לא יודעת עד כמה מה שאני אכתוב יוכל לתרום לך.
אני נשואה 3 שנים , אין ילדים עדיין שנינו סטודנטים - מאז שהתחתנו היינו סטודנטים למעשה.
ואני יכולה לומר לך שבתחילת הקשר שלנו - בשנת הנישואים הראשונה בכלל לא יזמתי , לא אהבתי סקס וזה היה מביא לבן זוגי הרבה תסכול, גם הייתי חדשה בכל זה אז בכלל לא גיליתי בזה שום "וואו".
יום אחד ישבנו לשיחה על זה כי כמו שאת סיפרת בשבילו זה היה סטנדרט ,בשבילי זה היה יותר מדיי.
אצלי גם היו קווים מקובעים לחלוטין מראש - למשל אני לא הייתי מוכנה לעשות שום דבר אם השעה היתה אחרי 12 בלילה כי הייתי צריכה לקום למחרת ללימודים ואם אני לא ישנה מספיק שום דבר לא יעיר אותי למחרת.
אז ישבנו ודיברנו על כך מה שמפריע לכל אחד מאיתנו ואיך כל אחד מאיתנו רואה את זה.
ואחרי השיחה (לא ביום אחד) אבל בשנה שאחרי הרצון שלי לקיים יחסים גדל פי כמה ודווקא לא הייתי מוותרת על זה בקלות כמו בעבר מה גם שהתחלתי יותר להבין את היתרונות של הסקס ואיזה תחושה זה נותן "תחושת אהבה" , "רוגע" , "שחרור".
בשנה השלישית בעלי התחיל לימודים מאוד אינטנטסיביים והיתה תקופה שהוא לא רצה לקיים כלום בכלל!פשוט כל הזמן היה במתח ומתוסכל ואני זרמתי איתו לא לחצתי יותר מדיי למרות שהיו כמה פעמים שהתפרצתי עליו מתסכול אבל בשבוע בו היה לי "וסת" שמבחינתנו זה ברור שלא עושים סקס שוחחתי איתו זה היה אחרי החודש הכי מלחיץ מבחינה מינית שהיה מאוד דל, שוחחתי איתו ואמרתי לו ש- דווקא זה משחרר וכדאי לו למרות הלחץ בו הוא שרוי להשתחרר מזה מדיי פעם ולשכוח כי הלחץ לא מועיל לאף אחד וכו' וכי זה חסר לי מאוד והזכרתי לו איך הייתי פעם שממש לא רציתי והוא כן - וזה הרבה בגלל הלחץ של הלימודים שלי שכשהוא עוד לא למד אינטנסיבי הוא לא הבין.ובדיוק אחרי זה הכל כמו התאזן - אף אחד לא לוחץ על השני וזה מתאים לשנינו..

חזרתי...
בקיצור, אני חושבת שצריך לפרגן אחד לשני בדברים האלו. מצד שני- אם את מציעה והוא בדיוק רואה טלוויזיה, ואז אחרי שנרדמת הוא מבקש- זה באמת נושא לשיחה רצינית...
נקודת מבט נוספת, שכבר נתנו כאן- זה כל כך מחמיא וכיף להיות מחוזרת, תהני מהמצב כמובן שתבהירי לו שאת מאוד עייפה ולא רוצה שיעירו אותך משינה, או לחילופין שייתן לך להירדם מוקדם, נגיד ב-8 ואז אם הוא יעיר אותך ב-12 זה יותר סבבה.

כבר כמה ימים שאני רוצה לכתוב כאן ומסיבות טכניות לא יוצא... אז ככה:
אצלנו בהתחלה בתור רווקים המצב היה הפוך: אני רציתי קצת יותר. זה גרם לחיכוכים, מצבים לא נעימים. מה שעזר אז היה שדיברנו על זה והסברתי לו את הצורך שלי, וקבענו יום בשבוע שבו אנחנו בוודאות עושים סקס (בנוסף לעוד פעם- פעמיים במשך השבוע). זה עזר להוריד את המתח, וגם אם לא היה סקס במשך השבוע ידעתי שביום שישי יש "עונג שבת" [-:

בכל פעם כשהייתי אחרי לידה המצב התהפך והוא זה שרצה יותר, ואז אני הייתי באה לכיוונו ועושה את זה יותר בשבילו. אבל חייבת לציין שעם האוכל בא התיאבון וחזרתי לעצמי די מהר.

