[u]מה מצב היד והכוויה?[/u]
נרפאו לחלוטין. קודם שטפתי במים קרים, ואז החזקתי ביד משהו קפוא מהפריזר (כל פעם התחמם והוחלף...) ומרחתי שוב ושוב ושוב ושוב שכבה עבה של קרם מאסטר של [po]צפריר שפרון[/po]. ככה במשך משהו כמו 8 שעות. {@ גם בלילה מרחתי משחה, אחרת, שרקחה [po]לוטם מרווני[/po], כי הקודמת פשוט נגמרה. קמתי עם יד חדשה.

[u]אני משקיעה גם בהעברת האחריות אליו וגם בללמד אותו להכין יותר ויותר מאכלים.[/u]
ברור לי שזאת קביעה נכונה של סדר העדיפויות! @}

ורפואה שלמה לך - בכל הגוף!

אורי,
רעיון מגניב!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]אבל זהירות עם ה"כל הכבוד" הזה, אמא בשמת לא במצב הכי טוב בעולם כרגע[/u]
((-))
גרמת לי לחשוב (על כל הכעסים העצמיים כשאני לא מצליחה לבצע את התכניות שאני מתכננת עבור טובת הילדים שלי)

[u]מאחלת לך הכי טוב בעולם בשמת!!![/u]
מה שלום היד באמת?

וכיף ששי הצליח לארגן את הארוחה:-) (לפעמים זה עושה תיאבון להכין ארוחה, אבל לפעמים עושה בדיוק את ההפך, הבן שלי למשל נהיה שבע רק מלהכין איתי אוכל בלי שהכניס דבר לפיו, אדי המאכלים משביעים אותו :-/)



למי שקוראת כאן על מתכונים ומעניין אותה להכניס יותר בשר והודו לילדים בררנים (לא שי, כי כתבת שהוא לא אוהב שניצל)
הצלחתי להכין שניצל על בסיס ההמבורגר הביתי , הבן שלי הסכים לאכול (לפחות נכון לאתמול) גם הבת הסכימה
אני מערבבת הודו טחון ובשר טחון עם תבלינים (לדעתי אם אכניס פה בצל/שום קצוץ דק דק לא ירגישו,אבל אני לא מתגרה בגורל עדיין)
מעצבת את העיסה לצורות כרצוני (אני עושה ארוכים כאלה כמו שיוצא שניצל עוף)
מכינה צלחת עם פירורי לחם וצלחת עם ביצה טרופה
טובלת כמו בשניצל קודם ביצה ואחר כך פירורי לחם (פעם הבאה אנסה לערבב את פירורי הלחם עם קמח כוסמין ונראה מה יצא)
מסדרת בתבנית גדולה ושופכת קצת שמן זית מעל כל שניצל (לא בטוחה אם צריך כי הבשר עצמו כבר יחסית שמן)
אופה בתנור (נראה לי רבע שעה, לא סגורה על זה) הופכת לצד שני ואז אופה עוד כמה דקות עד שנראה ומרגיש כמו שניצל.

בעיניי זה יותר קל להכנה מכל שניצל, לא צריך לדפוק ולא צריך לטגן אחד אחד
וטעים! (גם לי, אבל זה לא חוכמה)

מה מצב היד והכוויה?

(-:

[u]תודה, ונכון, אבל זהירות עם ה"כל הכבוד" הזה, אמא בשמת לא במצב הכי טוב בעולם כרגע[/u]

מאחלת לך הכי טוב בעולם בשמת!!!
חושבת שאת אדם מדהים ביכולות שלו ללמד את הדברים שאת לומדת בעצמך....
וכמה את לומדת במסעותייך לעשות את חייך טובים יותר!

[po]אישה במסע[/po], תודה על מציאת המתכון!

תודה רבה. הסטייקים נאכלו במהירות שיא ... ננסה שוב אחרי תשעת הימים.
שבת שלום {@

שייק פירות - בננה טריה או קפואה, פרי נוסף שמקובל עליו, כף גדושה שקדייה, מים קרים. אוהב מאוד עם יוגורט אבל זה עושה לו נוזלים באוזניים S-:
זו ארוחת בוקר משביעה מאוד.

[u]להציע לו כל הזמן כל הזמן אוכל נגיש, ואז הוא ינשנש וזה יכנס לאט לאט וישמין אותו[/u]
גם זה נוסה ועבד לתקופה מסוימת.

[u]וכל הכבוד לאמא בשמת - זה כל כך קשה להשקיע כל כך הרבה ולאורך זמן ארוך כל כך באוכל מכל הכיוונים[/u]
תודה, ונכון, אבל זהירות עם ה"כל הכבוד" הזה, אמא בשמת לא במצב הכי טוב בעולם כרגע )-:
אני משקיעה גם בהעברת האחריות אליו וגם בללמד אותו להכין יותר ויותר מאכלים.

(לפני שבוע התהפך לי סיר מים רותחים על היד, ובזמן שאני טיפלתי בכוויה הוא הכין לנו ארוחת ערב מאממת (-: )

תודה!
ונזכרתי שמפה לקחתי את הרעיון להכין המבורגר בעצמי. אמנם עם הבן זה עבד פעם אחת ולא יותר, אבל הגדולה אוהבת (לה יש בררנות משלה,אבל במקל וגובה היא במצב מצויין+)
המבורגר התחלתי לערבב הודו טחון עם בשר טחון+תבלינים וזה מחזיק טוב ורך במידה שגם הקטנה לועסת יפה (לפני כן היא רק היתה לועסת ויורקת ולא מצליחה לבלוע כי זה היה לה כמו מסטיק). זה יחסית מהיר חוץ מההתעסקות עם להכין את ההמבורגרים שזה מלכלך את הידים, והקטע של לחכות בדיוק לזמן שזה מוכן בתנור (אני לא מטגנת-זה כבר יותר מדי בשבילי לעמוד ולטגן את זה)

[u]אין סבלנות = לא רעב כבר[/u]
אני לא סגורה בקשר לזה, בעיניי פשוט יש משהו שיותר מעניין אותו באותו הרגע (+חשד שלי לאיזשהו עניין של קשב:-(). אבל האמת שזה לא משנה כי התוצאה היא אותה תוצאה, וגם הטיפול בהתאם כנראה.

מה באמת את עושה עם פירות (או עם שייק אם את מכינה לו)? גם כן מנה אחת בתוך הארוחה?

