_מחליטים כמה כסף מוציאים בסופר נגיד 250 שח לשבוע. והולכים איתם לסופר.
עברת את הסכום מסתכלים מה לקחת שלא צריך אומרים לקופאית: "סליחה את זה תחזירי.
ומחזירים.
עוד לא הגעת לסכום מחזירים עוד דבר ועוד דבר.
בפעם הראשונה רוצים למות מהפאדיחה
בפעם השניה כבר צוחקים מהפאדיחה.
בפעם השלישית הקופאית כבר מכירה אותך.
בפעם הרביעית נשאר לך 20 שח בצד._

נראה שתשובות מגוונות יכולות להכנס לכאן...

בגדול אפשר להתיחס להוצאות
וזה תלוי בתוכניות ברצונות ובעלות הנדרשת כדי להוציאן לפועל

ובאותה המידה אפשר גם להתיחס לירידה בהכנסות

אין לי כרגע תשובה יותר טובה...

שאלה אולי לא מדוייקת ואישית, אבל מישהי פעם חישבה מה עלות שנתית של ילדה בחינוך ביתי. לילדה ביסודי העלות כ-3000 לצנועים שבתי ספר.
אשמח לתשובה או להפניה, שוקלים ברצינות וההתלבטות לצערי היא כלכלית.

לפנות לבנק, זה בדיוק סוף דצמבר והם ישמחו לתת הלוואות לפני סגירת השנה

אני צריך הלוואה דחופה עכשיו לשלם חשבונות להשקיע בעסק

קראתי בדף, מעניין, למרות שאני בחיים שלי לא הייתי במינוס, אך תמיד מרגישה מאוד ענייה ורוצה לחסוך עוד....
שמתי לב באמת, ודובר על זה פה הרבה בדף, שאני מוציאה הרבה הרבה הרבה יותר כסף על מתנות לאחרים מאשר על מתנות לעצמי ואפילו על מתנות למשפחתי הקרובה- בעלי והילד.
ומזמן חשבתי שעד כאן... אבל לא הצלחתי לעשות שינוי משמעותי בעניין.
אז זה תזכורת טובה לעצמי-

• לתפור מתנות,
• לאפות דברים ולהוסיף מתכון מושקע,
• פעם נתתי לחברים מתנה "שובר" לסדנא להכנת קישים (שאני העברתי להם כמובן)
• להכין עציצים מקופסאות שימורים וזרעים מהגינה שלנו
• מוביילים מסבונים
• ממליצה על הספר של גיל חובב "מתנות מהמטבח", יש שם אחלה רעיונות

ואם יש עוד רעיונות, זה טוב...

ליהי,
מקווה שאכן ימצאו הפתרונות המהירים.
מאודמבינה לליבך, שהרי גם אני חד הורית ומתקשה מאוד עם הכסף...
לא קל לגדל לבד (ואת זה אני אומרת כשאבא משתתף בהוצאות ובדמי מזונות).

צריכה לשתף ולפרוק-נכנסתי למינוס! לראשונה בחיי אני במינוס. גדול!
אני אם חד הורית ואני לא עובדת כרגע, היה לי משפחתון וסגרתי כי הרגשתי שאין לי זמן לנשום, מאז אני בהפסקה מנסה להבין מה אני רוצה לעשות באמת.
לענייננו- הפאניקה מתחילה להשתלט. אני לא יכולה למשוך מזומן. יש לי 20 שקלים בארנק וזה כי חברה הלוותה לי. איך יוצאים מזה?? למה אין לי איזה דוד עשיר שיכול לעזור?
אני מרגישה פחד שמציף אותי. וכעס. על עצמי והפזרנות המטופשת בחודש האחרון. אני יכולה לתרץ את זה כמובן כי רק עברתי דירה והיו לי הרבה הוצאות חד פעמיות אבל זה בולשיט! כי בתאכלס פשוט נסחפתי. איזה חוסר אחריות. אני אמא לתינוק. איזה מסר אני מעבירה?למה אני לא עובדת? למה אני מחכה? אני נגעלת מעצמי כרגע.
אני יודעת שזה זמני ושזה יעבור. אני אתחיל לעבוד בימים הקרובים וחודש הבא יהיה בסדר אני מקווה. אבל איך עוברים את החודש הזה? מה עם נסיעות? אוכל? יום עיון שחיכיתי לו שנה שלמה? ממש באסה. אין לי מילה אחרת פשוט באסה!
טוב זהו סיימתי לקטר, מאחלת רק שפע ובריאות לכולנו (-:

דף לעריכה - הוא כבד מדי! הוספתי עכשיו קישורים למעלה, זה לקח לי 25 דקות... 0-:

עמותת פעמונים יושבת בבית אל ובירושלים.
טלפון 02-9975577 יקחו ממך פרטים ישלחו לך טפסים -
תמלאי את הטפסים ברצינות מירבית בלי להשמיט אינפורמציה.
אני מתנדבת בעמותה ויכולה לספר לך שהצוותים עוזרים מאוד למשפחות.
בהצלחה

_רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו
אני נורא רוצה לעשות את זה ולא יודעת איך מציעים דבר כזה לבעל הבית. מה אומרים?_ וואלה - לא ענו לך על זה. את כתבת בדיוק את מה שאומרים - "אני אשקיע מאמץ בשיפוץ הבית, בתמורה אשלם שכ"ד סמלי ובעוד 5-10 שנים (מה שקובעים בניכם) אתה תקבל חזרה בית משופץ שיכניס לך הרבה יותר כסף.
מכיוון שכבר עברו הרבה מים בירדן מאז שכתבת - אני מקווה שכבר מצאת את הבית הזה, הוא כבר משופץ ואת עכשיו נהנית משכ"ד שפוי ואוויר צלול. (-:

איך מגיעים לפעמונים? אנחנו חורגים וחורגים וחורגים. צריכים עזרה להתארגן עם הכסף שיש לנו ולהפסיק לחרוג (חריגה קבועה של 2000 ש"ח לחודש שמצטברת ומצטברת...).

היעוץ של פעמונים ניתן ע"י מתנדבים בחינם לטווח הזמן שהמשפחה זקוקה לו (אפילו שנתיים)

_לגבי ארגון פעמונים
מומלץ בחום לפנות אליהם לקבלת יעוץ אישי.
כמו משפחה חורגת רק בלי ההשפלה שכל עם ישראל צופה בך._

האם היעוץ שהם נותנים בתשלום? אם כן, ידוע לך סדר הגודל של התשלום?
תודה.

לגבי ארגון פעמונים

מומלץ בחום לפנות אליהם לקבלת יעוץ אישי.
כמו משפחה חורגת רק בלי ההשפלה שכל עם ישראל צופה בך

לגבי המגורים בת"א, מנסיוני ללא ספק המגורים בת"א מרכז- צפון יקרים הרבה יותר אפילו מערים שכנות כמו בת ים וראשל"צ.
אם נניח לרגע את סוגיית המגורים שכפי שציינה בשמת היא מאוד אינדיבידואלית. אז בכל תחום אחר כמעט ישנם פערי מחירים לרעת העיר.
החל מהסופרמרקט - ונכון שאפשר לנסוע לדרום העיר או לשוק ולחסוך עלויות, אבל אז אתה מכניס לתחשיי ם דלק וחנייה וזמן. אם את גרה בבת ים ואת הולכת לכל סופר במרחק יריקה מהבית - את משלמת בין שליש לחצי פחות מהסוםפר השכונתי במרכז-צפון ת"א.
שירותים אישיים אחרים- מספרות, קוסמטיקאיות, בייביסיטר, מנקה, מספרות כלבים, ועוד- הכל הרבה יותר יקר בת"א צפון-מרכז. חברות שלי שמתגוררות בקריית אונו, בת ים, ראשל"צ מדברות על 80ש"ח עלות של תספורת, מנקה במחיר 30 ש"ח לשעה ובייביסיטר במחיר של בין 16 ש"ח לשעה ל20 ש"ח. בת"א מנקה מתחילה מ40 ש"ח לשעה, בייביסיטר 25 ש"ח לשעה, מספרות - זה טרוף בכלל, 120 ש"ח מינימום לתספורת. גם יש שוני בתפיסת השירותים הביתיים והחיצוניים. למשל ספר שמגיע לבית בבת ים - עולה זול יותר, כי למעשה אין לו מספרה והוא לא משלם על הוצאות נלוות, כנל גם קוסמטיקאית וכו'. לעומת זאת בת"א סםר שמגיע לבית - כמוהו כמאמן כושר אישי- אם אין שטיח אדום אין על מה לדבר.

יוקר המחייה באמת מתבטא גם בפיתויים הבלתי נגמרים. בר"ג גבעתיים, בת ים המרוחקים דקות מת"א וכו' - אין פיצוציות בכל קרן רחוב, אין סופרים במרחק הליכה שפתוחים 24 שעות, לא כל המסעדות עושות משלוחים לאזורים מסויימים בערים הללו - בת"א זה לא קיים. בכל שעה משעות היממה, אם בא לך לאכול/לארח/לבלות - הכל פתוח. מעט אמוד אנשים הם סופר סופר ממושמעים לעמוד בפיתויים של משלוחים, או עצירה בפיצוצייה וקנייה של מוצרים שעולים פי 4 מסופר בבת ים.

ועוד לא הזכרתי את התרבות השופעת. הכל מטר מהבית. הצגות, מופעים, פסטיבלים, תערוכות. עוד פיתוי שעולה אל מעט, וגם עם כל הכרטיסי ועד-עובדים-הנחות-מועדון ליציאות האלה יש עלויות מסביב- דלק חנייה, מזון... לא שאם אתה גר בפריפרייה אתה לא חי תרבות, אבל הפיתויים כשהכל במרחק נגיעה - גדולים יותר ולכן נוגעים בכיס יותר.

יוקר המחייה בת"א מתבטא גם ובעיקר בבעיה הכי רצינית בעיר - חנייה. אז אם אתה מחזיק רכב בת"א( ויש לא מעט מאיתנו) ובורכת בחנייה מתחת לבית - זה כבר הישג גדול. אבל יש אחרים שחיים בכל מיני אזורים בת"א (רוב הצעירים דווקא) שכמעט ואין חנייה, מתחת לבית, כל יום 20 דקות פלוס של נסיעות סביב הרחוב שלך לחפש חנייה, ובסוף אחת לכמה ימים אתה מקבל דו"ח כי חנית במקום אסור, שלאל יש פיתרונים למה דווקא הוא הוכתר ככזה. אבל בעיית החנייה לא מצטמצמת רק למגורים. אם יש לך רכב - לא תשתמש בו ברחבי העיר?
אז אם אתה משתמש בו זה אומר קנסות, ו/או תשלומי חנייה על כל צעד ושעל בעיר (לסידורים טרוויאליים, אופטימטריסט, דואר, קונדיטוריה בנק וכו'). ויש כאלו שפשוט לוקחים מוניות לסידורים - כי חבל על האנרגייה והכסף בחיפוש חנייה בכל מקום.
בקיצור החנייה והעדר החנייה מהווה הוצאה שכמעט ולא קיימת במקומות אחרים. גם בתוך העיר ישנם ברי מזל שכאמאור יש להם חנייה מתחת לביתא ו שעורכים את הסידורים שלהם ברדיוס מאוד מצומצם - אבל רובינו לא כאלה.

