בעיות כלכליות מלחיצות

נועה,עמדת יפה מול הנסיון של הבנק לקחת ממך כסף. שנתיים זה בכלל לא הרבה. וגם תוך כדי תשלומי החובות אפשר ללמוד דברים חדשים ולנצל אותן לכל מני דברים. אם זה לא סוד, מענין אותי לדעת איזה עסק היה לכם.? יש לי עסק כרגע .הניהול של עסק בית בנק וילדים קטנים באמצע הרבה יותר מסובך מלנהל רק בנק מול בית. היו לי ויש לי עד היום המון נפילות ודברים שלא יכולתי לחזות אותם מראש זה לגמרינ אחרת. אני כואבת את נפילותי, אבל גם חוגגת את נצחונותי.
הנפילה האחרונה שלי קרתה ממש בימים אחרונים. ענין של ניהול לקוי שלי מתוך עייפות מתמדת שלי. כשלונות, אומרים, קורים לכולם. לפעמים אני ממש רוצה לצרוח כאשר זה קורה. אפילו חסרות לי קללות ברוסית בשביל לבטא את הכעס. אבל...בכל זאת תודה לאלוהים שהוא עושה את הנסים שלו במיוחד עכשיו בחנוכה ושולח לי פרנסה לתקן את הטעויות שלי.

האם זו הפרת זכויות יוצרים לתת תקציר של הספר באתר?
בהחלט יתכן וכן. אולי לא כדאי לקחת סיכון, בוודאי שלא באתר הזה (שהוא אתר חופשי).

לא סתם אחת את צודקת. אני אתן את עיקרי התוכנית שמופיעים באתר שלו, ואני אפרט טיפה.

מענין אותי לדעת איזה עסק היה לכם.?
מעדיפה לא לפרט כרגע. זה היה עסק בינוני, שהתנהל במשרד, עם שישה עובדים במשך 10 שנים.
הטעויות המרכזיות היו: חוסר הקפדה על כך שאנחנו צריכים למשוך משכורת ברורה מהעסק, חוסר הבדלה בין החשבונות השונים, גלגול כספים, חוסר תכנון פיננסי נכון, כמובן מה שכבר נרמז קודם - לא באמת חסכנו את הכסף לפיצויים (ולכן היינו חייבים לשלם זאת מהפנסיה שלנו, שאותה שברנו ושילמנו מלא מס הכנסה...) . אבל העניין המרכזי שלא התגלה לנו היה שאנחנו לא מרוויחים מספיק כסף בשביל לקיים את עצמנו מהעסק הזה.
מדהים כמה מספרים גדולים יכולים לבלבל את החושים (כיש מסגרת אשראי של 200 אלף ש"ח, מה יכולים לשנות 1000 ש"ח?)

נועה, תודה לך. הדברים שכתבת, הם בדיוק הדברים שאני מתמודדת אתם כל יום.כאשר יש ילדים קטנים, ועיפות, קל לא לשים לב. אפילו אפשר לא לשים לב לעובדה שלא שמים לב. אני לומדת על העסק שלי תוך כדי עבודה וטעויות של עצמי. אני משתדלת לא להעניש את עצמי יותר מדי על הטעויות שעשיתי. למעשה, אי אפשר ללמוד בלי הטעויות האלה. קרה גם שחזרתי על אותה טעות מספר פעמים. אנשים חושבים שלנהל עסק זה קל. זו טעות חמורה. אני מאחלת לך שהשנתיים האלה יעברו מהר. הסופר של הספר אבא עשיר, אבא אני כתב שלא משנה כמה פעמים אתה נופל, חשוב כמה פעמים אתה מצליח להתרומם. הוא נתן דוגמא הכי טבעית שאפשר בכך שהתינוק, לפני שהוא לומד ללכת, נופל הרבה הרבה פעמים.תקחי את השנתיים האלה כשיעור שהחיים רוצים להעניק לך. המחיר יקר, אבל הידע שלך לגבי הטעויות שעשיתם יקר יותר ולא יכולת לדעת את הדברים האלה ללא הנסיון האישי שלכם.

לנועה,אני מאחלת לך חנוכה שמח עם הרבה אור שישמור עליך (וגם עלי) מבלבול מיותר ומסנור שגורמת מסגרת אשראי של 200 אלף ש*ח.

לומדת לא להתקפל מול הסמכות. עוד הייתי הולכת לחתום על מסגרת שהם המציאו ואני לא צריכה כדי שהם יוכלו לגבות ממני כסף על זה.
אז ככה הם עובדים!
אני מבינה שרוב האנשים פשוט חותמים להם בלי לערער.
אני כבר כמה פעמים חסכתי לנו כסף בזה שביטלתי מסגרת אשראי שהוקצתה, ועכשיו, כשיצאו התקנות החדשות שאסור אוברדרפט, גם כן סירבתי לקבל מסגרת אשראי. אבל אצלי הפקיד שלנו לא מתפלא בכלל. הוא מכיר אותי. אין אצלנו דבר כזה מינוס, אין חריגות בחשבון, ואין שום סיבה שהיא שאני אבזבז על זה כסף. מספיק הם שודדים אותנו בעמלות הרגילות.

קשה מאוד להגיד לאנשים מה הם עושים לא בסדר ולצפות שהם יהיו מסוגלים להבין את זה ולעשות את השינוי. הרי זו לא הבעיה האמיתית. היא הרי יודעת מה המצב שלה, היא פשוט מעדיפה להדחיק אותו.
מנסיוני עם תמיכה באופן כללי, עדיף לתת דוגמא אישית, לספר את הסיפור שלך ולקוות שזה יפיל לה את האסימונים שאפשר גם אחרת. כשכבר מבקשים עזרה להגיד "אני עשיתי ככה וזה עבד" זה כבר יותר בעייתי. אבל זה ליום אחר.

הרצון לקחת אחריות על המצב הכלכלי צריך לבוא מי אדם עצמו.אין שום סיבה ללמד משהו שהוא לא רוצה ללמוד, גם אם את מאוד צודקת. יש אנשים שחיים חיים שלמים בלי להתעסק בכלכלת בית. זו זכותם.

פגשתי לפני כמה ימים מישהי שעומדת בפני חורבן כלכלי ולא יודעת מזה
אני לא חושבת, בכנות, שהייתי שומעת משהו ממה שהית אומרת, עד שהחורבן לא הגיע. לכי תדעי גם מה נכון לעשות... אצלנו, במבט לאחור, החורבן שירת מטרות נעלות. רצינו לסגור את העסק כבר שנים, אבל לא ידענו איך ומה נעשה במקום. תודות לביקורת סתמית לחלוטין של פקיד הרשויות, התגלו התקלות ובבת אחת היה ברור שאנחנו לא ממשיכים אפילו צעד אחד. ברגע שהפסקנו, כמעט מיד, העתיד התגלה. שנינו עובדים היום במשרות אחרות. בפעם הראשונה בחיים, בעלי עובד בעבודה שהוא אוהב, שהוא מוערך עליה ושבסוף החודש הוא מקבל עליה משכורת....
מה שאני מנסה להגיד, הוא שאם ניסית להגיד ואמרת מפורשות ועדיין אין הענות, זה לא סוף העולם, עדיין תוכלי להיות שם ביום של החורבן עם העצות שלך. רק אל תגידי "אמרתי לך"...

רציתי להודות לכל האנשים שכותבים בדף הזה. גם לי הוא נתן השראה להסתכל על מצבי הכלכלי. תמיד הייתי במצב כלכלי סביר. אני לא נותרת לעצמי ליפול. הרווחתי סביר ושרדתי. אבל במשך הרבה שנים לא חשבתי על העתיד וכך יצא שהוצאתי כמעט את כל הכסף שהרווחתי בלי לחסוך, והרבה פעמים בצורה פזיזה. בחישוב גס, אני מוצאת שלאורך השנים יכולתי לחסוך לפחות מיליון שקל אם הייתי פחות פזרנית! (אני מדברת על 25 שנות עצמאות כלכלית)
לאחרונה, בעקבות שינוי מקום העבודה, ירדה לצערי רמת ההכנסה, ולעומתן ההוצאות עלו. יוצא היום שאני זקוקה ליותר כסף ממה שאני מרוויחה ולכן נוגסת בחסכונות. (אני לא במינוס). בגלל שאני מפרנסת יחידה אני מאוד דואגת. התחלתי בתוכנית הבראה כדי להוריד בהוצאות. המטרה שלי לשנת 2007 היא להגיע למצב שההוצאות לא עולות על ההכנסות (אני חוסכת לפנסיה ולקרן השתלמות דרך מקום העבודה).
תוכנית ההבראה שלי נכון לעכשיו:
רישום הוצאות
הכנת רשימת קניות למכולת ולקנות רק לפיה.
מעבר על דף הכרטיס אשראי וביטול דברים מיותרים או לא הכרחיים (מנוי לעיתון, ביטוח לא רלוונטי) כאשר המטרה להגיע לחיוב נמוך
לא קונה בתשלומים.
מצמצמת קניות באופן כללי. קנית חלופות זולות לדברים, או לעשות לבד.
להחזיר משכנתה - את זה אעשה במהלך השנה. (יוריד 1000 שקלים מהשוטף).
ושוב תודה תודה. אני ממשיכה לעקוב ולמצוא תשובות.

אני מכירה את הסיטואציה, אבל קצת יותר מרחוק.
יש לי' קרובת משפחה, שחיה על חשבון אמא שלה עד כמה שהיא רק יכולה. היא ובעלה עשו כל טעות אפשרית, ולא יודעים איך לצאת מהחובות. הם בוחרים לקחת עוד כסף מההורים מתי שהם יכולים, במקום להתאפס בעצמם. חמותי כל הזמן מספרת לי עליה, ועל כמה שאמא שלה מסכנה, ולי נמאס לשמוע. אני אומרת לה שאמא שלה צריכה לסגור את הברז, ושהבת ובעלה צריכים להתאפס. עד שהם לא יעשו את השינוי בעצמם, לי לא יעזור לרחם או להתעצבן או לדבר על זה יותר מדי.
אני גם לא מדברת עם אותה קרובת משפחה על זה כשאני כבר רואה אותה, כי זה לא ענייני. אני מאחלת לה שתמצא את הדרך, אבל בינתיים היא מאוד רחוקה.

דייב רמזי דיבר באחת התוכניות על "מאפשרים" אנשים שנותנים כסף לאנשים אחרים ומאפשרים להם בכך להשאר עם הראש בתוך החול. עניין סבוך של מערכת יחסים.
הדרך הכי טובה לצאת מזה זה לשבת עם הבנאדם ולהגיד לו "אני אתן לך כסף/אקנה את מה שחסר לך" אבל בתנאי שאתה נכנס לתוכנית הבראה כלכלית (כזאת או אחרת). אבל צריך מערכת יחסית מספיק משמעותית כדי לעשות את זה.

נועה, אחרי העסק הלכתם להיות שכירים.? זה תהליך מענין. אני עשיתי תהליך אחר, הפוך. הייתי שכירה קודם. כל חיי שאפתי לעצמאות , לכן הקמתי עסק. המציאות, אכן, שונה מהחלום. זה קשה , כל האחריות עלי אבל, מצד שני, הוא מקרב אותי לחיים יותר מכל דבר אחר, הוא מלמד אותי יותר מכל ספר. על שנת 2006 אני יכולה להגיד ששני דברים בעיקר למדו אותי למודי המציאות והם העסק שלי ומלחמה. . השילוב של עסק במלחמה זה מתכון בטוח להריסת אשליות וחלומות. זה לראות דברים שאי אפשר היה לראותם קודם. מבחינת הצבא. הפוליטיקה, הכלכלה, המחיר שמשלם בעיקר המעמד הבינוני על המלחמה הזאת.האם, אחרי הפסקת פעילות של העסק שלכם, לעולם לא תקימו עסקים יותר? את אומרת שלהיות שכיר עדיף מלהקים עסק? אני מתלבטת, אם נכון לנהוג כך בגלל כמה טעויות שהיום אתם יודעים מהן.

http://www.tapuz.co.il/Communa/userComm ... naid=23609

שלהיות שכיר עדיף מלהקים עסק
אנשים שונים מתאימים לתפקידים שונים כל אדם צריך לברר לעצמו מה הדבר הטוב ביותר והמתאים ביותר עבורו. אני באופן אישי לא מבינה איך אפשר להיות שכירים.