חושבת לעצמי שבטח יש גישות שונות. כי אפשר גם לומר שבשביל שהילד יאכל להציע לו כל הזמן כל הזמן אוכל נגיש, ואז הוא ינשנש וזה יכנס לאט לאט וישמין אותו (לא עוגיות כמובן,רק אוכל מזין שהוא אוהב) וצריכה לחשוב מה יותר מתאים לי ולילד שלי כרגע. אני קצת בגישה הזו עכשו,אבל היא קשה כי זה אומר להיות בהיכון כל הזמן וזה נורא קשה לאורך זמן. הרעיון שלך תפס אותי כי בעצם זה יותר מוגדר גם בשבילי


[u]לקחתי אותו לשיחה רצינית לפני שנתיים, אמרתי שיש בעיה שבגיל 11 הוא שוקל 15 ק"ג[/u]
ואוו, איזה משקל זה היה. זה אומר שבשנתיים האחרונות הוא הצליח לעלות כל מה שעלה? זה יפה מאוד!
וכל הכבוד לאמא בשמת-זה כל כך קשה להשקיע כל כך הרבה ולאורך זמן ארוך כל כך באוכל מכל הכיוונים (גם להכין בפועל ולחשוב כל הזמן איך לשפר את האוכל ואת האכילה, וגם להיות במצב משכנע אפילו אם את ממש לא רוצה ומשתדלת שלא,וגם לקוות ולהתאכזב, ולצפות, ולדאוג. וזה הכל מהמקום שלי כאמא לילד שמצבו הרבה יותר טוב, למרות שהוא הכי נמוך ורזה מכל החברים שלו שבגילו וגם אלו שצעירים ממנו :-/)

{@
אורי

_הודו: מבקשת שיטחנו לי ומכינה מרק קציצות הודו כזה של תינוקות. טעים טעים טעים.
משהו כמו:
שמים קישוא, גזר, תפוח אדמה, סלרי/פטרוזיליה חתוכים בסיר (את הקישוא אני חותכת גדול כי הוא לא נוגע בזה, את הגזר ותפוח האדמה חותכת לקוביות ועיגולים שקל לו לאכול כי אותם הוא אוהב) עם מים ומרתיחים.
עד שרותח, שמים את החצי ק"ג הודו אדום טחון בקערה, וקוצצים בצל לבן ופטרוזיליה דק דק דק ומערבבים היטב. הכמויות - לפי מה שנראה לך סביר.
כשהמים רותחים מוסיפים מלח למרק ויוצרים קציצונות קטנות מהודקות מתערובת הבשר. זורקים לסיר.
כשמסיימים את כל הבשר, מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה עוד 35 דקות. מוכן.


זה מרק לתינוקות כי אין בו לחם או ביצה או שום דבר שלא טוב לתינוקות עד גיל 8 חודשים_

פירטת בכמה מקומות. אני זוכרת מדפי החיוניות, אבל זה ציטוט מהדף הזה, חיפשתי "מרק" ומצאתי.

[u]אצלו מאוד קשה להכניס בשר, סטייק הוא לא יאכל[/u]
כן, ככה היה פה.
לקחתי אותו לשיחה רצינית לפני שנתיים, אמרתי שיש בעיה שבגיל 11 הוא שוקל 15 ק"ג והמשקל לא זז במשך חודשים. היתה לנו שיחה רצינית שבסיכומה הוא הסכים לאכול גם בשר שהוא לא אוהב, וגם בתדירות שהוא לא אוהב, בלי לעשות עניינים, כי צריך לטפל בזה. עשינו המון פשרות והתאמות (נגיד, בהתחלה היה פעם בשבוע סטייק, כל יום שני, כדי שמצד אחד יהיה קבוע ומצד שני לא כל יום).

אין סבלנות = לא רעב כבר. לכן המאמץ שלי - כל פעם לעניין אותו ב"עוד משהו" שהוא אוהב. הדגש על : שהוא אוהב. שלי אוכל מהעיניים יותר מאשר מהבטן...

אין הודו אורגני בארץ. ואני לא זוכרת באיזה דף פירטתי את המתכון למרק קציצות הודו. יש איזו צדיקה שזוכרת? אולי בדף הבית שלי...



[u]טוסיק לשבת לכל כך הרבה מנות[/u]
לא ככה.
ראשית, את הבשר והירקות אני שמה על השולחן ביחד. הוא מחסל הכל בתוך דקות ספורות. המנה לא גדולה מדי, לא מאיימת, רק את הסטייק אני שמה על הצלחת. תפוחי אדמה וירקות אחרים הוא לוקח בעצמו כמה שהוא רוצה. ככל שהוא רעב יותר כך הוא מנשנש יותר ברוקולי או פלפל או כל דבר אחר שעל השולחן.
ואז הוא קם.
ואז אני מציעה עוגיות או שהוא נזכר שיש, ולוקח, כי בעצם ציפה כבר לאכול אותן...

_כמה הוא אוהב אורז, קינואה, עדשים, חומוס ?
מה לגבי תמרים ?_
אורז, קינואה, תמרים - שונא ומתעב.
עדשים - פה ושם מוכן לאכול מרק עדשים שאני מכינה. רק בחורף ורק כשקר.
חומוס - מוכן פה ושם לאכול סד"ג של כפית או כף P-:

שייק - אוהב, רק בתנאי שהוא מבוסס על בננה. את רובם שונא, ואם אכניס שם תמר, גמרנו, לא ייגע.

שלום בשמת. אני ממש מעריצה את היכולת שלך לדאוג שתמיד יהיה אוכל מוכן שהילד אוהב.
מאד נכון בעיני.
אין סיכוי לאכול אם האוכל לא טעים ואהוב אלא רק תחת הסברים ולחצים.
כמה הוא אוהב אורז, קינואה, עדשים, חומוס ?
מה לגבי תמרים ?
והצעה לסיום - שייק פירות מפירות העונה טריים אהובים על הילדון
<עדיף גם עליך, יותר כיף ומזמין לאכול עם מישהו שנהנה לאכול !>
בתוספת תמרים להמתקה.
אפשר להקפיא את הפירות לקבלת שייק קר ומתוק.
זה שיש קופסאות מלאות פירות קפואים שונים במקפיא חוסך זמן ברגע ההכנה וגם משמש תוספת מתוקה כפי שהוא.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

[u]בכל מקרה הרעיון הוא לדחוס כמה שיותר נפח באותה ארוחה.[/u]
הבנתי. נתת לי כיוון, אחשוב איך ליישם אצל הילד פרטי שלי (מבלי להרוס לאחיות האחרות ולספק ככה חופשי חופשי עוגיות לילדות שעולות יופי על העקומה המעל הממוצע שלהן ואוכלות קצת יותר טוב)
אצלו מאוד קשה להכניס בשר, סטייק הוא לא יאכל, לפעמים הודו מהמרק (צריך להגניב לו למרק שאוכל כי את מי המרק הוא כן אוהב, או לגרום לו לאכול איכשהו חתיכה כדי שתעשה לו תאבון להמשיך. לפעמים הוא רוצה להראות לאחותו איך אוכלים ואז מסכים להכניס לפיו מעט וזה עושה לו חשק לעוד). אבל הוא דוקא לא אנמי, לפי הבדיקות האחרונות שעשינו לפחות.

אצלך הוא גדול יותר,אבל לילד שלי אין כל כך טוסיק לשבת לכל כך הרבה מנות (מבחינתו זה הרבה וזה ארוך, מה לעשות), זה חלק מהקושי לפעמים שגם אם עדיין יהיה לו מקום בבטן, אין לו סבלנות להמשיך לאכול.
מתי הוא אוכל פירות? אם בכלל.. (אצלי הוא מאוד אוהב,אבל אם הוא אוכל לאורך כל היום אז זה יסתום לו את התאבון לארוחה בשרית)

הרעיון של השוקולד מעניין, אנסה אותו פעם לראות. את השום לא נראה לי שאצליח:-). עוד רעיון זה אויר צח - כשיוצאים לפיקניק בחוץ אוכלים יותר, ואם לוקחים אוכל לבריכה,אז בכלל... אפילו ביצה קשה הוא הסכים לאכול.