מבינים שמצבם הוטב הם ... סוף סוף שוכבים ! איזה בולשיט.

היא חוזרת אליו, לא?
הקטע של הרומן זה בשביל לצור הזדהות אצל הקורא והנעה לפעולה.
בסגנון "אם הם היו שם ויצאו מזה, גם אני יכול" קצת מזכיר את תוכנית הטלויזיה (רק ששם לא מלמדים איך באמת לעשות תקציב)
מבחינתי הספר הזה החזיר את ההוצאה שלו... וגם אני מסרתי אותו הלאה, שימשיך ויעזור לאנשים אחרים.
אבל אני מסכימה שהסגנון דל.

קניתי וקראתי את "נוסחת הכסף/גיל אורלי, הוצאת יבולים" בעקבות ההמלצה בדף הזה.

אני אשמח למסור אותו לכל מי שרוצה. שלחו לי דוא"ל (מופיע בדף בית) ואשלח לכם בדואר.

דעתי על הספר:
לחיוב - הספר מסביר רעיון באמת פשוט אבל מאוד חשוב וקריטי לשמירה על איזון -
שיש להוציא בהתאם למה שיש ולא בהתאם למה שצריך. ז"א קונים משהו לא כי צריך (בין אם זה מתנה לחבר, ספרים לילדים, מכשיר חשמלי נחוץ)
אלא רק אם יש מספיק כסף בשביל זה. הוא מציע , כמו שכתבו למעלה, גם שיטות לעשות זאת.
מבחינה זו, זה ספר שכדאי לקרוא.

לשלילה - סגנון עלוב. מסופר בסגנון רומן על זוג שהיה בקשיים כלכליים ואז הם השתמשו בשיטה הזו ומצבם הוטב ובשיא הספר, שהם מבינים שמצבם הוטב הם ... סוף סוף שוכבים ! איזה בולשיט.

בשמת, מה עם בית צמוד-קרקע באיזור ת"א כמו ביד אליהו או בעזרה ובצרון? זה לא מושב, זה לא מוציא אותך מהקלחת התל אביבית,
אולי יש פה טעות:
אני לא בקלחת התל אביבית.
אני בשכונה ירוקה ושקטה, מוקפת עצים וגנים, פארקים ושבילי הליכה.
שיכונים של בתי רכבת ישנים.

לו היית חיה באותו סיגנון בעיר בפריפריה (ולא ביישובים ה"יוקרתיים" שגם בהם החיים יקרים), סביר מאוד להניח שהיית מוציאה עוד פחות.
טוב, אני אבהיר:
באופן כללי, אני מסכימה איתך שתל אביב יותר יקרה.
אבל כשאני עושה תחשיב פרטי אז זה מתקרב לצורה שאילה כתבה את זה:
בשביל אדם כמוני, שגר בדירה קטנה אבל קרובה ברגל לצרכים היומיומיים, מרחק נסיעה קטנטן לעבודה, עיוור לפיתויים וחי בצניעות - תל-אביב זולה לי יותר.
עם זאת, ברגע שאני רוצה לגור בדירה יותר גדולה (כי צר לנו כבר המקום, עם 2 ילדים גדלים) - תל-אביב הופכת לנו ליקרה.
"לו הייתי חיה באותו סיגנון בפרפריה" - לא הייתי יכולה לחיות באותו סיגנון בפריפריה, כי סעיף הנסיעות היה הופך להוצאה משמעותית, ועוד לא שמעתי בכל הארץ (חוץ מאשר בקיבוצים) על ארנונה כל כך קטנה כמו זו שלי, אז גם הסעיף הזה היה קופץ בפריפריה פי כמה.
זאת הדילמה, שמשלבת חישובים כלכליים מסובכים, עם שיקולים משפחתיים.
ובכל מקרה, לדעתי, אחד הדברים שלמדנו בדף הזה הוא החשיבות של חישוב פרטי, ספציפי.
נגיד, לא "האם כדאי לי לקנות דירה בעזרת משכנתא"?
אלא: איזו מין דירה? כמה משכנתא? כמה הון עצמי? איזה אחוז זה מהשכר שלכם? האם יש אפשרות לקנות דירה יותר זולה עם פחות משכנתא שעדיין תשרת אתכם? האם אתם הולכים לקנות יותר חדרים ממה שאתם צריכים? ועוד ועוד שאלות, שרק אחרי שעונים עליהם, יכולים לתת תשובה כלשהי לשאלה הכללית.

.. וגם כל מיני שכונות כאילו-כפריות וקהילתיות, אבל בעצם קופסאות גפרורים עם קצת דשא מסביב, "סביוני המרזב" בחדרה, "מגדלי הטינטון" מטר מקרית גת, "בת ים המקסימה", "בת ים המדהימה" ו"בת ים הצעירה (ברוחה)".

בכפר יש גם משהו, שאין בעיר (כמעט) והוא בחינם לגמרי ואין דבר יותר טוב ממנו, קוראים לזה טבע, והוא נמצא במרחק הליכה...
נא לקרוא לפני שעונים בציניות: דיברתי על פרברים ולא על הכפר! פרבר מבחינתי זו כל עיר שינה או עיר לוויין, בסגנון ראשון מערב, פתח תקוה או הרצליה ודומותיהן.

רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו
אני נורא רוצה לעשות את זה ולא יודעת איך מציעים דבר כזה לבעל הבית. מה אומרים?

אז אם מכניסים את ההוצאות על הנסיעות (וגם הוצאות בלאי ותיקון רכב בגלל קילומטראז' פי-ארבע ממה שאנו נוסעים היום) לתוך השיקלול של שכר הדירה:
החישוב שעשיתי כולל את עלויות תחזוקת הרכב. זה מחושב לפי 40 אג' לק"מ. (מחיר יקר). וזאת אחת הסיבות שאם נחליט שאנחנו רוצים לחסוך תמיד אפשר למכור את האוטו או סתם להעמיד אותו בחניה ולסוע בת"צ.

שני, בעיר הגדולה יש מספיק עניין כדי ליצור בילויים חינם
אני רואה שקרוטונית כבר כתבה בערך כל מה שאני כתבתי.
בשמת, מה עם בית צמוד-קרקע באיזור ת"א כמו ביד אליהו או בעזרה ובצרון? זה לא מושב, זה לא מוציא אותך מהקלחת התל אביבית, אבל זה אולי צעד אחד בכיוון, זה נותן אדמה וחצר (וכמי שעזבה את ת"א וגרה בבית עם חצר כבר שבועיים, אני יכולה לומר לך שחצר זה מדהים ונפלא, אפילו שלאחרונה הגשם שטף כמעט נונסטופ, עדיין נהננו מהחלק הקטן המקורה שלה).
זה בכלל ריאלי לחפש את מה שאת רוצה במחיר הזה? רעיון אחד שאני יכולה לחשוב עליו, זה לקחת בית שהוא קצת מצ'וקמק, ולבקש שכירות נמוכה תמורת זה שתשפצו חלקים ממנו (נניח, תצבעו אותו, ותשפצו את המטבח ו/או האמבטיה, תמורת חוזה לחמש שנים ב - 500$ או משהו). אני מכירה כמה וכמה אנשים שעשו את זה, קנו חומרים בזול והביאו בעצמם פועלים לביצוע המלאכה, וזה יצא להם ממש משתלם. וכמובן שזה משתלם לבעלי הנכס, כי אחרי 5 שנים יוכלו להשכיר אותו במחיר גבוה יותר.

אםאתה אדם שמבזבז כסף ויושב בבתי קפה
ממש לא - אבל הפיתוי קיים, והרבה יותר מאשר במקומות אחרים. יפה מאוד שיש מי שעיוור לדברים האלה - אבל רובנו הרבה פחות צדיקים, ואני לפחות מרגישה את הצורך לסגור היטב את הארנק. אני עושה את זה - אבל בצורה מודעת, ולא תמיד בא לי לקבל את התזכורת הזו.
בעיר גדולה יש לך מבחר: את יכולה לקנות בגדים בזארה או בפוקס או בככר המדינה, אבל את יכולה לקנות גם באלף מקומות זולים בלב העיר
כתושבת תל אביב, עם די הרבה קילומטראז' בחיפוש אחר רכישות זולות - בשווקים ובחנויות הזולות של ערים כמו ר"ג, פתח תקווה וכיו"ב הרבה יותר זול - ושם המציאות נמצאות ברחוב הראשי, בלי שתצטרכי להיגרר לדרום העיר. בנוסף, ברשתות הקניות בתל אביב יש גם את העניין של תמחור שונה בחלקים שונים של העיר, לפי האוכלוסיה וכולתה הכלכלית. באותה רשת את יכולה למצוא מחירים שונים לאותם מוצרים, לפי המיקום - בשכונה יקרה (צפונית) או זולה.
אני גרה בדירת שיכון בת שני חדרים, שהארנונה בה מצחיקה.
יכול להיות, אבל מי שרוצה (או צריך) לגור בדירה בת 4 חדרים משלם ארנונה גבוהה, ועוד יותר גבוהה אם האזור הוא 1א. ועוד לא התחלנו לדון בדמי וועד בית וכיו"ב. הכוונה לא היתה לפתוח פה בתחרות "מי חי יותר צנוע" - באופן אבסולוטי, החיים בתל אביב יותר יקרים מבכל מקום אחר - כך שגם ה"זול" בה יקר יותר מבמקומות אחרים. לו היית חיה באותו סיגנון בעיר בפריפריה (ולא ביישובים ה"יוקרתיים" שגם בהם החיים יקרים), סביר מאוד להניח שהיית מוציאה עוד פחות.

אני אסכם את הנושא כך
אםאתה אדם שמבזבז כסף ויושב בבתי קפה סביר להניח שבעיר תוציא הרבה יותר כסף מאשר אם תגור בכפר (לא שמריהו)
אם אתה חובב טבע ולא אכפת לך לבלות זמן רב בדרכים (ברכבת) יש סיכוי שלפחות חלק מהדברים יעלו לך פחות. ובטוח ששכר הדירה יעלה לך פחות
הוא לא מתקשר להגיד לך מתי לבוא לקחת? את לא מבררת לפני שאת באה?
לא הוא מתחת לבית וזאת הזמנה חד פעמית
אבל אם הייתי באה מהכפר לכאן בשביל דבר דפוס כן הייתי מתקשרת או מה.

מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר
דווקא זה ממש לא נכון בעיני. בעיר גדולה יש לך מבחר: את יכולה לקנות בגדים בזארה או בפוקס או בככר המדינה, אבל את יכולה לקנות גם באלף מקומות זולים בלב העיר - מעבר לשווקים (בצלאל והכרמל) והרחובות עמוסי-הבזארים באזור (קינג ג'ורג', אלנבי), גם בקניון כמו דיזינגוף סנטר אפשר למצוא בקלות ביגוד והנעלה זולים ביותר. הארנונה לדירות מגורים בת"א היא מהזולות בארץ. יש המון מקומות ואפשרויות לבילויי-חינם עם הילדים במרחק הליכה.
מה שבאמת מייקר בת"א לדעתי זה הפיתויים שציינת, והנגישות הרבה של החנויות, שמפתות לקנות עוד ועוד (כי מה זה גופיה ב-10 ש"ח או נעליים ב - 50 ש"ח) גם כשלא צריך, לשתות קפה וכו'.

מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר
לא אצלנו. אני גרה בדירת שיכון בת שני חדרים, שהארנונה בה מצחיקה. מס ועד הבית מגוחך. ואנחנו רוב הזמן ברגל. לא צריך לנסוע כל הזמן. אנחנו בכלל קונים מזון אורגני, לא מת"א, ולא קשור למחירי ת"א. מה שקונים בסופר - יש לנו פה סופר זול ביותר ליד הבית (ברגל) ואנחנו קונים דברים במבצעים. בגדים וכו' אנחנו לא ממש קונים (לילדה אני קונה בבני ברק, פעם בשנתיים, וכו').
בקיצור: לא כל אחד שחי באיזור תל אביב, בהכרח חי "יקר".

וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך
הפיתויים רלבנטיים למי שמתפתה.
אני - לא מהמתפתים. בחיים לא קונה דברים שלא צריך. ולא יושבת בבתי קפה.

אם יש לו דירה משלו והוא לא צריך את הכסף עכשיו, אלא רואה בקרקע הזו משהו שיניב לו הרבה רווח בעתיד, אז האופציה של בניה באמצעות קבלן מפתח היא הרווחית ביותר.
בדיוק. יש לו דירה משלו והוא רואה בדירה הזאת משהו שיבטיח אותו כשיזדקן (למקרה ש...). הוא כבר בפנסיה.

אבל אני כן יודעת שהחיים בעיר בחסכון הם יותר קשים
למה?
אני יודעת שאצטרך להוציא הרבה יותר כסף, גם על ארנונה וגם על נסיעות.

רציתי לספר (בשמחה)
החודש, לראשונה מזה זמן רב, סכום האשראי שלי נמוך מזה של החודש שעבר. אמנם רק בשקלים ספורים, אבל בהתחשב בכך שהחודש לא קניתי בתשלומים (וגם לא חילקתי את התשלום הגבוה למוסך ש"קפץ" עלי) זה יותר מרשים. ועוד יותר משמח אותי ההשוואה לחודשים קודמים. אז הוצתי בין 6000-8000 שקלים באשראי כל חודש (אני אפילו לא יודעת על מה... ) ועכשיו כבר חודשיים ההוצאה החודשית היא כ - 5200. כשאני כותבת את זה זה נראה המון אבל אני משלמת הכל באשראי. אני אשמח לדווח על סכומים צנועים יותר בעתיד. פתאום זה נראה אפשרי !!!
ושוב, תודה תודה תודה. ל כבר לא פה ולכולן.

וגם רציתי להגיד תודה על הדף הזה. למרות שלשמחתי אין לנו חובות או בעיות כלכליות ממש מלחיצות,
בכל זאת הדף גרם לי להתעמת עם נושאים שהרבה זמן העדפתי להדחיק ולא לטפל בהם... @}
ואפילו עשינו כמה דברים ממשיים...

מצד שלישי עכשיו הלכתי לבית דפוס וההזמנה לא מוכנה תחזרי עוד שעתיים
מזה?
הוא לא מתקשר להגיד לך מתי לבוא לקחת? את לא מבררת לפני שאת באה? (תחליפי ספק, היום יש כאלה שישלחו לך גם, על חשבונם)
לדעתי האישית (והבלתי מוסמכת) גם כשמחשבים את עלות הנסיעות עדיין יותר זול לגור בפריפריה ולא בעיר גדולה ויקרה
גם לדעתי!

הנוף פחות מגוון ויש פחות היצע תרבותי, לכן הבילויים, כשכבר יש, יהיו סרט (בקניון האזורי) או בית קפה.
רואים עלייך שאת עירונית...
הנוף מגוון ויש הצעה תרבותי עשיר, חלקו בחינם, חלקו בתשלום.
בכפר יש גם משהו, שאין בעיר (כמעט) והוא בחינם לגמרי ואין דבר יותר טוב ממנו, קוראים לזה טבע, והוא נמצא במרחק הליכה...
<צינית על הבוקר>

רגע, אבל מה שאני שאלתי הוא: כמה עולה לחודש התחבורה היומיומית לתל אביב? כמה עולות הנסיעות של האיש לעבודה?
אין לי מושג. כרגע הוא נוסע לבני ברק, אבל זה זמני. האוטו שהוא נוסע איתו זה רכב בליסינג מהעבודה (יורד מהברוטו 3200 ש"ח שזה קצת יותר מ-2.5K מהנטו) שהתשלום החודשי עליו כולל דלק.
עשינו חשבון שאם אנחנו מפסיקים את החוזה הזה במועד הראשון האפשרי - אם הוא יסע עם הרכב שלנו / טוסטוס מהרכבת, זה יעלה לנו בערך 1500 ש"ח בחודש. חסכון של 1000 ש"ח! בתחבורה ציבורית זה יהיה עוד פחות - סביב 1000 ש"ח בחודש (בלי טוסטוס רק רכבת+אוטובוס).
אחרי שנה כזאת, אנחנו נחסוך מספיק כסף בשביל לקנות אוטו שיהיה כולו שלנו, בלי תשלומים ובלי נעליים... (אוטו בן 4 בערך, נראה לי אידאלי)

מצד שלישי עכשיו הלכתי לבית דפוס וההזמנה לא מוכנה תחזרי עוד שעתיים אם לא הייתי גרה לידו הייתי פשוט נתקעת פה ואין לי שום ספק שהייתי מבזבזת כסף וככה הלכתי סתם הבייתה .
אבל אני כן יודעת שהחיים בעיר בחסכון הם יותר קשים .למרות שתמיד אפשר ללכת לראות גלריות בחינם .

הקבלן רוצה 200,000 דולר לבניית דירה. לקרוב שלי יש שטח לשתי דירות, אבל אין לו 200,000 דולר
לפי הבנתי, הוא צריך 400k דולר. לא?

הבנתי שהקבוצה מתארגנת לצורך קבלת ליווי בנקאי.
במקרה הזה הוא יצטרך לשלם סכומים קטנים (יחסית) תוך כדי הבניה. בסוף הבניה הוא יכול למכור דירה אחת, להחזר ההלוואה ולהישאר עם דירה אחת נקיה מחובות.
צריך לקחת בחשבון שהבנק יבחן את יכולת ההחזר שלו, כמו כל מי שלוקח משכנתא.

מעניין אותי לדעת מה אתם אומרים.
יש פה כמה שאלות:
האם היום הוא חי בדירה משלו, ללא משכנתא?
האם יש לו סכום כסף בצד לתשלומים שידרשו במהלך הבניה?
האם כבר שילם היטל השבחה על הקרקע?

אם יש לו דירה משלו והוא לא צריך את הכסף עכשיו, אלא רואה בקרקע הזו משהו שיניב לו הרבה רווח בעתיד, אז האופציה של בניה באמצעות קבלן מפתח היא הרווחית ביותר.

אני בעצמי נמצא במצב דומה, עם קרקע שרכשתי (מירושה משפחתית) על מנת לבנות שתי דירות.
צריך הרבה (הרבה) סבלנות...

וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך... זה מחייב משמעת עצמית ויד קפוצה על הארנק
זה נכון מצד אחד - ומצד שני, בעיר הגדולה יש מספיק עניין כדי ליצור בילויים חינם: סתם לשבת על ספסל ברחוב, או בגינה, לראות אנשים מכל הסוגים והסגנונות, להיכנס לחנויות מעניינות של ספרים או תקליטים, לעבור בירידים לעבודות יד, לבקר בגלריות לאמנות, לשמוע מוזיקה שמישהו הפעיל ברחוב, לראות תיאטרון רחוב, נגני רחוב וכולי. כל אלה הם חינם. לעומת זאת, בפרברים אין דברים כאלה, הנוף פחות מגוון ויש פחות היצע תרבותי, לכן הבילויים, כשכבר יש, יהיו סרט (בקניון האזורי) או בית קפה.

800 דולר זה גבוה??? ממש ממש לא.
תלוי בהכנסה המשפחתית הכוללת (3400 ש"ח בחודש זה הרבה, לא?) ולזה צריך להוסיף עוד כמה סעיפים. ראשית, יש יישובים, מלבד תל אביב, שנחשבים משום מה ליותר "יוקרתיים", כמו רמת השרון, הוד השרון ורעננה, לעומת יישובים כמו פתח תקווה, כפר סבא, אזורים מסוימים בהרצליה וכיו"ב. ה"יוקרה" מקבלת ביטוי ישיר בשכר הדירה ובמחירי הדירות לקנייה.
מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר - אוכל, ארנונה, ביגוד,, חניה - הכול. בשביל לקנות בזול בתל אביב צריך או ללכת לשוק (שזה ניתן לביצוע גם אצל מי שלא גר במרכז העיר, אבל מחייב ולגיסטיקה), או לנסוע לסופרים הזולים שמחוץ לעיר (ואז צריך לעשות קנייה מרוכזת, כדי לחסוך בדלק). וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך... זה מחייב משמעת עצמית ויד קפוצה על הארנק. לדעתי האישית (והבלתי מוסמכת) גם כשמחשבים את עלות הנסיעות עדיין יותר זול לגור בפריפריה ולא בעיר גדולה ויקרה.

בנחלאות\ רחביה\ מושבה
ליד כיכר הדוידקה \מרכז כלל לכיוון גאולה
ברמת שרת (קצת פחות זול)
במושבה דירה פיצית שמאוד לא משתלמת
ובגבעת זאב 2 זולות לגמרי
אבל הסך הכל מאוד זול

הראשון (שפעם היה אצלי) נוסע יום יום לת"א ועולה לנו הון
רגע, אבל מה שאני שאלתי הוא: כמה עולה לחודש התחבורה היומיומית לתל אביב? כמה עולות הנסיעות של האיש לעבודה? זה שיקול. לדעתי זה הון.

שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש איך אתם עושים את זה? האוטו נוסע רק לרכבת וחזרה?
קודם כל, קנינו אוטו חסכוני בדלק (חשוב!)
שנית, הוא באמת נוסע בעיקר בתוך המושבה (למפגשים וכאלה) פעמיים בחודש נסיעה יותר ארוכה.
אבל זה הרכב השני. הראשון (שפעם היה אצלי) נוסע יום יום לת"א ועולה לנו הון, כי הוא בליסינג. אנחנו סופרים את הימים ליציאה מהחוזה הזה... עדיין לדעתי לא נוציא עליו יותר מ-1500 ש"ח בחודש אם יהיה שלנו. אם זה מה שיקרה - לא יהיה אוטו שני, יהיה רכב אחד והאיש יחזור לתחבורה הציבורית (אולי עם טוסטוס).
לגבי איך עושים את זה - קובעים תקציב בתחילת החודש, ועומדים בו! כשנגמר הכסף, מפסיקים להוציא. החודש זה קרה. פשוט לא מילאנו... ברור לי שזה אפשרי כי הנסיעות שלי הן לא לעבודה. אבל בכל זאת זה לא היה פשוט... אבל הרווחנו המון מזה שעמדנו בגבולות ששמנו לנו.

סתם משהו שתפס את עיני
ההורים שלי משכירים כמה דירות בירושלים והשכר דירה של דירה שם הוא כמו של חדר פה . שלא לדבר על הדירה שהייתה להם בחיפה והושכרה במחיר שחשבתי שהם מתבדחים כשהם סיפרו לי .
איפה בירושלים? זו השאלה.. בנחלאות\ רחביה\ מושבה אומנם לא מגיע למחירי מרכז ת"א אבל גם לא מידי רחוק מהם..
מה מיקום הדירות שלהם, אם הן כ"כ זולות? אנחנו בדיוק בדיוני פנינו לאן..

