המילה ביהדות

שליחת תגובה

המאחד הוא המבדיל
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: המילה ביהדות

המילה ביהדות

על ידי סתם_אורח* » 16 אוקטובר 2013, 09:08

הפריעה - שהיא החלק הכי פוגעני במילה, היא המצאה חז"לית מאוחרת שנועדה למנוע מיהודי בוגר לשחזר את הערלה.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=17684

המילה ביהדות

על ידי פלוני* » 15 אוקטובר 2013, 18:36

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לי זה פשוט מאוד אני יודע שיש אלוהים, אני יודע שהוא נתן ספר לבני האדם, כתוב בספר הזה למול, אני מל. אלוהים יודע יופי מה טוב לי ואף לא רב.
בכוונה כתבתי יודע ולא מאמין. דת משה היא דת של ידיעה בשונה משאר הדתות. "וידעת היום והשבות אל לבבך כי אדני הוא האלוהים"

המילה ביהדות

על ידי ג'וניפר_והמשפחה* » 10 פברואר 2012, 10:27

אני, לפחות, נזהרת מלפסול את הלגיטימציה של מנהג שאנשים יקרים לי ומוערכים על ידי בחרו ובוחרים בו. דה- לגיטימציה של אמונה כמעט לא מתאפשר במערכת יחסים אוהבת ומכבדת, לדעתי.
יש הבדל בין היחס שלי לקרובים אלי לבין היחס שלי לחברה כולה. ברור לי שאמהות שמלות עושות את זה כי זה מה שהן חושבות שייטיב עם הילד לפי סולם הערכים שלהן והן רוצות לעשות את המעשה הכיטוב. זה רק אומרת עליהן שהן אמהות טובות.
אבל מה זה אומר עלינו כחברה ועל היהדות כדת, שפעולה כל כך אלימה מעודדת בהן? לא דברים טובים בכלל.

המילה ביהדות

על ידי צופית_דבש* » 08 פברואר 2012, 21:54

לדעתי מנהג צריך לבחון לפי תוצאותיו שלו, בין אם נבחר ע"י אנשים יקרים לי ומוערכים על ידי או לא.
מסכימה. אבל תוצאות, בהקשר הקיים, הן עניין מורכב. זה לא מסתכם ביתרונות (מפוקפקים ביותר) וחסרונות רפואיים, אלא ממשיך דרך יחס האב לבנו, שייכות דתית וחברתית, ובטח עוד דברים שכרגע לא עולים לי.
קראתי את מה שכתבתי והבנתי ששוב תוכל לתת לי את דוגמת מילת הבנות והיא תתאים בהחלט...קשה לי להכיל את ההקבלה הזו.

המילה ביהדות

על ידי דלית_ב* » 06 פברואר 2012, 08:51

לעורלה אין שום בלעדיות ושום ייחוד לגבי מה משפיע ואיך משפיע.
יש לה ייחודיות כמו לכל שאר הדברים שמנית. לכל אחד מהם השפעה ייחודית משלו, לא רק ככותרת, אלא גם במפגש המסוים עם האדם החווה וסביבתו.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 פברואר 2012, 14:59

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

או, אני בטוחה שהורדת עורלה עשויה ולעתים קרובות משפיעה על הפנימיות.
כל דבר משפיע על הפנימיות. האוכל, יחס, בגדים. חיוך. מזג אויר. הנוף. גובה פני הים. ניתוח תוספתן. מחלות ילדות. לעורלה אין שום בלעדיות ושום ייחוד לגבי מה משפיע ואיך משפיע.
דווקא ההשפעה של ההתעללות הזו בעולל בן כמה ימים, יצרה את כל הנוירוזות היהודיות הקלאסיות. וואחד השפעה.
אגב, גם עגיל משפיע על הפנימיות. בייחוד שם. מה דעתך על ברית עם אלוהים בה עושים פירסינג עם עגיל קדוש? מתאים גם לבנות.

המילה ביהדות

על ידי צוויליך* » 05 פברואר 2012, 13:26

אוקיי.
לכן הבאתי כדוגמה את מילת הבת.
לדעתי מנהג צריך לבחון לפי תוצאותיו שלו, בין אם נבחר ע"י אנשים יקרים לי ומוערכים על ידי או לא.

צוויל

המילה ביהדות

על ידי צופית_דבש* » 04 פברואר 2012, 21:35

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+


האם הורים שומרי מצוות עושים כי הם רוצים או כי כך מצווה עליהם, למרות האינסטינקט ההורי?
צוויל, ה"למרות" הזה הוא הקטע הטריקי בעיני. זה כאילו שווה יותר אם מתגברים על האינסטינקט. אני לא מזלזלת- זה נראה מאד טבעי במערך המחשבתי הקיים- אם תשלם יותר, תקבל יותר. וכאילו אם תלך עם האינסטינקט שלך אז לא הסכמת לשלם את המחיר הגבוה, התקמצנת על הבורא בכבודו ובעצמו.
וכך, להבנתי, משתמר מנהג בהעברה ורטיקלית, אם לשאול מונח מתחום המחלות הזיהומיות...
ולשאלתך הקודמת
האם אנו "נותנים לגיטימציה" (כל הורה בוחר וכו') כי זה המצב הנתון גם אם נעשה שמיניות באוויר?
אני, לפחות, נזהרת מלפסול את הלגיטימציה של מנהג שאנשים יקרים לי ומוערכים על ידי בחרו ובוחרים בו. דה- לגיטימציה של אמונה כמעט לא מתאפשר במערכת יחסים אוהבת ומכבדת, לדעתי.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמונית* » 03 פברואר 2012, 15:53

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

הסיבה הדתית או האמונית היא היחידה שאני נותנת לה לגיטימציה. כל שאר הסיבות והתירוצים - קש וגבבה.

שוב , חייב לשאול, ומילת בנות?
גם שם יש דת, מנהגים, אמונה.
עניין של גאוגרפיה?
אצלנו יזדעזעו מאכילת כלבים, במזרח הרחוק, "תעבירו את הקטשופ."

האם אנו "נותנים לגיטימציה" (כל הורה בוחר וכו') כי זה המצב הנתון גם אם נעשה שמיניות באוויר?

האם הורים שומרי מצוות עושים כי הם רוצים או כי כך מצווה עליהם, למרות האינסטינקט ההורי?

צוויל

המילה ביהדות

על ידי לאהל׳ה* » 03 פברואר 2012, 08:45

אנחנו דווקא דוסים למהדרין.

המילה ביהדות

על ידי תמרוש-רוש* » 02 פברואר 2012, 13:44

לי נראה ש ראינו שהורדת הערלה משפיעה על הפנימיות. זו הרציונליזציה שאתם עושים כדי להצדיק מעשה שבעיני הוא לא רציונלי.
או, אני בטוחה שהורדת עורלה עשויה ולעתים קרובות משפיעה על הפנימיות.
אלמנטרי ווטסון.
השאלה, האם היא משפיעה לטובה או לרעה?
אני מעלה את ההשערה שהורדת עורלה משפיעה על התינוק עמוקות, ולרעה, כאשר היא נעשית על ידי ובאישור הורים שאינם מאמינים באמת בצדקתם, שאינם חדורים בתחושת הנכונות של המעשה, אלא שרויים בעיקר בהכחשה ובמציאת תירוצים שיעבירו אותם את שמונת ימי האמת ויאפשרו להם לשכוח מכל העסק כמה שיותר מהר.
אני חושבת שהרבה הורים חילונים, או מסורתיים, ואולי גם עמה דתיים, עונים לתיאור הנ"ל.
אני חושבת שכריתת עורלה בקונטקסט הזה מטביעה או עלולה להטביע בתינוק איזשהו דפוס או קו או קבלה של אלימות ואכזריות.

לא מן הנמנע שזהו אחד הגורמים לרמת האלימות האישית והקיבוצית שמדינת ישראל מתאפיינת בה - העובדה שכל התינוקות עוברים מעשה מכאיב ואכזרי ללא פשר וללא קונטקסט שייתן לו איזושהי משמעות חיובית וירתום את הכאב ותחושת ההפקר והזעם לאיזשהו כיוון בונה וחיובי.

אני רוצה לקוות שאכן יכול להתחולל שינוי חיובי, שיפצה על האפקט השלילי, כאשר המילה נעשית מתוך אמונה עמוקה בצדקת המעשה.
כאשר ההורים מאמינים מספיק בשביל לא לברוח מזירת המעשה, אלא להיות שם ולתמוך בתינוק, בזמן שהם עצמם נתמכים על ידי הקהילה.
אני זוכרת גולשת אחת בתפוז שכתבה על הברית של בנה, ותיארה איך היא נמצאת שם לידו, מלטפת אותו ומחזיקה בו ומתפללת למענו, ואיך החברה שלה עומדת מאחוריה ותומכת בה כשהיא תומכת בו.
היא העלתה תמונה, ואני התפעמתי. עם כל השלילה שלי את עצם פעולת המילה, כתבתי לה, שאם היתה בי אמונה שהיתה גורמת לי להכניס את בני בברית מילה - כך הייתי רוצה לעשות זאת.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 פברואר 2012, 11:15

אשרי המאמין.
|Y|
מילון אריאל כותב כך : אשרי המאמין = ביטוי שמשמעותו : הלוואי שזה נכון אך קשה להאמין
מילון בבילון כותב כך : אשרי המאמין = מאושר הוא מי שייתן אמון בדבר, מאד קשה להאמין

המילה ביהדות

על ידי דלית_ב* » 01 פברואר 2012, 07:14

את פותחת דלת ומזמינה את בנך להצטרף לאמונתך ומראה לו את היופי שבה, במקום לגרור אותו באלימות פנימה.
ניסוח מקסים, תודה תמרוש רוש @}

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 פברואר 2012, 05:06

אחרי הברית אני ובעלי הסתכלנו עליו ושנינו אמרנו שהפנים שלו השתנו פשוט נהיה לו אור בפנים!! ראינו שהורדת הערלה משפיעה על הפנימיות.
לידיעתך, לא רק היהודים מלים את בניהם. גם המוסלמים מוארים? גם נימולים אחרים מוארים? וילד שנולד נימול, נולד מואר? או רק אחרי הקזת הדם?
ואם רב רפורמי ימול את התינוק, גם "יהיה לו אור בפנים"?
לי נראה ש ראינו שהורדת הערלה משפיעה על הפנימיות. זו הרציונליזציה שאתם עושים כדי להצדיק מעשה שבעיני הוא לא רציונלי (וגם מאוד לא הומאני בגיל שבוע). בעיקר כשעושים את זה הורים חילונים לגמרי, שמזלזלים בכל המינהגים הדתיים המוזרים, ואפילו מתקוממים נגדם. (אפילו לפני ההפרדה באוטובוסים ובמדרכות.)

המילה ביהדות

על ידי תמרוש_רוש » 01 פברואר 2012, 04:14

חשבתי שהוא יסבול נורא אבל הוא בקושי בכה ובשלושה ימים שאחרי הברית הוא ישן מאוד טוב
אשרי המאמין.
(כל העדויות על shut down של תינוקות וכו'. אין צורך לפרט)

השאלה היא, מתלבטת, האם את מאמינה שאלוהים ציווה עלינו למול בנים, והאם את מחויבת (ברמה האמונית) למצווה הזאת.
לדעתי האישית, אם לא עושים ברית מילה מתוך אמונה, עדיף רצוי וצריך להימנע מלעשות.
הסיבה הדתית או האמונית היא היחידה שאני נותנת לה לגיטימציה. כל שאר הסיבות והתירוצים - קש וגבבה.