האמת היא שהוא כן גדל ועלה באחוזונים גם של הגובה וגם של המשקל השנה (עשיתי המון מאמצים עם האוכל,גם בדרכי ההכנה וגם ובעיקר בדרכי ההגשה)

אני אישית התחלתי לאכול שוקולד מריר באחוזים קצת יותר גבוהים בעקבות ניסיון להעדיף את הפחות גרוע מבחינה תזונתית, ונראה לי שלאט לאט אני הולכת ומעדיפה אותו על פני שוקולד חלב מבחינת הטעם. שוקולד מריר רגיל אני כבר לא מסוגלת לאכול, יש לזה טעם עיסתי מדי בעיניי.


[u]לא נוגעת בקפוא.[/u]
למה? מטעמי גועל או איכות?

הודו אין אורגני בארץ? רק עוף?

איך מכינים מרק קציצות הודו?




[u]הוא לא מוכן ללכת לעוד טיפולים. נמאס לו טוטאלית.[/u]
ממש מבינה אותו :-/
וגם,בכל זאת,ילד.

מבחינתי, אף פיסה (פרוסה, רבע) של תפוח עץ חצי שעה לפני הארוחה. פותח תיאבון משהו.

ובשוקולד מריר לא נגעתי עד שכאמא מיניקה נאלצתי להפסיק את כל מוצרי החלב, והויתור על השוקולד היה לי הכי קשה (-: רק אז הואלתי בטובי לתת צ'אנס לשוקולד מריר (-:

(-: הפטנט של סבתא שלי היה לשפשף שן שום על הקשה של הלחם ולתת לנו אותו מרוח בחמאה... (-:

פתאום נזכרתי. נחשבתי בתת משקל בילדות ונערות. כמעט לא גייסו אותי כי הייתי מתחת למשקל מינימום (אז הלכתי ושתיתי שלושה ליטרים מים ונשקלתי שוב ואז הגעתי למינימום משקל לגיוס).
בכול אופן לסבתא שלי היתה שיטה לפתוח לי את התיאבון (לא היה לי אפעם תיאבון, 3 ביסים ושבעתי. הלוואי ויכלתי לחזור לשם עכשיו). היתה נותנת לי כחצי שעה לפני הארוחה קוביית שוקולד מריר. אחת. או וה איזה תיאבון זה היה פותח לי. הייתי אוכלת יותר.

סטייק:
רסיסים, קחי בחשבון שמדובר ב-100 גרם פעם או פעמיים בשבוע P-: לכן אני קונה פילה בקר, שהוא יקר מאוד (אם כי פחות יקר מפילה עגל...). בהתחלה זה היה "כל יום ב', סטייק". עכשיו כדי להקל על עצמי אני קונה בעצם סטייקים ליומיים רצופים. קונה טרי בלבד, אחד הולך ישר למחבת, השני למקרר, להכנה למחרת. לא מחכה יותר.

אני מבקשת פילה בקר חתוך למדליונים כי "פרפר" יוצא עבה מדי בשביל הילד שלי. "מדליון" פירושו פשוט פרוסה עגולה נפרדת.
כיוון שהפילה ארוך וצר, אני קונה כמה פרוסות עגולות שיכולות לצאת מאוד קטנות. "פרפר" זה שחותכים פרוסה מאוד עבה ואז חוצים אותה באמצע ומשטחים.
אני אוהבת שזה דק ואז צולה על המחבת ללא כל שמן עד שכל צד משחים. מדובר בשניות, 20-30 עם דרגת העובי שאני קונה - מתנצלת בפני כל אוהבי ה-RAIR, אותנו זה מגעיל. וול דאן אבל לכן חייבים ממש לעקוב ולהוריד מהמחבת בשניה שרואים שכל הורוד נעלם.
אצלי, סתם מחבת נירוסטה של סולתם. אין לי מחבת פסים מיוחדת לסטייקים ולא מתכוונת גם לקנות.

בקיצור - "אנין" ו"גורמה" זה לא. אבל עושה את העבודה. סטייק, קציצות מכל מיני סוגים (עם ובלי רוטב עגבניות), המבורגר, מרק קציצות הודו, פסטרמה הודו טבעית ביתית שמכינים באיטליז המשובח שלי. הכי הרבה ברזל יש בבקר ובהודו.
לא נוגעת בקפוא.
לצערי הרב אין אורגני בארץ )-: רק עוף. אז באמת למרק עוף ולשניצלים קונה עוף אורגני. הבן לא מי יודע מה חובב שניצלים, לכן מכינה לו "עוף בפפריקה" שהמציא האיש:
מכינים מרינדה משמן זית, פפריקה (התבלין, אנחנו משתמשים בפפריקה מתוקה) ורוטב סויה, לפי הטעם. משרים את חזה העוף. צולים על מחבת בלי כלום (השמן כבר במרינדה).
טעים מאוד עם טחינה מעל.

צריך לזכור לגבינו 2 דברים:
[list]
[*] נגעלים מבשר שמן. לדעתי גם העוף בפפריקה וגם הסטייק שאני מכינה מאוד "יבשים".
[*] נגעלים מדם. לכן הכל וול דאן. אבל רסיסים, אם אפילו בשביל וול דאן אני צולה כמה שניות על כל צד, זה פשוט אומר - זהירות ותשומת לב.
[/list]
התאימו לפי טעמכם...

איזה יופי שעדכנת. גם הבכורה שלי קטנטנה, והתחילה לגדול מעט לאחרונה. המשקל והגובה בערך כמו של שי.
(אבל ההורמונים עובדים יופי, יש התפתחות. רק לא גדלה)
בדקנו גם במעבדת שינה, לוודא שהיא ישנה טוב ואין התעוררויות שמונעות מהורמון הגדילה להכנס לפעולה. (בלי בדיקות דם, רק איכות שינה).
צילום כף יד הראה עיכוב של שנה וחצי-שנתיים. תהיה בת 13 באוקטובר.
וגם לא אוכלת הרבה (אבל ממש אוהבת סטייקים).
היתה בעיה של ברזל כשהיתה קטנה יותר. עלה לאט בעזרת תזונה, מהר בעזרת spatone (שלושה חודשים, כל יום. וזהו), והמשיך לעלות ברגע שהסתדר.

אז הרוגע שלך מרגיע גם אותי. וגם הטיפים פה. תודה @}

ברמה של מה לבקש מהקצב והלאה :-0

שאלה ממש אוף-טופיק... כיוון שגם אצלנו יש את ה"אנמים", אפשר ללמוד ממך איך להכין סטייק במטבח ( ולא על המנגל) ???

[u]אם הוא אוכל עוד עוגיות, האם לא מתמלאת לו הבטן לשעות ארוכות ודילוג על הארוחה הבאה?[/u]
או, את צודקת - פה צריך לשקלל שני פקטורים:
ראשית, הדיאטנית המליצה לסדר 5 ארוחות מוגדרות בלי ארוחות ביניים כדי שיגיע מאוד רעב לארוחה (האמת, זה סידר רק לו את הראש... בפועל היו 5 ארוחות).
שנית, העוגיות אינן לפני הארוחה או בין הארוחות - הן מייד אחרי הארוחה. כלומר, הארוחה מורכבת מכמה מנות. כל פעם שנמאס לו ממנה - עוברים למנה הבאה. בכל מקרה הרעיון הוא לדחוס כמה שיותר נפח [b]באותה ארוחה[/b].