את מכירה את השיטה שמכניסים את הפוך לתוך ניילון ושואבים ממנו את האויר ואז הוא מצטמצם ?

שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש איך אתם עושים את זה? האוטו נוסע רק לרכבת וחזרה?

_אני כרגע מחפשת דירה בשכירות. בתל אביב ובכל איזור השרון.
800 דולר זה גבוה??? לא לפי החיפושים שלי. ואני מחפשת 3 חדרים ל-4 נפשות, לא איזה לוקסוס._
כבר כתבו לך את זה כאן, אבל אני רוצה להוסיף - באזור פרדס חנה - כרכור את יכולה למצוא דירות בשכירות הרבה יותר נמוכה - חדשות ,מרווחות ועם יותר מ3-4 חדרים. והרכבת - מובילה בגאון לתל אביב. מה שכן - יש חשיבות לאיפה בתל אביב העבודה. בן זוגי עובד ליד התחנה של רכבת האוניברסיטה, כך שיורד ונכנס לעבודה... עד לפני שנתיים עבד ברמת גן - ואז היה לו עוד סיבוב של כמעט שעה (!) בתוך תל אביב, עד שעבר לקטנוע וזה הפך לרבע שעה. השיקול צריך להיות לא רק כמה עולה הרכבת - אלא גם לאן היא מגיעה - וכמה צריך לנסוע משם. בכל מקרה - אנחנו עברנו מדירה של 3 חדרים בבנימינה (יקר) לבית של 5 חדרים בכרכור (זול יותר. לנו קצת יקר, כי זה עם משכנתא,אבל בשכירות הפער בערך של 150$, כשהבית בבנימינה קטן יותר, ישן יותר ויקר יותר). והשינוי בנשימה בתוך הבית - שיש מקום - הוא לא יאמן.

יוצא מהבית בשש כל בוקר, חוזר בשבע וחצי בערב
אני יודעת שהאיש שלי אוהב אותי מאוד כי הוא קם בחמש בבוקר ואם הוא לא עושה שעות נוספות (נדיר יותר מדי) הוא בארבע וחצי בבית. הוא גם אוהב את הילדים האסמתיים שלו שהן אחת הסיבות העיקריות למגורינו מחוץ לעיר. כסף, ואפילו זמן הם לא תחליף לבריאות טובה.
וכן, במשך שלוש שנים הוא נסע ברכבת. עד שהתברגנו וקנינו עוד אוטו (כי שתי בנות בחנ"ב שאחת מהן תינוקת כבר לא מאפשרת לי לצאת מהבית בחמש בבוקר להקפיץ אותו לתחנה). שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש (שזה בערך 200 ש"ח פחות ממה שהוא הוציא על נסיעה ברכבת)

היחידה האחרת היא לגור ליד תחנת רכבת ולסוע ברכבת ובמונית.
או לצאת מהבית לא יאוחר משש וחצי בבוקר, בערב לא נראה לי שיש איך לברוח. אנחנו בירושלים והאיש עובד בתל אביב, יוצא מהבית בשש כל בוקר, חוזר בשבע וחצי בערב, וכך זוכה להיות אבא נוכח נעדר (כך קוראים לדף?) רוב הזמן (יש ימים שלא, אבל זה הסטנדרט). אצלנו אין אופציה למעבר עבודה, וכרגע לא שוקלים מעבר דירה, אז מסתדרים, אבל זה רחוק מלהיות אידיאלי.
רק הערה, רכב ודלק אצלו על חשבון העבודה, אז זה לא שיקול.

זה סיוט להיכנס לתל אביב כל בוקר ולצאת ממנה כל ערב. הדרך היחידה האחרת היא לגור ליד תחנת רכבת ולסוע ברכבת ובמונית. בתל אביב המחירים אסטרונומיים. הורי משכירים דירת חדר בתל אביב בכמעט 500$ דולר!!! חדר! בפופיק של תל אביב. היתרון בלגור בפופיק זה שהאוטו מיותר כי הכל מאוד קרוב.
בחישובי דלק כדאי גם להכניס את הזמן וההתבסות וזה שזה לא הכי בריא לשבת שעות באוטו.
בחישובי עיר כדאי לדעת ש(אני לא יודעת את המספרים המדויקים) שמונה מתוך עשרה ילדים בתל אביב סובל מסוג כזה או אחר של אסטמה.
מה עם להחליף עבודה?

נכון מה שהוא בעצם אומר זה אני מוכן לשלם שכר דירה כפול כדי להיות בבית עוד שעה ביום עם הילדים שלי ואשתי האהובה. כמה גברים כאלה יש ?
אוי, מתוקה!

סיפורי פוגית, גם זה בעצם חישוב כלכלי:
כמה כסף עולה הדלק (לא מדברת על בלאי וכו') להגיע לעבודה?
האם יכול להיות שהדלק לחודש במרחקים כאלה מקזז את המחיר הזול של השכירות?

נכון מה שהוא בעצם אומר זה אני מוכן לשלם שכר דירה כפול כדי להיות בבית עוד שעה ביום עם הילדים שלי ואשתי האהובה. כמה גברים כאלה יש ?

עם זאת, חדרה, קיסריה, כפר יעבץ ואפילו כפר יונה רחוקים מדי בשבילו, להגיע לעבודה.
תרשי לי לחלוק עלייך. יש פה עניין של סדרי עדיפויות והחלטה שהוא עשה עם עצמו (לא מוכן לסוע יותר מכך וכך)
אנחנו גרים צפונה ממה שאתם מוכנים לגור, והבנזוג עובד דרומית לשלך... דירה כמו שאת מחפשת באזור הזה תעלה חצי מהמחיר שציינת. המשפט הזה, שנוגה ניסתה לתרגם(של דייב רמזי)
live like no one else, so later you can live like no one else (לא לחיות כמו כולם, כדי שאח"כ תוכל לחיות - לא כמו כולם). זה בדיוק מה שהוא אומר - אנחנו עושים ויתורים שלפעמים נראים ענקיים מבחוץ, אבל אנחנו יודעים לאן הם יובילו אותנו בסוף - חיים כמו של אף אחד אחר...

אני יודעת שלב תל אביב מאוד יקרה ואני יודעת שיש לנו מזל לחיות כאן .הצד שני הוא שלא היינו יכולים לחיות באותו אופן בשום מקום אחר למשל רכיבה על אופניים לעבודה , קניות בשוק , אני מאמינה שאם היינו גרים במקום אחר הוצאות התחבורה שלנו היו משתוות להפרש . (שלא לדבר עלזה שכשעובדים יום עבודה של 14 או 15 שעות כמו שאני עושה לפעמים רוצים הסעה עד הבית ולא עד האוטו (שאני בכלל לא יודעת לנהוג )
בן הזוג שלי גר לפני כן במושב מחוץ לעיר ,מקום יוקרתי ,אבל הוא שילם שם רק 400$ אבל הוא היה משלם על חניה ומעביר זמן בהתבאסות בקניון (אצלי זה לא היה קורה להתבאס זה היה קורה לקנות) והזמן שלקח לו להגיע ולחזור .
אני מתארת לעצמי שיש אנשים שיכולים לעבוד בכל מקום אבל יש כאלהשהלקוחות שלהם נמצאים במקומות יקרים ולכן גם להם כדאי להיות שם .
הוא עוד רוצה שנעבור למקומות יותר יקרים כמו בבלי או הרצליה, אני לא מסכימה

800 דולר זה גבוה??? לא לפי החיפושים שלי. ואני מחפשת 3 חדרים ל-4 נפשות, לא איזה לוקסוס.
800$ זה מאד גבוה. מחירים כאלו אפשר למצוא רק באזורים היקרים ביותר של ישראל: תל-אביב והסביבה, ושכונות יוקרתיות בערים אחרות. לגור באזור כזה זה כן לוקסוס. (שלא יובן לא נכון - היינו מאד שמחים אם היינו יכולים להרשות לעצמנו לוקסוס כזה.)
ברחובות, למשל, דירת 3-4 חדרים עולה 500-600$ באזורים היותר טובים, ובשכונות הפחות מבוקשות המחיר יכול להיות נמוך בהרבה. ב-800$ אפשר לשכור כאן בית צמוד קרקע במצב טוב + חצר. יש ערים אחרות בארץ בהם המחירים יותר נמוכים.

800 דולר זה גבוה??? ממש ממש לא.
אנחנו גרים בדירת שני חדרים בלב תל אביב שהבנתי שהשכירות על דירה כזאת היא יותר מ900$ ואנחנו גם מחפשים דירה של שלושה חדרים ב1100$ ואין .
מצד שני ההורים שלי משכירים כמה דירות בירושלים והשכר דירה של דירה שם הוא כמו של חדר פה . שלא לדבר על הדירה שהייתה להם בחיפה והושכרה במחיר שחשבתי שהם מתבדחים כשהם סיפרו לי .
נראהלי ברור שמי שמנסה לצאת ממתב כלכלי קשה לא אמור לקנות דירה עם משכנתא גדולה אלא להיפך למכור אחת כזאת אם יש לו .
מצד שני אני מיום ליום מגלה שדברים שברורים לי זרים לחלוטין לאחרים .

ואי אפשר לדעת על איזה אישור יכולה להיתקע הבנייה ויכול להיות המון זמן עד שהוא יראה את הכסף
הקבלן יקבל תשלום בסוף כל שלב. והוא כבר בנה כמה בתים באותו מקום. הוא בונה מהר. זה אומר, שה-200K יצטרכו להיות משולמים בחלקים, לפי התקדמות הבנייה, אבל לא לפני שמתחילה הבנייה, ובמשך כשנתיים. סביר שבעלי הקרקע גם יתאגדו ויקבלו הצעה מרוכזת למימון הבנייה כולה, עם איזו תוכנית שנותנת תנאים טובים ומקבלת מראש שההלוואה תיפרע עם תום הבנייה, ממכירה או השכרה.

הוא צריך להיות כנה עם עצמו ולהודות מהי רמת הסיכון בה הוא מוכן לחיות
זה נשמע לי מאוד חשוב. עיקרון מפתח.

_אני אמרתי לו, שיש פה עוד שיקול לא כלכלי אבל מהותי: כמות השנים שזה רובץ עליו, בילבול המוח, הדיונים והציפיה האינסופיים. גם זה שווה כסף, לא? אולי עדיף לקבל פחות כסף עכשיו, אבל לצאת מכל הבלגן הזה עם הכניסה להתחייבות מבהילה.
או שזו בדיוק הפחדנות ש"אבא עשיר, אבא עני" מדבר עליה?
אולי זה בדיוק הסיכוי של אותו אדם להתעשר סוף סוף, בהשקעה מושכלת?_
הוא צריך להיות כנה עם עצמו ולהודות מהי רמת הסיכון בה הוא מוכן לחיות. ואז להחליט. לבדוק גם מהי רמת הסיכון שהוא יכול לספוג - ואז להחליט. בכל עניין, הוא חייב לדעת יותר ולעבוד על ההשכלה הנדל"נית שלו. להתייעץ עם כמה אנשים מתחומים שונים ולהחליט לבד.
אופציה נוספת - לקחת שותף. חצי חצי. לו יש את הקרקע - לשותף יהיה את הכסף לבנות. ולבחור את השותף בקפידה.

