הלוחשת לתינוקות גורמת לי לצרוח

בשעות הערב, כשהגדול ישן ואני מניקה את הקטן, אני מזפזפת בטלויזיה. באחד הערוצים יש תוכנית של "הלוחשת לתינוקות" שגם כתבה ספר באותו השם.
את הספר קראתי בזמנו וממש לא אהבתי, אבל עדיין זה היה ספר ויכולתי לקוות שאף אחד לא מתייחס לחלק מהדברים שהיא כתבה שם.
הלוחשת לתינוקות היא אחות במקצועה שעברה הסבה לייעוץ למשפחות המתמודדות עם תינוק "בעייתי".
המוניטין שלה מתבסס על כך שהיא מייעצת לשחקניות הוליוודיות (למשל אלי מקביל שבכלל נראית לי כמו מישהי שסובלת מבעייות אכילה רציניות) ובתוכנית הריאליטי הזו מזמנים אותה לעזור למשפחה במצוקה.
אף פעם לא ראיתי יותר מכמה דקות אבל אתמול השלט לא היה לידי ונאלצתי לצפות עד שעמית הגיע מלמעלה וגאל אותי מיסוריי. באמת ייסוריי. הרגשתי שאני צופה בתוכנית התעללות בתינוקות.
המשפחה (אם ואב) הזמינה את הלוחשת מפני שהתינוקת הבעייתית שלהם (בת 4 חודשים) בוכה כל הזמן ורוצה ציצי. התינוקת, לא מוכנה להרדם לבד. זה מייד עושה אותה לתינוקת בעייתית וקשה. הלוחשת הגיעה והסבירה להם מדוע הם חייבים להרגיל את הקטנה להרדם לבד ומדוע אסור לאם (שבאינסטינקטים שלה מייד שולפת ציצי) להניק אותה עם כל פיפס ואז זה התחיל - התינוקת בכתה (מפני שרצתה את אמא שלה - פירוש שלי ) מפני שהיא לא יודעת להסתדר לבד בגילה המופלג. הלןחשת הדפה את האם בהחלטיות, עטפה את התינוקת בבד כמו מומיה ונתנה לאם להחזיק אותה בתנוחת הנקה!!!!! קרוב לציצי אבל מבלי להניק.
התינוקת צרחה וצרחה וצרחה והאם כמעט התעלפה מכאבי לב אבל הלוחשת לא נתנה לאם להניק ואמרה לה שהתינוקת בוכה רק 7 דקות ושזה ממש לא הרבה זמן. אם האם תהייה החלטית מספיק אז התינוקת תלמד שזה לא יעזור לה ותלמד להרדם בלי ציצי. כמו שאמרה הלוחשת ומעכשיו אקרא לה "המתעללת":
"היא צריכה ללמוד להרדים את עצמה לבד".
בזמן הזה אני שוכבת ומניקה את עומר שלי בן השנה שעדיין לא ציפיתי ממנו לעולם להרדם לבד, כאב לי הציצי לצפות בתוכנית, כאבה לי הבטן, כאב לי הלב.
עמית, שבאותם רגעים הרדים את בן הארבע שלנו, שגם הוא לא נרדם לבד, אלא בחיבוקים ונשיקות, סיים את שלו וירד כדי שאני אקרא לו לכבות את הטלויזייה, כשאני מוצפת דמעות. איך אפשר לעשות את זה לתינוק? לאם? להנחות אמהות להתעלם מהאינסטינקטים שלהן? (למרות שהאם אמרה שהיא מצפה מהתינוקת להרדם לבד היא לא יכלה להתעלם מהבכי שלה והתייסרה). ויושבת המתעללת עם פרצוף סמכותי ואומרת לאם שהיא מצפה שהתינוקת תבכה עוד 10 דקות לפחות.
אני לא צופה בטלוויזיה בגלל המסרים האלימים והרדידות, ציפיתי מערוץ שמיועד להורים לספק תוכנית קצת יותר איכותית וקבלתי התעללות בתירוץ של חינוך.
אמשיך להניק עם הספרים שלי ואת המתעללת אני מחרימה לעולמים. לא נרגעת.

יש דיון יפה על כך ב הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף ...

אה - תודה! עוברת לשם

אוי נורא. הזכרת לי למה אני מחרימה את כל התוכניות האלה בערוצי ההורים.

זו באמת תוכנית שמחרידה גם אותי כל פעם מחדש.
היא (הלוחשת) מתארחת בכל תוכנית במשפחה אחרת (בדר"כ חדשה) ומלמדת את ההורים להתעלם מהאינסטינקטים שלהם.
באחת התוכניות ראיתי אותה מנחה את האבא לישון על מזרון בחדר של התינוק בכדי שלאמא יהיה לילה שקט.
מה שעוד יותר מדהים הוא ההערצה של ההורים אחרי שהם רואים ששיטות האילוף שלה עובדות.

< על הכלבה שלי לא הייתי מיישמת את השיטות האלה. >

שליחה על ידי צעקה* » 14 מרץ 2007, 14:29

על הכלבה שלי לא הייתי מיישמת את השיטות האלה.
ברור שלא!
מי שמיישם על הילד שיטות אילוף כאלה - וכמובן שהרוב פועל כך - יישם על הכלב.
השאלה היא איך ניתן לאלף אנשים להתחבר לעצמם? אולי יימצא איזשהו אינטרס מדיני שיגרום לשינוי המיוחל?
לדעתי - כל עוד האנשים ימשיכו לאכול בשר באופן כפי שהיום - הם ימשיכו להיות אכזריים, תוקפניים ובלתי מחוברים לחלוטין לרגשות.

אנונימי

ככה זה, דנה. אנשים חושבים שתינוקות וילדים צריכים להיות מאולפים וחיילים ממושמעים. זה לא רק הלוחשת, או: הלוחשת קיימת בזכות זה שיש אנשים שמתחזקים אותה. אני רואה את זה סביבי כל הזמן, בכל מקום. אם הילד שלך עצמאי, עומד על דעתו, לא נרדם לבד, אם את מכבדת את רצונו או מנהלת איתו משא ומתן, או בכלל - כל סוג של דיאלוג ולא מורידה עליו פקודות, אנשים חושבים שאת משוגעת ושהילד שלך מסכן, כי אין לו גבולות, כי הוא לא ילד ממושמע. ככה זה בחברה שלנו היום. זה עצוב. זה ככה. את יודעת כמה אמהות מעריצות את הלוחשת לתינוקות? (אני מתכוונת את הספר. את הטלויזיה אין לי..) אני קניתי את הספר עוד בזמן ההריון הראשון, כשבת דודתי המליצה לי עליו בחום. הספר כתוב בהומור ויש שם קטעים נחמדים, אבל בסך הכל, מדובר בעוד אחת משיטות הנאציזם כלפי ילדים קטנים. כאילו שלא מספיק שהם צריכים לסבול את חוסר המושלמות שלנו (בהמשך לדיון שלנו ב"תפוז" על להיות אמא ליותר מילד אחד) שבא לידי ביטוי לעתים בחוסר היכולת האנושית להכיל, להבין ולהיות, הם צריכים גם לסבול גזענות, רודנות, אכזריות ודיכוי. אנחנו נמשיך לנו להתבחבש במחשבות ובנסיון לשפר את יכולת ההכלה שלנו ואחרים ימשיכו לנקוט בשיטת חמש הדקות ובשאר שיטות האילוף הגסות נוסח זו.