המילה ביהדות

על ידי לאהל׳ה* » 31 ינואר 2012, 20:54

הברית של בני היתה אחד הימים היפים בחיי היו לי בראש תסריטים איומים והרבה פחד לשמחתי הרבה זה היה הפוך. חשבתי שהוא יסבול נורא אבל הוא בקושי בכה ובשלושה ימים שאחרי הברית הוא ישן מאוד טוב והגוף שלו התאושש נהדר. אחרי הברית אני ובעלי הסתכלנו עליו ושנינו אמרנו שהפנים שלו השתנו פשוט נהיה לו אור בפנים!! ראינו שהורדת הערלה משפיעה על הפנימיות. אני יודעת שרוב הכותבים באתר הזה מתנגדים מאוד לברית מילה ורואים בו אקט של אלימות ואכזריות אבל ההפך הוא הנכון לפעמים החסד האמיתי הוא דווקא בשיתוף מידת הדין.

המילה ביהדות

על ידי תמרוש_רוש » 31 ינואר 2012, 12:22

הנה המאמר:
http://www.tapuz.co.il/Forums2008/Artic ... &aId=13551
(רק כדי לסבר את האוזן, חנוך בן ימי איננו רב וככל הידוע לי לא מומחה ביהדות [אולי כן?], אלא פילוסוף)

אני מאוד רציתי לערוך לבן שלי טקס ברית ללא חיתוך, וכבר התחלתי לתכנן מה יהיה שם, אבל מסיבות משפחתיות ואישיות בסוף לא עשיתי את זה, וקצת חבל לי על ההחמצה.
(כמובן שגם לא מלתי אותו, ועל זה לא חבל לי בכלל :-])
בקיצור, את יכולה לבנות טקס יפהפה, עם ערבוב של חומרים מסורתיים ואישיים, שבו את פותחת דלת ומזמינה את בנך להצטרף לאמונתך ומראה לו את היופי שבה, במקום לגרור אותו באלימות פנימה.

המילה ביהדות

על ידי תמרוש_רוש » 31 ינואר 2012, 05:19

יש המון אמצע :-)

יש "ברית מילים" ויש על מאמר מצוין ומאיר עיניים של ד"ר חנוך בן-ימי על ברית מילה, הטקס, ההלכה והאלטרנטיבות. הוא זמין באינטרנט, נדמה לי שבפורום ברית מילה של תפוז, והוא מומלץ בחום.
אמשיך אחר כך

המילה ביהדות

על ידי מתלבטת_קשות* » 30 ינואר 2012, 23:51

קראתי, כן קראתי את כל העמוד, פה ושם דילגתי.. מודה.
אני בחודש תשיעי, אדם מאמין, מאמינה שכולנו אחד, מאמינה האנרגיה המרכזית היא האהבה, שאנחנו בסוף האלף הזה והמשיח פה, הגאולה, העידן הזהוב, סוף העולם (כל אחד שיקרא לזה איך שהוא רוצה..)מאמינה בעצם האמונה, מחוברת לאור אינסופ ואוהבת להתקדש להיתטהר , מאוהבת בטבע וביופי הבריאה, מכבדת את האדמה עליה אני דורכת, דואגת לחהמעיט בנזקי לסביבה ובכלל... חיה ומחנכת את ילדתי (משתדלת) בתודעה אלוהית ומודעות, משתדלת לא לאכול יותר מידי חיות... ולהיות בהודיה ובשמחה וכד'....
בהריון הזה אני עם בן, מתפללת לאלוהים שייצא מגופי נימול (יש כאלה..), לא מתחברת לכאב ולטראומת ההבהלה בברית, (עולל קטן שלו בטוח ורגועה ופתאום בום טראח)
ומצד שני אוהבת את הרעיון של ברית עם הקדוש ברוך הוא, אך לא מתחברת להפיכת איבר פנימי לחיצוני - הורדת המגן שלו, אני בדילמה נוראה וכאובה
עלה לי רעיון: יש משהו באמצע? כמו רק הקזת דם לשם "רעיון" הברית בין אברהם לאלוהים? משהו שלא מחייב לחתוך את העורלה? משהו פחות אכזרי ויותר סימלי? שמקובל גם בדת וגם בדעת?????? יש אמצע? אפשר להתפשר פה איכשהו????

המילה ביהדות

על ידי אורלי_הלל* » 11 ינואר 2011, 16:12

מה שחשוב החתול פריץ זה להבין שברית המילה באמת כבר לא תואמת לזמנים החדשים ואשתף אותך בידע ומידע שיש בידי ולא אכנס לפרטים אנחנו בתקופה של פריצת מסגרות והעובדות מדברות בעד עצמן בשטח, כדי שהרבה מהילדים יהיו מסוגלים ללמוד נותנים להם ריטלין וכדי שהמורים יהיו מסוגלים ללמד אותם לא השכלנו להבין שדי כבר למסגרות במתכונת הנוכחית וזה נכון לגבי כל מסגרת או מוסכמה חברתית אני מאוד מאמינה אבל לא בדרך הקונבנציונלית אני מאמינה בעובדה שיש בי ניצוץ אלוהי ואני בוראת את מציאות חיי מכיון שאני חלק מהאחד שהתפצל להרבה ומיכיון שכך כאשר אתה מאוד בטוח בדרכך ומחובר לאמת הפנימית שלך ללא קשר למה שחושבים אחרים מסביבך באמת נאמן לעצמך ולקולך הפנימי תהיה בטוח שגם הילד שלך אם וכאשר תחליט לא לעשות לא ברית מילה יחיה לפי האמת שלו ועל פי דרכו והאו יוכל לעמוד בכל המכשולים שיעמדו בפניו גם אם הוא יצטרך להדוף בדרך ואנחנו צריכים להבין שאותם ילדים באו על מנת לפרוץ את המסגרות הקיימות וגם ברית המילה זוהי מסגרת מקובעת שעל פי זה נקבעת זהותך לכאן או לכאן די מספיק עם השטויות אין אף אחד בעולם הזה שיגיד לי לך לכל אחד מאיתנו מה עלינו לעשות ומה לא אני חיה ללא פחד םאני מודה על כך כל יום ואין אף אדם שיכול לערער את בטחוני אם זה משהו שבה מתוכי אני מקווה שעזרתי

המילה ביהדות

על ידי ג'וניפר_והמשפחה* » 08 דצמבר 2010, 10:16

יש דפים אחרים שיותר ממוקדים בנושא בו אתה עוסק ב-מדור בלי ברית מילה

המילה ביהדות

על ידי החתול_פריץ* » 08 דצמבר 2010, 03:55

שלום לכולם/ן!
הבנתי מריפרוף מהיר על הדף (התחלתי בלקרוא בעיון עד שנשברתי) שהנושא קיבל תפנית לכיוון צפוי- מיהו יהודי, מי מחליט מה מותר ומה אסור וכ"ו וג"ו
בכל אופן בעיני זה דיון מעניין אבל לא באמת השאלה שמטרידה אותי.
בתור אב לעתיד אי"ה, אני מוטרד מהשאלה-
נאמר שיוולד לי בן (עוד לא ידוע אם בן או בת). איך אוכל לדעת מה היא הבחירה הנכונה עבורו?
איך אוכל לדעת מה ברבות הימים הוא יחשוב על מה שבינקותו החלטתי בשבילו?
שתי הבחירות קריטיות משמעותיות והרות גורל, יש לי פה המון אחריות בבחירה.
אם נחליט לעשות לו ברית הוא יאלץ לחיות כל חייו ללא עורלה, ללא אפשרות להשיב את הנעשה גם אם ירצה. (מה שלדוגמה קרה לי).
אם נחליט לא לעשות לו ברית התגובות מצד חלק מהמשפחה עלולות להיות חריפות וקשות, ועלולות להרחיק אותו ואותנו מאותו צד במשפחה.
ובנוסף, אולי הוא יחליט שהוא רוצה בולבול כמו כולם, ובכל זאת לחתוך בגיל מבוגר זה כלל לא אותו דבר כמו לחתוך בגיל כמה ימים.

כמובן שהכי קל לי במובן מסוים זה להגיד "נו טוב, אני לא רוצה ליצור פירוד וזעזוע, ואין לי חשק להלחם, אז נעשה את מה שכולם עושים רק בגירסה מרוככת (רופא והרדמה מקומית)"
אבל מצד שניזה הדבר שהכי קשה לי לעשות, במיוחד שאני לא שלם עם הבחירה הזו.
אבל הטובה העיקרית שצריכה לעמוד מול עיני כרגע זה טובתו, וזה דבר שרק ימים יגידו, וזה תמיד תלוי בנקודת מבט.

שאלה טובה, אני לא מצפה, לא רוצה, ויודע שלא תוכלו לתת לי תשובה. אבל אם מישהו/י רוצה לשתף את הגיגיו הוא/היא מוזמנים...

המילה ביהדות

על ידי בערך_מוחלט* » 13 נובמבר 2010, 20:53

סימן שלם ייעד השולחן-ערוך, כדי לבאר ולהדגיש שמצוות ברית מילה היא המצווה החשובה שבכל המצוות המעשיות. בדרך כלל, כל סימן בשולחן-ערוך כולל סעיפים רבים, אבל בסימן ר"ס בחלק יורה דעה ישנו סעיף אחד בלבד (שו"ע יו"ד רס א), שכל כולו נועד להדגיש את מעלתה של המילה. וכך הוא לשונו : "מצוות עשה לאב למול את בנו, וגדולה מצווה זו משאר מצוות עשה".

המילה ביהדות

על ידי בערך_מוחלט* » 13 נובמבר 2010, 20:20

וכן בסעיף א באותו המקום: "... ולא יניחו ערל לא בישראל ולא בעבדיהן."

המילה ביהדות

על ידי בערך_מוחלט* » 13 נובמבר 2010, 20:16

נודע לי שמסתובבת דעה שצריך את הסכמת האם כדי למול. ובכן מבחינה הלכתית לא צריך לא את הסכמת האם ואפילו לא את הסכמת האב, ואפילו לא את הסכמת הנימול עצמו, כך עפ הרמבם הלכות מילה א ב:
ב אין מולין בנו של אדם שלא מדעתו, אלא אם כן עבר ונמנע למולו, שבית דין מלין אותו, בעל כורחו. נתעלם מבית דין, ולא מלו אותו--כשיגדיל, הוא חייב למול את עצמו: וכל יום ויום שיעבור עליו משיגדיל ולא ימול את עצמו, הרי הוא מבטל מצות עשה; אבל אינו חייב כרת, עד שימות והוא ערל, במזיד.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמונית* » 09 נובמבר 2010, 19:40

אין לי מילים לתאר את המקום או התחושה שהרגשתי מיד לאחר החיתוך .אני רק יודע שזה היה מקום גבוה מאוד שלקח לי הרבה זמן לחזור למציאות
גם במילת ילדות מקובל שהאם (או הסבתא) חותכת לבתה.
מזכיר תחושת התעלות של מי שהעז לרצוח בן אדם. החיים והמוות בידיו.
השוואה מזעזעת, אבל כמו שאמרה גולדה - אני מ ז ו ע ז ע ת.

להעיז לחתוך לתינוק בן שבוע את איבר האגו שלו. וזה עוד הבן שלך!!! גם אני מ ז ו ע ז ע ת !

המילה ביהדות

על ידי אמא_לאחד* » 02 נובמבר 2010, 19:10

הדברים שנאמרו הינם חוויה ולא פרשנות ולכן אין כאן מקום לתת לי ציון לשבח או לדרוש כנגדי .
ובכל זאת.. זכותי להזדעזע !!!

המילה ביהדות

על ידי אבוקה_דו* » 31 אוקטובר 2010, 19:52

גם במילת ילדות מקובל שהאם (או הסבתא) חותכת לבתה.