בקשר למאמר, הוא מעלה אספקט נוסף במיתוס רכישת הדירה. כי אם כל רוכש היה רוכש דירה שמתאימה לו, דברים היו נראים טוב יותר. לא מזמן דיברתי עם חברה שהיא ובעלה קנו אחרי החתונה בית בפרוורים. הם רצו בית בעיר, אבל היה להם כסף לפרוורים. הם קנו דירת 4.5 חדרים. זוג. בלי ילדים. יש להם שני ילדים, שניהם ישנים איתם. ומה עם החדרים הנוספים? יוק. בזבוז ארנונה, בזבוז משכנתא ובזבוז אנרגיה (על נקיון ושטח לא מנוצל). אבל הם קנו דירה גדולה כי הם תכננו הרבה ילדים וכן הלאה.. עכשיו הם חייבים בכל צעד תמיכה מההורים כדי לחיות.
ההתקדמות צריכה להיות בקפיצה של שלב על כל שני שלבים - במקום העלאת רמת החיים כל פעם שיש עליה בהכנסה, להישאר באותה רמת חיים עד הפעם השנייה שעולה ההכנסה. כך יש אפשרות לחסוך ולהתקדם בלי להיכנס למרוץ העכברים. והגודל של הדירה צריך להתאים לדייריה, ולא למה שהשכנים יחשבו.

עוד אופציה היא לקחת הלוואה והעירבון יהיה השטח. אבל לקחת הלוואה בכלל בעניין כזה היא לא מומלצת כי עניני נדל"ן יכולים לקחת המון שנים, ואי אפשר לדעת על איזה אישור יכולה להיתקע הבנייה ויכול להיות המון זמן עד שהוא יראה את הכסף.. ובינתיים הוא משלם את ההלוואה.. שותף עם מזומן ואורך רוח. זה מה שהוא צריך (בעיני, ובפעם האחרונה שבדקתי לא הייתי מומחית נדל"ן )

דרך אגב, התייעצות:
קרוב שלי ירש שטח, שהיום הוא בתחומי שכונה יוקרתית. האיזור מיועד לבנייה רוויה, ויש מגעים עם קבלנים לבנייה עצמית. כל בעלי הקרקע באיזור מסויים יבנו יחד רב קומות.
הקבלן רוצה 200,000 דולר לבניית דירה. לקרוב שלי יש שטח לשתי דירות, אבל אין לו 200,000 דולר.
אם הוא ימכור את השטח שירש, המיסים שיצטרך לשלם יקחו כמעט את כל התמורה...
אם הוא יבנה, יצטרך לקחת הלוואה על 200 אלף דולר!
ערך כל דירה אחרי שתיבנה יהיה בערך 500-600 אלף דולר, ואפשר יהיה למכור אותה ו/או להשכיר אותה בקלות.
אם ימכור, אז אחרי ניכוי כל מיני הוצאות, יישאר לו נגיד 300K?
ואם ישכיר, אפשר יהיה אולי לשלם את ההלוואה מדמי השכירות, ואז ההלוואה לא יורדת מהמשכורת שלו כל עוד השוכר משלם, ובסוף תישאר דירה ששווה 500-600K.
אבל עדיין: לא פשוט לקחת הלוואה כל כך ענקית.
יש חשש שבחודשים שבין שוכר לשוכר, או אם ייכנס שוכר נוכל שלא משלם ולא מתפנה - לא יהיה ממה לשלם את ההלוואה.
הקרוב שלי מתלבט (כבר כמה שנים) מה עדיף.
למכור (בכל זאת, מה שיישאר אפשר להשקיע בבנק, ובתוך פחות שנים יהיה אפשר לקנות מזה דירה אחרת, בלי שום הלוואה).
עיסקת קומבינציה (אם אפשר יהיה) - וככה במקום שתי דירות תהיה לו אחת, אבל לא יצטרך לשלם?
לבנות בעזרת הלוואה של 200K, ולהסתכן?

מעניין אותי לדעת מה אתם אומרים.
אני אמרתי לו, שיש פה עוד שיקול לא כלכלי אבל מהותי: כמות השנים שזה רובץ עליו, בילבול המוח, הדיונים והציפיה האינסופיים. גם זה שווה כסף, לא? אולי עדיף לקבל פחות כסף עכשיו, אבל לצאת מכל הבלגן הזה עם הכניסה להתחייבות מבהילה.
או שזו בדיוק הפחדנות ש"אבא עשיר, אבא עני" מדבר עליה?
אולי זה בדיוק הסיכוי של אותו אדם להתעשר סוף סוף, בהשקעה מושכלת?

יש משהו בישראלים שחייב שיהיה לו בית משלו. אני חושבת שתוך כמה דורות זה יעלם לטובת הראציונאליות והמעשיות.
לא רק בישראלים. אני דווקא לא מסכימה לזה. ראי למשל את כריסטופר אלכסנדר,בית משלך

_אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם זה למעשה אני חושבת שבערים גדולות בעולם החישוב הוא שליש.
ויש עוד סוג של יוצא דופן שאני יכולה לחשוב עליו למשל משפחה שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש. והם מצליחים גם לחיות טוב וגם לחסוך (מין משפחה דימיונית) אין סיבה שלא יקחו משכנתא גדולה כמעט כמו השכר דירה שישלהם כרגע.
אם אני טועה תתקנו אותי ._
בהתאוששות כתבה נכון ואני אוסיף. שכירות היא ניידת. בכל רגע בו אדם רוצה הוא יכול לעבור לגור במקום אחר ולשלם שכירות נמוכה יותר או לקחת כמה חודשי התאוששות אצל הוריו או אחיו ולא לשלם שכר דירה. משכנתא היא לטווח ארוך ואי אפשר להיפטר ממנה ללא עונש כספי או מוות (כשמי מבני הזוג מת, הביטוח מכסה את המשכנתא). כמו כן מרכיב הסיכון נוכח חזק במשכנתא - אם מתפוצץ צינור בדירה שכורה בעל הבית משלם. אם זו הדירה שלך נחשי מי משלם? ומה אם ערך הדירה יורד כי בונים כביש מהיר ליד הבית ולא תוכלי להשכיר אותה? ומה אם תרצי לעבור לחו"ל ולא תמצאי דיירים לטעמך?
משכנתא בתנאים של עד רבע מההכנסה ורק ל 15 שנה מצמצמת את הסיכונים האלה כי אז יש פחות סיכוי שהיא תשב כאבן ריחיים על צוארך ותגרור אותך למטה כשתהיי בצרה. אני בטוחה שיש הרבה קוראים סמויים בדף שהמשכנתא הורגת אותם. בתקופות שהמשק לא בשיאו ויש פיטורים אנשים פושטים את הרגל בגלל משכנתאות שלקחו פעם כשהמצב היה טוב והיה נראה הגיוני לשלם יותר מרבע מההכנסה על המשכנתא. אני אפילו אצמצם את הכלל ואוסיף שהמשכנתא עם ההוצאה על השיפוצים והריהוט והכל צריכה להיות פחות מרבע.

נראה לי שתוכנית התאוששות כלכלית צריכה לכלול כמה צעדים, שרכישת נכס יותר גדול (ולקיחת משכנתא חדשה)אינה אחד מהם. פרעון כל החובות או פריסתם ההגיונית, בצורה שתאפשר החזרתם בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר, מגורים בשכירות באזור זול יותר, קיצוץ בהוצאות, חיים בלי כרטיס אשראי - בעצם, הכול כבר כתוב פה בדף
משכנתא היא היא מהות מלכודת העכברים. הבנק אומר לאדם - בוא, קח משכנתא ואני שם אותך בבית חלומותיך, משדרג אותך במיידי ונותן לך איכות חיים. רק תשלם בזמן כל חודש כל החיים.

יש משהו בישראלים שחייב שיהיה לו בית משלו. אני חושבת שתוך כמה דורות זה יעלם לטובת הראציונאליות והמעשיות.

שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש
העניין הוא שכל דבר כרוך בוויתורים. כמו שאני מבינה את זה - אם את גרה בתל אביב ומשלמת שכירות גבוהה, של נניח $800 דולר בחודש ויש לך חסכונות שיכולים לממן חצי מעלותה של דירה באזור זול יותר, הרי שרכישת דירה באזור כזה (כמו כפר סבא, למשל), עם משכנתא שההחזר החודשי שלה הוא בסדר גודל של 500 דולר לחודש אכן תהיה חיסכון. וכל זה בתנאי שההחזר הוא לא יותר משליש מההכנסה הכוללת. (מנהל עובר ושב בבנק הקודם שלנו, אגב, אמר לנו שגם לאנשים מבוססים בהרבה מאיתנו הוא לא ממליץ על נטילת משכנתא של יותר מ-120,000 דולר, מפני שזה כבר עמוק בתחום המסוכן). אם, לעומת זאת, מתעקשים לרכוש דירה באותו אזור יקר, ולהישאר על החזר משכנתא גבוה, סך הכול הריביות על המשכנתא והחריגות למיניהן יעלה, בסופו של דבר, משהו כמו פי שניים מהחיים בדירה שכורה כל אותן שנים. אני יודעת שקשה מאוד לראות את זה כך - אחרי הכול, שכה"ד הולך לבעל הבית והמשכנתא מממנת נכס שיישאר בידי הקונה, אבל אם יושבים ומחשבים כמה באמת זה, עולה, זה בהחלט מממן עוד דירה לבנק (ולא רק את הריהוט בסניף - קראתי פעם כתבה שעשתה את החישוב הזה והוכח שם שחור על גבי לבן שבכסף שהוצא על המשכנתא - הכבדה - לאורך 25 שנים ניתן היה לרכוש עוד דירה באותו שווי).
בחישוב שלי, כשרוצים להתאושש ממרוץ אינסופי אחרי חובות, כמו שתיארה אילת:
אבל המינוס בבנק הולך ותופח וההלוואות גדלות, אפילו היתה שנה שנאלצנו למחזר את המשכנתא ולהגדילה לצורך החזר חובות שצברנו בכרטיסי האשראי הרבים שברשותנו......
נראה לי שתוכנית התאוששות כלכלית צריכה לכלול כמה צעדים, שרכישת נכס יותר גדול (ולקיחת משכנתא חדשה)אינה אחד מהם. פרעון כל החובות או פריסתם ההגיונית, בצורה שתאפשר החזרתם בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר, מגורים בשכירות באזור זול יותר, קיצוץ בהוצאות, חיים בלי כרטיס אשראי - בעצם, הכול כבר כתוב פה בדף.

אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם זה למעשה אני חושבת שבערים גדולות בעולם החישוב הוא שליש.
ויש עוד סוג של יוצא דופן שאני יכולה לחשוב עליו למשל משפחה שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש. והם מצליחים גם לחיות טוב וגם לחסוך (מין משפחה דימיונית) אין סיבה שלא יקחו משכנתא גדולה כמעט כמו השכר דירה שישלהם כרגע.
אם אני טועה תתקנו אותי .