אז למשל, אם הוא יאכל עוגיות לפני הארוחה - תתמלא לו בהחלט הבטן ולא יהיה לו מקום לאוכל.
אם יאכל בין הארוחות - כנ"ל.
החוכמה היא לאכול אותן כחלק מהארוחה. ארוחה לדוגמא: סטייק+תפוחי אדמה+ברוקולי+פלפל אדום+עוגיות. את הסטייק הוא גומר ראשון (הכי פחות אוהב), אחר כך את הברוקולי והפלפל (אוהב) ולבסוף את העוגיות (אוהב מאוד).
כיוון שהמטרה היא הגדלת הקיבולת - חשוב במיוחד שהכל יהיה ברצף, כחלק מארוחה אחת. כדי למתוח את הקיבולת עד קצה גבול היכולת ואז עוד קצת. "רק עוד עוגיה". ואם נמאס מעוגיות אז קצת קורנפלקס (ממתק אבל אני קונה אורגני לפחות). נמאס מהמתוק? אז אולי 3 בוטנים? זה לא חייב להיות הרבה. זה רק צריך להיות "עוד קצת".

הוא לא מוכן ללכת לעוד טיפולים. נמאס לו טוטאלית.

נשמע לא פשוט. מה עם עוד סבב של אייפק? או אפילו בדיקת שריר לבדוק איזה טיפול מתאים.
עוד כיוון שהייתי בודקת הוא קרניו, לפעמים עצמות הראש דחוסות (לעיתים מלידה) ולא מאפשרות פעילות אופטימלית של בלוטות הורמונליות, שיושבות בין עצמות מרכזיות (כמו בלוטת יותרת המוח האחראית על הגדילה).

בשמת
אם הוא אוכל עוד עוגיות, האם לא מתמלאת לו הבטן לשעות ארוכות ודילוג על הארוחה הבאה?
והאם הוא לא מסרב לאכול אוכל בריא כשקיים גם ג,אנק קבוע בתפריט
האפשרות של הגדלת הקיבולת לא חשבתי עליה, גם לי יש בן שאוכל מעט מאוד
אורי

אכן מסכימה שלא קל... P-:

וגם אני חושבת שהוא רגיש לגלוטן באיזושהי קונסטלציה, אבל אי אפשר כרגע להגביל אותו שוב. זה לא צליאק. נשלל כבר 3 פעמים.

[u](כי הוא לא עולה במשקל מעוגות וממתקים[/u]
כנראה משום שהוא רגיש להם.

[u]אבל הוא כן יכול לאכול כמה עוגיות.[/u]
אז כן הייתי נותנת לו כל ג'אנק שמגרה לו את התיאבון. אפילו שזה ממש קשה.
אבל את המומחית.

כן, שכחתי לומר, שהמטרה של הג'אנק היא לא להשמין אותו (כי הוא לא עולה במשקל מעוגות וממתקים )-: ) אלא להגדיל את תכולת הקיבה: אחרי שהוא אוכל ארוחה מלאה ובריאה, אין לו מקום בבטן לעוד סטייק, לדוגמא, אבל הוא כן יכול לאכול כמה עוגיות. המטרה היא "לדחוף" כמה שיותר אוכל כדי להרחיב כל פעם בקצת את הקיבולת שלו. כרגע יש קיבולת של ילד בן 5, או פחות.

חברה של הבת שלי (נדמה לי שהחברה בת 11 בערך) היתה בתת משקל. למרות הנטיה הטבעונית, נתנו לה לאכול ממתקים ואפילו קצת ג'אנק, רק כדי שתעלה במשקל ובמסת השומן. זה מאוד עזר.

[u]אולי כדאי לעשות לשי צילום כף יד[/u]
ברור שעשו... דאאאא...

אוקיי, אני מבינה שמרוב קצרנות לא הבהרתי:
רופא השיניים חושב א'.
רופאת המשפחה חושבת ב'.
המומחית לאלרגיות בשניידר חושבת ג'.
הדיאטנית חושבת וריאציה על ב'...
אני התחלתי לראות גדילה כאשר התחלתי להתעקש על בשר, יום יום ולפעמים פעמיים ביום. זה אכן עודד גדילה ובמקביל גם תיקן את האנמיה שהיתה.
זה היה שינוי הכרחי אך לא מספיק.
יש משהו בגוף שלו שעוצר גדילה כל הזמן. וחלק מזה הוא שהקיבולת שלו מאוד קטנה. הוא אוכל מ א ו ד מעט. אין לו עתודות בכלל. הוא רזה מדי. הוא היה 26 ק"ג עד לפני כ-3 חודשים, ועלה 2 ק"ג הודות לשיחות עם הדיאטנית. היא מכניסה בו מוטיבציה להראות משקל גבוה יותר. כיוון שבביקור הקודם הוא ירד 150 גרם מהביקור שלפניו, אז קבענו את הביקור הבא בהפרש של חודש בלבד והוא אכן עשה מאמץ והצליח לעלות קילו בחודש.

אני מרגישה, שיש משהו בדבריו של אייל בוצר, אבל זו לא כל התמונה.
ואני לא רוצה להזניח עד שהוא יהיה בן 16 ואז יתברר שהיינו צריכים לעשות משהו בגיל צעיר יותר.

וואללה.

(שלא תחשבו שזה שלא קניתי אוריאו עשור זה בגלל שהבית שלי כזה בריא ומטוהר מג'אנק. האוריאו סתם הומר בעוגיות זבל אחרות D-:)

http://www.peta.org/living/food/accidentally-vegan/

זה האתר של peta ובו רשימת מזונות ״טבעוניים במקרה״ כלומר לא תוכננו להיות כאלה אך יצא שכך... האוריאו הידועים נמצאים ביניהם.

אגב ייתכן שההכדר חלבי מכיוון שיוצרו במפעל שמייצר גם מוצרים חלביים על אותו המיכשור כך שיש סכנת cross contamination אבל הרכיבים עצמם אינם כוללים דבר חלבי.

http://www.snackworks.com/products/product-detail.aspx?product=4400003325

עבר את הביקורת הקפדנית של הבת הטבעונית שלי, כך שכן. אלא אם כן מכניסים לו חלב במתכון שמוכרים בישראל...

זה לא משנה את העובדה כמובן, שזה זבל תעשייתי מזעזע. עם או בלי חלב. ומכה איומה לשיניים. וכן, גם אצלנו קונים את זה לפעמים.

שמנדובה, את סגורה על זה? אני זוכרת כמעט בוודאות שהכשרות של האוריאו חלבית (או לפחות היתה בפעם האחרונה שקניתי אוריאו, לפני כעשור. זוכרת בדיוק: כשר חלבי לאוכלי אבקת חלב נוכרי)

וואלה? סבבה.

[u]שחלב מזיק לו[/u]
נדחפת: בעוגיות אוריאו אין חלב :-p

[u]בשמת, אולי כדאי לעשות לשי צילום כף יד, ככה מקבלים את גיל העצמות בלי קשר לגיל האובייקטיבי[/u]
זה מה שהתכוונתי, אף שלעניות דעתי השיניים מעידות על הגיל עדות טובה, ואני מניחה שהן בתואם עם גיל העצמות.

ואו! איזה דף!
[u]רופא השיניים (סתם לביקורת), ד"ר אייל בוצר, שחלקכם מכירים אותו מניתוק לשון קשורה, אמר שלפי השיניים שלו הוא פשוט late bloomer, לא לדאוג, הכל אצלו מתאים ל-3-5 שנים אחורה.[/u]
בשמת, אולי כדאי לעשות לשי צילום כף יד, ככה מקבלים את גיל העצמות בלי קשר לגיל האובייקטיבי, וזה יתן אינדיקציה מדוייקת בן כמה הוא, במקום ההערכה של רופא שיניים.
בריאות וגדילה!

