"אמא כל הזמן שהייתי בגן (שלושה חודשים און אוף) הייתי עסוק בלהתגעגע אליך"
[po]מיכל דנקנר[/po] על הירהורי בנה מתוך [po]לשכנע לטובת חינוך ביתי[/po]

אנשים שלא יוצא להם לבלות בחברת עצמם מפסידים את מי שיכול להיות החבר הכי טוב שלהם!
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]לשכנע לטובת חינוך ביתי[/po]

זה הבן הספציפי שלי. ולכל אחת יש את הבן הספציפי שלה ולכל בן כזה יש את האמא הספציפית שלו....עם מה שהיא ומה שמתאים לה....וזו לדעתי נקודת המפתח לכל גישה חינוכית באשר היא.
[po]מיץ פטל[/po] מתוך [po]חינוך וולדורף ביתי[/po]

הורות היא מקצוע מטורף, בגלל שאתה מדשדש כל הזמן בעולם של אי ודאות, מסביב לגרעין הכי יקר של חייך.
אולי אפשר להקביל את זה ללשחק פרה עיוורת בתוך חדר מלא חפצים שבירים (שברת-שילמת..)
אליה מתוך [po]בלוג התינוק יודע[/po]

לעיתים אני חושבת שאני צריכה להרפות (...) אהבה, זהו הרגש המזין, המחיה והמפרה את הנשמה הרכה שהופקדה בידנו. זהו אבן היסוד, התשתית, לקשר שבין הורה לילדו. לכן אני חשה צורך להרפות מהלחץ והפחד לעשות טעויות.
רונית מתוך [po]תמיכה בהנקה[/po]

ומחדש אני מאושרת מהבחירה שלנו ומהנסיבות שמאפשרות לעשות אותה בקלות יחסית.
ושמה בצד את הקשיים - שהיו לפני הבחירה בחינוך ביתי ונשארים גם אחריה.
[po]רינ צ'י[/po] מתוך [po]l'ecole a la maison[/po]

לפי דברי הקבסית האישור בדרך, אבל את יודעת יש עליות בדרך למעלות ולכן זה מתעכב
הם בסדר זה רק העליות הקשות.
[po]שרית אמיר[/po] מתוך [po]המסע ממשיך שנה חמישית[/po]

"שומה עליי להיות שבלולה למען בריאותו הנפשית של בני".
[po]מיכל מ[/po] מתוך [po]דיבור בלתי פוסק[/po]

להשאיר ילד במעון זה כאילו להפוך אותו לאהוב פחות, למיוחד פחות. בבית היא הייתה הפרח שלנו, ושם היא אחת מני רבים. מישהו יתפעל ממנה? מישהו יצפה בדרך שבה היא לומדת את העולם ויעריץ את דרכה הייחודית לעשות זאת?
[po]אמא אחת[/po] מתוך [po]הלב מתקהה[/po]

אני חושבת שהרוב המכריע של ההורים אינו זקוק למחקרים פסיכולוגים כדי לדעת כיצד לנהוג, אלא לעידוד להקשיב לאינטואיציות ההוריות שלהם. הבעיה החברתית אינה טמונה בהתעלמות מדעתם של הפסיכולוגים, אלא בלחצים שמביאים את ההורים להתכחש לתחושות הבטן שלהם.
[po]נוסעת סמויה[/po] מתוך [po]הסתמכות על פסיכולוגיה בגידול ילדים[/po]

האם אינטואיציה אפשר בכלל לאבד? או שזה חומר משנה צורה ועמיד וגם כשהוא מעוך הוא נשאר לנו לתמיד בגוף, רק נקרא אחרת: חרדה, בילבול, דיכאון, חוסר החלטיות, היסטריה, נוקשות ?
[po]אמת הארץ[/po] מתוך [po]הסתמכות על פסיכולוגיה בגידול ילדים[/po]

הדבר שעליו לא נתתי את דעתי הוא המחיר שילדיי משלמים על כך שהם צריכים בכלל להיות בתוך קבוצה שעות רבות ביום, ואינם יכולים לבחור במהלך חיים אינטימי יותר, או עצמאי יותר, או פרטי יותר, או שקט יותר.
ענוה מתוך [po]נורמות של הורות בישראל[/po]

