על ידי תהדס_מלכי* » 03 מאי 2020, 16:01
בוקר בבת עין, על הר גבוה, מול הנוף. בשמת נכנסת בחיוך גדול ומאיר 'בוקר' מתנגן מפיה, כולנו מיד מחיכים איתה. ידיה מלאות בשקיות ואוצרות שהביאה איתה, בגדים וחפצים שאעביר למשפחות שצריכות, קומפוסט שאספה ויעשיר את הערמה שלנו, סיר שאהבה וקנתה לי מתנה ועוד ועוד. כך מתחיל הבוקר עם בשמת.
סיפורי הדרך לכאן מלאים ברעננות והומור. הרבה פליאה שלה על העולם, הבחנה דקה ביופי שנמצא סביבנו, חיבוק חם, כוס תה ומתישבות לדבר. המילים של בשמת מדויקות. ההבחנות מעוררות מחשבה ושיחה. הקושי העיקרי - לראות שיש כאב, שיש לא-טוב בעולמנו. אישה גדולה שלא מפסיקה ללמוד.
בשמת שקטה, מקשיבה, חושבת ומניחה לפניה משפט שאמרתי. מהורהרת ושמחה לחידוש. שואלת - באמת?
בשמת נסערת, מספרת בתסכול רב על חוסר צדק, על ניצול שפגשה. הפעם אני שקטה. היא מספרת ועוצרת, נאנחת ושואלת 'למה?'
וגם בשמת כואבת - 'כל כך קשה לי', כל כך כואב.
ויש גם בשמת יושבת אצלנו במטבח, חלק מהבית, כמעט משפחה, ואוכלת אחרי המאמץ שבנסיעה והטיפול. בשמת אוהבת לאכול ולא אוהבת לבד. כשיש עוד אנשים האוכל נבלע יותר טוב. זיתים בכבישה עצמית תמיד רצויים וגם חמוצים שהכנתי. כל כך נעים לפנק את האישה הנותנת הזו. לתת גם לה מעט שבמעט ולראות את התודה בכל ביס.
בשמת חיה בליבי, נמצאת שם בתמונות רבות ועדינות. בשמת אהובה שפורשת כנפיים, משתחררת מכאבים וגסות של עולם חומרי. נוסקת לפגוש את סבתא רבקה האהובה שלה.
בשמת אהובה
בוקר בבת עין, על הר גבוה, מול הנוף. בשמת נכנסת בחיוך גדול ומאיר 'בוקר' מתנגן מפיה, כולנו מיד מחיכים איתה. ידיה מלאות בשקיות ואוצרות שהביאה איתה, בגדים וחפצים שאעביר למשפחות שצריכות, קומפוסט שאספה ויעשיר את הערמה שלנו, סיר שאהבה וקנתה לי מתנה ועוד ועוד. כך מתחיל הבוקר עם בשמת.
סיפורי הדרך לכאן מלאים ברעננות והומור. הרבה פליאה שלה על העולם, הבחנה דקה ביופי שנמצא סביבנו, חיבוק חם, כוס תה ומתישבות לדבר. המילים של בשמת מדויקות. ההבחנות מעוררות מחשבה ושיחה. הקושי העיקרי - לראות שיש כאב, שיש לא-טוב בעולמנו. אישה גדולה שלא מפסיקה ללמוד.
בשמת שקטה, מקשיבה, חושבת ומניחה לפניה משפט שאמרתי. מהורהרת ושמחה לחידוש. שואלת - באמת?
בשמת נסערת, מספרת בתסכול רב על חוסר צדק, על ניצול שפגשה. הפעם אני שקטה. היא מספרת ועוצרת, נאנחת ושואלת 'למה?'
וגם בשמת כואבת - 'כל כך קשה לי', כל כך כואב.
ויש גם בשמת יושבת אצלנו במטבח, חלק מהבית, כמעט משפחה, ואוכלת אחרי המאמץ שבנסיעה והטיפול. בשמת אוהבת לאכול ולא אוהבת לבד. כשיש עוד אנשים האוכל נבלע יותר טוב. זיתים בכבישה עצמית תמיד רצויים וגם חמוצים שהכנתי. כל כך נעים לפנק את האישה הנותנת הזו. לתת גם לה מעט שבמעט ולראות את התודה בכל ביס.
בשמת חיה בליבי, נמצאת שם בתמונות רבות ועדינות. בשמת אהובה שפורשת כנפיים, משתחררת מכאבים וגסות של עולם חומרי. נוסקת לפגוש את סבתא רבקה האהובה שלה.
בשמת אהובה