אני לא אוהבת את הגישה שלה לתינוקות יונקים שמבקשים לישון עם הציצי.
מצד שני באחת התעניות היא עזרה לאמא עם אספקת חלב נמוכה ובעיות הנקה-והיא עשתה את זה מצויין.לדעתי.
וגם,יש לה שיטות טובות לגבי פעוטות מרדניים שמרביצים.אהבתי את הרעיון של לשבת עם הפעוט,לחבק אותו,אבל כשפניו אל הצד השני/הוא עם הגב אלייך.ככה עד שהוא נרגע.
אי אפשר לומר שהיא לא מבינה את העולם של הפעוט.
כמו שאמרו,היא מספקת סחורה שמבקשים ממילא.

מסכימה עם בת ההרים , אני חושבת שנעזרים בה ובדומיה כאשר מלכתחילה לא מחוברים לאינסטינקטים, אני יודעת שקראתי אותה בשקיקה כשהבן נולד והייתי אחוזת חרדות, והשלכתי לפח כשעברו חודשיים שלושה והרגשתי מאוד מחוברת ו "שמישהו יעיז להגיד לי מה לעשות עם הבן שלי" .

מצד שני, חברה נתנה לי את הספר השני שלה הלוחשת לפעוטות ,וממש נדהמתי שזו אותה אישה כתבה, כל הספר מדבר על כבוד לילד, הקשבה, אי מרכוז. לא ממש באופן, אבל גם לא מיינסטרים.

עדיין יש שם "שיטות" אבל יש שם גם הרבה לשתף את הילד, לא להעמיד אותו בסיטואציות שיכשילו אותו מלכתחילה...

לא בהכל יש להאשים אותה.

אני יכולה לספר שבאחת הקבוצות שעשיתי לאמהות עם תינוקות עשיתי טעות ודיברתי בגנותה של שיחת חמש הדקות כנראה קצת יותר מדי בקיצוניות - ואמא שנקטה בה נטשה (זו הייתה פגישה ראשונה) והרגשתי אחר כך נורא, שלא יכולתי לנסות ללוות אותה בעדינות - ולתת לה לחוות קצת כיוונים שונים מזה. (טוב,נו, לומדים). מאידך, הייתי פעם במפגשים של יועצת הנקה שקיבלה כל מה שהעלו והקשיבה - ולא הביעה דעתה - כדי לא לגרום לאנשים לא להיות שם - ובעצם קצת הרגשתי בזבוז - שמה שחשוב זה לא המקום של להפנות את הנשים יותר למודעות או לקשר טוב עם התינוק, אלא רק לדאוג לזה שהן תבואנה לפגישות לשפוך וללכת. היא קידמה וטיפחה שם כל קו שעלה - מלשבת עם התינוק על הציצי ללא הפסקה ועד ללהניק לפי שעון ושעות.
האיזון בעייתי.
לגבי הלוחשת - יש דברים שאני יכולה לקבל במה שהיא עושה, גם כשלא מסכימה איתה, יש דברים שמסכימה איתה - ויש דברים (כמו שיטת החמש דקות שהועלתה פה - כמו ניתוק האמא מהאינסטיקטים שלה) שאני מצטרפת ברגשות הקשים ובזעזוע ל גם למבי. כרגע אנחנו בלי טלוויזיה, אבל כשהייתה היה לי קשה לראות את הסיטואציה הזו. זו באמת תחושה שמלמדים את ההורים להתעלל בילדיהם.

כרגע אנחנו בלי טלוויזיה, אבל כשהייתה היה לי קשה לראות את הסיטואציה הזו. זו באמת תחושה שמלמדים את ההורים להתעלל בילדיהם.

גם אנחנו.

אבל רק לשם הצדק הלוחשת מתנגדת לשיטת החמש דקות, אבל לעומתה מביאה את השיטה "הרם הורד" . להחזיק את הילד עד שהוא נרגע ולהניח ברגע שהוא רגוע, אם שוב מתחיל לבכות שוב להרים וכן הלאה...
גם זו שיטה נוראית בעיני, ובכלל כל "שיטה" נוראית. אבל "לפחות" אמהות המיינסטרים ירימו את תינוקיהן כשאלו בוכים ולא יעמדו ליד הדלת כמו שהשכנה לימדה.

היא גורמת לך לצרוח? תנסי פעם לראות את הפסיכולוג ההתפתחותי שלהם, פסיכופת אמיתי, הוא יגרום לך לתלוש שערות מהראש

חברה נתנה לי את הספר השני שלה הלוחשת לפעוטות ,וממש נדהמתי שזו אותה אישה כתבה, כל הספר מדבר על כבוד לילד, הקשבה, אי מרכוז. לא ממש באופן, אבל גם לא מיינסטרים.
איזה ספר? "הלוחשת לפעוטות"?

איזה ספר? "הלוחשת לפעוטות"?
לא התחברתי לא לספר הזה ולא לראשון.אבל זה בגלל שאשריי,האינסטינקיטים האימהיים שלי תמיד היו בראש. אז אני לא מחפשת תשובות או פתרונות בספרים.ולא משנה איזה הם.

היא גורמת לך לצרוח? תנסי פעם לראות את הפסיכולוג ההתפתחותי שלהם, פסיכופת אמיתי, הוא יגרום לך לתלוש שערות מהראש.

אני ראיתי את הפרק שהוא מטיח את הילדה הקטנה לתוך כסא האוכל וכולא אותה שם באלימות והילדה צורחת "אמא אני צריכה אותך!" והוא אומר לאמא "תראי איזה מניפולציה היא יודעת להפעיל עליך"

כאילו איש זר וצוות טלויזיה בא אלי הביתה ופתאום תופסים אותי בכוח ונועלים אותי בתוך כיסא אוכל - באמת לא סיבה לקרוא לאמא

למה אנשים חושבים שאפשר להתנהג ככה - ועוד לשדר את זה בטלויזיה?

אני הרגשתי שאני רוצה להתקשר למשטרה ולדווח!

אויש המרגיעון - קושי אינו בהכרח סבל.

אני הרגשתי שאני רוצה להתקשר למשטרה ולדווח!

אני שלחתי מכתב לערוץ שבו הבעתי את זעזועי מהשיטה הזו, עוד כתבתי שזו ממש התעללות בילדים, לא דומה, לא בערך, לא כאילו, ובכך שהם משדרים את התוכנית הם פשוט נותנים לגיטימציה להתעללות בילד (במסווה של חינוך P-: ).

הם מצידם החזירו לי מכתב סתמי שבו הם טוענים שזהו ערוץ שפונה לקהל הרחב, הם מביאים מגוון של תוכניות ושיטות וכל אחד לוקח לביתו מה שמתאים לו.

_היא גורמת לך לצרוח? תנסי פעם לראות את הפסיכולוג ההתפתחותי שלהם, פסיכופת אמיתי, הוא יגרום לך לתלוש שערות מהראש

אני ראיתי את הפרק שהוא מטיח את הילדה הקטנה לתוך כסא האוכל וכולא אותה שם באלימות והילדה צורחת "אמא אני צריכה אותך!" והוא אומר לאמא "תראי איזה מניפולציה היא יודעת להפעיל עליך"_