ארבל,

, אולי זה יעזור לך:
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0
ובעניין השכיר/עצמאי, אני מאמינה שבעתיד הלא כל-כך רחוק גם השכירים יהיו עצמאיים - זאת אומרת שחברה לא תדאג לעובדיה מבחינת תנאים סוציאליים, פנסיה וימי מחלה, אלא תעסיק את העובדים בחוזים אישיים כעצמאיים והם יאלצו לדאוג לעצמם. אני חושבת שבטווח הרחוק זו הדרך היחידה למנוע מצבי סטגנציה וירידה באפקטיביות וזריקות זין שעולות למשק הרבה כסף. זה נשמע אכזרי, אבל נראה לי שזה הכיוון. במיוחד היום עם ההפרטות והקיצוצים בחברות ממשלתיות וכהנה.

ומה סיפורי פוגית, אני לא אהיה חברה שלה עד אז?
להפך! תבני את מערכת היחסים שתהיה כזאת שתוכלי לעשות את זה. אהבה קשוחה, זה מה שנחוץ, ואת זה אפשר לקבל רק ממי שבטוחים באהבתו.
חוסר הנכונות להשתנות כל כך מעצבן אותי אצל אחרים
את לא לבד. קשה לנו לראות את האהובים עלינו יורים לעצמם ברגל

רישום הוצאות
אני רוצה לשוב ולהדגיש את תכנון התקציב לפני תחילת החודש והמאמצים לעמוד בו (עם הזמן משתפרים)
אני מגלה יותר ויותר שזה הבסיס לכל השינוי.
לא כ"כ משנה איך שומרים על התקציב, (מעטפות או רישום)
לנהל את הכסף שלך בצורה חכמה - זה מה שעושה את ההבדל.
כבר אמר מי שאמר - או שתנהלו את הכסף שלכם, או שחסרונו של הכסף ינהל אותכם

כבר לא פה - זה בשבילך!

הסיני והאורז

אדם אחד הניח פרחים על קבר אשתו כשפתאום הוא רואה סיני שם צלחת מלאת אורז על הקבר הסמוך.

שאל את הסיני: 'אתה באמת חושב שהמת ייצא מהקבר לאכול את האורז?'

ענה לו הסיני: 'כן, כשאשתך תצא להריח את הפרחים.'

מוסר השכל:
לכבד את דעותיו של האחר היא אחת התכונות הכי טובות של האדם.

בני אדם שונים זה מזה ולכן מתנהגים אחרת וחושבים אחרת.

אל תשפוט, רק נסה להבין. הבנה היא המפתח ליחסי אנוש טובים.

ומרגיעון: בכל ויכוח - כולם צודקים

אני לגמרי מבינה את הקושי.
אנחנו עושים שינוי לאחר ש "התפכחנו" ופתאוםנולד לנו צורך "להעיר" את כולם.
היא נמצאת באותו מצב (-/+) שבו היית לפני שהבנת שאת צריכה שינוי.

נכון שלא הקשבת לאחרים?
כל זמן שרצית לא לדעת, לא יכולת להקשיב.

ספרי על החוויה שלך, על מה שאת מרוויחה מהעניין.
אולי יום אחד זה יכה שורש.

ואולי היא תפנים מבלי דעת ותפעל רק כשתשמע את זה מאוחר יותר, ממישהו אחר,
לאחר שדברייך חלחלו ואיכשהו יצרו אצלה הבשלה לשינוי.

קצת אמונה בתהליך החיים.
וחוץ מזה,
יש אנשים שבלי מכה חזקה מספיק - פשוט לא מתעוררים

"מאפשרים" אנשים שנותנים כסף לאנשים אחרים ומאפשרים להם בכך להשאר עם הראש בתוך החול.
ההורים שלי היו המאפשרים האלה, ואיפשרו לנו רמת חיים גבוהה בכמה רמות ממה שבאמת יכולנו להרשות לעצמנו. בזכות (בגלל?) התמיכה האינסופית הזו, כל ההתנהלות שלנו בין גיל עשרים לשלושים היתה ילדותית. לא חסרת אחריות, רק התנהלות של ילדים בני 16 שקונים מותגים בכסף שהם מרוויחים בעבודה במקדונלדס או בלונה פרק, כשאת קורת הגג, הנסיעות והפלאפון ההורים משלמים. הרשינו לעצמנו לא להתבטל אלא למרוח את הלימודים, לעבוד קצת פחות, לקנות קצת יותר.

התלות רק התעצמה עם בוא הילדים. ואז חתכנו אותה, חיתוך די כואב, באמצעות מעבר לחו"ל. פתאום גיליתי עד כמה באמת עולים החיים. אנחנו מרוויחים כאן הרבה יותר ממה שהרווחנו בארץ, גם אבסולוטית וגם יחסית כיוון שיוקר המחיה כאן לא מוטרף כמו בארץ, צורכים בצורה הרבה יותר מחושבת, מנסים לחסוך, חיים בנוחות אך רחוקים מאוד ממותרות ומריפוד משמעותי. ומרגישים שלמים עם עצמנו כמו שלא הרגשנו מעולם, וגאים בכל מה שיש - כי כל גרב וכל כפית בבית הזה נקנו בכספנו.

את אומרת שלהיות שכיר עדיף מלהקים עסק?
הי, הייתי בחופשה כמה ימים וחזרתי. אני עצמאית גם עכשיו ורוב המשכורת שלי באה מעבודתי הזו ולא מהשכירות. אני רואה שגם בשתי העבודות שבהן אני שכירה יש לי ראש עצמאי - כלומר, אני יוזמת, חושבת על ה"עסק" ומתנהגת בצורה אחראית. היתרון הגדול שם הוא שאני לא צריכה להביא את העבודה - היא באה אלי בכמויות, שאני מקבלת משכורת קבועה, לא משנה איזה חודש היה (וגם במלחמה) ושמותר לי להיות חולה במשכורת - למרות שזה לא קרה בשנתיים שאני שכירה, כי אני פשוט לא חולה....
מה שאני אומרת הוא שצריך לזכור (אני אומרת את זה לעצמי) שצריך להרוויח מספיק כסף. אני, בעיקר בגלל נסיבות גדילתי, לא קישרתי כלל בין עבודה לבין כסף....

לנועה שלום. כאן, בצפון ,אנשים שכירים או פוטרו מעבודה אחרי מלחמה או לא קיבלו את כל המשכורת וכולי.למרות החוקים שכביכול היו צריכים להגן עליהם.אני מרגישה ששתינו מכירות היטב גם את עולם העסק העצמאי וגם את עולם השכירים. אני מסכימה שיש בעולמם של שכירים איזה תחושת בטחון שהמעסיק ידאג לו בכל מקרה. לא משנה איזה חודש יהיה. לדעתי גם חשוב לזכור שמדובר בתחושה סוביקטיבית. זה לא ממש לא משנה איזה חודש היה. מי כמוך יודעת שאם לא יהיו הכנסות למעביד שלך, גם לא יהיה לו מה לשלם לך.( חלילה שזה לא יקרה, זו רק דוגמא להסביר את עצמי) אני מסכימה אתך שחשוב מאוד לזכור שצריך להרויח מספיק כסף, אך יש עוד דבר ים חשובים. חשוב להכניס יותר מאשר מוציאים. חשוב לא לחרוג מגבולות התקציב. חשוב להגדיר מהוא התקציב. הגדרת תקציב מבחינת סכום כסף וגבולות הזמן למשל שנת תקציב 2007
אני עד רוצה להגיד שאיכשו אני מרגישה, בלי להכיר אותך, מדברים שאת כותבת, שלמדת הרבה מאוד גם מכשלון בעסק שלך.

כבר לא פה - שאלה פרקטית - כשקיבלת מהבנק שנתיים בלי ריביות - היה לזה תנאי? (התחייבות להמשך או... כל תנאי שהוא?).
והמגיעון "בראשית זה עכשיו". - אמן סלע!

אני זקוקה לעצה. לפני 4 שנים קניתי קירבי. אל תהרגו אותי. באמת השתכנעתי שזה מצמצם את כמות האבק בבית שבו כולם (אני, הבן-זוג והילדים) אלרגיים ו/או אסטמתים. בינתיים אני והבן זוג נפרדנו, נשארתי עם שני הילדים והקירבי ולפני שבוע התברר לי שהוא כבר לא שואב כמו שצריך. הזמנתי איש קירבי והוא אמר שבשל שימוש לא נכון נהרסו לו כל מיני חלקים פנימיים ועכשיו, כדי להחזירו לתפקוד נדרש אוברול שעולה 2900 ש"ח. במקביל אני יכולה לשדרג לדגם החדש והעכשווי של הקירבי ב6800 ש"ח. אני לא יודעת מה להחליט. אני לא במצב כ"כ טוב עכשיו ומצד שני קירבי חדש זו השקעה לטווח יותר רחוק מאשר אוברול לקירבי ישן. בכל מקרה אפשר לשלם את זה בתשלומים או במזומן (מקרן החירום ?).
מה לעשות ? איך מחליטים החלטה כלכלית נבונה ?

[המרגיעון כותב לי "הספק מבורך" - אולי באמת אני אלמד מזה משהו שהוא מעבר להחלטה הספיציפית הזו...]

מיכל צמות - לא שאני יודעת, וקראנו את כל הטפסים ושאלנו אם יש תנאים. ואמרו לנו בפירוש שלא. העמלה היחידה ששילמנו היתה עמלת הקצאת אשראי של 45 שקלים (היינו צריכים אשראי כדי לסגור את המינוסים בחשבונות האחרים, אבל עכשיו זה סתם מיותר ובמחשבה לאחור היינו יכולים לעשות את זה בלי) וכששאלתי למה חייבו אותנו הם אמרו שהודיעו מראש. זה היה נכון ואני שכחתי, ובכל זאת הם זיכו אותנו בחצי מהעמלה!
בקיצור, אם תסתכלי במודעות, נראה לי שעכשיו מרכנתיל יצאו באיזה קמפיין חדש, הבנק (כל בנק) רוצה אותך כי גם אם את מרוויחה וגם אם את מפסידה - הבנק מרוויח. יש מחסום פסיכולוגי לעבור בנק, אבל אחרי שעשינו את זה אני מבטיחה לך שלא תהיה לנו בעיה עוד שנה וחצי אחרי שיגמרו העמלות חינם, לעבור לבנק שנותן תנאים טובים יותר. אבל נדבר עוד שנה וחצי שנה