טוב חייבת לזוז אבל בקצרה: היום אחרי שלושה ילדים וכמה שנים שנינו לפעמים עייפים, אבל אם צד אחד רוצה והשני עייף, אז הולכים על חפוז,כי אחרת הבית פשוט לא נעים, שנינו מגיבים למחסור בעצבנות, והבית לא נעים. וזה הדדי- הוא מאפשר לי ואני לו. ארחיב מאוחר יותר...

כשיש ילדים קטנים, אי אפשר לסמוך על החשק. צריך להחליט מראש אילו זמנים מתאימים לכם, לקבוע דייט, למצוא סידור לילדים (אם הם לא ישנים) ו... להתחיל לקפצץ. עם הקדמה מתאימה: ארוחת ערב, קפה ונשנוש, סתם שיחה בשניים, מה שלא יהיה.

אז זה לא ספונטני. אבל אם יש יתרון לקביעת דייט מראש: הציפייה . הגופנפש יכולים להתכונן ולאפשר למתח המיני ולציפייה להיבנות.

<עצה שקיבלתי לאחרונה ומנסה בעצמי ליישם>

תרצה...

שימי שאת רואה את חוסר החשק כמובן מאליו. או כמו שאת אומרת אין מה לעשות.
אבל בשלב מאוחר יותר של דבריך, כאשר הגבר להשקפתך מוציא את תסכול אי סיפוקו הילד פתאום נמצאים בקרב האישה המשאבים הנפשיים כדי להיות בקשר אינטימי ולהרגיע את הבעל.

זו תפיסה מאד פסיבית. האם לרצון אין מקום?
הרי אם התוצאה ידועה מראש (בסוף יהייה מגע מיני) אז למה לחכות לשלבים של הכעס והרוגז ולא לעשות את זה קודם?

הרי בכל אחד מאיתנו יש מגוון רחב של קולות - אז למי לשמוע?
לזה שרוצה שנרגיש שאנחנו קורבנות?
לזה שרוצה שנחשוב שבן הזוג שלנו מאכזב אותנו?

הבעיה כפי שאני רואה אותה היא , שכאשר אנחנו מסרבות להם.. אין חשק מה לעשות.. אז הם (רובם) מוציאים את תסכולם על הילדים שלנו . והם עושים את זה כברירת מחדל, אפילו לא מתואמים בניהם . הם יודעים מזה עידן ועידנים שהילדים הם הנקודה הרכה אצלינו הנשים והם משתמשים בזה בגדול .
אני לא מתכוונת שהם איומים לילדים (חלקם כן) , אבל מספיק חוסר סבלנות כלפי הילד , או חוסר שיתוף פעולה איתנו, ואז אנחנו כבר מבינות את הרמז / מסר , ונותנות את עצמנו , ומתקרבות ומפייסות.

מסקנה ? לקח ? אין .

כשלא מתיישבים לפתור את העניין ביחד, מצטברת טינה שעם הזמן עלולה להביא להרס הקשר.

ראשית, מציע לך לא לפרש את התאווה של בן זוגך כחוסר.
לא כדאי לך לראות את גופף כמפצה על חוסר האהבה שלדבריך סבל ממנו.
לא מציע לך לפרש את זה כל כך שלילי וקשה.
אולי הפירושים שלך גם גורמים לך להבין שזה מאד קשה לו.

מה כן לעשות? זה נשמע פשוט וצריך באמת להבין את העקרון
האנרגיה המינית של בן זוגך שם לידך בין אם תרצי או לא.
עכשיו תשמשי בה כדי לקרב אתכם. תני לו להרגיש טוב בקרבתך
שתפי אותו בלבטיך ובמחשבותיך

איך מצניעים את הדף הזה??

בנישואים שלנו אני הרבה פחות מעוניינת בקשר מיני, נראה לי שבמידה סבירה. אשמח לשמוע מנשים או גברים, איך לא נפגעים לסרוב, בן הזוג שלי נפגע כל פעם עד עומק נשמתו, אני ביסורי מצפון קשים. וזה סיוט.. האם זה נורמלי להפגע כל כך? אני מרגישה שבאיזה מקום עמוק חסר לו אהבה(מאמא שלו..) , והוא לא מאמין באחדות שלנו.

