החלפתי ניק, מקווה שזה בסדר עכשיו (-:
הניק הזה נבחר בציניות כי כתבו פה שהנשים החרדיות מדוכאות, אני אישית ממש לא חושבת שזה נכון.
בבקשה לא לשים לי רעיונות בפה, אני לא מרירה.
אני חרדית מבחירה, מכירה מעולה את הסגנון ה"חילוני", גדלתי בתוכו. אני מאושרת על המקום שבו אני נמצאת היום.
לגבי כל השאלות - אני מציעה להפנות אותן לדובר הציבור החרדי (לא, אין דבר כזה, כמו שאין "דובר הציבור החילוני"),
השאלה למה יש כאלה דעות קדומות על הציבור החרדי (משמרות צניעות, נו, באמת... ברוב המכריע של הציבור החרדי אין ולא יהיה דבר כזה)
חיים על חשבון המדינה? הנה, הראיתי לכן שזה לא כך. אם הנשים עובדות יש משכורת, נכון?
ולגבי מה עושים הבעלים - האם זה רלוונטי לדיון על האשה החרדית המדוכאת?
אתן רוצות רשימה? בבקשה:
בעלי סופר סת"ם
השכנים והחברים (אבל לא לפי הסדר של הנשים למעלה) -
אחד בעל עסק עצמאי
שניים או שלושה או יותר - מורים
אחד מנהל ארגון חסד ענק וידוע (שעוזר כמובן לכל מי שצריך וממש לא דווקא לחרדים)
אחד מוכר בחנות
אחד בעל חנות
אחד בעל מפעל גרנולה (לכו תדעו, אולי אתם נהנים מהגרנולה שלו ולא ידעתם)
כן, יש כמה שיושבים ולומדים בכולל
אחד נגן ומורה למוזיקה
עוד אחד, מטפל בתרפיה במוזיקה
אחד טכנאי מחשבים
עוד אחד סופר סת"ם
אחד קבלן שיפוצים
אני יכולה להמשיך אבל זה בטח משעמם, לא?
אז מתי כל החבר'ה האלה לומדים בכוילל הנורא על חשבון משלם המיסים התמים?
חלק מהאנשים לומדים חצי יום ועובדים חצי יום (אגב מילגה של כולל זה 700 ש"ח, אף אחד לא מתעשר מזה...)
חלק לומדים לבד, עם חברים, בשיעורים שונים - בעלי למשל מפסיק באמצע יום עבודה כדי ללמוד עם חבר שלו.
אף אחד לא משלם לו על זה, להיפך, הוא "מפסיד" כסף, כי ויתר על שעתיים עבודה.
אולי פשוט תפסיקו להאמין לתקשורת החילונית, שהיא לא פחות קומוניסטית מהחרדית? (מי בכלל מתייחס לתקשורת???)
וכוכב נוגה, לגבי ביקורת עצמית -
ביקורת עצמית התכוונתי במובן של -
בדק בית אישי וחברתי,
איך אני יכולה להשתפר כאדם,
איך אפשר להיות אדם אוהב יותר, סולח יותר, מקבל יותר, נותן יותר.
איך בונים תקשורת בריאה בין בני זוג/הורים וילדים/חברות וכו'.
איך משפרים את חינוך הילדים (כולם, לא רק הבעייתיים)
דוגמה קטנה - בשבוע הבא יהיו 4 ימי עיון בנושאים הללו, שיערכו בכל יום בעיר אחרת בארץ.
הימי עיון הללו נערכים כל שנה בחודש אלול,
המרצה המרכזי הוא איש חינוך מדהים שמגיע מארה"ב במיוחד.
אלפי אנשים מגיעים לשמוע אותו.
החברה החרדית ממש לא עוסקת בעצימת עיניים.
אמרתי כבר, יש אנשים בכל מקום שעוצמים עיניים. זה לא קשור למה שהם לובשים או איך הם מוגדרים.
החברה החרדית מורכבת ממארג חי ונושם של בני-אדם, שכל אחד הוא עולם ומלואו.
אי אפשר להכליל.
דבר מהותי ומרכזי במסורת היהודית הוא - אף פעם לא לעצור, תמיד לשאוף למקום טוב יותר.
תמיד לעבוד על עצמך להיות אדם טוב יותר. לשפר את המידות שלך. לשפר את יכולת ההכלה שלך והנתינה שלך.
מי שבאמת נאמן לעצמו - לא עומד במקום.
וסתם כך, ועל זה אתן בטוח מסכימות איתי -
אדם שעומד במקום ולא מתקדם (אני מתכוונת מבחינה אישיותית ולא קריירה וכו') - אדם כזה יהיה אומלל, ודבר לא יגרום לו אושר.
הנה, אנחנו עומדים עכשיו בראש-חודש אלול
חודש הרחמים והסליחות.
החודש מוקדש במסורת היהודית לחשבון נפש על השנה החולפת, וקבלת החלטות טובות לשיפור המעשים לשנה הבאה.
מתי יצא לכן להקדיש חודש שלם לדבר כזה?
אצלנו כל האוירה ברחוב היא כזו.
חודש שלם מדברים על זה בכל מקום, עוסקים בזה באופן אישי וגם ציבורי (בשיעורים, כנסים, ערבים חברתיים)
הילדים לומדים את זה וחוזרים הביתה עם החלטות טובות לקראת השנה החדשה.
לגבי הדירות - יש ציבור מסויים שזה מקובל אצלם, וזו בעיה מאוד קשה גם לדעתי.
לגבי הצבא - עזבו. זה לא חלק מהדיון פה.
לגבי שמרנות -
שמרנות זה ערך שאפשר להסכים או לא על חשיבותו.
ושאלה אחת קטנה - למה מציעים לי חומר נפץ?
אני לא חושבת שמישהו אמור "להגן" פה על הציבור החרדי.
פשוט אפשר לנסות לתקשר בגובה העיניים, ולראות שכולנו בני אדם, וכולנו אחים.
כולנו לא מושלמים, ולכל אחד מאיתנו יש תכונות מדהימות שאפשר ללמוד מהן המון.
שבת שלום יקרות,
אני הולכת לאפות חלות