המילה ביהדות

על ידי ניתאי_שמחה* » 30 אוקטובר 2010, 22:39

אין לי זמן לקרוא את כל שנאמר אך ברצוני לשתף אצכם במקרה הברית של בני:

זה היה באביב ביום יפה וצח ,הוא נולד בביתנו ואשתי לא רצתה לחתוך אך נכנעה לרצון החזק שלי .
יום לפני הברית ,הגיע חבר שחזר בתשובה ואמר לי שאם אני עושה לו ברית אז עדיף שאני אחתוך.
ובאמת הרי כתוב : "ומלתם את בנכם..." ולא שליח (מוהל).
ובכן כשהגיע המוהל דיברתי איתו על כך והוא לא הביע התנגדות : הוא יכין את כל מה שצריך ,ייתן לי את הסכין ביד ,יאחז בזרועי ויבצע את התנועה - כלומר כל שיש לי לעשות הוא להחזיק סכין!
וכך היה!
אין לי מילים לתאר את המקום או התחושה שהרגשתי מיד לאחר החיתוך .אני רק יודע שזה היה מקום גבוה מאוד שלקח לי הרבה זמן לחזור למציאות (כל המשפחה מסביבי והרב אומר את המשפט "...ושמו בישראל:..." )
הדמעות שעמדו בעיני מיד לאחר החיתוך היו של אושר ,כאב ,הקלה ותחושה של משהו מאוד גדול שאני נותן לבני הרך . המקום הגבוה הזה שהייתי בו ,הוא הוא לדעתי האישור עבורי שהמעשה הינו מצווה גדולה ואין לי ספק שאעשה אותו גם לבניי הבאים לכשיוולדו.

הדברים שנאמרו הינם חוויה ולא פרשנות ולכן אין כאן מקום לתת לי ציון לשבח או לדרוש כנגדי .
בחרו כאוות נפשכם ,העולם אינו כופה עלינו לחתוך את בנינו או אפילו לחסן אותם אך אם אתם עושים זאת -המלצה שלי :שהאבא יחתוך . אמן!

המילה ביהדות

על ידי בערך_מוחלט* » 23 אוגוסט 2009, 10:31

קיום מצוות מעולם לא עמד כתנאי להיות האדם מאמין או יהודי.
http://tpeople.co.il/leibowitz/leibarticles.asp?id=31

המילה ביהדות

על ידי shittycustom* » 23 אוגוסט 2009, 09:01

למה צריך לעזאזל לחוות את הדת דרך הזין???

המילה ביהדות

על ידי כוכב_נגה* » 15 נובמבר 2008, 23:26

יעקב רוזה, יפה כתבת.
תודה@}

המילה ביהדות

על ידי יעקב_רוזה* » 15 נובמבר 2008, 23:15

יש נקודה קטנה שהפריעה לי בקשר לטעמי הברית שהובאו בשם הרמב"ם. נדמה לי שבשל כל מיני השפעות והקשרים של התרבות הסובבת (בזמנו) וסגנון הניסוח עלולים לטעות ולהתקשות להבין את כונתו המדויקת.
בכל אופן כל טעמי המצוות נועדו להיות חלק מהתורה כביטוי של מסר וקישוט (תבלין="טעם") אך לא כסיבה ממש שכן הם הגיעו אלינו מלמעלה...
נראה לי שלמתעניין בטעמי הברית, מפורש בתורה שהיא אות ה"ברית" (-קשר ומחויבות כמו חתונה רק ללא אפשרות ניתוק אמיתית חלילה) ביננו לה'.
וכן יש תימצות של ההסבר שמאוד מצא חן בעיני בספר "ניצוצות" של הרב יובל פרוינד:

"ברית המילה,
לא באה רק למעט את התאוה המינית,
היא באה לעדן את תאות המין.
הברית באה להוסיף,
אל התאווה הטבעית המינית,
את העדינות האנושית
של האהבה.

כל עוד העורלה נשארת,
הצד הבהמי והחומרי שבנטית המין.
מתגבר על הצד האידיאלי,
ושיכרון חושים מזהם,
את כל הנטיות הנאורות והיפות.
מאותה נטיה שיש בה גם צדדים עליונים,
של אהבה ויצירת העתיד,
נשאר רק אגואיזם מנותק.

********

ברית המילה היא ההכנה הישראלית המיוחדת,
לקראת העלאת רוח האדם,
לעשות את האדם עדין ומוסרי,
גם בעת שהגוף מתגבר,
להשאיר את האור הרוחני,
גם כאשר היצר סוער.
לכן ע"י ברית המילה,
נמשכת התכונה המינית הטהורה,
המביאה ילדי קודש לעולם-
פרי אהבה טהורה."

נראה לי שהסיבה האמיתית שהיחס הנפשי שלנו למצות המילה כ"כ חזק (ע"ע כן-לא יהודי)
נובעת מכך שאברהם אבינו בושר ששרה אמנו תלד לו את יצחק מיד לאחר שנתן לו
את מצות המילה (בסביבות גיל 90 -100!) כלומר זה רומז לשורש קיומנו כעם. "אושיות האומה"

לכן עם ישראל במשך הדורות מסר נפשו עליה וחגג אותה וכו' עובדה שהוסיפה גם היא קישור בעומקה של הנפש הקולקטיבית שלנו וחיבור כמעט טיבעי אליה. ואף ויחס חריף/ רתיעה מחוסר המילה.

כתבתי את הדברים כדי לשתף בנקודת המבט שלי ושל היהדות כפי שאני חווה אותה.

המילה ביהדות

על ידי אילנה_אילן* » 12 אוקטובר 2007, 22:39

שלום לכם קהילה יקרה,
הרבה זמן לא ביקרתי כאן ויש נושא שרציתי לכתוב עליו אבל גם עבורו לקח לי זמן לעכל את מה שעברתי לאחרונה ולהיות מסוגלת לבוא ולכתוב כאן את הדברים.
הקושי היה, ותכף תבינו אחרי שתקראו, מחשש להתלהמות כזו או אחרת. הייתי צריכה הילינג, ועד עכשיו אני מרגישה שכל הנושא הזה, ראוי שניגש אליו כולנו ממקום כזה, אבל אין לי מושג מה זה יעורר בכם.
אני מקווה שרק הילינג ואהבה לכל הצדדים המעורבים.
לפני חדשיים וחצי בערך נולד לנו במזל טוב בן, ילדנו הרביעי, אלִיָה מתן שמו.
כמו לשני בנינו האחרים, גם לאליה מתן לא עשינו ברית.
אני חיה היום בפורט לאודרדייל בפלורידה ויש לנו כאן מכרה שהיא חוזרת בתשובה.
למותר לציין שיחסה לברית המילה שונה מאד משלי אבל את מה שקרה בעקבות השוני הזה לא יכולתי לצפות.
ביום הרביעי שאחרי הלידה, היום הראשון שהגוף סיים את כווצי הרחם המתישים, הדימום עדיין לא פסק, דפיקה בדלת בשעה 9:30 בערב. אורי בן זוגי לא היה בבית ואני הייתי על סף של הכנסת הילדים למיטה עם סיפור.
פתחנו את הדלת לגלות שם אדם שהוא מוהל ומנהיג כאן בית כנסת של חב"ד שבא לדלתנו.
הוא שאל האם בעלי נמצא ואמרתי לו שלא ומה הוא רוצה. מה שהוא רצה זה שנעשה ברית לבן שלנו.
האיש התחיל להטיף לי את משנתו כשאני מבקשת ממנו בנימוס (הרבה שואלים אותי למה בנימוס - אז כך כי לא הייתי בנויה לשום דבר אגרסיבי, הרי הכל כל כך טרי - תינוק רך שרק נולד, קדושה של בית שנוספה לו נשמה, התרגשות - הכל חוץ מאגרסיביות).
האיש סרב להקשיב לדברי והמשיך להתלהב בדבריו עד שהייתי צריכה לצעוק עליו שילך. זה נמשך עוד דקות ארוכות ולא, לא טרקתי את הדלת. האמנתי לאורך כל הרגעים הללו שתגיע השניה שהוא יגיד - סליחה וילך. זה הגיע בסוף לצעקות אבל הוא סרב להקשיב.
רק כשאמרתי לו שהדימום מתגבר הוא קלט את עצמו והלך.
מאוכזב בוודאי שלא התרציתי לשמוע אותו. ללא שום יכולת לראות את האדם והסיטואציה.
כשהוא הלך לקחתי לעצמי עשר דקות לנשום ולהרגע. רק כשהרגשתי חמלה כלפיו התקשרתי למכרה כדי לשאול אותה אם יש לה קשר לכך שהאיש הזה יודע שנולד לי בן ואיפה אני גרה. האיש הזה היא מחזיקה ממנו הרב שלה למרות שהוא לא רב ואת זה שאנחנו לא עושים ברית היא כבר דאגה לפרסם אצלו. בזמן ההריון הוא כבר פנה אל הילדים שלי וביקש שנדבר איתו על הברית... אבל זה כבר סיפור אחר. או שזה תחילתו של אותו סיפור.
המכרה לצערי הרב התחילה לתקוף אותי. ביקשתי ממנה רק שלא תדבר איתו עלינו כי הוא מביא למשפחה שלנו אנרגיה לא רצויה. ההתקפה שקיבלתי הפעם בטלפון היתה מפתיעה לא פחות.
לקח לי כמה ימים של בכי וחוסר שינה בלילות כדי לחזור לעצמי.
אבל גם אחרי השיחה הזו לקחתי לעצמי מספר דקות כדי לנשום ולהרגיש חמלה כלפיה גם כן.
בימים שאחרי השיחה הזו היא המשיכה את מסע החשיפה הזה בקהילה כאן. זה הרגיש כמו ציד מכשפות. כן, גם מכשפה היא קראה לי, ועובדת אלילים.

ימים לא קלים עברו עלי אבל חוץ מדקות שהיו פה ושם שבהם התמלאתי כעס עליה (הבחורה הזו היא בעלת משפחה עם שני ילדים, מכרת ילדות של בעלי שכאשר הם הגיעו לכאן לפני שנתיים, בלי להכיר אותה פתחתי להם את ביתנו הקטן ופרשנו להם שטיח אדום בכל מה שאומר תהליך ההיקלטות כאן, לכן הפגיעה היתה קשה יותר) הרגשתי לרוב חמלה.

הקהילה שומרת המצוות כאן התנערה מההתנהגות של שניהם. לא שמישהו הסכים איתי שלא צריך לעשות ברית אבל הם ברכו, שלחו פרחים והרבה אהבה.
חלקם גם דיברו עם המוהל כדי להזכיר לו שהוא פועל בדרך הפוכה לדרכו של הרבי מילובאביץ'.

כל התהליך הזה מבחינתי היה צריך הרבה הילינג, יותר מהכל.
לא חיפשתי להיות צודקת חוץ מרגעים שבהם נפלתי בפח הפגיעה. ואז טיפלתי בזה כי אני רואה את האחריות שלי בענין הזה (ראה תפיסת עולם בדף על ה Ho'opnopono) מה גם שבפועל לחלוטין זימנתי את אותה הבחורה לחיי כשבלי להכיר אותה הזמנתי אותה אל ביתי ותמכנו בהם בלגור על ידנו ולהכיר להם את החברים שלנו כאן.
לא היה קל.

ומתוך המקום הזה של אחריות על כל מה שקורה לי בחיי הסתכלתי על כל הענין הזה של התפקיד אותו אני ממלאה בתקופה זו כאשר אני בין יהודים מעטים יחסית שבוחרים שלא למול את בניהם.
אני לא יודעת אם יש עוד מבינכם שאינכם מלים את הבנים שרואים את הדברים כמוני אבל אני מרגישה שיש משמעות לכך שאני בין הראשונים שקוראים את הקריאה ועושים את המעשה (או לא עושים אותו במקרה הזה).
ראשונים זה גם אם אנחנו כבר אלפים (מקווה שכך).

פה, בארה"ב מאז שהגעתי לכאן לפני שנתיים וחצי בערך, אני פוגשת יהדות שלא הכרתי אותה מעולם.
החיבור התחיל כשקראתי בספר "הדרך לחיים של משמעות" שהוא אוסף של דברי הרבי מילובאביץ' שמביא דברים חכמים לגבי תחומי החיים השונים. ושם בראש הפרק על נשים וגברים קראתי את המילים הבאות שלו:
"לאחר אלפי שנות עליונות גברית, אנו עומדים עתה בתחילתה של תקופת הנשים, כאשר נשים יזכו בהכרה בחשיבותן האמיתית, והעולם כולו יכיר בהרמוניה שבין איש לאישה".
מי שמכיר את יחסי למהות הנשית יכול לדמיין שהמילים שלו נגעו בי מאד. בהמשך הכרתי כאן אנשים שומרי מצוות שנוצר ביננו חיבור מלב אל לב.
אחת התחושות שבאתי איתן הפעם לאמריקה היא שיש לי פה משהו שקשור לבניית גשר. רק שלא ידעתי עדיין בין מי למי. אחרי שקראתי את דברי הרבי התחלתי לראות את הייעוד.