האקס שלי היה עם חשק תמידי ואני נאלצתי לא פעם ממש לקלף אותו מעלי
כשלא נענתי לו מצא את פורקנו באוננות מול אתרי פורנו
כשכן נענתי לו הרגשתי שאני חיה בסרט פורנו
בשלב כלשהו נסענו לטיול ועם המרחק מהחיים היומיומיים התאהבתי מחדש בעולם ובעצמי
אחר כך בגבר אחר ונפרדנו אחרי שנים
אותו גבר אחר בדיוק הוא היום אב ילדי וזוגי היקר,בהתחלה היה חושק בי ללא הרף
אבל די מהר זה עבר וגיליתי שהוא יכול פשוט ליבש אותי שבועות רבים
היום כשיש סקס זה כמעט תמיד ביוזמתי ,לפעמים נפלא ולפעמים סתמי
ויש פעמים שאני ממש ממהרת לגמור כי אני לא מרגישה בנח שגררתי אותו לאקט כל כך ממושך
והוא מסכן מראש לא רצה להיות שם, אנח מאד מזדהה עם מה שנכתב מתוך נוגה ומאדים בחדר המיטות
על כך שאשה יוזמת גורמת לגבר לחוסר חשק
ועוד זווית שאני מוסיפה,לפעמים בלילה ממש מתוך שינה הוא מתחיל לגעת בי ובפעם האחרונה כשהתעוררנו
כבר היינו ממש בענינים אז המשכנו, אני מאמינה שזה מעיד שבפנים יש לו את הרצון וכשזה פוגש את קשיי היום יום,אותי ועוד דברים בחוץ זה מדכא לו
וכאן אני מסכמת
גם עם בן זוגי וגם עם האקס הקושי במערכת המינית הוא רק ביטוי של קושי יותר גדול באדם עצמו
וגם במערכת יחסים, חוסר או עודף של חשק מיני הם בעיני שני קצוות של אותו קושי
והחוסר איזון הזה דורש ריפוי ואצלי נשאלת השאלה למה משכתי אותם אלי
מה זה בא לספר לי?
הפתרון דורש עבודה וסבלנות,טיפ שעוזר אצלנו לשמור על ערוץ פתוח של תקשורת
כמה שאפשר לדבר על הדברים ולהיות במודעות גם למה שהוא לא יכול להגיד
למשל טראומות מיניות ולא לדחוק אף אחד לפינה גם לא את עצמך
מזדהה עם כל הצדדים ומאחלת שתמצאו את החום והנעימות המבוקשת

ל- בנה
חברה שלי, נשואה+3, בסביבות גיל ה-40, התחילה ללכת לפני כשנה לסרוגייט ממין זכר כדי ללמוד על עצמה ועל מה היא רוצה בעצם.
הפגישו איתה עם איש נחמד, בסביבות גיל החמישים (!), סבלני, מחוייך, מישהו שלמד פסיכולוגיה, עובד במשרה בכירה ושעושה את זה כיום רק מתוך אידיאל . אח"כ היא שמרה איתו על קשר באופן פרטי.
היא עברה באופן פנימי הרבה דברים איתו וסיימה לאחר שפתרה הרבה מכשולים פנימיים אצלה, שכנראה הוקרנו החוצה והפכו למכשולים חיצוניים.
היא מאושרת היום, נינוחה, עם בעלה וגם הוא מבסוט הרבה יותר. גם הוא הלך קצת להדרכה.

• עכשיו אני בתקופה שהחלטטי להניח לעניין. אז פשוט אין.

אני משתוקקת למין. אני משתוקקת למגע.*
(רק הצעות:)
לעשות ביחד, לא חשוב מה (לא חייב להגמר בסקס) -
ללכת לסרט (תשלחי איזה יד)
לראות סרט רומנטי.
פיקניק בים מול השקיעה
לילה בצימר
ארוחת בוקר למיטה.
מקלחת ביחד.
מסאז' משותף או פרטני. רק את לו, רק רגליים, רק כתפיים.
ליטופים.
אוננות לחוד או ביחד או רק לך או רק לו.
או כל דבר אחר שמפנק את שניכם.
אפשר להצית את זה.
ה-אוףףףףף שלך נשמע אובד עצות.
וחוצמזה, ואולי אני מתפרצת לדלת פתוחה - בירור חשקים, דיבור מעמיק על העניין. הוא מודע לחשקים ולרצונות שלך? את מודעת לשלו? או ש"ככה זה וזהו"? קראתי נימה של ייאוש, מקווה ומאמינה שאפשר אחרת.
והתנצלות מראש אם משהו מדברי "ידעני" או "יותר מדי" בשבילך, מוזמנת למחוק.

