לפני כמה ימים ראיתי את הסרט "ארמגדון", אני מניחה שכמה מכם ראו את הסרט
בכל מקרה אני אספר בקצרה,
יש אסטראויד שהולך להשמיד את כדור הארץ, ונא"סא גילו אותו שבועיים לפני שהוא הולך ליפול.
הם הגיעו למסקנה שכדי לפוצץ אותו בלי שהוא יפגע בכדור הארץ צריך לקדוח בו ולפוצץ אותו מבפנים.
נא"סא יצרו קשר עם חברת הקידוחים הטובה בארה"ב וביקשו מהם לבצע את המשימה.
מנהל החברה שמו הארי הסכים לבצע את המשימה רק עם הצוות שלו.
להארי יש בת ששמה גרייס והיא מאוהבת באחד מהצוות ששמו איי.ג'יי והם מאורסים.
חברי הצוות יצאו למשימה, עשו את כל הטעויות האפשריות, והכל הסתבך.
הם קדחו באסטרואיד ומישהו היה חייב להישאר כדי להפעיל את הפצצה (ולהתפוצץ יחד עם האסטוריד).
הם עשו הגרלה ויצא שאיי.ג'יי (הארוס) צריך להישאר, ואז מחליט הארי (האב) להישאר בעצמו.
הוא נפרד מהבת שלו (דרך הלווין) ואמר לה שהוא עוזב אותה ואיי.ג'יי יחזור להיות איתה.
הארי התפוצץ עם האסטרואיד והציל את האנושות כולה! איי.ג'יי חזר לכדור הארץ והתחתן עם גרייס.
חשבתי לעצמי אם הייתי יכולה להחליט במקום גרייס, מה הייתי מחליטה - אבא שלי או בעלי לעתיד.
זאת החלטה באמת קשה ... זאת החלטה שרק מישהו אחר יכול להחליט בשבילי.
הארי החליט בשביל גרייס שהוא יתפוצץ ולא איי.ג'יי, הוא עשה את השיקולים שלו וזה נראה לו הדבר הנכון בשבילה.
תארו לכם שהארי היה הורה שדוגל בחינוך האלטרנטיבי והיה נותן לגרייס להחליט הכל בעצמה,
במקום להתפוצץ וזהו, הוא היה צריך להסביר לה אתה המצב, לשאול אותה מה היא מעדיפה, לתת לה להחליט.
ואז:
א. זה לא פייר לתת לגרייס במצבה, להחליט כזאת החלטה קשה.
ב. הסרט היה ממשיך עוד שעתיים לפחות וזה היה נעשה ממש משעמם.
מזל שהארי דוגל בחינוך ביד קשה והוא יכול להחליט בשבילה.
}