על ידי בומבה_לינה* » 15 יולי 2023, 07:23
יולי קו,
חשבתי הרבה על הפוסט שלך. האם אני אהבת את המקום שאני נמצאת בו ומה נותנת לי התוגה.
ובכל פעם שניסיתי לחשוב על זה התנגן בי השיר הנפלא של שלמה גרוניך: כולם רוצים שירים פשוטים... ובעיקר החלק של המילים "שלא אומרות לי שום דבר".
אני לא נוגה תמיד. אני מתפעמת מהעולם הרבה מאוד פעמים, אני מרגישה מבורכת ואני יודעת שאנשים שמחים בי לא מעט.
והרבה פעמים טוב לי.
אבל אנשים רוצים שירים פשוטים, ואני לפעמים מעדיפה לצעוק, לצרוח ולשיר בשני קולות...
ולפעמים... לפעמים לא.
ואז כשלא טוב לי יש לי את המקום הזה, שבו אני יכולה לפרוק, להתבטא באנונימיות כמעט גמורה, ולהתפעל ממה שאני מצליחה לכתוב כשפחות קל לי.
וכשטוב לי - אין לי באמת סיבה לכתוב...
והתוגה- היא איתי, ושלי, ו,כן, היא מוציאה ממני יצירתיות שאני אוהבת בי.גם כשלעצב, אין לו סוף.
ואם אני אוהבת את המקום בו אני נמצאת? זה נתון. אני כאן. לפעמים.
תודה שאת מקשיבה
(ומתפעלת...).
בומבה.
[po]יולי קו[/po],
חשבתי הרבה על הפוסט שלך. האם אני אהבת את המקום שאני נמצאת בו ומה נותנת לי התוגה.
ובכל פעם שניסיתי לחשוב על זה התנגן בי השיר הנפלא של שלמה גרוניך: כולם רוצים שירים פשוטים... ובעיקר החלק של המילים "שלא אומרות לי שום דבר".
אני לא נוגה תמיד. אני מתפעמת מהעולם הרבה מאוד פעמים, אני מרגישה מבורכת ואני יודעת שאנשים שמחים בי לא מעט.
והרבה פעמים טוב לי.
אבל אנשים רוצים שירים פשוטים, ואני לפעמים מעדיפה לצעוק, לצרוח ולשיר בשני קולות...
ולפעמים... לפעמים לא.
ואז כשלא טוב לי יש לי את המקום הזה, שבו אני יכולה לפרוק, להתבטא באנונימיות כמעט גמורה, ולהתפעל ממה שאני מצליחה לכתוב כשפחות קל לי.
וכשטוב לי - אין לי באמת סיבה לכתוב...
והתוגה- היא איתי, ושלי, ו,כן, היא מוציאה ממני יצירתיות שאני אוהבת בי.גם כשלעצב, אין לו סוף.
ואם אני אוהבת את המקום בו אני נמצאת? זה נתון. אני כאן. לפעמים.
תודה שאת מקשיבה ;-)
(ומתפעלת...).
בומבה.