המשכנתא שלנו היא 38% מערך הדירה. האם גם במקרה זה עדיף לשכור בית ולא לשלם את המשכנתא כשבסופו של דבר הנכס יהיה של הילדים (קשה להיפרד מדפוסים ישנים )
כדאי שהמשכנתה לא תעלה על רבע מהכנסתכם הנוכחית. אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת. כמו כן תקחו משכנתא ל 15 שנה. אם שני התנאים לא תקפים חכו קצת ותחסכו יותר. אכן קשה להיפרד מדפוסים ישנים אבל אם אתם לא מצליחים להיפרד מהם תעשו את זה בזהירות ועם שכל. ואני מזמינה את גיימס בונד או אילה א להסביר מה ההבדל בין דירה שהיא נכס לדירה שהיא התחייבות. ההבדל הוא תהומי.

סיפורי פוגית - מה זה הקומונה שכתבת עליה נשמע מעניין
קומונה זה פורום פרטי בתפוז.
את מוזמנת לנסות
http://www.tapuz.co.il/communa/userComm ... naid=23609
את צריכה שם משתמש בתפוז

המשכנתא שלנו היא 38% מערך הדירה. האם גם במקרה זה עדיף לשכור בית ולא לשלם את המשכנתא כשבסופו של דבר הנכס יהיה של הילדים (קשה להיפרד מדפוסים ישנים )

סיפורי פוגית - מה זה הקומונה שכתבת עליה נשמע מעניין, תוכלי לפרט יותר, אולי זה לא מתאים לדף הזה, אולי יש דף אחר בנושא? אשמח לשמוע...

תודה לכן על התגובות והרצון לסייע, עבורי זה לא מובן מאליו.
שבת קסומה
אילת

קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק
אולי לא דירה שלמה, אבל אין ספק שאת הרהיטים בבנק, אתם/הם/אנחנו מימנו. לכו תקחו...

וואו, אילת, כל הכבוד!

מעלה בי הרהורים לפתוח את הקומונה. מה אתן אומרות? אנחנו רוצות לגדול?

אני רק מזכירה את מה שנאמר כבר באין ספור כתבות כלכליות - שמי שקונה דירה בעזרת משכנא (ובמיוחד משכנתא "כבדה", נניח 70% מערך הנכס) קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק. כאן במדינה אנחנו מקובעים על רכישת נכסים בני קיימא - אבל בחישוב כלכלי קר, כנראה שמגורים בדירה שכורה צנועה + חיסכון הם יותר משתלמים, לטווח הארוך, מאשר רכישת דירה שממומנת רובה ככולה ממשכנא לחקוק בראש הדף! נכון מאוד.

יוצאת לדרך חדשה.
כל הכבוד ובהצלחה

_כמובן שמחירם גבוה יותר מה שאומר שאנו לא מחזירים את המשכנתא.
לנוכח העובדה שמשק נחשב לנכס מניב החלטנו לשקול זאת בחיוב_
אני רק מזכירה את מה שנאמר כבר באין ספור כתבות כלכליות - שמי שקונה דירה בעזרת משכנא (ובמיוחד משכנתא "כבדה", נניח 70% מערך הנכס) קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק. כאן במדינה אנחנו מקובעים על רכישת נכסים בני קיימא - אבל בחישוב כלכלי קר, כנראה שמגורים בדירה שכורה צנועה + חיסכון הם יותר משתלמים, לטווח הארוך, מאשר רכישת דירה שממומנת רובה ככולה ממשכנא.

אם את מרגישה מנוצלת יש אתר של "אמון הציבור", תגישי תלונה וזה יכול לעזור לך לקבל דיל טוב יותר, או לנער אותם קצת.
זה רעיון מצוין. לא ידעתי על קיומו של הגוף הזה וגם אם אני לא אשתמש בו הפעם טוב לדעת שיש גוף שנותן גב לצרכנים.

נראה לי שאולי כדאי לעשות דף לסוגית הקירבי כי זה טיפה סטה מהנושא או לפחות לכווץ את זה
גם אני חושבת שאפשר להעביר את הדיון הזה לדף שעוסק ב'החלטות כלכליות' או 'צרכנות נבונה' שהם שניהם חיוניים ליציאה מ'בעיות כלכליות מלחיצות'. אני בכל אופן למדתי המון מהדיון הזה. אפשר גם לכווץ את זה (אם מכווצים אפשר לחזור ולהמשיך את הדיון ?).

וואו, אילת, כל הכבוד! אכן.
כדאי למכור את הדירה להחזיר את המשכנתא וללכת לגור בשכירות במושב ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים התשובה אצלך. אם אתם במינוס ולא יוצאים ממנו, האם זה הגיוני לחשוב על קניית משק כהשקעה או קניית משהו בכלל? חיים ללא חובות - חיים ללא הלוואות. את יכולה לדמיין איך תרגישי אז? אני לא יודעת איך את נראית, אבל אני בטוחה שאת מחייכת. מהות הדף היא להוציא פחות ממה שמרוויחים ולעשות משהו מועיל עם ההפרש. אם אתם במאזן שלילי כל חודש צריך למצוא מקומות נוספים לקצץ בהוצאות.

וואו, אילת, כל הכבוד!

שלום לכולן

זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בדף הזה ובכלל אני חדשה באתר.
מהבוקר אני קוראת כאן בשקיקה את כל הדברים המדהימים שנכתבו מתחילת הדף ודמעות זולגות מעיני כל השעות הללו שאני מול המסך.
אנחנו משפחה אבא, אמא ושני ילדים בבית ספר. שנים שמצבנו הכלכלי לא טוב. לכאורה, לא חסר לנו כלום
יש לנו דירה מפוארת , מי צריך כזאת בכלל?, ריהוט מלא, חינוך קיבוצי שעולה הרבה כסף לעירונים, ביגוד, הנעלה, חו"ל פעם בשנה, חוגים, מסעדות מדי פעם, קונים ספרים, דיסקים, סרטי DVD לילדים ועוד. אבל המינוס בבנק הולך ותופח וההלוואות גדלות, אפילו היתה שנה שנאלצנו למחזר את המשכנתא ולהגדילה לצורך החזר חובות שצברנו בכרטיסי האשראי הרבים שברשותנו......
עד שהחלו אצלי בעיות רפואיות נאלצתי לשכב חודשיים בבית, חזרתי לעבודה ועדיין חשתי שמצבי לא טוב , ואני לא נותנת את התפוקה המצופה ממני בעבודה. כמו כן הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להיות רחוקה מהילדים כל כך הרבה שעות, ובעצם אני יוצאת לעבודה כדי לממן כל מיני דברים שאולי ניתן לחיות בלעדיהם ועדיין זה לא מספיק, אז בשביל מה??? ואז החלטתי להתפטר מהעבודה ולעשות שינוי. ומזה 3 חודשים שאני בבית נהנית מכל רגע עם ילדי ובן זוגי בשעות שהוא נמצא, כי עכשיו הוא מפרנס יחידי ונדרש להתאמץ יותר כדי לכלכל את הבית.חוץ מספרים ויתרתי על עוזרת, בגדים , נעליים, מסעדות חו"ל סרטים ועוד.
ועדיין אנו לא מצליחים לסיים את החודש בלי מינוס.גם בן זוגי מתחיל לאותת סימני חולי וזה ממש מדאיג.
לצד ההחלטה לעזוב את העבודה מתגבש הרצון לעשות שינוי גם במקום המגורים. נמאס מהחיים הלחוצים בעיר, זיהום האויר והתחרות הנוראה של מי משיג יותר (אני משתחררת מהעניין , לילדים יותר קשה מול חבריהם בבית הספר), גם שאלת החינוך הביתי עלתה בהקשר של להיות יותר מחוברים ומאוחדים כמשפחה וחוסר שביעות רצון ממערכת החינוך העירונית.
בקיצור אנחנו מחפשים בית במושב בדרום הארץ. חשבנו לקנות בית קטן על האדמה (אני זקוקה לה-היום אנו גרים במגדל גבוה), להחזיר את המשכנתא ולחיות בצנעה ואפילו לוותר על הכבלים. כשהגענו למושב גילינו שיש גם משקים למכירה אך כמובן שמחירם גבוה יותר מה שאומר שאנו לא מחזירים את המשכנתא.
לנוכח העובדה שמשק נחשב לנכס מניב החלטנו לשקול זאת בחיוב, אך שוב אנו חוזרים לעניין המרוץ אחרי הכסף, השקעת האנרגיה בבניית העסק בעוד אנו שקועים בחובות...והמשכנתא לוחצת...... אולי בכלל כדאי למכור את הדירה להחזיר את המשכנתא וללכת לגור בשכירות במושב ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים? למרות שנראה שמחירי המשקים יעלו בקרוב, יש ביקוש באיזור..... אשמח לקבל תגובות/עצות וכל מה שעולה על דעתכן.
בכל מקרה ובלי קשר למעבר לאזור מגורים אתחיל לקרוא את החומר המומלץ פה כדי ללמוד איך לנהל את הכסף שלנו, כי עד היום הוא ניהל אותנו ולא בדיוק ידענו לגמרי לאן הוא מתפזר .....והגיע הזמן לקחת אחריות
תודה מקרב לב לכל אחת ואחת מכן, קריאת הדף עבורי הוא מתנה מופלאה לחיים!
יוצאת לדרך חדשה.
אילת

אח שלי הוא העורך דין של אמון הציבור ובדרך כלל כשאתה כועס על חברה הוא אומר לי יש כבר 1000 תלונות עליה
אבל תנסי
מצד שני נראהלי שאולי כדאי לעשות דף לסוגית הקירבי כיזה טיפה סטה מהנושא או לפחות לכווץ אתזה מישהו מתנגד (חרא עכשיו אני אצתרך ללמוד לכווץ)

אם את מרגישה מנוצלת יש אתר של "אמון הציבור", תגישי תלונה וזה יכול לעזור לך לקבל דיל טוב יותר, או לנער אותם קצת.

לכל פעולה התפעול קצת שונה ואני חוששת שאני לא אקלוט הכל בבת אחת
תראי, הם גועלים ומודיעים לך שהם נותנים הדרכה אחת?
תנצלי את ההדרכה הזאת לפי מה שמתאים לך:
שהמדריך יחכה לך עד שתגמרי לכתוב לעצמך בצורה מסודרת את סדר הפעולות לכל דבר ("רגע, לא הספקתי לכתוב. בשביל רצפה אני קודם לוחצת על הכפתור הזה? רגע, חכה, ואחר כך אני מרכיבה את החלק הזה? רגע, אני רק אצייר אותו כדי שאני אדע אחר כך"...). או שתצלמי אותו במסרטת וידאו כדי שתוכלי לצפות בזה שוב ושוב.
אם זה יעצבן אותו, תגידי לו שאת מצטערת, מגיע לך לקבל את ההדרכה הזאת, ורק ככה את לומדת. כמובן אם הוא מוכן לחלק את ההדרכה לכמה חלקים ולבוא עוד כמה פעמים להסביר כל הדרכה בנפרד, כהדרכה חינם כמובן ולא בתשלום נוסף, את תשמחי... או שהוא יסכים (לבוא שוב בחינם) או שהוא יקבל סבלנות. למה, כתוב בחוזה שההדרכה לא תתחשב בשאלות של הלקוח או בצורך של הלקוח להבין אותה?

