על ידי ג'וניפר* » 27 דצמבר 2008, 18:50
לא יודעת אם התגובה שלי מתאימה יותר לדף הזה או השני... בסוף הוחלט על זה כי היה יותר קל לקרוא אותו
היום סיימתי לקרוא את 'הלוחשת הכחול'. עדיין אין לי ילד, אני בחודש השישי להריוני, וקניתי אותו במחיר מוזל למדי רק כדי לדעת מה כל הרעש.
והגעתי לכמה מסקנות:
אין ספק שצריך לקרוא אותו בביקורתיות פלוס. תנ"ך יש רק אחד, וגם מספר המאמינים הדובקים בו הולך ופוחת. אז בלוחשת?
שנית, היא יהירה. מאוד. יש לה לא מעט רעיונות טובים, אבל לא היתה מזיקה לה קצת ענווה כשהיא כותבת אותם.
שלישית, היא בריטית. וכן, אני יודעת, גזענות זה מאוד לא יפה ואני צריכה לשפוט את הרעיון ולא את האדם וכו', אבל אי אפשר להתעלם מכל שהיא מגיעה מהמקום שבו המציאו משפטים כמו "תעשו מה שאני אומר, לא מה שאני עושה", "ילדים צריכים להיראות ולא להשמע" וכו'. יחסית לחינוך הבריטי הנוקשה (ויחסית לההיא מהתוכנית שהיתה לפני כמה זמן בערוץ 8 שהראתה שלוש גישות להורות - המתעללת ההיא שהשאירה תינוקות לבכות לילה שלם, לא הרשתה להורים לגעת בהם מעבר למינימום כדי לא לפנק אותם והשאירה אותם בחוץ, לבדם, שינשמו אויר קר ונקי במשך שעות) היא
מאוד ליברלית.
אבל בכל זאת קשה לה ללכת רחוק, אחרי שכבר יצאה קצת מהקופסה שלה.
החלק הראשון של הספר נראה נפלא - תנו כבוד לילד, דברו אליו, אל תעשו שום דבר בלי להסביר לו מה אתם עושים ולמה - הוא מבין. תתייחסו אליו בכבוד ואל תפתיעו אותו, הוא לא חפץ שאפשר להעביר ממקום למקום סתם כך.
הפרשנות שלה לכך שנויה במחלוקת - צריך לתת לילד את הכבוד והמרחב שלו, אבל הוא כן צריך מסגרת. הנקה זה טוב, אבל האכלה לפי דרישה מקנה הרגלים רעים ומעמיסה על התינוק (היא נוטה להשליך דברים מסויימים מהורים שלא מזהים את הבכי של התינוק ומנסים להאכיל אותו גם כשלא צריך על הורים שמאכילים לפי דרישה, גם אם הם יודעים שעכשיו התינוק רעב). לא לתת לתינוק לבכות, אבל גם לא להרגיל אותו להיות על הידיים, כי הייתם רוצים להחזיק יום שלם שק תפוחי אדמה?
בקיצור, לא לכאן ולא לכאן.
עבורה, כל הקטע של ההורות הטבעית הוא לגמרי לא מובן. הוא נראה לה כמו שיעבוד של ההורים לתינוק, והיא לא לגמרי מבינה את העקרון שמאחורי. היא טוענת ש"אנחנו לא בבאלי" וכו'. עם זאת, בדף הבא היא אומרת שאם יש שיטת שינה שעובדת, לא צריך לרוץ ולשנות אותה.
היא כן בעד הנקה, היא לא מוותרת עליה לאמהות שמתקשות להיניק וכן מנסה לגרום להן לנסות שוב לפני שהולכים לבקבוק, אבל ההנקה אצלה מדודה מאוד, והבנתי שמי שיישמה את השיטות שלה חוותה פגיעה כזו או אחרת בהנקה.
בקיצור - לקרוא, אבל לא לקבל את הדברים שלה כמובנים מאליהם. זו רק עוד דעה, כמו מליון דעות אחרות של חצי מליון אנשים אחרים.
לבעלי כן המלצתי לקרוא את הספר לפני הלידה (בעיקר כי היא מסבירה שם מצויין שדברים הולכים להשתנות, וצריך להתכונן לזה, פיזית ונפשית) - אבל אני מוסיפה לו את ההערות שלי עם עט.
היא נראית לי כמו אישה חביבה עם כוונות טובות, שמקדישה את חייה לריצוף הדרך לגיהנום.
