על ידי תמרוש_רוש » 17 מרץ 2014, 13:10
מיכל, אני מזדהה מאוד עם מה שכתבת. נדמה לי שגם אצלי זה היה אותו הדבר.
אבל... התרגלתי.
בריגי',
אבל אם למישהו זה כן [מפריע] אני לא מבינה מה הבעיה לכסות את הציצי במטפחת יפה ?
יש עם זה הרבה בעיות.
ברמה הפרקטית:
אולי לאמא יש מספיק דברים לחשוב עליהם ומספיק חפצים לסחוב בתיק-השוקל-כמו-אבנים שלה, גם בלי להוסיף על זה עוד מטפחת צניעות, ואת כל ה"אוי, שכחתי, מה אני אעשה עכשיו" ו"אוי, המטפחת בתיק והתיק שלושה כסאות ממני ואין לי כוח לקום, טוב אז אני אחכה, לא, התינוק בוכה, אז צריך לבקש ממישהו את התיק, אבל לא נעים להפריע למנחה..."
או אולי התינוק קטן, המיניקה חדשה ומסורבלת ועדיין לא מיומנת, יש קושי בהיצמדות, והבגדים החוצצים מהווים מספיק אתגר בפני עצמם, ולהוסיף לזה עוד מטפחת זה כבר בלתי נסבל וייחרב את ההנקה.
או אולי התינוק שונא את הכיסוי ותולש אותו כל פעם.
או סתם מפסיק כל פעם כדי להסתכל מסביב, והמטפחת עפה הצידה מעצמה.
או אולי המטפחת בכביסה.
או שהתינוק פלט עליה בהנקה הקודמת ולא כיף להשתמש בה.
או שהיא נשכחה על כסא אחר במקום אחר בסוף ההנקה הקודמת.
או שהאמא פשוט עייפה מדי מכדי לחשוב על זה ולשלוף את המטפחת כל שעה-וחצי מחדש - ולפעמים כל חצי שעה מחדש, כשמדובר בתינוק פעלתן שלוקח שני שלוקים ובורח להתבוננות בסביבה.
אז כשמדובר על משהו אינטנסיבי כמו הנקה, זה לא כזה פשוט-קל-ונוח. זה מסרבל, זה מעיק, זה עול. זה עוד חפץ אחד ללהטט בו - כאילו שאין לנו מספיק חפצים אחרים! וכבר כתב מי שכתב על היד השלישית שיש רק לאמהות.
ברמה העקרונית:
הבעיה עם הדרישה לכסות את הציצי היא שהמסר הבסיסי שמשודר ככה לאמהות הוא: "זה לא בסדר להניק".
לא משנה כל ההתפתלויות וההסברים ומכבסת המילים. "אני תומך בהנקה, אבל לא מול העיניים שלי". פחחחחחח.
אנשים צריכים להבין את העובדה הפשוטה הזאת: ההנקה, מעצם טבעה, צריכה להתבצע בכל מקום ובכל מצב. אי אפשר לתזמן אותה, אי אפשר לביים אותה בהתאם לדרישות הקהל. בסקר מקיף שנעשה בקרב נשים מיניקות מארצות שונות, הן התבקשו להצביע על פרמטר אחד שהיו רוצות לשנות כדי להפוך את ההנקה לקלה יותר. היו הרבה תשובות, שונות זו מזו, אבל התשובה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים היתה יותר לגיטימציה להנקה בציבור.
מי שתומך בהנקה צריך לתמוך גם בזכותה של האם להניק בכל מקום, בכל מצב, ובלי להתפתל עם כיסויים והסוואות.
אבל זה לא הכל. יש כאן עוד פן מאוד מאוד חשוב:
הנקה זה משהו מאוד קל ופשוט וישים - אם את גדלה לתוך תרבות של הנקה.
הנקה זה משהו שצריך ללמוד.