מתלבטת - יש עוד איש קירבי שיכול לתת חוות דעת? או איש לא קירבי? נראה לי שקודם הכי נכון לחפש פורומים של אנשים עם קירבי ולראות אם הם חוו בעיות דומות ואולי יש להם פתרונות יצירתיים.
אחר-כך לחשוב אם את מרוצה מהשואב - אם לא כל כך את יכולה לקנות חדש מחברה אחרת במחיר נמוך יותר מהתיקון (אני יודעת כי אני עושה עיניים לשואבי אבק כבר שנתיים וחצי - הבנזוג הגיע עם שואב אבק חצי מת ואנחנו עדיין משתמשים בו בהודיה והוקרה. בא לי חדש אבל זה לא בראש סדר העדיפויות).
את יכולה לגשת למתקן שואבים לא מקירבי, זה סיכון אבל אולי משתלם אם זה מישהו מומלץ ואמין, או.. להיפטר משואב האבק, לאפסן אותו ופשוט להיפטר מכל מיני דברים צוברי אבק שזקוקים לשואב אבק. שאלה תאורטית - האם אתם צריכים שטיח? לפעמים קונים דברים כדי לטפל בדברים שקנינו, אבל קל יותר לחיות ב פשטות מרצון.
אולי זמנית לאפסן דברים צוברי אבק עד שתחסכי מספיק כסף כדי לקנות שואב אבק חדש, או לתקן את הישן. או להשתמש בשואב של השכן.
<אני מנסה למצוא כל דרך לא להשתמש בקרן החירום @}>

והוא אמר שבשל שימוש לא נכון נהרסו לו כל מיני חלקים פנימיים
לא נראה לי. כשרוכשים שואב אבק בכמעט 7000 ש"ח (ואני מניחה שכשרכשת אותו, המחיר ששילמת היה המקבילה של מחירו של הדגם העכשווי החדיש), מצפים שהוא יעבוד מצוין הרבה הרבה יותר מארבע שנים, ולא שהעלות המצטברת שלו פלוס התיקון תהיה 10000 ש"ח. לי היה שואב שעלה המון בזמנו ושירת אותנו נהדר 18 שנים, בלי אף תקלה. בסך הכול, עם שואב אבק שואבים, זה הכול. בשביל להרוס אותו כך שיזדקק לתיקון של כמעט 3000 ש"ח, נראה לי שצריך להניח אותו מאחורי המכונית ולנסוע רברס, או לפרק אותו לחתיכות ולרקוד עליהן סלסה. כצעד ראשון לא הייתי מסתפקת בחוות הדעת של הטכנאי אלא הייתי לוקחת אותו לחברה עצמה ומבררת היטב מה הבעיה ולמה התיקון כל-כך יקר. אם הם לא מסוגלים להוריד את עלות התיקון, אני מניחה שלא הייתי משקיעה שוב הון עתק במכשיר שעלול להתפרק בעוד 4 שנים ולהותיר אותך שוב בלי שואב וענייה ב-7000 ש"ח. בחישוב קר - לנסות להוריד עלות התיקון, ואם לא הולך, אז כמו שאמרו לך - לרכוש שואב הרבה פחות יקר. גם אם תרכשי מדי שנתיים שואב שעולה פחות, לא תגיעי להוצאה של 7000 ש"ח (ובעצם 10000 ש"ח, אם מוסיפים את התיקון) בארבע שנים.

מה לעשות ? איך מחליטים החלטה כלכלית נבונה ?
קודם כל לישון על זה לילה
האם זה באמת מקרה חרום?
אם לא, זה לא יוצא מקרן החרום. נקודה.
אם זה לא מקרה חרום ואין לך כסף - לא קונים.
בעיקרון קירבי זה סוג של רמאות חוקית. המחיר של השואב הזה לא מוצדק. לא ברור לי איך הם עדיין מצליחים למכור אותו.
הוא לא יותר טוב משואבים אחרים. אם יש לך 2000 ש"ח מיותרים תכנסי לחנות למוצרי חשמל ותקני חדש (הציקלון למשל הוא מצויין)
אבל
בתור מי שגדלה בבית אלרגי ומגדלת כמה כאלה בעצמה - את לא באמת זקוקה לשואב.
אמא שלי גידלה 5 ילדים אלרגיים לאבק בלי שואב אבק. היה לה סמרטוט ומכונת כביסה (לוילונות) והיא לא פחדה להשתמש בו... (היה לה גם פטנט לניקוי שטיחים, אבל לא נכנס לזה)
גם אני כמעט ולא מוציאה את השואב, כי זו יותר מדי טרחה. בגלל שאני עצלנית מטבעי גם אין לי שטיחים ווילונות בבית כי אלה הם צוברי האבק העיקריים. השאר מתנקה יופי עם סמרטוט.
הקטע שמכרו לך את הקריבי כשואב שלא מחזיר את האבק לאויר, אני משערת שהוא מחזיר פחות מאחרים (ויש עוד דגמים של "שואבי אבק היפו-אלרגניים בשוק) - אבל שוב, סמרטוט לוקח הכל...

סיפורי פוגית, תשובתך נהדרת. הוצאת לי את המילים מהפה.

כבר לא פה, בהתאוששות , סיפורי פוגית היקרות.
תודה לכן על תשובתכן המפורטת. עזרתן לי לחשוב ולהכניס שיקול דעת נוסף לתוך ההחלטה. האמת, זה משהו שהוא לא מובן מאליו עבורי כי אני בד"כ לא אחת שרוצה הרבה דברים חומריים, אבל כשאני רוצה משהו בד"כ קשה לי לוותר עליו. אני מנסה להתבגר בקטע הזה ולהבין שלא תמיד אפשר לקבל את כל מה שרוצים, שחשוב לבחור, לעשות סדרי עדיפויות ולדעת שלכל החלטה יש מחיר.

ולהחלטה הספיציפית הזו:
ראשית, בדרך זו או אחרת כולכן שאלתן: האם אתם צריכים שטיח?
ובכן, אני אישית מרגישה שהשטיח מכניס לבית חום, הגנה ורכות. בלי שטיח מרגישה שהבית עירום, קר ומנוכר ולא כיף לי בו. בקיץ דוקא גילגלתי את השטיח כי ניסיתי לגמול את הקטן ונתתי לו לפשתן בכל הבית. אבל, כשמגיע החורף אני ממש לא יכולה לסבול את הרצפה הקרה ומיד החזרתי את השטיח. יש לי בבית (שהוא דירה שכורה) גם חדר אחד שבו יש שטיח מקיר לקיר וכשאני יוצאת מהאמבטיה לחדר בלי שטיח או כשאני רואה את הילדים יושבים ומשחקים על הרצפה בחדר בלי שטיח, מתחשק לי לצפות את כל הבית בשטיחים. אולי זה תסביך שלי ועם זאת אני מתייחסת אליו בכבוד.
בנוסף, בקיץ האחרון, עם עזיבת הבן-זוג, הבאתי הביתה כלבה מקסימה שמכניסה גם היא חום ואהבה לבית וגם מורידה הרבה שערות...
לאור זאת, אין מצב שאני אשאר בלי שואב אבק ואני עדיין לא מכירה פטנט אחר לניקוי שטיחים (סיפורי פוגית, אולי תספרי על זה בדף אחר ?).
כבר לא פה, הצעת לי: לחשוב אם את מרוצה מהשואב ובכן, אני מאוד מרוצה. הוא מנקה טוב, מתופעל בקלות ואין שום לכלוך שממש מדאיג אותי או מעצבן אותי. הוא אפילו יכול לעשות שטיפה לשטיח שעשו עליו צרכים...
הצחיק אותי שהצעת לי להשתמש בשואב של השכן כי לי יש חברה-שכנה שמידי פעם משאילה ממני את הקירבי ומתפעלת איך פתאום השטיח שלה חוזר לצבעו המקורי...

אלו השיקולים בעד כן לקנות ובכ"ז אני מסכימה איתכן שזה לא מקרה חירום ואין הצדקה לשימוש בקרן חירום. עזרתן לי להבין עם עצמי שאין לי כסף לעבור לדגם החדש של השואב וכשאין אז לא קונים! ולכן חשבתי ממה אני מורידה כדי להחזיר את הקירבי שלי לשימוש (אגב, בעקבות המלצתכן אכן שאלתי עוד שאלות והודגש בפני שהאוברול הוא יותר מאשר תיקון מה שהתקלקל, הוא מעין שדרוג) והחלטתי שאני אצמצם בשירותי העוזרת וכך אממן את האוברול.

אז, עזרתן לי לעצור, לחשוב ולבחור בצורה שקולה תוך לקיחה בחשבון של הויתור שידרש.
תודה.

אחרי עוד כמה שעות שינה (שמתן לב לשעה של ההערה הקודמת ?), אני מתלבטת האם החלטתי נבונה ? בהינתן שאני רוצה שואב אבק בבית ושכנראה קירבי טוב יותר מאחרים, האם לא כדאי בכ"ז לקחת את החדש ובמקום לשלם 250 ש"ח לחודש במשך שנה לשלם את זה במשך שנתיים ? בעוד שנה צפוי מצבי הכלכלי להשתפר כי אני גומרת את הסטאג' שלי. האם כדאי לבנות על זה או לחכות שזה יבוא ורק אז להתקדם למשהו יותר טוב ?
מחכה להתיחסויותכן.

מתלבטת, אני התכוונתי לשטיח כזה שאפשר להרים למרפסת ולתת לו מכות עד שיוצא כל האבק - כמו פעם. אני מבינה את הצורך בשטיח ובאמת בחורף זה נותן חמימות, ומשפר את האקוסטיקה. אם יש לך שטיח מקיר לקיר.. אותו כבר אי אפשר להרים ולהרביץ. אני גם מבינה למה את מרוצה מהשואב, אני לא חושבת שזה היה בזבוז כסף ולאמא שלי יש שואב אבק כזה והיא מרוצה ממנו. נשמע לי נכון לצמצם את שירותי העוזרת (ועוד ממה שאפשר) ולממן את התיקון. לא נשמע לי נכון
לקחת את החדש ובמקום לשלם 250 ש"ח לחודש במשך שנה לשלם את זה במשך שנתיים ? בעוד שנה צפוי מצבי הכלכלי להשתפר כי אני גומרת את הסטאג' שלי. האם כדאי לבנות על זה או לחכות שזה יבוא ורק אז להתקדם למשהו יותר טוב ? למה - כי את לוקחת הלוואה על חשבון רווח עתידי שלא בטוח שיהיה. אני מהאופטימים, אבל החלטות כלכליות עושים לפי המצב הנוכחי - לא המצב העתידי. העתיד אינו וודאי - ההווה כן. כרגע אין לך את הכסף בתקציב - תקצצי מהתקציב כמה שאפשר ו תחסכי לתיקון - שלמי אותו במזומן. סביר להניח שגם תקבלי הנחה על מזומן. ואז תתחילי לחסוך לשואב אבק חדש.
מה אם בעוד שנה תגמרי את הסטאז' אבל תחליטי שאת רוצה לעבור לחינוך ביתי?
מה אם בעוד שנה תפגשי גבר חדש ותעברי לטימבקטו לגדל עיזים (שלא דורשות שואב אבק חדש)?
מה אם בעוד שנה תרצי את הכסף כדי לקדם מיזם גאוני?
אל תקני בתשלומים. זו מהות הדף. תשלומים הם אלה שמובילים ל בעיות כלכליות מלחיצות.

והודגש בפני שהאוברול הוא יותר מאשר תיקון מה שהתקלקל, הוא מעין שדרוג
סליחה, למה צריך שידרוג?
השואב היה טוב כמו שהוא.
אני מצטרפת לתמיהה, איך שואב כל כך יקר מצליח להתקלקל אחרי 4 שנים בלבד? היה לי שואב כמעט 20 שנה, המנוע פשוט נגמר בסוף, אבל שום דבר לא התקלקל בו מעולם. מה יכול להתקלקל בשואב? אולי בכלל הם אמורים לתקן לך את מה שהתקלקל שם במסגרת האחריות אבל הם מנסים לרמות אותך ולקחת עוד כסף בתואנת "שידרוג"? אולי סתם יש שם סתימה שאפשר לפתוח ברגע? זה ממש נשמע לי כמו המוסכים האלה שעובדים עלייך בעיניים. הייתי חוזרת אליהם ומבקשת לדעת בדיוק מה התקלקל, איך אפשר להשיב את המצב לקדמותו בלי שום שידרוג, ולמה את צריכה לשלם כל כך הרבה אחרי שקנית את השואב הכי יקר בשוק - אם אין עליו אחריות ולא מתקנים אותו במחיר נורמלי, אז מה הוא שווה? בשביל מה שילמת כל כך הרבה? שיעבוד 4 שנים וגמרנו? מה הרעיון? שכל ארבע שנים יסדרו אותך ככה שתשלמי על חדש או על חצי-חדש? לא נראה לי.
אני מצביעה לטובת - ניסיון לסדר תיקון במחיר אפסי. 100 ש"ח נגיד. לבדוק טוב טוב את תעודות האחריות. לטעון חזק לגבי השם הטוב שלהם, כי את הולכת לבדוק ולפרסם באינטרנט שהמכשיר הזה לא מחזיק וחבל על הכסף.