שליחה על ידי שרה_ק* » 15 מרץ 2007, 07:39

אני זוכרת מגוף ראשון כאשר הייתי תינוקת בת שנה, והורי העבירו אותי לישון בחדר בלול לבד בלילה. (מקודם ישנתי בלול בחדר השינה של ההורים, בלי לינוק אבל באותו החדר שיכלתי לראות את ההורים)
בכיתי, ואז אמא באה ונתנה לי נשיקה וכיסתה אותי בשמיכה. ואז הלכה. ואז שוב בכיתי, היא שוב חזרה ושוב נתנה לי נשיקה והלכה. ובפעם השלישית כשבכיתי, אמא לא הגיעה. הרגשתי נטושה. בחדר השני שני הורי היו ביחד ואני הייתי לבד העלבון צרב. הרגשתי גוש מעיק בגרון: אני ל ב ד והם ב י ח ד! הרגשתי לא רצוייה. לא הבנתי למה כאשר חשוך ולבד, זה בדיוק הזמן שאמא לא באה אפילו שאני בוכה בקול ההכי רם שאני יכולה להפיק מגרוני.
בכיתי ככה כל הלילה עד שנרדמתי מעייפות מרוב בכי בשעה 6 בבוקר. (כיום הורי סיפרו לי שהם השכיבו אותי בשעה 8 בערב, אז זה יוצא שבכיתי ללא הפסקה משהו כמו 10 שעות. אמא רצתה לבוא להרים אותי, אבל אבא בתקיפות מנע ממנה ואמר לה שהגיע הזמן שהילדה תלמד לישון לבד.)
ביום המחרת שוב הטקס ההשכבה חזר ואז שוב בכיתי. גם בלילה השני אמא לא באה. בלילה השני נרדמתי בשעה 12 בלילה מרוב בכי ועייפות.
ביום השלישי שוב פצחתי בבכי אבל מייד אחרי שניה נזכרתי שזה לא יעזור אז השתתקתי. ומאז לא בכיתי כאשר השכיבו אותי. אבל הרגשתי בחוש שאני לא יכולה לסמוך על הורי באותו האמון שסמכתי עליהם בעבר אם הם נוטשים אותי בלילה

אוי, שרה

!!!! נורא!
אמא שלי מספרת שאבא שלי היה חוזר בדר"כ מאוחר מהעבודה ודבר ראשון היה לוקח אותי ומעביר אותי למיטה שלהם. (אחותי הגדולה ממני בשנה המשיכה לישון). אבל הוא נפטר כשהייתי בת 3.5 כך שחוויית הנטישה קיימת בכל מקרה.

שרה -

.
מדהים אותי שאת זוכרת דברים מגיל שנה.

גם לי יש זכרונות מהגיל הזה (זיכרון קדום)

מדהים אותי שאת זוכרת דברים מגיל שנה.
בבקשה לא למחוק את דברי. אני מאמינה שאפשר לזכור חוויות מגיל שנה. אני רק מופתעת שאפשר גם לדעת כל מיני דברים כמו שעת הירדמות בגיל כזה. אם מישהו יוכל להסביר לי, אני אשמח. ושוב, בבקשה לא למחוק. אני מאוד מעוניינת להבין את זה. תודה

לאחד?

לדעתי לא
חשוב שמי שיחפש בגוגל לוחשת לתינוקות יגיע גם לכאן לא?

שליחה על ידי ...* » 08 מרץ 2008, 09:56

חשוב שמי שיחפש בגוגל לוחשת לתינוקות יגיע גם לכאן לא?
הכוונה לאיחוד עם הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף.
לדעתי כן לאחד.

בדף הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף לא כל כך ברור עד כמה שיטות שלה נוראיות. כאן זה יותר ברור אז הייתי משאירה (וגם בגלל הכותרת)

"היא מספקת סחורה שמבקשים ממילא"
אפשר להגיד את זה על הרבה דברים (זנות, מכירת כלי נשק, שאמשיך?) זה תירוץ רע מאד.

לא יודעת אם התגובה שלי מתאימה יותר לדף הזה או השני... בסוף הוחלט על זה כי היה יותר קל לקרוא אותו

היום סיימתי לקרוא את 'הלוחשת הכחול'. עדיין אין לי ילד, אני בחודש השישי להריוני, וקניתי אותו במחיר מוזל למדי רק כדי לדעת מה כל הרעש.
והגעתי לכמה מסקנות:
אין ספק שצריך לקרוא אותו בביקורתיות פלוס. תנ"ך יש רק אחד, וגם מספר המאמינים הדובקים בו הולך ופוחת. אז בלוחשת?
שנית, היא יהירה. מאוד. יש לה לא מעט רעיונות טובים, אבל לא היתה מזיקה לה קצת ענווה כשהיא כותבת אותם.
שלישית, היא בריטית. וכן, אני יודעת, גזענות זה מאוד לא יפה ואני צריכה לשפוט את הרעיון ולא את האדם וכו', אבל אי אפשר להתעלם מכל שהיא מגיעה מהמקום שבו המציאו משפטים כמו "תעשו מה שאני אומר, לא מה שאני עושה", "ילדים צריכים להיראות ולא להשמע" וכו'. יחסית לחינוך הבריטי הנוקשה (ויחסית לההיא מהתוכנית שהיתה לפני כמה זמן בערוץ 8 שהראתה שלוש גישות להורות - המתעללת ההיא שהשאירה תינוקות לבכות לילה שלם, לא הרשתה להורים לגעת בהם מעבר למינימום כדי לא לפנק אותם והשאירה אותם בחוץ, לבדם, שינשמו אויר קר ונקי במשך שעות) היא מאוד ליברלית.
אבל בכל זאת קשה לה ללכת רחוק, אחרי שכבר יצאה קצת מהקופסה שלה.
החלק הראשון של הספר נראה נפלא - תנו כבוד לילד, דברו אליו, אל תעשו שום דבר בלי להסביר לו מה אתם עושים ולמה - הוא מבין. תתייחסו אליו בכבוד ואל תפתיעו אותו, הוא לא חפץ שאפשר להעביר ממקום למקום סתם כך.
הפרשנות שלה לכך שנויה במחלוקת - צריך לתת לילד את הכבוד והמרחב שלו, אבל הוא כן צריך מסגרת. הנקה זה טוב, אבל האכלה לפי דרישה מקנה הרגלים רעים ומעמיסה על התינוק (היא נוטה להשליך דברים מסויימים מהורים שלא מזהים את הבכי של התינוק ומנסים להאכיל אותו גם כשלא צריך על הורים שמאכילים לפי דרישה, גם אם הם יודעים שעכשיו התינוק רעב). לא לתת לתינוק לבכות, אבל גם לא להרגיל אותו להיות על הידיים, כי הייתם רוצים להחזיק יום שלם שק תפוחי אדמה?
בקיצור, לא לכאן ולא לכאן.

עבורה, כל הקטע של ההורות הטבעית הוא לגמרי לא מובן. הוא נראה לה כמו שיעבוד של ההורים לתינוק, והיא לא לגמרי מבינה את העקרון שמאחורי. היא טוענת ש"אנחנו לא בבאלי" וכו'. עם זאת, בדף הבא היא אומרת שאם יש שיטת שינה שעובדת, לא צריך לרוץ ולשנות אותה.
היא כן בעד הנקה, היא לא מוותרת עליה לאמהות שמתקשות להיניק וכן מנסה לגרום להן לנסות שוב לפני שהולכים לבקבוק, אבל ההנקה אצלה מדודה מאוד, והבנתי שמי שיישמה את השיטות שלה חוותה פגיעה כזו או אחרת בהנקה.

בקיצור - לקרוא, אבל לא לקבל את הדברים שלה כמובנים מאליהם. זו רק עוד דעה, כמו מליון דעות אחרות של חצי מליון אנשים אחרים.
לבעלי כן המלצתי לקרוא את הספר לפני הלידה (בעיקר כי היא מסבירה שם מצויין שדברים הולכים להשתנות, וצריך להתכונן לזה, פיזית ונפשית) - אבל אני מוסיפה לו את ההערות שלי עם עט.

היא נראית לי כמו אישה חביבה עם כוונות טובות, שמקדישה את חייה לריצוף הדרך לגיהנום.

(את התוכנית המוזכרת בהודעה הראשונה, אגב, לא ראיתי. אני מתייחסת אך ורק לספר הראשון בסדרה)

היא מסבירה שם מצויין שדברים הולכים להשתנות, וצריך להתכונן לזה, פיזית ונפשית
גם דיאנה אידלמן-קרת, שכתבה ספר נהדר - "הכנה להורות".
נדמה לי שהוא עדיף.