[u]הרעיון הוא להגדיל ככל האפשר את קיבולת הקיבה וכמעט כל האמצעים כשרים (אם אני קונה עוגיות אוריאו אז באמת כלו כל הקיצין).[/u]
תוהה: אם הוא באמת [u]late bloomer[/u] למה צריך להתאמץ כל כך ואף לחרוג מהסטנדרטים התזונתיים שלכם? (נדמה לי גם שסיפרת שחלב מזיק לו.)
יש צילום עצמות?

[u]אם אני קונה עוגיות אוריאו אז באמת כלו כל הקיצין[/u]
וואו.
(())

"לצבור שומנים" אף אחד לא מצליח במשפחתנו P-: אבל כן, הרעיון הוא להגדיל ככל האפשר את קיבולת הקיבה וכמעט כל האמצעים כשרים (-: (אם אני קונה עוגיות אוריאו אז באמת כלו כל הקיצין).

[u]עוד רגע בן 13 (בר מצווה). משקל טרי מיום ראשון: 28.8 ק"ג (לפני חודש היה 27.8 ולכן הדיאטנית ביקשה לצופף את הביקור הבא).[/u]

באמת קטנצי'ק. שמחה לשמוע מה שהרופא אמר. הייתי מלעיטה אותו כמה שאפשר פשוט לצבור שומנים. מידת השומנים מאותת למוח גם על התבגרות הורמונלית שקשורה לצמיחה.

עידכון מעכשיו:
הילד עדיין קטן מאוד מאוד לגילו.
לאחר תפריט חלבונים וברזל מאסיבי (סטייקים, קציצות, המבורגרים, הודו) הפסיק להיות אנמי ובדיקות הדם שלו יצאו מצויינות. אבל, מתחת לכל האחוזונים באופן בולט. בגובה - מתאים בערך לגיל 9-10.
התחלנו מעקב אצל דיאטנית, כי הרופאה אמרה שהוא בעיקר צריך לאכול יותר כמויות כדי לגדול...
עוד רגע בן 13 (בר מצווה). משקל טרי מיום ראשון: 28.8 ק"ג (לפני חודש היה 27.8 ולכן הדיאטנית ביקשה לצופף את הביקור הבא). גובה 143.5 מ'.

רופא השיניים (סתם לביקורת), ד"ר אייל בוצר, שחלקכם מכירים אותו מניתוק לשון קשורה, אמר שלפי השיניים שלו הוא פשוט late bloomer, לא לדאוג, הכל אצלו מתאים ל-3-5 שנים אחורה. לדעתו כשהוא יהיה בן 16 הוא פתאום יתחיל לגדול ולגדול ולגדול ואז לא יפסיק (-: כי הוא ימשיך לגדול הרבה אחרי שכל השאר כבר יפסיקו (-:

לא (-:
תודה {@

בשמת, היית רוצה להכניס את הדף הזה בטקסט נגלל בדף הבית שלך?

הרוב עברו.
להערכתי, הוא עדיין רגיש לגלוטן ולמוצרי חלב.
"גלוטן" במרכאות, למעשה, כי אין לי מושג למה הוא רגיש שם. אבל בשבועות שבהם הוא אוכל שפע עוגות, פיתות, בצקים מכל סוג וממתקים - הוא יורד במשקל. לעומתם, כאשר אני מקפידה לתת לו חלבונים מן החי בכל ארוחה (ביצים, בשר, עוף וכו') - הוא גדל.
מוצרי חלב גורמים לו לליחה, לאף סתום, לאוזניים סתומות וכדומה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה על הדף הזה.
חל שיפור באלרגיות, חלק עברו?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לא שאני רוצה להפוך את זה לדף מתכונים, אבל לא צריך קמח: אפשר לקחת את כל הנתח ולבשל 2-3 שעות עם...עלה דפנה ופלפל אנגלי? (כיסוי ע״י מים בלי מלח). לשמור 2 כוסות נוזל
אחרי שמתקרר לפרוס דק מאוד ולהכניס לתנורים ראש שום חצוי, נוזל בישול. אפשר פטריות קלויות ואפשר רק לצרף אותן לתנור.
קצת מלח פלפל אם צריך. 180 חצי שעה
זה הבסיסי. אפשר להסמיך עם כף קמח, אפשר גרגירי חרדל, רוזמרין...אבל לא צריך

_תודה בשמת
שתשרה ברכה בתבשיליך_

גם אצלנו מאד נהנים מהם.

[po]אמא נמרה[/po]

{@

תודה בשמת
שתשרה ברכה בתבשיליך {@

מאי, כדאי לך לקרוא את התחלת הדף, תגלי מה קרה שהוא בכזה פיגור גדילה (-:
הודו: מבקשת שיטחנו לי ומכינה מרק קציצות הודו כזה של תינוקות. טעים טעים טעים.
משהו כמו:
שמים קישוא, גזר, תפוח אדמה, סלרי/פטרוזיליה חתוכים בסיר (את הקישוא אני חותכת גדול כי הוא לא נוגע בזה, את הגזר ותפוח האדמה חותכת לקוביות ועיגולים שקל לו לאכול כי אותם הוא אוהב) עם מים ומרתיחים.
עד שרותח, שמים את החצי ק"ג הודו אדום טחון בקערה, וקוצצים בצל לבן ופטרוזיליה דק דק דק ומערבבים היטב. הכמויות - לפי מה שנראה לך סביר.
כשהמים רותחים מוסיפים מלח למרק ויוצרים קציצונות קטנות מהודקות מתערובת הבשר. זורקים לסיר.
כשמסיימים את כל הבשר, מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה עוד 35 דקות. מוכן.

זה מרק לתינוקות כי אין בו לחם או ביצה או שום דבר שלא טוב לתינוקות עד גיל 8 חודשים (-:

[url=http://food.walla.co.il/?w=/903/640575]המתכון למרק תימני שהתבססתי עליו[/url]

אבל בשינויים הבאים:
1/2 קילו כתף בקר חתוך לקוביות - כן
2 בצלים לבנים חתוכים גס - כן
צרור פטרוזיליה - כן, חותכת גס
צרור כוסברה - אני שמה שני צרורות כוסברה
3 עגבניות מגורדות - אני מגרדת בפומפייה ואחר כך מכניסה למרק את הכל, גם את הקליפות (-:
2 שיני שום - לפעמים שמה 3. אני אוהבת שום.
3 תפו"א חתוכים לקוביות
[list=1]
[*] 5 כפות חוואיג' למרק
[/list]
1/2 כף כורכום
1/2 כף כמון
1/4 ליטר ציר בקר - אין לי ציר בקר, שמה מרק עוף שהקפאתי והפשרתי מהפריזר, בכמות נדיבה יותר מרבע ליטר. לרוב חצי ליטר.
כף כוסברה יבשה טחונה - אין לי אז לא שמה, יוצא טעים בכל זאת.
כף שמן

אחר כך כתוב:
"לאחר שהמרק רתח בשנית מנמיכים את האש ומוסיפים את התבלינים: הכורכום, החוואיג', הכמון והכוסברה היבשה ומבשלים במשך שעתיים. לאחר מכן מוסיפים את תפוחי האדמה 1/2 ליטר מים נוסף ומבשלים כעשרים דקות".
בפעם הראשונה עשיתי את מה שכתוב ויצא זוועה. מרק דליל ולא טעים ותפוחי אדמה קשים ולא מבושלים. אז אני משנה:
אחרי התבלינים אני מבשלת שעה.
אחרי שעה מכניסה פנימה את תפוחי האדמה חתוכים לקוביות נוחות לאכילה [b]בלי להוסיף טיפת מים[/b] ומבשלת עוד שעה ועשרים.

