לא הבנתי את התנוחה שאתה מחזיק אותה לפשפוש...

מנסיון של שתי בנות ובן מפושפשות מלידה, אני יכולה להגיד שבכי לפעמים זה סימן לפיפי שמגיע, ולאו דווקא סימן לעצור
זה ממש תלוי בסוג הבכי (איפה האייקון מהוואטסאפ של משיכת כתפיים?)

אני בגיל הזה הייתי מתחילה לפשפש מעל האסלה, כשאני יושבת על האסלה (עם בגדים ), מצמצמת את הפתח של האסלה.
הגורה נתמכת בידיים שלי שמחזיקות אותה בתנוחת כריעה,
והידיים שלי נשענות על הירכיים שלי, הטוסיק שלה באסלה.

או, באותה התנוחה אבל כשאני יושבת על כיסא, ושמתחת לטוסיק שלה יש דלי לשטיפת ריצפה, כזה שלא צריך מיומנות "בול פגיעה" מיוחדת ^_

לא הצלחתי להבין את התנוחה. האם תוכל להסביר שוב?
עד שתסביר אשאל:
האם הברכיים שלה מעט פסוקות? (משחרר את אזור הפרינאום ונפתחים התחתונים).
האם הרגלים שלה לפחות קצת כפופות כלפי הבטן שלה? (זה יוצר לחץ עדין על אזור השלפוחית והמעיים ועוזר ליצירת גירוי להפרשה, כמו כשיושבים בשירותים בכריעה או עם שרפרף שמגביה את הרגליים והברכיים).
האם היא נהנית כשמעסים לה את הבטן?
אם לא ניסית ונראה לך שזה מתאים (במיוחד יכול לעזור בבעיות של קקי שלא יוצא), אז חשוב לעסות בעדינות רבה, לפחות בהתחלה, ועדיף לך לחפש סירטונים או ספרים שמסבירים איך, אם אין לך הכירות עם הטכניקה.

היי, אז אנסה לתאר קצת יותר בפרוט.
יולי ודפנה, שתיכן צודקות . במובן מסוים- אני זה שבתוך הקטע של לנסות לתקשר בנושא הצרכים. לקח זמן לגרום לסביבה הקרובה לקבל את זה ולהאמין בזה, מה שיכול לגרום למתח מסוים.
בכל מקרה, בזמן שאני איתה, אני מנסה להיות בנחת, ואני גם מרגיש דיי בנחת שאני מפשפש אותה, כך שבאמת התגובה של יולי הרגישה לי טיפה זרה.

אולי הבכי אינו אות להפסיק, אלא אות שתיכף הפיפי מגיע?אולי הסרת הבגדים מציקה לה?
לפעמים הוא באמת אות, אני לוקח אותה, היא נרגעת ואז היא מפשפשת. אך, לפעמים היא זזה באי-נוחות, אני לוקח אותה, היא מתעצבנת מתחילה טיפה לבכות ואז יוצא לה- כאילו הבכי משחרר את הפיפי. הנטייה שלי להבין את הבכי כאות לכך שלא נוח לה.
מבחינת הסרת הבגדים, בהשראת תמרוש אני ממש מוריד בקטנה בשביל לא לטרטר אותה. פותח חצי חיתול מרים את המכנסיים לברכיים, מצמיד אותה אלי.

האם הבכי הזה שונה מבכי אחר?
מאוד קשה לי לענות על השאלה הזו. כרגע לא מצליח להגיע לדקויות האלה, ובכלל כל הסיפור שלהבין את הסימונים שלה מאוד מעורפל. היא ישנה דיי הרבה, ובדרך כלל שהיא קמה זה דיי ברור.

תוכל לתאר את תנוחת הפישפוש שבה היא נמצאת?
התנוחה שאני עושה היא כמו הגב אל גב, רק יותר בזווית- היא נשענת באלכסון על היד ועל הבטן שלי- כך שאני רואה את הפנים שלה. (תנוחה דומה להחזקת פעוט לשטיפת טוסיק)

דפנה,
תודה על הזוית שלך, והאופן העדין והתומך בהורה בה הצגת אותה.