כי בחינוך ביתי, אחד הדברים הבולטים ביחסים בין מבוגרים וילדים, הוא שההורים לא תופסים את עצמם כשוטר והילדים לא רואים בהם גורם מפריע
[po]אמת הארץ[/po] מתוך [po]נורמות של הורות בישראל[/po]

ואם הטענה כאן, שבתך צריכה ללכת כבר היום למסגרת כי יום אחד היא תלך לצבא או לאוניברסיטה ולא תדע איך להתמודד עם מסגרות, אז על כך אפשר לענות לחברתך:
"ולכן את מורידה את ילדייך כל ערב לחמישים כפיפות בטן כי יום אחד המ"כ שלהם יטרטר אותם בטירונות?"
[po]סיגל ב[/po] מתוך [po]התלבטות לחינוך ביתי[/po]

השינוי לא היה בזה שאני לא לומדת באף בי"ס ולא זה שיצאתי מהמסגרות אלא זה שהפסקתי לנסות לחפש את המקום האידאלי וויתרתי את הויתור הקשה על התקווה למצוא אותו מחכה לי איפשהו והתחלתי ליצור אותו במקום בו אני נמצאת.
[po]נעמה סלע[/po] מתוך [po]חינוך ביתי עצמי[/po]

אם אני רוצה לשנות משהו בעולם, זה לא יכול להיות ע"י גינוי הרע, אלא ע"י יצירת מקור אור שיאיר פינות חשוכות וימשוך אליו את מי שמעוניין באור
[po]דנה ה[/po] מתוך [po]בלוג שוליית המיילדת[/po]

כיום אני יודעת שאם רע-לתפארת אז לא טוב-שנפגשנו ולא כדאי שאל-יהיה-זה-אחרת. דוקא מאד כדאי שיהיה-זה-אחרת, ושווה אפילו להתאמץ.
[po]מ י[/po] מתוך [po]ציפיות בזוגיות[/po]

והכי חשוב - הילדים מתעוררים בבוקר , כל בוקר, באופן קבוע ביותר, ויודעים שלא משנה עם מה הם יצטרכו להתמודד היום, אמא ואבא איתם.
[po]אמא לביאה[/po] מתוך [po]התלבטות לחינוך ביתי[/po]

שמיעה מוחלטת (אבסולוטית) יש רק לאנשים מעטים, וזה לא הופך אותם ליותר מוסיקליים, רק ליותר רגישים ועצבניים
[po]אמא של יונת[/po] מתוך [po]לימודי מוסיקה לילדים[/po]

בהזדמנות שהיתה לי בכנס שאלתי מומחה עולמי מארה"ב לגבי המחקרים המבריקים שאני רואה בספרות המקצועית - הכיצד ייתכן שתוצאותיהם כה מרשימות. תשובתו הייתה: "כולם משקרים - מעט או הרבה אבל כולם משקרים".
[po]אשל הירדן[/po] על מחקרים של [po]רופאים חושבים שהם יודעים הכל[/po]

זה כמו שתשאלו אם אוכל זה דבר שמתאים לכולם.
תלוי מה אוכלים, עם מה אוכלים ואיך אוכלים.
אותו דבר בחינוך הביתי. יש להיות עם האצבע על הדופק, לבדוק איפה יש רעב שאותו יש להשביע והאם אנחנו לא מקריבים קרבן על מזבח האידאולוגיה.
[po]מיכל דנקנר[/po] מתוך [po]הרהורי דרך[/po]

כמה נכון שיש לאשה "המילדת שלי" שיכולה ללוות גם ברגעים כאלה, ולא רק - נאמר - מחודש שביעי עד שבוע לאחר הלידה.
[po]תבשיל קדרה[/po] מתוך [po]סיפור ההפלה שלי[/po]

זו דעה מאוד מקובלת בחברה שלנו: החיים רעים וכדאי להרגיל את הילדים לעובדה זאת כבר מעכשיו. אני אישית חושבת שהחיים לא כל כך נוראים, ועדיף להרגיל את הילדים לכך שיכול להיות להם גם טוב.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]תקפות עקרון הרצף[/po]

אחותי: "מה ההבדל בין גן אנתרופוסופי לגן רגיל?"
הילדה: "שבגן אנתרופוסופי, אם לילד קשה להיפרד מאמא שלו או מאבא שלו - אז נותנים לו משהו לתפור"
[po]לבנת כנף[/po] מתוך [po]חוכמות של ילדים[/po]