בשמת, הקטן שלך נשמע דומה בהרבה דברים לקטן של אימא שלי, שבשלב מסויים - סביבות גיל 15 - שקל משהו כמו 45 קילו על מטר שבעים וחמש. זוועה. אגב, לקח לו באמת הרבה זמן לתפוס גובה. אנחנו משפחה של גבוהים, וכולם היו אחוזי תדהמה שלבר המצווה שלו נאלצו לקנות לו חליפה בחנות של ילדים, בעוד כל האחים לפניו קנו בחנות רגילה... הוא תמיד היה חלשלוש ביותר עם מערכת חיסון עלובה למדי, ולדעתי גם עם אלרגיות בלתי מאובחנות. ומה הוא אוהב לאכול? קמחים ומוצרי חלב. שלא מוסיפים לו כלום, לדעתי. רק כשהוא היה לנער שלדי שכבר לא מסוגל להתמודד עם אורח חיים נורמלי מרוב תשישות הוא הסכים לשמוע בקול אימא שלי שקבעה לו דיאטת חלבונים: המון אגוזים ושקדים, המון ביצים, עוף או בשר מידי יום (עוף כן מיטיב עימו). כמו הבן שלך, הוא שונא את רוב סוגי הבשר...(אבל גם קטניות, כמובן! איפה מייצרים את הילדים האלה?) החדשות הטובות הן שאחרי שנה -שנתיים כאלה הוא העלה יפה במשקל וגם התחזק בהחלט (בשילוב עם ספורט - הליכות ורכיבה על אופניים). עדיין רזה, אבל רזה נורמלי, לא כזה שמעורר חשדות לאנורקסיה.

לגבי הבשר: שנים חשבתי שאני שונאת בשר בקר, עד שהסתבר שאני פשוט שונאת חלקים מסויימים בו. אולי גם אצל הבן שלך יש חלקים שהוא יסבול יותר? אני למשל ממש אוהבת לשון ומספר 5, מסתדרת עם מספר 8, סולדת מכל השאר...ואיך הוא עם בשר כבש, שיש לו טעם די שונה מבשרים אחרים? לגבי הודו: כל חלקי ההודו טובים לו או רק הודו אדום? מניסיוני במטבח, כנפי הודו משתלבות מצויין בכל מתכון לעוף, בתנאי שמבשלים אותם מספיק. אני מבשלת על אש נמוכה אפילו שלוש שעות, והן יוצאות רכות להדהים. (נדמה לי שנוסה פעם בהצלחה גם עם שוקי הודו) ואיך את מבשלת הודו אדום? כי שוב, הוא משתלב לי מצויין המון תבשילי קדירה (שעועית ירוקה וקישואים, דלעת ועגבניות, ועוד הרבה וריאציות) וגם נהדר עם הרבה בצל וכורכום.

סליחה עם כל הרעיונות האלה כבר נוסו, אני פשוט מכירה מקרוב מצויין את הבררנות המתסכלת הזו וכמה כיף שסופסןף מוצאים מתכון שהם מואילים בטובם לאכול :-)

בשמת,
אפשר בבקשה את המתכון למרק התימני?
נתת לי רעיון לביריון הקטן שלי חובב הבשר
תודה

אוהבים

התכוונתי המבורגר בלי לחמניה. פשוט להגיש המבורגר בצלחת ולצדו נניח סלט. ככה אנחנו עושים ואהבים מאד.

[u]אני לא כל כך אוהבת בשר, וגם די מגעיל אותי להתעסק בו, אז ככל שהדברים תלויים בי, לא יהיה פה יותר בשר[/u]
חשבתי על זה.
בשביל הילד שלי, כן חל פה שינוי של 180 מעלות.
אני זוכרת שכאשר הילדה נעשתה צמחונית בדיוק עברנו דירה. אז מרוב האתגר לבשל עבורה, בכלל לא הכנסתי בשר הביתה. וזה מאוד הקל עלי... ככה במשך כמה חודשים הבית שלנו היה כשר חלבי (-: ויכולתי לארח פה בלי שום בעיות את כל החברים שומרי הכשרות (-:

אבל למען הבן, עכשיו יש פה בשר כל יום.
מה למדתי לעשות בחודשים האחרונים למענו?
[list]
[*] סטייקים
[*] אילתורים על בסיס "ביצייה עם בייקון" (שימוש יצירתי בכל מיני סוגים של נקניקים למטרה הזאת - אני גרה במרחק 4 דקות הליכה מאיטליז מפורסם שעושה מיני פסטרמות ונקניקים לבד, מבשר טהור ללא כימיקלים וללא לחם או סודה לשתייה) (אני יודעת כי יש לי תגובות גופניות מובהקות ולא נעימות לתוספים האלה)
[*] מרק תימני (שמכיל בשר בקר בקוביות)
[*] רוטב בולונז
[*] כל מיני קציצות, עם ובלי רוטב עגבניות
[*] תבשיל קדרה (מתכון של יונת. יצא נפלא אבל לצערי הוא לא רצה לאכול)
[/list]

[u]בספר בישול שעיקרו בשר ותתחילו לבשל ביחד[/u]
הוא נגעל מבשר. לא רוצה לראות את זה ולא רוצה לגעת, אפילו במה שהוא מסכים לאכול. ואני לא יכולה להאשים אותו, כי הוא בטח קיבל את זה ממני באוסמוזה...

כשהאיש ואני היינו נשואים טריים או משהו, הוא התלונן על הארוחות שלי, שזו לא ארוחה אם אין בה בשר.
אני הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו, בלי שמץ התנצלות או הצטדקות, שהאמת, אני לא כל כך אוהבת בשר, וגם די מגעיל אותי להתעסק בו, אז ככל שהדברים תלויים בי, לא יהיה פה יותר בשר... אבל, הוספתי ואמרתי, אם אתה אוהב בשר אז אתה יכול לבשל, אם זה לא מגעיל אותך...
and the rest is history (-:
(הוא פשוט טבח מחונן, וגם מוריד בקלילות מתכונים מכל מקום ומנסה אותם)

[u]חיים כהן ואלי לנדאו, מבשלים 2. (וגם מבשלים הראשון מומלץ[/u]
המממ. נראה לי שלאמא שלי יש ואני יכולה לשאול אותם.

חיים כהן ואלי לנדאו, מבשלים 2. (וגם מבשלים הראשון מומלץ, יופי של מתכוני ירקות.)

[u]וזה כמובן אתגר כי הוא לא אוהב בשר, כי אמא שלו מאותגרת-בישול ובמיוחד כל מה שקשור בחיות מתות,[/u]
נראה לי שמתאים שתצטיידו בספר בישול שעיקרו בשר ותתחילו לבשל ביחד, החל מעמוד 1.
הייתי מבקשת המלצות בקבוצת הפליאו, שם לא יפנו אותך לספרים מבוססי קמח.
(יש מלאן ספרי בישול פליאו באנגלית. אם אתם פותחים את עצמכם בכיוון אז יהיה לכם מבחר גדול).