גן האהבה (ניק יפה) יקר,
אם ההערה שלי הרגישה כהאשמה, אני מצטערת. מתוך ההורות שלי למדתי שנשימה עמוקה והרפיה משחררות משהו פנימי, שיוצר בתורו שינוי. המעגל מתרחב בהדרגה וכולל גם את הילד.
מצד שני, שנים האשימו הורים של אוטיסטים שהאוטיזם הוא בגללם, ההורים סבלו מאוד מרגשי אשמה או מיחס הסביבה. מחקרים מצאו שזה לחלוטין לא נכון.
אז אם השתמע שהעוללית בוכה בגללך, אני כותבת שוב כדי לתקן את הרושם הזה.
אתה נקרא הורה אוהב, קשוב, ובעל רצון להתפתח עם הקטנטונת, ולהיטיב איתה.

יש התפתחויות אצלכם? יש עוד מידע?

גן האהבה{{}}, רק משקפת שלי אתה לא נקרא מתוח בכלל.
מעבר לזה אין לי מה לתרום. מכירה את הבעיה...

לדעתי אתה יכול להתחיל בלהרגע. עצם זה שאתה מתוח בקשר לעניין יכול לעבור אליה ולהעלות אצלה מתח בהקשר לפישפוש. כשנראה לך זמן מתאים או לפי איתותים ממנה אתה יכול לקחת אותה, ולהשאר כמה שנראה לך מתאים ומכבד אותה ואותך.

אפשר לשאול כמה שאלות:
אולי הבכי אינו אות להפסיק, אלא אות שתיכף הפיפי מגיע?
אולי משהו לא נוח לה?
אולי הסרת הבגדים מציקה לה?
האם הבכי הזה שונה מבכי אחר?
תוכל לתאר את תנוחת הפישפוש שבה היא נמצאת?

שלום, הקטנה בת חודש, מפשפשים רק ביום. הרבה פעמים במהלך היום שאני לוקח אותה, אני לא יודע מתי להפסיק , לפעמים היא מתחילה לבכות ורק אז יוצא לה הפיפי. מצד אחד הבכי הוא מין אות להפסיק ,מצד שני , הרבה לעמים דווקא אחריו מגיע הפיפי
טיפים יתקבלו בברכה

שלום איילת,
נראה לי סביר.
ומה צריך לעשות כדיי שזה יפסק
למה את רוצה שזה ייפסק?

האם הוא נראה לא נינוח? סובל? כאוב?
האם עושה בחיתול? האם נדמה לך שהוא עושה בכל פעם קצת, או שאינו משלים את מתן הצואה?
והאם בנך יונק?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום וברכה יש לי שאלה הבן שלי בן חצי שנה והוא עושה יציאה 4 פעמים ביום יציאה רגילה לא משלשל אבל עושה 4 פעמים ביום וקצת יותר האם זה נורמלי ומה צריך לעשות כדיי שזה יפסק

הקטנה בת 4 וחצי חודשים. התחלנו עכשיו לפשפש לפי זמנים, אחרי שמתעוררת כמעט תמיד עושה בשירותים איתי ולפעמים גם כשערה. אני כמעט לא מצליחה לראות סימנים. יכול להיות שהיא כבר גדולה מדי כדי לסמן לי? מה עושים כדי שתסמן?
ושאלה נוספת, בין הפשפושים משתמשת בחיתולים רגילים, כי זה הכי נוח לפספוסים. מה הבעיה עם זה? מה האלטרנטיבות?
ושאלה אחרונה - באיזה גיל אפשר להוריד לגמרי חיתול?? תודה רבה מראש.