הבנתי גם אחרי שפגשתי כאן אנשים יקרים ביותר, שומרי מצוות, שיש בי הרבה יותר דומה מאשר שונה איתם. שיש עבורנו הרבה יותר מאַחֵד מאשר מפריד.
שיש פה משהו שהוא מעבר לצורה שבה כל אחד מבטא את הקשר שלו לאלוהות, והמשהו הזה הוא אותו דבר, אותו תדר, אותה אהבה, אותו מקור.
לא, לא פגשתי את זה אצל כל אחד ואחד משומרי המצוות. הנה, פגשתי גם שניים שממש לא מרגישים איתי אחד. אבל פגשתי גם הרבה כאלו שכן.
למרות שאני יודעת ולא משלה את עצמי, שהאמונה שלהם לא מאפשרת להם שלא לקוות שאני אתעורר יום אחר ואראה את הטעות הנוראה שבלא לעשות ברית.
הרי גם השניים שהתלהמו עלי רוצים הרי את טובתי ואת טובת ילדי. לרגע לא חשבתי שהם רוצים את רעתי.
אבל כשאדם לא מסוגל בשל אמונתו לראות את האחר ולבוא אליו מאהבה, אז הוא צריך שנפתח אליו את הלב, כדי שהוא יוכל לחזור לעצמו. ואולי גם זו ציפייה מיותרת. כל מה שיש לי לעשות הוא לשמור שהלב שלי יהיה פתוח. השאר בידי האל-ה.
אני לא מרגישה שזה רק הסיפור האישי המשפחתי שלי. היה יותר נעים להשאר שם אולי אבל אחרי שקהילה שלמה נכנסה לנו לתחתונים כבר לא יכולתי שלא להסתכל על התמונה הגדולה.

אני לא יודעת בכמה מכם ההתנהגות של השניים האלו תעורר כעס. בכמה חמלה. כמה מכם זה ירחיק בתגובה של "אני שונא כפייה דתית" וכמה מכם זה יעמוד מול השאלה של התפקיד הרחב יותר שיש לנו כאן.

אני יודעת בתוכי שכאשר אומרים שכשהמשיח יבוא אז יפתחו הלבבות - שהסדר הוא הפוך. כאשר ייפתחו הלבבות יגיע המשיח. והמשיח הוא שם שנותנים לו מאמינים לאותו תדר שאני קוראת לו גם האלה. האהבה. אותו תדר שמסרים רוחניים מדברים על כך שבשנת 2012 הוא יגיע לעולם.
אבל אם כשייפתחו הלבבות יגיע התדר הזה, אז זה נדרש מכל הצדדים.
אין פה צודק ולא צודק, אין פה נכון ולא נכון. יש משהו ללכת אל מעבר לזה ולפתוח את הלב. ואני כותבת את הדברים ואולי זה ייתן משהו לבניית הגשר. בניית הגשר בין הלבבות של האנשים באשר הם.

בשפת ה Ho'oponopono כל הענין הזה הוא זכרון שצריך לנקות כדי שנחזור לאהבה, למקור.

אני יודעת שזה לא קל לעמוד מול התגובות המתלהמות של מאמינים שמרגישים שהם יצילו אותנו מצרה גדולה אם נעשה ברית לילדינו. אני יודעת כי לא היה לי קל.
אני יודעת שיהיה הרבה יותר קל אם נוכל אנחנו שלא להתלהם בחזרה.
כי גם אם יש בתוך הקהילה הדתית בודדים שמוכנים להשאר עם לב פתוח לאנשים שלא עושים דבר שכל כך מהותי מבחינתם, אני תקווה שנוכל אנחנו - כאנשים אמיצים שנוקטים עמדה לא פופולרית, להשאר עם לב פתוח לקהילה שלמה.
בלי לצפות שהם יישתנו או אנחנו. רק לקבל, גם אם הצד השני לא מקבל.

רני הציע לי אז, כשהייתי צריכה תמיכה, לכתוב כאן ולקבל מכאן תמיכה. אני יודעת בתוכי שהייתם תומכים אבל הייתי חשופה מידי כדי לבוא ואולי אולי אולי לשמוע התלהמות אחת קטנה כלפי הדתיים או כלפי האנשים שתקפו (לא פיזית אבל כן מילולית ואנרגתית).
הייתי צריכה את כל כוחות הריפוי שלי לעצמי ולמשפחה שלי כדי שנחזור לשגרה של בטחון, של שלווה, של טוהר ושל יחד כדי שנוכל להמשיך ולחיות בריא.

תודה שהייתם עד כאן,
שיהיה שלום בלב,

אילנה

המילה ביהדות

על ידי נועה_מיפו* » 21 ספטמבר 2006, 15:32

בדף דובר כמה פעמים על הנסיון להשוות בין מילת גברים למילת נשים.
דעתי היא שנכון שמילת נשים מונעת מהאישה לחוות בעתיד סיפוק מיני כלשהו, אבל זה בעתיד.
בהווה, בזמן עריכת המילה, במה שונה כאבה של הילדה או הנערה מכאבו של התינוק הנימול? ההשלכות העתידיות של המעשה לא גורעות מהיותו מזעזע גם בזמן ביצועו. והעובדה שלמילת נשים יש השלכות עתידיות משמעותיות יותר לא גורעות מהעובדה שמילת זכרים גרועה גם היא.

לי עדיין אין ילדים, אבל ברור לי שכשיהיו הם לא יעברו את הטקס הזה.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמוני* » 05 יולי 2006, 10:54

אגב, למי שלא קרא את הספר, אז מדובר במושבת אסירים, והמתגוררים בה הם נכדיהם של האסירים המקוריים, אשר מעולם לא הורשעו בשום דבר.

המילה ביהדות

על ידי פלוני_אלמוני* » 05 יולי 2006, 10:51

אני קורא בפורום הזה כבר הרבה זמן (וילדי אינם נימולים)
ולמרות שמעולם לא הייתה לי או לאישתי דילמה האם למול את בנינו, אני מדי פעם נכנס לפורומי ברית כאלה ואחרים, משום שמה שבאמת מרתק אותי הוא מדוע המנהג הזה ממשיך ומדוע אנשים לרוב אינם אפילו רוצים לחקור את סיבותיהם.
|!| אזהרה, |!| הדעה שאני הולך להביע עלולה לפגוע (מעולם לא השמעתי אותה באזני חברי אשר מלו את ילדיהם, ומשום כך אלמוניותי) אז מי שמל את ילדיו, אני מראש מודיע, אין בהמשך כל אינפורמציה שאתם צריכים לדעת, ומדובר בדיעה אישית. ספקולציה על עמידות המנהג.

בספרו של Larry Niven , Integral Trees מחשב שמפקד על מושבת אסירים, מורה לקבוצת אסירים להרוג אחד מחברי הקבוצה מתוך טענה שהוא אשם בדבר זה או אחר (ובכך לגייס את נאמנותם), המספר ממשיך ומסביר שמנהגם של משטרים דיקטטורים תמיד היה יכול לסמוך על נאמנותם של אלו שביצעו פשעים מחרידים בשם המדינה.
אותם אנשים יהססו מלפקפק בסמכות המדינה ובעליונות המטרות הללו. משום שאם המדינה אינה נעלית, ואם המנהיג אינו יודע כל וראוי לתת כל הוראה, פירוש הדבר שהפעולות הנוראות שבבוצעו היו באחריות המוסרית של המבצע.
ולכן נכון לומר שהברית אכן שמרה על העם היהודי,
שכן מי שמפקפק בנחיצות המצוות ובצידקתו של האל (או רחמנא ליצלן מפקפק בעצם קיומו של האל) חייב להתמודד עם השאלה מדוע הוא עשה זאת לבנו.
ההסבר שלי (שאני מספר לעצמי) הוא שהברית לא שרדה למרות שהיא כל כך לא הגיונית וזוועתית אלה משום שהיא כזו.

לו היה מדובר במנהג שאומר שיש ללחוץ לרך הנולד שלוש פעמים על האף תוך כדי השמעת קול של עז ביום ה 11 להוולדו, המנהג היה מבוטל בתור אמונה תפלה מטופשת לפני מאות שנים.

תשובה למקטרגים האוטומטים - אני לא משווה את הברית לרצח. הקו שמתחתי היה בין ביצוע מעשה ללא בחינה של מוסריות השלכותיו תוך השענות על סמכות חיצונית ובעצם המעשה, חיזוק מעמדה של אותה סמכות. אם תקראו היטב את הציטוט שהבאתי, אז המקרה המסוים שמצוטט שם בסה"כ נותן למספר הקדמה כדי להביא את טענתו הכללית

המילה ביהדות

על ידי סיגל_ב* » 03 יולי 2006, 12:17

הסיבה שבגללה המעשה רווח כל כך גם אצל חילונים, ובלי להטיל ספקות, היא כי הוא רווח גם בדור הקודם. כי אצל אלה שהוא נעשה להם, נוצרה נקודה עיוורת בדיוק במקום של הכאב. כי אם הם יכירו בכאב, ויותר מכך - בחוסר התוחלת שבו, יהיה עליהם להכיר (ולהרגיש) את כאב הילדות אצל עצמם.
מרתק.

(וגוריין)

המילה ביהדות

על ידי תמי_גלילי* » 02 יולי 2006, 19:06

אני רוצה להציע הסבר אפשרי לשאלה מדוע כל כך הרבה יהודים ישראלים (ואחרים) מקפידים על ברית המילה במיוחד.
או מדוע צצו כל כך הרבה הסברים ורציונליזציות למעשה.

ייתכן שהסיבה האמיתית היא שהמתעקשים עברו בעצמם ברית מילה. תיאוריה (אליס מילר, ארתור ג'אנוב, ג'ין ג'נסן) שנכון להיום נראית לי הגיונית ותקפה היא, כמו שכבר העירו כאן, שחיתוך של איבר כלשהו הוא אירוע טראומתי, המחייב הדחקה מצד התינוק - כאב שאינו מסוגל להכיל בלי הגנה. מטיבה של הדחקה, שניבנות עליה הגנות. ההגנות יכולות להיות, למשל, התעלמות ממה שקרה או מהכאב הכרוך בכך, או מציאת הצדקות למה שקרה.

אותה תאורייה גורסת גם, שמי שעבר התעללות מכל סוג בילדות נוטה לחזור על מה שעשו לו. לא כי זה מה שהוא למד, אלא כי ההגנות שנוצרו במקום של הכאב יוצרות נקודה עיוורת לסבל, אצל עצמו ואצל אחרים. וההגנות הן גם אלה שמאלצות אותו להתנהג בצורה שתנציח את ההדחקה ותאפשר לו לא להרגיש את הכאב (כי הרגשתו של הכאב מתפרשת כמסוכנת עדיין, למרות שכבר אינה כזו). עוצמת ההגנה היא כעוצמת הכאב.

כך קורה גם לגבי ברית מילה. הסיבה שבגללה המעשה רווח כל כך גם אצל חילונים, ובלי להטיל ספקות, היא כי הוא רווח גם בדור הקודם. כי אצל אלה שהוא נעשה להם, נוצרה נקודה עיוורת בדיוק במקום של הכאב. כי אם הם יכירו בכאב, ויותר מכך - בחוסר התוחלת שבו, יהיה עליהם להכיר (ולהרגיש) את כאב הילדות אצל עצמם.