רציתי לקחת את הסיר של החמין, לעטוף אותו במפה של סבתא, להכניס לתיק של גליה, להושיב את כולם על הספה של אחותה הצולעת של ליאורה ולהטיס אותם מפה על סילון השעועית שייצא להם מהתחת.
שיחות מתוך [po]בלוג החיים בבית[/po]

ואת מה שלא ראינו ולא שמענו (ויש הרבה למידה כזאת) ? אנחנו לא זוכרות כלל.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]יומני למידה[/po]

במילים אחרות, יכול להיות ששלמה עשה עכשיו את כל הבית פלוס פאנלים עם שלושה ילדים על הכתף, אבל הצורך שלו בשיחה על זה הוא אפס. תגידו לו איך לנקות את הניו באלאנס או שתעזבו אותו בשקט לקרוא עיתון בשירותים.
פלונית [b]יוצאת להגנת הגבר[/b] מתוך [po]איך מנקים בחינוך הביתי[/po]

ואל תקשיבי לאנשים שפוחדים משינויים. הם לא מאושרים.
עדית מתוך [po]הרהורים על סיום נישואין[/po]

החלטתי לא להילחם בנטיה הזאת לעשות דברים ברגע האחרון.
החלטתי פשוט להתאים את החיים שלי לזה.
עדית מתוך [po]להתארגן ליציאה עם ילדים[/po] ממחישה איך חיים עם קשיי קשב וריכוז.

בן אדם זה לא בול עץ כרות, או גוש חומר לעיצוב. בן אדם הוא משהו חי. אני מעדיפה את הדימוי של צמח חי ? לא צריך לגלף ולעצב אותו, אלא לטפח אותו. יהיה לו מספיק ייחוד גם בלי שנצלק אותו בגילופים שלנו.
[po]יונת שרון[/po] מתוך [po]קיצוניות באופן טבעי 3[/po]

שאנחנו מסוגלים ומוזמנים להיות גרסה משופרת של ההורים שלנו. לא ההיפך הגמור מהם - זה נראה לי כמו מתכון בטוח לכישלון - אלא גרסה משופרת. להיות כמו החלקים הטובים ביותר שלהם, להיות כמו שהם היו רוצים ומייחלים להיות
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]אני מבקשת סליחה מהגוף שלי[/po]

למרות כל הטכנולוגיה (ולפעמים דווקא בגללה..), אי אפשר לעצור את החיים ואי אפשר לעצור את המוות.
[po]דנה ה[/po] מתוך [po]בלוג שוליית המיילדת[/po]

ואני בעד לישון ביחד. הכי בעד לישון ביחד. אין מישהו בעולם יותר בעד ממני. (נראה לי).
חוצמיזה שהתמכרתי. גם אם הוא ירצה לישון לבד, אני לא ארשה לו, בעיה שלו, הוא הרגיל אותי. מה איתי, אני עז?
אוריה מתוך [po]אמא חדשה בהלם[/po]

זה לא משנה מה אתה עושה כהורה אלא מי אתה ומה סוג ההקשרות שאתה יוצר.
ולגבי נזק נפשי - קצת קרדיט לגמישות של הנפש האנושית .
[po]ארני ש[/po] מתוך [po]קיצוניות באופן טבעי 3[/po]

בלי חיתולים? לא, עם חיתולים. אבל בלי כביסות. יותר עדיף, לא?
[po]לוטם מרווני[/po] מתוך [po]שיעורים מפי ינוקא[/po]

לפעמים להורים יש אידיאולוגיית חינוך מוצקה, שלמה, מוארת ומבוארת - ופתאום גדל להם ילד שלא מתאים לתיאוריה הזאת.
[po]אליס בארץ המראה[/po] מתוך [po]קיצוניות באופן טבעי 3[/po]

לשחק בְּקיץ: מחממים חדר אחד ממש טוב ומתפשטים. הזדמנות להרגיש קצת את הגוף בין כול השכבות.
[po]חוה ש[/po] מתוך [po]המלצות משחקים לחורף[/po]

לשחק מטקות עם בלון בתוך הבית. יש לנו מחבטים קלים כאלו של כדור נוצה (הם גם זולים מאד). הבלון מתעופף לו באיטיות יחסית, אז קל למדי לכוון אליו שוב והשמחה גדולה.
[po]ענת שן לוי[/po] מתוך [po]המלצות משחקים לחורף[/po]