לא, זה לא בשביל העוזרות זה בשבילי. יש המון פעולות שאפשר לעשות בקירבי: לשאוב מהרצפה, שטיפת שטיח, שטיפת ספות ועוד. לכל פעולה התפעול קצת שונה ואני חוששת שאני לא אקלוט הכל בבת אחת. עדיף לי לקבל הדרכה ממוקדת, לתרגל אותה עד שאני שולטת בפעולה ורק אז ללמוד עוד משהו. אני למשל מעולם לא השתמשתי באופציה לשטיפת רצפה כי לא ידעתי איך ולא מצאתי את הזמן לקבל על זה הדרכה וגם כי הבן-זוג לשעבר ידע איך לעשות את זה ועשה את זה איזה פעמיים (אולי אני אוכל לבקש הדרכה ממנו (-:).
בכל זאת אני מסכימה איתכן שבשביל זה לא שווה לשלם עוד 1000 ש"ח. גם אני, בשמת, מרגישה שזהו ניסיון להפעיל מסחטת כספים. מרגיז. מרגיז גם שהמדיניות היא כ"כ נוקשה ולא מאפשר מו"מ.

לא כדאי
תשכרי רק עוזרות שעבדו עם קירבי לפני כן או שתקליטי או תכתבי עיקרי הדברים שיסבירו לך כשיבוא האיש להסביר ותתני לעוזרת לקרוא ולעבור מבחן קצר לפני שאת מפקידה בידיה את הקירבי .


למה את זקוקה לעוד הדרכה, ולמה את לא רוצה לקבל אותה יחד עם השואב?
זה לא לה זה לעוזרות

תוכלי לקבל רק הדרכה ביום החזרת השואב אלייך
ומה הבעיה עם זה?
למה את זקוקה לעוד הדרכה, ולמה את לא רוצה לקבל אותה יחד עם השואב? הרי כדי להחזיר לך אותו, את צריכה להיות בבית, לא?

לעומת זאת, אם תעשי אוברול- שדרוג את זכאית ל-3 שנים אחריות עם הדרכות חינם כל אימת שתרצי
מסחטת כספים.
האם קיבלת הדרכות חינם רבות בשלוש השנים הראשונות עם המכשיר?

"הרומן שלי עם קירבי" ממשיך. הבוקר הודעתי להם את החלטתי וביקשתי לודא שבמהלך השנה הקרובה אני זכאית להדרכה על שימוש נכון בשואב. ובכן "צר לי לאכזבך" אמר לי הסוכן "תוכלי לקבל רק הדרכה ביום החזרת השואב אלייך. כל הדרכה נוספת כרוכה בתשלום של 170 ש"ח. לעומת זאת, אם תעשי אוברול- שדרוג את זכאית ל-3 שנים אחריות עם הדרכות חינם כל אימת שתרצי. כשאמרתי שאני לא מוכנה לשלם תמורת השרות הזה עוד 1400 ש"ח הוא הציע לי להוריד שנת אחריות ששווה 500 ש"ח ולשלם 2400 ש"ח. נכון שעדיף לי לקנות את ההדרכה כשאצטרך ? מה אתן אומרות ?

תראי איך הבירור שלך חוסך 1400 שקל! זה סכום מדהים!
כן בשמת, גם אותי זה מדהים. אני עם חוויה אדירה של הישג!

אולי פשוט תתעסקי עם השואב היקר הזה בעצמך, ושהמנקים יעשו דברים אחרים?
זה רעיון! האמת שמכל עבודות הבית, שדי שנואות עלי, זו עבודה שהיא מספיק קלה עבורי. אחת הסיבות שקניתי קירבי היא שאני שונאת לשטוף רצפה, ובמיוחד את ההתכופפויות שבלשטוף רצפה. עם הקירבי אפשר "לשטוף רצפה" בלי להתכופף. אני יכולה לעשות את זה בעצמי.

אני יודעת שזה בגלל שלפעמים צריך להסתכל על דברים מזוית אחרת (כמו הריצפה).
כבר לא פה יקרה. אהבתי.

אני גם היום לפעמים מוצאת את עצמי על הריצפה עם קרסול קצת מסובב
עוד פעם את מנסה להוכיח שאת אני ?
אין טעם לדאוג שהשואב יהרס שוב למדת את השיעור שלך אפ אחד מלבדך לא משתמש בו בלי תדריך מדוייק ואולי גם הזהרה שאם הוא הורס אותו יש 1500 ש"ח לשלם . אפ עוזרת לא תשאב בו גולות ב1500 ש"ח מהרגע שהיא תחשוב שזה יהיה על חשבונה.
ואם בכל זאת הוא יתקלקל כנראה שאת לא אמורה שיהיה לך מכשיר כזה.
אז יאלה לתקן ולשמור את שאר הכסף לעצמך.

אני לא רוצה לטעות שוב. ומצד שני לא רוצה להוציא כסף מיותר או להרגיש מרומה.
תדמייני אותי ערסית ענקית, נשענת עלייך, קורצת, ואומרת בלחש ככה שכל הסופרמרקט שומע - "אחותי, זה מה שכולנו רוצים."
למדת, תסיקי מסקנות, תסלחי לעצמך ותמשיכי הלאה. לא זוכרת איפה כתבו את זה, אבל לטעות זה חלק מהתהליך - כמה פעמים הילדים שלך נפלו עד שהם למדו ללכת? אני גם היום לפעמים מוצאת את עצמי על הריצפה עם קרסול קצת מסובב. ההורים שלי היו אומרים שזה בגלל שאני מרחפת, אבל אני יודעת שזה בגלל שלפעמים צריך להסתכל על דברים מזוית אחרת (כמו הריצפה).

כך שאם משהו אחר יתקלקל שוב אצטרך לשלם את עלות התיקון
טוב, אם הקילקול נגרם מעוזרות בית שלא ידעו איך משתמשים במכשיר (נדהמתי מהתיאורים שלך. כמה טוב שאני מנקה בעצמי את הבית שלי), אז אני מניחה שאת כבר תמנעי את זה בעתיד. אם כן, למה שיתקלקל?
תראי איך הבירור שלך חוסך 1400 שקל! זה סכום מדהים!

הציעו לי להחליף מיכל מים שקצת נזל
אהה. זאת הדרך הקשה ללמוד משהו במכוניות. נזילת מים זה משהו שחייבים לתקן. כל מה שקשור למנוע, חייבים לתקן. כל מה שקשור לבטיחות, חייבים לתקן. אם הרדיוטייפ באוטו התקלקל, לא חייבים לתקן...

ההבדל בין שתי ההצעות שקיבלת הן, שעל אחת את מקבלת רק שנה אחריות, ועל השנייה שלוש שנים.
את לא צריכה את השידרוג, ואת לא צריכה לבזבז עוד 1400 ש"ח. את רק מפחדת שהשואב יתקלקל שוב.
עד כמה זה ריאלי?
האם את יודעת להדריך את המנקים שלך?
אולי פשוט תתעסקי עם השואב היקר הזה בעצמך, ושהמנקים יעשו דברים אחרים? את נותנת משהו ששווה 7000 ש"ח בידיים שלהם?

את יודעת מה, התיקון עולה 1500.
בשביל אחריות של 3 שנים, את צריכה לשלם כמעט כפול!
לדעתי, אם השואב יתקלקל בעוד שנתיים שוב, רק אז כדאי להוציא שוב 1500 ש"ח. ועדיין ייצאת באיזון...

אחת מסיסמאות המכירה שלהם זה אחריות לבערך כל החיים או משהו כזה, לא?
POOH והתוספות, לי נאמר שהאחריות על מכשיר חדש היא ל-3 שנים בלבד. אם להורים שלך תיקנו אחרי 3 שנים אשמח לדעת. תוכלי לבדוק איתם בודאות ?

מה זאת אומרת שימוש לא תקין - מה, עשית עם השואב משהו חוץ מלשאוב?
ובכן, לצערי המנקה השתמשה בשואב ללא תשומת לב לכך שעל הרצפה/שטיח מסמרים, אטבים, גולות ועוד וכך "נדפק" איזה חלק שמסתובב בפנים. בנוסף, היא (וקודמותיה) השתמשה בהילוכים (NUTRAL/DRIVE) -בצורה לא נכונה וכך גם זה נדפק (מסקנה - עוזרת ללא הדרכה יכולה לקלקל במקום לעזור...).

ולמרות הכל, אני בהחלט לומדת ומיישמת עכשיו שיעור חשוב בצרכנות נבונה ואסרטיבית!!!
מגובה בתמיכה ובהנחיה של הדף הזה פניתי וביקשתי לקבל הצעת מחיר לתיקון של הדברים המקולקלים בשואב בלבד. ובכן, התוצאות הן: תיקון של כל החלקים הדורשים תיקון עולה 1500 ש"ח. להזכירכן, עבור אוברול, שכבר כמעט ונתתי הוראה לעשות, ביקשו ממני 2900 ש"ח. איש הקשר שלי בקירבי אמר לי שכדאי לי לעשות אוברול כי זה בא עם אחריות כוללת של 3 שנים על כל השואב, למעט המנוע. על תיקון, לעומת זאת, יש אחריות של שנה בלבד, רק על החלקים שתוקנו, כך שאם משהו אחר יתקלקל שוב אצטרך לשלם את עלות התיקון.
אני בכ"ז נוטה לעשות רק את התיקון. מה דעתכן ?

אגב, יש לי "טראומה" מהחלטה לא נכונה שקיבלתי לפני כמה חודשים על האוטו: הציעו לי להחליף מיכל מים שקצת נזל ואני רציתי לחסוך ואמרתי שאני כל הזמן אבדוק אם חסר מים. התוצאה היתה שאחרי כחודשיים, יום אחד האוטו העלה עשן , התחמם ונהרסה לי כל מערכת הקירור של האוטו. בקיצור, במקום תיקון של 500 ש"ח נאלצתי לממן תיקון של 4000 ש"ח. אני לא רוצה לטעות שוב. ומצד שני לא רוצה להוציא כסף מיותר או להרגיש מרומה.

תודה על הליווי שאתן נותנות לי בהתנסות החשובה והמלמדת הזו. כל יום שעובר אני מבינה כמה זה משמעותי עבורי.

להורים שלי גם יש קירבי - כשהתקלקל תיקנו אותו.
הרי אחת מסיסמאות המכירה שלהם זה אחריות לבערך כל החיים או משהו כזה, לא?

אני הייתי מנסה שוב לבדוק עלות תיקון.. והייתי מתווכחת איתם..
מה זאת אומרת שימוש לא תקין - מה, עשית עם השואב משהו חוץ מלשאוב?