נראה לי שכן. לא חושבת שתהיה לו בעיה עם זה. לא חושבת שאכפת לו. להפך. נראה לי שאם אמנם יהיה לי קשר אחר יהיה לו קל יותר על הלב. יהיה לו את החופש שלו לעשות מה ואיך שהוא רוצה.
העניין הוא - איך למצוא מישהו כשכל מי שמכיר אותי יודע שאני חיה עם מישהו. איך אפשר להכיר מישהו אפילו באתר הכרויות מה לכתוב- נשואה מחפשת קשר נוסף?? לא פשוט העניין. לא פשוט.
ואני כל כך רציתי קשר שכולל בתוכו את הכל. אוףףףףףף

אוייי
נשמע מאד מאד מתסכל.
גם אני חוויתי פעם פערים אדירים בצרכים המיניים, והקשר פשוט דעך לו...
או שמוצאים משהו מהצד שמאפשר השלמה של הצורך - כי אי אפשר בלי זה.
זה יכול להיות בהסכמה?

חמי וחמותי חיים היום במערכת יחסים כזאת שלה יש מאהב קבוע מהצד משום שלבעלה אין שום צורך מיני.
הם מקיימים בית רגיל, והוא מכיר את המאהב שלה - והכל בהסכמה.

פלונית
תודה על תגובתך אלי.
אז זהו. אני לא. לא יוזמת ולכן אין לנו מין.
כשיזמתי זה היה גם אחת ל..... לא יודעת. כמה שבועות.
בתחילת הקשר שלנו כשהיינו בשיאה של הרומנטיקה בהתחלה לא יזמתי בכלל והיה מין מועט מאוד. פעם בכיתי לו על כך ואני מדברת על תחילתה של החברות בנינו. משהו כמו שלוש ארבע פגישות ראשונות (שמפאת המרחק הגיאוגרפי בנינו היו כל שבת שניה ) כבר אז הוא הבהיר לי שכל פעם שאני אזום הוא ישמח לשתף פעולה. הוא פשוט לא טיפוס יוזמתי.
דבר שמעולם לא עשיתי לפני זה.
עם הזמן והשנים (המעטות) שעברו עלינו יחד כמות המין ירדה וירדה עד שנעלמה לחלוטין. אנחנו פשוט לא עושים.
נראה לי שמאוד נוח לו כי כשכן יזמתי הוא לא תמיד שמח לשתף פעולה ואני יזמתי בערך פעם בחודש או חודשיים. עכשיו אני בתקופה שהחלטטי להניח לעניין. אז פשוט אין.
אני משתוקקת למין. אני משתוקקת למגע. אני מחפשת מאהב.
לא רוצה לעשות מין עם מי שלא מאוד מאוד רוצה את זה. (ואני יודעת שלא רק איתי. יודעת גם על קשרים מהעבר שלו שהיו די דומים. ואפילו נגמרו מהסיבה הזו. )

בנה
אני מבינה מדבריך כי בעלך ממעט לקיים איתך יחסים והפערים ביניכם הפוכים ממה שכתבה פותחת הדף.
בימים אלו אני קוראת את הספר של ג'ון גריי על נגה ומאדים בחדר המיטות. ספר קליל, אבל נוגע מאד גם למה שאת כותבת.
בגדול, הוא גורס שגברים הרבה פעמים מאבדים עניין במין כשהאישה יוזמתית מדי.
ממליצה לך לקרוא.

מה עושים?
בתור התחלה לוקחים קצת יותר זמן לעצמך ומעבירים לו קצת יותר אחריות בבית.
רצוי בדרך של שיתוף פעולה ושיחה, אבל יש כל מיני דרכים. למשל, לצאת מהבית לערב אחד ולהשאיר לו את הילדים להשכבה. אם יש תינוק קטן יונק התינוק בא איתך. פעם בשבוע את הולכת בערב לחברה/חוג/סרט/להסתכל על השקיעה.
הבעיה שלך בכלל לא נשמעת לי מהתחום המיני, אלא יותר בתחום שיתוף פעולה בזוגיות. לא שאני מבינה בזה, אבל מהצד תמיד רואים דברים שלא רואים מבפנים.