אחד המכרים של הילדים אמר להם שהם (הילדים שלי) בחינוך ביתי כי אין להורים שלהם (כלומר לנו) כסף לקנות להם ספרי לימוד.
ולי מתחשק להגיד לו ולאמא העשירה שלו שהוא בבית ספר ואחותו בגן כי להורים שלו אין חשק לטפל בהם ויש להם המון כסף להחזיק מטפלת עד הערב.
[po]מיכל דנקנר[/po] מתוך [po]משפחות שאינן מבקשות אישור ממשרד החינוך[/po]

פתאום נזכרתי במוטו של [po]אם פי 3[/po] בתפוז "לידת בית - אפילו הכאב יותר ידידותי" אז השתדלתי לעבור להלך רוח של "וסת בית" ולא של וסת-כתופעת-לוואי
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]התנסויות במודעות וסת[/po]

הדרך הטובה ביותר ללמוד נושא היא להמציא את הגלגל מחדש,
[po]גיא הד[/po] מתוך [po]בלמידה מתמדת[/po]

בדיוק עכשיו סיימתי שיחת בכי וקיטורים ובדידות והאשמות במסגרת הקורס "אימהות רגועה ואבהות תומכת". (וגם בדיוק עכשיו סיימתי את גביע הגלידה הרביעי להיום במסגרת הקורס "אהבת הגוף מהפן הרוחני").
[po]מיכל מ[/po] מתוך [po]קשיים של אמא[/po]

אפשר לשבור את החומה הזאת, הנראית כל כך נוקשה, שבונה החברה שלנו בין ילדים למבוגרים ולהחליט שאנחנו יכולים לה. שאנחנו יכולות להיות גם אמהות וגם נשים, בני אדם, עם תשוקות כשרונות ומאוויים. שאנחנו יכולות להגשים את רובם, במידה כזו או אחרת, בשלב כזה או אחר, וגם להיות עם הילדים שלנו.
[po]לילה טוב[/po] על [po]קשיים של אמא[/po]

"הנה דוב פנדה" אמר ההוגה החמוד שלי. המנהיג. זה היה כמעט נכון, אם היינו ביפן, אבל היינו בארץ ישראל ואלו היו פרות שרעו באחו. כמעט ולא התחשק לי לקלקל את הפנטזיה הזו. אם שמיכה יכולה להיות חללית, עכבר של מחשב הוא מנוע שמבעיר אש, ספה היא אוהל מדוע שפרות לא תהיינה דובי פנדה?
בלוגית מתוך [po]פריחה והתחדשות[/po]

בדיוק ברגע הזה הבנתי את מקור הביטוי "פצצות לגבות". הרגשתי זרם חשמלי עובר בין הגבות שלי דרך חוט הטלפון ונשמע בראשי פיצוץ עז.
בלוגית מתוך [po]פריחה והתחדשות[/po]

הציצים שלי הם צוות הווי ובידור...
[po]ה עוגיה[/po] מתוך [po]פעוט שיונק הרבה[/po]

ואנחנו לא יכולות לעשות שההנקה תהיה לך יותר קלה או נוחה. או שגידול התינוקת שלך יהיה לך יותר קל או נוח.
זה לא קל ולא נוח לגדל תינוקות.
[po]בשמת א[/po] חושפת את האמת העירומה מתוך [po]כמה להניק[/po]

זה נורא להיות שבוזה ובודדה - זו הרגשה ממש מחורבנת. אבל יש מה לעשות בעניין. נכון זה דורש מאמץ. אבל גם ללכת לעבודה דורש מאמץ.
[po]סיגל ב[/po] מתוך [po]קשיים של אמא[/po]

[b]להיות נוכחת[/b] עם בנך זה לראות אותו באמת, להקשיב לו באמת, פשוט להיות שם איתו בלי להיות בו זמנית גם במקומות אחרים, עם טרדות ודאגות אחרים.
זה להסיט הצידה שוב ושוב את כל האוטומטים שקופצים ולהחזיר את עצמך ל'כאן ועכשיו'.
[po]עירית לוי[/po] מתוך [po]חינוך זה לא מתכון לעוגה[/po]

כדאי להתמודד עם הבעיות, זה מפתח חשיבה יצירתית.
[po]פלוני אלמוני[/po] מסביר [po]למה מקינטוש[/po]