לצערי בשמת הוציאה לי את המילים מהפה למה לשדרג את מה שטוב ?
מצד שני קירבי הם האחרונים שמפחדים על שמם הטוב פשוט כי אין להם כזה .
אבל כן להתעקש שיתקנו אותו ולא שישדרגו אותו
ולהתעקש שיעשו אתזה בזול
>אילה טובה בכתיבה אבל כשזה מגיע ללהתעקש עם הטכנאי מחשבים היא יוצאת חתלתולה ושולחת את החבר לריב במקומה <

והודגש בפני שהאוברול הוא יותר מאשר תיקון מה שהתקלקל, הוא מעין שדרוג
סליחה, למה צריך שידרוג?
השואב היה טוב כמו שהוא.
אני מצטרפת לתמיהה, איך שואב כל כך יקר מצליח להתקלקל אחרי 4 שנים בלבד? היה לי שואב כמעט 20 שנה, המנוע פשוט נגמר בסוף, אבל שום דבר לא התקלקל בו מעולם. מה יכול להתקלקל בשואב? אולי בכלל הם אמורים לתקן לך את מה שהתקלקל שם במסגרת האחריות אבל הם מנסים לרמות אותך ולקחת עוד כסף בתואנת "שידרוג"? אולי סתם יש שם סתימה שאפשר לפתוח ברגע? זה ממש נשמע לי כמו המוסכים האלה שעובדים עלייך בעיניים. הייתי חוזרת אליהם ומבקשת לדעת בדיוק מה התקלקל, איך אפשר להשיב את המצב לקדמותו בלי שום שידרוג, ולמה את צריכה לשלם כל כך הרבה אחרי שקנית את השואב הכי יקר בשוק - אם אין עליו אחריות ולא מתקנים אותו במחיר נורמלי, אז מה הוא שווה? בשביל מה שילמת כל כך הרבה? שיעבוד 4 שנים וגמרנו? מה הרעיון? שכל ארבע שנים יסדרו אותך ככה שתשלמי על חדש או על חצי-חדש? לא נראה לי.
אני מצביעה לטובת - ניסיון לסדר תיקון במחיר אפסי. 100 ש"ח נגיד. לבדוק טוב טוב את תעודות האחריות. לטעון חזק לגבי השם הטוב שלהם, כי את הולכת לבדוק ולפרסם באינטרנט שהמכשיר הזה לא מחזיק וחבל על הכסף.

מתלבטת, אני התכוונתי לשטיח כזה שאפשר להרים למרפסת ולתת לו מכות עד שיוצא כל האבק - כמו פעם. אני מבינה את הצורך בשטיח ובאמת בחורף זה נותן חמימות, ומשפר את האקוסטיקה. אם יש לך שטיח מקיר לקיר.. אותו כבר אי אפשר להרים ולהרביץ. אני גם מבינה למה את מרוצה מהשואב, אני לא חושבת שזה היה בזבוז כסף ולאמא שלי יש שואב אבק כזה והיא מרוצה ממנו. נשמע לי נכון לצמצם את שירותי העוזרת (ועוד ממה שאפשר) ולממן את התיקון. לא נשמע לי נכון
לקחת את החדש ובמקום לשלם 250 ש"ח לחודש במשך שנה לשלם את זה במשך שנתיים ? בעוד שנה צפוי מצבי הכלכלי להשתפר כי אני גומרת את הסטאג' שלי. האם כדאי לבנות על זה או לחכות שזה יבוא ורק אז להתקדם למשהו יותר טוב ? למה - כי את לוקחת הלוואה על חשבון רווח עתידי שלא בטוח שיהיה. אני מהאופטימים, אבל החלטות כלכליות עושים לפי המצב הנוכחי - לא המצב העתידי. העתיד אינו וודאי - ההווה כן. כרגע אין לך את הכסף בתקציב - תקצצי מהתקציב כמה שאפשר ו תחסכי לתיקון - שלמי אותו במזומן. סביר להניח שגם תקבלי הנחה על מזומן. ואז תתחילי לחסוך לשואב אבק חדש.
מה אם בעוד שנה תגמרי את הסטאז' אבל תחליטי שאת רוצה לעבור לחינוך ביתי?
מה אם בעוד שנה תפגשי גבר חדש ותעברי לטימבקטו לגדל עיזים (שלא דורשות שואב אבק חדש)?
מה אם בעוד שנה תרצי את הכסף כדי לקדם מיזם גאוני?
אל תקני בתשלומים. זו מהות הדף. תשלומים הם אלה שמובילים ל בעיות כלכליות מלחיצות.

אחרי עוד כמה שעות שינה (שמתן לב לשעה של ההערה הקודמת ?), אני מתלבטת האם החלטתי נבונה ? בהינתן שאני רוצה שואב אבק בבית ושכנראה קירבי טוב יותר מאחרים, האם לא כדאי בכ"ז לקחת את החדש ובמקום לשלם 250 ש"ח לחודש במשך שנה לשלם את זה במשך שנתיים ? בעוד שנה צפוי מצבי הכלכלי להשתפר כי אני גומרת את הסטאג' שלי. האם כדאי לבנות על זה או לחכות שזה יבוא ורק אז להתקדם למשהו יותר טוב ?
מחכה להתיחסויותכן.

כבר לא פה, בהתאוששות , סיפורי פוגית היקרות.
תודה לכן על תשובתכן המפורטת. עזרתן לי לחשוב ולהכניס שיקול דעת נוסף לתוך ההחלטה. האמת, זה משהו שהוא לא מובן מאליו עבורי כי אני בד"כ לא אחת שרוצה הרבה דברים חומריים, אבל כשאני רוצה משהו בד"כ קשה לי לוותר עליו. אני מנסה להתבגר בקטע הזה ולהבין שלא תמיד אפשר לקבל את כל מה שרוצים, שחשוב לבחור, לעשות סדרי עדיפויות ולדעת שלכל החלטה יש מחיר.

ולהחלטה הספיציפית הזו:
ראשית, בדרך זו או אחרת כולכן שאלתן: האם אתם צריכים שטיח?
ובכן, אני אישית מרגישה שהשטיח מכניס לבית חום, הגנה ורכות. בלי שטיח מרגישה שהבית עירום, קר ומנוכר ולא כיף לי בו. בקיץ דוקא גילגלתי את השטיח כי ניסיתי לגמול את הקטן ונתתי לו לפשתן בכל הבית. אבל, כשמגיע החורף אני ממש לא יכולה לסבול את הרצפה הקרה ומיד החזרתי את השטיח. יש לי בבית (שהוא דירה שכורה) גם חדר אחד שבו יש שטיח מקיר לקיר וכשאני יוצאת מהאמבטיה לחדר בלי שטיח או כשאני רואה את הילדים יושבים ומשחקים על הרצפה בחדר בלי שטיח, מתחשק לי לצפות את כל הבית בשטיחים. אולי זה תסביך שלי ועם זאת אני מתייחסת אליו בכבוד.
בנוסף, בקיץ האחרון, עם עזיבת הבן-זוג, הבאתי הביתה כלבה מקסימה שמכניסה גם היא חום ואהבה לבית וגם מורידה הרבה שערות...
לאור זאת, אין מצב שאני אשאר בלי שואב אבק ואני עדיין לא מכירה פטנט אחר לניקוי שטיחים (סיפורי פוגית, אולי תספרי על זה בדף אחר ?).
כבר לא פה, הצעת לי: לחשוב אם את מרוצה מהשואב ובכן, אני מאוד מרוצה. הוא מנקה טוב, מתופעל בקלות ואין שום לכלוך שממש מדאיג אותי או מעצבן אותי. הוא אפילו יכול לעשות שטיפה לשטיח שעשו עליו צרכים...
הצחיק אותי שהצעת לי להשתמש בשואב של השכן כי לי יש חברה-שכנה שמידי פעם משאילה ממני את הקירבי ומתפעלת איך פתאום השטיח שלה חוזר לצבעו המקורי...

אלו השיקולים בעד כן לקנות ובכ"ז אני מסכימה איתכן שזה לא מקרה חירום ואין הצדקה לשימוש בקרן חירום. עזרתן לי להבין עם עצמי שאין לי כסף לעבור לדגם החדש של השואב וכשאין אז לא קונים! ולכן חשבתי ממה אני מורידה כדי להחזיר את הקירבי שלי לשימוש (אגב, בעקבות המלצתכן אכן שאלתי עוד שאלות והודגש בפני שהאוברול הוא יותר מאשר תיקון מה שהתקלקל, הוא מעין שדרוג) והחלטתי שאני אצמצם בשירותי העוזרת וכך אממן את האוברול.

אז, עזרתן לי לעצור, לחשוב ולבחור בצורה שקולה תוך לקיחה בחשבון של הויתור שידרש.
תודה.

סיפורי פוגית, תשובתך נהדרת. הוצאת לי את המילים מהפה.

מה לעשות ? איך מחליטים החלטה כלכלית נבונה ?
קודם כל לישון על זה לילה
האם זה באמת מקרה חרום?
אם לא, זה לא יוצא מקרן החרום. נקודה.
אם זה לא מקרה חרום ואין לך כסף - לא קונים.
בעיקרון קירבי זה סוג של רמאות חוקית. המחיר של השואב הזה לא מוצדק. לא ברור לי איך הם עדיין מצליחים למכור אותו.
הוא לא יותר טוב משואבים אחרים. אם יש לך 2000 ש"ח מיותרים תכנסי לחנות למוצרי חשמל ותקני חדש (הציקלון למשל הוא מצויין)
אבל
בתור מי שגדלה בבית אלרגי ומגדלת כמה כאלה בעצמה - את לא באמת זקוקה לשואב.
אמא שלי גידלה 5 ילדים אלרגיים לאבק בלי שואב אבק. היה לה סמרטוט ומכונת כביסה (לוילונות) והיא לא פחדה להשתמש בו... (היה לה גם פטנט לניקוי שטיחים, אבל לא נכנס לזה)
גם אני כמעט ולא מוציאה את השואב, כי זו יותר מדי טרחה. בגלל שאני עצלנית מטבעי גם אין לי שטיחים ווילונות בבית כי אלה הם צוברי האבק העיקריים. השאר מתנקה יופי עם סמרטוט.
הקטע שמכרו לך את הקריבי כשואב שלא מחזיר את האבק לאויר, אני משערת שהוא מחזיר פחות מאחרים (ויש עוד דגמים של "שואבי אבק היפו-אלרגניים בשוק) - אבל שוב, סמרטוט לוקח הכל...

והוא אמר שבשל שימוש לא נכון נהרסו לו כל מיני חלקים פנימיים
לא נראה לי. כשרוכשים שואב אבק בכמעט 7000 ש"ח (ואני מניחה שכשרכשת אותו, המחיר ששילמת היה המקבילה של מחירו של הדגם העכשווי החדיש), מצפים שהוא יעבוד מצוין הרבה הרבה יותר מארבע שנים, ולא שהעלות המצטברת שלו פלוס התיקון תהיה 10000 ש"ח. לי היה שואב שעלה המון בזמנו ושירת אותנו נהדר 18 שנים, בלי אף תקלה. בסך הכול, עם שואב אבק שואבים, זה הכול. בשביל להרוס אותו כך שיזדקק לתיקון של כמעט 3000 ש"ח, נראה לי שצריך להניח אותו מאחורי המכונית ולנסוע רברס, או לפרק אותו לחתיכות ולרקוד עליהן סלסה. כצעד ראשון לא הייתי מסתפקת בחוות הדעת של הטכנאי אלא הייתי לוקחת אותו לחברה עצמה ומבררת היטב מה הבעיה ולמה התיקון כל-כך יקר. אם הם לא מסוגלים להוריד את עלות התיקון, אני מניחה שלא הייתי משקיעה שוב הון עתק במכשיר שעלול להתפרק בעוד 4 שנים ולהותיר אותך שוב בלי שואב וענייה ב-7000 ש"ח. בחישוב קר - לנסות להוריד עלות התיקון, ואם לא הולך, אז כמו שאמרו לך - לרכוש שואב הרבה פחות יקר. גם אם תרכשי מדי שנתיים שואב שעולה פחות, לא תגיעי להוצאה של 7000 ש"ח (ובעצם 10000 ש"ח, אם מוסיפים את התיקון) בארבע שנים.