לצערי בשמת הוציאה לי את המילים מהפה למה לשדרג את מה שטוב ?
מצד שני קירבי הם האחרונים שמפחדים על שמם הטוב פשוט כי אין להם כזה .
אבל כן להתעקש שיתקנו אותו ולא שישדרגו אותו
ולהתעקש שיעשו אתזה בזול
>אילה טובה בכתיבה אבל כשזה מגיע ללהתעקש עם הטכנאי מחשבים היא יוצאת חתלתולה ושולחת את החבר לריב במקומה <

להורים שלי גם יש קירבי - כשהתקלקל תיקנו אותו.
הרי אחת מסיסמאות המכירה שלהם זה אחריות לבערך כל החיים או משהו כזה, לא?

אני הייתי מנסה שוב לבדוק עלות תיקון.. והייתי מתווכחת איתם..
מה זאת אומרת שימוש לא תקין - מה, עשית עם השואב משהו חוץ מלשאוב?

אחת מסיסמאות המכירה שלהם זה אחריות לבערך כל החיים או משהו כזה, לא?
POOH והתוספות, לי נאמר שהאחריות על מכשיר חדש היא ל-3 שנים בלבד. אם להורים שלך תיקנו אחרי 3 שנים אשמח לדעת. תוכלי לבדוק איתם בודאות ?

מה זאת אומרת שימוש לא תקין - מה, עשית עם השואב משהו חוץ מלשאוב?
ובכן, לצערי המנקה השתמשה בשואב ללא תשומת לב לכך שעל הרצפה/שטיח מסמרים, אטבים, גולות ועוד וכך "נדפק" איזה חלק שמסתובב בפנים. בנוסף, היא (וקודמותיה) השתמשה בהילוכים (NUTRAL/DRIVE) -בצורה לא נכונה וכך גם זה נדפק (מסקנה - עוזרת ללא הדרכה יכולה לקלקל במקום לעזור...).

ולמרות הכל, אני בהחלט לומדת ומיישמת עכשיו שיעור חשוב בצרכנות נבונה ואסרטיבית!!!
מגובה בתמיכה ובהנחיה של הדף הזה פניתי וביקשתי לקבל הצעת מחיר לתיקון של הדברים המקולקלים בשואב בלבד. ובכן, התוצאות הן: תיקון של כל החלקים הדורשים תיקון עולה 1500 ש"ח. להזכירכן, עבור אוברול, שכבר כמעט ונתתי הוראה לעשות, ביקשו ממני 2900 ש"ח. איש הקשר שלי בקירבי אמר לי שכדאי לי לעשות אוברול כי זה בא עם אחריות כוללת של 3 שנים על כל השואב, למעט המנוע. על תיקון, לעומת זאת, יש אחריות של שנה בלבד, רק על החלקים שתוקנו, כך שאם משהו אחר יתקלקל שוב אצטרך לשלם את עלות התיקון.
אני בכ"ז נוטה לעשות רק את התיקון. מה דעתכן ?

אגב, יש לי "טראומה" מהחלטה לא נכונה שקיבלתי לפני כמה חודשים על האוטו: הציעו לי להחליף מיכל מים שקצת נזל ואני רציתי לחסוך ואמרתי שאני כל הזמן אבדוק אם חסר מים. התוצאה היתה שאחרי כחודשיים, יום אחד האוטו העלה עשן , התחמם ונהרסה לי כל מערכת הקירור של האוטו. בקיצור, במקום תיקון של 500 ש"ח נאלצתי לממן תיקון של 4000 ש"ח. אני לא רוצה לטעות שוב. ומצד שני לא רוצה להוציא כסף מיותר או להרגיש מרומה.

תודה על הליווי שאתן נותנות לי בהתנסות החשובה והמלמדת הזו. כל יום שעובר אני מבינה כמה זה משמעותי עבורי.

כך שאם משהו אחר יתקלקל שוב אצטרך לשלם את עלות התיקון
טוב, אם הקילקול נגרם מעוזרות בית שלא ידעו איך משתמשים במכשיר (נדהמתי מהתיאורים שלך. כמה טוב שאני מנקה בעצמי את הבית שלי), אז אני מניחה שאת כבר תמנעי את זה בעתיד. אם כן, למה שיתקלקל?
תראי איך הבירור שלך חוסך 1400 שקל! זה סכום מדהים!

הציעו לי להחליף מיכל מים שקצת נזל
אהה. זאת הדרך הקשה ללמוד משהו במכוניות. נזילת מים זה משהו שחייבים לתקן. כל מה שקשור למנוע, חייבים לתקן. כל מה שקשור לבטיחות, חייבים לתקן. אם הרדיוטייפ באוטו התקלקל, לא חייבים לתקן...

ההבדל בין שתי ההצעות שקיבלת הן, שעל אחת את מקבלת רק שנה אחריות, ועל השנייה שלוש שנים.
את לא צריכה את השידרוג, ואת לא צריכה לבזבז עוד 1400 ש"ח. את רק מפחדת שהשואב יתקלקל שוב.
עד כמה זה ריאלי?
האם את יודעת להדריך את המנקים שלך?
אולי פשוט תתעסקי עם השואב היקר הזה בעצמך, ושהמנקים יעשו דברים אחרים? את נותנת משהו ששווה 7000 ש"ח בידיים שלהם?

את יודעת מה, התיקון עולה 1500.
בשביל אחריות של 3 שנים, את צריכה לשלם כמעט כפול!
לדעתי, אם השואב יתקלקל בעוד שנתיים שוב, רק אז כדאי להוציא שוב 1500 ש"ח. ועדיין ייצאת באיזון...

אני לא רוצה לטעות שוב. ומצד שני לא רוצה להוציא כסף מיותר או להרגיש מרומה.
תדמייני אותי ערסית ענקית, נשענת עלייך, קורצת, ואומרת בלחש ככה שכל הסופרמרקט שומע - "אחותי, זה מה שכולנו רוצים."
למדת, תסיקי מסקנות, תסלחי לעצמך ותמשיכי הלאה. לא זוכרת איפה כתבו את זה, אבל לטעות זה חלק מהתהליך - כמה פעמים הילדים שלך נפלו עד שהם למדו ללכת? אני גם היום לפעמים מוצאת את עצמי על הריצפה עם קרסול קצת מסובב.

ההורים שלי היו אומרים שזה בגלל שאני מרחפת, אבל אני יודעת שזה בגלל שלפעמים צריך להסתכל על דברים מזוית אחרת (כמו הריצפה).

אני גם היום לפעמים מוצאת את עצמי על הריצפה עם קרסול קצת מסובב
עוד פעם את מנסה להוכיח שאת אני ?
אין טעם לדאוג שהשואב יהרס שוב למדת את השיעור שלך אפ אחד מלבדך לא משתמש בו בלי תדריך מדוייק ואולי גם הזהרה שאם הוא הורס אותו יש 1500 ש"ח לשלם . אפ עוזרת לא תשאב בו גולות ב1500 ש"ח מהרגע שהיא תחשוב שזה יהיה על חשבונה.
ואם בכל זאת הוא יתקלקל כנראה שאת לא אמורה שיהיה לך מכשיר כזה.
אז יאלה לתקן ולשמור את שאר הכסף לעצמך.

תראי איך הבירור שלך חוסך 1400 שקל! זה סכום מדהים!
כן בשמת, גם אותי זה מדהים. אני עם חוויה אדירה של הישג!

אולי פשוט תתעסקי עם השואב היקר הזה בעצמך, ושהמנקים יעשו דברים אחרים?
זה רעיון! האמת שמכל עבודות הבית, שדי שנואות עלי, זו עבודה שהיא מספיק קלה עבורי. אחת הסיבות שקניתי קירבי היא שאני שונאת לשטוף רצפה, ובמיוחד את ההתכופפויות שבלשטוף רצפה. עם הקירבי אפשר "לשטוף רצפה" בלי להתכופף. אני יכולה לעשות את זה בעצמי.

אני יודעת שזה בגלל שלפעמים צריך להסתכל על דברים מזוית אחרת (כמו הריצפה).
כבר לא פה יקרה. אהבתי.

"הרומן שלי עם קירבי" ממשיך. הבוקר הודעתי להם את החלטתי וביקשתי לודא שבמהלך השנה הקרובה אני זכאית להדרכה על שימוש נכון בשואב. ובכן "צר לי לאכזבך" אמר לי הסוכן "תוכלי לקבל רק הדרכה ביום החזרת השואב אלייך. כל הדרכה נוספת כרוכה בתשלום של 170 ש"ח. לעומת זאת, אם תעשי אוברול- שדרוג את זכאית ל-3 שנים אחריות עם הדרכות חינם כל אימת שתרצי. כשאמרתי שאני לא מוכנה לשלם תמורת השרות הזה עוד 1400 ש"ח הוא הציע לי להוריד שנת אחריות ששווה 500 ש"ח ולשלם 2400 ש"ח. נכון שעדיף לי לקנות את ההדרכה כשאצטרך ? מה אתן אומרות ?

תוכלי לקבל רק הדרכה ביום החזרת השואב אלייך
ומה הבעיה עם זה?
למה את זקוקה לעוד הדרכה, ולמה את לא רוצה לקבל אותה יחד עם השואב? הרי כדי להחזיר לך אותו, את צריכה להיות בבית, לא?

לעומת זאת, אם תעשי אוברול- שדרוג את זכאית ל-3 שנים אחריות עם הדרכות חינם כל אימת שתרצי
מסחטת כספים.
האם קיבלת הדרכות חינם רבות בשלוש השנים הראשונות עם המכשיר?

לא כדאי
תשכרי רק עוזרות שעבדו עם קירבי לפני כן או שתקליטי או תכתבי עיקרי הדברים שיסבירו לך כשיבוא האיש להסביר ותתני לעוזרת לקרוא ולעבור מבחן קצר לפני שאת מפקידה בידיה את הקירבי .

למה את זקוקה לעוד הדרכה, ולמה את לא רוצה לקבל אותה יחד עם השואב?
זה לא לה זה לעוזרות

לא, זה לא בשביל העוזרות זה בשבילי. יש המון פעולות שאפשר לעשות בקירבי: לשאוב מהרצפה, שטיפת שטיח, שטיפת ספות ועוד. לכל פעולה התפעול קצת שונה ואני חוששת שאני לא אקלוט הכל בבת אחת. עדיף לי לקבל הדרכה ממוקדת, לתרגל אותה עד שאני שולטת בפעולה ורק אז ללמוד עוד משהו. אני למשל מעולם לא השתמשתי באופציה לשטיפת רצפה כי לא ידעתי איך ולא מצאתי את הזמן לקבל על זה הדרכה וגם כי הבן-זוג לשעבר ידע איך לעשות את זה ועשה את זה איזה פעמיים (אולי אני אוכל לבקש הדרכה ממנו (-:).
בכל זאת אני מסכימה איתכן שבשביל זה לא שווה לשלם עוד 1000 ש"ח. גם אני, בשמת, מרגישה שזהו ניסיון להפעיל מסחטת כספים. מרגיז. מרגיז גם שהמדיניות היא כ"כ נוקשה ולא מאפשר מו"מ.