יש אנשים שיש להם יותר מידי. ויש אנשים שאין להם בכלל.....
אמרו לי כבר מזמן שיש שפע בעולם. רק שהוא מחולק ממש ממש לא נכון....

טלי טל,
מה איתך?
איך נפתרה בעייתך?

בעלי כרגע נוטר לי, לטענתו הוא לא ישן כבר 3 ימים כי "אין לך כוח בשבילי".
הוא מבשקת ממני להשכיב את הילדים לישון בעצמי (כל התהליך) בזמן שהוא רואה TV, מגיע למיטה כשכבר נרדמתי. לא מעיר אותי, אבל איכשהוא מתעוררת, ולא מקבל בהבנה את הטענה שעכשיו חצות ואני עייפה אחרי 14 שעות על הרגליים.
לא אכפת לך ממני, הוא אומר.

זה נכון, כשעובר עלי עוד יום פעיל עם כמה כוסות מים וכמה עוגיות עבאדי בתור מזון, כשהנקתי את כל העולם ואחותו והוא מתלונן שהבית לא נקי (באמת סליחה! המסג' שלי התארך ונאלצתי לדחות את הפדיקור!) - לא אכפת לי. הוא נעלב.

הוא לא רוצה יותר מידי, פשוט רוצה כשאני עייפה/במיטה ורק אחרי שכמובן גלש באינטרנט, ראה TV והאכיל את עצמו (הילדים לא מיללים ונשרכים אחריו כשהוא פונה למטבח).

מה עושים?

18 שנים יחד.
אז יש פה שתי אפשרויות.
אחת היא שזה לא כל כך נורא. את קצת "נותנת" יותר ממה שבא לך. (אולי הוא עושה דברים אחרים קצת יותר ממה שבא לו? למען המשפחה??) אבל חוץ מזה החיים ביחד די נוחים.. נחמדים.. מעניינים..
השנייה היא שאת נורא נורא סובלת אבל לא מסוגלת להגיד לו לא.למה? מה יקרה אם תגידי לו לא? הוא יהיה נורא עצבני. כמה זמן?? ומה אם לפעמים הוא נורא נורא עצבני?? הוא מסוכן??
נראה לי שאם אתם כל כך הרבה שנים יחד את לא סובלת יותר מידי (אולי אני טועה?? את סובלת ומפחדת לפרק??)
בכל אופן אחרי כל כך הרבה שנים לא הייתי עושה שינויים דרסטים. אבל כן הייתי מציעה ללכת לטיפול (יחד או לחוד.) תחושה שלי שהיחד שלכם צריך להישאר יחד אבל עם קצת חיזוקים לך. האמת? כתבת שאת עובדת על כך. "עבודה עצמית" אז נראה לי שאת בדרך הנכונה. כך שאני יכולה רק לחזק אותך.
(ולספר לך בסוד.... שאצלי יש סקס פעם ב..... ולפעמים בתחום הספציפי הזה הייתי קצת.. עושה איתך שותפות...ומעבירה יצרים לוהטים מבעלך לבעלי.. אולי אפתח על זה דף משלי בעתיד.. )
מחזיקה לך אצבעות !!!

אבל אני חושבת שצריך להכיר את הנשמות הפועלות בסיפור בשביל לשפוט לא צריך לשפוט. נקודה. צריך לאפשר לכל אחד את המקום שלו. זכותך למקום שלך וזכותו למקום שלו. זה פשוט לא צריך לבוא אחד על חשבון השני.

_תתני לו" גם כשלא הכי בא לך, כי בזוגיות לפעמים מוותרים. ...
על זה לא מוותרים.
אסור להגיע למצב של ביטול האני בשביל שלום בית._

שצעירים מן הסתם רוצים יותר לא? ואז.... דברים משתנים תשאלי את אמא

אתם נשואים 18 שנה אז איך המצב היה קודם? הבעיה עלתה לאחרונה? היה איזה טריגר לזה?