ואיך לומדים? הדרך הקלה והנעימה ביותר - לגדול בחברת נשים מיניקות. לראות אותן מיניקות. לראות את התינוקות יונקים. לקבל חשיפה טבעית להנקה לפני גיל 18 - ואחר כך הכל יהיה קל יותר, כל מה שצריך זו טיפונת השלמה פורמלית לפני הלידה.
כשאנחנו עושים דה-לגיטימציה של הנקה בציבור, בין השאר באמצעות הדרישה להתכסות, אנחנו מונעים מהילדים והילדות שלנו את החינוך הבסיסי והחיוני הזה.
תארו לעצמכם חברה שהיתה מגדלת ילדים באופן מנותק מנתיבי תחבורה, רק ליד פארקים ושבילי הליכה, מונעת במכוון מהילדים שלה להסתובב ליד מכוניות ולהתנסות בחציית כבישים ורמזורים, ואז בגיל 20 מעבירה אותם "קורס תחבורה" ומצפה מהם להסתדר, כנהגים וכהולכי רגל, בעיר מודרנית.
זה מה שאנחנו עושים לילדים ולילדות שלנו כשזה מגיע להנקה. אנחנו מונעים מהם חשיפה לאחת המיומנויות הכי בסיסיות של החיים, בכך שאנחנו מצפים ממיניקות להניק "בצנעה", או לא להניק בכלל בציבור. אנחנו לא מאפשרים לילדים להסתובב ליד נשים מיניקות, שלא לדבר על לבוא ולשבת לידן ולהסתכל במכוון. אנחנו מרחיקים אותם מההנקה, מונעים מהם להסתכל, לשמוע, להבין, ללמוד, ואז, כשהם גדלים, חודשיים לפני שהם נהיים הורים בעצמם - אנחנו מצפים מהם פתאום שילמדו ויבינו ויידעו הכל, ויצליחו להניק (או לתמוך באשתם המיניקה) עד גיל שנה ומעלה.
איפה השכל שלנו, תגידי לי? זה נשמע לך הגיוני?
מיכל, אני מזדהה מאוד עם מה שכתבת. נדמה לי שגם אצלי זה היה אותו הדבר.
אבל... התרגלתי.
בריגי',
[u]אבל אם למישהו זה כן [מפריע] אני לא מבינה מה הבעיה לכסות את הציצי במטפחת יפה ?[/u]
יש עם זה הרבה בעיות.
ברמה הפרקטית:
אולי לאמא יש מספיק דברים לחשוב עליהם ומספיק חפצים לסחוב בתיק-השוקל-כמו-אבנים שלה, גם בלי להוסיף על זה עוד מטפחת צניעות, ואת כל ה"אוי, שכחתי, מה אני אעשה עכשיו" ו"אוי, המטפחת בתיק והתיק שלושה כסאות ממני ואין לי כוח לקום, טוב אז אני אחכה, לא, התינוק בוכה, אז צריך לבקש ממישהו את התיק, אבל לא נעים להפריע למנחה..."
או אולי התינוק קטן, המיניקה חדשה ומסורבלת ועדיין לא מיומנת, יש קושי בהיצמדות, והבגדים החוצצים מהווים מספיק אתגר בפני עצמם, ולהוסיף לזה עוד מטפחת זה כבר בלתי נסבל וייחרב את ההנקה.
או אולי התינוק שונא את הכיסוי ותולש אותו כל פעם.
או סתם מפסיק כל פעם כדי להסתכל מסביב, והמטפחת עפה הצידה מעצמה.
או אולי המטפחת בכביסה.
או שהתינוק פלט עליה בהנקה הקודמת ולא כיף להשתמש בה.
או שהיא נשכחה על כסא אחר במקום אחר בסוף ההנקה הקודמת.
או שהאמא פשוט עייפה מדי מכדי לחשוב על זה ולשלוף את המטפחת כל שעה-וחצי מחדש - ולפעמים כל חצי שעה מחדש, כשמדובר בתינוק פעלתן שלוקח שני שלוקים ובורח להתבוננות בסביבה.