גם אותו קראתי, והוא אכן מומלץ בעיני, אבל אליו בעלי לא התחבר, איכשהו.

את הספר הזה קיבלתי במתנה לאחר שנולדה ביתי. מאחר ורגעי הפנויים היו ספורים וקצרים יצא לי רק לעיין בספר ולהבין שהוא לא מדבר אליי.
במיוחד בשל היותי מניקה לפי דרישה ובספר כמו רבות אחרות מסבירים שתינוק ניזון כל שלוש שעות מה שלגמרי לא קורה אצלי. התינוקת רעבה ורוצה ציצי כל שעה וחצי בערך.
הפרק היחיד שעניין אותי זה על סוגי הבכי השונים אך עד שלא מגדלים וקשובים לתינוק מה שקוראים לא אומר שום דבר וכבר לומדים לבד מהניסיון.
את הספר בסוף נתתי לאחותי שגישתה שונה משלי וגם לא מניקה כך שאולי זה יותר יתאים לה.
יצא לי לראות איזו תכנית שלה בעבר לפני שהייתי בהריון וזכור לי שיטות הרדמה מלוות בבכי. אם אני לא טועה במטרה לגמול ילד ממיטת הוריו ונתנו לו לבכות עד שנרדם מחוסר אונים.
בכלל עצוב לי לשמוע שהרבה הורים מצפים שילדיהם ירדמו לבד או לילה רצוף. חמותי כל פעם מתפלאת שהקטנה בת השנה וארבע עדיין מתעוררת בלילה וגם נרדמת רק על הציצי, אלא אם כבר מאוחר ואנחנו בנסיעה באוטו אז נרדמת בכסא.
לא יודעת, לי זה נראה הכי טבעי ונורמלי שהיא נרדמת בהנקה וכלל לא מפריע לי פרט ללילות שלוקח לה הרבה זמן להרדם וכבר אני מותשת וגם הציצי כבר סחוט.
ולישון לילה שלם נראה לי בדוי כי אצלי זה לא קורה אולי בקרב תינוקות התמ"ל?
אחותי אמרה לי לא מזמן שהיא מחכה שהקטנה תיהיה בת ארבע חודשים ואז תתן לה מטרנה לילה טוב שתרדם לילה שלם.
ואני שואלת מה הקסם? לא שזה נראה לי בסדר פשוט תוהה הכיצד? אצלנו בגיל הזה היתה מתעוררת לפחות שלושה פעמים בלילה ועדיין מינימום פעמיים.

אני פה בשביל המילה הטובה- אהבתי את הספר.
היו בו כמה עצות נחמדות על אף שאני ישנה עם ילדי, מניקה לפי דרישה, משמשת מוצץ מידי פעם ומרימה על הידיים גורון, שהוא כבר שק תפו"א במשקל 10 ק"ג, בכל פעם שהוא מבקש.
עדין היו בספר כמה דברים נחמדים.
אהבתי במיוחד את ה"מבחן אישיות" שעושים לילד (נו טוב, יש לי ילד מסוג "מלאך", רק דברים טובים כותבים עליו

).
הספר נשלח לגיסתי לפני זמן מה עם הוראה מפורשת להתעלם מההמלצות על הנקה (בתור מי שילדה באנגליה פעמיים וראתה במו עיניה את הבורות בבתי החולים בנושא הנקה אני סולחת ל"לוחשת" על בורותה שלה גם).
כמו בכל המלצה בחיים, אפשר להקשיב לה ואפשר לא.
אם נחליט ליישם אותה היא תהיה בדרכנו שלנו בכל מקרה, אז מה זה משנה מה ה"לוחשת" חושבת?

ולישון לילה שלם נראה לי בדוי כי אצלי זה לא קורה אולי בקרב תינוקות התמ"ל?
לישון לילה שלם זה בדוי, בדוי, בדוי.
כלומר, יש תינוקות כאלה. שישנים לילה "שלם" חלק מהזמן, או את רובו. אבל הם תמיד של מישהו אחר.
חמותי העידה בשבועה שכל התינוקות שלה לא ישנו לילה שלם (בקביעות) עד גיל שלוש. ככה זה וזהו זה, היא אומרת לי, בגיל הזה אנחנו הורים גם בלילה.
(והיא לא הניקה זמן רב)

אם היא הניקה בכלל בדור הקודם זה כבר השג.
אני שמעתי על תינוקות יונקים + לינה משפחתית שישנים שמונה שעות סדירות בלילה כל לילה (חוץ ממחלות) כבר מגיל חודש. באמת רק אצל אחרים..

אוי, כמה נורא

קוראת ולא מאמינה. אני באמת לא קולטת איך אפשר להיות כל כך אטומים. גם אמא שלי היא בדעה שצריך "לחנך" את התינוקות. לא לפנק אותם, לא להרים אותם. אמרתי לה בנחרצות שאם הילדה דורשת פינוק וידיים, סימן שהיא זקוקה לזה! מצידי, גם אם עד גיל 12 היא תרצה ידיים ופינוק - בבקשה, בשביל זה אני אמא. וגם בגיל 18 שתבוא ותבקש ממני נשיקת לילה טוב. למה לא?? אחר כך מתפלאים למה יש בהרבה משפחות קצר בתקשורת עם ההורים. הכל מתחיל משם!
אני זוכרת שהייתי צריכה לעשות את עצמי נרדמת על הספה בסלון עד גיל 8 כדי לחוות את התחושה המחבקת והנעימה של אבי או אמי מרימים אותי למיטתי. ואני גם זוכרת שלא הייתי מסוגלת להירדם בכלל בלי נשיקה מאמי. הדברים האלה הם ממש חיוניים לילד כמו אויר לנשימה, כמו אוכל. איך לא מבינים את זה, איך?
ולתת לתינוק בן 4 חודשים להירדם לבד????????? באמת לא מבינה, באמת באמת שלא.
טוב, אבל אני פה מתפרצת לדלת פתוחה

טלי, גנבת לי את המלים מהמקלדת!
ג'וניפר, אם את רוצה ספר עם הסברים טובים לבעל בהחלט עדיף "הכנה להורות" והרבה יותר מכבד!

הלוחשת גם מצדדת בגמילה מוקדמת מחיתולים ומייעצת כיצד לעשות זאת.
אני נעזרתי בספר ויישמתי את מה שהיה רלבנטי לי ונקרא לי הגיוני. לא זוכרת אם ומה יישמתי ממנה אבל היה לי נוח לקרוא את משנתה בכול פעם שעלתה סוגייה חדשה.הוא טוב בעיני כנותן סקירה כללית בנושאים המרכזיים ואז כל אחד/אחת מוזמן לאמץ או להתעלם @}

הלוחשת גם מצדדת בגמילה מוקדמת מחיתולים ומייעצת כיצד לעשות זאת
דווקא מזה רוב הקוראים מתעלמים... זוכרים רק את עניין ה"סדר יום".

היא גם לא מיעצת לתת לתינוק לבכות מבלי להתיחס אליו, להיפך.
ופה בלונדון זה די נפוץ לתת לתינוקות לבכות בלילה

, כך שבשבילם היא הפיה הטובה של התינוקות.

יש גם את הספר "הלוחשת לפעוטות" שהוא הרבה יותר מוצלח, בעיני.

_הלוחשת גם מצדדת בגמילה מוקדמת מחיתולים ומייעצת כיצד לעשות זאת
דווקא מזה רוב הקוראים מתעלמים... זוכרים רק את עניין ה"סדר יום"._

בעיה של אותם הקוראים, לא של הלוחשת.

ולתת לתינוק בן 4 חודשים להירדם לבד?????????

