על ידי אליס_בארץ_המראה* » 17 אפריל 2008, 18:28
לא,
ע ע ע! לא!!! אל תקחי מאתנו את זכותנו להתחנן! אל תמחקי את רצונותנו הפולניים במעט לקחנות רגשית מנחמת! איפה הלב שלך, ועוד בחג? להפסיק להתחנן??? ובמה אני אתבל את הקניידלך לאורחים, אחרי שליקטתי אותו בלא מעט מאמצים בשדות הציד הנצחיים של ערבות פולין המזרחית, אם לא בתחנונים שיאכלו אותו? ואיפה אני אתאמן על זה, אם לא מולך באופן אישי, אל! אל! אל!!! אנא אל תכריחי אותנו להפסיק להתחנן!!!
ומה, היית אומרת ליקואנים להפסיק לארח אנתרופולוגיות מערביות שצריכות כבר לכתוב ת'אתנוגרפיה שלהן כי המנחה שלהן עומדת לסגור להן את ברז מימון המחקר? היית אומרת לישמעל שפליית כינים מחברייך לשבט זה כבר לא IN? היית אומרת ללקטנים שדי כבר להציק לממותות, ושילכו לאכול פיתה עם שוקולד ויתנו לתינוק לבכות? והכי חשוב - היית אומרת לעוברת שהיא, היא ולא מלאך, היא ולא שרף, מדרדרת את
תמי גלילי, אזרחית למופת, לתהומות של דפים משוקצים, אנטי-סוציאליים, אנטי-חברתיים, ואנטי-רייף פיינס!? (אוקיי, האחרון היה הגזמה קשה, בעיקר לאור הקונצזוס הבין-אתרי בגדולתו של הנ"ל. זה חסרונו של השוקולד שעלה לי לראש. אל תגידי לה.).
הייתי ממשיכה, אבל תחזיותה השחורות של
עוברת אורח עשו את שלהם. אני חוששת לסיכויי ההישרדות שלי. נדמה לי שאפצח
בצום שוקולד נא. אם כל מרכיב בנפרד הוכיח את עצמו כאסטרטגיה ברת-קיימא, השילוב בוודאי יקנה לי ולדפים לא-באופניים חיי נצח.
<רק בשם עיקרון תפוצת המידע: המרגיעון שלי אומר "אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה". ומה אני קראתי? "אין ידיעה נקניקיה אלא בהתבוננות פנימה". שאלוהי הלקחנים יעזור לי, איך הגעתי למצב הזה?>
לא, [po]ע ע ע[/po]! לא!!! אל תקחי מאתנו את זכותנו להתחנן! אל תמחקי את רצונותנו הפולניים במעט לקחנות רגשית מנחמת! איפה הלב שלך, ועוד בחג? להפסיק להתחנן??? ובמה אני אתבל את הקניידלך לאורחים, אחרי שליקטתי אותו בלא מעט מאמצים בשדות הציד הנצחיים של ערבות פולין המזרחית, אם לא בתחנונים שיאכלו אותו? ואיפה אני אתאמן על זה, אם לא מולך באופן אישי, אל! אל! אל!!! אנא אל תכריחי אותנו להפסיק להתחנן!!!
ומה, היית אומרת ליקואנים להפסיק לארח אנתרופולוגיות מערביות שצריכות כבר לכתוב ת'אתנוגרפיה שלהן כי המנחה שלהן עומדת לסגור להן את ברז מימון המחקר? היית אומרת לישמעל שפליית כינים מחברייך לשבט זה כבר לא IN? היית אומרת ללקטנים שדי כבר להציק לממותות, ושילכו לאכול פיתה עם שוקולד ויתנו לתינוק לבכות? והכי חשוב - היית אומרת לעוברת שהיא, היא ולא מלאך, היא ולא שרף, מדרדרת את [po]תמי גלילי[/po], אזרחית למופת, לתהומות של דפים משוקצים, אנטי-סוציאליים, אנטי-חברתיים, ואנטי-רייף פיינס!? (אוקיי, האחרון היה הגזמה קשה, בעיקר לאור הקונצזוס הבין-אתרי בגדולתו של הנ"ל. זה חסרונו של השוקולד שעלה לי לראש. אל תגידי לה.).
הייתי ממשיכה, אבל תחזיותה השחורות של [po]עוברת אורח[/po] עשו את שלהם. אני חוששת לסיכויי ההישרדות שלי. נדמה לי שאפצח [po]בצום שוקולד נא[/po]. אם כל מרכיב בנפרד הוכיח את עצמו כאסטרטגיה ברת-קיימא, השילוב בוודאי יקנה לי ולדפים לא-באופניים חיי נצח.
<רק בשם עיקרון תפוצת המידע: המרגיעון שלי אומר "אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה". ומה אני קראתי? "אין ידיעה נקניקיה אלא בהתבוננות פנימה". שאלוהי הלקחנים יעזור לי, איך הגעתי למצב הזה?>