אמא טרייה, מידע ושיתוף יש פה בשפע
מציעה לך להיכנס ל מדור בלי חיתולים, ומשם להתחיל - לפי הנושאים המעניינים אותך.
בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אפשר להתחיל מההתחלה..
איך מתחילים?
מהי תנוחת הפשפוש?
מה עושים בלילה?
איך מתנהלים לפני למידת הסימנים?
ובכלל מה עושים עם הפיפי שנראה חסר כל סימן?
האם אפשר לתרגל עם חיתולים?
יהיה ממש כיף לקבל כאן הדרכה מכל מבינות העניין. תודה

שלום,
עברנו תקופה מאוד דומה בהתחלה (היום הוא בן חצי שנה וזה עובד מצויין), היה לנו "טריק" שאנו לוקחים אותו לפשפוש ביחד ואני הייתי נותן לו אצבע למצוץ בזמן שאשתי היתה מחזיקה אותו או להיפך ואז הוא היה עושה בלי התנגדות. בכל מקרה הבנו כבר בחודש הראשון שאי אפשר לקחת אותו אם הוא לא מרוצה או כבר קצת כועס. במצב רוח "רע" הוא היה יכול להחזיק ולהתאפק המון זמן יחסית. ברגע שהיה נרגע (למשל על ידי יניקה או מציצת אצבע) אז הוא היה עושה.
כשנותנים אצבע חשוב לזכור שכרית האצבע כלפי מעלה וכמובן רק אם התינוק מסכים! לא לדחוף בכוח...
ועוד משהו - בהתחלה יש תקופות של ימים ושבועות שזה נראה שזה בכלל לא עובד - לא להתייאש, זו למידה של שני הצדדים וכל הזמן יש שינויים ודברים חדשים שהתינוק לומד ומגלה, ועם רצון טוב וסבלות הכל מסתדר במקודם או במאוחר.

שלום לכולן ונעים מאוד!
אני מקווה שיענו לי, למרות שהדף כבר לא כ"כ בפעילות...
אני די חדשה, ויש לנו דפוס שלא כ"כ נעים לי.
הקטנה שלי בת חודש וחצי, ובכל פעם שהיא צריכה לפשפש אני לוקחת אותה והיא לא משתפת פעולה. מהר מאוד מתחילה לכעוס וליישר רגליים.
אז אני מניקה אותה, מתוך הבנה שהיא רעבה, ואחרי כמה דקות היא עושה פיפי עלי תוך כדי יניקה אינטנסיבית.
זה ממש לא נעים, והייתי רוצה לשמוע מה אתן אומרות על זה?
ממש תודה:)

אז נכון, כשהיא ישנה היא באמת מתעוררת לרגע ואז עושה פיפי. אבל כשהיא ישנה ביום אני יודעת שאם אני ארים אותה לפשפוש היא לא תחזור לישון. מה עושים?

שבלולה -
אני עם שני ילדים, כך שמירכוז נשמע לי כמו צרות של עשירים (-:
אבל אני בעיקר יכולה להמליץ לך לא לחשוש מפספוסים.
שימי חיתול מתחתיו, ומשהו מעליו (שלא תהיה מזרקה) (או חיתול דק יחסית, ללא כיסוי), ורק תבדקי מתי הוא רטוב.
למדי את "דפוסי הפשפוש" שלו, זה לוקח זמן.
מה שעוזר לי, זו המטרה: שהיא לא תהיה עם חיתול רטוב. אז מקסימום, אם פספסתי, אני מחליפה מיד.
אני לא סופרת כמות חיתולים רטובים ביום, לא זו המטרה שלי.
שיהיה בהצלחה ובכייף @}
<והמרגיעון החכם: "קחו זמן להפנמה">

אנחנו ממש חדשים בעסק- מאתמול והוא כבר נושק ל3 חודשים, עד אז היינו עם רב פעמיים.
נראה לי שאני חושדת בצורך לפשפש פעמים דחופות מי וחוששת מכך שזה ילחיץ אותו (קצת לא רגוע היום)
מה גם שמוצאת את עצמי ממרכזת אותו יותר מדי כדי להבחין בסימנים.