למי שאינו מעוניין בלינה משפחתית וישנם גם כאלה... היא מייעצת כיצד להרגיל את התינוק להירדם בחדרו, באופן הדרגתי עם ההורה ליידו, עד שהתינוק רגיל להירדם עם נוכחות ההורה ללא מגע. לא זכור לי שהיא ממליצה להתעלם מבכיו של התינוק, להיפך, היא עוזרת לפרש את בכיו, נותנת רעיונות ואפשרויות לסיבות לבכי וכו'. בכול מקרה שבו מציגים משנה סדורה יש גם יוצאים מהכלל, והכוונה היא להציג מעין אבטיפוס שממנו כל אחד יסיק מסקנות לגבי עצמו @}

ולתת לתינוק בן 4 חודשים להירדם לבד?????????
אני לא חושבת ש אם אוהבת התכוונה ללוחשת אלא לאנשים בסביבתה

.

נכון, לא התכוונתי ללוחשת.
התכוונתי שמתפלאים שהקטנה לא ישנה לילה שלם וגם שחושבים שלישון עם התינוק במיטה המשותפת זה מטורף וגם שמכינים לילד מיטה וחדר משלו לאחר כמה חודשים, שהתינוקת נרדמת עם ציצי ולא לבד ועוד רבות ושונות שהרבה גדלו והתחנכו עליהם מהדור של הוריי כמו שאין מספיק חלב, למה בלי מוצץ, למה בלי חיתול, מספיק עם הידיים...
אין סוף לביקורות ולניסיונות לחנך במיוחד שיוצאים מן הכלל.
ולצערי בספרים רבים מסוג הלוחשת והמדריך השלם להריון ולידה ועוד רבי מכר שכאלה מאמינים שזו הדרך.

אני חושבת שהדבר שמקומם אותי במיוחד בהשתקפות הזו, היא שכותרת הספר/התכנית ככ רומנטית בעוד המחברת היא פשוט פשיסטית.

אוי ראיתי את התוכנית אתמול. ממש כאב לב. לא ברור לי למה ההורים לא מקשיבים לאינסטינקטים שלהם.
למה להביא ילד אם כל מה שמעניין אותם זה לילה שקט ושיגרת יום רגילה??
שיבטלו כבר את התוכנית הזאת!

אוי.
למזלי (אני רואה פה) מעולם לא ראיתי את התכנית.
לעומת זאת - לכבוד הלידה האחרונה (שלישית) קיבלתי את הספר מתנה מאחותי.
קראתי מעט, לא אהבתי ועזבתי.
עכשיו אני מגלה פה את הזוועות - שלא סתם הניאו אותי מהספר.

אוי ראיתי את התוכנית אתמול
גם אני הלכתי לישון בהרגשה רעה... פג שנולד חודשיים לפני זמנו, שאחותו לא שרדה ברחם (כלומר גם הוא חווה אובדן, לא רק האמא...). כשהוא בן 3 חודשים הלוחשת "חשה שהגיע הזמן להפסיק את שיטת הקנגורו, שבה הוא נרדם על החזה של אמא".
אז נכון, הרדימו אותו בעיטוף והוא לא בכה וישן היטב, אבל עדיין כואב הלב.

קרוטונית - זה לא דבר מותר לצפייה לאמהות טריות ורכות לבב!!!

קרוטונית,

הלוחשת לא מחליטה שום דבר.
ההורים פונים אליה מתוך מצוקה, משהו לא מתאים להם.

אם לאמא לא מתאים שיטת הקנגורו, מה לך כי תליני על הלוחשת?
ועוד כשהוא לא בוכה? וישן טוב?? על מה באמת כואב לך.

על מה היא זכתה להקרא פשיסטית?
על ההמלצה שלה לשקם את האמון בין הורה שעשה טעות והשתמש בשיטת 5 דקות האכזרית לבין תינוקו, ע"י שינה יחד איתו במיטה?
על ידי מתן כלים להורים שלא רוצים לישון עם הילד במיטה ולהניק עד גיל 6 להשיג את זה - בלי בכי? עם קרבה? עם כבוד?

אז יש לה פרק גרוע על הנקה. עוד לא פגשתי משמיצה שקראה את הספר כולו. תמיד מדלגים לפרקי הטכניקה, ומדלגים על ההקדמות ועל ההסברים.
אני לא רואה שום סתירה בין הספר שלה לבין עקרון הרצף, אני אישית ממליצה על זוג הספרים כמשלימים זה את זה (כן כן),
היא מעצימה לאורך כל ספריה את האינטואיציה האימהית, כל הזמן מדברת על הקשבה לתינוק גם אם היא מיישמת אותו אחרת,
שגרה לתינוק זו המתנה הכי יפה שאפשר להביא לו, וגם הצלה גדולה לאמהות, זה לא מחנה טירונות עם זמנים ומשימות קבועים, אלא קונספט שצריך לבנות ולפתח יחד עם התינוק.
היא מעודדת מושגים שמעולם לא קראתי באף אחד מהספרים, המומלצים והמושמצים ובזה גדולתה. עקביות, מודעות עצמית, חשיבה על הפעולות שאנחנו עושים, התאמתם לצורת החיים ולא לספר כזה או אחר, אישה מקסימה ופוריה, תנוח על משכבה בשלום.

גם אם הספר שלה כולל פרק גרוע על הנקה (כמו כל ספר אחר שלא נכתב ע"י יועצת הנקה מוסמכת), הוא עדיין לא יביא להתייבשות ותת משקל כמו שד"ר ליבוביץ' טענה שעשה לפציינטית שלה. רק שימוש לא נכון במידע יכול לעשות את זה, והצמדות למילה הכתובה. וזה משהו שאי אפשר להאשים בו את הלוחשת, או אף כותבת ספר אחר.

עבורה, כל הקטע של ההורות הטבעית הוא לגמרי לא מובן.
אבל היא מכבדת אותו וכותבת מתוך הבנה, שמי שפונה אליה אז משהו לא עובד.

היא נגד להביא תינוק למיטת ההורים כשלא מתכוונים לעשות מזה משהו קבוע, כי זה רק מבלבל ומתסכל את התינוק שזוכה לחוויה נעימה,
אך חד פעמים והוא כואב מגעגועים אליה.

זה בהחלט לא ספר הפעלה לעקרון הרצף,
וגם דיאנה אידלמן, שכתבה ספר נחמד ומעצים מאוד, לא יכולה לתרגם את הקשיים לפרוטות. אז לקרוא לזה נאציזם ולהזכיר באותה נשימה גם את שיטת חמש הדקות, טוב, על ידענות ועל היכרות עם הכותבת זה לא מראה.

_הלוחשת לא מחליטה שום דבר.
ההורים פונים אליה מתוך מצוקה, משהו לא מתאים להם.
אם לאמא לא מתאים שיטת הקנגורו, מה לך כי תליני על הלוחשת?
ועוד כשהוא לא בוכה? וישן טוב?? על מה באמת כואב לך._
לי כאמור כואבים ההורמונים. ועל מה כואב לך?
אני מבינה שלאמא קשה, השאלה איזה עצות נותנים לה.
לתינוק ההוא היתה גם בעיה של בלבול פטמות כי הוא קיבל בקבוק בלילה. ממש התחיל להתקשות לינוק בבוקר.
כאמור הוא פג "רציני" - זה ממש לא צחוק, זה יותר מאשר שאלה של נוחות או הפלורה במעיים. לפגים יש בעיה עם מזון שאינו חלב אם, שלא לדבר על העניין הרגשי - תינוק שנותק מהרחם חודשיים לפני הזמן, איבד את אחותו וקיבל אמא מתאבלת (ברור לי שגם לאמא קשה מאוד בסיטואציה). עכשיו יש סכנה שהוא יאבד גם את השד של אמו בגלל בלבול פטמות.