(את התוכנית המוזכרת בהודעה הראשונה, אגב, לא ראיתי. אני מתייחסת אך ורק לספר הראשון בסדרה)
לא יודעת אם התגובה שלי מתאימה יותר לדף הזה או השני... בסוף הוחלט על זה כי היה יותר קל לקרוא אותו :-)
היום סיימתי לקרוא את 'הלוחשת הכחול'. עדיין אין לי ילד, אני בחודש השישי להריוני, וקניתי אותו במחיר מוזל למדי רק כדי לדעת מה כל הרעש.
והגעתי לכמה מסקנות:
אין ספק שצריך לקרוא אותו בביקורתיות פלוס. תנ"ך יש רק אחד, וגם מספר המאמינים הדובקים בו הולך ופוחת. אז בלוחשת?
שנית, היא יהירה. מאוד. יש לה לא מעט רעיונות טובים, אבל לא היתה מזיקה לה קצת ענווה כשהיא כותבת אותם.
שלישית, היא בריטית. וכן, אני יודעת, גזענות זה מאוד לא יפה ואני צריכה לשפוט את הרעיון ולא את האדם וכו', אבל אי אפשר להתעלם מכל שהיא מגיעה מהמקום שבו המציאו משפטים כמו "תעשו מה שאני אומר, לא מה שאני עושה", "ילדים צריכים להיראות ולא להשמע" וכו'. יחסית לחינוך הבריטי הנוקשה (ויחסית לההיא מהתוכנית שהיתה לפני כמה זמן בערוץ 8 שהראתה שלוש גישות להורות - המתעללת ההיא שהשאירה תינוקות לבכות לילה שלם, לא הרשתה להורים לגעת בהם מעבר למינימום כדי לא לפנק אותם והשאירה אותם בחוץ, לבדם, שינשמו אויר קר ונקי במשך שעות) היא [b]מאוד[/b] ליברלית.
אבל בכל זאת קשה לה ללכת רחוק, אחרי שכבר יצאה קצת מהקופסה שלה.
החלק הראשון של הספר נראה נפלא - תנו כבוד לילד, דברו אליו, אל תעשו שום דבר בלי להסביר לו מה אתם עושים ולמה - הוא מבין. תתייחסו אליו בכבוד ואל תפתיעו אותו, הוא לא חפץ שאפשר להעביר ממקום למקום סתם כך.
הפרשנות שלה לכך שנויה במחלוקת - צריך לתת לילד את הכבוד והמרחב שלו, אבל הוא כן צריך מסגרת. הנקה זה טוב, אבל האכלה לפי דרישה מקנה הרגלים רעים ומעמיסה על התינוק (היא נוטה להשליך דברים מסויימים מהורים שלא מזהים את הבכי של התינוק ומנסים להאכיל אותו גם כשלא צריך על הורים שמאכילים לפי דרישה, גם אם הם יודעים שעכשיו התינוק רעב). לא לתת לתינוק לבכות, אבל גם לא להרגיל אותו להיות על הידיים, כי הייתם רוצים להחזיק יום שלם שק תפוחי אדמה?
בקיצור, לא לכאן ולא לכאן.
עבורה, כל הקטע של ההורות הטבעית הוא לגמרי לא מובן. הוא נראה לה כמו שיעבוד של ההורים לתינוק, והיא לא לגמרי מבינה את העקרון שמאחורי. היא טוענת ש"אנחנו לא בבאלי" וכו'. עם זאת, בדף הבא היא אומרת שאם יש שיטת שינה שעובדת, לא צריך לרוץ ולשנות אותה.
היא כן בעד הנקה, היא לא מוותרת עליה לאמהות שמתקשות להיניק וכן מנסה לגרום להן לנסות שוב לפני שהולכים לבקבוק, אבל ההנקה אצלה מדודה מאוד, והבנתי שמי שיישמה את השיטות שלה חוותה פגיעה כזו או אחרת בהנקה.
בקיצור - לקרוא, אבל לא לקבל את הדברים שלה כמובנים מאליהם. זו רק עוד דעה, כמו מליון דעות אחרות של חצי מליון אנשים אחרים.
לבעלי כן המלצתי לקרוא את הספר לפני הלידה (בעיקר כי היא מסבירה שם מצויין שדברים הולכים להשתנות, וצריך להתכונן לזה, פיזית ונפשית) - אבל אני מוסיפה לו את ההערות שלי עם עט.
היא נראית לי כמו אישה חביבה עם כוונות טובות, שמקדישה את חייה לריצוף הדרך לגיהנום. :-)
(את התוכנית המוזכרת בהודעה הראשונה, אגב, לא ראיתי. אני מתייחסת אך ורק לספר הראשון בסדרה)