הרוחני ולקלוט עד כמה שניתן יידע מאחרים בכל הזדמנות. להרגשתי ודעתי זה מוסיף המון . מעשיר ומאפשר להתחבר לשפה של אנשים בעלי מכנה משותף זה.
ברגע שאין שיתוף פעולה מכותבים /קוראים נוספים מרגיש לי חוסר רצון לשתף. כי אולי הדברים שנכתבים נשמע דימיוניים , לא צנועים או לא מעניינים....

למלכה .

"אני סבורה שבדרך כלל אנשים עוברים "חוויות" בשינה או מדיטציהבעיקר בזמנים שהאנרגיה שלהם "חלשה" יותר מהאנרגיה הקוסמית"

תמיד ולעולם האנרגיה של האנשים תהיה חלשה מהאנרגיה הקוסמית . אך לא נראה לי כלל ש דווקא אנשים חלשים חשופים לאינפורמציה מהאנרגיה הקוסמית .
לדעתי , אנשים עם קליטה חושית שמחוברים למודעות זו ואינם חוששים ממנה.
תופעה שמאוד מאפיינת את בעלי הזרתות הארוכות .( ולא רק. )הרי שאחד מהפחדים שמאפיינים אותם הוא הפחד מלאבד שליטה .הפחד מהתת מודע .הפחד מלהיכנס לרובדים עמוקים. לכן הם משתמשים בהיגיון.

.....ואולי אני טועה.....???

טליה בנושא הזרת הארוכה, זה נכון רק עבור אותם שגדלו בבתים שלא קיבלו את הנושאים הרוחניים כחלק מחייהם. במידה והאנשים בעליי זרתות ארוכות נולדים לתוך בית רוחני, הטבע שלהם יהייה לעסוק ברוחניות כדרך המרכזית של חייהם, מבלי לפחד לאבד שליטה כלל ועיקר. המעמקים שלהם יוכלו לבוא לידי ביטוי מקסימאלי ללא חשש.
החשש מאובדן השליטה אינו תכונה טבעית לזרת הארוכה אלה במקרה שנולדו במקום הלא נכון. בטבע שלהם הם אמורים להיות המובילים את הרוחניות של כדור הארץ.

הרב המקובל שסיפרתי עליו, היה בעל אחת הזרתות הארוכות ביותר שמצאתי. הבאבא סאלי גם.

נראה לי שגדלתי במקום הנכון . אבל פיספסתי כמה הזדמנויות......

"_כל מי שחושף ולו חלק קטן ממה שעבר, מקל על האחר לקבל את הדברים הללו בתוכו ועל כן עוזר לו להמשיך לחפש ולהתפתח."

ברור ונכון, השאלה בעיני היא האמצעי והדרך,

קליטת המילים כשנמצאים פנים מול פנים לא דומה בכלום לקריאת אותם הדברים על צג המחשב, או בספר,
מה שהולך לאיבוד זה העיקר, הבעת הפנים, גוון הקול, הכוונות הבאות בליווי מחוות ידיים וגוף,
תיקונים שנעשים בדיבור על מנת שהדברים יהיו מובנים, היענות לשאלות, ועוד ועוד,
כל אלה מבהירים לשומע את העניינים הדקים והמיוחדים הקשורים
לעניינים רוחניים ומונעים ככל הניתן טעויות בהבנה.

לדוגמא: אני הבנתי את המילה צניעות כך - צניעות בהקשר בו מבקשים להעביר מידע מסויים.
אז:
האם זוהי יהירות לשמה לכתוב דברים אלו, האם אתם מעוניינים ומעדיפים שלא נכתוב את החוויות הללו בכלל?

רגע רגע, תכתבו, תכתבו, זה מעניין וגם מרתק, גם אם אותי, וכנראה עוד כמה, זה לא מקרב לרוחניות כלשהי, נו, ביג דיל, אז מה,

על חוויות שאני כן מדבר עליהן אני משתדל ללכת לפי תחושה ומודעות של - למה, איך, מה, מתי ובעיקר למי לספר,

רוב הכותבים פה מכירים אחד את השני, לא ידוע מי עוד קורא ואיך הם מפרשים את הכתוב.

אנונימי

רוח האנדים: http://www.youtube.com/watch?v=x9YOdOkh290

אנונימי

טוב הרבה זמן היתי חולה ולכן לא הגבתי, הנה השלמות.

משה וטליה אני קורא, ומאוד בעניין, אל תפסיקו אפילו לרגע לכתוב, (טוב מותר לכם לאכול ולשתות ולישון לפעמין חחח:-))
מה שאתם כותבים מעשיר את הידע שלי ואני בטוח שלעוד רבים, גם מי שמטיל ספק או חושש להעמין זה יכול להיות מענייין.