לכל פעולה התפעול קצת שונה ואני חוששת שאני לא אקלוט הכל בבת אחת
תראי, הם גועלים ומודיעים לך שהם נותנים הדרכה אחת?
תנצלי את ההדרכה הזאת לפי מה שמתאים לך:
שהמדריך יחכה לך עד שתגמרי לכתוב לעצמך בצורה מסודרת את סדר הפעולות לכל דבר ("רגע, לא הספקתי לכתוב. בשביל רצפה אני קודם לוחצת על הכפתור הזה? רגע, חכה, ואחר כך אני מרכיבה את החלק הזה? רגע, אני רק אצייר אותו כדי שאני אדע אחר כך"...). או שתצלמי אותו במסרטת וידאו כדי שתוכלי לצפות בזה שוב ושוב.
אם זה יעצבן אותו, תגידי לו שאת מצטערת, מגיע לך לקבל את ההדרכה הזאת, ורק ככה את לומדת. כמובן אם הוא מוכן לחלק את ההדרכה לכמה חלקים ולבוא עוד כמה פעמים להסביר כל הדרכה בנפרד, כהדרכה חינם כמובן ולא בתשלום נוסף, את תשמחי... או שהוא יסכים (לבוא שוב בחינם) או שהוא יקבל סבלנות. למה, כתוב בחוזה שההדרכה לא תתחשב בשאלות של הלקוח או בצורך של הלקוח להבין אותה?

אם את מרגישה מנוצלת יש אתר של "אמון הציבור", תגישי תלונה וזה יכול לעזור לך לקבל דיל טוב יותר, או לנער אותם קצת.

אח שלי הוא העורך דין של אמון הציבור ובדרך כלל כשאתה כועס על חברה הוא אומר לי יש כבר 1000 תלונות עליה

אבל תנסי
מצד שני נראהלי שאולי כדאי לעשות דף לסוגית הקירבי כיזה טיפה סטה מהנושא או לפחות לכווץ אתזה מישהו מתנגד (חרא עכשיו אני אצתרך ללמוד לכווץ)

שלום לכולן

זו הפעם הראשונה שאני מבקרת בדף הזה ובכלל אני חדשה באתר.
מהבוקר אני קוראת כאן בשקיקה את כל הדברים המדהימים שנכתבו מתחילת הדף ודמעות זולגות מעיני כל השעות הללו שאני מול המסך.
אנחנו משפחה אבא, אמא ושני ילדים בבית ספר. שנים שמצבנו הכלכלי לא טוב. לכאורה, לא חסר לנו כלום
יש לנו דירה מפוארת , מי צריך כזאת בכלל?, ריהוט מלא, חינוך קיבוצי שעולה הרבה כסף לעירונים, ביגוד, הנעלה, חו"ל פעם בשנה, חוגים, מסעדות מדי פעם, קונים ספרים, דיסקים, סרטי DVD לילדים ועוד. אבל המינוס בבנק הולך ותופח וההלוואות גדלות, אפילו היתה שנה שנאלצנו למחזר את המשכנתא ולהגדילה לצורך החזר חובות שצברנו בכרטיסי האשראי הרבים שברשותנו......
עד שהחלו אצלי בעיות רפואיות נאלצתי לשכב חודשיים בבית, חזרתי לעבודה ועדיין חשתי שמצבי לא טוב , ואני לא נותנת את התפוקה המצופה ממני בעבודה. כמו כן הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר להיות רחוקה מהילדים כל כך הרבה שעות, ובעצם אני יוצאת לעבודה כדי לממן כל מיני דברים שאולי ניתן לחיות בלעדיהם ועדיין זה לא מספיק, אז בשביל מה??? ואז החלטתי להתפטר מהעבודה ולעשות שינוי. ומזה 3 חודשים שאני בבית נהנית מכל רגע עם ילדי ובן זוגי בשעות שהוא נמצא, כי עכשיו הוא מפרנס יחידי ונדרש להתאמץ יותר כדי לכלכל את הבית.חוץ מספרים ויתרתי על עוזרת, בגדים , נעליים, מסעדות חו"ל סרטים ועוד.
ועדיין אנו לא מצליחים לסיים את החודש בלי מינוס.גם בן זוגי מתחיל לאותת סימני חולי וזה ממש מדאיג.
לצד ההחלטה לעזוב את העבודה מתגבש הרצון לעשות שינוי גם במקום המגורים. נמאס מהחיים הלחוצים בעיר, זיהום האויר והתחרות הנוראה של מי משיג יותר (אני משתחררת מהעניין , לילדים יותר קשה מול חבריהם בבית הספר), גם שאלת החינוך הביתי עלתה בהקשר של להיות יותר מחוברים ומאוחדים כמשפחה וחוסר שביעות רצון ממערכת החינוך העירונית.
בקיצור אנחנו מחפשים בית במושב בדרום הארץ. חשבנו לקנות בית קטן על האדמה (אני זקוקה לה-היום אנו גרים במגדל גבוה), להחזיר את המשכנתא ולחיות בצנעה ואפילו לוותר על הכבלים. כשהגענו למושב גילינו שיש גם משקים למכירה אך כמובן שמחירם גבוה יותר מה שאומר שאנו לא מחזירים את המשכנתא.
לנוכח העובדה שמשק נחשב לנכס מניב החלטנו לשקול זאת בחיוב, אך שוב אנו חוזרים לעניין המרוץ אחרי הכסף, השקעת האנרגיה בבניית העסק בעוד אנו שקועים בחובות...והמשכנתא לוחצת...... אולי בכלל כדאי למכור את הדירה להחזיר את המשכנתא וללכת לגור בשכירות במושב ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים? למרות שנראה שמחירי המשקים יעלו בקרוב, יש ביקוש באיזור..... אשמח לקבל תגובות/עצות וכל מה שעולה על דעתכן.
בכל מקרה ובלי קשר למעבר לאזור מגורים אתחיל לקרוא את החומר המומלץ פה כדי ללמוד איך לנהל את הכסף שלנו, כי עד היום הוא ניהל אותנו ולא בדיוק ידענו לגמרי לאן הוא מתפזר .....והגיע הזמן לקחת אחריות
תודה מקרב לב לכל אחת ואחת מכן, קריאת הדף עבורי הוא מתנה מופלאה לחיים!
יוצאת לדרך חדשה.
אילת

וואו, אילת, כל הכבוד!

וואו, אילת, כל הכבוד! אכן.
כדאי למכור את הדירה להחזיר את המשכנתא וללכת לגור בשכירות במושב ולהשקיע את הכסף באפיקים אחרים התשובה אצלך. אם אתם במינוס ולא יוצאים ממנו, האם זה הגיוני לחשוב על קניית משק כהשקעה או קניית משהו בכלל? חיים ללא חובות - חיים ללא הלוואות. את יכולה לדמיין איך תרגישי אז? אני לא יודעת איך את נראית, אבל אני בטוחה שאת מחייכת. מהות הדף היא להוציא פחות ממה שמרוויחים ולעשות משהו מועיל עם ההפרש. אם אתם במאזן שלילי כל חודש צריך למצוא מקומות נוספים לקצץ בהוצאות.

אם את מרגישה מנוצלת יש אתר של "אמון הציבור", תגישי תלונה וזה יכול לעזור לך לקבל דיל טוב יותר, או לנער אותם קצת.
זה רעיון מצוין. לא ידעתי על קיומו של הגוף הזה וגם אם אני לא אשתמש בו הפעם טוב לדעת שיש גוף שנותן גב לצרכנים.

נראה לי שאולי כדאי לעשות דף לסוגית הקירבי כי זה טיפה סטה מהנושא או לפחות לכווץ את זה
גם אני חושבת שאפשר להעביר את הדיון הזה לדף שעוסק ב'החלטות כלכליות' או 'צרכנות נבונה' שהם שניהם חיוניים ליציאה מ'בעיות כלכליות מלחיצות'. אני בכל אופן למדתי המון מהדיון הזה. אפשר גם לכווץ את זה (אם מכווצים אפשר לחזור ולהמשיך את הדיון ?).

יוצאת לדרך חדשה.
כל הכבוד ובהצלחה

_כמובן שמחירם גבוה יותר מה שאומר שאנו לא מחזירים את המשכנתא.
לנוכח העובדה שמשק נחשב לנכס מניב החלטנו לשקול זאת בחיוב_
אני רק מזכירה את מה שנאמר כבר באין ספור כתבות כלכליות - שמי שקונה דירה בעזרת משכנא (ובמיוחד משכנתא "כבדה", נניח 70% מערך הנכס) קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק. כאן במדינה אנחנו מקובעים על רכישת נכסים בני קיימא - אבל בחישוב כלכלי קר, כנראה שמגורים בדירה שכורה צנועה + חיסכון הם יותר משתלמים, לטווח הארוך, מאשר רכישת דירה שממומנת רובה ככולה ממשכנא.

אני רק מזכירה את מה שנאמר כבר באין ספור כתבות כלכליות - שמי שקונה דירה בעזרת משכנא (ובמיוחד משכנתא "כבדה", נניח 70% מערך הנכס) קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק. כאן במדינה אנחנו מקובעים על רכישת נכסים בני קיימא - אבל בחישוב כלכלי קר, כנראה שמגורים בדירה שכורה צנועה + חיסכון הם יותר משתלמים, לטווח הארוך, מאשר רכישת דירה שממומנת רובה ככולה ממשכנא לחקוק בראש הדף! נכון מאוד.

וואו, אילת, כל הכבוד!

מעלה בי הרהורים לפתוח את הקומונה. מה אתן אומרות? אנחנו רוצות לגדול?

קונה בעצם, במשך השנים, שתי דירות - אחת לו ואחת לבנק
אולי לא דירה שלמה, אבל אין ספק שאת הרהיטים בבנק, אתם/הם/אנחנו מימנו. לכו תקחו...

המשכנתא שלנו היא 38% מערך הדירה. האם גם במקרה זה עדיף לשכור בית ולא לשלם את המשכנתא כשבסופו של דבר הנכס יהיה של הילדים (קשה להיפרד מדפוסים ישנים

)

סיפורי פוגית - מה זה הקומונה שכתבת עליה נשמע מעניין, תוכלי לפרט יותר, אולי זה לא מתאים לדף הזה, אולי יש דף אחר בנושא? אשמח לשמוע...

תודה לכן על התגובות והרצון לסייע, עבורי זה לא מובן מאליו.
שבת קסומה
אילת

סיפורי פוגית - מה זה הקומונה שכתבת עליה נשמע מעניין
קומונה זה פורום פרטי בתפוז.
את מוזמנת לנסות
http://www.tapuz.co.il/communa/userComm ... naid=23609
את צריכה שם משתמש בתפוז

המשכנתא שלנו היא 38% מערך הדירה. האם גם במקרה זה עדיף לשכור בית ולא לשלם את המשכנתא כשבסופו של דבר הנכס יהיה של הילדים (קשה להיפרד מדפוסים ישנים )
כדאי שהמשכנתה לא תעלה על רבע מהכנסתכם הנוכחית. אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת. כמו כן תקחו משכנתא ל 15 שנה. אם שני התנאים לא תקפים חכו קצת ותחסכו יותר. אכן קשה להיפרד מדפוסים ישנים אבל אם אתם לא מצליחים להיפרד מהם תעשו את זה בזהירות ועם שכל. ואני מזמינה את גיימס בונד או אילה א להסביר מה ההבדל בין דירה שהיא נכס לדירה שהיא התחייבות. ההבדל הוא תהומי.

אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם זה למעשה אני חושבת שבערים גדולות בעולם החישוב הוא שליש.
ויש עוד סוג של יוצא דופן שאני יכולה לחשוב עליו למשל משפחה שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש. והם מצליחים גם לחיות טוב וגם לחסוך (מין משפחה דימיונית) אין סיבה שלא יקחו משכנתא גדולה כמעט כמו השכר דירה שישלהם כרגע.
אם אני טועה תתקנו אותי .

שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש
העניין הוא שכל דבר כרוך בוויתורים. כמו שאני מבינה את זה - אם את גרה בתל אביב ומשלמת שכירות גבוהה, של נניח $800 דולר בחודש ויש לך חסכונות שיכולים לממן חצי מעלותה של דירה באזור זול יותר, הרי שרכישת דירה באזור כזה (כמו כפר סבא, למשל), עם משכנתא שההחזר החודשי שלה הוא בסדר גודל של 500 דולר לחודש אכן תהיה חיסכון. וכל זה בתנאי שההחזר הוא לא יותר משליש מההכנסה הכוללת. (מנהל עובר ושב בבנק הקודם שלנו, אגב, אמר לנו שגם לאנשים מבוססים בהרבה מאיתנו הוא לא ממליץ על נטילת משכנתא של יותר מ-120,000 דולר, מפני שזה כבר עמוק בתחום המסוכן). אם, לעומת זאת, מתעקשים לרכוש דירה באותו אזור יקר, ולהישאר על החזר משכנתא גבוה, סך הכול הריביות על המשכנתא והחריגות למיניהן יעלה, בסופו של דבר, משהו כמו פי שניים מהחיים בדירה שכורה כל אותן שנים. אני יודעת שקשה מאוד לראות את זה כך - אחרי הכול, שכה"ד הולך לבעל הבית והמשכנתא מממנת נכס שיישאר בידי הקונה, אבל אם יושבים ומחשבים כמה באמת זה, עולה, זה בהחלט מממן עוד דירה לבנק (ולא רק את הריהוט בסניף - קראתי פעם כתבה שעשתה את החישוב הזה והוכח שם שחור על גבי לבן שבכסף שהוצא על המשכנתא - הכבדה - לאורך 25 שנים ניתן היה לרכוש עוד דירה באותו שווי).
בחישוב שלי, כשרוצים להתאושש ממרוץ אינסופי אחרי חובות, כמו שתיארה אילת:
אבל המינוס בבנק הולך ותופח וההלוואות גדלות, אפילו היתה שנה שנאלצנו למחזר את המשכנתא ולהגדילה לצורך החזר חובות שצברנו בכרטיסי האשראי הרבים שברשותנו......
נראה לי שתוכנית התאוששות כלכלית צריכה לכלול כמה צעדים, שרכישת נכס יותר גדול (ולקיחת משכנתא חדשה)אינה אחד מהם. פרעון כל החובות או פריסתם ההגיונית, בצורה שתאפשר החזרתם בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר, מגורים בשכירות באזור זול יותר, קיצוץ בהוצאות, חיים בלי כרטיס אשראי - בעצם, הכול כבר כתוב פה בדף.

_אם כבר אתם לוקחים משכנתא תוודאו שהיא פחות מרבע הכסף שאתם מרוויחים. אחרת היא מסוכנת
אני לא בטוחה שאני מסכימה עם זה למעשה אני חושבת שבערים גדולות בעולם החישוב הוא שליש.
ויש עוד סוג של יוצא דופן שאני יכולה לחשוב עליו למשל משפחה שכרגע חיה בבית שהשכירות עליו עולה לה יותר מרבע או שליש. והם מצליחים גם לחיות טוב וגם לחסוך (מין משפחה דימיונית) אין סיבה שלא יקחו משכנתא גדולה כמעט כמו השכר דירה שישלהם כרגע.
אם אני טועה תתקנו אותי ._
בהתאוששות כתבה נכון ואני אוסיף. שכירות היא ניידת. בכל רגע בו אדם רוצה הוא יכול לעבור לגור במקום אחר ולשלם שכירות נמוכה יותר או לקחת כמה חודשי התאוששות אצל הוריו או אחיו ולא לשלם שכר דירה. משכנתא היא לטווח ארוך ואי אפשר להיפטר ממנה ללא עונש כספי או מוות (כשמי מבני הזוג מת, הביטוח מכסה את המשכנתא). כמו כן מרכיב הסיכון נוכח חזק במשכנתא - אם מתפוצץ צינור בדירה שכורה בעל הבית משלם. אם זו הדירה שלך נחשי מי משלם? ומה אם ערך הדירה יורד כי בונים כביש מהיר ליד הבית ולא תוכלי להשכיר אותה? ומה אם תרצי לעבור לחו"ל ולא תמצאי דיירים לטעמך?
משכנתא בתנאים של עד רבע מההכנסה ורק ל 15 שנה מצמצמת את הסיכונים האלה כי אז יש פחות סיכוי שהיא תשב כאבן ריחיים על צוארך ותגרור אותך למטה כשתהיי בצרה. אני בטוחה שיש הרבה קוראים סמויים בדף שהמשכנתא הורגת אותם. בתקופות שהמשק לא בשיאו ויש פיטורים אנשים פושטים את הרגל בגלל משכנתאות שלקחו פעם כשהמצב היה טוב והיה נראה הגיוני לשלם יותר מרבע מההכנסה על המשכנתא. אני אפילו אצמצם את הכלל ואוסיף שהמשכנתא עם ההוצאה על השיפוצים והריהוט והכל צריכה להיות פחות מרבע.

נראה לי שתוכנית התאוששות כלכלית צריכה לכלול כמה צעדים, שרכישת נכס יותר גדול (ולקיחת משכנתא חדשה)אינה אחד מהם. פרעון כל החובות או פריסתם ההגיונית, בצורה שתאפשר החזרתם בתוך פרק זמן קצר ככל האפשר, מגורים בשכירות באזור זול יותר, קיצוץ בהוצאות, חיים בלי כרטיס אשראי - בעצם, הכול כבר כתוב פה בדף
משכנתא היא היא מהות מלכודת העכברים. הבנק אומר לאדם - בוא, קח משכנתא ואני שם אותך בבית חלומותיך, משדרג אותך במיידי ונותן לך איכות חיים. רק תשלם בזמן כל חודש כל החיים.

יש משהו בישראלים שחייב שיהיה לו בית משלו. אני חושבת שתוך כמה דורות זה יעלם לטובת הראציונאליות והמעשיות.

יש משהו בישראלים שחייב שיהיה לו בית משלו. אני חושבת שתוך כמה דורות זה יעלם לטובת הראציונאליות והמעשיות.
לא רק בישראלים. אני דווקא לא מסכימה לזה. ראי למשל את כריסטופר אלכסנדר,בית משלך

דרך אגב, התייעצות:
קרוב שלי ירש שטח, שהיום הוא בתחומי שכונה יוקרתית. האיזור מיועד לבנייה רוויה, ויש מגעים עם קבלנים לבנייה עצמית. כל בעלי הקרקע באיזור מסויים יבנו יחד רב קומות.
הקבלן רוצה 200,000 דולר לבניית דירה. לקרוב שלי יש שטח לשתי דירות, אבל אין לו 200,000 דולר.
אם הוא ימכור את השטח שירש, המיסים שיצטרך לשלם יקחו כמעט את כל התמורה...
אם הוא יבנה, יצטרך לקחת הלוואה על 200 אלף דולר!
ערך כל דירה אחרי שתיבנה יהיה בערך 500-600 אלף דולר, ואפשר יהיה למכור אותה ו/או להשכיר אותה בקלות.
אם ימכור, אז אחרי ניכוי כל מיני הוצאות, יישאר לו נגיד 300K?
ואם ישכיר, אפשר יהיה אולי לשלם את ההלוואה מדמי השכירות, ואז ההלוואה לא יורדת מהמשכורת שלו כל עוד השוכר משלם, ובסוף תישאר דירה ששווה 500-600K.
אבל עדיין: לא פשוט לקחת הלוואה כל כך ענקית.
יש חשש שבחודשים שבין שוכר לשוכר, או אם ייכנס שוכר נוכל שלא משלם ולא מתפנה - לא יהיה ממה לשלם את ההלוואה.
הקרוב שלי מתלבט (כבר כמה שנים) מה עדיף.
למכור (בכל זאת, מה שיישאר אפשר להשקיע בבנק, ובתוך פחות שנים יהיה אפשר לקנות מזה דירה אחרת, בלי שום הלוואה).
עיסקת קומבינציה (אם אפשר יהיה) - וככה במקום שתי דירות תהיה לו אחת, אבל לא יצטרך לשלם?
לבנות בעזרת הלוואה של 200K, ולהסתכן?

מעניין אותי לדעת מה אתם אומרים.
אני אמרתי לו, שיש פה עוד שיקול לא כלכלי אבל מהותי: כמות השנים שזה רובץ עליו, בילבול המוח, הדיונים והציפיה האינסופיים. גם זה שווה כסף, לא? אולי עדיף לקבל פחות כסף עכשיו, אבל לצאת מכל הבלגן הזה עם הכניסה להתחייבות מבהילה.
או שזו בדיוק הפחדנות ש"אבא עשיר, אבא עני" מדבר עליה?
אולי זה בדיוק הסיכוי של אותו אדם להתעשר סוף סוף, בהשקעה מושכלת?

_אני אמרתי לו, שיש פה עוד שיקול לא כלכלי אבל מהותי: כמות השנים שזה רובץ עליו, בילבול המוח, הדיונים והציפיה האינסופיים. גם זה שווה כסף, לא? אולי עדיף לקבל פחות כסף עכשיו, אבל לצאת מכל הבלגן הזה עם הכניסה להתחייבות מבהילה.
או שזו בדיוק הפחדנות ש"אבא עשיר, אבא עני" מדבר עליה?
אולי זה בדיוק הסיכוי של אותו אדם להתעשר סוף סוף, בהשקעה מושכלת?_
הוא צריך להיות כנה עם עצמו ולהודות מהי רמת הסיכון בה הוא מוכן לחיות. ואז להחליט. לבדוק גם מהי רמת הסיכון שהוא יכול לספוג - ואז להחליט. בכל עניין, הוא חייב לדעת יותר ולעבוד על ההשכלה הנדל"נית שלו. להתייעץ עם כמה אנשים מתחומים שונים ולהחליט לבד.
אופציה נוספת - לקחת שותף. חצי חצי. לו יש את הקרקע - לשותף יהיה את הכסף לבנות. ולבחור את השותף בקפידה.

בקשר למאמר, הוא מעלה אספקט נוסף במיתוס רכישת הדירה. כי אם כל רוכש היה רוכש דירה שמתאימה לו, דברים היו נראים טוב יותר. לא מזמן דיברתי עם חברה שהיא ובעלה קנו אחרי החתונה בית בפרוורים. הם רצו בית בעיר, אבל היה להם כסף לפרוורים. הם קנו דירת 4.5 חדרים. זוג. בלי ילדים. יש להם שני ילדים, שניהם ישנים איתם. ומה עם החדרים הנוספים? יוק. בזבוז ארנונה, בזבוז משכנתא ובזבוז אנרגיה (על נקיון ושטח לא מנוצל). אבל הם קנו דירה גדולה כי הם תכננו הרבה ילדים וכן הלאה.. עכשיו הם חייבים בכל צעד תמיכה מההורים כדי לחיות.
ההתקדמות צריכה להיות בקפיצה של שלב על כל שני שלבים - במקום העלאת רמת החיים כל פעם שיש עליה בהכנסה, להישאר באותה רמת חיים עד הפעם השנייה שעולה ההכנסה. כך יש אפשרות לחסוך ולהתקדם בלי להיכנס למרוץ העכברים. והגודל של הדירה צריך להתאים לדייריה, ולא למה שהשכנים יחשבו.