אבל כמה זמן להחזיק???
כשהאוצר היתה קטנה, ספרתי עד 120 בלב ואם לא יצא כלום, הנחתי שאין כלום.
ממליצה בבית על מראה ליד הכיור, כי כשיש קקי הטוסיק "מדבר" ואז קל לראות אם משהו מתבשל ומתכנן יציאה

להחזיק אותו קצת יותר זמן אבל כמה זמן להחזיק??? הקטנה שלי בת 3 חודשים יכולה להתקע בתנוחה הזאת אפילו חצי שעה.... אני מעדיפה להניח אותה ואני אומרת לה שננסה שוב יותר מאוחר ואז היא מסמנת לי ואני שוב לוקחת אותה, לפעמים אני מפספסת, לפעמים זה פשפוש סרק ולפעמים אחרי כל התהליך הזה היא חוטפת כריזה מרוב טרטורים וצווחת אז אני שמה לה חיתול ב/שביל לא לטרטר אותה עד אין קץ... בעיה! וחוץ מזה כמה אני יכולה לשבת איתה בתנוחה הזאת? גם לי זה לא קל אולי כשהיא תרגדל הקקי בתשלומים יקטן ויהיה לנו יותר פשוט, בינתיים עד שיגיעו החיתולים הרב פעמיים מכותנה (prefold) אני עם החיתולים האקולוגיים שלה ואני לא סובלת את זה שהיא נאלצת ללבוש אותם.

אם לא אכפת לו להישאר בתנוחת פשפוש עוד (יושב בנחת) אז תחזיקי אותו עוד ותראי מה קורה.

מכאן התהייה אולי זו התנוחה ובעצם זה לוחץ יותר מידי?
זה אומר שיש לו מה להוציא והוא מחזיק בפנים. משאיר אותי בדעה להחזיק אותו קצת יותר זמן ולראות אם יוצא יותר.

<זאת אני, יוטי לונדון , פשוט עכשיו שיניתי את השם >

יוטי תודה על התגובה המהירה (חששתי שלא יטרחו בכלל לפתוח דף שלא התידנו בו מ 2005... )
אז ככה - אני מחזיקה אותו תמיד אחרי הקקי "אולי יש לו עוד" ומנסה לקרוא סימנים אם הוא עדיין מתאמץ, משמיע קולות ו- הסימן המנצח (שמשום מה לא הזכירו כאן או בכל דף אחר שקראתי בנושא בנתיים) הביצים עולות למעלה (כמובן רק בבנים...) בשק האשכים, כשהוא לא צריך, הן רפויות. ככה אני מחכה עד שהוא מסמן שזהו ונמאס לו - מיישר רגל ימין, מתפתל ומתבכיין. ובכל זאת נראה שתמיד יש לו מה להוציא - כי בכל פישפוש יותא משהו, לפעמים רק שתי טיפות, ומכאן התהייה אולי זו התנוחה ובעצם זה לוחץ יותר מידי?

האם יכול להיות שכל החודשים האלו הוא סובל מאלרגיה ואני פשוט לא מודעת??
לא נראה לי. אלרגיה זה בד"כ בורח ולא רק הרבה פעמים ביום.

צ'לי, מה שעזר אצלי ואולי יוכל לעזור לך (תלוי אם זה אותו הדבר):
נסי להחזיק אותו קצת יותר זמן אחרי הקקי. יכול להיות שיש לו עוד להוציא.
אני עשיתי את זה (כשפשושי היה בגיל של התינוק שלך), לאחר שקיבלתי המלצה כזאת, פשוט יצא לו עוד ועוד ואז ירד פלאים מספר הפעמים שהוא עשה קקי ביום.