אז כשמדובר על משהו אינטנסיבי כמו הנקה, זה לא כזה פשוט-קל-ונוח. זה מסרבל, זה מעיק, זה עול. זה עוד חפץ אחד ללהטט בו - כאילו שאין לנו מספיק חפצים אחרים! וכבר כתב מי שכתב על היד השלישית שיש רק לאמהות.
ברמה העקרונית:
הבעיה עם הדרישה לכסות את הציצי היא שהמסר הבסיסי שמשודר ככה לאמהות הוא: "זה לא בסדר להניק".
לא משנה כל ההתפתלויות וההסברים ומכבסת המילים. "אני תומך בהנקה, אבל לא מול העיניים שלי". פחחחחחח.
אנשים צריכים להבין את העובדה הפשוטה הזאת: ההנקה, מעצם טבעה, צריכה להתבצע בכל מקום ובכל מצב. אי אפשר לתזמן אותה, אי אפשר לביים אותה בהתאם לדרישות הקהל. בסקר מקיף שנעשה בקרב נשים מיניקות מארצות שונות, הן התבקשו להצביע על פרמטר אחד שהיו רוצות לשנות כדי להפוך את ההנקה לקלה יותר. היו הרבה תשובות, שונות זו מזו, אבל התשובה שחזרה על עצמה הכי הרבה פעמים היתה [b]יותר לגיטימציה להנקה בציבור[/b].
מי שתומך בהנקה צריך לתמוך גם בזכותה של האם להניק בכל מקום, בכל מצב, ובלי להתפתל עם כיסויים והסוואות.
אבל זה לא הכל. יש כאן עוד פן מאוד מאוד חשוב:
הנקה זה משהו מאוד קל ופשוט וישים - אם את גדלה לתוך תרבות של הנקה.
הנקה זה משהו שצריך ללמוד.
ואיך לומדים? הדרך הקלה והנעימה ביותר - לגדול בחברת נשים מיניקות. לראות אותן מיניקות. לראות את התינוקות יונקים. לקבל חשיפה טבעית להנקה לפני גיל 18 - ואחר כך הכל יהיה קל יותר, כל מה שצריך זו טיפונת השלמה פורמלית לפני הלידה.
כשאנחנו עושים דה-לגיטימציה של הנקה בציבור, בין השאר באמצעות הדרישה להתכסות, אנחנו מונעים מהילדים והילדות שלנו את החינוך הבסיסי והחיוני הזה.
תארו לעצמכם חברה שהיתה מגדלת ילדים באופן מנותק מנתיבי תחבורה, רק ליד פארקים ושבילי הליכה, מונעת במכוון מהילדים שלה להסתובב ליד מכוניות ולהתנסות בחציית כבישים ורמזורים, ואז בגיל 20 מעבירה אותם "קורס תחבורה" ומצפה מהם להסתדר, כנהגים וכהולכי רגל, בעיר מודרנית.
זה מה שאנחנו עושים לילדים ולילדות שלנו כשזה מגיע להנקה. אנחנו מונעים מהם חשיפה לאחת המיומנויות הכי בסיסיות של החיים, בכך שאנחנו מצפים ממיניקות להניק "בצנעה", או לא להניק בכלל בציבור. אנחנו לא מאפשרים לילדים להסתובב ליד נשים מיניקות, שלא לדבר על לבוא ולשבת לידן ולהסתכל במכוון. אנחנו מרחיקים אותם מההנקה, מונעים מהם להסתכל, לשמוע, להבין, ללמוד, ואז, כשהם גדלים, חודשיים לפני שהם נהיים הורים בעצמם - אנחנו מצפים מהם פתאום שילמדו ויבינו ויידעו הכל, ויצליחו להניק (או לתמוך באשתם המיניקה) עד גיל שנה ומעלה.
איפה השכל שלנו, תגידי לי? זה נשמע לך הגיוני?