טלי טל,

ו"תתני לו" גם כשלא הכי בא לך, כי בזוגיות לפעמים מוותרים. ...
על זה לא מוותרים.
אסור להגיע למצב של ביטול האני בשביל שלום בית.
(אולי אם תבהירי לו שזו משמעות דרישותיו ממך, הוא יסכים להתעשת ולנסות לטפל בבעיה?)

יש עוד דפים שעוסקים בעיות דומות. אולי הם יעניינו אותך:
האישה ככלי לסיפוק צרכי בעלה, בוא בואי ונתעלס.

אני יכולה להגיד שמה שעוזר זה הרבה עבודה עצמית
בהצלחה

כניראה שלצערי ביטלתי את האני בשביל שלום בית אבל אני יכולה להגיד שמה שעוזר זה הרבה עבודה עצמית

ממש לא צריך לבטל את עצמך למען שלום בית וגם לא ניתן לקבוע אם את (אולי) קצת קרה, לא יוזמת ולא משקיעה ולכן זה נשמע כאילו זה מעסיק אותו כל היום.
פשוט חשבתי שאולי אפשר לקבוע "כללים " מסויימים, למשל, יום-כן, יום-לא. או משהו כזה (את תחליתי). ו לפעמים אפשר לפתיע או לוותר.

העצה שלי אליך תהיי יותר חמה אליו, תיזמי מדי פעם, תראי לו שאת אוהבת את הסקס איתו, ו"תתני לו" גם כשלא הכי בא לך, כי בזוגיות לפעמים מוותרים. ...

היי! נכנסתי במקרא...
פעם, בדף אחר, כתבתי את מה שגם זה שגם רוצה הרבה כתב כאן וזרקו עלי עגבניות רקובות. אבל אני עדיין חושבת שזה מתכון טוב ורעי גם מסכים איתי.

לד אנחנו נשואים כ-18 שנים

כמה שנים אתם נשואים?

תודה לכל המגיבים כן נכון קראתי את התגובות השנות חלק הרגיזו חלק עודדו אבל אני חושבת שצריך להכיר את הנשמות הפועלות בסיפור בשביל לשפוט בכל אופן כבר נוסו כל השיטות המוצעות חלק עבדו לתקופות מסימות חלק כניראה שלצערי ביטלתי את האני בשביל שלום בית אבל אני יכולה להגיד שמה שעוזר זה הרבה עבודה עצמית

טלי טל, את עדיין כאן?
אני רואה שלא חזרת מאז שפתחת את הדף.

יאללה טרולים, נמאסתם!

לא חושבת שאת קרה ורוצה לדווח לך

בצורה ישירה - שכולנו כך - לא רוצות כל יום. בטח לא כל היום. כן יש לך זכות לגבולות שלך - ולמתי שאת רוצה
ולא
לקחת אחריות על מה זה עושה לו - אלא על מה זה עושה לך. אם הוא עצבני בעבודה כי לא קיבל סקס - זו בחירתו ולא אחריותך. אם את רוצה שאמשיך - תגידי. בכל מקרה גדול.
והרבה אהבה לך יקירתי

רק לי נדמה, או שכבר יש פה כמה וכמה וכמה דפים על זה? באמת חייבים אחד חדש? אי אפשר באחד הקיימים?
טלי טל פתחה לעצמה כאן דף תמיכה - אז כן. אם היא צריכה, אז יש לזה מקום - במקום שהיא מדברת על זה, מהצורך שלה - ולא כעוד אחת בדף אחר שכבר מישהי/ו אחרת פתחה.
וטלי טל - קצת קשה לי להגיב לך, במיוחד עם כל החבורה סביבי. בקצר - לא חושבת שאת קרה ורוצה לדווח לך בצורה ישירה - שכולנו כך - לא רוצות כל יום. בטח לא כל היום. כן יש לך זכות לגבולות שלך - ולמתי שאת רוצה ולא לקחת אחריות על מה זה עושה לו - אלא על מה זה עושה לך. אם הוא עצבני בעבודה כי לא קיבל סקס - זו בחירתו ולא אחריותך. אם את רוצה שאמשיך - תגידי. בכל מקרה גדול.

רק לי נדמה, או שכבר יש פה כמה וכמה וכמה דפים על זה? באמת חייבים אחד חדש? אי אפשר באחד הקיימים?