אצל מבוגרים, מועלות הצדקות לכאב הזה - אלוהים, רוחניות, בריאות, קבלה חברתית, לאומיות, וכו'. אבל בלי קשר לנכונותן או אי-נכונותן של ההצדקות האלה, הן אינן זמינות לתינוק. מבחינת התינוק, הוא ננטש ועונה, ולא נאהב. על פי התיאוריה דלעיל, התינוק אינו מסוגל להרגיש זאת כי הכרה בהיעדרן של האהבה והתקווה תהרוג אותו (ואין צורך לחזור כאן על המאמרים שמראים שאהבה היא צורך קיומי לילד, או שאנשים זקוקים לתקווה כדי להתגבר על אירועים קשים). מכאן הצורך בהדחקה, בהגנות, ובחזרה על המעגל בדור הבא.

ומדוע נשים אינן מתנגדות לברית? מסיבות דומות. כי כפייה, וכאב, ופולשנות, הייתה גם מנת חלקן בצורות שונות.

בכל זאת נפוץ יותר לראות אימהות שמכירות בכאב שהילד מרגיש בברית וסובלות כשהוא קורה אבל מצדיקות אותו. ייתכן שהסיבה היא שנשים, ככלל, נוטות יותר מגברים להגנות של צידוק ("מגיע לי", או "ככה צריך") מאשר של הימנעות ("זה לא קרה/זה לא כאב").

דומתני שהיה זה השופט אוליבר וונדל הולמס, שאמר פעם "אורך הצדק הוא כאורך אמת ידו של השופט". בהשאלה, אפשר לומר זאת על דת, ומימסד, ומדע, ורפואה. בעיניי, בכל מקרה מדובר במצבור התנהגויות, אמונות ודעות של קבוצות אנשים, ולא בישויות בעלות קיום עצמאי. ערכן ויכולתן של אלה הוא כערכם ויכולתם של האינדיבידואלים החושבים, מאמינים ומתנהגים - לא יותר ולא פחות. וזה כולל את הדעות הקדומות שלהם.

המילה ביהדות

על ידי טלי_מתכוננת_לביאת_המשיח* » 29 יוני 2006, 03:13

קצת סדר בים המילים...
קראתי את הדף הזה, יש לציין שהוא די מעניין....

מוחנו דומה למחשב. כמו בכל מחשב, המסקנות נקבעות על-פי הזנת הנתונים, וישנם כמה נתונים חסרים, שיכולים לשנות את כל התמונה...

עקב השעה המאוחרת, אמשיך בעתיד הקרוב בעז"ה.

המילה ביהדות

על ידי רוצה_להיות_אני* » 04 אפריל 2006, 21:09

אפשר לדעת מי, ולמה מחקו את ההודעה שלי?
ועוד אי אפשר לשחזר...

המילה ביהדות

על ידי Mise* » 01 אפריל 2006, 23:46

לא הבנתי איך הדף הזה מתקשר למילה ביהדות. יש המון חומר על מילה ביהדות, אין כאן איזכורים. גם הדיונים לא ממש נוגעים בנושא. אולי צריך לשנות את שם הדף?

המילה ביהדות

על ידי שי_רי* » 16 אוקטובר 2005, 10:38

העתקתי את הנ"ל מדף אחר כי לכאן הוא מתאים מאוד:
אני אמנם רק בתחילת ההריון ועוד לא יודעת את מין העובר אך אני מאוד שלמה עם המחשבה שלא לערוך ברית מילה. אני מרגישה קשורה לדת להיסטוריה ולעם היהודי ולמרות זאת אני בוחרת בלב שלם בהשארת איברו של בני לעתיד (אם ירצה השם) בשלמותו.
ב12/10 הייתה כתבה בעיתון הארץ על איש יהודי מאוד מעניין וחכם (לדעתי) - רבי זלמן. משהו ממידרשתו דיבר אלי והסביר לי את הקשר שלי ליהודות ועם זאת בחירתי לא לערוך ברית - אני מצטטת :
"מושג יסוד נוסף בלסיקון של זלמן, "פסיכו-הלכה", נולד מאמונתו בכך שלפי הפרדיגמה היהודית החדשה ההלכה אינה מוחלטת עוד, ולפיכך כל אחד ואחד צריך לסננה מבעד לעדשת נפשו. הוא מתייחס למקורות חסידייים המחלקים את ההיסטוריה הקוסמית לשלושה עידנים רציפים המקבילים לשלושת המימדים - המרחב, הזמן והנפש (או בלקסיקון הקבלי: עולם, שנה, נפש) - שמהם מורכב העולם. עידן בית המקדש, שמתמקד במקום פיסי ממשי, היה עידן המרחב. העידן שאחרי חורבן בית שני, שבו "יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם", היה עידן הזמן. ואילו העידן הפוסט-מודרני הוא עידן הנפש - ופירושו של דבר שכל אדם צריך להחליט בעצמו, על סמך צרכיו ונטיותיו, מה מותר ומה אסור לו."
אני חושבת שטקס הברית כיום שייך לעידן הזמן ומטרתו העיקרית היא לסמן את היהודים כשונים מהגויים ולבדלם, כפי ש"שמרה השבת אותם", ואילו עכשיו ניתן להיתמקד בהיבט המילולי הרוחני והנפשי של הברית ולא בפעולה הפיסית.

המילה ביהדות

על ידי פלוטו* » 17 אוגוסט 2005, 01:50

לאמאליה,
אני נמצאת באותו מקום.בני נימול לפני כמה שנים בכאב רב ובניגוד לרצוני.חשבתי רבות מה יקרה אם יוולד לי בן נוסף.קיבלתי החלטה קיצונית אחרי שהתבשלתי בה הרבה מאוד זמן:לא תהיה שוב ברית,נקודה.גם אם אצתרך לברוח ולהתגורר על אי בודד לצורך העניין.
השיקולים נגד כל כך חזקים ומבוססים, הרבה יותר חשובים עבורי משלום בית,ולכן לא אשאיר יותר מקום לפשרה,לא כשמדובר בבן שלי.

המילה ביהדות

על ידי אמאליה* » 03 אוגוסט 2005, 23:29

למרות כל הטיעונים, למרות כל השיכנועים, למרות כל הדמעות וכל המילים, בן זוגי ואישי האהוב החליט כי אינו יכול לוותר על מסורת ארוכת השנים של ברית המילה ובני בן ששת השבועות עבר את הברית עם הרדמה מקומית שעזרה כמו קוץ ברגל. אני בכיתי בחדר אחר מרות ולאחר הטקס המזעזע והפרמיטיבי הודעתי שלא ישוב דבר. הלוואי והבאה תהיה בת . ואם לא, מה עושים? כבר הבאתי את כל האינפורמציה נגדוהכל מקובל עליו וההגיון מדבר, יש הבנה יש הסכמה. בעלי טוען שהחלטתו מבוססת על רגש ותו לא, ואני לא יודעת מה לענות. רגשותי שלי מול רגשותיו? מלחמת רגשות? איך אוכל לשכנע אותו והוא כבר מכיר את כל הטיעונים? (חקרנו את כל האתרים באינטרנט, אני כתבתי תיזה על ברית מלה במסגרת לימודי סוציולוגיה...) מי יכול לעזור?

המילה ביהדות

על ידי יעל_נוי* » 10 יוני 2005, 12:55

מהמוסף לשבת של ידיעות אחרונות,
מתוך הטור של מאיר שלו:
"שני תינוקות נפגעו השבוע במהלך ברית מילה, והדבר שב והעלה את שאלת רישויים של המוהלים והפיקוח עליהם. אבל נשמעו גם תהיות על עצם מיצוות המילה, ובעיניין זה אני מבקש להוסיף שלא רק על המילה עצמה אפשר לתהות, אלא על ההתלהבות שאנחנו מגלים בשמירתה.
ואכן - יש כאן תופעה מוזרה בהחלט. איך קורה שיהודים חילונים, חופשיים - ואני כולל את עצמי ביניהם - כאלה שבועלים נידות ואוכלים טריפות ביד חזקה ובלסת נטויה, ומתנזרים אף ממצוות יפות וחשובות כמו שמירת השבת, שומרים דווקא על המצווה הזאת - הקשה, האכזרית והפרימיטיבית מכל המצוות. דומה שהדבר חורג מסתם קונסנזוס או משיקולי בריאות, אבל לסוד העניין אין לי תשובה. חידה היא ותהי לחידה."

המילה ביהדות

על ידי קהלולית* » 14 פברואר 2005, 18:44

ואני באתי להזמין את המתלבטים בעניין ברית מילה להציץ בדף שלנו קבוצת קהל ולעקוב מתי יש מפגשים עבור טרום-הורים (הקרוב ביום ו' הקרוב, 18/2/05 ).

המילה ביהדות

על ידי דורון* » 13 פברואר 2005, 15:32

יש ברשותי את הספר "החיתוכים באברי המין והציביליזציה" כקובץ PDF
מי שמעונין מוזמן לפנות אלי ואשלח לו
[email protected]

המילה ביהדות

על ידי יהודיה_לא_פחות* » 06 פברואר 2005, 14:07

ומה מבקש כבודו לומר?
מה לגבי יהודים שאינם מקיימים את מצוות המילה?
שמא דינם כרֵת? (דומני שזהו גם דין מחלל שבת ר"ל, וגם מי שאינו מתענה ביוה"כ. אז מה נעשה? נקיא מכלל בית ישראל את כל הכופרים ימ"ש? (אין לי נתונים סטטיסטיים בכמה מבית ישראל הקדושים והטהורים מדובר, אבל נדמה לי שכמעט כולנו בצרות, לשיטתך.) חיֶה לך באמונתך, צדיק.)

המילה ביהדות

על ידי גל_היהיודי* » 06 פברואר 2005, 13:00

מצאתי את המקורות:
ישראל ישמרו תמיד את ברית מילה.
זכריה הנביא ניבא ואמר: "וגם בדם בריתך שילחתי אסירייך מבור אין מים בו." פירוש - שאפילו אם הדור יהיה בלי מים (בלי תורה) ויהיה אסור ברחבי העולם בבחינת אסיר בגלות - עדיין ישמרו ברית מילה.
כלומר ברית מילה יתקיים תמיד בעם ישראל. (גם חשוב לראות את פירוש הרמב"ן בזה פה למטה).
*******************************************
"92% אחוז מתושבי ישראל מקפידים על ברית מילה בטקס מסורתי" (ובכך גם מתגשמת הנבואה לאחרית הימים לפיו עם ישראל יקפיד על שמירת מצווה זו, בניגוד לשאר המצוות (פירוש הרמב"ן)). מתוך סקר מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי, דצמבר

המילה ביהדות

על ידי עוד_יהודי* » 06 פברואר 2005, 11:48

"זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך, המול לכם כל זכר" "ובן שמונת ימים ימול לכם כל זכר".

הסבר: למול כל זכר בן שמונה ימים.

טעם המצווה: לפי שרצה ה' יתברך לקבוע בעם, שאותו הוא הבדיל מכל העמים, אות וסימן קבועים בגופם להבדילם משאר העמים, כשם שהם מובדלים בצורת נפשם. ההבדל נקבע בגולת הזהב, לפי שהיא הסיבה לקיום המין האנושי.

זאת ועוד, ה' חפץ להשלים את תכונתו של העם הנבחר והוא מעוניין שההשלמה תעשה על יד האדם עצמו. הוא לא ברא את האדם שלם מבטן ומלידה כדי לרמוז לנו שכפי שניתן להשלים את צורת גופו של האדם, כך ניתן להשלים גם את צורת נפשו באמצעות פעולותיו של האדם עצמו ומעשיו הטובים.