עוד אופציה היא לקחת הלוואה והעירבון יהיה השטח. אבל לקחת הלוואה בכלל בעניין כזה היא לא מומלצת כי עניני נדל"ן יכולים לקחת המון שנים, ואי אפשר לדעת על איזה אישור יכולה להיתקע הבנייה ויכול להיות המון זמן עד שהוא יראה את הכסף.. ובינתיים הוא משלם את ההלוואה.. שותף עם מזומן ואורך רוח. זה מה שהוא צריך (בעיני, ובפעם האחרונה שבדקתי לא הייתי מומחית נדל"ן

)

ואי אפשר לדעת על איזה אישור יכולה להיתקע הבנייה ויכול להיות המון זמן עד שהוא יראה את הכסף
הקבלן יקבל תשלום בסוף כל שלב. והוא כבר בנה כמה בתים באותו מקום. הוא בונה מהר. זה אומר, שה-200K יצטרכו להיות משולמים בחלקים, לפי התקדמות הבנייה, אבל לא לפני שמתחילה הבנייה, ובמשך כשנתיים. סביר שבעלי הקרקע גם יתאגדו ויקבלו הצעה מרוכזת למימון הבנייה כולה, עם איזו תוכנית שנותנת תנאים טובים ומקבלת מראש שההלוואה תיפרע עם תום הבנייה, ממכירה או השכרה.

הוא צריך להיות כנה עם עצמו ולהודות מהי רמת הסיכון בה הוא מוכן לחיות
זה נשמע לי מאוד חשוב. עיקרון מפתח.

800 דולר זה גבוה??? ממש ממש לא.
אנחנו גרים בדירת שני חדרים בלב תל אביב שהבנתי שהשכירות על דירה כזאת היא יותר מ900$ ואנחנו גם מחפשים דירה של שלושה חדרים ב1100$ ואין .
מצד שני ההורים שלי משכירים כמה דירות בירושלים והשכר דירה של דירה שם הוא כמו של חדר פה . שלא לדבר על הדירה שהייתה להם בחיפה והושכרה במחיר שחשבתי שהם מתבדחים כשהם סיפרו לי .
נראהלי ברור שמי שמנסה לצאת ממתב כלכלי קשה לא אמור לקנות דירה עם משכנתא גדולה אלא להיפך למכור אחת כזאת אם יש לו .
מצד שני אני מיום ליום מגלה שדברים שברורים לי זרים לחלוטין לאחרים .

800 דולר זה גבוה??? לא לפי החיפושים שלי. ואני מחפשת 3 חדרים ל-4 נפשות, לא איזה לוקסוס.
800$ זה מאד גבוה. מחירים כאלו אפשר למצוא רק באזורים היקרים ביותר של ישראל: תל-אביב והסביבה, ושכונות יוקרתיות בערים אחרות. לגור באזור כזה זה כן לוקסוס. (שלא יובן לא נכון - היינו מאד שמחים אם היינו יכולים להרשות לעצמנו לוקסוס כזה.)
ברחובות, למשל, דירת 3-4 חדרים עולה 500-600$ באזורים היותר טובים, ובשכונות הפחות מבוקשות המחיר יכול להיות נמוך בהרבה. ב-800$ אפשר לשכור כאן בית צמוד קרקע במצב טוב + חצר. יש ערים אחרות בארץ בהם המחירים יותר נמוכים.

אני יודעת שלב תל אביב מאוד יקרה ואני יודעת שיש לנו מזל לחיות כאן .הצד שני הוא שלא היינו יכולים לחיות באותו אופן בשום מקום אחר למשל רכיבה על אופניים לעבודה , קניות בשוק , אני מאמינה שאם היינו גרים במקום אחר הוצאות התחבורה שלנו היו משתוות להפרש . (שלא לדבר עלזה שכשעובדים יום עבודה של 14 או 15 שעות כמו שאני עושה לפעמים רוצים הסעה עד הבית ולא עד האוטו (שאני בכלל לא יודעת לנהוג )
בן הזוג שלי גר לפני כן במושב מחוץ לעיר ,מקום יוקרתי ,אבל הוא שילם שם רק 400$ אבל הוא היה משלם על חניה ומעביר זמן בהתבאסות בקניון (אצלי זה לא היה קורה להתבאס זה היה קורה לקנות) והזמן שלקח לו להגיע ולחזור .
אני מתארת לעצמי שיש אנשים שיכולים לעבוד בכל מקום אבל יש כאלהשהלקוחות שלהם נמצאים במקומות יקרים ולכן גם להם כדאי להיות שם .
הוא עוד רוצה שנעבור למקומות יותר יקרים כמו בבלי או הרצליה, אני לא מסכימה

עם זאת, חדרה, קיסריה, כפר יעבץ ואפילו כפר יונה רחוקים מדי בשבילו, להגיע לעבודה.
תרשי לי לחלוק עלייך. יש פה עניין של סדרי עדיפויות והחלטה שהוא עשה עם עצמו (לא מוכן לסוע יותר מכך וכך)
אנחנו גרים צפונה ממה שאתם מוכנים לגור, והבנזוג עובד דרומית לשלך... דירה כמו שאת מחפשת באזור הזה תעלה חצי מהמחיר שציינת. המשפט הזה, שנוגה ניסתה לתרגם(של דייב רמזי)
live like no one else, so later you can live like no one else (לא לחיות כמו כולם, כדי שאח"כ תוכל לחיות - לא כמו כולם). זה בדיוק מה שהוא אומר - אנחנו עושים ויתורים שלפעמים נראים ענקיים מבחוץ, אבל אנחנו יודעים לאן הם יובילו אותנו בסוף - חיים כמו של אף אחד אחר...

נכון מה שהוא בעצם אומר זה אני מוכן לשלם שכר דירה כפול כדי להיות בבית עוד שעה ביום עם הילדים שלי ואשתי האהובה. כמה גברים כאלה יש ?

נכון מה שהוא בעצם אומר זה אני מוכן לשלם שכר דירה כפול כדי להיות בבית עוד שעה ביום עם הילדים שלי ואשתי האהובה. כמה גברים כאלה יש ?
אוי, מתוקה!

סיפורי פוגית, גם זה בעצם חישוב כלכלי:
כמה כסף עולה הדלק (לא מדברת על בלאי וכו') להגיע לעבודה?
האם יכול להיות שהדלק לחודש במרחקים כאלה מקזז את המחיר הזול של השכירות?

זה סיוט להיכנס לתל אביב כל בוקר ולצאת ממנה כל ערב. הדרך היחידה האחרת היא לגור ליד תחנת רכבת ולסוע ברכבת ובמונית. בתל אביב המחירים אסטרונומיים. הורי משכירים דירת חדר בתל אביב בכמעט 500$ דולר!!! חדר! בפופיק של תל אביב. היתרון בלגור בפופיק זה שהאוטו מיותר כי הכל מאוד קרוב.
בחישובי דלק כדאי גם להכניס את הזמן וההתבסות וזה שזה לא הכי בריא לשבת שעות באוטו.
בחישובי עיר כדאי לדעת ש(אני לא יודעת את המספרים המדויקים) שמונה מתוך עשרה ילדים בתל אביב סובל מסוג כזה או אחר של אסטמה.
מה עם להחליף עבודה?

היחידה האחרת היא לגור ליד תחנת רכבת ולסוע ברכבת ובמונית.
או לצאת מהבית לא יאוחר משש וחצי בבוקר, בערב לא נראה לי שיש איך לברוח. אנחנו בירושלים והאיש עובד בתל אביב, יוצא מהבית בשש כל בוקר, חוזר בשבע וחצי בערב, וכך זוכה להיות אבא נוכח נעדר (כך קוראים לדף?) רוב הזמן (יש ימים שלא, אבל זה הסטנדרט). אצלנו אין אופציה למעבר עבודה, וכרגע לא שוקלים מעבר דירה, אז מסתדרים, אבל זה רחוק מלהיות אידיאלי.
רק הערה, רכב ודלק אצלו על חשבון העבודה, אז זה לא שיקול.

יוצא מהבית בשש כל בוקר, חוזר בשבע וחצי בערב
אני יודעת שהאיש שלי אוהב אותי מאוד כי הוא קם בחמש בבוקר ואם הוא לא עושה שעות נוספות (נדיר יותר מדי) הוא בארבע וחצי בבית. הוא גם אוהב את הילדים האסמתיים שלו שהן אחת הסיבות העיקריות למגורינו מחוץ לעיר. כסף, ואפילו זמן הם לא תחליף לבריאות טובה.
וכן, במשך שלוש שנים הוא נסע ברכבת. עד שהתברגנו וקנינו עוד אוטו (כי שתי בנות בחנ"ב שאחת מהן תינוקת כבר לא מאפשרת לי לצאת מהבית בחמש בבוקר להקפיץ אותו לתחנה). שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש (שזה בערך 200 ש"ח פחות ממה שהוא הוציא על נסיעה ברכבת)

שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש איך אתם עושים את זה? האוטו נוסע רק לרכבת וחזרה?

_אני כרגע מחפשת דירה בשכירות. בתל אביב ובכל איזור השרון.
800 דולר זה גבוה??? לא לפי החיפושים שלי. ואני מחפשת 3 חדרים ל-4 נפשות, לא איזה לוקסוס._
כבר כתבו לך את זה כאן, אבל אני רוצה להוסיף - באזור פרדס חנה - כרכור את יכולה למצוא דירות בשכירות הרבה יותר נמוכה - חדשות ,מרווחות ועם יותר מ3-4 חדרים. והרכבת - מובילה בגאון לתל אביב. מה שכן - יש חשיבות לאיפה בתל אביב העבודה. בן זוגי עובד ליד התחנה של רכבת האוניברסיטה, כך שיורד ונכנס לעבודה... עד לפני שנתיים עבד ברמת גן - ואז היה לו עוד סיבוב של כמעט שעה (!) בתוך תל אביב, עד שעבר לקטנוע וזה הפך לרבע שעה. השיקול צריך להיות לא רק כמה עולה הרכבת - אלא גם לאן היא מגיעה - וכמה צריך לנסוע משם. בכל מקרה - אנחנו עברנו מדירה של 3 חדרים בבנימינה (יקר) לבית של 5 חדרים בכרכור (זול יותר. לנו קצת יקר, כי זה עם משכנתא,אבל בשכירות הפער בערך של 150$, כשהבית בבנימינה קטן יותר, ישן יותר ויקר יותר). והשינוי בנשימה בתוך הבית - שיש מקום - הוא לא יאמן.

את מכירה את השיטה שמכניסים את הפוך לתוך ניילון ושואבים ממנו את האויר ואז הוא מצטמצם ?

סתם משהו שתפס את עיני
ההורים שלי משכירים כמה דירות בירושלים והשכר דירה של דירה שם הוא כמו של חדר פה . שלא לדבר על הדירה שהייתה להם בחיפה והושכרה במחיר שחשבתי שהם מתבדחים כשהם סיפרו לי .
איפה בירושלים? זו השאלה.. בנחלאות\ רחביה\ מושבה אומנם לא מגיע למחירי מרכז ת"א אבל גם לא מידי רחוק מהם..
מה מיקום הדירות שלהם, אם הן כ"כ זולות? אנחנו בדיוק בדיוני פנינו לאן..

