ש לי ילד בן שש וחצי שמאוד רוצה להרגיש עצמאי וגדול. הוא ביקש ללכת לגן המשחקים שליד הבית לבדו, על אופניים, וסיכמנו שאני אצטרף עוד מעט. ככה הוא גם הולך לבד ומרגיש עצמאי, וגם אני לא נטרפת מדאגה לילד יותר מדי זמן.
5 דקות אחרי שהוא יוצא אני מקבלת sms ממספר שאני לא מזהה: "הי מה המצב, את צריכה בייביסיטר?"
"סליחה, מי זה?" אני מסמסת חזרה... S-:
התחלתי לחשוב שאולי זו איזו חברה מהשכונה שראתה את הילד שלי לבד, חשבה שזה לא לעניין כי כבר חושך או משהו, ובחרה להעיר לי על כך בדרך משעשעת. משום מה אני לא מזהה את המספר שלה...נגיד. /-:
"נגה מבית כנסת אוהל רבקה" מגיעה התשובה.
???????????????????????????????????????????..
יש בשכונה שלנו די הרבה דתיים, לא מעט בתי כנסת שאיני יודעת את השמות שלהם כי אני לא דתיה, והיה לי ברור שפגשה את הבן שלי איזה נגה אחת, דתיה מבית הכנסת אוהל רבקה הסמוך (כנראה), שאלה אותו מה מספר הטלפון של אימא שלו כי היא חשבה שאני חסרת אחריות נורא והיא חייבת להעיר לי על כך.....
ירדתי למטה לגן המשחקים, כולי חדורת רוח מלחמה להסביר לנגה הזאת מה דעתי עליה ולהזכיר לבן היקר שלי לא לתת את מספר הטלפון שלי לכל אחד.... אני עוד מספיקה לתהות למה נגה בחרה להזדהות בפני כ'נגה מאוהל רבקה' דוקא ולא 'נגה שעובדת באינטל', נניח או 'נגה אימא של אביתר...'. לא מבינה את הדוסים האלה, אני אומרת לעצמי.
מגיעה לגן משחקים. ליד התכשיט שלי, שמתנדנד בנדנדה, אומנם עומדת אימא דתיה אחת אבל היא לא נראית ולא נשמעת לי כמו נגה מאוהל רבקה.... טוב, מתישבת על ספסל במרחק מה, הילד רואה אותי, שמח וטוב לב. ממקומי על הספסל אני מחפשת בעיניים מועמדת מתאימה להיות נגה שדוחפת את האף שלה לעניינים לא לה. לא מוצאת אף אחת מתאימה. הלכה. /-:
מסמסת שוב למספר ההוא (סקרנית נורא) - "מאיפה יש לך את המספר שלי? נפגשנו?"
התשובה: "מי זה?"
"שאלת אותי אם אני צריכה בייביסיטר...." אני מנסה להזכיר לה.....
ונגה עונה: "איך קוראים לך?" 0-:
בשלב הזה פרשתי ממירוץ הטעויות הזה....
טוב, הבנתי שהנגה הזאת מאוהל רבקה פשוט טעתה במספר כנראה, ניסתה להציע את שירותי השמרטפות שלה לאיזו אימא שהיא הכירה בבית הכנסת, כנראה שזה היה בשבת - מתי עוד נשים הולכות לבית הכנסת?! - ונגה לא יכלה לרשום את מספר הטלפון של השניה, וניסתה לזכור וכמעט הצליחה, רק שבטעות הגיעה אליי.... בזמן לא מתאים.
ש לי ילד בן שש וחצי שמאוד רוצה להרגיש עצמאי וגדול. הוא ביקש ללכת לגן המשחקים שליד הבית לבדו, על אופניים, וסיכמנו שאני אצטרף עוד מעט. ככה הוא גם הולך לבד ומרגיש עצמאי, וגם אני לא נטרפת מדאגה לילד יותר מדי זמן.
5 דקות אחרי שהוא יוצא אני מקבלת sms ממספר שאני לא מזהה: "הי מה המצב, את צריכה בייביסיטר?"
"סליחה, מי זה?" אני מסמסת חזרה... S-:
התחלתי לחשוב שאולי זו איזו חברה מהשכונה שראתה את הילד שלי לבד, חשבה שזה לא לעניין כי כבר חושך או משהו, ובחרה להעיר לי על כך בדרך משעשעת. משום מה אני לא מזהה את המספר שלה...נגיד. /-:
"נגה מבית כנסת אוהל רבקה" מגיעה התשובה.
???????????????????????????????????????????..
יש בשכונה שלנו די הרבה דתיים, לא מעט בתי כנסת שאיני יודעת את השמות שלהם כי אני לא דתיה, והיה לי ברור שפגשה את הבן שלי איזה נגה אחת, דתיה מבית הכנסת אוהל רבקה הסמוך (כנראה), שאלה אותו מה מספר הטלפון של אימא שלו כי היא חשבה שאני חסרת אחריות נורא והיא חייבת להעיר לי על כך.....
ירדתי למטה לגן המשחקים, כולי חדורת רוח מלחמה להסביר לנגה הזאת מה דעתי עליה ולהזכיר לבן היקר שלי לא לתת את מספר הטלפון שלי לכל אחד.... אני עוד מספיקה לתהות למה נגה בחרה להזדהות בפני כ'נגה מאוהל רבקה' דוקא ולא 'נגה שעובדת באינטל', נניח או 'נגה אימא של אביתר...'. לא מבינה את הדוסים האלה, אני אומרת לעצמי.
מגיעה לגן משחקים. ליד התכשיט שלי, שמתנדנד בנדנדה, אומנם עומדת אימא דתיה אחת אבל היא לא נראית ולא נשמעת לי כמו נגה מאוהל רבקה.... טוב, מתישבת על ספסל במרחק מה, הילד רואה אותי, שמח וטוב לב. ממקומי על הספסל אני מחפשת בעיניים מועמדת מתאימה להיות נגה שדוחפת את האף שלה לעניינים לא לה. לא מוצאת אף אחת מתאימה. הלכה. /-:
מסמסת שוב למספר ההוא (סקרנית נורא) - "מאיפה יש לך את המספר שלי? נפגשנו?"
התשובה: "מי זה?"
|אוף|
"שאלת אותי אם אני צריכה בייביסיטר...." אני מנסה להזכיר לה.....
ונגה עונה: "איך קוראים לך?" 0-:
בשלב הזה פרשתי ממירוץ הטעויות הזה....
טוב, הבנתי שהנגה הזאת מאוהל רבקה פשוט טעתה במספר כנראה, ניסתה להציע את שירותי השמרטפות שלה לאיזו אימא שהיא הכירה בבית הכנסת, כנראה שזה היה בשבת - מתי עוד נשים הולכות לבית הכנסת?! - ונגה לא יכלה לרשום את מספר הטלפון של השניה, וניסתה לזכור וכמעט הצליחה, רק שבטעות הגיעה אליי.... בזמן לא מתאים. ;-)