המילה ביהדות

על ידי העמותה_נגד_חיתוכים_בתינוקות* » 24 ינואר 2005, 18:57

שמטרותיה העיקריות הן:
לפרסם בקרב הציבור מידע על ניזקי החיתוכים באברי המין.
לסייע בכל דרך חוקית להורים הנמנעים מלבצע חיתוכים באברי המין של ילדיהם.
דמי החברות השנתית הם 50 שקלים
כל מי שמעונינת /ן לתרום לעמותה ולחזק אותה נא לפנות ל:
ת.ד.56178 ת"א
מיקוד:61561

המילה ביהדות

על ידי דליתוש* » 24 ינואר 2005, 08:32

הוא הסכים!!!!!!!!!!!! הוא הסכים!!!!!!!!!!
בן זוגי היקר אמר אתמול: "אז לא נחתוך"
איזו הקלה:-D
(אין עוד ילדים בכלל וגם לא טבעת, וגם לא היו, עד שתהיה הסכמה, ועכשיו יש - לא חותכים לא חותכים לא חותכים)

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 24 ינואר 2005, 07:34

ועדיין אני לא מצליח להבין, בלי שום ציניות, איך הזהות היהודית, הקשורה בכל-כך הרבה היסטוריה ודימויים, נשארה "לכאורה" בקצה הפין (שלא לדבר על נשים, ששם זה אפילו לא זה).
ולכן אני אומר - אפשר (ורצוי, לדעתי), לזנוח את החיתוך ולהשאר עם הזהות. ותנסו להוכיח לי שזהותי היהודית/עברית/ישראלית היתה שונה במשהו לו הייתי עושה כמו כולם ומקריב את עורלת בניי למוהל.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 22 ינואר 2005, 20:07

המילה עברי הייתה נהוגה עד תחילת הגלות, וחזרה כשהחלה הציונות, אני חושדת שזה קרה בגלל שרוב מנהיגי הציונות היו דוברי רוסית ובשפתם "יבריי" הוא עברי וזו מילה תקנית ו"ז'יד", יהודי, מילת גנאי. כי הרצל השתמש במונח "מדינת היהודים", כי הוא היה אירופאי ובגרמנית והונגרית (גם פולנית) אין חלוקה בין "יבריי" ו"ז'יד", אין עברי, יש רק יהודי.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 22 ינואר 2005, 20:03

הנסיון לטשטש את ההבדל בין שתי המשמעויות של המלה "יהודי" מובן, כאינטרס של המפלגות הדתיות.
מגוחך , פשוט מצחיק. הרבה לפני שהייהת מדימה ומפלגות, היו יהודים. תקרא שלום עליכם. רבים שם לא קיימו מצוות במובן של כל תרי"ג, ודאי שלא בהחמרה שנהוגה היום בחברה החרדית, לדוגמה, היה נהוג שגברים רוקדים על הכלה, איפה תראו את זה היום אפילו אצל דתיים-לאומיים. היו אף כאלה שלא ממש החמירו גם בהלכות שבת וכדומה. אבל הזהות היהודית שלהם הייתה פשוטה כמו מים ולחם, והם היו בהחלט יהודים גם משום ש"דתם שונה", כפי שהגדיר זאת המן במגילת אסתר (כבר אז היו יהודים, כן, גם בגלל שדתם שונה, והרב פורוש אפילו אל נולד אז).
אגב, כשאתה מתכוון לקידושין, אל תגיד קידוש, זה מבלבל.

המילה ביהדות

על ידי עודד_לבנה* » 22 ינואר 2005, 12:06

עובדה היא שהרבה פעמים המדע טעה לאחר שקבע משהו בניגוד לדעת התורה ואילו את התורה אף אחד עוד לא הצליח לסתור

ועוד איך הצליחו לסתור.
ראה לשם דוגמא he]טעויות זאולוגיות בתורה pamphlet3[/po].html מאת הדעת אמת.

לגבי הטיעון שמי שאינו נימול אינו יהודי -
ראשית, מבחינה דתית - גם אז העדר המילה אינו מוציא אדם מכלל ישראל. ראו he]ברית מילה - דעת ההלכה brit mila[/po].html מאת הדעת אמת. אך זה לא מה שחשוב. הדבר החשוב הוא שיש לנתח ולהבין היטב את המלה "יהודי":

המלה "יהודי" - שתי הוראות לה:

האחת - ההוראה הלאומית: עם ישראל. המלה "יהודי" החליפה את המלה "עברי", שהיתה מקובלת יותר לפני קום המדינה.
המלה "עברי" נחרתה בשירים של אלתרמן כמו מגש הכסף ("ונוטפי טללי נעורים עבריים") ובשיר שאיני זוכר את שמו, "יעמוד החייל העברי, יתגונן מקהות הציבור העברי" (מתוך מגש הכסף).
את החלפת המילים דירבנו פוליטיקאים דתיים, אשר רצו לטשטש את ההפרדה בין המשמעות הדתית למשמעות הלאומית, מטעמים אידיאולוגיים.
יהודי בהוראה זו - יהודי כמו שהאפיפיור פולני.

השניה - ההוראה הדתית: דת ישראל, אשר החליפה מונח שרווח קודם "דת משה".
בקידוש אנחנו מוצאים עדיין "הרי את מקודשת לי כדת משה וישראל".
גם יהודי צרפת בתקופת התעוררות הלאומיות הגדירו את הזהות שלהם כ"צרפתים בני דת משה".
יהודי בהוראה זו - יהודי כמו שהאפיפיור נוצרי.

במיון הזה, אני יהודי בלאום (כמו שהאפיפיור פולני), וחילוני בדת (כמו שהאפיפיור דתי בדת הנוצרית, בזרם הקתולי).

הנסיון לטשטש את ההבדל בין שתי המשמעויות של המלה "יהודי" מובן, כאינטרס של המפלגות הדתיות.
עם זאת, חשוב להפריד: מבחינה לאומית אין שום משמעות למילה, ואילו מבחינה דתית יש לה חשיבות.

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 20 ינואר 2005, 23:10

לגבי הזהות,
אמנם עשו לי ברית מילה, אולם היות שלא עשיתי זאת לרוב בניי, הרי שהבעתי בכך את התנגדותי למעשה שעשו לי.
לעומת זאת, שרתתי בצבא (בהתנדבות), אני לא רואה אף ארץ כארצי חוץ מארץ ישראל, ואני לא רואה שום הבדל בין זהותי הישראלית/יהודית ובין חילוניים מוצהרים אחרים, אשר החליטו כן למול את בניהם.
אז איפה בדיוק "זהות חשובה יותר מזין!" ? ואיך אפשר להעמיס כל כך הרבה רוחניות וזהות על פיסת עור אחת שמטרתה להביא עונג מיני לבעליה המבוגר והגנה על גופו עד בגרותו?

המילה ביהדות

על ידי מיצ_פיצי* » 20 ינואר 2005, 21:43

וכאשר התעוררה אצלינו השאלה אמר האבא של המועמד למילה שלמרות כל הדברים הרעים שהוא כבר יודע על מילה הוא לא מצטער על שנערכה לו עצמו וסיכם "זהות חשובה יותר מזין!" והגיש את בנו לסנדק.

המילה ביהדות

על ידי פטריוט_כחול_לבן* » 19 ינואר 2005, 16:49

חבצלת,

רציתי רק להגיד שאני מסכים עם כל מלה שלך, ותודה על ההתנסחות היפה.

המילה ביהדות

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 18 ינואר 2005, 21:41

קיום המצוות אינו מותנה בהבנתם או בהסכמה להם, אלא עומד בפני עצמו.
ישעיהו ליבוביץ היה חותם על זה. אבל יש גישות שונות.

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 18 ינואר 2005, 20:36

הקביעה כי לתינוק נגרם נזק במילה נובעת מהאמונה שלך.
אנחנו חוזרים לאותו דיון שניהלנו בדף אחר. ובכל זאת אני תוהה - אם היה מדובר על אצבע או אוזן או כל איבר אחר, תפקודי ובריא, שהיו כורתים אותו בלי הרדמה לתינוק בן שמונה ימים - גם אז היית תוהה אם הנזק הוא ממשי או רק משוער?
כלומר, האם תוכל לנקוב כאן באיברים בגופו של אדם, שמבחינתך אין שום נזק בכריתתם, אלא בניתוח הכריתה עצמו?
(וזאת שוב בלי להתחשב בעובדה שמדובר בתינוק בן שמונה ימים ושהכריתה נעשית ללא הרדמה ובדרך כלל בתנאים של אולם ארועים.)

אין מקור חיצוני שאני מחויב לו, ושממנו ניתן התוקף לבחירות שלי.
אני הייתי מגדיר את המקור הזה שלי כ מקור פנימי ולא חיצוני, אבל אני מניח שגם האמונה הדתית יכולה לראות זאת מאותו כיוון.
אני חושב שהויכוח הוא בכל זאת יותר ממוקד. הרי את המצוות מקיימים על פי תורה מסויימת שנמסרה/נכתבה לפני שנים רבות, עברה שינויים שונים במהלך השנים, ונראית כפי שהיא נראית היום.
עד כמה שאני מבין, קיום המצוות אינו מותנה בהבנתם או בהסכמה להם, אלא עומד בפני עצמו. כאן אולי, אם אני מבין נכון את גישת "שומרי המצוות", קשה לראות היכן ה"חופש".
מצד שני, הרי ידוע (הרי?) שאף שומר מצוות אינו ממלא את כל תרי"ג המצוות. חלק מהמצוות אינן מקויימות בשל "תנאים אובייקטיביים" כמו אי-קיומו של בית המקדש, וחלק, אני מניח, בשל בחירה של שומר המצוות.
ואם זה נכון, הרי ששומר מצוות הוא בכל זאת "חופשי" משום שהוא בוחר במידה כזו או אחרת אילו מצוות הוא מקיים ואילו הוא לא מקיים.

<ואם כך - עקרונית שומר מצוות יכול גם לא לקיים את מצוות המילה, לא?>

המילה ביהדות

על ידי מיכל_שץ* » 18 ינואר 2005, 18:28

השיקולים היחידים שקיימים הם הסיכון בניתוח לעומת הנזק המשוער.
זהו בדיוק שהסיכון בניתוח ידוע, והנזק רק משוער.
שום גורם חיצוני???
אני לא גיא, אבל בכ"ז. יש כאלה שלמרות שהם לא יודו בזה הגורם החיצוני שלהם הוא ה"חברה" או משו דומה. (ואלה הם הרוב)
אפשר להתייחס גם לחוקי המוסר כאל מקור חיצוני, אבל זה כבר בסימן שאלה, כי המחוייבות אליהם, וההבנה שלהם נובעים ממשהו פנימי.

המילה ביהדות

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 18 ינואר 2005, 15:23

נראה לי שהדגש במשפט של גיא הוא על "חיצוני".
מלי. לכך התייחסתי בתמיהתי.
שום גורם חיצוני???

המילה ביהדות

על ידי סמדר_נ* » 18 ינואר 2005, 14:49

אמבנים, נראה לי שהדגש במשפט של גיא הוא על "חיצוני".

המילה ביהדות

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 18 ינואר 2005, 14:33

מאד קשור לדיון ולנושא בכלל.
שמחה להסכים בנקודה הזו.
אין מקור חיצוני שאני מחויב לו, ושממנו ניתן התוקף לבחירות שלי.
שום כלום????

המילה ביהדות

על ידי בר_עדש* » 18 ינואר 2005, 14:04

אבל חופשיים אמור להיות הפוך מדתיים? כי אני דתיה וחופשיה כדרור.
הכוונה היא ל"חופשיים מעול מצוות". ברור (לי לפחות) כי גם מי שמקיים את המצוות עושה זאת מתוך בחירה, אבל כאשר אין למצוות תוקף לגבי, אני צריך להחליט בנפרד לגבי כל בחירה בחיי. אין מקור חיצוני שאני מחויב לו, ושממנו ניתן התוקף לבחירות שלי.

לא ממש קשור לדיון. או שאולי כן...
מאד קשור לדיון ולנושא בכלל.

המילה ביהדות

על ידי אם_הבנים_שמחה* » 18 ינואר 2005, 13:55

אבל כך גם רוב החופשיים...
לא ממש קשור לדיון.
או שאולי כן...
אבל חופשיים אמור להיות הפוך מדתיים? כי אני דתיה וחופשיה כדרור.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 18 ינואר 2005, 13:47

זה יתפרש כ"עוד צעד של המתנגדים" למגר את ברית המילה.
על ידי מי זה יתפרש?
מלבד זאת, אורית, ממש לא בא לי לנהל דיון בטונים כאלה של תוקפנות. כל טוב.