שאנחנו מתקצבים את הדלק והטיפולים שלו, ולא מוציאים יותר מ-400 ש"ח בחודש איך אתם עושים את זה? האוטו נוסע רק לרכבת וחזרה?
קודם כל, קנינו אוטו חסכוני בדלק (חשוב!)
שנית, הוא באמת נוסע בעיקר בתוך המושבה (למפגשים וכאלה) פעמיים בחודש נסיעה יותר ארוכה.
אבל זה הרכב השני. הראשון (שפעם היה אצלי) נוסע יום יום לת"א ועולה לנו הון, כי הוא בליסינג. אנחנו סופרים את הימים ליציאה מהחוזה הזה... עדיין לדעתי לא נוציא עליו יותר מ-1500 ש"ח בחודש אם יהיה שלנו. אם זה מה שיקרה - לא יהיה אוטו שני, יהיה רכב אחד והאיש יחזור לתחבורה הציבורית (אולי עם טוסטוס).
לגבי איך עושים את זה - קובעים תקציב בתחילת החודש, ועומדים בו! כשנגמר הכסף, מפסיקים להוציא. החודש זה קרה. פשוט לא מילאנו... ברור לי שזה אפשרי כי הנסיעות שלי הן לא לעבודה. אבל בכל זאת זה לא היה פשוט... אבל הרווחנו המון מזה שעמדנו בגבולות ששמנו לנו.

הראשון (שפעם היה אצלי) נוסע יום יום לת"א ועולה לנו הון
רגע, אבל מה שאני שאלתי הוא: כמה עולה לחודש התחבורה היומיומית לתל אביב? כמה עולות הנסיעות של האיש לעבודה? זה שיקול. לדעתי זה הון.

בנחלאות\ רחביה\ מושבה
ליד כיכר הדוידקה \מרכז כלל לכיוון גאולה
ברמת שרת (קצת פחות זול)
במושבה דירה פיצית שמאוד לא משתלמת
ובגבעת זאב 2 זולות לגמרי
אבל הסך הכל מאוד זול

800 דולר זה גבוה??? ממש ממש לא.
תלוי בהכנסה המשפחתית הכוללת (3400 ש"ח בחודש זה הרבה, לא?) ולזה צריך להוסיף עוד כמה סעיפים. ראשית, יש יישובים, מלבד תל אביב, שנחשבים משום מה ליותר "יוקרתיים", כמו רמת השרון, הוד השרון ורעננה, לעומת יישובים כמו פתח תקווה, כפר סבא, אזורים מסוימים בהרצליה וכיו"ב. ה"יוקרה" מקבלת ביטוי ישיר בשכר הדירה ובמחירי הדירות לקנייה.
מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר - אוכל, ארנונה, ביגוד,, חניה - הכול. בשביל לקנות בזול בתל אביב צריך או ללכת לשוק (שזה ניתן לביצוע גם אצל מי שלא גר במרכז העיר, אבל מחייב ולגיסטיקה), או לנסוע לסופרים הזולים שמחוץ לעיר (ואז צריך לעשות קנייה מרוכזת, כדי לחסוך בדלק). וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך... זה מחייב משמעת עצמית ויד קפוצה על הארנק. לדעתי האישית (והבלתי מוסמכת) גם כשמחשבים את עלות הנסיעות עדיין יותר זול לגור בפריפריה ולא בעיר גדולה ויקרה.

וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך... זה מחייב משמעת עצמית ויד קפוצה על הארנק
זה נכון מצד אחד - ומצד שני, בעיר הגדולה יש מספיק עניין כדי ליצור בילויים חינם: סתם לשבת על ספסל ברחוב, או בגינה, לראות אנשים מכל הסוגים והסגנונות, להיכנס לחנויות מעניינות של ספרים או תקליטים, לעבור בירידים לעבודות יד, לבקר בגלריות לאמנות, לשמוע מוזיקה שמישהו הפעיל ברחוב, לראות תיאטרון רחוב, נגני רחוב וכולי. כל אלה הם חינם. לעומת זאת, בפרברים אין דברים כאלה, הנוף פחות מגוון ויש פחות היצע תרבותי, לכן הבילויים, כשכבר יש, יהיו סרט (בקניון האזורי) או בית קפה.

הקבלן רוצה 200,000 דולר לבניית דירה. לקרוב שלי יש שטח לשתי דירות, אבל אין לו 200,000 דולר
לפי הבנתי, הוא צריך 400k דולר. לא?

הבנתי שהקבוצה מתארגנת לצורך קבלת ליווי בנקאי.
במקרה הזה הוא יצטרך לשלם סכומים קטנים (יחסית) תוך כדי הבניה. בסוף הבניה הוא יכול למכור דירה אחת, להחזר ההלוואה ולהישאר עם דירה אחת נקיה מחובות.
צריך לקחת בחשבון שהבנק יבחן את יכולת ההחזר שלו, כמו כל מי שלוקח משכנתא.

מעניין אותי לדעת מה אתם אומרים.
יש פה כמה שאלות:
האם היום הוא חי בדירה משלו, ללא משכנתא?
האם יש לו סכום כסף בצד לתשלומים שידרשו במהלך הבניה?
האם כבר שילם היטל השבחה על הקרקע?

אם יש לו דירה משלו והוא לא צריך את הכסף עכשיו, אלא רואה בקרקע הזו משהו שיניב לו הרבה רווח בעתיד, אז האופציה של בניה באמצעות קבלן מפתח היא הרווחית ביותר.

אני בעצמי נמצא במצב דומה, עם קרקע שרכשתי (מירושה משפחתית) על מנת לבנות שתי דירות.
צריך הרבה (הרבה) סבלנות...

מצד שלישי עכשיו הלכתי לבית דפוס וההזמנה לא מוכנה תחזרי עוד שעתיים אם לא הייתי גרה לידו הייתי פשוט נתקעת פה ואין לי שום ספק שהייתי מבזבזת כסף וככה הלכתי סתם הבייתה .
אבל אני כן יודעת שהחיים בעיר בחסכון הם יותר קשים .למרות שתמיד אפשר ללכת לראות גלריות בחינם .

רגע, אבל מה שאני שאלתי הוא: כמה עולה לחודש התחבורה היומיומית לתל אביב? כמה עולות הנסיעות של האיש לעבודה?
אין לי מושג. כרגע הוא נוסע לבני ברק, אבל זה זמני. האוטו שהוא נוסע איתו זה רכב בליסינג מהעבודה (יורד מהברוטו 3200 ש"ח שזה קצת יותר מ-2.5K מהנטו) שהתשלום החודשי עליו כולל דלק.
עשינו חשבון שאם אנחנו מפסיקים את החוזה הזה במועד הראשון האפשרי - אם הוא יסע עם הרכב שלנו / טוסטוס מהרכבת, זה יעלה לנו בערך 1500 ש"ח בחודש. חסכון של 1000 ש"ח! בתחבורה ציבורית זה יהיה עוד פחות - סביב 1000 ש"ח בחודש (בלי טוסטוס רק רכבת+אוטובוס).
אחרי שנה כזאת, אנחנו נחסוך מספיק כסף בשביל לקנות אוטו שיהיה כולו שלנו, בלי תשלומים ובלי נעליים... (אוטו בן 4 בערך, נראה לי אידאלי)

מצד שלישי עכשיו הלכתי לבית דפוס וההזמנה לא מוכנה תחזרי עוד שעתיים
מזה?
הוא לא מתקשר להגיד לך מתי לבוא לקחת? את לא מבררת לפני שאת באה? (תחליפי ספק, היום יש כאלה שישלחו לך גם, על חשבונם)
לדעתי האישית (והבלתי מוסמכת) גם כשמחשבים את עלות הנסיעות עדיין יותר זול לגור בפריפריה ולא בעיר גדולה ויקרה

גם לדעתי!

הנוף פחות מגוון ויש פחות היצע תרבותי, לכן הבילויים, כשכבר יש, יהיו סרט (בקניון האזורי) או בית קפה.
רואים עלייך שאת עירונית...
הנוף מגוון ויש הצעה תרבותי עשיר, חלקו בחינם, חלקו בתשלום.
בכפר יש גם משהו, שאין בעיר (כמעט) והוא בחינם לגמרי ואין דבר יותר טוב ממנו, קוראים לזה טבע, והוא נמצא במרחק הליכה...
<צינית על הבוקר>

וגם רציתי להגיד תודה על הדף הזה. למרות שלשמחתי אין לנו חובות או בעיות כלכליות ממש מלחיצות,
בכל זאת הדף גרם לי להתעמת עם נושאים שהרבה זמן העדפתי להדחיק ולא לטפל בהם... @}
ואפילו עשינו כמה דברים ממשיים...

רציתי לספר (בשמחה)
החודש, לראשונה מזה זמן רב, סכום האשראי שלי נמוך מזה של החודש שעבר. אמנם רק בשקלים ספורים, אבל בהתחשב בכך שהחודש לא קניתי בתשלומים (וגם לא חילקתי את התשלום הגבוה למוסך ש"קפץ" עלי) זה יותר מרשים. ועוד יותר משמח אותי ההשוואה לחודשים קודמים. אז הוצתי בין 6000-8000 שקלים באשראי כל חודש (אני אפילו לא יודעת על מה...

) ועכשיו כבר חודשיים ההוצאה החודשית היא כ - 5200. כשאני כותבת את זה זה נראה המון אבל אני משלמת הכל באשראי. אני אשמח לדווח על סכומים צנועים יותר בעתיד. פתאום זה נראה אפשרי !!!
ושוב, תודה תודה תודה. ל כבר לא פה ולכולן.

מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר
לא אצלנו. אני גרה בדירת שיכון בת שני חדרים, שהארנונה בה מצחיקה. מס ועד הבית מגוחך. ואנחנו רוב הזמן ברגל. לא צריך לנסוע כל הזמן. אנחנו בכלל קונים מזון אורגני, לא מת"א, ולא קשור למחירי ת"א. מה שקונים בסופר - יש לנו פה סופר זול ביותר ליד הבית (ברגל) ואנחנו קונים דברים במבצעים. בגדים וכו' אנחנו לא ממש קונים (לילדה אני קונה בבני ברק, פעם בשנתיים, וכו').
בקיצור: לא כל אחד שחי באיזור תל אביב, בהכרח חי "יקר".

וחייבים להביא בחשבון גם את המוני הפיתויים - פה לשבת בבית קפה, שם חנות עם מבצעים על דברים שלא באמת צריך
הפיתויים רלבנטיים למי שמתפתה.
אני - לא מהמתפתים. בחיים לא קונה דברים שלא צריך. ולא יושבת בבתי קפה.

אם יש לו דירה משלו והוא לא צריך את הכסף עכשיו, אלא רואה בקרקע הזו משהו שיניב לו הרבה רווח בעתיד, אז האופציה של בניה באמצעות קבלן מפתח היא הרווחית ביותר.
בדיוק. יש לו דירה משלו והוא רואה בדירה הזאת משהו שיבטיח אותו כשיזדקן (למקרה ש...). הוא כבר בפנסיה.

אבל אני כן יודעת שהחיים בעיר בחסכון הם יותר קשים
למה?
אני יודעת שאצטרך להוציא הרבה יותר כסף, גם על ארנונה וגם על נסיעות.

מלבד זה, בתל אביב הכול יותר יקר
דווקא זה ממש לא נכון בעיני. בעיר גדולה יש לך מבחר: את יכולה לקנות בגדים בזארה או בפוקס או בככר המדינה, אבל את יכולה לקנות גם באלף מקומות זולים בלב העיר - מעבר לשווקים (בצלאל והכרמל) והרחובות עמוסי-הבזארים באזור (קינג ג'ורג', אלנבי), גם בקניון כמו דיזינגוף סנטר אפשר למצוא בקלות ביגוד והנעלה זולים ביותר. הארנונה לדירות מגורים בת"א היא מהזולות בארץ. יש המון מקומות ואפשרויות לבילויי-חינם עם הילדים במרחק הליכה.
מה שבאמת מייקר בת"א לדעתי זה הפיתויים שציינת, והנגישות הרבה של החנויות, שמפתות לקנות עוד ועוד (כי מה זה גופיה ב-10 ש"ח או נעליים ב - 50 ש"ח) גם כשלא צריך, לשתות קפה וכו'.