עשיתי צלי דומה (וגם אני משתמשת בקמח חומוס ובקמח כוסמת במקום קמח דגן), אבל הילד לא אהב בכלל )-: אפילו שיצא טעים להדהים.

כורכום זה תבלין שאני מפזרת על הכל (טוב, ליתר דיוק: במרקי ירקות, בתבשילי קינואה, ובלביבות ירק).
תשמעי, בררנים זה לא פיקניק:
צימוקים - רק הגדולה, ולא בתבשילים, רק לאכול כפי שהם.
קינמון - אך ורק בתפוח אפוי (הטריק שלי: המון קינמון וגוש גדול של חמאה במקום סוכר).
הל (קרדמון) - לא אהבו.
כמון - אני לא סובלת. לכן לא מחזיקה בבית.
זנגביל (ג'ינג'ר) - לא אהבו. נמנעת.
ברוטב עגבניות אני שמה טימין ואורגנו שגידלתי בעצמי. יש לי פה אדנית של אורגנו, שאני מדשנת לאחרונה בשאריות של מיצוי סרפדים ומיצוי תלתן אדום (-:

ועכשיו: קבוצות התבלינים:
הירוקים והפפריקה הולכים עם סלט חסה, סלט ירקות ועם רוטב עגבניות לספגטי (שנאכל אצלנו עם אורז או קינואה).
החומים הולכים טוב עם תבשילים של ירקות וקטניות.
הקורנית הולכת טוב עם החומים.
כורכום ופפריקה, שניהם מאוד בשפע, הולכים נהדר עם עוף בתנור בתוספת בצל ועגבניות חתוכים גדול, רוטב סויה וקצת מיץ תפוזים.
המתוקים הולכים מצוין עם דייסה (שיבולת שועל, בננה, אגוזים וצימוקים).
קרדמון הולך טוב גם עם החומים. לא צריך הרבה. הוא מפתיע ומעניין, ואני שמה אותו כשנמאס לי מהירוקים.
כמון זה תמיד מעט, רק כדי להוסיף גוון של טעם. לא משתגעת עליו במנות גדולות. כנ"ל ג'ינג'ר.
גם צימוקים יכולים להיכנס לתבשילים. מדי פעם. ושוב, לא צריך הרבה. רק בשביל ההפתעה והשובבות.

בשמת, בא לך על מתכון לצלי של אמא שלי? אני כילדה אהבתי אותו מאוד והייתי די מאותגרת-בשר, אוהבת רק את מה שהכי הכי רך וטעים ובלי סיבים מעצבנים.
כמבוגרת עשיתי אותו כמה פעמים - המתכון לוקח הרבה מילים, ואמנם הוא חורג מכלל הברזל שלי שכל מה שלוקח יותר מ- 10 דקות לא נכנס אצלי למטבח :-P, אבל בכל זאת זה פשוט, לא הרבה פצ'קריי, מעט מרכיבים (חשוב! לבשלן המוגבל), והפרקטיקה ממש לא קשה.

ככה:
[list=1]
[*] קונה גוש בשר בקר או כבש - מבקשת מהמוכר/ת נתח לבישול ארוך. שמה אותו על השיש עם ראש שום, 4 בצלים, ומדור התבלינים הרגיל שלך.
[*] לוקחת הבשר, מקמחת (קמח חומוס, התחליף שלי לקמח חיטה, עובד בהרבה מאוד מתכונים), ומנערת.
[*] שמה 3-4 כפות שמן בסיר עבה וכבד, מטגנת את הבשר מכל הכיוונים ושמה אותו בצד.
[*] באותו שמן אני מאדה 4 בצלים פרוסים דק או קצוצים (תלוי מה יותר קל לך באותו רגע). מוסיפה את הבשר עם 1/2 כוס מים ו- 3-4 שיני שום מקולפות. להביא לרתיחה ולבשל על אש קטנה עד שהבשר רך מבפנים - כשעה אחת לגוש גדול. איך יודעים שרך? חותכים לכיוון האמצע ומרגישים את ההתנגדות עם הסכין. לקראת סוף הבישול מוסיפים מלח ופלפל.
[*] מוציאים הבשר, שמים בכלי כלשהו, טועמים את הרוטב ומוסיפים תיבול אם צריך. למשל: עוד מלח או פלפל, אבקת בצל, קורנית (טימין), עלה דפנה, משהו אחר שאת אוהבת (כל עוד הוא לא חריף מדי), או אף אחד מכל אלה.
[*] מקררים את הבשר, פורסים אותו לפרוסות דקות ומחממים ברוטב.
[/list]


(())(())(())(())(())(())(())(())

נ.ב. פתאום חשבתי שמעניין איזה תבלינים אנשים מחזיקים אצלם דרך קבע. מדור התבלינים הנגיש שלי (על השיש) כולל מלח ופלפל (דאאא). במחלקת הירוקים יש זעתר, קורנית, אורגנו, בזיליקום, ופפריקה שהולכת אתם נהדר. במחלקת המתוקים יש קינמון וקרדמון (הל, לא טחון אלא את הזרעים השחורים הקטנים). במחלקת ה"חומים" יש שוב פפריקה (זאת אותה הצנצנת אבל היא נספרת פעמיים), אבקת בצל, כמון, כורכום, תבלין מרוקאי, קייג'ון (זה בעלי אשם) ואגוז מוסקט (שוב בעלי אשם, משתמשים בזה רק לפירה). חוץ מזה יש לי שורש ג'ינג'ר בן שנתיים שנראה מת לגמרי אבל מספיק לגרד ממנו קצת בפומפיה וכבר הניחוח חדש וטרי.

[u]עמבה זה נפלא[/u]
או! סוף סוף תמיכה! <מתרכזת בעיקר>

נורא קל. בשר טחון-תבלינים-ביצה (אפשר קצת בצל קצוץ [b]דקיקות[/b], ואפשר גם קצת פטרוזיליה קצוצה כ"כ דקיקות שלא רואים אותה - כל הדקיקות הזאת כדי שזה לא יפריע למרקם החלק ולא יגרום להמבורגר להתפרק בטיגון) - יוצרים צורה של המבורגר ומטגנים...

איך מכינים המבורגר? אולי גם הבררן שלי יסכים לאכול?

עמבה זה נפלא. הדף הזה מרגיע לי את החרדות בעקבות החלטתה הלא-אחראית של הפשניסטה להפוך לצמחונית.
מה זה כבר צמחונות, לעומת [u]משהו כמו "אבקת זרעי פסיליום"[/u] ?...

(נדשמע כמו מרכיב לשיקוי ב "[po]הארי פוטר ומוראות הקדירה החיגרת[/po]" .)

צוויל

חחח עמבה זה טעים! {@

[u]הרעיון לקנות במיוחד משהו כמו "אבקת זרעי פסיליום" קצת מרתיע[/u]
בשמת, את קנייתית של עמבה! עמבה זה מרתיע! :-P

הרעיון לקנות במיוחד משהו כמו "אבקת זרעי פסיליום" קצת מרתיע את יכולותי הקולינאריות המאוד בסיסיות P-:

אה, שכחתי לציין שאני מכינה אותה עם שמן זית ולא עם שמן קוקוס, כי אחרת הטעם הקוקוסי באמת יוצא דומיננטי מאוד.

כלשהו. יש לה מתיקות של קוקוס. עם המבורגר היא בעיקר מקבלת טעם של המבורגר.

יש לה טעם כלשהו של קוקוס?