כאשר ילד "לא יכול בלי אמא" ? אפשר להניח במידה סבירה של דיוק כי האמא עצמה "לא יכולה בלי הילד, או בלי להיות אמו של הילד". כאן, חרדת הנטישה משרתת את שני הצדדים היטב.
[po]צפריר שפרון[/po] מסביר כיצד ילדים משקפים את הוריהם בדף [po]חינוך ובריאות[/po]

אולי זאת תמצית האמהות: כוח העמידה. היכולת לשאת. קודם את ההריון. ואם חשבת ש זה קשה, קיבלת את הלידה. ואם חשבת ש זה היה הדבר הכי כואב וקשה שנאלצת לעבור בחיים, אז קיבלת תינוקת חיה לטפל בה
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]כמה להניק[/po]

הורים שואלים אותי אם אני לא משתגעת איתם (עם שלושתם) בבית. נהפוך הוא. הרבה יותר קל. אני אוכלת דייסות שאני מבשלת בעצמי ולא של אחרים
[po]מיכל דנקנר[/po] משכנעת אותי בשלוש מילים מתוך [po]למה לא גן[/po]

ל - "x" יש בית גדול ויפה עם רהיטים חדשים והמון בגדים והוא מקבל המון מתנות גדולות ויפות, אבל לך, ילדה שלי , יש אמא בבית.
[po]אמא לביאה[/po] מתוך [po]יחס של ילדים לפשטות מרצון[/po]

לכל אחד יש את הזעקה הנסתרת שלו, את האגם של הדמעות שלא נבכו בו....
[po]דנה ה[/po] מדייקת כהרגלה, מתוך [po]ארכיון בלוג שוליית המיילדת[/po]

כשאמא של חברה אמרה לה "מסכנה שושי, כבר יומיים יש לה קירור למטה",חברתי הית כל כך נבוכה מההתבטאות ה"פשוטה" בפנינו, שענתה מיד בזעף "יש לה קירור למטה שתפתח בית חרושת לנקניק!"
[po]ענת ג[/po] מתוך [po]ילדים ערומים[/po]

אגב.. אלוהים באמת גדול. זה רק בני האדם שחושבים שהוא לא מספיק גדול מרגישים צורך לעשות תיקונים על יצירי כפיו שנולדים מושלמים
[po]ורדה בן ארי[/po] מתוך [po]תינוק לא נימול וסבים דתיים[/po]

מי אמר שצריך למידה שיטתית ומסודרת? כשאני רואה כיצד הילדים שלי לומדים כעת בחינוך ביתי, אני רואה שיש שם שיטה, אבל היא לא דומה בכלל לשיטה בבית הספר. השיטה אישית עבור כל ילד.
[po]אביב חדש[/po] מתוך [po]חינוך ביתי מאושר[/po]

במילים אחרות - אי אפשר לחנך את הילדים בבית ולהמשיך לרצות בעבורם את מה שרוצה ביתהספר בעבור ילדים. זהו מתכון ברור להשוואות בלתי פסוקות, תסכולים, פחדים, חששות דאגות ומה לא....
[po]אורנה שפרון[/po] מתוך [po]בלוג אני בחינוך הביתי[/po]

שכשאני עסוקה בפעילות פיזית, במשהו שאפשר לראות ולהבין מה אני עושה, היא משתתפת או מעסיקה את עצמה
[po]בשמת א[/po] מתוך [po]איך מנקים בחינוך הביתי[/po]

נראה לי שהדברים שחיים בתוכנו כילדים, במיוחד החל מגיל 9, אבל גם לפני זה, מבשרים למה נועדנו, בדרך כלל בדרך מאד מלאת חיים, חוויתית מרתקת וגם ילדותית וראשונית מאד.
[po]נועה ברקת[/po] מתוך [po]חלום ילדות[/po]

את מסוגלת לעשות הרבה פחות נזק לתינוקך ממה שאת חושבת, ומן הצד השני את נותנת לו הרבה יותר ממה שאת משערת כרגע
[po]ציירת הקומיקס[/po] מתוך [po]אמא חדשה בהלם[/po]

מה כולם רוצים לדעת מה מלמדים בבית? מה הילדים לומדים? אם הם היו עם הילדים שלהם כל הזמן, הם לא היו צריכים לשאול את השאלה הזאת בכלל, כי הם היו פשוט רואים מה הילדים שלהם עושים ומה הם לומדים
[po]חמוטל בת חוה[/po] מתוך [po]מחנכים בבית בלונדון[/po]