האם היה אפשר לייעץ לאמא שתדחה את מתן הבקבוק בלילה בעוד, נאמר, חודש-חודשיים? האם אפשר היה לתת לה את העצה הזו באופן אמפתי יחסית, ולהישאר בחיים כיועצת שדעתה מתקבלת? לדעתי כן. במקום זה הלוחשת הגיעה אליה עם בקבוק הברמן.

היא לא יועצת הנקה.
אם רוצים לטפל בהנקה ולשקם אותה, לא פונים למישהי שלא רואה שום בעיה בבקבוק או לא מבינה מהו בלבול פטמות.
את מעמיסה יותר מדי אחריות על מישהי שנושאת איזשהוא מסר, ואנשים בוחרים אם מתאים להם או לא. סה"כ גם לאמא ההיא יש הורמונים, שכל מפותח לא פחות משלנו וגישה שווה לכל ספר שעל מדף הספרים.

היא ליוותה הרבה יותר אמהות טריות ממני, היא ליוותה הרבה יותר אמהות לאחר אובדן ממני, אפשר להניח שהיא לא נולדה כדי לחרב לכל הנשים בעולם את ההנקה? אפשר להניח שהיו נתונים מסויימים בהם, לפי שיקול דעתה, העצה שאת בחרת (על סמך הידע שלך) לא היתה המתאימה ביותר?
היא לא פועלת על וואקום של מידע, היא ניחנה ברגישות ורצון טוב, הרבה נשים בחו"ל לא נהנות מרשת תמיכה נרחבת כמו שיש במשפחתולוגיה של הארץ, אם אני לא טועה בארה"ב בכלל אין מושג של חופשת לידה, אז יפה לבוא עם איזו פריזמה מסויימת ולהתחיל להתסכל על כולם דרכה.

עם קצת ענווה אפשר לראות שאין דרך אחת,
שלא כל מי שנוהג בצורה מסויימת הוא מסכן,
ובכל מקרה היא לא זכאית לקריאה בשמות. יש בזה המון מתנשא, וזה יותר ממה שאני מצאתי בספרים שלה. אם כבר העלו את ענין ההתנשאות פה בדף.

לגבי ההברמן,
אם תשימי לב,
לדעתה זה ה-בקבוק שמונע בלבול פטמות. כך שהכיוון, לפי מה שאת סיפרת, בהחלט לשימור ההנקה.

את מעמיסה יותר מדי אחריות על מישהי שנושאת איזשהוא מסר, ואנשים בוחרים אם מתאים להם או לא
אני מעמיסה? או היא? מה, היא לא יודעת שיש יועצות הנקה בעולם?
זו היא שלוקחת על עצמה את הטיפול בחיי הנפש והגוף של המשפחה כולה. היא מתיימרת לערוך סדר אינסטנט במערכת כולה. גם ליומרה הזו יש מחיר.

לדעתה זה ה-בקבוק שמונע בלבול פטמות. כך שהכיוון, לפי מה שאת סיפרת, בהחלט לשימור ההנקה.
זהו, שרק לדעתה .

ובכל מקרה היא לא זכאית לקריאה בשמות.
אני לא קראתי לה בשמות ולא חושבת שהיא פאשיסטית או משהו.

אפשר להניח שהיו נתונים מסויימים בהם, לפי שיקול דעתה, העצה שאת בחרת (על סמך הידע שלך) לא היתה המתאימה ביותר?
אולי. מי יודע? אני קובעת את דעתי על סמך מה שהראו בתוכנית. בהקשר הזה, חשוב גם המסר הכללי שעובר בתוכנית (נגיד, תינוק בן 3 חודשים שנולד פג "לא צריך יותר" הרדמה על הידיים) ולא רק העזרה לאם הספציפית.

_אז יש לה פרק גרוע על הנקה. עוד לא פגשתי משמיצה שקראה את הספר כולו. תמיד מדלגים לפרקי הטכניקה, ומדלגים על ההקדמות ועל ההסברים.
אני לא רואה שום סתירה בין הספר שלה לבין עקרון הרצף, אני אישית ממליצה על זוג הספרים כמשלימים זה את זה (כן כן)_

ושכבר ישנו את שם הדף למשהו פחות מגמתי.

ראיתי בחנות את הספר, אמרתי נציץ נראה בעצמי. ישר פתחתיבאופן אקראי לחלוטין על חלק שמדבר על איך לתת בקבוק לתינוק שיונק. היא כתבה שם שתינוק שיונק לא ירצה בקבוק אז צריך למשך יומיים לתת לו רק בקבוק ובכלל לא לתת ציצי.
אז ממש לא לשנות את שם הדף כי הלוחשת לתינוקות גורמת לי לצרוח

אז יש לה פרק גרוע על הנקה. עוד לא פגשתי משמיצה שקראה את הספר כולו. תמיד מדלגים לפרקי הטכניקה, ומדלגים על ההקדמות ועל ההסברים.

תקראי את הכל, תפסיקי לצרוח. באמת.

עוד לא פגשתי משמיצה שקראה את הספר כולו.
נעים מאד

כל הספר כ-ו-ל-ו. לא דלגתי על אף משפט. ועדיין מסכימה עם כל הביקורות שמוטחות בה פה.

ושכבר ישנו את שם הדף למשהו פחות מגמתי.
שנייה, אני מהאו"ם, לא קראתי את הספר, אני רק רוצה להגיד שיש את הדף הלוחשת לתינוקות ועקרון הרצף{{}}, שם יש דיון עם פנים לכאן ולכאן (כמה שיצא לי לקרוא). אני מציעה ששם יהיה המקום לדון ב"הלוחשת לתינוקות", ופה - המקום להתעצבן עליה בנחת. בסדר?
<אלטר אגו ממשיכה להגן בגופה על שמורות העצבנות והשיפוטיות!>

קראתי את הספר באותו שבוע שנולד הבוציק. מתחילתו ועד סופו. (לפני שהכרתי את באופן).
מאד התרשמתי מכך שהיא מספרת על כך שמי שפועל בשיטה שלה, מקבל בסופו של דבר את התוצאות שלהן ייחל.
עם זאת, משהו נראה לי לא נכון.
משהו.
משהו .
קררררררררר.
נוקשה.
לכאורה מאד מתחבר לילד.
איפה האמא ואיפה הילד?!
האמא מתעסקת בשיטה של חוקים וריסון כל אינסטינקט אמהי.
הילד בציפיה לאמא שעסוקה במילוי אחר חוקים והתכחשות לכל אינסטינקט אמהי.

ואני בעוונותי הרבים נהגתי להמליץ על הספר בתקופה שעבדתי כמוכרת ברשת ספרים מושמצת.
לא מתוך ידיעה, אלא מתוך חוסר קריאה ומכך שעוד לא היו לי ילדים. וזה נחשב לספר מומלץ.