אוריאל, נכון שלקורוא זה לא כמו לדבר פנים אל פנים, אבל עד שיהיה לנו טכנולוגית דור 3 ומשהו, עם תמונות וידיו כול שנותר לנו הוא להסתפק בלקרוא,
למרות שלפעמים גם הפירוש האישי מניב תוצאות מעניינות, איך כול אחד בוחר לפרש את הכתוב ולמה דווקא כך, מענייין לא

ועכשיו משה, דוגמא להתנסות שלי, לא ישירות מלימודי השיטה, אלא מטיפול בה.

אני מטופל אצל אחת מהמטפלות/מורות הטובות בשיטה, חלק גדול מהעבודה הוא על חיזוק הבטן שבה יש לי תהום שצריך לבדוק.
אני לא מצליח לעשות כוח בטן, ולא בגלל שהשרירים חלשים.
בטיפול האחרון, עשינו כוח בטן ואח"כ עבודה אנרגטית על כוח רצון.
דמיינתי את צאקרת הבסיס ועוד לפני שהיא אמרה לי לדמיין את ספיראלות הצאקרה השנייה, הן קפצו לבד לשני הכיוונים.
צאקרת הבסיס קפאה ונעלמה לגמרי בשלב מסויים, לא הצלחתי להיות מחובר לכול המודעויות (גוף, נשימה, תנועה) החלטנו להתמקד רק בספיראלות של הצאקרה השנייה, כוח הרצון.
בדקנו את הקרן הקדמית, היא היתה מאוד סמיכה, בהתחלה רחוק מאוד מהגוף, זה לא הרגיש נוח באין סוף, החזרתי אותה, היא התמקמה ממרכז הבטן עד כמטר לפניי.
הארתי את כיוון הזרימה, המטפלת שאלה לאן היא רוצה ללכת, ישר הרגשתי קדימה, היא אמרה לי ללכת איתה. עשיתי צעד לכיוון שרציתי אך עם חשש להתקע בקיר או בדברים.
אח"כ התמקדנו בקרן האחורית, היא הייתה ארוכה יותר, צרה לאורך כול האורך והמשפך נפתח רק בקצה לגודל גדול.
היא שאלה שוב לאן הקרן מושכת, כאן התמעמעתי כי חשבתי אולי אחורה? אך לא הרגשתי כך, ואז הרגשתי ממש כאילו הצאקרא צועקת עליי, אך האופן חיובי
" נו מה אתה לא קולט רמזים, לך כבר קדימה, תתקדם, נו לך, לך" לא הייתה לי ברירה אלא להקשיב לה.
הלכתי קדימה עד שהגעתי לקיר, המטפלת סובבה אותי לכיוון פנוי, אך הרגשתי שהקרניים מושכות לכיוון הקיר.
היא אמרה לי אז לך תעבור את הקיר, אמרתי אי אפשר, היא אמרה שאפשר, אז החלטתי לנסות.
עברתי את הקיר, לסלון, ואז הן משכו אותי לכיוון היציאה, לגינה, ראיתי את השמש, הסתכלתי לרצפה ותיארתי לה לפרטים חתול שלא ידעתי אם אני ממציא או לא, אך שווה לנסות.
אחר כך ראיתי אור לבן יורד מהשמיים, הסתכלתי עליו זמן מה והחלטתי שזה היה מספיק להיום וחזרתי לחדר.
לקח לי כמה שניות להיות בטוח שחזרתי ואז התחלנו לדבר על זה.

מסתבר שבאמת הספיראלות האלו מושכות ודוחפות קדימה, כוח הרצון, מסתבר שלמטפלת אין כזה חתול, אך לשכנים רחוקים יש והוא אוהב לבוא ולשבת במקום שתיארתי, והוא נראה כמו שתיארתי, בלי שראיתי אותו במציאות.
אחר כך עשינו שוב כוח בטן, ואז בפעם הראשונה הבנתי מה זה כוח רצון, לא היה לי שום קושי להחזיק את עצמי, זה היה כיף, והרגשתי את נקודת כוח הרצון כמו קוביית אבן חזקה שיוצאת מהבטן התחתונה ומחזיקה אותי.