מהלידה של חברה שלי הגעתי למסקנה אחרת:
את יולדת כמו שהחֶבְרה שלך חיה.
[po]תמרוש רוש[/po] מתוך [po]את יולדת כמו שאת חיה[/po]

כשאני מפסיקה לרצות להיות מי שפעם הייתי, אני מאפשרת לעצמי להיות מי שאני עכשיו. וזה יותר קל.
ככה אני יכולה לעבוד עם מה שיש ולא עם מה שאיננו.
אוריה מתוך [po]אמא חדשה בהלם[/po]

מה שבהתחלה היה כאבי גדילה קשים מנשוא, הפכו להיות הזדמנות לבחירה והגדרה מחדש של מי שאני.
שינוי יכול להיות כאב, וסבל, אבל הוא יכול גם להתהפך ולהיות חגיגה, וצוהר
אוריה מתוך [po]אמא חדשה בהלם[/po]

ושאלתי אותה אם זה לא קשה מדי??? היא אמרה כל עוד את לא קורבן.
[po]טל טליה[/po] על נשיאה במנשא, מתוך [po]עקרון הרצף[/po]

הבנתי פתאום שאני כבר לא ממש מכירה את בתי... הרעיון של לבלות אתה כל יום כל היום, ממש הבעית אותי
[po]מיה גל[/po] מתוך [po]שתי משפחות גג אחד[/po] מביעה בעשרים מילים ושני סימני ניקוד את הקושי במעבר מגן לחינוך ביתי

שנמאס לי קצת מהביטוי חינוך ביתי. מתחשק לי להגיד סתם, שהילדים חיים איתנו
מה, אני לא מתחנכת בבית? אבל אני לא אומרת:אני מתחנכת בבית, אני סתם חיה את החיים, וזהו
[po]חמוטל בת חוה[/po] מתוך [po]מחנכים בבית בלונדון[/po]

בקיץ לפני שנה אבא שלי לקח אותי לטיול בשוויץ (אני חשבתי יותר על מסעדות קטנות ונחמדות וחנויות) והריץ אותי על ההרים באמצע אגוסט הכי שרבי שהיה באירופה. כמעט מתתי. ואז הוא לימד אותי איך עולים בעלייה - לאט לאט בלי לעצור. הוא הסביר לי שתמיד, אבל תמיד עדיף להאט את הקצב מאשר לעצור לגמרי. אני חושבת שזה הדבר הכי חכם שהוא לימד אותי בחיים.
מאז אני מעדיפה ללכת לאט יותר אם צריך או פחות זמן מאשר לא ללכת בכלל.
[po]נועה ברקת[/po] מתוך [po]היום הראשון של שארית חיי[/po]

קראתי בכמה מקומות, שנדרש למח כ-21 בערך יום להפוך משהו חדש להרגל, ולכן שיטות שיפור עצמי שונות אומרות "תתמיד חודש ואז תבחן את זה". אז אחרי שבועיים חייבים לחתוך כדי לא להצליח באמת...
[po]בועז חן[/po] מתוך [po]היום הראשון של שארית חיי[/po]

אמהות, זו המישרה הכי חשובה במשק, כי היא מייצרת את המשאב החשוב ביותר- אנשים.
אור מתוך [po]מקומות עבודה ידידותיים לאמהות[/po]

להביע רגש זה כמו לשחרר נפיחה !!
ישנם כאלה שמתקשים לשחרר וישנם כאלה שהשחרור הוא מנת חלקם ובפי אחרים אולי יקראו פלצנים!!
מראה מתוך [po]שתי משפחות גג אחד[/po]

בפוריה כל התינוקות נראים לא טוב (אחד רזה מדי, שני שמן מדי, שלישי צהוב, רביעי חיוור, חמישי בורדו מדי....).
התינוקות שנראים טוב הם אלו שנולדו בניתוח.
[po]דנה ה[/po] מתוך [po]טיפול שגרתי ביילוד בבי''ח[/po]

אחד הדברים שגיליתי אחרי שהתחלנו בחינוך ביתי הוא שזהו תהליך של למידה להורים.
קודם כל, אנחנו לומדים להכיר את הילדים שלנו, באמת. אחר כך, אנחנו לומדים להכיר את עצמנו מחדש.
וגם, ביחד, צוברים ידע על העולם, במיוחד בתחומים שתמיד חשבנו שרחוקים מאיתנו וממש לא בשבילנו.
[po]דגנית ב[/po] מתוך [po]בי''ס טוב או חינוך ביתי[/po]