בשמת, בפסח הכנתי המבורגר ב [url=http://www.carbfree.co.il/?p=3294]פיתת קוקוס[/url] (זה די לחמנייתי)
הילדים והאיש, הבררנים ושונאי התחליפים, אכלו בכיף
הצרה היחידה עם הפיתה הזאת, שבגלל אבקת זרעי הפסיליום שיש בה אי אפשר לאכול ממנה לעתים קרובות מדי

[po]אם ילדה[/po], מאוד דומה למנטרות שאני משתמשת בהן (-:

המבורגר - כן, דווקא אוהב. האיש אפילו עושה לו בבית, וגם סלופי ג'ו (סוג אחר של המבורגר). אבל האמת שהבעיה עם ההמבורגר, שהוא כולל גם את הלחמניה P-: וכך די יוצא שכרו בהפסדו.

הוא לא אוהב המבורגר?

צמחונית מעקרונות {@
המממ גם היא רזונת אבל כיוון שהיא בדיוק-בדיוק במידות שאני הייתי בגילה, אז נראה לי שאצלה זו סתם גנטיקה D-:
(היא היום 1,65 על 48 ק"ג, ואילו אני 1,65 על 52 ק"ג... ואת השני ק"ג האלה עליתי במאמצים רבים P-: )

יה, אז מה היא אוכלת? גם היא רזונת? היא צמחונית מגועל או מעקרונות?

[u]ואוכלת קטניות[/u]
בקטניות שניהם לא נוגעים |אוף|
בררנים כבר אמרתי? אם לא, אז תוסיפי עכשיו "בררנים בטירוף".

לי גם יש חשד בנוגע לגלולות שלקחתי בהנקה שלו לאורך כל ההנקה. סתם חשד לא מבוסס בכלל
ילדים הם שונים ובכל זאת עם אחותו לקחתי רק קצת מהזמן גלולות והיא גדלה הרבה יותר יפה, והוא גדל יפה עד איזה שלב ואז הפסיק. אין לי הוכחה
אבל בהנקה הזו אני לא לוקחת גלולות ומונעת עם דיאפרגמה

ואוו,בהחלט מאתגר
במיוחד בעולם ה'שפע' שלנו. שפע של פחממות ושפע של מתוקים וג'אנק ומוצרי חלב.
אחותו צמחונית ואוכלת קטניות? והוא לא? לא אוהב או לא טוב לו?

גם הבן שלי (עדיין פיצי) מאותגר קצת מבחינת המשקל אם כי ממש לא באותה רמה, היה שלב שהיה מתחת לכל העקומות. וכיום הוא כן נכנס.
היה גם שלב שהייתי בטוחה שמוצרי חלב לא טובים לו,כי רק היה אוכל ישר היה משתעל ואחרי כמה ימים היה חולה (ומקפיץ חום) וכשהפסקתי אותם לגמרי הוא היה הרבה פחות חולה. זה היה כשהיה תינוק בגיל שנה-שנתיים ויותר הצלחתי לשלוט במה שאוכל, אבל היום הוא כן אוכל מוצרי חלב ולא חולני כל כך,אבל כן עדיין רזה ולא מאוד גבוה. ולא אכלן בכלל בכלל. אז על כל מה שאוכל אני שמחה. אין סיכוי להוציא לחם מהתפריט למרות שיש לי חשד כלפיו.

בהצלחה לכם. זה קשה עם גיל כזה,כי מצד אחד הוא מבין את ההשלכות אבל היכולת שלו באמת לעמוד בזה לאורך זמן במיוחד במין גיל כזה של עצמאות היא לא קלה (האמת גם למבוגרים זה הרי לא קל...)

וזה כמובן אתגר כי הוא לא אוהב בשר, כי אמא שלו מאותגרת-בישול ובמיוחד כל מה שקשור בחיות מתות, וכי אחותו צמחונית |אוף|.

באמת כדאי לעדכן!
אז שי כבר בן 11.5. המשקל 26 (לא מתחייבת שלא חזר שוב ל-25...).
באופן רשמי הוא אוכל הכל, אבל באופן לא רשמי אין שום ספק שהוא עדיין רגיש ל:
[list]
[*] מוצרי חלב (אם אוכל נגיד שייק על בסיס יוגורט יומיים ברציפות, האף סתום ונוזל, האוזניים נסתמות והוא לא שומע טוב)
[*] טחינה, פירות טרופיים (גם כן, נסתמת מערכת הנשימה)
[*] "גלוטן" (דברים שעשויים מקמח, אבל לא יודעת אם הבעייה היא גלוטן או חלק מהדגנים או מה)
[/list]

אם הוא אוכל במשך כמה ימים לחם, פסטה, עוגות, עוגיות וכל מיני דברים שאחרים משמינים מהם - הוא יורד במשקל ונעשה חיוור.

מסרב לכל הגבלה בתפריט.

אז החל מיולי 2013 התחלתי איתו תוכנית חדשה. הוא שקל אז 23 ק"ג שנה ברציפות (עלה וירד שוב, לפעמים מתחת ל-23 ק"ג...). ניהלנו שיחה רצינית ואמרתי לו שלא ייתכן שילד בגילו לא יעלה במשקל שנה שלמה. הסברתי לו על חלון ההזדמנויות לגדילה, על הקשר בין צמיחה לגובה ומימוש פוטנציאל הגדילה לבין עתודות המשקל ועל החשד שלי שהבעיה היא בעיית ספיגה עקב רגישויות במעי.

התוכנית החדשה כוללת כמויות של בשר. וחלבונים בכלל: ביצים, שקדיה (קשה מאוד כי לא אוהב ביצים). בעיקר בקר והודו, כמעט לא נוגעים בעוף. עוף לא מועיל לו כלל. כשאוכל בקר והודו על חשבון גלוטן, השפתיים מאדימות, הוא מפסיק להיות חיוור, והוא גדל. במשקל ובגובה.
מאז הנהגת התוכנית עלה 3 ק"ג בחצי שנה (אחרי שלא עלה גרם בשנה שלמה) ועלה מאחוזון 10 בגובה לאחוזון 15.
בקיצור, צריך בשר.

ומה שלום שי היום?
דף יפה מאוד
וכל הכבוד על ההתמדה והאמונה

yyy

קראתי מרותקת, תודה

אמנם באיחור רב, אבל רציתי להודות על הדף הזה.
הוא נותן כוחות ותקווה.

לדעתי-טוב-שהמילה-בשמת-תופיע,כי-יהיה-קל-לחפש(ולמצוא).

[u]מעדיפה לא להבליט שזו בקשה שאת מבקשת[/u]
למה? הרי כל הדף נפתח בתור - בקשה, מיוחדת מאוד, ממני, אל המשתתפים בבאופן טבעי.
ביקשתי שישלחו לבן שלי אנרגיות, שיעזרו לו להסכים לאכול ולהסכים לגדול ובעצם להסכים לחיות בעולם הזה.
ושלחו.
והן עזרו.
זה הדף הזה.
והוא עוזר היום לאנשים אחרים, שנתקלים בבעיות דומות אצלם בחיים.

"בקשה מיוחדת" זה לא שם דף מתאים.
"בקשה מיוחדת של בשמת" יכול להיות שם דף מתאים. אם כי, במחשבה שניה, שם שהיה נכון לזמנו ואולי היום כבר לא?
במחשבה שלישית, אנשים זוכרים את השם, ואם נשנה אותו לגמרי לא יידעו איך לחפש אותו.