בתי בת ארבעה חודשים ומהיום הראשון שחזרנו מבית החולים הספר של הלוחשת התגלה כיעיל מאוד, לפחות בניסיון של להבין מה הילדה רוצה, הטבלה עם סוגי הבכי השונים והיכולת להבדיל ביניהם, היא דבר נהדר, עדיין, אף ספר ואף שיטה לא צריך לקחת כ'אורים ותומים' ויש מקום רב להפעלת שיקול דעת ולברור את הדברים שמתאימים לי. נראה לי שהמיתקפה שלכן על הלוחשת נובעת מחסך שלכן מהילדות, לא כל מי שלא מוכן להשתעבד לילד שלו הוא הורה רע, אני מניקה מתוך בחירה, ונמצאת עם הילדה שלי מתוך בחירה, ונראה לי שהרבה אימהות שפועלות על פי עקרון הרצף ומחוברות לעצמן, מאבדות את עצמן לדעת, כיף לי להיות עם הילדה שלי וללמוד ממנה, ולהנות איתה, אבל גם לה כיף עם אמא מאוזנת נפשית, ולהבין שהיא גם יצור קטן עם צרכים משלו וגם לי יש צרכים והם לא חייבים לבוא אחד על חשבון השני, כן והילדה שלי ישנה לילה שלם כמעט כל לילה וכמעט כבר מההתחלה. אולי בלי כל האנטי הזה אולי הייתן לומדות דבר או שניים

אני חושבת שיש תינוקות שהשיטות שלה (חוץ מהפרק על ההנקה, שהרגיז אותי עוד כשקראתי את הספר, אי שם מעט אחרי שנולדה בכורתי) מתאימות להם ויש שלא.
הגדולה שלי, היתה מסוג "מלאך" לפי ההגדרות שלה. וסדר היום שלה היה בדיוק כמו בספר, בלי שעשיתי דבר. למדתי ממנה להניק ארוחת חלום כדי לא להתעורר מאוחר יותר והיא ישנה כל הלילה (לא חוכמה, היא עשתה את זה ביוזמתה מגיל 6 שבועות). אבל לקחתי ה-כ-ל בערבון מוגבל ושמחתי על מזלי הטוב.
שתי אחיותיה שונות לחלוטין ממנה. אני יודעת מה טוב להן, וזה לא מה שכתוב בספר הזה.
יכול להיות שמרוב שעצבן אותי הפרק על ההנקה, כבר לא ניגשתי אליו, רק השאלתי לחברות שרצו לקרוא.

אז לטעמי הוא טוב למי שהתינוק שלה מסתדר עם שיטות כאלה באופן טבעי, ומה שחסר לה זה ארגון הזמן שלה לעצמה, היכולת לפרגן לעצמה או אפילו להוציא את עצמה מחוץ לבית.
את זה למדתי עם הראשונה, ועם השניה והשלישית - כאילו שהיתה לי ברירה

<המרגיעון - "הכל - בעיני המתבונן". ברור, לא?>

הסוכרייה הקטנה והחמודה שלי כמעט בת שנה. בחצי השנה הראשונה בחייה היא ישנה נהדר. שלושה חודשים איתנו במיטה, עוד שלושה חודשים במיטה משלה. אח"כ חזרנו לארץ מחופשה ארוכה בארה"ב, נכנסנו למשפחתון, הסתיו התחיל, אני לא יודעת מה עוד - בקיצור מסוכריה חמודה שישנה נהדר קיבלתי מתעללת קטנה שמתעוררת כל חצי שעה. בהתחלה קמתי אליה הרבה. אח"כ החלטתי להכניס אותה למיטה שלנו. ראיתי שזה לא עוזר, כי היא יונקת כל הלילה, ואני לא ישנה. ניסיתי להוציא אותה מהמיטה. קמתי שמונה ותשע פעמים בלילה, הייתי מותשת נורא ומיואשת. הלילות היו סיוט אחד ארוך שגרם גם לימים להיות ממש לא נעימים.

בקיצור, הרבה זמן אחרי שבעלי וכל הסביבה רמזו, אמרו, ביקשו והציעו - החלטתי שנעשה "סדרת חינוך". נספר לילדה שאין יותר ציצי בלילה, נעבור כמה לילות קשים, ונקווה שהיא תתרגל לישון יותר שעות ברצף. היו לילות קשים. ישבנו לידה וליטפנו כשהיא בכתה, צרחה, כעסה והתייאשה. ברור שרציתי לשלוף ציץ ולסגור הכל. אבל ידעתי שזה לא פתרון. אני בטוחה שזה גם לא בדיוק בריא בשבילה להתעורר כל כך הרבה פעמים בלילה. בקיצור, אחרי שבוע קשה חל שיפור ניכר בהרגלי השינה שלה. אפילו היו שני לילות שבהם היא ישנה 8 שעות רצוף. אח"כ היא הייתה קצת חולה, אח"כ לפעמים גיליתי חולשה וכן נתתי ציצי בלילה, אז זה לא מושלם, אבל עדיין טוב בהרבה ממה שהיה.

מכל הלוחשת, קראתי רק את מה שקשור לנושא השינה, והוא לא נשמע לי נורא כמו שמתואר כאן. היא בהחלט מסבירה שתינוק מתרגל לישון כמו שמלמדים אותו. וצריך עזרה ללמוד לישון בעצמו. זה לא קל. אני ממש מצטרת לשמוע שיש מי שזוכרת שהכריחו אותה לעבור לישון לבד בחדר וזה היה לה לא נעים. מדי פעם אני עושה לילדים שלי דברים שהם לא אוהבים כל כך - מתעקשת שיסדרו צעצועים, מתעקשת על מעיל כשקר וגשום, לא מרשה ממתקים בלי גבול - יש הרבה דברים שהם בוודאי צוברים בליבם ואומרים "אוף, איזה אמא מעצבנת". אולי הם נעלבים לפעמים, אולי כועסים, אבל אני יודעת שאני משתדלת לעשות טוב להם ולי ולפעמים קשה להם עדיין להבין את זה. אז חבל לי מאוד שהיא בוכה ולא מקבלת מיד ציצי, אבל אני חושבת שיש בזה תועלת, גם לטובתה- השינה תועיל להתפתחות שלה, לצמיחה, למוח וגם לאמא ידידותית יותר בשעות שאנחנו יחד.

אני מאוד אוהבת את הספר הלוחשת לתינוקות!!!!!! מאוד! היא כל כך טובה שאין לי מילים. הילד שלי ישן בלילה ברצף מגיל חודש וחצי (בהנקה מלאה). הוא נרדם במיטה לבד, כשאני לפעמים לידו כדי לתת מוצץ ולפעמים גם את זה לא צריך. ואני לא צריכה לבזבז זמן על להרדים אותו על הידיים או לקום בלילה. אני לא עייפה בזכות הלוחשת לתינוקות ונהנית מכל רגע בחופשת לידה. חבל שאתן כל כך נגד, היא יודעת על מה היא מדברת, השיטות שלה עובדות.

שכחתי לציין שהוא ישן במיטה שלו, ומגיל 3 חודשים בחדר שלו ולי ולבעלי יש חיי זוגיות (מה שלא קורה כשהילד ישן במיטה של ההורים, או אפילו בחדר)

מה שלא קורה כשהילד ישן במיטה של ההורים, או אפילו בחדר
הא? וזה מנין לך? ואיך זה שיש לי כל כך הרבה ילדים, וזוגיות מצויינת, ואחלה סקס ואפילו לעתים די תכופות, למרות שהתינוקות שלי ישנים אצלנו במיטה, רחמנא לצלן?

הייתי נזהרת מלצאת בכאלה הצהרות. במיוחד באתר הזה, שבו אני מאמינה שאני לא היחידה שתענה לך בדיוק את אותו המשפט הנ"ל

מה שלא קורה כשהילד ישן במיטה של ההורים, או אפילו בחדר)
חה... חה... חה...

במחקרים גילו שהתינוקת שמפסיקים לבכות ממשיכים להפריש קורטיזול.
הם עדין במצוקה רק לא מראים את זה כי הם הבינו שאין טעם לבכות.
הדחקת המתח במקום לפרוק אותו בדמעות מזיקה פיזית ונפשית

מגיל 3 חודשים בחדר שלו
ממליצה לך להחזיר אותו לחדר שלכם. זה לא רק באופניות הזויות אומרות, אלו המלצות משרד הבריאות לצמצום הסיכון למוות בעריסה - רצוי שתינוק יישן בחדר הוריו.
(אבל אני חייבת לסייג שאם אתם מעשנים זה משנה את התמונה.)