האמת,לא חסרים רגעים של קושי,אבל זה כמו ללכת בכיוון הנכון לנווה המדבר,רק שבדרך יש יותר מדי פאטה מורגנות
[po]אם במדבר[/po] מתוך [po]חינוך ביתי מאושר[/po]

כמה שיניים צריך ילד יונק???
[po]מרב א[/po] תוהה, מתוך [po]הנקה מלאה אחרי גיל שנה[/po]

והילדים סקרנים. אין צורך לפתח את הסקרנות שלהם. המשימה שלי היא לא לדפוק להם את הסקרנות העצומה אתה הם נולדו.
[po]תבשיל קדרה[/po] מתוך [po]כישורים בסיסיים בחינוך הביתי[/po]

אגונן עליהם ואשאר בקרבתם עד מתי שכולנו נרגיש נוח עם זה ומי שקשה לו לחזות בעוולה הנוראית שאני עושה להם, מתבקש לעצום עיניים ולפנות את היציע...
[po]רסיסים של אור[/po] מתעשתת מתוך [po]בלוג אני בחינוך הביתי[/po]

בלי להתבלבל אמרתי לו שאחרי שהוא יחטוף פטריה באיבר המין כל פעם שהוא לוקח אנטיביוטיקה אז אולי הוא יבין.
טלי מתוך [po]האם לקחת אנטיביוטיקה[/po]

היא נוסעת בחיים כאילו נתנו לה כרטיס לכיוון אחד ואסור לרדת בדרך.
בלוגית מתוך [po]פריחה והתחדשות[/po]

הגן, אחזור בהנאה על דברי מישהו אחר כאן, [b]הוא[/b] הוצאת הילדים מהמסגרת. לא להיפך.
[po]פלוני אלמוני[/po] מתוך [po]חברים בחינוך ביתי[/po]

הדבר הדומיננטי שאני יכול להזכר בו הוא שלקח לכולנו, ילדים והורים, משהו כמו שנה וחצי - שנתיים, להשתחרר מתפישות שהיו מוטמעות בתוכנו לגבי הממסד, המערכות החיצוניות והתלות באלה, ולהתחיל לבנות מבפנים
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]המחשבות שלי על חינוך בבית[/po]

אושר זה כמה אור אתה מפיק ממה שיש לך
[po]לבנת כנף[/po] מצטטת מתוך [po]ביקום יש שפע בלתי נדלה[/po]

לא יכולה להיות בורות איפה שעוד לא הרגו את הסקרנות
[po]רסיסים של אור[/po] מתוך [po]בורות בחינוך הביתי[/po]

עם צמיחתו וגדילתו, עם בקיעתו אל העולם, בוחן הילד את יחס ההורים לאנשים אחרים. כאשר ההורים מאשרים את סמכות המבוגר האחר, הילד משתף פעולה ומניח למבוגר זה להוות בעבורו דוגמא אישית.
[po]צפריר שפרון[/po] מתוך [po]חברים בחינוך ביתי[/po]

אנחנו מאמינים כי זכותו של הילד שיחליטו בשבילו החלטות שאינן לפי מידתו, חשובה לא פחות מזכותו לעצמאות וחופש בחירה.
[po]אורנה שפרון[/po] מתוך [po]חברים בחינוך ביתי[/po]

ועכשיו נשאלת השאלה: האם אנחנו רוצים שהפחד יהיה המניע לחיינו, או שאנו רוצים שהרצון הפנימי, הסקרנות, השמחה והאמונה הם אלה שיובילו את דרכינו בעולם הזה?
[po]אורנה שפרון[/po] מתוך [po]חברים בחינוך ביתי[/po]

ליצור הזדמנויות, "להיות בפעולה",
כמה אנחנו חוסמים את עצמנו מתוך החששות והמעצורים הפנימיים שלנו
[po]בת של נוסעים[/po] מתוך [po]המשך חיינו באפריקה 3[/po]

יש דברים שכשמשתמשים בהם הם אוזלים. יש דברים שכשמשתמשים בהם הם מתרבים (אהבה, חשיבה, חלב אם...).
[po]אם פי 3[/po] מדייקת ב - [po]ביקום יש שפע בלתי נדלה[/po]