על ידי בשמת_א* » 24 פברואר 2005, 14:29
אבל מכיוון שהיא בגן אני חייבת להתייחס גם לגישה של הגן.
מים שקטים, אני הולכת להסתכן פה בקפיצה למים עמוקים, אז אני אנסה להיות מאוד עדינה ומקבלת בתגובתי, ואני חוששת שיכול להיות שזה לא ייצא לי מאה אחוז. לכן אני מבקשת סליחה מראש ושלא תעלבי, אני כותבת מכל הכוונות הטובות:
לפי מה שאת כותבת, נשמע לי שהגן יוצר בעיות קשות לילדה שלך.
את מקבלת, מכילה, אוהבת ונינוחה, בעוד שהגישה שלהם גורמת נזק לילדה .
אני מתקשה להבין מדוע את מקבלת את הזכות של מקום זר לפגוע בילדה שלך, בתחום כל כך, כל כך רגיש וחשוב.
האם במצב כמו שנוצר עם הגן, לפי תיאורך (את מחפשת לגייס פסיכולוגית שתלמד את צוות הגן להתייחס באנושיות לבת שלך?) - לא עדיף להוציא אותה מייד מגן שגורם לה נזק, ולחפש לה גן אחר?
למה סדר העדיפויות צריך להיות קודם כל לרצות את אנשי הגן, קודם כל לקבל את מעשיהם ולקבל שמעשיהם המזיקים ימשיכו, לקבל שהבת שלך עוברת שם סבל (עצירויות ממושכות בגיל הרך? בגלל הגישה של הגן? לחץ נפשי כבד שמופעל עליה להיגמל??? אני מתעלפת רק מלשמוע) -
ורק בסוף, בסוף, אולי את תצליחי (אחרי עוד זמן שיעבור, ועוד המשך סבל לבתך) למצוא מישהי שאולי, אולי, תתמוך בגישה שלך, ואולי, אולי תסכים גם להטיף לגן (סיכוי קלוש! למה להן להתנפל עם עצות על צוות שרואה בעצמו "אנשי מקצוע שמבינים עניין"? למה שהם יקשיבו לה בכלל? למה שהיא תסתכן במשהו כל כך לא מתאים כמו ללמד אותם מה לעשות כשהיא בכלל לא ממונה עליהם?).
למה הבת שלך מועלית לקורבן על מזבח "צריך לקבל את הגישה של הגן"?
ואם אין גן יותר נורמלי בכל הסביבה, אז אולי לא לשלוח לגן בכלל? יש הרי המון פתרונות אחרים.
ואם בגן היו מכים אותה, גם אז היית "חייבת להתייחס גם לגישה של הגן" ולא מוציאה אותה בשום אופן ממקום כזה?
לפי תיאורך, הגישה של הגן מפריעה לילדה באופן פעיל. גורמת נזק באופן פעיל. כל תועלת אחרת בגן מתגמדת מול זה. אם הם לא עושים שינוי אחרי שאת דיברת איתם, אז אין להם גם כבוד למבוגרים אחרים ואין להם גם כבוד להורים של הילדים. בגן כזה להשאיר את הילדה?
כל השאלות שלי נועדו לא שתנסי לענות לי, אלא כדי לתת לך זווית ראייה של מישהי שבאה ממקום אחר, שתשאלי את עצמך ותחליטי עם עצמך. אני רק מדברת מאחת שכואב לה הלב לשמוע על גן כזה.
(ואגב, אחיין שלי עבר סיפור דומה בגן, אבל שם האמא דיברה עם הגננות והן קיבלו את עמדתה ועזרו לילד לפי ההנחיות של אמו, והבעייה נפתרה לכאורה. מצד שני, מאז ואילך ועד היום - זה היה לפני ארבע שנים - לילד יש עדיין קטע עם קקי. קטע שהתחיל מהבעיה בגן).
[u]אבל מכיוון שהיא בגן אני חייבת להתייחס גם לגישה של הגן.[/u]
מים שקטים, אני הולכת להסתכן פה בקפיצה למים עמוקים, אז אני אנסה להיות מאוד עדינה ומקבלת בתגובתי, ואני חוששת שיכול להיות שזה לא ייצא לי מאה אחוז. לכן אני מבקשת סליחה מראש ושלא תעלבי, אני כותבת מכל הכוונות הטובות:
לפי מה שאת כותבת, נשמע לי שהגן יוצר בעיות קשות לילדה שלך.
את מקבלת, מכילה, אוהבת ונינוחה, בעוד שהגישה שלהם [b]גורמת נזק לילדה[/b] .
אני מתקשה להבין מדוע את מקבלת את הזכות של מקום זר לפגוע בילדה שלך, בתחום כל כך, כל כך רגיש וחשוב.
האם במצב כמו שנוצר עם הגן, לפי תיאורך (את מחפשת לגייס פסיכולוגית שתלמד את צוות הגן להתייחס באנושיות לבת שלך?) - לא עדיף להוציא אותה מייד מגן שגורם לה נזק, ולחפש לה גן אחר?
למה סדר העדיפויות צריך להיות קודם כל לרצות את אנשי הגן, קודם כל לקבל את מעשיהם ולקבל שמעשיהם המזיקים ימשיכו, לקבל שהבת שלך עוברת שם סבל (עצירויות ממושכות בגיל הרך? בגלל הגישה של הגן? לחץ נפשי כבד שמופעל עליה להיגמל??? אני מתעלפת רק מלשמוע) -
ורק בסוף, בסוף, אולי את תצליחי (אחרי עוד זמן שיעבור, ועוד המשך סבל לבתך) למצוא מישהי שאולי, אולי, תתמוך בגישה שלך, ואולי, אולי תסכים גם להטיף לגן (סיכוי קלוש! למה להן להתנפל עם עצות על צוות שרואה בעצמו "אנשי מקצוע שמבינים עניין"? למה שהם יקשיבו לה בכלל? למה שהיא תסתכן במשהו כל כך לא מתאים כמו ללמד אותם מה לעשות כשהיא בכלל לא ממונה עליהם?).
למה הבת שלך מועלית לקורבן על מזבח "צריך לקבל את הגישה של הגן"?
ואם אין גן יותר נורמלי בכל הסביבה, אז אולי לא לשלוח לגן בכלל? יש הרי המון פתרונות אחרים.
ואם בגן היו מכים אותה, גם אז היית "חייבת להתייחס גם לגישה של הגן" ולא מוציאה אותה בשום אופן ממקום כזה?
לפי תיאורך, הגישה של הגן מפריעה לילדה באופן פעיל. גורמת נזק באופן פעיל. כל תועלת אחרת בגן מתגמדת מול זה. אם הם לא עושים שינוי אחרי שאת דיברת איתם, אז אין להם גם כבוד למבוגרים אחרים ואין להם גם כבוד להורים של הילדים. בגן כזה להשאיר את הילדה?
כל השאלות שלי נועדו לא שתנסי לענות לי, אלא כדי לתת לך זווית ראייה של מישהי שבאה ממקום אחר, שתשאלי את עצמך ותחליטי עם עצמך. אני רק מדברת מאחת שכואב לה הלב לשמוע על גן כזה.
(ואגב, אחיין שלי עבר סיפור דומה בגן, אבל שם האמא דיברה עם הגננות והן קיבלו את עמדתה ועזרו לילד לפי ההנחיות של אמו, והבעייה נפתרה לכאורה. מצד שני, מאז ואילך ועד היום - זה היה לפני ארבע שנים - לילד יש עדיין קטע עם קקי. קטע שהתחיל מהבעיה בגן).