אמהות יקרות !
מרגע שביתי נולדה ועד גיל 8 חודשים הייתה מתעוררת בלילה להנקה משו כמו כל שעתיים שלוש....
מגיל 8 חודשים שהפסקתי את ההנקה ועד עכשיו תודה לאל היא ישנה לילה שלם ( חוץ מהימים החמים שהיא רוצה לשתות לקראת הבוקר)
אני חושבת שמגיל 8 חודשים ומעלה לתינוק לא מספיקה ההנקה וזה לא משנה כמה אוכל תדחפי לו ביום ... הנקה לפני השינה לא מספיקה לו לכל הלילה !
לדעתי כדאי או להפסיק את ההנקה או לפחות בלילה לתת תחליף חלב כי הנקה לא משביעה בגיל כזה ..

זה שונה מאוד מילד לילד אבל למה לתת תחליף חלב? אפשר לתת אוכל. ארוחה משביעה בערב ואח"כ הנקה בשביל הכיף וההרדמה.

נכון צודקת... לא חשבתי על זה כי אני כבר לא כל כך זוכרת את התקופה... זיכרון קצר...
בקשר לזה שזה שונה מילד לילד אני שאלתי המון אמהות ואני כמעט בטוחה שלכל תינוק בערך בגיל שציינתי ...ההנקה איננה משביעה...
מנסה לעזור רק כדי שתוכלו לישון יותר טוב...(עד כמה שאפשר)

לדעתי כדאי או להפסיק את ההנקה או לפחות בלילה לתת תחליף חלב כי הנקה לא משביעה בגיל כזה ..
טיפ שגוי להפליא.
תפקיד ההנקה כשמתחילה תזונה רגילה (סביב 8 חודשים) משתנה כי התזונה הרגילה הולכת ותפסת מקום בהדרגה בהזנה.
ולמרות זאת, נדמה לי שהנתון הביולוגי הוא שאחוז השומן בחלב אם הולך ועולה עם הגיל וזה מה שמאפשר הפחתת הנקות.
ההנקות המעטות מזינות מאוד.
(בניגוד להנקות מרובות בגילאים צעירים - של מספר שבועות - שהן מימיות ולא שומניות, בכדי לא להעמיס על קיבת היילוד)

_לדעתי כדאי או להפסיק את ההנקה או לפחות בלילה לתת תחליף חלב כי הנקה לא משביעה בגיל כזה ..
טיפ שגוי להפליא._
שגוי להפליא, ויותר מכך: ההנקות בלילה הן אלו ששומרות על רמת פרולקטין גבוהה ותורמות ליצור מוגבר של חלב. ויתור עליהן יכול להקטין את כמות החלב גם ביום.

בסדר, השורה התחתונה שלי הייתה שההנקה איננה משביעה בחודשים מתקדמים יותר (בשביל לילה שלם)
בסך הכל ניסיתי לעזור אין צורך להיכנס לקטנות

בסך הכל ניסיתי לעזור אין צורך להיכנס לקטנות.
תשמעי, זה אינטרנט, לכול אחד מותר לכתוב מה שהוא רוצה. זה לא אקדמיה, לא צריך לתת רפרנס, ולא רפואה שאפשר לתבוע אותך אחר כך על מידע לא טוב שנתת.
אבל עדיין, קצת אחראיות. מישהי קוראת אחר כך את מה שאת כותבת, ואת יכולה לפגוע בתזונה של הילד שלה. את לא יודעת - אל תכתבי, או תסתייגי באיזה מידה לפחות.

זה בדיוק הקטע שבסך הכל נתתי את דעתי אבל היה חשוב לכן להגיד שה"טיפ שגוי להפליא" ושאני "לא יודעת"...

טוב היית מאוד נחרצת בדעה שלך, אולי לא התכוונת אבל ככה זה יצא..
@}

אני לא כל כך חושבת שזה נכון כי ציינתי מספר פעמים ש"אני חושבת" ושזאת "דעתי"....
בכל אופן , לא משנה הכל שטויות (לא מתכוונת להנקה או השיטות וכל הדברים האלה)
העיקר שיהיה לכולן בהצלחה ורק בריאות לקטנים.

אם תמסרי אותו לאימוץ, לא תאלצי לבזבז עליו זמן גם ביום.

מצויינת.........

אם ו אני דולב
לדעתי ההודעות שלכן חסרות פרופורציות ומעליבות. אני מציעה לכן מאוד למחוק או לשנות נוסח.

ואני לא צריכה לבזבז זמן על להרדים אותו על הידיים או לקום בלילה

לדעתי זה מעליב, מזל שתינוקות לא יודעים לקרוא.

לדעתי ההודעות שלכן חסרות פרופורציות ומעליבות. אני מציעה לכן מאוד למחוק או לשנות נוסח.

אני לא מרגישה שמשהו לא בסדר בזה שהעקיצה של אם, שהייתה מאד במקום לטעמי, הצחיקה אותי.
אני חושבת שלכתוב באתר כמו באופן שלקום לילד בלילה או להרדים אותו על הידיים זה ביזבוז זמן זה ממש הרמה להנחתה
ואולי גם פשוט אני הקטנה עדיין לא במקום של הכלה כל כך גדולה, אז זה הצחיק אותי. לא מצטערת ולא משנה.
בין השורות, הצחוק שלי הוא גם תגובת התגוננות, לא עלי, אלא על תינוקות ש"מבזבזים זמן" על לקום אליהם בלילה.

תמסרי אותו לאימוץ, לא תאלצי לבזבז עליו זמן גם ביום.
תשמעי, מי אני שאשפוט הומור של אדם אחר. אותך זה מצחיק, אני מוצאת שזה טעם רע להציע שילדים של מישהי לא יהיו שלה.

או אבל זו ממש לא הצעה אמיתית, כל ההומור פה הוא בהגזמה.

אני חושבת שזה באמת לא נדרש, כל סוגיית ה-זה-מצחיק-זה-לא-מצחיק. אפשר בחברות

להסכים שלך זה צרם לעומת שאותי זה הצחיק.

זה גם קצת מסיט את העניין מהעיקר, שהוא שאני מ-מ-ש לא מסכימה שזה בזבוז זמן לקום לילד בלילה או להרדים אותו על הידיים, שאני חושבת שזה חלק חשוב ואינטגרלי מגידול ילדים ומשמעותי מאד לאיך שהם תופסים את תפקיד ההורה בחייהם ומכאן משפיע על איך שהם מתמודדים עם עצמם ועם העולם. וזו תגובתי הלא הומוריסטית לנושא.

שליחה על ידי אם* » 10 ספטמבר 2012, 21:33

אני מוצאת שזה טעם רע להציע שילדים של מישהי לא יהיו שלה.
לא הצעה, אלא הלצה. אם מישהי מרגישה שהיא חסרת פרופורציות ומעליבה היא מוזמנת למחוק.

ואנסה לנסח את תגובתי הלא הומוריסטית לנושא
אני מופתעת כל פעם מחדש שיש הורים כה רבים שימנעו מזון ומגע מהתינוקות שלהם כדי לחסוך זמן (כלומר להתאמץ פחות).
היה טוב לו יותר אנשים היו מכירים בצרכים הבסיסיים של תינוקות (לאורך כל שעות היממה) וחושבים האם הם יהיו מסוגלים לספק אותם לפני שהם בוחרים להביא ילדים לעולם.

אם, לקחתי את הצעתך, ומחקתי את ההודעה שלך.
אשמח לרשותכן למחוק את כול הדיון בנושא ההודעה הזאת, שלא קשור לנושא הדף.

אני חושבת שלכתוב באתר כמו באופן שלקום לילד בלילה או להרדים אותו על הידיים זה ביזבוז זמן זה ממש הרמה להנחתה
ועוד תחת הכותרת הלוחשת לתינוקות גורמת לי לצרוח

בוקר טוב

אני מבקשת לא למחוק או לערוך שום דבר שלי בדף הזה בשלב זה.