_קצת, והרבה פעמים ביום?
מזכיר את התגובה האלרגית של בני._

אני יודעת שאני מתפרצת לדיון שגוועלפני ארבע שנים אבל בכל זאת אם משהי תענה אני אשמח -
גם הבן שלי (שלוש וחצי חודשים) מאז שנולד יש לו קקי נוזלי מאוד, (נוזלי, נוזלי עם חתיכות, ממרחי, מוקצף) כמו שמישהי תיארה כאן היטב, זה משתנה עם נטייה ברורה לנוזלי עם חתיכות קטנטנות. וזה הרבה פעמים ביום, כל פעם קצת. למעשה כמעט בכל פעם שאני לוקחת לפשפוש יוצא גם קקי, לפעמים יותר לפעמים פחות. אני תוהה אם יכול להיות שהפעולה של הפשפוש לוחצת לו שמה וגורמת לו ליציאות מרובות יותר ממה שהיה צריך או שזה למעשה "השחרור" שאתן מדברות עליו וככה הוא בעצם משחרר את מה שמחכה שם ולא רוצה לצאת בחיתול.
בכל מקרה הוא נראה בריא ומבסוט. אני לא עוקבת אחרי טבלאות התפתחות ועלייה במשקל בכלל (לא נראה לי רלוונטי במיוחד) כך שאני לא יכולה למדוד באופן מדוייק אבל הוא נראה כאילו הוא מתפתח יפה מאוד.
בכל מקרה, בכלל לא עלה על דעתי שזה יכול להיות יציאות שמלמדות על אלרגיה כי ככה היה איתו מאז שנולד, האם אלרגיה זו תופעה שחולפת בסופו של דבר או רק אם מטפלים בה או מורידים את הגורם האלרגני? האם יכול להיות שכל החודשים האלו הוא סובל מאלרגיה ואני פשוט לא מודעת??

נכון!
אם הכל בסדר, עולה במשקל יפה, מתפתחת יפה וכל זה - אין צורך להתעסק בקקי...

חשבתי שבהנקה אין שילשול (אני מדברת על הנקה מלאה).
א. אין. תשובה כללית ושטחית.
ב. הכוונה למחלות שילשול, שמהן מתים אלפי תינוקות כל שנה. וירוס בטן, דיזנטריה וכדומה. מי שיונק - בסיכון מאוד נמוך.
ג. קשה לזהות שלשול אצל תינוק יונק בריא. אנחנו ה"בלי חיתולים" התחלנו להבין דברים ביציאות שקודם לא קלטנו, ובוודאי הרופאים לא מבינים בהם דבר וחצי דבר.
ד. מי שסובל מאלרגיה, בוודאי ששלשול הוא אחד המאפיינים. זה לא בדיוק קשור להנקה - זה קשור לאלרגיה.

אם יש אלרגיה, אז כדאי לטפל. כמה שיותר מוקדם יותר טוב.
האלרגיות מחמירות משנה לשנה. אני רואה את התופעה מתרחבת בטירוף. מוכרח להיות פה אלמנט סביבתי, זה פשוט לא נורמלי.

חשבתי שבהנקה אין שילשול (אני מדברת על הנקה מלאה).
כששאלתי יועצת הנקה לגבי סוגי הקקי (נוזלי, נוזלי עם חתיכות, ממרחי, מוקצף) של הקטנה היא ענתה לי שכל עוד היא מתנהגת בסדר- זה לא צריך לעניין אותי.

קצת, והרבה פעמים ביום?
מזכיר את התגובה האלרגית של בני.
איך את מרגישה לגבי איבחון ב- שיטת אייפק ? אפשר לשאול דרכם: "האם הקקי שלה תקין? האם הקקי שלה הוא שלשול? האם השלשול הוא על רקע אלרגי?" ואם הרקע אלרגי - הם יגידו בדיוק למה, ואפשר גם לטפל בזה ולנקות את זה.

נוזלי כל כך זה בעצם שלשול. אולי וירוס, אולי משהו שאת אוכלת.

במשך כל היום, בכל פעם שאני לוקחת אותה לכיור היא עושה קצת קקי (נוזלי, שיוצא בשפריץ ממש כמו פיפי רק בצבע חרדל).

אני זוכרת מהבכורה, שבמשך היום היו לה כמה יציאות עקריות, שהחיתול היה מתמלא לה והקקי היה ממש גולש. הקטנה עושה בכל פעם קצת , אין מצב של כמות גדולה בפעם בודדת.