אז לסיכום, השיטה אכן מסייעת להתקדם, גם באינטליגנציה האנרגטית, גם בגופנית, ברגשית ובקוגנטיבית. ולכולם ביחד כאחד.
תמשיך ותמשיכו לכתוב, ללמד, לפתח, ולהעשיר אותנו הקוראים, אותנו התלמידים, אותנו האנשים, את היקום.
תודה ף-)

שליחה על ידי אאא* » 09 דצמבר 2008, 22:48

קוראת בעניין הכל, יופי שיש הרבה דעות, לומדת מכולם וסקפטית לגבי הכל.
http://www.nrg.co.il/online/43/ART1/822/762.html

שליחה על ידי א.א.* » 09 דצמבר 2008, 23:01

משה שלום.
אני רוצה לשתף בחוויה שפגשה אותי מס' פעמים אך היום באופן מובהק. אני מדברת עם חברה בטלפון פתאום אני מרגישה איך כול החלק השמאלי של הפנים שלי וחלק אחורי של הגולגולת כואב נורא ומאדים. שאלתי אותה אם יש לה כאבים באיזור זה והיא אמרה שכן. יש לי לעיתים תחושות מאנשים, אני מרגישה אם יש להם חום גבוהה או אם הם חוליי שפעת שכן זה עובר אלי דרך הטלפון.האם אני רק קולטת או באותה מידה אני יכולה להעביר אם אני מתכווננת?. כמו שאני שומעת שיש אנשים שמטפלים דרך טלפון. מה עושים עם זה האם צריך להמשיך ולפתח את המערכת האנרגטית? איך? האם זה כי חושיי בקליטת יתר או שהתברכתי בחישה זו? מה לעשות כדי שלא אדבק דרך הטלפון? האם מישהו מכיר זאת גם ויכול לשתף?
תודה

אאא תודה על התיזכורת שאסור להסתמך על ההמיספרה השמאלית בלבד. עוד ניתן לחשוב שמה שכתוב בכתבה נכון בדרך כלשהיא!!!!
נכון, ישנם אנשים חסומים מאוד, אבל ישנם רבים אחרים הפתוחים, רואים ומרגישים. כנראה שהאיום גדול מדיי על החלק השמאלי של המוח. לא נורא, לוקח זמן להחליט שהחיים יכולים להיות גם מהנים ומעניינים יותר. בעיקר צריך הרבה יותר אומץ.

בב אהבתי את המוסיקה.

Y.P טוב שהבראת. אחלה חווייה, היציאה מהגוף יכולה להיות מהנה ביותר. תודה על השיתוף.

אוריאל חלק חשוב מהידע הרוחני, הגיע אלי מהחווייות והידע שהועברו בספרים שונים. עד כמה שאני מבין, רמת האנרגיה המועברת בכתיבה, יכולה להשפיע לא פחות ממפגש פנים אל פנים. לפעמים אף הרבה יותר. לפעמים קל יותר להתחבר לידע כשלא צריך לעבור את מחסום התקשורת. נכון שמורה מתאים, יכול להעלות את התלמיד לרמות גבוהות ביותר מעצם נוכחותו, טון דיבורו, מיקוד הידע ועוד. אסור גם לשכוח שרמת האנרגיה של המורה, המועברת בעצם נוכחותו והטכניקות בהן נוקט, ברגע שהתרחקה החוויה, נחלשת עוצמת האנרגיה ומשאירה את התלמיד פעמים רבות ללא היכולת להתחבר מחדש לאותה רמה. מצב היכול לתסכל מאוד.
עבורי הכתיבה מהווה עוד רובד של תהליך ההתפתחות האישית. לפני חמש שנים, לא יכולתי להתבטא בכתב בכלל. עצם החיבור של הידע למילה הכתובה, מאפשר לדעתי למקד את הידע לרמות גבוהות יותר. הצורך לדייק, לבחון מחדש, לחשוף את הפנימי לרבים, לתקשר גם עם אלו שאיני מכיר, להתחבר לכוח שבהעברת ידע ללא פחד מביקורת. כל אלו מהווים עבורי אתגר וכלי התפתחותי נוסף, מגוון ונפלא. מה גם שהוא מוסיף לאחר. המון ציפורים בכף יד אחת.
הצורך לשלוט בידע, נראה כלא מתאים יותר. כל כך הרבה ספרים קיימים, הנותנים מכל טוב וגם מלא כל כך טוב. היחיד ממילא יבחר להבין את שיבין בדרכו בלבד, גם אם המורה הטוב ביותר יסביר ויעשה את המופתים הברורים ביותר. אין באפשרותנו לגרום למישהו להבין בדרך שלנו, אלה בדרך שלו והמתאימה לו בלבד. זאת, גם אם מה שהבין הפוך לכוונותינו. זה בסדר גם.
עובדה שאת השיטה שלי מבינים בכל כך הרבה דרכים, כל אחד לוקח ממנה את מה שנכון ומתאים לו. האם זה אומר שאני מבין אותם יותר? האם זו הייתה כוונתי מלכתחילה? האם בסופו של דבר יגיעו לאן שאני מאמין שצריך להגיע? לא ולא. יכול להיות שאולי כן, אך אין בידי להשפיע על כך באמת. איני צריך לנסות ולוודא שאכן יגיעו לאן שאני מאמין שניתן.
חשוב מאוד שכמטפלים, יגיעו לרמה בה יקדמו את צורכי המטופלים נכון ובמדויק. על זאת לא ניתן ואסור לוותר.
כל מה שקשור להתפתחות האישית של ההולך בדרך, לא נכון לנסות ולהשפיע על הכיוון שבו יבחר, על הבנתו ועל הדרך. כל זמן שאינו מזיק לאחרים, נכון לאפשר את כל הגישות וההבנות.
נכון להפנות כל מתלמד רציני, להמשיך את החיפוש שלו גם לאחר שסיים ללמוד את מה שהגישה יכולה להקנות. במידה ויבחר להמשיך ולהתפתח בגישה הזו, אשמח ביותר. בסופו של דבר הרי אני מעוניין להגיע למצב בו אני מסוגל לתקשר עם ההולכים בדרכי ברמה המתאימה להם ולי.
דרכי היא דרך המודעות האנרגטית כבסיס לתקשורת. ברוך הבא לכל המצטרף. ברוכים הנמצאים לכל אלו שלא הצליחו עדיין להגיע לתקשורת הפשטנית הזו.
בזמנו, כשספרת לי על החוויות העוצמתיות שעברת, הוספת לי המון. הרי "כל המוסיף זה משובח".