חרפני אותו תגידי לו שאת רוצה כל הזמן כל הזמן אל תפסיקי למשש אותו תשגעי אותו עד שהוא ירצה קצת מרחק בעצמו, שיבין מה זה

אני די מסכים עם דבריו של גם רוצה הרבה, אולי מסתייג קצת מהדרך...
ולגבי פתרון, אני הייתי מציעה פתרון שיעבוד ב 100%,
תיזמי יחסים אתו במשך שבוע בכל מצב בכל זמן, תפתיעי אותו ואל תתני לו לנוח, תעירי אותו בשתיים בלילה בליטופים ושוב בשעה ארבע, לפני העבודה ואחריה...
אני מבטיח לך שאחרי כמה ימים הוא כבר ידאג להגיד לך שהוא חייב לנוח, והרבה.
זה כמו עם הילדה שלנו ושוקולד,
היא רצתה שוקולד בבוקר, בצהריים, בערב, לפני הארוחה ואחריה...
בסוף נתנו לה לאכול כמה שוקולד שהיא רק רוצה, עם כפית מהקופסא של השחר.
אחרי שאכלה יותר ממה שיכלה היא הבינה את העניין והיום היא כבר אומרת לנו, אחרי ממתק אחד, "זהו, מספיק ממתקים להיום"
אז נכון שזה קצת דבילי להשוות, אבל גברים וסקס, דבילים לא פחות.

הי,
מבינה אתכם בבעיה, לא בטוחה שאני צודקת, אבל יש גברים שבשבילם קיום יחסי מין נותן להם תחושה שאוהבים אותם, מה שאת יכולה להגיד לו אולי זה שאת אוהבת אותו ואת דוחה כרגע את הסקס, לא אותו. בכל מקרה לדעתי שנייכם יכולים לשאול את עצמכם כמה שאלות, למה יש לו צורך עז? למה לך אין חשק מיני? והכי חשוב איך אתם יכולים לתמוך אחד בשני בלי שתפגעו.ולזה שהגיב מעלי.... איך אתה מסיק שהיא אישה קרה?
תעדכני אותנו...
יום טוב

ממממממ.....
נראה לי שכשלא מקבלים (יחס,סקס..)אז העצבים הם פחות מהתסכול המיני ויותר מתחושה ש..."היא לא רוצה לתת לי,היא לא מספיק אוהבת אותי"...
זה נשמע שבעלך מרוכז מאד בצרכים של עצמו.אם זה יותר מדי,כדאי לשאול את עצמך האם את מאפשרת את זה?
אם כן,כדאי שאת תעשי קצת סדר ותבהירי לך את הגבולות שלך וכמובן כדאי לתקשר איתו כך שיבין,לקרב אותו לליבך(לא לאיים ולהתעצבן) ולהבין מה בעצם יושב שם על העניין המיני הזה.תהליך,תהליך של להפוך את הבן זוג שלך לשותף שלך.

אם אי אפשר לדבר ולהגיע להסכם,
אם הוא וגם את לא מכבדים את הרצון שלך,את הגוף שלך,
את המרחב שלך..
אולי כדאי ללכת לייעוץ זוגי?
לא בתור משהו פתולוגי, רק כדי לשמור על שלום בית.
הרי את עסוקה בלסתום לו ת"פה, מרצה אותו כדי שיניח לך, לא?!
את "משקיעה " ברצונות ובצרכים שלו,במקום ברצונותייך שלך,
מתוך רגשות אשם, מתוך פחד.
איפה זה פוגש אותך?
אולי את לבדך תלכי לטיפול, לייעוץ?

אולי שיחה כנה, על ההבדלים בצרכים המיניים, על השינויים שחלו מאז התחתנתם ונולדו הילדים. אולי אפילו על תחליפים לגיטימיים כמו פורנו ואוננות. בהצלחה

רוצה כל היום. בכל שעה. בכל מצב. בכל מקום.
אני עייפה. אני מתחננת ליום "חופשי" רוצה לפעמיים קצת.. קצת לישון עוד טיפה בלי שיגע בי. אבל הוא מתעצבן מזה. אומר שאני אישה לא טובה. שאני לא נותנת מספיק. שאני לא אוהבת אותו.
כשהוא לא מקבל (מה שכמעט לא קורה) הוא עצבני כל היום. וזה משפיע עליו בכל התחומים כולל בעבודה. עם השכנים.. עם הילדים.. במיוחד עם הילדים !!!
מה עושים??????????????????????????