בשמת, את זוכרת איפה קראת את זה?
How Weaning Happens, למשל. תעשי חיפוש על הספר. אין לי כוח לחפש עכשיו פרטים על שם המחברת וכו'.
אני רוצה לחדד שני דברים (בחיי, קמתי באמצע הלילה בגלל שהנושא העסיק אותי):
אחד:
זה שאמא מיניקה הרבה שנים - לא הופך אותה לבעלת ידע בנושא ההנקה. כנ"ל זה שהיא מכירה עוד אמהות שמיניקות הרבה שנים, וכנ"ל זה שהיא משתתפת במפגשי לה לצ'ה או כל דבר כזה. היא יודעת לעשות, זה לא אומר שיש לה ידע "אודות".
זה שאמא מיניקה הרבה שנים - לא הופך אותה לחסינה מפחדים בתחום ההנקה.
זה שאמא מיניקה הרבה שנים - לא הופך אותה לחסינה ממצוקות בתחום ההנקה.
איזה פחדים?
למשל, הפחד ש"התינוק בחיים לא יגמול את עצמו מהנקת לילה". זה פחד. זו לא "טענה לגבי המציאות", אלא פחדים וחרדות. פחד לסמוך על התהליך הטבעי. זה כמו הפחד שההריון אף פעם לא ייגמר (אני לא מדברת על אסונות), אם הרופא לא ייתן זירוז.
איזה מצוקות?
למשל, המצוקה מזה שקשה לה לישון כי הילד עוד יונק בלילה. המצוקה מזה שמציק לה להניק כי זה צובט בשד. כאלה מצוקות. היא עייפה, נמאס לה, היא משתגעת מזה שהגוף שלה לא שלה, שנוגעים בה כל הזמן.
אני מבינה את הפחדים ואת המצוקות, אני אשלח חיבוק לאמא, אבל זה לא הופך את הפחדים לטענות על העולם.
הדבר השני שאני רוצה לחדד:
היא מכירה ילדים שגמלו את עצמם מהנקה בכלל אבל לא מהנקת לילה, כתבת.
בואי נדבר על זה קונקרטית:
הנה ילד בן שלוש. הוא גמל את עצמו. מכאן, שהוא ביוזמתו כבר לא יונק יותר, לא ביום ולא בלילה. בכלל לא.
הוא גמל את עצמו.
אז אם הוא גמל את עצמו, והיא מכירה אותו - לא ייתכן שהוא גמל את עצמו אבל עדיין יונק בלילה, נכון? הרי זה מופרך.
אז אם היא מכירה ילדם שגמלו את עצמם מהנקה, אבל לא גמלו את עצמם מהנקת לילה - סימן, שמהנקת לילה הם נגמלו כבר קודם, נכון? נגיד, בגיל שנה וחצי. וכיוון שהיא טוענת שהם לא נגמלו ביוזמתם, סימן שזו האמא שגמלה בגיל שנה וחצי מהנקת לילה.
ובכן, בגיל שנה וחצי - התינוק לא גמל את עצמו מיניקת לילה. אבל האמא כבר רצתה שהתינוק יפסיק לינוק בלילה. אז היא יזמה את זה.
כעבור שנה וחצי בדוגמא הדימיונית שלנו, הילד גמל את עצמו לגמרי. ביוזמתו.
תגידו, זה לא הגיוני לחשוב שאם האמא לא היתה גומלת את התינוק מהנקת לילה בגיל שנה וחצי, הוא היה נגמל ממנה בגיל שלוש????
זה לעניין הדוגמא המטורפת של "מכירה ילדים שגמלו את עצמם, אבל לא מהנקת לילה".
יותר מזה:
הנקת הלילה היא ההנקה היותר חשובה לתינוק. להירדם בהנקה, להתעורר בהנקה - אלה ההנקות הכי משמעותיות רגשית לילד. באופן טבעי, אלה ההנקות האחרונות שנשארות. ההנקות הראשונות שנפסקות מעצמן הן הנקות של אמצע היום, בשעות הפעילות, והנקות של אמצע הלילה, שהולכות ומתמעטות. ההנקות שנשארות הכי הרבה הן אלה שסביב המעברים אל השינה ומן השינה.
אבל, לאמהות בחברה שלנו הלילה הוא זמן קשה. זה אומר, שבניגוד לתינוק, ההנקות שהכי מפריעות להן בדרך כלל הן הנקות הלילה. דווקא אלה ההנקות שהאמא רוצה "לגמור" כמה שיותר מהר, בחברה שלנו.
כמו כן, עושים להן שטיפת מוח ש"התינוק צריך ללמוד להירדם בעצמו" ואפשר לקרוא את זה גם באתר שלנו. יש להן דאגות סביב זה, הן מנסות לדחוף את התינוק ל"עצמאות" מוקדמת סביב זה (אני כמובן לא קוראת לזה "עצמאות", זה רק המושג בתרבות), יש הרבה חרדה סביב הצרכים של התינוק. רק אתמול קראתי כאן באתר אמא חרדה שכתבה שהתינוק שלה (או התינוקת, לא זוכרת) "תלותי בה". על תינוקת בת כמה חודשים, עוד לא בת שנה. בגיל של חרדת הנטישה. לקרוא לתינוקת בת עשרה חודשים "תלותית" - זה מה שלא נורמלי. לצפות שבגיל כזה היא לא תזדקק לאמה - זה מה שלא נורמלי.
לרצות שהגמילה תתנהל הפוך, שקודם התינוק ייגמל מהנקות לילה (השעות הכי בעייתיות מבחינת רוב התינוקות) ואחר כך ייגמל מהנקות יום - זה מה שלא נורמלי.
לגמול את התינוק מוקדם מדי מהנקת לילה, ואחר כך לטעון שהוא לא היה נגמל בעצמו אילו היית מניחה לו לנפשו - זה מה שלא נורמלי. איך את יודעת אם לא ניסית? לא נתת לו, לא סמכת על התהליך.
רחל ברמן,
זה נשמע לי מוזר
אז תקראי למעלה ותראי, שאותה אם דווקא כן מכירה ילדים שגמלו את עצמם מהנקה. על זה היא אם כן לא חולקת. היא רק לא מכירה כאלה שגמלו את עצמם מהנקת לילה...
רק לשם הדוגמא, שלי גמלה את עצמה קודם כל מהנקות ביום. כלומר, מהרבה הנקות ביום ירדה להנקות בודדות ביום. אחר כך מהנקות אמצע הלילה (כל אלה שבין השעה שהולכים לישון לבין השעה שמתעוררים). אחר כך מכל הנקות היום, בהדרגה. זה לא היה תהליך לינארי, כי גם אין מספר קבוע ומסודר של יניקות. זה עולה ויורד, אבל הקו ברור. אחר כך מההנקה של ההרדמה לשינה. וההנקות הכי אחרונות שנשארו היו אלה של ההתעוררות בבוקר. ובתהליך, קודם ההנקות האלה התקצרו, ובמקביל הופיעו יותר ויותר ימים שבהם לא ביקשה לינוק. ההנקה הפכה להיות אחת ליומיים, אחת לשלושה, אחת לחמישה וכן הלאה עד שנעלמה בכלל. וזה התהליך השכיח בגמילה טבעית מהנקה, שמתארות כמעט כל האמהות שהשאירו את הגמילה ליוזמת הילד.
אצל הבן עוד נשאר לראות מה יהיו ההנקות האחרונות שיישארו, אם כי בהחלט אלה שסביב השינה הכי חשובות.
חוזרת לישון.