שליחה על ידי שרי* » 09 דצמבר 2008, 23:41

משה וטליה היקרים.
קצת נסחפתם רגשית ואנחנו בכלל באנרגיות.
אני מאוד נהנית לקרא אתכם, זה מרתק.
התייחסתי לאיך מרגיש לי כתיבה על הנושא ולא הנושא עצמו. (ראו ערך אוריאל)
אני שמחה שיש הענות.
תפסיקו להתבכיין ותכתבו.
לא יכולה להתעלם מהכתובית: "בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה". גדול.

אוריאל, נכון שלקורוא זה לא כמו לדבר פנים אל פנים, אבל עד שיהיה לנו טכנולוגית דור 3 ומשהו, עם תמונות וידיו כול שנותר לנו הוא להסתפק בלקרוא,
למרות שלפעמים גם הפירוש האישי מניב תוצאות מעניינות, איך כול אחד בוחר לפרש את הכתוב ולמה דווקא כך, מענייין לא

y.p
ברוב המקרים אתה צודק, בהקשר עליו הדיון מתרחש אתה לדעתי טועה, אני כנראה במיעוט אבל אני חושב שכתבתי מספיק בנושא.
ובכל זאת עוד דבר קטן, אני כותב פה כמטפל, הדבר הראשון עליו למדנו להקפיד כמטפלים הוא לא לגרום לנזק למטופל, מה הכוונה?
הרי אף אחד לא מתכוון לגרום לנזק,
אני מבין את האמירה כפשוטה, לפעמים הדבר האחרון שאני רוצה שמטופל יעשה זה לפרש את הכתוב / הנאמר
לו בצורה אישית, ומעניינת, זה מקור להרבה נזק וצרות.

אא התופעה שאת מספרת עליה מוכרת וידועה. אנשים רבים חשים את האחר בעוצמות המעבירות אל גופם את מה שהאחר חווה. על מנת לא להישאר תקועים בתחושה, בעיקר כי זה אומר שהאנרגיה של האחר חדרה לתחומי הגוף שלנו, מומלץ ביותר להתעמק במדיטציית השורשים. נושא ההרקה, הוא חשוב ביותר לאנשים בעליי היכולת לחוות בגופם את מה שעובר על האחר.
כמובן שאם את יכולה לקבל מאחרים, סביר להניח שאנשים רגישים יכולים לקבל גם ממך.
בכל מקרה, מומלץ להתרחץ במיקלחות קרות,כשמרגישים את הכאב של האחר. הן מורידות די מהר את התחושות הללו. בזמן המקלחת הקרה, מומלץ ביותר להתנשם בנשימות קצרות ומהירות. ישנם כאלו, שהחזקת מתכת בידם, מאפשרת להם לתקשר עם האחרים ללא קבלת הכאבים או המחלות שלהם.
כמובן שלמי שסובל מבעיות לב או לחץ דם גבוה, לא מומלץ להיכנס למקלחות קרות. זה יכול לסכנם.

ב.ב .המוסיקה , האנשים והנוף הזכירו לי טיול וחוויות בלתי נשכחות .....
תודה.

אוריאל לדעתי ניתן לשלוט במה שאמטופל מבין רק עד לגבול מסויים מאוד. גם כשנראה לנו שהוא הבין לגמרי את מה שאמרנו והסברנו.

אני מבין את האמירה כפשוטה, לפעמים הדבר האחרון שאני רוצה שמטופל יעשה זה לפרש את הכתוב / הנאמר

שליחה על ידי א.א.* » 10 דצמבר 2008, 07:07

משה
תודה רבה.