יש הבדלים גדולים בין תדירות הפשפושים בחלקי היום השונים. אצלנו מהתחלה זה תדירות גבוהה בבוקר, ותדירות נמוכה באחה"צ-ערב, ובלילה זה משתנה כל הזמן. כשנמצא במנשא התדירות יורדת.

בבוקר בד"כ כל רבע שעה, כשהם קטנים.
בצהריים בד"כ כמה שעות הפסקה (בעיקר אם הם ישנים).
אחר הצהריים רווחים קצת יותר גדולים (חצי שעה?)
בלילה ישנים ולא עושים.
זה הרגיל.
וכמובן, כמו שיעל אמרה:
עושים את זה מתי שמתאים לך... אין חוקים.

לפעמים כל רבע שעה או פחות - בבוקר, אחרי התאפקות ארוכה של טיול למשל או שינה, אחרי הנקה. יש שעות שהוא פותח אפילו 40 דק' או יותר. בממוצע כל 20 - 30 דק' פיפי. קצת מחלה או צינון גם.
סיבה טובה (בשם גילה אם יורשה לי) - כשנהיה קר הם עושים יותר פיפי (כך גם בלילה אם לא מספיק חם.)

האם התינוק באמת צריך פשפושים כל רבע שעה כל היום?
לא [ז"א - עכשיו, בגיל חדשיים], רק בחלקים קצרים מהיום (ונדמה לי שתמיד יש לזה סיבה טובה). אצלי זה גורם לי לקלוט ש - למשל - הגיעה השעה (אחה"ץ, כשמתקרר) לזוג מכנסיים שני |אייקון של אמא טופחת עם היד על המצח|.

תדירות הפיפי קטנה אצלינו. שמתי לב לשני דברים. אחד שהוא הרבה יתר מתאפק לקקי מפעם וגם הרבה יותר מתאפק לקקי מלפיפי. אם אני לא לוקחת אותו לקקי כי אני לא מבינה הוא יעשה פיפי בתדירות הרבה יותר גבוהה. אתמול בלילה הוא עשה 5 פעמים פיפי (הכל במיטה...) ורק כשסוף סוף הבנתי ולקחתי אותו לקקי ב6:00 בבוקר הוא נרגע וישן בשקט עוד שעתיים. הלילה לעומת זאת הוא ישן מ11:30 עד 5 בבוקר בשקט מוחלט והתעורר - יבש - בחריקות קטנות לינוק ולהשתין תוך כדי.

גילה, 2-3 פעמים קקי ביום זה התקין, הנורמלי והאידיאלי בגיל הזה! ככה זה צריך להיות.

גילה - לויודעת. הוא עושה כבר די הרבה זמן 2 - 3 פעמים ביממה בשעות די קבועות (כמובן בדיוק היום הוא עשה בצוהורים והפתיע אותי.) הוא גם נותן לי 2 - 3 מנות קקי בכל פעם. אני התחלתי עם הבלי חיתול רק לפני שבוע וחצי אבל קקי הוא כבר הרבה זמן עושה איתי בחיתול פתוח - לפחות את זה של הבוקר.

שאלה על הקקי:
היא עושה 2-3 פעמים ביממה. מעט (פעמים) לפי ה"כללים" של יועצות, אבל בכל פעם - היא מרביצה כמות די רצינית.
השאלה -

• האם הבלי-חיתולימיות שבכן מכירות את התופעה? יעל - האם את רואה שינוי? (אם כי אולי אצלכם זה ענין של גיל)
• האם זה כי אני מאפשרת לה להתרוקן-לגמרי (להבדיל מקקי בחיתול שמציק, אז מפסיקים, בעצם, באמצע)?
• האם זו בעיה? אולי כי אני מציקה לה, אז היא מתאפקת-מתאפקת, ובסוף מוציאה הכל?