המילה ביהדות

על ידי בר_עדש* » 18 ינואר 2005, 09:36

רני,

לעשות מילה לתינוק ולגרום נזק ודאי, כדי שלא יגרם לו נזק אפשרי בעתיד.
הקביעה כי לתינוק נגרם נזק במילה נובעת מהאמונה שלך. באותה מידה רוב הדתיים מאמינים כי לתינוק נגרם נזק ודאי אם לא מלים אותו. לגבי רוב החופשיים, שלא מאמינים בעקרונות כאלו או אחרים בנוגע לצורת האיבר, ולא על בקשר בין כריתת העורלה לתפקודו, השיקולים היחידים שקיימים הם הסיכון בניתוח לעומת הנזק המשוער.

אני מציין זאת רק כי המילה "ודאי" קצת חזקה מדי (לטעמי) כשמדובר על עניינים של אמונה. יותר מדויק לכתוב שאתה לא מל את בניך כי זה סותר את אמונתך בשלמות הגוף ובחשיבות העורלה. כך גם לי יווצר הרושם שאתה מנסה לקבוע את האמונה שלך כאמת אבסולוטית (כפי שכמה כותבים דתיים ניסו לעשות כאן), דבר המעורר התנגדות בעיני קורא, ולפעמים לא מאפשר דיון פורה.

המילה ביהדות

על ידי אורית_ג* » 18 ינואר 2005, 06:14

חבצלת אני ממש לא מבינה את ההגיון בדבריך.
אני נגד ברית מילה ואני רואה (באמת סליחה , זה כפשוטו ולא כדי לעלוב בך) הרבה צביעות בזה שאת כאילו מפנה את האנרגיות שלי לאן שנח לך.
אני גם יכולה להבטיח לך נאמנה שברגע שאני , למשל, אגיש, כמתנגדת מילה מוצהרת, הצעת חוק לפיקוח על הכשרת מוהלים למשל, או הצעת חוק שהמילה תבוצע אך ורק עם אלחוש (אני מוכנה להתאמץ בשביל זה, באמת) זה יתפרש כ"עוד צעד של המתנגדים" למגר את ברית המילה.

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 17 ינואר 2005, 20:51

חבצלת,
יש אנשים שנלחמים על פיקוח על בריתות. הם מן הסתם עושים ברית לילדם ורוצים שזה יעשה בפיקוח.
יש רופאים שעושים מילה רפואית ומתנגדים בכל תוקף למילה ע"י מוהל. הם מן הסתם רוצים להתפרנס גם-כן.
אני, בשל העובדה שאני רואה את החומרה בעיקר בתוצאה, מנסה להביא את דברי ה "אף מילה" www.af-mila.org.il

לגבי הדתיים - אני לא בטוח שאלו עם הקרניים והזנב הם לא הרוב. בטוח שלגבי ברית המילה - אני מניח ש כולם רואים בחומרה רבה את דבריי.
אבל כך גם רוב החופשיים...

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 17 ינואר 2005, 15:51

2 הערות קטנות:
  1. אם במקום להילחם נגד ברית מילה אנשים היו נלחמים בעד שינויים בדברים, כמו, למשל, הפיקוח על הבריתות, וכל יתר התחומים המפריעים, הייתי מבינה את זה הרבה יותר.
  2. אני מכירה הרבה יותר "דתיים כמוני" מאשר דתיים מהסוג השני (עם הקרניים והזנב?)

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 16 ינואר 2005, 19:55

חבצלת,
ברור שלא חשבתי שאת הממסד. מצד שני אני די בטוח שאת לא מייצגת גם את רוב הדתיים.
אבל כמו שאמרתי - אין לי שום בעייה עם הדתיים. יש לי בעייה עם הממסד הדתי. הוא זה שלדעתי גורם לקרע בעם ולא הדתיים (בודאי לא אלו שחושבים כמוך).
לכן, אני לא מבקש ממך לוותר על האמונות שלך אלא כאמור, פונה אל אלו ש(כמוני) לא עושים ברית מתוך אמונה.
ולגבי האורתודקסיות - הרי מי שקובע את הנוהג אלו הרבנים גדולי הדור. לדעתי גדולי הדור הנוכחיים לא תופסים שללא שינויים מסויימים, אבפילו במהות, יגרם קרע בעם. זה כמובן לא בידייך ולא בידיי, אבל כך נראית לי המציאות.
להזכירך (בעניין ברית המילה), גם נוהג הפריעה הוא נוהג שנוצר מכורח הנסיבות ואינו מופיע בתורה, כך שאפילו מצוות מהותיות ביותר נקבעו בסופו של דבר ע"י בני אדם.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 16 ינואר 2005, 15:48

רני
אני לא הממסד. אני אפילו, הייתי אומרת, רחוקה מכל ממסד שהוא כרחקו המזרח מן המערב. ואני מצפה ממך להבין שיש הבדל בין הממסד לבין אנשים כמוני. הדרישה לוותר על האורתודוקסיות כדי שלא יהיה קרע בעם שלנו, היא בלתי הגיונית ובלתי הוגנת. זה כמו שאדרוש ממך לוותר על האמונות שלך. לא מספיק להיות צודק, צריך גם להיות חכם. אני אומרת את זה לדתיים, ואני אומרת את זה לך.

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 16 ינואר 2005, 00:57

אני מנסה בכל כוח להתאפק ולענות לך בצורה סובלנית וסבלנית. למרות שהשאלות שלך אינן מנוסחות בצורה סובלנית וסבלנית לאלה שכן עושים ברית (ע"ע "המנהג האכזרי "...),
תודה על המאמץ (בלי ציניות, באמת). לגבי ההגדרה "סובלנית" או "סבלנית" - זה כבר, נראה לי, באוזני השומע.

את צודקת. הניסוח של השאלות שלי איננו סתם.
אני יכול כמובן לדבר על "ברית מילה" ועל "טקס הרמוני ומשמעותי" אבל היות שאני לא מרגיש כך (ולא הרגשתי כך גם כשעשיתי זאת לשני בני הגדולים), אני חייב להתבטא מתוך הרגש שלי ומתוך הכאב שלי.
וכן, יש בי כאב גדול.
כאב על המילה שעשו לי כשהייתי בן שמונה ימים.
וכאב על המילה שאני עצמי (ביוזמתי, הכוונה) עשיתי לשני בניי.
אבל אני מרגיש שמי שעושה את המילה מתוך אמונה שלמה בדרכו, לא יראה בדברי חוסר סובלנות אלא הבעת דעה או כאב, ואני מניח גם שזה לא צריך "להזיז" לו רגשית איך אני מתבטא.
אבל אני לא יכול להרגיש אחרת עם המנהג הזה, אלא כ"מנהג אכזרי". על פי כל אמת מידה המעשה עצמו הנו אכזרי. וזה לא אומר שאני שופט מישהו ש מחליט לעשות אותו. הפניה שלי בהתנגדות למילה ובניסיון להביא את דבר "אף-מילה" הוא לאלו שאינם מחליטים - כמוני במעשיי עם שני בניי הראשונים.


וההתנשאות שלך די מעצבנת.
סליחה.


את הסיפא לא הבנתי.
הכוונה שלי היא שהאמונה בשכר ועונש מביאה אנשים להחלטות לא רציונליות. זה עוד מילא, אבל לעתים, וכמו שאמרתי גם במקרה הזה עם חילונים רבים, האמונה בפגיעה האפשרית בילד בשל היותו יוצא דופן אם לא יעבור מילה, גוברת על ה עובדה שגורמים נזק ישיר ואמיתי עכשיו. ואם גם את מאמינה ש
הגיוני שהעולם הוא צודק ומי שעושה שלילי חוטף שלילי בשלב כלשהו, הרי שכאן בדיוק ההשוואה. דרך אגב, גם אני מאמין שיש שכר ועונש מידי שמיים, ושעלי לעשות את החיובי ביותר שאני יכול בעולם הזה, וזו בדיוק הסיבה שאני נמנע מלמול את ילדי, ומתנגד למילה ב"קולניות".

עבורי יהדות זה סוג של עסקת חבילה. מקבלים את מה שמבינים או אוהבים יחד עם מה שלא מבינים או אל אוהבים.
ממקום של אמונה שלמה זה נראה לי הגיוני מאד. ממקום של אמונה חלקית - אין לזה מקום כלל. אני אכן לא נמצא בין אלו שמאמינים באמונה שלמה בקיום תורה ומצוות, ולכן אני לא רואה שום סיבה לקיים דווקא את המצווה הזו.

אז התנגדות (ולא סתם הימנעות) לברית מילה מסמלת עבורי את הקרע. כבר לא כולנו בני ברית אחת.
גם אני מרגיש ריחוק מעולמם של שומרי מצוות, אבל בכל זאת מנסה להבין אותם מהמקום בו הם נמצאים. אני לא בטוח שאת מצליחה להבין אותי באותה רמה. לגבי הקרע - הוא כבר קיים הרבה זמן, רק בא לידי ביטוי בולט יותר בשנים האחרונות, ויותר אנשים חופשיים כמוני מעיזים להעלותו ולהתנגד לשרירות הלב של הממסד הדתי. כך בנישואין, כך בקבורה, כך בטקסי המעבר (בר מצווה למשל) וכך כמובן במעשה המילה. אני לא רואה דרך למנוע את הקרע בלי שהיהדות האורטודוקסית תעשה צעדים משמעותיים.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 15 ינואר 2005, 19:21

אגב, כשדיברתי על השפעת המצוות על העולם, לא דיברתי כלל על העניין של "אור לגויים". אתה מכניס יפה מחשבות שנראות לך "מתאימות לדתיים" בפי :-) אבל התכוונתי להשפעה על היקום בצורה הקוסמית.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 15 ינואר 2005, 19:18

ומדוע מצוות השבת, הנחשבת כל-כך מהותית בדת היהודית, אינה מקבלת התייחסות מפחידה כל-כך כלפי אלו שאינם שומרים שבת.
לא נכון. מחלל שבת בפרהסיה חייב סקילה, אם איני טועה. זה יותר גרוע מכרת.
לגבי השאלות שלך, אני מנסה בכל כוח להתאפק ולענות לך בצורה סובלנית וסבלנית. למרות שהשאלות שלך אינן מנוסחות בצורה סובלנית וסבלנית לאלה שכן עושים ברית (ע"ע "המנהג האכזרי ", תרשה לי אגב תקן אותך, ברית אינה מנהג אלא מצווה מדאורייתא, ומי שמשנה את המצוות הוא רפורמי ולא אורתודוקסי, שזה כבר חתיכת שינוי בזהות, אתה לא חושב? כאילו, אם אתה מציע לי לבטל את המצווה הזו אם היא לא נראית לי...).
_מדוע לא יודעים יותר על העונש? הרי עבור דתיים זהו השוט הכי רציני, לא?
אבל יכול להיות שזה מתאים למציאות. גם הסיבה העיקרית שאנשים שאינם שומרי מצוות עושים ברית היא סיבה חברתית - "הילד יהיה שונה/יוצא דופן וכד'". גם כאן הסיבה איננה "אמיתית" אלא משוערת בלבד, משום שלא ניתן לדעת בודאות שאכן כך יהיה, ובנוסף ניתן לעשות דברים שונים כדי שזה לא יקרה._
כי העונש לא חשוב. איננו מקימים את המצוות משום הפחד מהעונש, וההתנשאות שלך די מעצבנת. שכר ועונש הם עניין של אלוהים, ולא ענייננו. מי שדתי באמת משתדל לקיים את המצוות כי הן, בהשקפתו, האמת. כל יתר המוטיבציות אינן אינטליגנטיות במיוחד ושייכות לאנשים שנשארו ברמת ילדים קטנים באמונה שלהם ( והרחיב על כך הרמב"ם)
את הסיפא לא הבנתי. מה אפשר לעשות שזה לא יקרה ומה פירוש "איננו יודעים שזה יקרה"? ודאי שאיננו יודעים, זה עניין של אמונה בשכר ועונש, שהם אחד מ13 עיקרי האמונה לפי הרמב"ם. הגיוני שהעלם הוא צודק ומי שעושה שלילי חוטף שלילי בשלב כלשהו. בקיצור, אשמח אם תבהיר, כי אני לא ממש הבנתי.

הערה - עבורי יהדות זה סוג של עסקת חבילה. מקבלים את מה שמבינים או אוהבים יחד עם מה שלא מבינים או אל אוהבים. שוב, זה כנראה לא ידבר אליך, אני לא מתיימרת לשכנע אף אחד, רק מראה את הצד שלי.
ולגבי ברית המילה בפרט, הרי שזו מצווה שמבחינתי הכי קל לחזור אתה בתשובה (הרבה יותר קל מאשר, נניח, ממעילה בכספים) לכן הבעיה היא לא המצווה עצמה, אלא מה שהיא מסמלת. כלומר, בעיה רגשית במקום כלשהו. אולי כי זה גורם לי להרגיש שחלק חשוב ויפה בעם שלי נוטש את הדבר האחרון שעוד היה מחבר אותי אליו ברמה הלאומית-האמונית. ומכיוון שאני באופן כללי בזמן האחרון חרדה מאוד מפיצול סופי בחברה היהודית הישראלית, ואף ממלחמת אחים, אז התנגדות (ולא סתם הימנעות) לברית מילה מסמלת עבורי את הקרע. כבר לא כולנו בני ברית אחת. כמובן, זה לא צריך לגרום לך לשנות את דעותיך, אבל אולי להבין מעט את ההרגשה של הצד השני. דבר שלא יזיק לעולם לאף אחד.

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 14 ינואר 2005, 11:30

לעניות דעתך ברית היא הפרת הרמוניה. לעניות דעתי, זה שילד יהודי מסתובב ערל, זהו סוג של הפרת הרמוניה. מכבדת את דעתך, אבל זו דעתי.
את צודקת. באמת קשה לי, מהמקום שלי, לקבל שיש משהו הרמוני בלכרות איבר בריא ותפקודי לאדם בן שמונה ימים בלי הרדמה. אני מניח שאת מתכוונת ל"הרמוניה יהודית" וכאן באמת קשה לי לקבל את העובדה שאנחנו היהודים הבאנו (לא המצאנו) לעולם את המנהג האכזרי הזה.
לכן, אני חושב שהגיע הזמן שנעזוב את המנהג הזה, ונראה לעולם שאפשר לעזוב מנהגים אכזריים גם אם הם מורשת של כמעט אלפיים שנה. זו למשל הרמוניה מצויינת שאנחנו יכולים להביא ל"שאר העולם".

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 14 ינואר 2005, 08:33

רני, אני מתארת לעצמי שהשאלות שלך היו קנטרניות
אני בסך הכל מנסה לברר לעצמי איך מצווה דתית יכולה להיות רלוונטית עבור מי שאינו שומר מצוות.
מעניין למשל מדוע עונש הכרת מוטל על אי עשיית מילה, וכן על אכילת חמץ בפרהסיה בפסח.
ומדוע מצוות השבת, הנחשבת כל-כך מהותית בדת היהודית, אינה מקבלת התייחסות מפחידה כל-כך כלפי אלו שאינם שומרים שבת.

צריך להיות אכפת לך מ"השטויות של הדתיים", לא?
אני בטוח שאלו אינם שטויות. מצוות שנוצרו לפני שנים רבות, ואשר רובן נותרו אצל מגזר קטן בעם היהודי, אינן שטויות.
אבל עובדה היא שרוב העם היהודי ממשיך להיות יהודי גם בלי למלא אחר רוב המצוות, וכל היהודים בודאי אינם ממלאים את כל המצוות, ולכן אני עדיין תוהה מדוע עלי למלא דווקא את המצווה הפוגענית ביותר ביהדות, וזו, שעל פי תפיסתי, אינה יכולה משום כיוון להוות "אור לגויים".

אם מישהו שרצח חמישה אנשים חייב 5 פעמים כרת?
עד כמה שידוע לי, מי שהורג 5 אנשים בישראל אכן חייב ב-5 מאסרי עולם. אם היה חי בארה"ב אולי היה חייב ב-5 הוצאות להורג.
אבל כאשר העונש אינו מהמלוכה, אלא מהאל - נראה לי שהדברים מעט שונים.

כרת הוא פשוט מוות, כנראה. לא ממש ידוע מה זה. יש דעה שזו מותה של נשמה. יש דעה שזהו מוות פיזי בגיל מוקדם יותר. אין לדעת.
מדוע לא יודעים יותר על העונש? הרי עבור דתיים זהו השוט הכי רציני, לא?
אבל יכול להיות שזה מתאים למציאות. גם הסיבה העיקרית שאנשים שאינם שומרי מצוות עושים ברית היא סיבה חברתית - "הילד יהיה שונה/יוצא דופן וכד'". גם כאן הסיבה איננה "אמיתית" אלא משוערת בלבד, משום שלא ניתן לדעת בודאות שאכן כך יהיה, ובנוסף ניתן לעשות דברים שונים כדי שזה לא יקרה.
דרך אגב, בסיפור על "תינוק המריבה" המאומץ, לאחר החלטת בית המשפט המחוזי להחזיר אותו להורים הביולוגים בשל ההנחה שתוחלת החיים של האב אינה גבוהה מ-7 שנים, פנו אלו לבית המשפט העליון בטענה שזה לא הגיוני לגרום נזק ודאי (ניתוק התינוק ממשפחתו המאמצת) כדי שלא יקרה נזק משוער (מות האב תוך 7 שנים המחושב על פי ניתוחים סטטיסטיים). אני מוצא כאן דמיון רב בין שני הטיעונים - לעשות מילה לתינוק ולגרום נזק ודאי, כדי שלא יגרם לו נזק אפשרי בעתיד.

אבל חבצלת, למה התייחסת דווקא לשאלה שאני עצמי הגדרתי אותה "מתחכמת"? האם יש לך ידיעות גם לגבי השאלות האחרות, שהיו רציניות יותר מהשאלה הקנטרנית שלי?

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 14 ינואר 2005, 01:52

בשביל להפסיק להיות יהודי, אם זה מעניין מישהו כאן - צריך רק להתנצר או משהו כזה, אבל להתנצר חזק, לחיות במנזר, למשל. כל היתר, לא כל-כך נחשב:-)

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 14 ינואר 2005, 01:51

כרת הוא פשוט מוות, כנראה. לא ממש ידוע מה זה. יש דעה שזו מותה של נשמה. יש דעה שזהו מוות פיזי בגיל מוקדם יותר. אין לדעת.
רני, אני מתארת לעצמי שהשאלות שלך היו קנטרניות, אז נמשיך בדמגוגיה: אם מישהו שרצח חמישה אנשים חייב 5 פעמים כרת?
אני לא משווה בין הדברים, אבל לגבי "העונשים" - העונש הוא תוצאה טבעית של הפרת ההרמוניה בעולם. אני מתארת לעצמי שהפרה גדולה של הרמוניה היא חמורה יותר מהפרה קטנה, ולכן הבומרנג חוזר אליך חזק יותר. לעניות דעתך ברית היא הפרת הרמוניה. לעניות דעתי, זה שילד יהודי מסתובב ערל, זהו סוג של הפרת הרמוניה. מכבדת את דעתך, אבל זו דעתי.
אבל אני חושבת שאם אתה לא מאמין, או שאתה מאמין אבל לא בשיטה היהודית, לא צריך להיות אכפת לך מ"השטויות של הדתיים", לא?

המילה ביהדות

על ידי רני_כשר* » 13 ינואר 2005, 23:32

הוריו של ילד לא נימול, אם הם יהודים, חייבים כרת
אני מבין ש"כרת" פירושו "הכרתת הנפש מעל העם היהודי" או משהו כזה?
זה אומר שהמשפט
לא כל-כך פשוט להפסיק להיות יהודי
לא כל כך מדוייק (אם נכון מה שכתבתי לעייל).

ושאלה מתחכמת: מי שלא מל שלושה מבניו - האם חייב שלוש פעמים כרת?
ואם מל שניים מבניו - יש קיזוז?

ושאלה ברצינות - אם "כרת" הוא עונש משמיים - איך יתפוס על מי שאינו מאמין באותם שמיים?

הא, ודבר אחרון. הרי העונש תקף כל עוד הילד השלם אינו בר-מצווה. ברגע שהוא בר-מצווה חלה עליו מצוות המילה, ואם הוא אינו מל עצמו העונש עובר אליו.
האם באותו רגע העונש בטל מאביו?

<רני שואל את כל השאלות כדי לבדוק את מצבו האישי ומצבם של בניו>

המילה ביהדות

על ידי מיכל_שץ* » 13 ינואר 2005, 18:15

חייבים כרת
מזה?
לא כל-כך פשוט להפסיק להיות יהודי
למיטב ידיעתי זה די בלתי אפשרי, לא?

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 13 ינואר 2005, 17:48

סליחה, ההערה הקודמת הייתה לג' ולרני.

המילה ביהדות

על ידי חבצלת_השרון* » 13 ינואר 2005, 17:45

ילד שאינו נימול הוא יהודי, והוא אפילו יכול להפוך לכהן הגדול (יש ילדים שלא נימולו בפאת פיקוח נפש, כידוע, כבר בעת ההיא).
הוריו של ילד לא נימול, אם הם יהודים, חייבים כרת. כשיגדל, יהיה חייב לימול את עצמו. אחרת גם הוא יתחייב כרת.
אבל הוא יהודי. לא כל-כך פשוט להפסיק להיות יהודי:-D

המילה ביהדות

על ידי מיכל_שץ* » 12 ינואר 2005, 19:39

מיכל והאמת ? פשט, דרש, רמז?
העניין הוא שאני נורא נהנית לקרוא את נעמי וממעט הידע שיש לי, אם אני לא טועה, כל הרבדים מופיעים בתוך הסוד, צריך רק למצוא.
בכלל אם קוראים את הטקסט כמו שהוא ומנסים פשוט להבין אותו, אפשר לגלות דברים מופלאים.
אני רק יציין שזה אחד מהפסוקים שיש עליהם הכי הרבה התפלפלות.
מבחינת הדרש הפרט החשוב ביותר הוא להבין את העובדה שעץ הדעת לא מקנה חוכמה, אלה דעת להבחין בין טוב ורע (יכולת מוסרית), והמשמעות של האכילה מפרי העץ היא אבדן התמימות והמוות במובן הזה.
ומפה אפשר להמשיך ולדבר על סיפור גן העדן כמטאפורה להתבגרות, ועל כך שהילדות נתפסת כגן עדן, והתוצאה של יכולת ההבחנה בין טוב ורע גרמה לגירוש מגן העדן, כמו שההתבגרות שלנו, והעמידה שלנו על דעתנו "מגרשת" אותנו מהילדות שלנו, ולפעמים אפילו מבית ההורים (מנטלית ופיזית) ועוד ועוד... אבל זה כבר לדף אחר.

שיר מספר אחד/ מיקה קרני

_"...ובקרוב תפתח עייניך אל היום
שבו תתחיל לחיות
אבל תרצה למות,
אתה תרצה למות..."_

השיר הזה נכתב לבנה, יותם, נער בגיל ההתבגרות.

המילה ביהדות

על ידי נעמי_בן_שיטרית* » 12 ינואר 2005, 07:32

אבל למה אלוהים אמר לא לאכול מעץ הדעת?
על מנת לאפשר הפעלה של "כוח התנגדות".
המושג הקבלי המתאר התעלות מתוך הפעלת כוח פנימי העוצר את הרצון לקבל.

המילה ביהדות

על ידי ענת_שן_לוי* » 12 ינואר 2005, 00:12

אבל למה אלוהים אמר לא לאכול מעץ הדעת?
מיכל שץ ? פשט, דרש, רמז?
האסוציאציה שעולה לי, שזה כמו לתת לחתול לשמור על החלב.

חזרה למעלה