שלום ובוקר טוב! הגשם מגיע, איזה יופי!
אתמול דיברתי עם מישהי שמגדלת את הבת שלה בלי חיתולים והיא אמרה לי כמה דברים שספרו לה הסבתות בנפאל שרובם הפיעו פה אבל בכל זאת:
1 - הם לא עושים תוך כדי תנועה. כלומר אם הם עלינו ואנחנו מסתובבים איתם ואז מתישבים הם ישחררו אם יש להם כשנשב.
מחשבה - מה זה אומר עלינו כשאנחנו מסתובבים עם תינוק מקטר (אולי כי הוא מודיע שהוא צריך) כדי להרגיע אותו ואיך שמתישבים הוא מתחיל לבכות מחדש (מי לא מכיר את מד הגובה של תינוקות?). שלי בוכה בכי רציני בדקה שלפני השחרור כשהוא כבר בפוזה. משהו בהשתנה מאד לא נוח לו עדיין.אז אנחנו די פועלים הפוך הרבה פעמים...
2 - הם צריכים בערך 20 דק' אחרי יניקה, עם ההתעוררות וכל בין 30 דק' לשעה עם דפוסים שונים לכל תינוק.
3 - תוך כדי יניקה - כנראה הם לא ביקשו לינוק מלכתחילה...חוץ מקקי שזה קצת שונה.
4 - השפה שלהם כל הזמן משתנה וכך גם הדפוסים.
5 - הם מתעוררים קלות להשתין ובד"כ בשעות די קבועות בלילה: 00:00, 3:00, 6:00.
אז הינה מה שקרה אתמול בלילה אחרי ששמעתי את זה.ינק ב 23:20. נרדם. ב 23:45 ביקש פיפי עשה ונרדם. ב3:10 העיר אותי והמיטה שלו היתה יבשה. לקחתי אותו להשתין במבטיה (אכן הרבה יותר נוח וטוב מאשר בגיגית) השתין ו - חזר לישון! פעם ראשונה שלא מיד הנקתי אותו בלילה והוא ישן עם קצת חריקות עד 5:50 בבוקר. כשכבר התפוציציתי וקמתי לפשפשו ולהניק ראיתי שהוא כבר הרטיב ולכן כנראה החריקות. לגבי זה ממש מהפכני! זה לילה ראשון שאני לא מניקה כל 2 - 3 שעות אחרי השינה הראשונה.
מסקנתי היא שהענין הזה הוא השלמת ההנקה. כל המסרים שלא ברורים לי סביב מתי כן/לא להניק ולמה, מתחילים להתבהר סביב המסרים של הצד השני של שצינור... וזה כ"כ מובן מאליו כשחושבים של זה! מאד מזדהה עם מה שכתבו פה שבזה שאנחנו לא מתיחסים ליציאות שלהם אנחנו מתעלמים מאחד הדברים הכי מהותיים בקיום שלהם.
בינתיים אנחנו מפיצים את הבשורה בהתלהבות וצוברים תגובות למיניהן...

מדור בלי חיתולים

כמו לגבי שינה והנקה, עם הזמן אפשר להבחין בדפוסים קבועים יחסית של יציאות, ולנצל את זה כדי לדעת מתי לפשפש.

• רוב התינוקות צריכים להתרוקן כשהם מתעוררים בבוקר, וקצת אחרי שהם מתעוררים מתנומות במשך היום. חלק מהתינוקות יעדיפו לינוק לפני שהם מתרוקנים.

• תינוקות רכים לרוב צריכים פיפי כל 15-20 דקות כשהם ערים, אבל יש כאלה שפותחים רווחים גדולים יותר די מוקדם.

• הרבה תינוקות עושים קקי בזמן ההנקה או מיד אחריה. פעולת היניקה עצמה עוזרת להתרוקנות. יניקה של קקי היא לרוב "מעצבנת": התינוק לא מחזיק טוב בפיטמה, או עוזב ושוב תופס, וכדומה.

• רוב התינוקות לא מתרוקנים תוך כדי תנועה, אלא מחכים שנעצור. (לתשומת לב המטיילים)

• התינוקות גדלים ומשתנים כל הזמן, וכך גם דפוסי הפשפוש שלהם...

תרמו: בשמת א, שמש בבטן, יונת שרון.
עריכה: יונת שרון 2006-10-14